botox
הספריה המשפטית
כשרות משפטית ואפוטרופסות - דין ומהות

הפרקים שבספר:

שיתוף בין ההורים (סעיף 18 לחוק)

סעיף 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע כדלקמן:

"18. שיתוף בין ההורים (תיקונים: התש"ע, התשע"ב)
(א) בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לעניין מסויים או באופן כללי; וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לו הוכח היפוכו-של-דבר. בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו.
(ב) (1) גוף המנוי הן בתוספת לחוק זה והן בתוספת לחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005 (בסעיף זה: "חוק עדכון כתובת"), ומחוייב על-פי הוראות כל דין למסור מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין, ישלח את המידע גם לכתובת הנוספת למשלוח דואר לקטין כאמור בחוק עדכון כתובת.
(2) גוף המנוי בתוספת לחוק זה ואינו מנוי בתוספת לחוק עדכון כתובת, המחוייב על-פי הוראות כל דין למסור מידע להורה בעניין ילדו הקטין, שקיבל מהורה של קטין הודעה בכתב על רצונו לקבל את המידע בנפרד מהמידע שנמסר להורהו האחר, ימסור את המידע גם להורה המבקש.
(ג) עם קבלת הודעה בכתב כאמור בסעיף-קטן (ב)(2) או קבלת בקשה לרישום כתובת נוספת כאמור בסעיף 2א לחוק עדכון כתובת (בסעיף זה: "בקשה"), ישלח גוף המנוי בתוספת או פקיד הרישום כהגדרתו בחוק האמור, לפי העניין, הודעה על הבקשה למען הרשום של הקטין.
(ד) לא יישלח ולא יימסר מידע בעניין קטין על-ידי גוף המנוי בתוספת או על-ידי פקיד רישום כהגדרתו בחוק עדכון כתובת, אם הורה או גורם אחר המציא להם החלטה של בית-משפט שלפיה נשללה או הוגבלה לעניין זה האפוטרופסות של ההורה שהגיש את הבקשה, או החלטה של בית-משפט המונעת את מסירת המידע כאמור לאותו הורה.
(ה) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת."

סעיף 2א לחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005 קובע כדלקמן:

"2א. כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תיקון התשע"ב)
(א) הורהו של קטין אשר מענו הרשום במרשם האוכלוסין אינו המען הרשום של ילדו הקטין, רשאי לבקש מפקיד הרישום לרשום את מענו הרשום במרשם האוכלוסין או את כתובתו למשלוח דואר לפי סעיף 2, ככתובת נוספת למשלוח דואר לקטין.
(ב) הוגשה בקשה כאמור בסעיף-קטן (א), ירשום פקיד הרישום כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין, בכפוף להוראות סעיף 18(ד) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.
(ג) נרשמה כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין לפי סעיף זה, יהיה משלוח דואר על-ידי רשות להורה בעניין ילדו הקטין למען הרשום של הקטין או לכתובתו למשלוח דואר הרשומה במרשם האוכלוסין וכן לכתובת הנוספת כאמור."

בחוק הכשרות המשפטית {תיקון 14} תוקן סעיף 18 לחוק הכשרות המשפטית ונקבע בו כי הורים לקטינים שחיים בנפרד רשאים לקבל עותק מהמידע על הקטין שגופים מסויימים, המוניים בתוספת לחוק, מחוייבים לפי דין למסור להורה.

התיקון נדרש משום שבדרך-כלל מידע הנוגע לקטין נשלח אל כתובתו של ההורה שהקטין מתגורר עמו.

עוד נקבע כי הורה המעוניין לקבל מידע כאמור יפנה בכתב אל הגוף בבקשה לקבל עותק מהמידע, והגוף ימסור את המידע גם להורה זה.

הגופים שחלה עליהם חובת מסירת המידע הם מוסדות פיננסיים, כגון בנקים, וכן המוסד לביטוח לאומי, מוסדות חינוך, רשויות מקומיות ומוסדות רפואיים.

