מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

בפני
כב' סגן הנשיא, השופט גיל דניאל

תובע
נתבע שכנגד

יוסף תמיר

נגד

נתבעים
תובעים שכנגד

פסק דין

התובע הינו מהנדס, אשר עסק בשנים הרלבנטיות לתביעה ביזמות, תכנון וניהול פרויקטים של נדל"ן. הנתבע הינו קבלן בניה. בחודש דצמבר 2001 התובע והנתבע הקימו חברה ליזמות בנדל"ן, הנתבעת 2 (להלן – "חי-דר") . התובע והנתבע היו שותפים ומנהלים בחברת חי-דר, בחלקים שווים.

התובע טוען בכתב התביעה, כי חברת חי-דר הוקמה על ידי הצדדים לצורך ייזום והקמת פרויקט של בתים פרטיים במגרש בגן-יבנה (להלן – "פרויקט גן-יבנה").

בעניין זה טוען הנתבע בכתב ההגנה, כי בעת הקמת החברה היו לשותפים בה שתי מטרות עסקיות. האחת: רכישת מספר דירות באשקלון במחיר הזדמנות לצורך מכירתן ברווח (להלן – "הפרויקט באשקלון"), והשנייה: הפרויקט בגן-יבנה.

בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים ביום 6.1.2002 השקעת השותפים בחברת חי-דיר נעשתה בדרך של מתן הלוואות בעלים, ביחס חלוקה ביניהם, כך שהתובע ישקיע 60% והנתבע 40%. חלוקה זו נובעת מכך שהנתבע היה זה שהגה ויזם את הפעילות העסקית בחברה והכיר את הבעלים של המגרש בגן-יבנה . בהסכם האמור הובהר, כי חלוקת הזכויות, כולל הרווחים, תהיה בחלקים שווים.

הצדדים החלו בפעילות המשותפת במסגרת החברה, בשני הפרויקטים. וכך, בין היתר, נחתם הסכם קומבינציה בין החברה לבין מר צבי זינגר, בעלי הקרקע בגן-יבנה וכן נחתם הסכם בין החברה לבין חברת קו-רקיע, שהיתה בעלת הדירות באשקלון.

לטענת התובע, פעילות החברה התקדמה היטב, אולם במהלך שנת 2003 הנתבע פתח במהלך של היפרדות מהתובע, תוך הפרת ההסכם שנחתם בין הצדדים ובמטרה לגזול מהתובע את הרווחים הצפויים בחברה, ולקחת אותם לעצמו.

לטענת הנתבע, התובע היה זה ששינה את התייחסותו לפרויקט בגן-יבנה וזאת על רקע שומת מס דרקונית שהוצאה ביחס לעסקת הקומבינציה בגן-יבנה, אשר העמידה את כדאיות הפרויקט בסימן שאלה.

לטענת הנתבע, באותו שלב, לנוכח השקפתם השונה של שני השותפים ביחס לניהול הפרויקט, החלו להתגלע ויכוחים בין הצדדים. בעניין זה טוען התובע, כי ויכוחים אלו היו מתוכננים על ידי הנתבע, כחלק ממהלך מוקדם לביצוע פירוק השותפות.

התובע טוען, כי חרף הצעות מחיר זולות שניתנו על ידי קבלן משנה חיצוני, בחר הנתבע לבצע את בניית הפרויקט באמצעות חברה השייכת לנתבע, בשם מבני שוקן, והחל בביצוע הבניה על ידי החברה שבבעלותו, ללא הסכמת התובע. לטענת התובע, גם פעילות זו של הנתבע עמדה ברקע למהלך המתוכנן של הנתבע, לכפות על התובע את פירוק השותפות בחברה, תוך הותרת רווחיה לעצמו.

במהלך שנת 2003 נוהלו בין הצדדים מגעים בניסיון להגיע להסכמות למציאת פתרון למשבר שנוצ ר ביניהם.

