botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף והשלם למכירת ורכישת נכסי מקרקעין בישראל

הפרקים שבספר:

עסקה במקרקעין תחת מטריית החוק לחיזוק בתים (תמ"א 38)

1. מבוא
במהלך ההיסטוריה התרחשו במדינת ישראל עשרות רעידות אדמה, חלקן אף הרסניות. רעידת אדמה חזקה עלולה להתרחש יום-יום לפיכך, על-פי ההערכות, מבנים רבים בישראל לא יעמדו ברעידת אדמה חזקה.

המבנים לא נבנו על-פי התקן המחמיר לעמידות מבנים ברעידות אדמה (ת"י 413) שנכנס לתוקף בשנת 1975. לפיכך, כל מבנה שנבנה לפני תחילת 1980, ככל הנראה, לא עומד בדרישות התקן כאמור.

הקביעה לגבי עמידות מבנה לרעידת אדמה נעשית באמצעות בדיקה של כל מבנה ספציפי על-ידי בעלי מקצוע מתאימים ובאחריות בעל הנכס. לא ניתן למנוע רעידות אדמה, אך ניתן להיערך לקראתן וכך להקטין את הנזק שהן גורמות. לכן, על הציבור לפעול לחיזוק מבנים שלא נבנו על-פי דרישות התקן כאמור.

דברי ההסבר להצעת חוק החיזוק מבטאים היטב את כוונת המחוקק. מטרתו העיקרית של התיקון המוצע בהצעת חוק זו היא להוריד את רף ההסכמה הדרוש על-פי חוק המקרקעין לשם ביצוע עבודה ברכוש המשותף, בנכס שהוא בית משותף, כאשר היא נעשית על-פי היתר בניה שהוצא מכוח תכנית החיזוק.

בכך מבקשת הצעת החוק ליצור מנגנונים אשר יקלו על ניצול זכויות בניה וביצוע עבודה ברכוש משותף הנעשים במסגרת תכנית החיזוק, תוך יצירת איזון בין מעמדו של הרכוש המשותף וזכויות בעלי הדירות בבית המשותף מצד אחד, לבין הצורך הציבורי החשוב שבחיזוק בתים משותפים לשיפור עמידותם מפני רעידות אדמה מצד שני (הצעת חוק תשס"ז, 602).

כדי לעודד אזרחים ויזמים להתקשר בעסקאות דוגמת המקרה דנן, הקל המחוקק, במסגרת חוק החיזוק, על דיירי בניינים בכך שהוריד את הרוב הנדרש מפה אחד ל- 2/3 מבעלי הדירות אשר - 2/3 מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם. שינוי חקיקתי זה הגדיל את כוח הכפיה של הרוב על המיעוט לצורך מטרה חשובה זו של הגנת האוכלוסיה מפני רעידות אדמה {עש"א (ת"א) 43012-09-13 מיטב אשכנזי נ' שושנה הר צבי ואח', תק-מח 2014(1), 11618 (2014)}.

אין חולק על-כך כי תמ"א 38 נוצרה לאחר שהתברר כי קיימים מספר רב של מבנים במדינה שנבנו באופן שהופך אותם לפגיעים לרעידות אדמה, ולאחר שניתנו חוות-דעת שונות, לפיהן קיימים איזורים במדינה אשר עלולים להיפגע מרעידות אדמה בעוצמה גבוהה, במהלך השנים הקרובות.

לתמ"א 38 מספר מטרות הקבועות בסעיף 2 של התכנית:

הראשונה, לקבוע הסדרים תכנוניים כחלק ממכלול רחב של הסדרים כלכליים, חוקיים ואחרים לשיפור מבנים וחיזוקם לצורך עמידותם בפני רעידות אדמה.

השניה, לקבוע הנחיות לחיזוק מבנים קיימים כדי לשפר עמידותם בפני רעידות אדמה, ולשם כך לזהות ולאפיין סוגי המבנים שיש לחזק.

השלישית, לעודד ביצוע חיזוק המבנים כאמור על-ידי תוספות בניה באמצעות: יצירת מסגרת סטטוטורית שתאפשר מתן היתרי בניה לשינויים במבנים לצורך חיזוקם מכוח תמ"א 38; קביעת תנאים למימוש תוספות הבניה שיותרו בגין חיזוק המבנים.

סעיף 21 לתמ"א 38 קובע, כי הוועדה המקומית יכולה להתיר את תוספות הבניה, לאחר ששקלה אילו תוספות בניה מתאימים למבנה על-פי תנאי הבניין, המקום והסביבה, ולאחר שהונחה-דעתה לגבי פתרונות החניה, תכנית לעיצוב המבנה ושיפוצו, ויכולת העמידה של התשתיות הקיימות בתוספת הבניה המוצעת.

סעיף 22 לתמ"א 38 קובע, כי על-אף האמור בתכנית, הוועדה המקומית רשאית לסרב לתת היתר בניה הכרוך בתוספת זכויות בניה, אם מצאה, מטעמים מיוחדים הנובעים משיקולים תכנוניים, אדריכליים, נופיים, או בשל בעיות של כושר נשיאה של תשתיות במגרש, כי יש לסרב לבקשה. הסעיף מחייב פירוט בכתב של הטעמים המיוחדים לסירוב.

יחד-עם-זאת, בעוד עצם מתן תוספות הבניה הן חלק מהזכויות המוקנות בתמ"א 38, ויש לחרוג מהן רק מטעמים מיוחדים, הרי שהשיקול היכן לתת את תוספות הבניה, וצורת המימוש של אלה, נתון לוועדה המקומית באופן רחב יותר. עליה להפעיל את שיקול-דעתה בהתחשב בתנאי הבניין והסביבה. כך, במקום בו קיימת בניה נמוכה, לא סביר יהיה להתיר תוספת קומה, ויש להעדיף תוספת אגף.

מאידך, במקום בו אין בעיה שכזו, מן הראוי להתיר את הבניה כפי שהתבקשה, על בסיס העדפות המבקשים. מאחר והכוונה היא לתת תמריצים למי שמבקש את חיזוק המבנה, ברור שיש להתחשב בכדאיות של הבניה.

הענקת הזכויות באופן שלא מעניק תועלת כלכלית, או שמעניק תועלת כלכלית נמוכה, עשויה לאיין את מטרות תמ"א 38, ועלולה למנוע מבעלי הדירות מלהיכנס להרפתקה הכלכלית הנדרשת לשם ביצוע החיזוק.

סעיף 27 לתמ"א 38 קובע, כי מתן זכויות הבניה מחייב יידוע הציבור ושמיעת הסתייגויותיו מהבקשה, באופן הדומה לזה שנקבע בסעיף 149 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
על-כן, ברור כי הכוונה היא לאפשר לוועדה המקומית, כאשר היא פועלת במסגרת הוראות סעיף 21 לתמ"א 38, לקבל תמונה ברורה יותר אודות הסביבה, והשפעות הבניה על הדיירים מסביב. יש צורך בשמיעת אותם שכנים, באופן שיאפשר לוועדה המקומית לשקול שיקולים של איזון תועלת מול נזק לכל הצדדים, ומציאת הפתרון הנכון ביותר בו יוקנו זכויות הבניה על-פי התמ"א.

במקרים קיצוניים, ולאחר שמיעת הדיירים ניתן יהיה להפעיל את סעיף 22 לתמ"א 38, ותוספת הזכויות תישלל כליל. יחד-עם-זאת, זהו המקרה החריג, שכן כפי שהבהרנו המטרה היא להקנות את תוספת הזכויות, לשם עידוד החיזוק.

על-פי-רוב, על הוועדה המקומית להתחשב בדיירים מסביב, אשר עלולים להיפגע בשל ביצוע החיזוק, ולבחון מהו המיקום המיטבי למימוש תוספת הזכויות הקבועה בתמ"א.

כל זאת נכון בעיקר לנוכח העובדה כי בעוד בעלי הדירות בבניין המחוזק מרוויחים בטיחות ואף מקבלים תוספת זכויות למימוש, השכנים אינם זכאים לפיצוי כלשהו עקב הפגיעה בהם, אלא בתנאים הקבועים בסעיף 197 לחוק התכנון והבניה.

תוספת הזכויות יכולה לבוא באחת מהאפשרויות הקבועות בסעיף 11 לתמ"א 38. המדובר בתוספת של יחידות דיור, אשר יכולות לבוא בקומת העמודים של המבנה, בתוספת קומה על הגג, בבניית אגף נוסף בבניין, או בשילוב של אלה. תוספת זכויות אלה תינתן בהיקף של קומה טיפוסית בבניין בו מבוקש החיזוק.

בנוסף לכך, ניתן לבצע בניה המרחיבה את הדירות בהיקף של עד 25 מ"ר {כולל ממ"ד}, גם אם הדבר מצריך חריגה מקווי הבניין. בנוסף, על-פי שינוי מס' 2 לתמ"א נקבע, כי ניתן להוסיף זכויות של סגירת קומת עמודים, בנוסף לאחת מהאפשרויות האחרות {בניה על הגג או תוספת של אגף}, כאשר בכל אחת מהתוספות הללו נכללת גם הרחבת הדירות המותרת.
בעניין קווי הבניין, מסייגת תמ"א 38 וקובעת כי המרווחים בין המבנים לאחר שיורחבו, יישמרו על מרחק של 4 מ' לצדדים ו- 6 מ' לאחור (ראה סעיף 15 לתמ"א 38).

מדובר לא בקווי הבניין (אליהם יש התייחסות בסעיף 11 לתמ"א 38), אלא מרחק בפועל בין מבנים. מעבר לכך, ניתן לבצע חריגה לצורך הבלטת מבנה מעלית, אם אין אפשרות לבנותה בתחום קווי הבניין (ראה סעיף 16 לתמ"א 38).

ככל שהדבר נוגע לעיצוב התוספות, נקבע בסעיף 18.2 לתמ"א 38 כי היה וקיימת תכנית המחייבת יצירת גגות בצורה מסויימת, יש לשמור על-כך. במקרה שאין דרישה כאמור, יש לדרוש ביצוע תוספת התואמת את הנעשה ברחוב או בסביבה הקרובה.

תמ"א 38 מתייחסת להוספת זכויות לשם מימונו של החיזוק למבנים. הכוונה היא ליצור כדאיות כלכלית למהלך שכזה, מצד בעלי הדירות, על-מנת שאלה לא יירתעו מהמשימה, רק בשל העלויות הכרוכות בכך. אין בידי איש לכפות על הדיירים לבצע את חיזוק המבנים, אלא שמאחר והמדינה סבורה כי זהו צורך חיוני, מוצעות אפשרויות שונות למימון החיזוק.

לפיכך, אין כוונה לאכוף על אזרחי המדינה את ביצוע החיזוקים. המדינה אינה סבורה כי הבניה הקיימת מסוכנת. הכוונה היא לסייע בידי האזרחים לעשות כן. ואולם מי שחפץ ליטול על עצמו את הסיכון כי ביתו יקרוס עליו בעת רעידת אדמה, אינו מחוייב בעשיית מעשה כלשהו.

תמ"א 38 קיבלה תפנית מפתיעה, כאשר מי שהחל לדחוף ליישומה הינם דווקא קבלנים מבצעים, אשר מעוניינים לנצל את פלח השוק של המבנים הקיימים {ובעיקר גגותיהם}, במקום לבצע בניה על קרקעות פנויות.

הקבלנים המבצעים החלו להפעיל מסעות שכנוע של דיירים, כי כדאי להם לבצע את החיזוק. לאלה שאינם משתכנעים כי הדבר כדאי ולו בשל בטיחותם ובטיחות ילדיהם, מציעים אותם יזמים הטבות נוספות, להן יזכו הדיירים באם יואילו בטובם להגן על עצמם בנייתם של מרחבים מוגנים, מעליות, תוספות בניה ומרפסות, אותן הם יקבלו חינם אין כסף. כל זאת, כאמור, על-מנת שבניינם יחוזק, ולא תיגרם קטסטרופה באם אכן יגיע היום בו הארץ תרעד בעוצמה רבה.

אותם דיירים החלו לדרוש עוד ועוד הטבות, על-מנת לאפשר ליזמים לבצע את החיזוק, ואילו האחרונות, המעוניינים ברווח {ובצדק, כמובן}, נדרשים למצות את הזכויות בתמ"א, על-מנת לבצע את אותן הטבות.

אלא שכאמור, תמ"א 38 לא נועדה לשם כך, ואין לקבל את התפיסה לפיה באם לא נשפר את דירות הדיירים, הם לא יסכימו לביצוע החיזוק הנדרש. שיפור הדיור של בעלי הדירות, רצוי וראוי ככל שיהיה, אינו כלול במטרות תמ"א 38, ולא לשם כך היא נועדה.

על-כן, תחשיבים כלכליים המבוססים על-כך שללא אותן הטבות אין הצדקה לביצוע החיזוק, דינן להידחות. ביצוע החיזוק אמור להיות ממומן מהתוספות, בעוד שיפור הדיור יבוצע על חשבון הדיירים.

כמובן שכאשר שיש מצב של "Win-Win", דהיינו, כאשר איש אינו נפגע, וכולם יוצאים נשכרים כתוצאה מהשיפורים המוקנים בתמ"א, אזי אין מניעה מלהתיר גם שיפור דיור, מבלי להתערב באינטרסים של הצדדים.

