botox
הספריה המשפטית
כשרות משפטית ואפוטרופסות - דין ומהות

הפרקים שבספר:

הכנסות הקטין ונכסיו (סעיף 23 לחוק)

סעיף 23 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע כדלקמן:

"23. הכנסות הקטין ונכסיו
קטין הסמוך על שולחן הוריו ויש לו הכנסות מעבודתו או מכל מקור אחר, הכנסותיו ישמשו, במידה נאותה לפי הנהוג בנסיבות דומות, לקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צרכי הקטין עצמו; אולם נכסיו של הקטין לא ישמשו למטרות אלה, אלא במידה שבית-המשפט אישר שההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית המשפחתי ולספק צרכי הקטין."

ב- ת"א (שלום ב"ש) 4456/00 {פודובדוב מרק (קטין) נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-של 2008(3), 12777 (2008)} נדונה בקשת המבקש, באמצעות הוריו ואפוטרופסיו הטבעיים, לשחרר סך של 50,000 ש"ח מתוך הכספים המופקדים בחשבונו ומצויים בנאמנותו של בא-כוח התובע.

שחרור הכספים מבוקש עקב בעיות כלכליות של הוריו, שגררו מכירה כפויה של ביתם, על-ידי הבנק. לצורך סילוק סופי של החוב, הגיעו הורי הקטין להסכמה עם הבנק כי הם ישלמו סך של 50,000 ש"ח ומאחר וידם אינה משגת סכום מעין זה, נאלצים הם לפנות לבית-המשפט בבקשה לקבלת סכום זה מתוך כספי הקטין.

לאחר קבלת תצהיר מפורט מטעם ההורים המאשר את הכנסותיהם והוצאותיהם, קיבל כב' השופט עידו רוזין את בקשת ההורים תוך התחשבות בעובדה שהמבקש עדיין מצוי באחריות הוריו, ולאור הוראות סעיף 23 לחוק הכשרות שחרור הסך המבוקש מתוך הכספים יש בו כדי לספק את "קיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צרכי הקטין עצמו".

ב- תמ"ש (משפחה כ"ס) 1260/02 {פלוני - הקטין ואח' נ' האפוטרופוס הכללי - תל-אביב, תק-מש 2003(1), 30 (2003)} נדונה בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה להורות למבקשים (הורי הקטין) להשיב סכום מסויים מתוך הסכומים שנלקחו מחשבונו של הקטין למימון חגיגת בר-המצווה שלו.

כב' השופטת רבקה מקייס קבעה כי הסייג, בסייפא של סעיף 23 לחוק הכשרות, לא חל בעניינו שכן לא מדובר בנכסים, אלא, בכספים המוחזקים בחשבון ומכאן, המחלוקת היחידה הינה בשאלה האם ב"צרכי הקטין עצמו" עסקינן, וכן האם הסכום שנלקח, נלקח ב"מידה נאותה לפי הנהוג בנסיבות העניין".

לאור הנ"ל, נשאלה השאלה, האם יש מקום להורות על החזר כספים לקטין ואם החלטה שכזו תשרת את טובתו של הקטין. כב' השופטת רבקה מקייס הגיעה למסקנה כי טובת הקטין דורשת שלא להורות על השבת כספים מחמת הנימוקים הבאים:

הראשון, "אין מחלוקת בין הצדדים כי מצבם הכלכלי של הוריו של הקטין אינו טוב וכי מדובר באנשים קשי יום שפרנסתם מצומצמת".

השני, "הכספים שעל-שם הקטין נתקבלו בירושה מהסבתא ז"ל, אמו של האב, ויתרת הסכום החשבון על-שם הקטין הינה בגובה כ- 450,000 ש"ח".

השלישי, "כל המשפחה חגגה באירוע בר-המצווה ובתקופה הסמוכה לחגיגה. בכך סברו ההורים ביושר ובתמימות שהם ממלאים אחר כוונת הסבתא ז"ל אשר רצתה חגיגה גדולה בגין בר-המצווה של הקטין".

הרביעי, "חיוב ההורים להחזיר כספים בגין חגיגת בר-המצווה חודשים רבים לאחר האירוע יגרום להם למצוקה כלכלית קשה, כאשר הרווח הכספי לקטין בהחזר הכספים, שיש לו כאמור עדיין סכומים נכבדים על-שמו, אינו שווה לנזק שיגרם לו ולהוריו ממצוקתם בשל החיוב להחזיר לו כספים".

החמישי, "החשש הוא כי המצוקה תגרור כנגד הקטין רגשות שליליים וכל החגיגה תקבל צבעים קודרים והרווח הכלכלי יצא בהפסד באחדות המשפחה ובפגיעה רגשית בקטין".