לטענת התובע, לשני הצדדים היה ברור, כי הפרויקט בגן-יבנה הוא הפרויקט הרווחי ואילו הדירות באשקלון יניבו רווחים מעטים. לטענת הנתבע, שומות המס שהוצאו לפרויקט בגן-יבנה, הטילו צל כבד על שאלת רווחיות הפרויקט, עד אשר התובע עצמו היה זה שדרש, בשלב מסוים, את פירוק החברה ולפיכך את ביטול הפרויקט.

לטענת התובע, במהלך המשא ומתן בין הצדדים, כאשר הנתבע הציע כי התובע ימשיך בפרויקט באשקלון ואילו הנתבע יקבל את הפרויקט בגן-יבנה, תהה התובע מדוע לא יהיה המצב הפוך. תשובתו של ה נתבע היתה, כי קודם הוא יתקע לתובע כדור בראש ורק אחר כך יתממש הדבר. בגין איומים אלו, הגיש התובע ביום 22.9.2003 תלונה נגד הנתבע בתחנת המשטרה. במהלך חודש אוקטובר 2003 הודיעה המשטרה לתובע, כי היא לא תוסיף לחקור בתלונה וסוגרת את תיק החקירה. לטענת התובע, דבר זה ריפה את ידיו לעניין המשך האירועים.

לטענת הנתבע, התובע היה זה שדחה את ההצעות שהוצגו לו במהלך המשא ומתן בין הצדדים. לתובע הוצעה האפשרות לקבל את כל השקעתו בחזרה ואף הוצעה לו האפשרות לבחור באיזה פרויקט הוא מבקש להמשיך.

ביום 26.10.2003 נחתם בין הצדדים הסכם הנושא כותרת "פרוטוקול מאסיפת בעלי המניות מיום 26.10.03" (להלן – "פרוטוקול ההיפרדות").

בהסכם האמור נקבע, כי התובע יהיה מנהל ואחראי באופן בלעדי לפרויקט באשקלון ואילו הנתבע יהיה מנהל ואחראי באופן בלעדי לפרויקט בגן-יבנה.

לשם ניהול שני הפרויקטים החברה תפתח שני חשבונות בנק נפרדים. החשבון הראשון יהיה לפרויקט באשקלון והתובע ינהל את החשבון ויהיה מורשה חתימה יחידי בו. החשבון השני יהיה לפרויקט בגן-יבנה והנתבע ינהל את החשבון ויהיה מורשה חתימה יחידי בו.

כך נקבע, כי כל אחד מהצדדים יהיה אחראי באופן בלעדי לפרויקט שבאחריותו וכן יהיה אחראי באופן אישי לחשבון הבנק שבאחריותו.

החברה תשחרר את כל אחד מהצדדים מכל אחריות או התחייבו ת הנוגעים לפרויקט אשר עובר לאחריותו של הצד השני.

החברה תחזיר לתובע שלושה סכומים של 51,000 ₪, כל אחד. לגבי התשלום השלישי נקבע, כי זה מותנה בקבלת אישור בכתב מבנק המשכנתאות על המרת הערבויות האישיות של הנתבע ושל קרוב משפחתו, בערבות של אחרים.

לעניין הסכום של 153,000 ₪, אשר יוחזר לתובע, נקבע בהסכם פרוטוקול ההיפרדות כי סכום זה הינו סופי ומוחלט ולא ניתן לערעור על ידי אחד הצדדים.

עוד נקבע בהסכם האמור, כי באם שלטונות המס יראו במסמך זה "אירוע מס", כי אז כל פרויקט ו/או צד יישא בהוצאות של אירוע זה.

לטענת התובע, חתימתו על פרוטוקול ההיפרדות נעשתה תחת לחץ שהפעילו עליו הנתבע ואנשיו. כך טוען התובע, כי אף ניסה לצאת את המקום, אולם הדבר נמנע ממנו על ידי הנוכחים האחרים, שכלאו אותו במשרד והבהירו לו כי לא יתנו לו לצאת עד אשר יחתום על המסמך. על רקע מסכת האירועים המתוארים על ידי התובע בתביעתו, טוען התובע כי חתימתו על המסמך נעשתה בגין האיומים, הכפייה, העושק והכליאה ומתוך פחד כי ייפגע.