חוק החיזוק נועד ליצור מנגנון שיאפשר לממש תכניות חיזוק לפי תמ"א 38. תמ"א 38 נועדה לאפשר חיזוקם של מבנים, שלא נבנו על-פי התקנים הקיימים, כדי לשפר עמידותם מפני רעידות אדמה.

התכנית קובעת את המסגרת הסטטוטורית שתאפשר לוועדות התכנון המקומיות ליתן היתרי הבניה הדרושים לצורך ביצוע עבודות החיזוק, וכן מאפשרת התכנית תמריצים שונים, שמחד גיסא, יעודדו את בעלי המבנים לבצע עבודות חיזוק במבנים שבבעלותם, ומאידך גיסא, יאפשרו את ביצוע העבודות מהבחינה הכלכלית.

ככל שהדברים אמורים במבנים שהם בתים משותפים, כי אז מלבד הצורך בקבלת היתר בניה לביצוע העבודות ברכוש המשותף של הבית, יש אף צורך בקבלת הסכמת כל בעלי הדירות בבית {ראה גם סעיף 2(2) לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008 (להלן יקרא: "חוק החיזוק"); ע"א (מחוזי חי') 899-03-09 שרה קלצוק נ' צבי אורון, תק-מח 2010(2), 7135, 7136 (2010); תיק מס' 109/06 (עכו) אריה עברי נ' ברונפמן אלכסנדר, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.08.07)}.

העיקרון הכללי הקבוע בחוק החיזוק הוא, שביצוע עבודות לפי תכנית חיזוק ברכוש המשותף, הכרוכות בבניית דירה חדשה או דירות חדשות ברכוש המשותף, טעונות החלטה מראש של כל בעלי הדירות.

הבעיות כמובן מתחילות להתעורר כאשר חלק מבעלי הדירות אינם מסכימים לביצוע העבודות, ולעניין זה נקבע בסעיף 5(א) לחוק החיזוק כי ביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה בניית דירה חדשה, טעון החלטה מראש של כל בעלי הדירות, כאמור בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.

ואולם, לעניין ביצוע עבודה שמטרתה בניית דירה חדשה או דירות חדשות, שמספרן אינו עולה על שליש ממספר הדירות שהיו בבית המשותף ערב ביצוע העבודה (בסעיף זה - המועד הקובע) וששטח רצפתן הכולל אינו עולה על שליש משטח רצפתן הכולל של כל הדירות בבית המשותף במועד הקובע, רשאי המפקח, אף אם לא התקבלה לכך החלטה מראש של כל בעלי הדירות בבית המשותף, לאשר את ביצוע העבודה, על-פי תביעה של בעלי הדירות שבמועד הקובע היו בבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף ושני שלישים מהרכוש המשותף היו צמודים לדירותיהם, ובלבד שנתן לכל מי שהיה בעל דירה בבית המשותף במועד הקובע הזדמנות לטעון את טענותיו.

2. תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה - תמ"א 38
* הערה: נספח 1 לתמ"א 38 הושמט מספר זה.

"פרק א': כללי

1. שם התכנית
תכנית זו תיקרא: תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה – תמ"א 38" (להלן: "התכנית" או "תכנית זו").

2. מטרות התכנית
2.1 לקבוע הסדרים תכנוניים כחלק ממכלול רחב של הסדרים כלכליים, חוקיים ואחרים לשיפור מבנים וחיזוקם לצורך עמידותם בפני רעידות אדמה.
2.2 לקבוע הנחיות לחיזוק מבנים קיימים כדי לשפר עמידותם בפני רעידות אדמה, ולשם כך לזהות ולאפיין סוגי המבנים שיש לחזק.
2.3 לעודד ביצוע חיזוק המבנים כאמור על-ידי תוספות בניה באמצעות:
א. יצירת מסגרת סטטוטורית שתאפשר מתן היתרי בניה לשינויים במבנים לצורך חיזוקם מכוח תכנית זו.
ב. קביעת תנאים למימוש תוספות הבניה שיותרו בגין חיזוק המבנים.

3. תחום התכנית
התכנית תחול על כל שטח המדינה.

4. תחולת התכנית
תכנית זו תחול על מבנים קיימים אשר הוצא היתר לבנייתם קודם ה- 1 בינואר 1980 למעט מבנים שתקן ישראל ת"י 413 פטר אותם מתחולתו.
מבנים בהיתר, שנבנו לאחר המועד ונקבע בכתב על-ידי מהנדס, כי לא נבנו על-פי תקן ישראלי ת"י 413, כפי שהיה בתוקף במועד הוצאת ההיתר לגביהם, יחולו עליהם הוראות תכנית זו למעט תוספת זכויות בניה כאמור בסעיפים 14-11.
התכנית לא תחול על מבנים המיועדים להריסה על-פי תכנית או על-פי צו סופי של בית-משפט.

5. מסמכי התכנית
תכנית זו כוללת את המסמכים הבאים:
5.1 הוראות התכנית הכוללות 12 עמודים.
5.2 נספח מס' 1: נספח מנחה ובו תרשימים המדגימים אפשרויות לתוספות בניה בטיפוסים שונים של מבנים קיימים לצורך חיזוקם, המשמשים להדגמה בלבד.

6. יחס לתכניות אחרות
6.1 תכנית זו גוברת על כל התכניות האחרות בנושאים בהם היא עוסקת, אלא אם נאמר בה אחרת.
6.2 הוראות שנקבעו בתכניות מאושרות שעניינן פינוי מבנים ובניית מבנים חדשים במקומם ("פינוי-בינוי"), עדיפות על הוראות תכנית זו.
6.3 תכניות המאפשרות הוספת בניה למבנים אשר נבנו שלא בהתאם לתקן ישראלי ת"י 413, יכללו הוראה המתנה את תוספות הבניה בחיזוק אותם מבנים על-פי הוראות תכנית זו.
6.4 ניתן יהיה לאשר תוספות בניה מכוח תכנית זו ככל שאינן עומדות בסתירה להגבלות בניה שנקבעו בתכניות מתאר ארציות אחרות.
6.4 תוספות בניה מכוח תכנית זו, העומדות בסתירה להגבלות בניה שנקבעו בתכניות מתאר מחוזיות, תהיינה טעונות אישור הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר.
6.6 תכנית זו אינה גוברת על הוראות שנקבעו בכל תכנית אחרת לעניין מגבלות גובה בגין בטיחות טיסה.

7. הגדרות ופרשנות
"החוק" חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
"חדר מחוזק" חדר שאינו מרחב מוגן תקני אלא שבוצעו בו שיפורי מיגון על-פי מפרט של פיקוד העורף.
"חיזוק" תוספת מרכיבים קונסטרוקטיביים הנדרשים למבנה קיים כדי לשפר עמידותו בפני רעידות אדמה.
"חישובים סטטיים" חישובים הנדסיים שיש בהם להוכיח את יציבותו של בניין ואת יציבות ביסוסו.
"מבנה לשימור" מבנה שנועד לשימור בתכנית מאושרת, מופקדת או בתנאים שנקבו לפי סעיף 78 לחוק.
"מהנדס" מי שהוסמך על-פי דין לקבוע עמידות מבנה קיים בפני רעידות אדמה ואת החיזוק הנדרש.
"מהנדס הוועדה המקומית" לרבות מי שהוסמך על ידו.
"מרחב מוגן" "מרחב מוגן דירתי" ו"מרחב מוגן קומתי", כהגדרתם בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990.
"תכנית מפורטת" לרבות תכנית הכוללת הוראות ברמה של תכנית מפורטת.
"תקן" תקן ישראלי ת"י 413 - תקן עמידות מבנים ברעידות אדמה.

"תקנות התכנון והבניה" תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970.

פרק ב': הוראות בניה לחיזוק מבנים ולעידוד החיזוק

8. בחינת הצורך בחיזוק
לא יותר חיזוק מבנה קיים על-פי תכנית זו אלא אם בחן מהנדס את עמידות המבנה בפני רעידות אדמה וקבע בכתב כי יש לחזקו.

9. קביעת החיזוק
קבע המהנדס כי יש צורך לחזק את המבנה, יגיש למהנדס הוועדה המקומית דין וחשבון שבו יפרט את המצב הקונסטרוקטיבי של המבנה, את אופן החישוב הסטטי של חוזק המבנה ואת שיטת החיזוק המוצעת.

10. חיזוק בלבד
ניתן לאשר היתר בניה לחיזוק מבנה בתנאים הבאים:
10.1 על-אף האמור בכל תכנית, תותר חריגה מגובה ומקווי הבניין המותרים על-פי התכנית החלה על המבנה, ובלבד שהחריגה הנחוצה לחיזוקו לא תחרוג מהדרוש לשיטת החיזוק המוצעת והחומרים המתאימים, כפי שיאושרו בבקשה להיתר.
(הדגמה בנספח מס' 1)

11. תוספות בניה לצורך חיזוק מבני מגורים
על-אף האמור בכל תכנית, רשאית ועדה מקומית, לאחר שקבלה חוות-דעת מהנדס הוועדה המקומית, להתיר תוספות בניה למבנים קיימים המיועדים למגורים, בכפוף לאמור בסעיף 21, ועל-פי המפורט להלן, ובלבד שהמבנה יחוזק.
11.1 תותר תוספת זכויות בניה לצורך הוספת יחידות דיור במבנה באחת מהאפשרויות הבאות:
(א) גובה הקומה המפולשת יותאם לגובה של קומת מגורים על-פי תקנות התכנון והבניה.
(ב) התוספת תכלול מרחב מוגן על-פי החוק.
(ג) התשתיות הקיימות של הבניין המשרתות את כלל דייריו והמצויות בקומה המפולשת (כגון: קווי ביוב ומים, שוחות, שעוני מים, בלוני גז, חדרי אשפה וכד') יועתקו או ישולבו במסגרת הבינוי המוצע בהתאם לתכנית פיתוח שתאושר על-ידי מהנדס הוועדה המקומית כתנאי להיתר (הדגמה בנספח מס' 1)
11.1.2 הקמת קומה אחת נוספת למבנה בתנאים הבאים:
(א) הקומה הנוספת לא תחרוג מקו ההיקף של הקומה שמתחתיה, למעט חריגות הנחוצות על-פי הדרישות הקונסטרוקטיביות של המבנה.
(ב) התוספת תכלול מרחב מוגן או חדר מחוזק על-פי דין.
(ג) תכניות לבניה על גגות בתים, ככל שחלות על המבנה, יחולו על גג הקומה הנוספת על-פי תכנית זו, ובלבד שאין בה כדי לפגוע בחוזקו של המבנה.
(ד) הקמת קומה נוספת על-פי האמור בסעיפים-קטנים (א) ו- (ב) יכולה לשמש גם להרחבת דיור של הדירות בקומה העליונה של הבניין.
(הדגמה בנספח מס' 1)
11.1.3 הקמת אגף נוסף למבנה בתנאים הבאים:
(א) קווי הבניין על-פי תכנית מאושרת החלה על מבנה מאפשרים את התוספת המבוקשת. אם קווי הבניין אינם מאפשרים את התוספת, תותר חריגה של קווי הבניין ובלבד שלא יקטנו מ- 2 מ' לצד ו- 3 מ' לאחור. לא תותר חריגה בקו בניין קדמי. אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מהאמור בסעיף 15.
(ב) השטח הכולל של האגף הנוסף לא יעלה על השטח הכולל של הקומה הטיפוסית של המבנה הקיים אליו מוצמד האגף.
(ג) מספר הקומות של האגף הנוסף יהיה כמספר הקומות של המבנה אליו הוא מוצמד. אולם ניתן יהיה לחרוג מכלל זה, אם קבע מהנדס הוועדה המקומית, כי השינוי במספר הקומות של האגף הנוסף דרוש משיקולים אדריכליים, תכנוניים או התאמה לסביבה.
(ד) התוספת תכלול מרחב מוגן על-פי החוק.
(הדגמה בנספח מס' 1)
11.1.4 הוועדה המקומית, על-פי חוות-דעתו של מהנדס הוועדה, רשאית לאשר שילוב בין האפשרויות השונות לתוספת יחידות דיור, אם לא ניתן למצות את מלוא התוספת במקרה של התרת אחת האפשרויות שפורטו בפסקאות דלעיל, ובלבד שסך כל שטח התוספות לא יעלה על שטח קומה טיפוסית של המבנה.
11.2 תותר תוספת זכויות בניה בשטח כולל לשם הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה קיים בתנאים הבאים:
(א) קווי הבניין על-פי תכנית מאושרת החלה על המקום מאפשרים את התוספת המבוקשת. אם קווי הבניין אינם מאפשרים את התוספת, תותר חריגה של קווי הבניין ובלבד שלא יקטנו עקב החריגה מ- 2 מ' לחזית ולצד, ו- 3 מ' לאחור.
(ב) תוספת השטח לדירה תכלול מרחב מוגן על-פי החוק.
(ג) תותר תוספת שטח של עד 25 מ"ר לדירה במפלס הקיים.
(ד) ההרחבה תותר רק אם תבוצע למלוא גובהו של האגף.
(הדגמה בנספח מס' 1)
11.3 ניתן יהיה לשלב את אחת מהאפשרויות של תוספות יחידות דיור במבנה כמפורט בסעיף 11.1 ביחד עם תוספת בניה לשם הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה כמפורט בסעיף 11.2. במקרה של שילוב כאמור, קווי הבניין של המבנה המורחב יהיו על-פי אלה שנקבעו להרחבת דיור על-פי סעיף 11.2(א), וסך כל השטח המותר יהיה כשטח קומה טיפוסית של המבנה המורחב.

