שכרו של כונס נכסים

סעיף 59 לחוק ההוצאה לפועל קובע את אופן קביעת תשלום שכרו של כונס הנכסים:

"(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
(ב) היה כונס הנכסים עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה זולת אם הורשה עובד המדינה כדין לקבל את השכר האמור בעד טרחתו."
כונס נכסים המתמנה לשם הוצאה לפועל, על-פי הלכות קיימות של בתי-המשפט, לפיהן יקבל כשכרו גובה ש 6%- 10% מערך הרכוש, כאשר בית-המשפט יתחשב בכל מקרה בתקופת פעילותו של הכונס ובמאמץ שהושקע על ידו[25].

ב- ע"א 373/70[26] המשיב מונה ככונס נכסים בקשר לתיק הוצל"פ שהתייחס לסכום של כ- 29,000 ל"י שהיה שנוי במחלוקת בין המערער לבין בנק א"י בריטניה. המשיב נכנס לתפקידו ככונס נכסים ועשה מספר קטן של פעולות ובינתיים סודר העניין בין הצדדים לבין עצמם, כששכר-טרחתו נקבע לו סך של 2,500 ל"י, כנגד סכום זה הוגש ערעור.

הערעור על גובה הסכום התקבל.

ונקבע כי על-אף שבדרך-כלל אין דרכו של בית-משפט שלערעור להתערב בשיקול-דעתו של בית-המשפט הקובע שכר-טרחה, כאן הפריז בית-המשפט מעל למידה. מקובל לקצוב לכונס נכסים שכר-טרחה בין 6% לבין 10% מגודל החוב, בהתחשב בהיקף הפעולות ואורך זמן הפעולה. כאן היתה תקופת הפעולה קצרה יחסית והפעולות לא היו מרובות. כך שהיה זה ראוי לקבוע שכר-טרחה לפי השיעור המינימלי.

על-פי אלו קריטריונים יחושב שכר הכונס הממונה על-ידי רשם ההוצאה לפועל?

ב- רע"א 5181/03[27] אישר רשם ההוצאה לפועל את בקשת הכונסת לשלם לה את סכום ההוצאות שהוציאה לצורך המימוש וכן חייב את החייבת לשלם לכונסת "שכר-טרחת כונס נוסף ומיוחד, בסך של 6% מערך סכום המכירה".

בית-המשפט המחוזי, דחה את בקשת רשות הערעור שהגישו הקונה והחייבת והם ביקשו להרשות להם לערער על ההחלטה האחרונה.

לטענת המבקשים מעלה הבקשה שאלות משפטיות עקרוניות לעניין שכר-טרחתו של כונס נכסים בהוצאה לפועל וכי התשובות להן "אינן חד-משמעיות ונתונות לפרשנות בתי-המשפט ושומה על בית-משפט עליון להכריע בהן".

עם זאת, קבע כב' השופט י' טירקל כי:

"עולה מן האסמכתאות שהביאו המבקשים עצמם כי פסיקת שכר-הטרחה של כונסת נכסים בהליכי הוצאה לפועל מסורה לשיקול-דעתו של רשם ההוצאה לפועל ושל בית-המשפט, לפי כללים ברורים שנקבעו בפסיקה. (ראו סעיף 10(א) וסעיף 59(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; וכן ראו, בין היתר, ע"א 13/62 ח.ל.פ.א. יבוא וסוכנויות בע"מ נ' בית-חרושת למוצרי גומי סטנדרד בע"מ, פ"ד טז(2) 996, 999; ע"א 403/70 מרגוליס נ' בנק ארץ ישראל בריטניה, פ"ד כה(1) 273, 275; ע"א 453/81 קלוזנר נ' עמל הנגב בע"מ, פ"ד לו(4) 225, 229; ע"א 621/83 בנק לאומי נ' פינצ'וק, פ"ד מא(2) 660, 663; ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה 5, 2003), 506-507)."
ועל-כן נדחתה הבקשה להרשות לערער.

ב- ע"א 373/70[28] נדונה התערבות בית-המשפט בקביעת שכרו של כונס הנכסים על-פי חוק ההוצאה לפועל, משום שהופרז בשכרו.

במקרה הנדון מונה משיב 2 ככונס נכסים בקשר לתיק הוצאה לפועל שבין המערער ומשיבה 1. לאחר שלושה חודשים, הגיעו הצדדים להסדר ופעולתו הופסקה.

במהלך תפקידו השיג משיב 2 הערכת שווי המניות שבמחלוקת, פרסם מודעות בעיתונים על מכירתן ובא במגע עם קונים פוטנציאליים, אך, כאמור, לפני שהספיק לעשות הסכם עם מציע כלשהו, הופסקה פעולתו מאחר והעניין סודר בין הצדדים לבין עצמם.

בית-המשפט פסק לכונס שכר פעולתו בסך 2,500 ל"י. על כך ערער המערער וטען, כי הסכום אינו עומד בשום יחס לסכום שהיה במחלוקת, ולהיקף פעולתו בתקופה הקצרה שבה כיהן בתפקיד.

כב' השופט צ' ברנזון קיבל את הערעור וקבע:

"הכל מסכימים שאין דרכו של בית-משפט זה, כבית-משפט לערעורים, להתערב בעניין כזה המסור, בדרך-כלל, לשיקול-דעתו של בית-המשפט שמינה את האיש ויודע את אשר עשה. אולם הטענה היא, כי במקרה זה הפריז בית-המשפט בקביעת שכר-טרחתו של המשיב השני מעל לכל מידה. נאמר לנו, כי מקובל על בתי-המשפט לקצוב לכונס נכסים שכר-טרחה הנע בין 6% ל10% מגודל החוב, בהתחשב עם היקף הפעולות ואורך הזמן שבו מתחיל כונס הנכסים ומסיים את המשימה שהוטלה עליו. במקרה שלפנינו היתה תקופת כהונתו של המשיב השני קצרה יחסית, הפעולות לא היו מרובות או מסובכות במיוחד, והוא אף לא הספיק לסיים את המלאכה לרגל סידור העניין על-ידי הצדדים בעצמם... לא מצאנו, כל טעם לקביעת שכר במקרה זה העולה על המינימום.בהתאם לכך, אנו סבורים כי יש להעמיד את שכרו של המשיב השני על סך 1,800 ל"י, שהוא קצת מעל 6% מהסכום שבמחלוקת."
תקנה 85 לתקנות ההוצאה לפועל, קובעת כי:

"כונס הנכסים רשאי לנכות מהכספים שקיבל במילוי תפקידו את שכרו והוצאותיו שנקבעו לפי סעיף 59 לחוק, אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת."


[25] ע"א 373/70 מרגוליס נ' בנק א"י בריטניה, פ"ד כה(1) 273.
[26] ע"א 373/70 ראובן מרגוליס נ' עורך-דין מ' פרוש ואח', פ"ד כה (1) 273.
[27] רע"א 5181/03 אד מרי השקעות בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד ואח', תק-על 2004(2) 1400.
[28] ע"א 373/70 ראובן מרגוליס נ' בנק א"י בריטניה בע"מ, פ"ד כח(1) 273, 275-276.