לטענת הנתבע, פרוטוקול ההיפרדות משקף את הסכמת הצדדים, והוא נערך על בסיס טיוטא קודמת, שהוכנה על ידי התובע עצמו, אשר במסגרתה כבר בא לידי ביטוי המתווה המוסכם לפיו, בין היתר, התובע יקבל את הפרויקט באשקלון ואילו הנתבע יקבל את הפרויקט בגן-יבנה.

לטענת התובע, יש לבטל את פרוטוקול ההיפרדות בשל כך שנחתם תחת כפיה ועושק. אולם, התובע מבהיר, כי בכל מקרה, עומדת לו הזכות לקבלת החזר מלא של השקעותיו וכן לערוך חלוקת רווחים אמיתית ושווה בחברת חי-דר, שכן עדיין מוטל היה על הנתבע לנהל את הפרויקט בגן-יבנה על פי דין ולהימנע מלעשוק את החברה ולעשות בה ככל העולה על רוחו.

לטענת התובע, הפרויקט בגן-יבנה הוליד רווחים ניכרים, אולם אלו לא מצאו ביטויים בדוחות החברה, שכן הנתבע בנה את הפרויקט באמצעות חברה שבבעלותו, והעביר לה את רווחי הפרויקט.

עוד טוען התובע, כי הפרויקט באשקלון נכשל, והוא נאלץ לבטל את ההסכם עם חברת קו-רקיע, בעלת הדירות באשקלון.

בכתב התביעה, דורש התובע לקבל את הסכומים הבאים:

בגין מניעת קבלת רווח עקב הפקעת עלות מחיר הבניה בפרויקט גן יבנה על ידי הנתבע באמצעות חברה שבשליטתו, סך של 515,665 ₪ המהווים 50% מההפרש הריאלי בין עלות הבנ ייה בגן-יבנה לבין העלות הרשומה בספרי החברה.

50% מדמי הניהול שנלקחו על ידי הנתבע מהחברה בשנת 2004, בסכום המוערך בסך של 131,525 ₪.

החזר הלוואת הבעלים של התובע לחברה, במלואה. יתרת הלוואת הבעלים עמדה, לטענת התובע, נכון למועד הגשת התביעה על סך של 286,810 ₪.

פיצוי בגין כליאת השווא של התובע, אותו מעמיד התובע על סך של 50,000 ₪.

סך כל סכום התביעה הועמד על סך של 985,000 ₪.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד, על סך של 1,025,120 ₪, אשר הועמדה משיקולי אגרה על סך של 600,000 ₪. לטענת הנתבע בתביעה שכנגד, התובע ביטל את ההסכם עם חברת קו-רקיע, במסגרת ניהול הפרויקט באשקלון, בנסיבות חשודות, עליהן נודע לנתבע רק בדיעבד, הכוללות חתימה על הסכם "סודי" עם מנהל חברת קו-רקיע. לטענת הנתבע, התובע העלים מהחברה את מלוא המידע והמסמכים הרלבנטיים לפרויקט באשקלון, ובכך פעל תוך הפרת חובת האמון והזהירות כלפי החברה וכלפי הנתבע.

עוד טוען הנתבע, כי על פי פרוטוקול ההיפרדות, היה על התובע לגרום למחיקת ערבותם של הנתבע ושל קרוב משפחתו ביחס לפרויקט באשקלון, אולם התובע הפר התחייבות זו.

לפיכך, התביעה שכנגד יסודה בנזקים שנגרמו לנתבע ולחברה, לפי טענת הנתבע, בגין הפרת התחייבות התובע למחיקת הערבויות באשקלון, וכן בגין הפרת חובות האמון כלפי החברה והנתבע. כן טוען הנתבע, כי התובע ניהל הפרויקט באשקלון ברשלנות, דבר שגרם להפסדים, בשעה שניתן היה להפיק מהפרויקט רווחים נאים. לטענת הנתבע, אם יש לחלק את הרווחים כפי שהיו באמת הרי שעל התובע להשיב לנתבע סכומים שונים, הנוגעים לפרויקט באשקלון, והנובעים מהפרת התחייבויות התובע וכן מנזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנותו בניהול הפרויקט.