12. תוספת בניה לצורך חיזוק מבנים עד 2 קומות הכפופים לתקן
על בניינים שגובהם אינו עולה על 2 קומות ושטחם הכולל אינו עולה על 400 מ"ר, הנמצאים במרחבי תכנון מקומיים בתחום שהתקן חל, לא יחולו הוראות סעיף 11 לעיל.
אולם, רשאית ועדה מקומית, לאחר שקבלה חוות-דעת מהנדס הוועדה המקומית, להתיר תוספת שטח לשם הרחבת דירות קיימות בלבד, ושאין עימה תוספת יחידות דיור, לשם חיזוק מפני רעידות אדמה, באחת משתי האפשרויות הבאות:
סגירת קומת עמודים מפולשת או תוספת בניה בשטח כולל שלא יעלה על 25 מ"ר; בבניין בו שטח קומת העמודים המפולשת שנסגר לצורך החיזוק קטן מ- 25 מ"ר ניתן יהיה להוסיף תוספת בניה בגודל ההפרש בין שטח קומת העמודים לבין 25 מ"ר.
לא תותר חריגה מגובה הבניה המאושר על-פי תכנית המתאר החלה על המקום אלא אם נדרשת חריגה לצורכי רכיבי החיזוק הדרושים לבניין, שאין בה תוספת שטחי בניה.
הכללים האמורים בתקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס"ב-2002, לעניין חריגה מקווי בניין יחולו על הרחבות שיותרו לפי סעיף זה, מבלי שיידרש הליך של הקלה מהיתר או מתכנית.

13. חיזוק במסגרת ניצול זכויות מאושרות
13.1 תנאי למימוש זכויות בניה שטרם מומשו, מתוקף תכניות מפורטות שאושרו קודם אישור תכנית זו, להרחבת דיור או תכניות המאפשרות תוספת קומות (להלן: "התכנית המפורטת"), הוא כי תוספות הבניה יכללו את כל המרכיבים הדרושים לחיזוק המבנה הקיים בכללותו ביחד עם התוספת. תוספות הבניה, יתבצעו על-פי הוראות התכניות המפורטות המאושרות החלות על המבנה, בכפוף לאמור בתכנית זו, בכל הנוגע לחיזוק המבנה.
13.2 על-אף האמור בפסקה 13.1 תותר תוספת בניה ליחידת דיור על-פי התכנית המפורטת, ובלבד שהתוספת תכלול מרכיבים לחיזוק כל יחידת הדיור האמורה מפני רעידות אדמה, ולא יהיה בה כדי למנוע חיזוק ליחידות דיור אחרות במבנה.
13.3 במקום שחלה תכנית מפורטת להרחבת דיור תותר תוספת יחידות דיור על-פי האמור באחת מהפסקאות המפורטות בסעיף 11.1, ואולם לא תותר הרחבת דיור מעבר למה שנקבע בתכנית המפורטת.
13.4 במקום שחלה תכנית מפורטת לתוספת קומות תותר הרחבת יחידות הדיור במבנה על-פי האמור בתכנית זו בסעיף 11.2, ואולם לא תותר תוספת קומות מעבר למה שנקבע בתכנית המפורטת.
13.5 על-אף האמור בסעיפים 13.1 ו- 13.2 שוכנעה ועדה מחוזית כי בנסיבות העניין אין זה מן הצדק לחייב בעל הזכות במקרקעין לחזק את הבניין כתנאי לביצוע הרחבת הדיור, רשאית היא לפטור אותו מחובה זו, ובלבד שהשתכנעה כי אין בתוספת הבניה כדי למנוע בעתיד את חיזוק יחידות הדיור הקיימות במבנה.

14. תוספת בניה לצורך חיזוק מבנים שאינם מיועדים למגורים
על-אף האמור בכל תכנית אחרת, רשאית ועדה מקומית, לאחר שקבלה חוות-דעת מהנדס הוועדה המקומית, להתיר במבנים קיימים שאינם מיועדים למגורים תוספת בניה של קומה אחת בתנאים המפורטים בפסקה 11.1.2 או תוספת אגף בתנאים המפורטים בסעיף 11.1.3 ובלבד שהמבנה כולו יחוזק עם התוספת.

15. מרווחים בין מבנים
על-אף האמור בתכנית זו בעניין קווי בניין, המרווחים בין המבנים לאחר שיורחבו לא יקטנו מ- 4 מ' לצדדים ו- 6 מ' לאחור, אלא אם מהנדס הוועדה המקומית חיווה את דעתו כי ניתן לחרוג ממידות אלה לצרכי הבלטת מבנה מעלית או כי ניתן לאשר קו בניין 0 (אפס) לצד ולא קיימת לכך מניעה מטעמים תכנוניים ואדריכליים.

16. מעלית
נוסף על האמור בסעיפים 11, 13 ו- 14 בדבר סוגי תוספות הבניה המותרות, תותר הקמת מעלית לכל אגף במבנה. תותר הבלטת מבנה המעלית מעבר לקווי הבניין המותרים על-פי התכנית המאושרת החלה על המקום אם יוכח כי לא ניתן להתקין את המעלית בתוך קווי הבניין. תותר הקמת מעלית בתנאים אלה גם אם אין חובת התקנת מעלית על-פי החוק.
על-אף האמור לעיל, אם בתכנית מפורטת החלה על המבנה קיימת הוראה בדבר התקנת מעלית, תותר התקנתה על-פי התכנית המפורטת בלבד ולא על-פי תכנית זו.

17. חניה
תנאי להיתר לתוספות בניה על-פי האמור בסעיפים 14-11 יהיה הצגת פתרון חניה לשביעות רצונו של מהנדס הוועדה המקומית. פתרון החניה ייקח בחשבון את תוספת מקומות החניה הנדרשים על-פי דין עקב תוספת הבניה והשלמת מקומות החניה אם נגרעו כתוצאה מתוספת הבניה.
אם לא ניתן להסדיר את מספר מקומות החניה הנדרשים על-פי דין במגרש, תהא הוועדה המקומית רשאית להתיר הסדרת מקומות חניה מחוץ לשטח המגרש, אם נוכחה כי התקנת מקומות חניה בתוך המגרש אינה אפשרית מסיבות תכנוניות, אדריכליות ואחרות.
הוועדה המקומית תהא רשאית להתנות מתן ההיתר בהשתתפות הנהנים מההיתר בהסדרתם של מקומות חניה במקומות שיותקנו לשם כן בשכונה במרחק סביר, כמפורט בתוספת לתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ"ג-1983.

18. עיצוב המבנה ושיפוצו
18.1 תוספת הבניה תעוצב ותתוכנן בצורה מתואמת עם המבנה הקיים כמכלול אחד. חזיתות המבנה ישופצו בהתאם להוראות מהנדס הוועדה המקומית.
תכנית לעיצוב המבנה ולשיפוצו תכלול את כל שטח המגרש כולל שיפור וחידוש גדרות או הסרתם לפי הצורך.
18.2 אם תכנית מפורטת החלה על המבנה קובעת הוראות מפורשות לגבי עיצוב הגג (כגון גג משופע) יחולו הוראותיה על גג הקומה הנוספת, אלא אם קבע מהנדס הוועדה המקומית אחרת.
אם אין בתכנית המפורטת החלה על המבנה הוראה מפורשת לגבי עיצוב הגג, תתיר הוועדה המקומית, על-פי חוות-דעתו של מהנדס הוועדה המקומית, הקמת קומה נוספת, באופן שתתאים לבניינים קיימים ברחוב ו/או בסביבה הקרובה.

19. מבנים לשימור ומבנים בעלי ערך היסטורי ואדריכלי
19.1. לא תותר תוספת על-פי האמור בתכנית זו במבנים לשימור אם התוספת המוצעת, על-פי תכנית זו, אינה מתיישבת עם הוראות התכנית החלה על המבנה לשימור או עם התנאים שנקבעו לשימור על-פי סעיף 78 לחוק.
19.2 ועדה מקומית, לאחר ששמעה את חוות-דעתו של מהנדס הוועדה המקומית, רשאית להתיר תוספת בניה, על-פי האמור בתכנית זו, במבנה בעל ערך אדריכלי מיוחד או בעל ערך היסטורי שאינו מבנה לשימור, אם שוכנעה כי אין בתוספת המוצעת כדי לפגוע בערך האדריכלי או ההיסטורי האמורים.

20. זכויות בניה לחיזוק בלבד
זכויות הבניה על-פי תכנית זו, מותנות בחיזוק מבנים אליהם הן מתווספות כנגד רעידות אדמה, והן אינן ניתנות להעברה או לניצול לכל מטרה אחרת.

פרק ג': שיקול-דעת מוסד תכנון ושמירת זכותו

21. שיקול-דעת הוועדה המקומית למתן היתר לתוספות בניה
ועדה מקומית רשאית להתיר תוספות בניה על-פי תכנית זו לאחר ששקלה:
21.1 אילו תוספות בניה ושילוב ביניהן מתאימים לכל מבנה על-פי תנאי הבניין, המקום והסביבה, בהתאם לעקרונות המנחים המוצגים בנספח מס' 1.
21.2 הונחה דעתה, בין השאר, לגבי פתרון חניה, תכנית לעיצוב המבנה ושיפוצו על-פי סעיפים 17 ו- 18 בהתאמה ולגבי יכולת העמידה של התשתיות הקיימות בתוספת הבניה המוצעת.

22. שמירת זכות הוועדה המקומית לסרב לתת היתר
אין באמור בתכנית זו כדי לשלול מסמכותה של הוועדה המקומית לסרב לתת היתר לבניה הכרוך בתוספת זכויות בניה על-פי סעיפים 14-11 אם מצאה מטעמים מיוחדים הנובעים משיקולים תכנוניים או אדריכליים, נופיים, כושר נשיאה של תשתיות במגרש, כי יש לסרב לבקשה להיתר ובלבד שלא תסרב להיתר לחיזוק מבנה שאין עימו תוספת זכויות בניה. הוועדה המקומית תפרט בכתב את הטעמים המיוחדים לסירוב כאמור.

23. תכנית מפורטת לחיזוק מבנים
שוכנע מוסד תכנון כי בשל התנאים הייחודיים של ישוב או חלקים ממנו נדרש להתאים את הוראות תכנית זו לתנאים הייחודיים הנ"ל, יהיה מוסמך לאשר תכנית מפורטת שמטרתה חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה על-פי הוראות תכנית זו וכמפורט להלן:
בתכנית מפורטת כאמור ניתן לקבוע כי יחולו בתחומה רק חלק מהוראות תכנית זו, או לקבוע הוראות שונות מהקבוע בתכנית זו בעניינים המפורטים להלן: שטחי בניה, יחידות דיור, גובה בניה, קווי בניין, עיצוב אדריכלי ותקני חניה.

24. אי-החלת תכנית זו בתחום חלקים ממרחב התכנון המקומי
מקום בו התקיימו תנאים על-פי סעיף 23 לעיל וטרם אושרה תכנית לפיו, תהא הוועדה המקומית רשאית לקבל החלטה בדבר הכנתה של תכנית לפי סעיף 77 לחוק וזאת מטעמים מיוחדים הנובעים משיקולים תכנוניים או אדריכליים, נופיים, כושר נשיאה של שירותים ותשתיות בשכונה או ברובע, כן לקבוע, לפי סעיף 78 לחוק תנאים למתן היתרים, בכל הנוגע לתוספת שטחי הבניה, ברמה של תכנית זו לרבות איסור על מתן תוספת שטחים כאמור וזאת בחלקים מתחום מרחב התכנון המקומי, אולם ההחלטה לא תיכנס לתוקף אלא אם התקיימו כל התנאים הבאים:
24.1 החלטת הוועדה תתייחס לתחומים מוגדרים והיא תלווה בהנמקה לאי-תחולת הוראות התכנית בשטחים אלה.
24.2 כוונת הוועדה להחליט ונימוקיה יפורסמו בדרך שבה מתפרסמת הודעה בדבר הפקדת תכנית מפורטת, למעט פרסום ברשומות, ותינתן הזדמנות לכל מי שרואה עצמו נפגע להגיש התנגדות להחלטה במועד שתקבע הוועדה, ובלבד שלא יפחת מ- 30 ימים.
24.3 הוועדה המקומית שמעה את המתנגדים להחלטה, והודיעה למתנגדים את החלטתה; הרואה עצמו נפגע מהחלטת הוועדה המקומית לפי סעיף זה, רשאי לערור לוועדת הערר וזאת בהתאם להוראות סעיף 78(ב) לחוק.
24.4 לאחר שמיעת התנגדויות והחלטה בהן, כאמור בפסקה 24.3, פורסמה הודעה בדרך האמורה בפסקה 24.2.
24.5 תוקפה של החלטה לפי סעיף זה יהיה בהתאם לקבוע בסעיף 78 לחוק.
24.6 במקום בו לא אושרה תכנית כאמור בסעיף 23 או שלא נתקבלה החלטה כאמור בסעיף זה, יחייבו הוראות תכנית זו.

