מתי יתגבש שעבוד צף?

שיעבוד צף יתגבש באחד מן המקרים הבאים:
האחד, בפירוק חברה, עם פירוקה או עם מתן צו הפירוק, מתגבש השיעבוד הצף מיידית וזאת מפני שהפירוק מפסיק את ניהול עסקיה הרגילים של החברה, ובמילא, לא ניתן להמשיך לפעול עם נשוא השיעבוד במהלך העסקים הרגיל.
השני, במקרה שבו הופסקה פעולת החברה, באופן זמני או סופי ויש חשש כי בעל החוב לא יוכל לעמוד בתשלומו, כפי שנקבע ב- ע"א 5507/91[1]. במקרה זה טען הבנק כי סגירת חנות תכשיטים, מעידה על אי-יכולתה של החייבת לשלם ומשכך התגבש השיעבוד הצף. לעומת הבנק טענה החייבת כי סגרה את החנות באופן זמני, על רקע המצב של ערב מלחמה במיפרץ הפרסי ומחלתה, ואילו גיבוש השיעבוד ייתכן רק במקום שבו ניהול העסקים מופסק באופן סופי ומוחלט. כב' השופט י' טירקל קבע כי הבנק היה רשאי "לפעול למימוש זכותו, אם הוברר לו שסגירת החנות – אף שהיא זמנית ואינה מלווה בכוונה לחסל את העסק – מהווה, כשלעצמה, מאורע העלול לפגום ביכולתה הכספית של המערערת. ונסיבות שביססו חשש זה אכן התקיימו בענייננו".
השלישי, במקרה וניתן צו בית-המשפט למינוי כונס נכסים, לאחר בקשת הנושה המובטח לגבש את השיעבוד אם הופר תנאי מתנאי השיעבוד או כאשר הנכסים המשועבדים בשיעבוד הצף נתונים בסכנה כתוצאה מאחד הבאים: לחץ נושים, הנכס עלול להתקלקל, הנכס עלול לאבד שיעור ניכר מערכו, זכויות הצדדים עלולות להיפגע מסיבה אחרת[2].
משמעות גיבוש שיעבוד צף, הינה הפיכת השיעבוד הצף לשיעבוד ספציפי על אותם הנכסים הנכללים באותה העת בשיעבוד הצף.

נציין כי ערך השיעבוד נמדד מיום השיעבוד ועל כל תשואה עתידית שלו מיום זה, אולם לא יחול על נכסים חדשים שלא נכללו בשיעבוד הצף ביום גיבוש השיעבוד.


[1] ע"א 5507/91 ק. ד. תכשיטי דורינה אילת נ' בנק המזרחי, תק-על 94(2) 1679, 1681.
[2] ראה סעיף 21 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967.