מטעמו של התובע הוגש תצהיר עדות ראשית מפורט, בו תאר התובע את מהלך האירועים, החל מהיכרותו עם הנתבע, המשך בהקמת החברה המשותפת ועד לנסיבות שהובילו לחתימה על פרוטוקול ההיפרדות. בתצהירו, פרט התובע את מהלך הדברים במועד החתימה על המסמך האמור, אשר לפי גרסתו כלל איומים ולחץ פיזי ונפשי עליו. לטענת התובע, הוא נאלץ לחתום על ההסכם האמור מתוך אילוץ וכפייה.

התובע התייחס בתצהיר העדות הראשית, וכן בתצהיר שהוגש ביחס לתביעה שכנגד, למהלך הדברים בפרויקט באשקלון ולהפסדים שנוצרו לו, לטענתו, בפרויקט זה.

התובע העיד בפני בית המשפט ממושכות ונחקר בחקירה נגדית על האמור בתצהירי העדות הראשית מטעמו.

התובע תאר בעדותו את מהלך הדברים שקדם לחתימתו על פרוטוקול ההיפרדות והתייחס לשאלות שהוצגו לו בנוגע לטענותיו בדבר חתימתו על ההסכם בשל איומים, כפייה ועושק. כמו כן נחקר התובע ממושכות לגבי המסמכים שהועברו על ידיו קודם לחתימה על ההסכם האמור וכן לגבי מהלך הדברים לאחר מועד החתימה.

כך גם העיד התובע, במענה לחקירתו הנגדית, בנושאים נוספים שפורטו בתצהירו, לרבות ביחס לעסקאות בפרויקט באשקלון ולהסכם שנחתם בינו לבין מנכ"ל חברת קו רקיע.

מטעם התובע הוגש גם תצהיר עדות ראשית של גב' ש. שמואלי, מי שהיתה בת זוגתו של התובע בתקופה הרלבנטית. לעדותה, התובע סיפר לה על גידופים ואיומים מצד הנתבע כלפיו, דבר שגרם לתובע למצוקה. התובע סיפר לה על האירוע שבו הכריחו אותו לחתום על ויתור של חלק מרכזי בחברה וחתם על מסמך מתוך פחד.

גב' שמואלי העידה בבית המשפט ונחקרה בחקירה נגדית על המפורט בתצהירה, ביחס להיכרותה עם מערכת היחסים בין הצדדים והאירועים אליהם התייחסה בתצהירה.

מטעמו של התובע הוגשה חוות דעת של מומחה, מר עופר ברוכים, ביחס לעלויות הקמת הפרויקט בגן-יבנה.

מר ברוכים העיד בבית המשפט ונחקר בחקירה נגדית לגבי הנתונים שהוצגו בחוות דעתו וכן לגבי תמחור הסעיפים השונים הכלולים בעלויות בניית הדירות בפרויקט.

מטעם הנתבע הוגש תצהיר עדות ראשית מפורט. גם הנתבע התייחס בתצהירו לכל מהלך האירועים, החל מהיכרותו עם הנתבע, המשך בהקמת החברה המשותפת ועד לנסיבות שהובילו לחתימה על פרוטוקול ההיפרדות. הנתבע התייחס בתצהירו גם לעלויות הפרויקט בגן-יבנה, לרבות הוצאות החברה שבבעלותו, מבני שוקן, בגין הפרויקט. כן התייחס הנתבע בתצהירו לאופן ניהול הפרויקט באשקלון על ידי הנתבע, וזאת כעולה מהמסמכים והמידע שהגיעו לידי הנתבע.

הנתבע העיד בפני בית המשפט ממושכות ונחקר בחקירה נגדית על האמור בתצהיר העדות הראשית מטעמו.