פרק ד': תנאים להיתר בניה

25. תנאים להגשת תכניות להיתר
תנאי להיתר לתוספת בניה על-פי תכנית זו, בנוסף לאמור בסעיף 9 ובנוסף לכל מסמך הנדרש לפי תקנות התכנון והבניה, יהא הגשת התכניות והמסמכים הבאים:
25.1 תכניות לעיצוב החזיתות והגגות של המבנה תוך שילוב התוספת, כולל חומרי גמר וצבע.
25.2 תכנית פיתוח של המגרש כולל שטחי חניה במגרש (אם קיימים או מתוכננים), התשתיות של המבנה, גדרות (אם נדרשות), שטחי גינון, שבילים וכד'.

26. השלכות מחוץ לתחומי המגרש
במקום שיש לתוספות הבניה לרבות לתוספת יחידות דיור, השלכות מעבר לתחומי המגרש, רשאי מהנדס הוועדה המקומית לדרוש תכניות ודו"חות כתובים, שישמשו כבסיס להחלטתו בכל מקרה שנדרשת חוות-דעתו, בנושאים המתייחסים להשתלבות תוספת הבניה עם הרחוב והסביבה, לשירותים השכונתיים, לתשתיות של המבנה ושל השכונה, לנגישות רכב והולכי רגל, למניעת מטרדים לבניינים סמוכים, לשמירה על שטחים ציבוריים פתוחים.

27. יידוע הציבור
לא יותרו תוספות בניה על-פי האמור בסעיפים 11, 12, 13, 14 ו- 16 אלא אם פורסמה הודעה על-כך וניתנה לכל בעל עניין הזדמנות להעיר את הערותיו בפני הוועדה המקומית בתוך המועד שייקבע וטרם מתן החלטה בעניין. דרכי הפרסום, שמיעת ההערות וההחלטה בבקשה להיתר ייעשו בדומה לקבוע בסעיף 149 לחוק.

פרק ה': מעקב ועדכון התכנית

28. דיווח ועדכון
28.1 מוסד תכנון שהוציא היתרים על-פי תכנית זו, ידווח בתחילת כל שנה למתכנן המחוז על מספר ההיתרים שניתנו בשנה שקדמה למועד הדיווח.
בתום חמש שנים מיום אישור תכנית זו, יעבירו מתכנני המחוזות למינהל התכנון שבמשרד הפנים דו"ח מרוכז על היתרי הבניה שניתנו בתחום כל אחד ממרחבי התכנון המקומיים שבמחוזם. הדו"ח יכלול בין השאר:
(א) התייחסות למספר הבקשות שהוגשו, מספר הבקשות שאושרו ומספר ההיתרים שבוצעו בפועל.
(ב) מספר יחידות הדיור שחוזקו, מספר יחידות הדיור שהורחבו ומספר יחידות הדיור שנוספו מכוח תכנית זו.
28.2 מוסד תכנון שאישר תכנית על-פי האמור בסעיף 23, ידווח על כך למינהל התכנון שבמשרד הפנים.
28.3 לקראת תום חמש שנים מיום אישורה של תכנית זו, יגיש מינהל התכנון למועצה הארצית דו"ח מרוכז שבו ייכללו הנתונים שהתקבלו על-פי סעיפים-קטנים 28.1 ו- 28.2.
המועצה הארצית תבחן, בין השאר, לאור הנתונים שהוגשו לה, את הצורך לערוך שינויים בתכנית זו.

29. תוקף התכנית
תוקף התכנית הוא ל- 5 שנים מיום אישורה, אלא אם החליטה המועצה הארצית להאריך את תוקפה לתקופה או לתקופות נוספות מפעם לפעם, ובלבד שמשך כל הארכה לא יעלה על 5 שנים."

3. תמ"א 1/38א
"1. שם התכנית

תכנית זו תיקרא: תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה תמ"א 38 שינוי מס' 1א (להלן: "התכנית" או "תכנית זו"), המהווה שינוי לתכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה תמ"א 38 (להלן: "התכנית העיקרית").

2. מטרת התכנית
לשנות את הוראות התכנית העיקרית בנושאים הבאים: הבהרת היחס בין זכויות הבניה אשר ניתנות בתמ"א לבין זכויות הבניה אשר ניתנו בתכניות מפורטות הקודמות לתמ"א לרבות בנושא עיצוב המבנה, שיפוצו, וגמישות בשימושים המותרים בתוספת הבניה; הבהרה בנושא המועד לתחולת התכנית אשר מתייחס לעת מתן ההיתר בלבד והכללת ההוראה לחובת החיזוק כתנאי למתן היתר.

3. פרשנות
בתכנית זו תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בתכנית העיקרית.

4. שינוי סעיף 4 - תחולת התכנית
סעיף 4 ימחק ובמקומו יבוא:
"4. תכנית זו תחול על מבנים קיימים אשר הוצא היתר לבנייתם קודם ה- 1 בינואר 1980 למעט מבנים שתקן ישראלי ת"י 413 פטר אותם מתחולתו. מבנים שניתן היתר לבנייתם לאחר המועד האמור ונקבע בכתב על-ידי המהנדס, כי לא נבנו על-פי תקן ישראלי ת"י 413, כפי שהיה בתוקף במועד הוצאת ההיתר לגביהם, יחולו עליהם הוראות תכנית זו למעט תוספת זכויות בניה כאמור בסעיפים 14-11. התכנית לא תחול על מבנים המיועדים להריסה על-פי תכנית או על-פי צו סופי של בית-המשפט."

5. שינוי סעיף 6.3 - יחס לתכניות אחרות
סעיף 6.3 ימחק ובמקומו יבוא:
"6.3 תכניות המאפשרות הוספת בניה למבנים אשר נבנו שלא בהתאם לתקן ישראלי ת"י 413, יכללו הוראה המתנה את מתן ההיתר לתוספות הבניה - בחיזוק אותם מבנים על-פי הוראות תכנית זו."

6. שינוי לסעיף 11.1.1 - תוספת בניה לצורך חיזוק מבני מגורים
לסעיף 11.1.1 להוראות התכנית יתווסף:
"(ד) סגירה ומילוי הקומה המפולשת על-פי האמור בסעיפים-קטנים (א) - (ג) יכולה לשמש גם לשימושים אחרים התואמים את הוראות התכנית החלה במקום, לרבות להרחבת דיור של הדירות בקומה הראשונה של הבניין."

7. שינוי לסעיף 13 - חיזוק במסגרת ניצול זכויות מאושרות
במקום סעיפים 13.3 ו- 13.4 יבוא:
"13.3 במקום שחלה תכנית מפורטת להרחבת יחידות דיור קיימות, תותר תוספת בניה על-פי האמור באחת מהפסקאות המפורטות בסעיף 11.1, ואולם לא תותר הרחבת יחידות דיור קיימות, מעבר למה שנקבע בתכניות מפורטות שאושרו קודם אישורה של תכנית זו.
13.4 במקום שחלה תכנית מפורטת לתוספת קומות למבנה קיים, תותר תוספת בניה על-פי סעיף 11 ואולם לא תותר תוספת קומות, למעט קומת מרתף, מעבר למה שנקבע בתכניות מפורטות שאושרו קודם אישורה של תכנית זו."

8. שינוי לסעיף 18.2 - עיצוב המבנה ושיפוצו
לסעיף 18.2 יתווסף:"אין באמור לעיל כדי לגרוע מהוראות סעיפים 11 ו- 13 לתכנית זו."

4. דברי הסבר לממשלה לשינוי מס' 1א לתמ"א 38
דברי ההסבר נלקחו מתוך פרסומי משרד הפנים, מינהל התכנון, אגף תכניות מתאר ארציות אשר פורסמו ביום 10.05.07.

תמ"א 28 העניקה זכויות בניה למבנים קיימים על-ידי תוספת יחידות דיור (הוספת אגפים או קומות) ועל-ידי הרחבת יחידות דיור (הרחבה של דירות קיימות).

במשך השנים, וטרם אישורה של תמ"א 38, אושרו למבנים קיימים תכניות ובהן זכויות המאפשרות תוספת קומות, הרחבות דיור (הרחבה של דירות קיימות) וכו'.

בגרסת תמ"א 38, כפי שאושרה, לא היתה בהירות מספיקה באשר ליחס שבין זכויות הבניה המוענקות על-ידי תמ"א 38 לבין זכויות הבניה שבתכניות מפורטות קודמות כאמור.

סעיף 13.3 מבהיר שאם חלה על המבנה תכנית מפורטת להרחבת דיור (הרחבות של דירות קיימות) לא תותר הרחבה נוספת על-פי תמ"א 38. באשר לגודל ההרחבה, התכנית המפורטת גוברת ואין להוסיף עליה, זאת, גם אם תמ"א 38 אפשרה הרחבות נדיבות יותר. הרחבה נוספת תחייב את אישורה של תכנית מפורטת חדשה ותמ"א 38 לא תמנע זאת, כמובן.
סעיף 13.4 מתייחס למקרה בו למבנה יש תכנית מפורטת קודמת לתוספת קומות. גם כאן לא תאפשר התמ"א חריגה בגובה מעבר למה שנקבע בתכנית המפורטת. במקרה כזה ניתן יהיה לממש את זכויות הבניה מכוח תמ"א 38 על-ידי הרחבות דיור (הרחבת דירות קיימות) ותוספת יחידות דיור בקומה מפולשת או בהוספת אגף.

גם במקרה כזה, תחייב הרחבה נוספת את אישורה של תכנית מפורטת חדשה ותמ"א לא תמנע זאת.

יחסים אלה בין תמ"א 38 לבין תכניות מפורטת נקבעו על-מנת להעדיף תכניות מפורטות שאושרו לאיזורים ומבנים ספציפיים ולמנוע פגיעה גורפת ברקמות בנויות שלמות באמצעות תמ"א כוללת שאיננה רגישה למצבים ספציפיים.

ישנם סעיפים נוספים שתוקנו בתכנית בעקבות קבלת הערות הוועדות המחוזיות על-ידי הוולנת"ע והמועצה הארצית:

- בסעיף 4 - תכולת התכנית - הבהרה שהמבנים להם ניתנת תוספת של זכויות בניה על-פי התמ"א הם מבנים שההיתר לבנייתם ניתן לפני 01.01.1980 ולא רק מבנים שנבנו לפני מועד זה.

- בסעיף 6.3 - יחס תכניות אחרות - הבהרה כי האופן בו התכנית תתייחס לחובת חיזוק המבנה לצורך הוספת בניה יהיה באמצעות קביעה כי חובה זו תהיה תנאי למתן היתר בניה.

- 11.1.1ד - תוספות בניה לצורך חיזוק מבני מגורים - מטרתה לאפשר שימושים מגוונים בשטח שייווצר כתוצאה מסגירת קומת העמודים, בין-היתר להרחבת יחידות הדיור בקומה הראשונה ולשימושים שאינם למגורים, ככל שהם תואמים הם התכנית שחלה במקום.
- בסעיף 18.2 - עיצוב המבנה ושיפוצו - תוספת שמטרתה להבהיר שסמכויות שניתנו בסעיף זה מוגבלות לנושא עיצוב המבנה ושיפוצו ואינן פוגעות בזכויות הבניה שניתנו בתמ"א.

5. תמ"א 2/38*
* הערה: הנספחים הושמטו מספר זה.
"1. שם התכנית
תכנית זו תיקרא: תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה תמ"א 38 שינוי מס' 2 (להלן: "התכנית" או "תכנית זו"), המהווה שינוי לתכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה תמ"א 38 (להלן: "התכנית העיקרית") ותמ"א 1/38א.

2. מטרת התכנית
לשנות ולהבהיר את הוראות ותחולת התכנית העיקרית בנושאים הבאים:
(א) קביעת הסדרים להריסת מבנה אשר נדרש בו חיזוק בפני רעידות אדמה והקמתו מחדש.
(ב) תחולת התכנית העיקרית על מבנים שהוקמו על-פי היתר שניתן קודם ה- 01.01.1980, אולם נעשו בהם תוספות בניה לאחר-מכן.
(ג) ביטול הפטור האמור בסעיף 13.5 לתכנית העיקרית.
(ד) הבהרת הוראות התכנית בדבר שילוב בין האפשרויות השונות לתוספות בניה המותרות על-פי התכנית העיקרית.
(ה) הבהרת הוראות התכנית ביחס לשיקול-הדעת של הוועדה המקומית למתן היתר בניה בתחום הסביבה החופית.

3. יחס לתכניות אחרות
התכנית מהווה שינוי לסעיפים 2, 6.4, 6.5, 11.1, 11.3, 13.5, 21 בתכנית העיקרית, ולסעיף 4 לתמ"א 1/38א. אין בתכנית זו כדי לשנות מכל יתר הוראות התכנית העיקרית ותמ"א 1/38א.

