הספריה המשפטית
כשרות משפטית ואפוטרופסות - דין ומהות

הפרקים שבספר:

פרק 5: ביטול פעולות של קטין (סעיף 5 לחוק)

פרק 5: ביטול פעולות של קטין (סעיף 5 לחוק)
הוספה למועדפים

הדפסת הפרק
לפרק הקודם
לפרק הבא
עבור לפרק
פרק 5: ביטול פעולות של קטין (סעיף 5 לחוק)
סעיף 5 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע כדלקמן:



"5. ביטול פעולות של קטין

פעולה משפטית של קטין שנעשתה שלא בהסכמת נציגו ניתנת לביטול:

(1) על-ידי נציגו, ואם אין לקטין נציג - על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, תוך חודש ימים לאחר שנודע להם על הפעולה;

(2) אם לא נודע לנציג או ליועץ המשפטי לממשלה על הפעולה - על-ידי הקטין, תוך חודש ימים לאחר שהיה לבגיר."



בטרם נכנס לגופם של דברים, אנו מוצאים לנכון לציין, כי בהתאם לחוק הכשרות, הכלל הוא שלהורי הקטין או לאפוטרופסיו הסמכות לייצג את הקטין בכל ענייניו. יחד-עם-זאת, עולה מהחקיקה כי גם אם אין דרישה לקבלת הסכמה של קטין לפעולות משפטיות שונות, והסכמת ההורים או אפוטרופוס היא הקובעת, יש חשיבות, במקרים מסויימים, לעמדת הקטין ובמיוחד כאשר הוא מתנגד לפעולה מסויימת אף אם הוריו מסכימים לה {תמ"ש (משפחה יר') 19530/97 פלונית נ' אלמוני, תק-מש 98(2), 46 (1998)}.



אם כן, פעולתו של קטין אינה בטלה ומבוטלת, אלא, ניתנת לביטול. יובהר כי הוראות סעיף 5(א)(1) לחוק הכשרות קובעת כי פעולתו של הקטין ניתנת לביטול תוך חודש ימים לאחר שנודע לנוגעים בדבר, האפוטרופוס, היועץ המשפטי לממשלה, על פעולתו של הקטין.



ב- ת"ק (תביעות קטנות חד') 1084/02 {שניידר חיים נ' גילדוב יליזבטה, תק-של 2002(2), 14901 (2002)} קבע כב' השופט ראובן דן כי:



"אין חולקין כי הנתבע מס' 2 חתם על המוצג ת/1 ביום 14.3.02 ועסקת המכר של הנתבעת מס' 1 בוצעה בסביבות 15.5.00, וברור היה גם לאפוטרופוס של הנתבע מס' 2, הנתבעת מס' 1, כי ידעה על קיומו של המסמך ת/1 כבר באותה תקופה, ואילו עובדת היותו של הנתבע מס' 2 קטין באותה עת, העלו שני הנתבעים לראשונה בכתב הגנתם בתיק זה. ברור לי לכן, כי לאור האמור בסעיף 5 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות איחרו שני הנתבעים מנסיונם לבטל את תוקפו של המוצג ת/1, שנחתם כאמור על-ידי הנתבע מס' 2 כחודש ימים לפני שמלאו לו 18 שנים."



הילד הוכר בשיטתנו המשפטית כנושא חובות וזכויות. נכון הדבר כי להורי הילד הסמכות לייצגו ולהחליט עבורו אולם אין סמכות זו מוחלטת, כי אם מסוייגת. לעיתים יש צורך בנוסף להסכמת הורים אף בהסכמת הקטין ולעיתים די בהסכמת הקטין ללא צורך בהסכמת הוריו לפעולה משפטית מסויימת {ראו לדוגמה סעיפים 7 ו- 8(ג) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; סעיף 316 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 העוסק בהסכמה לביצוע הפלה; חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים, התשנ"ו-1996 העוסק בהסכמה לביצוע בדיקה לגילוי נגיפי איידס; סעיף 187(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 העוסק בהסכמה לעריכת תסקיר כשהקטין קורבן עבירת מין}.