בין היתר, נחקר הנתבע בחקירה נגדית בנושא הכנסות חברת מבני שוקן בפרויקט בגן-יבנה, מכירת הדירות בפרויקט האמור, תמחור הבניה בפרויקט גן-יבנה, קבלת דמי ניהול על ידי הנתבע מהחברה, וכן לגבי האירועים הנוגעים לחתימה על פרוטוקול ההיפרדות.

מטעם הנתבע הוגש תצהיר עדות ראשית של רו"ח יצחק מישר. הלה שימש כרו"ח של החברה ובתצהירו מתאר את שני הפרויקטים שבהם עסקה החברה ואת הנסיבות שהובילו להיפרדות בין השותפים. רו"ח מישר טוען בתצהירו, כי שימש כמגשר בין הצדדים. במהלך הניסיון לפשר בין הצדדים, הועלתה האפשרות להיפרדות לפי עקרון "במבי" אולם רעיון זה לא התקבל והוא שמע מהצדדים על רצונם להיפרד באופן שלפיו התובע יקבל את הפרויקט באשקלון והנתבע את הפרויקט בגן-יבנה. לעדותו בתצהיר, ההחלטה מי יקבל כל פרויקט היתה בגדר הסכמה שלא היתה שנויה במחלוקת.

עוד מציין רו"ח מישר בתצהירו, כי הוא ערך טיוטא להיפרדות, אולם התובע התנגד לה. בשלב זה כבר היה ברור, כי הצדדים מעוניינים לקבוע היפרדות ביניהם, מבלי שהחברה עצמה תפורק.

כן מתייחס רו"ח מישר בתצהירו, למסמכים שונים שהועברו על ידי התובע, קודם לחתימה על הסכם פרוטוקול ההיפרדות ולנתונים העולים מתוך ספרי החשבונות, לרבות ביחס להלוואת הבעלים של התובע.

רו"ח מישר העיד בבית המשפט ונחקר בחקירה נגדית לגבי תצהירו. בעדותו, התייחס רו"ח מישר לנסיבות החתימה על פרוטוקול ההיפרדות ולטיוטות שהוכנו וכן לנתונים חשבונאיים ולספרי החשבונות של החברה, ביחס לכל אחד משני הפרויקטים.

הנתבע זימן למתן עדות את עו"ד נחום פלג, אשר טיפל בין היתר בהקמת החברה ובהמשך גם במסמכים הנוגעים להיפרדות בין השותפים בחברה.

עו"ד פלג התייחס בעדותו להיכרותו עם הנתבע, לפעולות הנוגעות להקמתה של החברה המשותפת וכן לחלקו במגעים שנערכו בין הצדדים בעת שפרץ המשבר בין הצדדים. כמו כן, עו"ד פלג התייחס בעדותו לחתימת התובע על מסמך המבוסס על המוסכם בפרוטוקול ההיפרדות.

כמו כן, הוגש מטעמו של הנתבע תצהיר עדות ראשית של מר יעקב טובול, שהיה קבלן שהציע לחברה הצעת מחיר לשמש כקבלן משנה בבניית הדירות בפרויקט בגן-יבנה. מר טובול התייחס בתצהירו להצעת המחיר שניתנה על ידיו ולמרכיביה.

מר טובול העיד בבית המשפט ונחקר בחקירה נגדית לגבי המפורט בתצהירו.

מטעמו של הנתבע הוגש תצהירו של המהנדס מר ודים מרגולין, העובד בחברת מבני שוקן. הלה מסר תצהיר קצר ביחס לשטחי הדירות בפרויקט גן-יבנה. כמו כן הוגש תצהיר של המהנדסת גב' רימה מושינסקי, ביחס לעלויות בניית הדירות בפרויקט גן-יבנה. שני עדים אלו העידו בבית המשפט עדות קצרה בחקירה נגדית.

מטעם הנתבע הוגשה חוות דעת של מומחה, רו"ח יאיר ישורון. בחוות דעתו התייחס להפסדי החברה בגין ביטול מכר הדירות בפרויקט באשקלון ולתחשיב רווחיות פרויקט גן-יבנה.