4. שינוי לסעיף 2 מטרת התכנית
לסעיף 2 להוראות התכנית העיקרית יתווסף סעיף-קטן 2.4:
"2.4 לקבוע הסדרים תכנוניים להריסת מבנה קיים אשר נדרש בו חיזוק בפני רעידות אדמה והקמתו מחדש."

5. שינוי לסעיף 4 בתמ"א 1/38א - תחולת התכנית
האמור בסעיף 4 להוראות תמ"א 1/38א יסומן 4.1 ולאחריו יבוא:
"4.2 תכנית זו תחול על מבנים קיימים אשר הוצא היתר לבנייתם קודם ה- 1 בינואר 1980, ולאחר הקמתם נעשו בהם תוספות בניה, ונקבע בכתב על-ידי מהנדס כי לא נבנו על-פי תקן ישראלי ת"י 413 כפי שהיה בתוקף במועד הוצאת היתר הבניה לתוספת, ובלבד שההיתר לתוספת הבניה ניתן קודם כניסתה לתוקף של תכנית זו."

6. שינוי לסעיף 6.4 - יחס לתכניות אחרות
בסעיף 6.4 להוראות התכנית העיקרית לאחר המילים "תוספות בניה" יבוא: "או הריסת מבנה והקמתו מחדש".

7. שינוי לסעיף 6.5 - יחס לתכניות אחרות
בסעיף 6.5 להוראות התכנית העיקרית לאחר המילים "תוספות בניה" יבוא: "או הריסת מבנה והקמתו מחדש".

8. שינוי לסעיף 11.1 - תוספות בניה לצורך חיזוק מבני מגורים
(א) בסעיף 11.1 להוראות התכנית העיקרית לאחר המילים "באחת מהאפשרויות הבאות" יבוא: "ואולם לעניין סגירה ומילוי של קומה מפולשת יחול גם האמור בסעיף 11.1.4(ב)".
(ב) האמור בסעיף 11.1.4 להוראות התכנית העיקרית יסומן באות (א) ולאחריו יבוא:
"(ב) הוועדה המקומית, על-פי חוות-דעתו של מהנדס הוועדה, רשאית לאשר בבניין בעל קומה מפולשת תוספת זכויות בניה כאמור בסעיף 11.1.1 ביחד עם תוספת זכויות בניה לפי סעיפים 11.1.2 או 11.1.3."

9. שינוי לסעיף 11.3 - תוספות בניה לצורך חיזוק מבני מגורים
במקום סעיף 11.3 להוראות התכנית העיקרית יבוא:
"ניתן יהיה לשלב את אחת מהאפשרויות של תוספות יחידות דיור במבנה כמפורט בסעיף 11.1, ביחד עם תוספת בניה לשם הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה כמפורט בסעיף 11.2.
11.3.1 במקרה של שילוב כאמור בסעיף 11.3:
(א) קווי הבניין של המבנה המורחב יהיו על-פי אלה שנקבעו להרחבת דיור על-פי סעיף 11.2 (א).
(ב) שטחה של הקומה המפולשת כאמור בסעיף 11.1.1 יהיה שטח הקומה המפולשת הקיימת, בתוספת השטח הנוסף המותר לשם הרחבת יחידות הדיור הקיימות כאמור בסעיף 11.2.
(ג) שטחה של הקומה הנוספת כאמור בסעיף 11.1.2 יהיה שטח הקומה הטיפוסית של המבנה הקיים, בתוספת השטח הנוסף המותר לשם הרחבת יחידות הדיור הקיימות כאמור בסעיף 11.2.
(ד) שטחו של האגף הנוסף כאמור בסעיף 11.1.3 יהיה שטח הקומה הטיפוסית של המבנה, בתוספת השטח הנוסף המותר לשם הרחבת יחידות הדיור הקיימות כאמור בסעיף 11.2.
(ה) על תוספת זכויות בניה כאמור בסעיף 11.1.4 (ב) יחולו הוראות סעיפים-קטנים (ב) - (ד)."

10. ביטול של סעיף 13.5 - חיזוק במסגרת ניצול זכויות מאושרות
סעיף 13.5 להוראות התכנית העיקרית - ימחק.

11. תוספת סעיף חדש 14א - הריסת מבנה והקמתו מחדש
לאחר סעיף 14 להוראות התכנית העיקרית יבוא:
"14א. הריסת מבנה והקמתו מחדש
הוועדה המקומית רשאית להתיר הריסת מבנה אשר הוצא היתר לבנייתו קודם ה- 1 בינואר 1980 ונקבע על-ידי מהנדס כי יש צורך בחיזוק המבנה בפני רעידות אדמה כאמור בסעיפים 8 ו- 9, והקמתו מחדש בתוספת זכויות בניה כאמור בסעיפים 14-11, ובכפוף לאמור בסעיפים 13.3 ו- 13.4 אם התקיימו תנאים אלה:
(א) יעוד המבנה החדש ושטחי הבניה יהיו לפי התכניות המפורטות שחלות במקום בתוספת שטחי הבניה האמורים בתכנית זו.
(ב) קווי הבניין של המבנה החדש לא יחרגו מקווי הבניין לפי התכניות המפורטת שחלות במקום. תותר בניית חניה תת-קרקעית עד לגבול המגרש. למען הסר ספק, הוראות סעיפים 11.1.3(א), 11.2(א) ו- 11.3 לתכנית העיקרית לעניין התרת חריגה של קווי הבניין לא יחולו על המבנה החדש.
(ג) הצגת פתרון חניה לשביעות רצונו של מהנדס הוועדה המקומית.
(ד) הגשת התכניות והמסמכים הבאים:
(1) תכניות לעיצוב המבנה. תכנית כאמור תוכן בהתאם להוראות הבניה הקבועות בתכנית מפורטת שחלה במקום.
(2) תכנית פיתוח של המגרש כולל שטחי חניה, התשתיות של המבנה, גדרות (אם נדרשות), שטחי גינון, שבילים וכו'.
(ה) עמידה בדרישות סעיפים 26, 27 בתכנית זו, בשינויים מתחייבים.
(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על מבנים שמיועדים לשימור ומבנים בעלי ערך היסטורי ואדריכלי."

12. שינוי לסעיף 21 - שיקול-דעת הוועדה המקומית למתן היתר לתוספות בניה
לאחר סעיף 21.2 בתכנית העיקרית יבוא:
"21.3 אם המבנה נמצא במרחק הקטן מ- 300 מטר מקו החוף, תיבחן השפעת תוספות בניה או הריסת מבנה והקמתו מחדש על הסביבה החופית."

6. דברי הסבר לשינוי מס' 2 לתמ"א 38
תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38) קיבלה תוקף ב- 18.05.05. התכנית מעודדת ביצוע החיזוק באמצעות הענקת זכויות בניה למבנים שהיתר בניה להקמתם ניתן לפני 1980 בהליך של היתר ישיר מכוח התמ"א, ללא צורך בהכנת תכנית מפורטת. שינוי מס' 2 לתמ"א 38 עוסק ביישום התכנית.

6.1 הסדרים תכנוניים להריסת מבנה קיים אשר נדרש בו חיזוק בפני רעידות אדמה
א. חיזוק מבנה קיים בפני רעידות אדמה הינו תהליך מורכב מבחינה הנדסית, ובמיוחד כאשר במסגרת חיזוק זה גם נעשות תוספות בניה. הקמת מבנה חדש תמיד עדיפה על פני חיזוק מבנה ישן. לפיכך, שינוי מס' 2 מאפשר קבלת זכויות הבניה על-פי התמ"א גם בעת הריסת מבנה והקמתו מחדש, ולא רק בעת חיזוקו.
ב. על-פי השינוי, ההסדר יחול על מבנה אשר הוצא היתר לבנייתו לפני ה- 1 בינואר 1980 ונקבע על-ידי מהנדס כי יש צורך בחיזוקו. במקרה זה רשאית הוועדה המקומית להתיר הריסת המבנה והקמתו מחדש בתוספת הזכויות שהתמ"א מעניקה.

ג. קווי הבניין של המבנה החדש לא יחרגו מקווי הבניין לפי התכניות המפורטות, שחלות במקום. תותר חניה תת-קרקעית עד לגבול המגרש. התכנית מפרטת את המסמכים שיש להגישם כדי לממש את ההסדר המוצע (תכנית לעיצוב המבנה, שתוכנן בהתאם להוראות הבניה הקבועות בתכנית המפורטת שחלה במקום, תכנית פיתוחו של המגרש).

ד. המנגנון המוצע כולל חובת ידוע הציבור, בדומה לקבוע בסעיף 149 בחוק, כפי שנקבע ביחס ביצוע תוספות בניה אחרות על-פי התכנית העיקרית.

ה. הוראות השינוי המוצע לגבי הריסת המבנים לא יחולו על מבנים שמיועדים לשימור ומבנים בעלי ערך היסטורי ואדריכלי.

6.2 תחולת התכנית על מבנים אשר הוצא היתר לבנייתם קודם ה- 01.01.1980 אולם נעשו בהם תוספות בניה לאחר-מכן
הוראות התכנית העיקרית מעלות ספק באשר לתחולת התכנית על מבנים אשר אמנם ניתן היתר להקמתם לפני 1980 אולם, בשלב מאוחר יותר בוצעו בהם תוספות בניה.

לפיכך שינוי מס' 2 לתמ"א מחיל את הוראות התכנית העיקרית על כל המקרים בהם ההיתר לתוספות הבניה ניתן קודם כניסתה לתוקף של התמ"א.

6.3 תוספת זכויות בניה לצורך חיזוק מבנה קיים בעל קומה מפולשת
א. על-פי הערכות המהנדסים, באופן עקרוני, מבנה בעל קומה מפולשת הינו בעל סיכון גבוה יותר בעת התרחשות רעידת אדמה, ולו רק בשל העובדה שהוא נשען על עמודים בלבד, ולא על קירות מלאים.

ב. שינוי מס' 2 לתמ"א מאפשר לוועדה המקומית, על-פי חוות-דעתו של מהנדס הוועדה, לאשר בבניין בעל קומה מפולשת סגירה ומילוי של הקומה המפולשת בנוסף להקמת קומה נוספת למבנה או הקמת אגף נוסף.

ג. שינוי מס' 2 לתמ"א מאפשר תוספת של יחידות דיור הן בקומה המפולשת והן בקומה נוספת. בכך עולה כדאיות חיזוק מבנים בעלי קומה מפולשת מחד, ומאידך, אין השפעה מכבידה על הסביבה הקרובה מעבר לתוספת בפועל של קומה אחת {אשר ממילא מותרת על-פי הוראות התכנית העיקרית}.

6.4 הבהרת אפשרויות השילוב בין תוספת יחידות דיור חדשות במבנה ביחד עם תוספת בניה לשם הרחבת יחידות הדיור הקיימות
שינוי מס' 2 מבהיר את השילוב בין האפשרויות השונות שנקבעו בתכנית העיקרית לעניין הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה {עד 25 מ"ר לכל יחידת דיור}, ותוספת יחידות דיור חדשות למבנה אשר נדרש בו חיזוק בפני רעידות אדמה. הסעיף מפרט בצורה ברורה את השטח המקסימאלי המותר לבניה על התכנית העיקרית:

א. שטחה של הקומה המפולשת יהיה שטח הקומה המפולשת הקיימת, בתוספת השטח הנוסף המותר לשם הרחבת יחידות הדיור הקיימות.

ב. שטחה של קומה נוספת במבנה יהיה שטח הקומה הטיפוסית של המבנה הקיים, בתוספת השטח הנוסף המותר לשם הרחבת יחידות הדיור הקיימות.

ג. שטחו של האגף הנוסף יהיה שטח הקומה הטיפוסית של המבנה, בתוספת השטח הנוסף שמותר לשם הרחבת יחידות הדיור הקיימות.

בבניין בעל קומה מפולשת אשר הותרה בו סגירה ומילוי של הקומה המפולשת ובניית קומה נוספת (כמפורט בסעיף 3 לעיל) או בניית אגף נוסף, תותר, בנוסף לכל אלה, גם הרחבת יחידות הדיור הקיימות. במקרה כזה, יחולו הוראות אלה:

א. כאשר מבוקשת בניית קומה נוספת, לשטח הקומה הנוספת ולשטח הקומה המפולשת יתווסף השטח המותר לשם הרחבת יחידות הדיור הקיימות.

ב. כאשר מבוקשת תוספת אגף, תותר תוספת האגף ביחד עם סגירת הקומה המפולשת והרחבת יחידות הדיור הקיימות. שטחו של האגף הנוסף יהיה שטח הקומה הטיפוסית של המבנה, בתוספת השטח הנוסף המותר לשם הרחבת יחידות הדיור הקיימות.

6.5 ביטול סעיף 13.5
א. בסעיף 108 בתקן ישראלי, ת"י 413 (תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה) נקבעו הפרמטרים ההנדסיים הנדרשים בעת ביצוע חיזוק למבנה אשר נעשות בו תוספות בניה.

ב. סעיף 13.5 בתכנית העיקרית מאפשר, משיקולי צדק, ביצוע חיזוק חלקי בעת בניית תוספת למבנה.

ג. על-מנת למנוע מתן היתר בניגוד לתקן, נקבע בשינוי מס' 2 כי יבוטל סעיף 13.5.