הצעת חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 {תיקרא להלן: "הצעת החוק"} נועדה לקבוע נדבך נוסף שיסייע להורים שמתגוררים בנפרד מילדם לקבל מידע בעניינו, באמצעות המנגנון הקבוע בחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005 {ייקרא להלן: "חוק עדכון כתובת"}, שלפיו אם הודיע אדם לפקיד הרישום במרשם האוכלוסין {להלן: "פקיד הרישום"} על כתובתו למשלוח דואר, יועבר המידע לגופים המנויים בתוספת לאותו חוק, שהם רשות הרישוי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המוסד לביטוח לאומי, רשות המיסים ורשויות מקומיות.
במסגרת הצעת החוק, מוצע לאפשר להורה לפנות לפקיד הרישום ולבקש כי ירשום ככתובת נוספת למשלוח דואר לקטין את מענו הרשום או כתובתו למשלוח דואר הרשומה במרשם האוכלוסין.

גופים המנויים בתוספת לחוק עדכון כתובת מקבלים אחת לחודש רשימה של עדכוני כתובות, וכך יוכל ההורה לקבל מהם דואר בעניין ילדו הקטין בלי שיהיה עליו לפנות אליהם ישירות.

ככל שמוטלת על גופים אלה חובה למסור מידע על-פי דין בעניינו של קטין, יימסר מידע זה לשני ההורים אם ההורה ביקש זאת כאמור {ראה סעיף 2א לחוק עדכון כתובת וסעיף 18(ב)(1) לחוק הכשרות המשפטית}.

אשר לגופים המנויים בתוספת לחוק הכשרות ואינו מנוי בתוספת לחוק עדכון כתובת, המחוייב על-פי הוראות כל דין למסור מידע להורה בעניין ילדו הקטין, שקיבל מהורה של קטין הודעה בכתב על רצונו לקבל את המידע בנפרד מהמידע שנמסר להורהו האחר, ימסור את המידע גם להורה המבקש {ראה סעיף 18(ב)(2) לחוק הכשרות המשפטית}.

על-פי סעיף 18(ד) לחוק הכשרות, לא יימסר מידע אם ניתנה החלטה של בית-המשפט השוללת או המגבילה את האפוטרופסות של ההורה או החלטה המונעת מסירת מידע להורה בעניינו של ילדו הקטין.

מובהר כי התיקון כאמור לעיל, יסייע להורים שילדיהם הקטינים אינם מתגוררים עמם לקבל מידע על ילדיהם, וכך יכול שיהיה בו כדי להפיג מתחים בין הורי ילדים קטינים החיים בנפרד ולתרום לרווחתם של קטינים אלו.

ככלל, הורים סבירים אינם צריכים כלל להעסיק את בית-המשפט בשאלה טריוויאלית באיזה גן ילמד הקטין, ושומה עליהם להגיע להסכמה. ואולם, משלא הגיעו ההורים להסכמה, אך טבעי הוא שבית-המשפט יכריע בשאלה, שהרי האחריות ההורית, על-פי חוק הכשרות המשפטית, לעולם משותפת היא להורים, ובהיעדר הסכמה על ההורים לפנות לבית-המשפט {תמ"ש (ת"א) 28076-04-13 מ' א' ואח' נ' ת' א', תק-מש 2014(3), 226 (2014)}.

מלשון חוק לעדכון כתובת עולה שאין חובה למסור להורה שאינו משמורן "כל" מידע לפי כל חוק באופן גורף, אלא רק מידע "בעניין ילדו הקטין". מאחר שלפי הפסיקה יש לפרש כל דבר חקיקה בהתאם לתכליתו, שומה על בית-המשפט לבחון את סוגי המידע השונים המבוקשים לגילוי גם, בכפוף לתכלית זו, וכן בהתאם לעקרונות יסוד של שיטת המשפט בארץ.

בנוסף לחוק הכתובת, שמיישם את הזכות להורות בצורה שוויונית, קיימות זכויות יסוד נוספות, ובכללן הזכות לפרטיות, שמעוגנת אף היא בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכן בחוק ההגנה על הפרטיות, התשמ"א-1981.

גילוי המידע במקרים שאינם מחוייבים בחוק, ובמקרים בהם נפגעת זכות יסוד של מי מההורים, כמו למשל הזכות לפרטיות, עלולה לגרום לתוצאה הפוכה מכוונת החוק, דהיינו במקום להפגת מתחים, להגברת המתחים בין הורים פרודים או גרושים ואין בכך כדי לתרום לרווחת הקטינים {עת"מ (ת"א) 40137-07-13 עמותת הורות משותפת - טובת הילד נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-מח 2014(3), 5500 (2014)}.