רו"ח ישורון העיד בבית המשפט ונחקר ביחס למפורט בחוות דעתו.

מטעם הנתבע הוגש תצהירו של מר ליאור גז, אשר הינו חתנו של הנתבע. הלה מתייחס בתצהירו לנסיבות החתימה על פרוטוקול ההיפרדות.

מר גז העיד בבית המשפט ונחקר בחקירה נגדית על המפורט בתצהירו. בין היתר, התייחס בעדותו לשיחות שהיו לו עם התובע, קודם לחתימה על ההסכם. לעדותו, המשא ומתן המתנהל במשך תקופה ארוכה, וכלל מספר רב של טלפונים ומסמכים שהועברו בפקס. התובע הגיע למשרדים על מנת לסיים את פרשת ההיפרדות ובמסגרת מפגש זה, נחתם ההסכם.

מר גז הסביר, כי מטרת הצדדים היתה לערוך היפרדות סופית, אולם מפאת החשש כי הדבר יחשב כאירוע מס, הוא נתבקש להוסיף את הפסקה לפיה כל צד יישא בתשלומים שינבעו מכך.

המחלוקת המרכזית בין הצדדים נוגעת לנסיבות חתימתם של הצדדים על פרוטוקול ההיפרדות ביום 26.10.2003. על רקע מחלוקת זו, קיימות בין הצדדים מחלוקות הן ביחס לתוקפו של ההסכם, לנוכח טענות התובע בדבר חתימתו על ההסכם תחת כפייה ובשל איומים ובמצב של עושק, והן ביחס לפרשנותו של ההסכם.

בחינת העדויות והראיות שהובאו על ידי הצדדים מביאה למסקנה לפיה התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח, כי חתימתו על פרוטוקול ההיפרדות נעשתה תחת כפייה, בשל איומים או בשל מצב של עושק.

קודם לחתימת פרוטוקול ההיפרדות נוהל בין הצדדים משא ומתן ממושך, אשר החל כבר מספר חודשים לפני מועד החתימה.

בין שני הפרויקטים בהם עסקה החברה, הפרויקט בגן-יבנה היה פרויקט גדול, מורכב ומשמעותי יותר. לפיכך, עיקר עיסוקם של הצדדים היה קשור לפרויקט זה, והמשבר בין הצדדים היה נעוץ, בעיקרו, במהלך הדברים הנוגע לפרויקט האמור.

הרושם המתקבל מן העדויות הוא, כי הפרויקט האמור אכן העלה קשיים לא מבוטלים, ובעיקר הכוונה לשומות המס שהוטלו על החברה בקשר לפרויקט.

באותו שלב, היה לשני הצדדים קשה להעריך את מידת הצלחתו הצפויה של הפרויקט. אינני מקבל את טענתו של התובע, לפיה החברה המשותפת היתה אז בשיאה וגם היה ברור כי החיובים שנכללו בשומות המס שהוטלו יופחתו משמעותית. בסוגיה זו אני מקבל את טענת הנתבע לפיה הפרויקט בגן-יבנה היה עתיר סיכונים ו שני הצדדים היו מודאגים מאד ממידת הצלחתו הכלכלית, ואילו הפרויקט באשקלון, אף שהיה קטן הרבה יותר, היה בעל סיכוי ברור יותר לרווחיות.

קצב מכירת הדירות בפרויקט גן-יבנה אינו מהווה ראיה בעלת משקל בשאלה הנוגעת להערכת הצדדים את הצלחת הפרויקט. הבעיות שהתעוררו בקשר לפרויקט לא נבעו מספקות לגבי אפשרות מכירת הדירות, אלא נגעו למישורים אחרים, כגון שומות המס וכן סעיפי העלויות וההוצאות.

אינני מקבל את גרסתו של התובע, לפיה הנתבע תכנן את המשבר שנוצר בין הצדדים, במטרה להוציאו מפרויקט גן יבנה ולקבל בעתיד את רווחי פרויקט זה. בחינת מכלול העדויות מלמדת, כי היה מדובר במשבר אמיתי, הן ביחס לחברה ולפרויקט והן במישור מערכת היחסים בין הצדדים.