ד. ההחלטה לגבי מידת הצורך בחיזוק המבנה כולו ביחד עם התוספת, בעת בניית תוספת למבנה, תעשה בהתאם לקבוע בתקן.

7. תמ"א 3/38*
* הערה: נספח 1 לתמ"א 38 הושמט מספר זה.

"1. שם התכנית
תכנית זו תיקרא: תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה תמ"א 38 שינוי מס' 3 (להלן: "התכנית" או "תכנית זו"), המהווה שינוי לתכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה תמ"א 38, תמ"א א1/38 ותמ"א 2/38.
(תמ"א 38 על השינויים שאושרו בה במסגרת תמ"א 1/38א ותמ"א 2/38 תיקרא להלן: "התכנית העיקרית").

2. מטרת התכנית
לשנות את הוראות התכנית העיקרית בנושאים הבאים:
(א) קביעת הוראות בעניין תוספת זכויות בניה למבנים המיועדים למגורים שניתן להתיר כתמריץ לחיזוק, באופן שונה באיזורים שונים של הארץ.
(ב) קביעת הנחיות בנוגע להיבטים ההנדסיים של תוספת בניה על גבי מבנים קיימים.
(ג) קביעת הסדרים תכנוניים לתוספת זכויות בניה במגרש שלא טעון חיזוק, כנגד חיזוק מבנה שנדרש חיזוקו.
(ד) קביעת הוראות לעניין תוספת מרחבים מוגנים.
(ה) קביעת היחס בין זכויות בניה לפי התמ"א לבין זכויות בניה מתוקף תכנית מפורטת או תכניות מפורטות שחלות במקום וטרם מומשו.
(ו) קביעת הוראות בעניין חיזוק בהתאם לדרישות התקן, לרבות חיזוק במסגרת ניצול זכויות מאושרות.

3. יחס לתכניות אחרות
התכנית מהווה שינוי לסעיפים 1, 2, 4, 5, 6, 7, 9, 11, 12, 13, 14, 14א, 15, 22, 25, 26, 28, 29 בתכנית העיקרית, הוספת סעיפים 9א, 20א, 23א, 27א והוספת נספחים 2 ו- 3 לתכנית העיקרית. אין בתכנית זו כדי לשנות מכל יתר הוראות התכנית העיקרית.

4. שינוי לסעיף 1 - שם התכנית
בסעיף 1 לתכנית העיקרית, במקום "להלן: התכנית" או "תכנית זו" " יבוא להלן: "התכנית", "תכנית זו" או "התמ"א" ".

5. שינוי לסעיף 2 - מטרות התכנית
בסעיף 2 לתכנית העיקרית בסעיף-קטן 2.3 בפסקה (א) במקום "יצירת מסגרת סטטוטורית שתאפשר" יבוא "קביעת הסדרים תכנוניים שיאפשרו";
אחרי סעיף-קטן 2.4 יבוא:
"2.5 לקבוע הסדרים תכנוניים לתוספת זכויות בניה במגרש שלא טעון חיזוק, כנגד חיזוק מבנה שנדרש חיזוקו.
2.6 לקבוע הנחיות בנוגע להיבטים ההנדסיים של תוספת בניה על גבי מבנים קיימים."

6. שינוי לסעיף 4 - תחולת התכנית
בסעיף 4 לתכנית העיקרית, בסעיף-קטן 4.1, אחרי "למעט מבנים" יבוא "כאמור";
במקום "מבנים שניתן היתר לבנייתם" יבוא "על מבנים קיימים שניתן היתר לבנייתם";
אחרי "כי לא נבנו על-פי התקן" המילים "ישראלי ת"י 413" - יימחקו;
אחרי "יחולו" המילה "עליהם" - תימחק;
בסעיף-קטן 4.2, במקום "תכנית זו תחול" יבוא "מבלי לגרוע מן האמור בסעיף 4.1 - הוראות תכנית זו, ובכלל זה ההוראות לעניין תוספת זכויות הבניה כאמור בסעיפים 14-11, יחולו";
במקום "ולאחר" יבוא "גם אם לאחר";
במקום "קודם כניסתה לתוקף של תכנית זו" יבוא "עד יום 18.5.2005."

7. שינוי לסעיף 5 - מסמכי התכנית
בסעיף 5 לתכנית העיקרית, אחרי סעיף-קטן 5.2 יבוא:
"5.3 נספח מס' 2: נספח מחייב ובו רשימת הרשויות המקומיות שבהן תותר תוספת של עד קומה אחת לפי פסקאות 11.1.2 (א), 11.1.4 (ב), 11.2 (ד).
5.4 נספח מס' 3: נספח מחייב ובו תנאי-סף הנדסיים ונוהל ביצוע בקרה הנדסית על בקשה להיתר הכוללת חיזוק בפני רעידות אדמה."

8. שינוי לסעיף 6 - יחס לתכניות אחרות
בסעיף 6 לתכנית העיקרית, בסעיף-קטן 6.3 במקום "למבנים אשר נבנו שלא בהתאם לתקן ישראלי ת"י 413" יבוא "על בניין הבנוי בפועל";
במקום "בחיזוק אותם מבנים על-פי הוראות תכנית זו" יבוא "בחיזוקם בהתאם לדרישות התקן";
בסעיף-קטן 6.6, בסופו יבוא: "או מגבלות שנקבעו לפי פרק ו' לחוק".

9. שינוי לסעיף 7 - הגדרות ופרשנות
בסעיף 7 לתכנית העיקרית, הגדרת המונח "חדר מחוזק" - תימחק;
בהגדרת המונח "חיזוק" אחרי "רעידת אדמה" יבוא "בהתאם לדרישות התקן";
בהגדרת המונח "חישובים סטטיים" במקום "חישובים הנדסיים שיש בהם להוכיח את יציבותו של בניין ואת יציבות ביסוסו" יבוא "כמשמעותם בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970";
הגדרת המונח "מרחב מוגן" – תימחק, ובמקומה יבוא המונח "מקלט", "מרחב מוגן דירתי" " והגדרתם תהיה "כהגדרתם בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990";
אחרי הגדרת המנוח " "מקלט", מרחב מוגן דירתי" " יבוא "רשות מוסמכת" והגדרתה תהיה "כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;
אחרי סעיף-קטן 7.1 יבוא:
"7.2 כל מונח שלא פורש בסעיף-קטן 7.1 יהיה כמשמעותו בחוק ובתקנות שמכוחו."

10. שינוי לסעיף 9 - קביעת חיזוק
בסעיף 10 לתכנית העיקרית אחרי "יגיש למהנדס הוועדה המקומית" יבוא "את כל המסמכים המפורטים בנספח מס' 3, לרבות";
אחרי "ואת שיטת החיזוק המוצעת" יבוא "הערוכים בהתאם למפורט בנספח".

11. הוספת סעיף 9א - תנאי-סף הנדסיים
אחרי סעיף 9 לתכנית העיקרית יבוא סעיף 9א:
"9א. תנאי-סף הנדסיים
תנאי להגשת בקשה להיתר בניה לפי סעיפים 14-11 הוא שהתקיימו תנאי-הסף ההנדסיים הקבועים בנספח מס' 3 ביחס למבנה קיים ותוספת בניה המוצעת בבקשה להיתר."

12. שינוי לסעיף 11 - תוספות בניה לצורך חיזוק מבני מגורים
סעיף 11 לתכנית העיקרית - יימחק; במקומו יבוא:
"על-אף האמור בכל תכנית, רשאית ועדה מקומית, לאחר שקבלה חוות-דעת מהנדס הוועדה המקומית כמפורט בנספח מס' 3, להתיר תוספות בניה למבנים קיימים המיועדים למגורים, בכפוף לאמור בסעיף 21, ועל-פי המפורט להלן, ובלבד שהמבנה יחוזק.
1.1 תותר תוספת זכויות בניה למבנה באפשרויות הבאות, כולן או חלקן:
(א) סגירה ומילוי של קומה מפולשת;
(ב) הקמת קומה או קומות נוספות למבנה;
(ג) הקמת קומה חלקית על גג;
(ד) הרחבת קומות קיימות בבניין לצורך תוספת יחידות דיור חדשות בבניין (הקמת אגף נוסף);
(ה) הרחבת קומות לצורך הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה והכול בתנאים המפורטים בסעיף זה להלן.
11.1.1 סגירת ומילוי של קומה מפולשת בתנאים הבאים:
(א) גובה הקומה המפולשת יותאם לגובה של קומת מגורים על-פי תקנות התכנון והבניה.
(ב) שטחה של קומה מפולשת לצורך סגירה ומילוי לפי סעיף זה במקרה שבקשה להיתר כוללת גם הרחבת קומות לצורך הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה קיים כאמור בפסקה 11.1.4(ה) יהיה עד לקו המתאר של הקומה המורחבת.
(ג) התוספת תכלול מרחב מוגן דירתי לכל יחידת דיור חדשה או יחידת דיור שמיועדת להרחבה, אלא-אם-כן אישרה הרשות המוסמכת פתרון מיגון חלופי או פטור מחובת הקמת מקלט, בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.
(ד) התשתיות הקיימות של הבניין המשרתות את כלל דייריו והמצויות בקומה המפולשת (כגון: קווי ביוב ומים, שוחות, שעוני מים, בלוני גז, חדרי אשפה, דרך גישה למקלט וכד') יועתקו או ישולבו במסגרת הבינוי המוצע בהתאם לתכנית פיתוח שתאושר על-ידי מהנדס הוועדה המקומית כתנאי להיתר.
(ה) סגירה ומילוי הקומה המפולשת על-פי האמור בפסקאות (א) - (ד) יכולה לשמש לצורך הוספת יחידות דיור במבנה או/ו לשימושים אחרים התואמים את הוראות התכנית החלה במקום, לרבות להרחבת דיור של הדירות בקומה הראשונה של הבניין.
(הדגמה בנספח מס' 1)
11.1.2 הקמת עד שתי קומות נוספות למבנה בתנאים הבאים:
(א) במבנה המצוי באחת מהרשויות המקומיות המפורטות בנספח מס' 2 תותר תוספת של קומה אחת בלבד לפי סעיף זה.
(ב) הקומה או הקומות הנוספות לא יחרגו מקו ההיקף של הקומה שמתחתיהן, למעט חריגות נחוצות על-פי הדרישות הקונסטרוקטיביות של המבנה.
(ג) שטחה של הקומה או הקומות הנוספות לפי סעיף-קטן זה במקרה שהבקשה להיתר כוללת גם הרחבת קומות לצורך הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה קיים כאמור בפסקה 11.1.4(ה) יחושב על בסיס הקומה המורחבת.
(ד) התוספת תכלול מרחב מוגן דירתי לכל יחידת דיור חדשה או יחידת דיור שמיועדת להרחבה, אלא-אם-כן אישרה הרשות המוסמכת פתרון מיגון חלופי או פטור מחובת הקמת מקלט, בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.
(ה) הקמת קומה או קומות נוספות על-פי האמור בסעיף-קטן זה יכולה לשמש גם לצורך הוספת יחידות דיור במבנה וגם להרחבת דיור של הדירות בקומה העליונה של הבניין.
11.1.3 הקמת קומה חלקית על גג בתנאים הבאים:
(א) הקומה החלקית הנוספת תהיה בשטח של עד מחצית משטח הקומה שמתחתיה.
(ב) שטחה של קומה חלקית על גג לפי סעיף זה במקרה שהבקשה להיתר כוללת גם הרחבת קומות לצורך הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה קיים כאמור בפסקה 11.1.4(ה) יחושב על בסיס הקומה המורחבת.
(ג) תוספת בניה לפי סעיף-קטן זה תוכל לשמש רק לצורך הרחבת יחידות דיור בקומה שמתחתיה, ולא לשם הוספת יחידות דיור חדשות בשטח זה.
(ד) התוספת תכלול מרחב מוגן דירתי לכל יחידת דיור שמיועדת להרחבה, אלא-אם-כן אישרה הרשות המוסמכת פתרון מיגון חלופי או פטור מחובת הקמת מקלט, בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.
(ה) על-אף האמור בפסקה (א), וככל שחלה על המבנה תכנית מפורטת לבניה על גגות בתים (להלן: "תכנית גגות"), תוספת זכויות הבניה שתותר מכוח הוראות סעיף זה תהיה בהתאם להיקף הזכויות שנקבעו בתכנית הגגות ולא כאמור בפסקה (א).
(ו) כללה בקשה להיתר תוספת זכויות בניה מכוח הוראות פסקה (ה), בהתאם לתכנית גגות, יראו את ההיתר כאילו ניתן מכוח הוראות התמ"א.
(הדגמה בנספח מס' 1)
11.1.4 הרחבת קומות קיימות בבניין בתנאים הבאים:
(א) קווי הבניין על-פי תכנית מאושרת החלה על מבנה מאפשרים את התוספת המבוקשת. אם קווי הבניין אינם מאפשרים את התוספת, תותר חריגה של קווי הבניין ובלבד שלא יקטנו מ- 2 מ' לחזית ולצד ו- 3 מ' לאחור.
אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מהאמור בסעיף 15.
(ב) בהרחבת קומות לצורך תוספת יחידות דיור חדשות בבניין (להלן: "הקמת אגף נוסף") השטח הכולל של האגף הנוסף לא יעלה על השטח הכולל של עד שתי קומות טיפוסיות של המבנה הקיים אליו מוצמד האגף, וברשות מקומית המפורטת בנספח מס' 2, עד קומה טיפוסית אחת.
שטח האגף יכלול מרחב מוגן דירתי לכל יחידת דיור חדשה.
(ג) שטחו של אגף נוסף לפי סעיף זה בבקשה להיתר שכוללת הרחבת קומות גם לצורך הרחבת יחידות הדיור הקיימות כאמור בפסקה 11.1.4(ה) יחושב על בסיס הקומה המורחבת.
(ד) מספר הקומות של האגף הנוסף יהיה כמספר הקומות של המבנה אליו הוא מוצמד. אולם ניתן יהיה לחרוג מכלל זה, אם קבע מהנדס הוועדה המקומית, כי השינוי במספר הקומות של האגף הנוסף דרוש משיקולים אדריכליים, תכנוניים או התאמה לסביבה.
(ה) בהרחבת קומות לצורך הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה קיים תותר תוספת של שטח של עד 25 מ"ר לדירה במפלס הקיים.
ההרחבה תותר רק עם תבוצע למלוא גובהו של האגף והיא תכלול מרחב מוגן דירתי לכל יחידת דיור שמיועדת להרחבה.
על-אף האמור, היה שטח ההרחבה קטן מהשטח הנדרש לתוספת מרחבים מוגנים דירתיים, תותר הרחבה אם אישרה הרשות המוסמכת פתרון מיגון חלופי או פטור מחובת הקמת מקלט, בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.
(ו) כללה הבקשה להיתר הרחבת קומות קיימות בבניין וכל ההרחבה מיועדת לתוספת מרחבים מוגנים דירתיים, תותר חריגה מעבר לקבוע בתכנית זו ביחס לקווי בניין, אם מהנדס הוועדה המקומית חיווה את דעתו כי לא קיימת לכך מניעה מטעמים תכנוניים ואדריכליים.
(הדגמה בנספח מס' 1)
11.2 סך תוספת זכויות הבניה מכוח הוראות סעיפים-קטנים 11.1.1 עד 11.1.4 שניתן להתיר במבנה לא תעלה על השטח המצטבר שכולל:
(א) שטח לצורך סגירה ומילוי של קומה מפולשת כאמור בסעיף-קטן 11.1.1.
(ב) שטח לצורך הרחבת קומות לצורך הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה כאמור בפסקה 11.1.4 (ה).
(ג) שטח לצורך הקמת קומה חלקית על גג כאמור בסעיף-קטן 11.1.3.
(ד) שטח של עד שתי קומות באחת מאלה:
תוספת קומות עליונות כאמור בסעיף-קטן 11.1.2 או הקמת אגף נוסף כאמור בפסקה 11.1.4(ב) או שילוב ביניהן, ובלבד שאם נעשה שילוב של שתי הדרכים כאמור, לא יעלה כלל השטח הנוסף כאמור בפסקה זו על שתי הקומות;
על-אף האמור בפסקה זו, ברשויות מקומיות המפורטות בנספח מס' 2, השטח האמור יהיה על קומה טיפוסית אחת."