ב- עמ"ש (מחוזי יר') 516/09 {פלונית נ' אלמוני, תק-מח 2010(2), 12723 (2010)} קבעה כב' השופטת ח' בן עמי כי קביעת מקום מגוריו של הקטין, צריכה להיעשות תוך הסכמה משותפת של ההורים, כאמור בסעיף 18 לחוק הכשרות.

יחד-עם-זאת, ובהיעדר הסכמה כאמור, על בית-המשפט להכריע במחלוקת בהתאם לעיקרון טובת הילד ובשים-לב כי לעיתים רבות, ההכרעה היא, בבחינת הרע במיעוטו.

ב- תה"ס (משפחה נצ') 7847-11/08 {י' ד' נ' י' ע', תק-מש 2010(2), 51 (2010)} קבע כב' השופט סארי ג'יוסי כי שעה שהאפוטרופסות על הקטין נותרה בידי שני הוריו, הרי שבמצוות סעיף 18 לחוק הכשרות, על שניהם לפעול בעניינים אלה תוך הסכמה בכל עניין הנתון לאפוטרופסות זו, ולא להותיר את הדבר בידי אחד מהם, כאשר השני נתון לתכתיביו.

לפיכך, יש לפרש את הסעיפים בהסכם בעניין אותן הוצאות חריגות על רקע אפוטרופסותם המשותפת, ומשזו נותרה בידי שניהם, הרי היא מגלה את אומד-דעתם של הצדדים, לפיה עניינים שבאפוטרופסות ייקבעו, עד כמה שהדבר יעיל, וככל שהוא משרת את טובת הקטין, בהסכמת שניהם.

כלומר, הפרשנות בה מחזיקה האם, לפיה היא זו שתקבע, בכל מקרה, את מהות ההוצאה, זהות נותן הטיפול או נותן השירות ושאלת נחיצות אותה הוצאה במצוות אותם סעיפים, נמסרה לידיה בלבד, אינה מקובלת ואינה מתיישבת עם אפוטרופסותם המשותפת של שני ההורים.

ב- ת"א (שלום ת"א) 16696/92 {בנק הפועלים בע"מ נ' אופיר טרום מבנים בע"מ, תק-של 2002(3), 10745 (2002)} קבעה כב' השופטת דניה קרת-מאיר כי על-פי הוראת סעיף 18 לחוק הכשרות, חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם.

מכאן, עולה בבירור כי על-מנת ליתן הוראה לפדות את קופות הגמל, נדרשה הסכמה של שני הנתבעים כהורי הקטינים אשר בשמם נפתחה קופת הגמל.

יחד-עם-זאת, סעיף 18 לחוק הכשרות חזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו-של-דבר. במקרה הנדון, הוכח לבית-המשפט כי נתבעת 3 לא הסכימה לפעולתו של נתבע 2 לעניין פדיון קופות הגמל על-שם הקטינים ודי בכך על-מנת לקבל את תביעת הנתבעים בעניין זה.

ב- ע"א 33/88 {וערעור שכנגד יוסף יעקב (המערער והמשיב שכנגד) נ' אילנה יעקב (המשיבים והמערערים שכנגד)}, תק-על 88(3), 648 (1988)} קבע כב' השופט מ' שמגר כי בני הזוג החיים בפירוד באותה דירה אינה משנה את העובדה שנוצר ביניהם קרע המונע הסכמה וחיים בצוותא, וממילא לא ניתן להשאיר את הילדים ללא קביעת אחראי לצרכיהם. כלומר, לא היתה אפשרות להגיע להסכמה לפי האמור בסעיף 18 לחוק הכשרות, והפירוד דה-פקטו בין ההורים, חייב הכרעה שיפוטית על-ידי בית-המשפט.

-------------------
כשרות משפטית ואפוטרופסות - דין ומהות , פרק 20: שיתוף בין ההורים (סעיף 18 לחוק), איריס מרקוס, עו"ד (אפריל 2016), אוצר המשפט