התובע הצביע על כך שהנתבע פעל, כבר במהלך השותפות בין הצדדים, לכך שהפרויקט בגן-יבנה יבוצע על ידי חברה שבבעלותו (חברת מבני שוקן). לא מצאתי כי פעולה זו, אשר נעשתה בהסכמת הצדדים, מהווה הפרה של חובות הנתבע כלפי החברה המשותפת או כלפי הנתבע. בהקשר זה לא שוכנעתי, כי התשלומים שהועברו למבני שוקן באותה עת והסכמי ההתקשרות עמה, כפי שנערכו עוד במהלך השותפות בין הצדדים, היו מקפחים כלפי החברה המשותפת (יוער, כי המשך ההתקשרות עם מבני שוקן, לאחר חתימת פרוטוקול ההיפרדות, אינ ו רלבנטי, שכן על פי המוסכם, כפי שיפורט להלן בהמשך, היה הנתבע רשאי לפעול בקשר לפרויקט גן יבנה, לפי רצונו ולפי שיקול דעתו הבלעדי).

אפשר והתובע לא היה שבע רצון מכך שהנתבע הוביל להתקשרות עם מבני שוקן, כקבלן מבצע בפרויקט, ולא היה שלם עם הסכמתו לכך. מן הסתם, חוסר שביעות רצון זה, היה אחד הגורמים שעמדו ביסוד רצונו של התובע (שהיה רצון הדדי) להוביל להיפרדות בין השותפים.

משנתגלע המשבר בין הצדדים, החלו הצדדים לדון ביניהם בפתרונות האפשריים. בשלב זה, מערכת היחסים בין הצדדים חייבה את ההיפרדות המלאה והמוחלטת בין התובע לנתבע. שני הצדדים הבינו זאת, ומשלב זה ואילך, עסקו במגעים ובדיונים לעניין מתכונת ההיפרדות ביניהם, תוך התחשבות בהשקעה שנעשתה עד לאותו שלב ובאופן חלוקת נכסי החברה בין שני השותפים.

במסגרת זו, הרי שכבר פרק זמן מסוים עוד לפני החתימה על פרוטוקול ההיפרדות, הוסכם על הצדדים כי ההיפרדות ביניהם תעשה כך שהנתבע יקבל את פרויקט גן-יבנה ואילו התובע יקבל את פרויקט אשקלון, תוך קביעת תשלומי איזון המבוססים על השקעות התובע בחברה.

חלוקה זו של שני הפרויקטים בין הצדדים כבר עמדה על הפרק קודם לחתימה על פרוטוקול ההיפרדות, והצדדים התייחסו אליה במסגרת מסמכים שהועברו כבסיס למשא ומתן בנושא ההיפרדות. אילו התובע היה מעונין בחלוקה אחרת, עמד לרשותו פרק זמן שבו יכול היה להודיע על רצונו בכך. לא היתה מניעה, כי התובע יקבל מידע אודות מצבה הפיננסי של החברה, בה הוא משמש כמנהל. כך גם לא היתה כל מניעה כי התובע יקבל יעוץ כלכלי או משפטי, אילו היה מעונין בכך. התובע המשיך בניהול המגעים, תוך התייחסות לאפשרות חלוקת הפרויקטים כאמור בין שני הצדדים ומכך גם עולה, כי הדבר נעשה בהסכמתו.

מוצג 1 למוצגי הנתבעים הוא מסמך מודפס שנשלח למשרד הנתבע ביום 16.9.2003. התובע אישר כי הוא זה ששלח את המסמך. עיון במסמך מלמד, כי התובע הסכים, כבר באותו שלב, לחלוקת שני הפרויקטים והסכמה זו מצאה ביטויה במסמך האמור. עם זאת, אחד הנושאים שנותרו פתוחים למשא ומתן, היה תשלומי האיזון שיקבל התובע בקשר להפרדה זו.