13. שינוי לסעיף 12 - תוספת בניה לצורך חיזוק מבנים עד 2 קומות הכפופים לתקן
בסעיף 12 לתכנית העיקרית אחרי "על בניינים" יבוא "שנקבע בתכנית המפורטת שחלה עליהם";
אחרי "אינו עולה על 400 מ"ר" יבוא "(עיקרי ושירות)";
אחרי "לא יחולו הוראות סעיף 11 לעיל" יבוא "בסעיף זה קומה מפולשת תבוא במניין הקומות";
אחרי "לאחר שקבלה חוות-דעת מהנדס הוועדה המקומית" יבוא "כמפורט בנספח מס' 3";
במקום "המאושר על-פי תכנית המתאר החלה על המקום" יבוא "המותר על-פי תכנית החלה על המבנה";
המילים "הכללים האמורים בתקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס"ב-2002, לעניין חריגה מקווי בניין יחולו על הרחבות שיותרו לפי סעיף זה, מבלי שיידרש הליך של הקלה מהיתר או מתכנית" – יימחקו.

14. שינוי לסעיף 13 - חיזוק במסגרת ניצול זכויות מאושרות
סעיף 13 להוראות התכנית העיקרית - יימחק; במקומו יבוא:
"(א) חלה תכנית מפורטת או תכניות מפורטות על מבנה הבנוי בפועל ונותרו זכויות בניה שטרם מומשו, תנאי למימושן יהיה התאמת הבניה לדרישות התקן.
(ב) ניתן היתר בניה לפי פסקה (א), יראו את ההיתר כאילו ניתן מכוח הוראות התמ"א ביחס לחלק שניתן היה לתת בגינו היתר בניה לפי סעיף 11 לתמ"א.
(ג) היה היקף תוספת הבניה שניתן לבקש לפי תכנית מפורטת או תכניות מפורטות כאמור בפסקה (א) נמוך מסך תוספת זכויות בניה הקובע בסעיף-קטן 11.2, ניתן יהיה לכלול בבקשה להיתר תוספת זכויות בניה משלימה עד לגובה התוספת שמפורטת בסעיף-קטן 11.2.
(ד) נותרו זכויות בניה כאמור בפסקה (א), לא ניתן יהיה לאשר תוספת בניה מכוח התמ"א, אלא בהתאם לפסקאות (א) - (ג)."

15. שינוי לסעיף 14 -תוספת בניה לצורך חיזוק מבנים שאינם מיועדים למגורים
בסעיף 14 לתכנית העיקרית במקום "בפסקה" יבוא "בסעיף-קטן";
במקום "בסעיף 11.1.3" יבוא "בפסקאות 11.1.4 (ב) ו- (ד) בהתאמות נדרשות, בשטח הכולל של הקומה הטיפוסית של המבנה הקיים".

16. שינוי לסעיף 14א - הריסת מבנה והקמתו מחדש
בסעיף 14א לתכנית העיקרית אחרי "בתוספת זכויות בניה", המילה "כאמור" - תימחק ובמקומה יבוא "בהתאם לאמור";
במקום "ובכפוף לאמור בסעיפים 13.3 ו- 13.4" יבוא "ועל-פי תכניות מפורטות שחלות במקום, כאמור בסעיף 13 ולמעט הקלות שאושרו לבניין שמיועד להריסה";
אחרי פסקה (א) תבוא פסקה (א1) "חלה במקום תכנית מפורטת או תכניות מפורטות כאמור בסעיף 13, יחולו הוראותיו";
אחרי פסקה (א1) תבוא פסקה (א2) "המבנה החדש יכלול מרחב מוגן דירתי לכל יחידת דיור חדשה";
בפסקה (ב) במקום "סעיפים 11.1.3(א), 11.2(א) ו- 11.3" יבוא "פסקה 11.1.4 (א)."

17. שינוי לסעיף 15 - מרווחים בין מבנים
בסעיף 15 לתכנית העיקרית, אחרי "הבלטת מבנה מעלית" יבוא "מרחבים מוגנים דירתיים, רכיבי חיזוק לפי סעיף 10."

18. הוספת סעיף 20א מתן זכויות במגרש אחר לצורך חיזוק
אחרי סעיף 20 לתכנית העיקרית יבוא סעיף 20א:
"20א. מתן זכויות במגרש אחר לצורך חיזוק
על-אף האמור בסעיף 20, מוסד תכנון יהיה רשאי לאשר תכנית לתוספת זכויות בניה במגרש, שלא על מבנה שבנוי בפועל, אם התכנית כוללת בתחומה מבנה או מספר מבנים שהתכנית קובעת את חיזוקם מפני רעידות אדמה, ובתנאי שהתקיימו כל התנאים הבאים:
(א) הוגש למהנדס הוועדה המקומית דו"ח בהתאם להוראות סעיפים 9-8 בעניין המצב הקונסטרוקטיבי של המבנה או המבנים המיועדים בתכנית לחיזוק (להלן: "המבנים לחיזוק") והצורך בחיזוק.
(ב) הונחה בפני מוסד התכנון חוות-דעת שמאית/כלכלית המפרטת את עלות ביצוע החיזוק והעבודות נלוות במבנים לחיזוק, וחוות-דעת שמאית/כלכלית המעריכה את שווי תוספות הבניה בניכוי עלות ביצוע החיזוק ועבודות נלוות.
(ג) חוות-הדעת כאמור בפסקה (ב) תיבחן על-ידי שמאי מקרקעין של מוסד התכנון המפקיד את התכנית בטרם דיון בתכנית לקראת הפקדתה.
(ד) לא תותר תוספת הזכויות אם היא אינה תואמת את היעוד שנקבע בתכנית המתאר המחוזית החלה על המגרש שבו נוספו הזכויות.
(ה) בהוראות התכנית יקבע כי מתן היתר בניה במגרש שבו נוספו הזכויות יותנה במתן תעודת גמר (טופס מס' 4) לגבי ביצוע של עבודות החיזוק ועבודות נלוות לפי התכנית במבנים לחיזוק.
(ו) התכנית תפרט את עבודות הבניה שיבוצעו במבנים לחיזוק, לצורך חיזוקם ועבודות נלוות.
(ז) תחום התכנית לא יחרוג מתחום רשות מקומית אחת.
(ח) תוקף התכנית יוגבל לתקופה קצובה שבמהלכה יבוצעו עבודות החיזוק ועבודות נלוות. בהוראות התכנית יקבע כי אם לא הושלמו עבודות במבנים לחיזוק בתוך תקופה זו, תתבטל התכנית."

19. שינוי לסעיף 22 - שמירת זכות הוועדה המקומית לסרב לתת היתר
בסעיף 22 לתכנית העיקרית המילים "ובלבד שלא תסרב להיתר לחיזוק מבנה שאין עימו תוספת זכויות בניה" - יימחקו, ובמקומם יבוא "או אם מצאה כי תוספת הבניה צריכה להיבחן במסגרת תכנית שתסדיר עניינים נוספים אלו לאור התוספת המבוקשת";
בסוף הסעיף יבוא "הוראות סעיף זה לא יחולו על היתר לחיזוק מבנה שאין עימו תוספת זכויות בניה".

20. הוספת סעיף 23א
אחרי סעיף 23 לתכנית העיקרית יבוא סעיף 23א:
"23א. (א) אושרה תכנית לפי סעיף 23, לא יחולו הוראות סעיפים 14-11, על-פי העניין, על מבנים בתחום התכנית, אלא-אם-כן נאמר אחרת בתכנית לפי סעיף זה.
(ב) קבעה תכנית לפי סעיף 23 כי תוספת זכויות הבניה מכוחה, באה בנוסף לזכויות בניה מכוח התמ"א, יהיו זכויות הבניה שמכוח התמ"א לעניין זה, מוגבלות בהיקפן לגובה הזכויות שנקבעו בהוראות סעיפים 11, 12, 14 בתמ"א, על-פי העניין, במועד כניסתה לתוקף של התכנית כאמור."

21. שינוי לסעיף 25 - תנאים להגשת תכניות להיתר
בסעיף 25 לתכנית העיקרית , המילים "בסעיף 9" - יימחקו; במקומם יבוא "בסעיפים 9 ו- 9(א)";
אחרי סעיף-קטן 25.2 יבוא סעיף-קטן 25.3:
"25.3 לא ינתן היתר לביצוע עבודות בניה וחיזוק על-פי תכנית זו, אלא לאחר שהונחה-דעתו של מהנדס הוועדה כי מולאו הוראות נוהל שמפורט בנספח מס' 3 במלואן והוגשו ונבדקו על ידו כל המסמכים הנדרשים ולאחר שנמצא כי הבניה במצבה הסופי, לאחר ביצוע עבודות החיזוק, עומדת בדרישות התקן.";
אחרי סעיף-קטן 25.3 יבוא סעיף-קטן 25.4:
"25.4 אושר פתרון מיגון על-ידי הרשות המוסמכת."

22. שינוי לסעיף 26 - השלכות מחוץ לתחומי המגרש
בסעיף 26 לתכנית העיקרית במקום "לשמירה על שטחים ציבוריים פתוחים" יבוא "למצאי שטחים ציבוריים פתוחים לנפש".

23. הוספת סעיף 27א
אחרי סעיף 27 לתכנית העיקרית יבוא סעיף 27א:
"27א. הוגשה בקשה להיתר בניה והיא כללה הקלה מקווי בניין לפי תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס"ב-2002, יחשב ידוע לפי סעיף זה גם כידוע הקבוע בסעיף 149 לחוק ביחס לבקשה להקלה מקווי בניין כאמור."

24. שינוי לסעיף 28 - דיווח ועדכון
בסעיף 28 לתכנית העיקרית, בסעיף-קטן 28.1 אחרי "שקדמה למועד הדיווח" יבוא "בהתאם לכללים שיפרסמו באתר האינטרנט של משרד הפנים בעניין";
אחרי סעיף-קטן 28.3 יבוא סעיף-קטן 28.4 "המועצה הארצית רשאית לעדכן ולשנות את המפורט בנספח מס' 3 ולא יהיה בכך שינוי לתכנית זו. הודעה על-כך תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים".