קביעת המחוקק כי הורי הילד יחליטו עבורו אינה נעוצה בהמעטה בערך הילד כאדם או בנגיסה במעמדו כנושא זכויות עצמאי, אלא, במצבו האובייקטיבי לפיו אין הילד בשל דיו בכל מצב להחליט החלטות שקולות ועל-כן, ניתנה להוריו אפוטרופסיו הזכות להחליט עבורו.



יחד-עם-זאת, פעולות משפטיות של הילד ככלל תופסות, אין הן בטלות מעיקרן ולהורה הסמכות לבטלן אולם, כל עוד לא עשה כן הפעולות ככלל תופסות ותקפות.



ב- תמ"ש (משפחה יר') 19120/97 {פלונית נ' אלמוני, תק-מש 98(2), 55 (1998)} קבעה כב' השופטת נילי מימון כי במקרה הנדון בפניה אין מדובר בעמדת הקטינה מול הוריה אפוטרופוסיה שכן אמה תומכת בה. המחלוקת היא בין הקטינה לבין אביה.



עוד נקבע כי משיקולי טובתה של הקטינה שלא לפגוע בה וברגשותיה והן מתוך עמידה על זכויותיה היסודיות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כאשר אין שיקול מכריע לאורו יש להפר את זכותה וכאשר באיזון בין ההגנה על זכויותיה לבין רצון האב אשר טעמיו לסירוב אין לקבלם בנסיבות העניין, אין מקום לפגיעה בזכות הקטינה לצאת את הארץ.



ב- ת"א (שלום חי') 22111/05 {ויצו/בית-ספר על-יסודי עירוני לאמנות ולעיצוב נ' סקורטובסקי ליליה קורן, תק-של 2007(3), 932 (2007)} חתם הבן על ההתחייבות בשם אימו, למד וקיבל שירותים שונים מבית-הספר במשך שנים. הנתבעת מבססת את הגנתה על העובדה כי מעולם לא היתה בבית-הספר וכי לא חתמה על ההתחייבות.



כב' השופט אברהם אליקים דחה טענה זו וקבע כי אינה יכולה להועיל לנתבעת שכן לכאורה חתימת בנה הקטין של הנתבעת על ההתחייבות אינה מנותקת מהתנהגות אימו הנתבעת לאחר-מכן, העובדה כי האם ידעה שבנה לומד בבית-הספר, מקבל שירותים שונים ואף נשלחו אליה מכתבי דרישה, שקבלתם לא הוכחשה בתצהיר הנתבעת, מהווה הסכמה מכללא לאותה התחייבות.



ב- ת"א (שלום ת"א) 740541/05 {פלאפון תקשורת בע"מ נ' אבן אלה, תק-של 2006(1), 15150 (2006)} קבע כב' השופט רחמים כהן כי התובעת היתה מודעת להיות הנתבעת קטינה בעת ההתקשרות ואף השכילה לשלוח מסמך מתאים לחתימת אבי הנתבעת. ברור היה לה אם כן, כי אין די בחתימת הנתבעת לקבלת תוקף לפעולה המשפטית והמחייבת וכי, עליה לקבל חתימת האפוטרופוס על הקטינה.



עוד יצויין, שאין מחלוקת על כך, שהנתבעת ואביה ביקשו לבטל את ההסכם תוך חודש ימים מהיום שנודע לאביה על העסקה.



על-כן, מאחר ואין מחלוקת עובדתית לגבי היות הנתבעת קטינה בעת ההתקשרות, ואין מחלוקת בין הצדדים, שהאפוטרופוס לא אישר את ההתקשרות וביקש לבטלה כאמור, קבע כב' השופט רחמים כהן כי המסקנה היא, שהסכם ההתקשרות בין הצדדים בטל מעיקרו ולכן דין התביעה להידחות.