25. שינוי לסעיף 29 - תוקף התכנית
בסעיף 29 לתכנית העיקרית בסוף הסעיף יבוא "בעת הארת התכנית המועצה הארצית רשאית, לאחר שהתייעצה עם הוועדות המחוזיות, להוסיף או להסיר רשויות מקומיות בנספח מס' 2, ולא יהיה בכך שינוי לתכנית זו. הודעה על-כך תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים."

7.1 הוספת נספח מס' 2 - רשימת הרשויות המקומיות שבהן תותר תוספת של עד קומה אחת

"נספח מס' 2
רשימת הרשויות המקומיות שבהן תותר תוספת של עד קומה אחת
(בהתאם לפסקאות 11.1.2 (א), 11.1.4 (ב), 11.2 (ד))

1. אבן יהודה
2. גבעתיים
3. גבעת שמואל
4. גדרות
5. גן רווה
6. גני תקווה
7. דרום השרון
8. הוד השרון
9. הרצליה
10. חוף השרון
11. כוכב יאיר
12. כפר שמריהו
13. מודיעין – מכבים רעות
14. סביון
15. קריית אונו
16. רמת גן
17. רמת השרון
18. רעננה
19. שהם
20. תל-אביב-יפו
21. תל מונד."

7.2 הוספת נספח 3 - תנאי-סף הנדסיים ונוהל ביצוע בקרה הנדסית על בקשה להיתר הכוללת חיזוק בפני רעידות אדמה
נספח מס' 3

"הגדרות
"מבנה קיים" מבנה הבנוי בפועל.
"מגדל ממ"דים" מבנה אנכי של מרחבים מוגנים דירתיים כהגדרתם בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990 הממוקמים זה מעל זה באופן רציף, המקיימים רצף של 70% מקירותיהם עד לפני הקרקע, אשר אינם נשענים מבחינת הפתרון ההנדסי על גבי המבנה הקיים ו/או ביסוסו.
"מעבדה" מעבדה שהוסמכה לעריכת בדיקות הנדסיות ובקרת חמרי בניה על-פי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1977 או מעבדה מאושרת על-פי סעיף 12(א) בחוק התקנים, התשי"ג-1953, הכול לפי העניין.
"תוספת למבנה קיים" לרבות תוספת מאושרת שלא מכוח תמ"א 38.
"ת"י 413" תקן ישראלי ת"י 413 – תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה.
"ת"י 940 חלק 1" תקן ישראלי ת"י 940 חלק 1 – תכן גאוטכני: גאוטכניקה וביסוס בהנדסה אזרחית.
"ת"י 1547 חלק 3" תקן ישראלי ת"י 1547 חלק 3 – תכניות ביצוע לבניינים ולעבודות פיתוח סביבתי: שלד הבניין.
"ת"י 2413" תקן ישראלי ת"י 2413 – הנחיות להערכת עמידות תקן מבנים קיימים ברעידות אדמה ולחיזוקם.

א. כללי
1. נספח זה מגדיר את הדרישות ההנדסיות המינימאליות הנדרשות ביישום תמ"א 38 ונוהל ביצוע בקרה הנדסית על בקשה להיתר הכוללת חיזוק בפני רעידות אדמה.
תנאים שפורטו בנספח הם תנאי-סף, בכל מקרה על המגיש לתכנן ולבצע את המבנה על-פי דרישות התקנים הרלוונטיים והוראות כל דין.
2. היתר בניה מכוח תמ"א 38 יינתן רק אם הונחה דעתם של הוועדה המקומית ומהנדס הוועדה כי המסמכים ההנדסיים, החישובים הסטטיים והנספחים ההנדסיים שהוצגו בפניהם ונבדקו על ידם, מעידים כי הבניה במצבה הסופי, לאחר ביצוע עבודות החיזוק, עומדת בדרישות ת"י 413.
הנספח מגדיר את תנאי-הסף ההנדסיים על-פי התקינה הקיימת כיום. ככל שתשתנה התקינה ויתווספו שיטות חיזוק נוספות, הוראות התקן תגברנה והנספח יעודכן, בהתאם לסעיף 28.4 בהוראות התמ"א.
3. לא יינתן היתר לביצוע עבודות בניה וחיזוק על-פי תמ"א 38, אלא לאחר שהונחה דעתו של מהנדס הוועדה כי מולאו הוראות נוהל זה במלואן והוגשו ונבדקו על ידו כל המסמכים הנדרשים.
מומלץ כי מהנדס הוועדה יבחן את המסמכים ההנדסיים, חוות-הדעת וממצאי בדיקות המעבדה המפורטים בנוהל זה בעזרת מהנדס יועץ המומחה בתחום.
ב. תנאי לדיון בבקשה להיתר
הוועדה המקומית תידון בבקשה להיתר מכוח תמ"א 38, לאחר שהוגשו למהנדס הוועדה ונבדקו על ידו המסמכים הבאים הערוכים על-ידי מהנדס, ומפורטים בהם הנושאים הבאים:
1. חישובים ואבחון לפי ת"י 2413 רמה 2, בדבר הצורך בחיזוק המבנה הקיים בפני רעידות אדמה כתנאי ליישום התכנית.
2. דו"ח ביחס למבנה הקיים לפני חיזוקו, בהתאם להוראות סעיף 9 לתמ"א 38 ובו הנתונים הבאים:
- שנת הקמתו של הבניין הקיים.
- מקדם חשיבות המבנה (יעוד לפי טבלה בת"י 413), לפי הבקשה להיתר.
- הערכת משקל של המבנה כולל התוספת.
- סדירות המבנה עם התוספת (כמפורט בסעיפים 203.1, 203.2 בת"י 413).
- שיטת הבניה לפיה נבנה המבנה (קירות, תקרות, מסגרות וכיוצ"ב).
- תיאור מילולי וגראפי של האלמנטים הקונסטרוקטיביים ומימדיהם.
- תיאור מצב שלד המבנה הקיים (לרבות בדיקה ותיעוד של ליקויים קונסטרוקטיביים).
- תיאור התוספות שנעשו אם נעשו בו במהלך השנים, מועד ביצועם.
3. דו"ח בדיקות מעבדה, המאבחן את מצב האלמנטים הקונסטרוקטיביים במבנה הקיים, לרבות בעניין תקינות היסודות הקיימים, ממצאים ביחס לסוג הבטון ומצבו, ביחס לקוטר הברזל ומצבו וכיוצ"ב.
4. דו"ח סקר קרקע הכולל תיאור של מאפייני הקרקע במקום, תאוצת הקרקע, תאוצת הקרקע החזויה (בהתאם לדרישות ת"י 413), השפעת חתכי הקרקע, מידת הקרבה להעתק פעיל, יציבות המדרון, וכן אבחון לביסוס הקיים, לרבות בדיקת תקינות היסודות. דו"ח הקרקע יערך, בין-היתר, בהתאם להנחיות ת"י 940 חלק 1.
5. דו"ח על עמידות בתנאי-הסף ההנדסיים המפורטים בסעיף ג' להלן.
6. חישובים סטטיים לפי ת"י 413, להוכחת עמידות המבנה המחוזק על תוספותיו בדרישות ת"י 413 כמפורט בסעיף ד' להלן.
7. תכניות קונסטרוקציה אשר יפרטו את שיטת החיזוק המוצעת – באמצעות תכנית בקנה-מידה שלא יפחת מ- 1:100, ומציגה באופן צבעוני על גבי התכנית, את כל מרכיבי השלד הקיימים והמתוכננים (משורטטות בצבע שונה), בתנוחה, בפריסה ובחתכים.
8. פירוט מערכת בקרת האיכות ובדיקות איכות במהלך בניה על-פי בקשה להיתר בניה המוגשת על-פי התמ"א.

ג. תנאי-סף הנדסיים (בהתאם לסעיף ב(5) בנספח זה)
קירות הקשחה:
1. בכל מבנה שמתוכנן בו חיזוק בלבד או חיזוק תוך כדי תוספת קומה או מספר קומות או הרחבה של קומות קיימות, יידרש שטח של קירות הקשחה מינימאליים לאורך, לגובה ולרוחב המבנה בהתאם לחישוב כפי שמפורט בנספח זה בהמשך. כמות הקירות תלויה בשטח המבנה הכולל ובמקדם תאוצת קרקע אופקית חזויה בהתאם לנספח ג' לת"י 413.
2. קירות הקשחה יהיו מבטון מזוין.
3. עובי מינימאלי של קיר הקשחה חדש יהיה 20 ס"מ, אורכו המינימאלי יהיה 160 ס"מ. בכל מקרה אורך הקיר לא יפחת מ- 5 פעמים רוחבו של הקיר.
4. אופן חישוב מינימום שטח קירות ההקשחה הנדרשים למבנה מחוזק בכל כיוון מפורט בסעיף ה' להלן.
5. יובהר כי תוספת קירות הקשחה יכולה להיעשות באמצעות פתרונות שונים, כגון אלו המפורטים להלן, ובאמצעות שילוב בין פתרונות שונים:
- תוספת "מגדלי ממ"דים"
- תוספת פירי מעלית
- תוספת קירות מעטפת
שטח הקירות של פתרונות כאמור יחושב במסגרת שטחי קירות הקשחה שיש להוסיף בהתאם לחישוב כאמור בסעיפים ג(3) ו- (4).
6. בחיזוק מבנה על-ידי תוספת "מגדלי ממ"דים" תקויים הדרישה לרצף של 70% כמתואר בהגדרת "מגדל ממ"דים" לעיל.
7. אין להתחשב בתסבולת הרכיבים קיימים במבנה הקיים לצורך תכן חיזוק המבנה ותוספת הבניה המבוקשת. על-אף האמור יותר שימוש במרכיבי הקשחה קיימים מבטון מזוין בלבד ובתנאי שיוכח מעל כל ספק כי הם עומדים בדרישות ת"י 413 בכל הקשור לכשירותם הסיסמית.

8. יסודות ועמודים עצמאיים:
אין להרשות הגדלה של העומסים האנכיים על המבנה הקיים.
כל תוספת בניה תתוכנן על מערכת יסודות ועמודים עצמאית.
ניתן להשתמש בגג המבנה הקיים כרצפה של קומה אחת נוספת רק לאחר שיוכח כי הדבר ניתן מבחינה הנדסית בהתאם למצב הקיים.
אין באמור כדי לגרוע מן הדרישה הקבועה בסעיף ג(1).

ד. הנחיות בעניין אופן הגשת חישובים לעמידות המבנה ברעידת אדמה לפי ת"י 413 (בהתאם לסעיף ב(6) בנספח זה)*
* אין בתהליך חישוב זה מכדי לגרוע מהוראותיו של ת"י 413. כל החישובים בכל הסעיפים יבוצעו בהתאם לת"י 413. חישוב מבנה יבוצע עבור המבנה כולו עם התוספת, לכוחות המוגדרים בת"י 413 בהתחשבות סעיף 108.
1. יש להקפיד על הצגת גיאומטריה חישובית מתאימה לתכניות ההגשה.
2. יש להציג את תכניות חיזוק המבנה של כל קומה, כולל קומת הגג.
3. יש להציג חישוב לבדיקה ותכן אלמנטים קיימים ונוספים (קירות, עמודים וקורות) במלל ובתיאור גראפי, בהתאם להוראות התקנים ישראליים ת"י 466 (חוקת הבטון) על חלקיו ות"י 413, את הפרמטרים לחישוב, כולל הסבר לקביעתם ואת חישוב חוזק הבניין (הקיים ביחד עם התוספת המבוקשת), על-פי התקנים הרלוונטיים.
4. יש להציג חישוב של היסודות הקיימים והחדשים לפי תוצאות האנליזה של המבנה הקיים כולל התוספת המוצעת, בהתאמה למצב קיים ובהתחשב בתוצאות סקר הקרקע.
5. החישובים יערכו למבנה שמיועד לחיזוק בלבד או למבנה לחיזוק תוך כדי תוספות בניה לפי הסדר הבא:
א. הגדרת סוג האנליזה שבוצעה להערכת יציבותו של בניין וביסוסו בהתאם לבקשה להיתר שמוגשת לפי התמ"א - סטטית שקילה, מודלית (דינאמית) או אחר (יש לפרט).
ב. בדיקת חוזק גזירה קומתי, קומה גמישה.
ג. קביעת עומסי תכן - הערכת משקל קומה, משקל המבנה, עומס תכן אופקי כולל, חלוקת העומס לגובה המבנה.
ד. התחשבות בהשפעת פיתול.
ה. השפעות מסדר שני (חישוב מקדם העיווי לכל קומה).
ו. הסטת תכן אופקית, תזוזה מקסימאלית חזויה.
ז. חלוקת עומס התכן האופקי בין רכיבי ההקשחה.
ח. תכן רכיבי הקשחה.
ט. חישוב יסודות.
י. כל נושא אחר לפי שיקול המהנדס ודרישות תקנים ישראלים (כגון חישוב למישק הפרדה בין מבנים צמודים).

ה. אופן חישוב מינימום שטח קירות ההקשחה הנדרשים למבנה מחוזק בכל כיוון
הנוסחאות והטבלאות בסעיף זה הושמטו.