השוואה בין מסמך זה לבין הנוסח החתום של פרוטוקול ההיפרדות מלמדת, כי העקרונות הבסיסיים של ההסכם כבר היו ברורים ומוסכמים על שני הצדדים, והצדדים המשיכו במשא ומתן ביניהם בניסיון לגשר על הפערים במספר סוגיות.

הואיל והבסיס להיפרדות כבר היה ברור ומוסכם על הצדדים, שלח התובע למר ליאור גז את המסמך מוצג 3 למוצגי הנתבעים. זהו מסמך בכתב ידו של התובע שבכותרתו נכתב "לידי ליאור". המסמך נשלח על ידי התובע לידי מר ליאור גז בפקס ביום 22.10.2003.

במסמך זה ביקש התובע לפרט את גישתו לגבי יתרת השקעתו בחברה. המסמך האמור תומך בעדותם של הנתבע, רו"ח מישר ומר ליאור גז, כי התובע הסכים עם המתווה העומד ביסוד ההיפרד ות בין הצדדים, כפי שקיבל ביטוי בפרוטוקול ההיפרדות, והמגעים בין הצדדים התייחסו, בין היתר, לתשלומי האיזון הרלבנטיים, המבוססים גם על חישוב יתרת השקעתו של התובע חברה.

שני המסמכים הללו עמדו בבסיס המשא ומתן שנוהל בין התובע לנתבע, בסיועו של מר ליאור גז, בטרם נחתם פרוטוקול ההיפרדות.

המסמכים הללו, אשר נוסחו על ידי התובע והועברו לנתבע ולמר גז מלמדים גם על רצונו של התובע לקדם את ההיפרדות בין הצדדים ואת חתימת הצדדים על פרוטוקול ההיפרדות.

התובע אישר כי המסמך מוצג 3 למוצגי הנתבעים (מסמך שסומן מש/1) אכן נרשם בכתב ידו. לשאלת בית המשפט מסר התובע, כי הוא זוכר את המסמך האמור. לדבריו, זהו נייר עבודה שנועד לברר את מצב הדברים.

התובע הודה בחקירתו הנגדית, כי הוא זה שערך את החישובים המפורטים במכתב מוצג 3 למוצגי הנתבעים.

התובע בעדותו ביקש להדגיש את המצב הנפשי שבו היה שרוי במועד בו הכין ושלח את המכתב מוצג 3. לדבריו, "המספרים שכתבתי אומנם כתבתי והתכוונתי אליהם, אך הם לא שיקפו את התחושות שלי, אלא את מה שאני חושב שמגיע לי, את כל מה שאני חושב שאני צריך לקבל בפרויקט הזה, הם באו כדי להציע מצב מסוים כדי שאצא מהצרה" (פרוטוקול עמ' 25, שורות 10-13).

ייתכן והתובע עדיין התלבט, באותו שלב, האם לקדם את ההיפרדות במתווה עליו הוסכם כבר במסגרת המשא ומתן, ולכך התכוון כאשר העיד על תחושותיו, אולם ברור כי מצבו של התובע אפשר לו גם בחירה בעמדה אחרת וכך גם ברור, כי היה בידי התובע להביא לידי ביטוי עמדה אחרת כאמור, אילו היה בוחר בה, כפי שיכול היה לעשות.

לגרסת התובע בעדותו, המסמך האמור נעשה ונכתב לאחר שהוא עבר לחץ נפשי אדיר במשך כמה חודשים והוא נכתב כנייר עבודה מסוים. לדבריו "זה סתם נייר עבודה".

אינני מקבל את גרסתו זו של התובע. ייתכן והתובע היה נתון תחת לחץ נפשי מסוים, אך אין מדובר בלחץ נפשי חריג או קיצוני, אשר חורג מזה שיכול להיווצר כל אימת שקיימות בעיות בעסקים או בין שותפים לעסק. הרושם המתקבל הוא, כי התובע התלבט, בינו לבין עצמו, ביחס למתן הסכמתו למכלול התנאים של ההסכם . התלבטות זו הינה לגיטימית, אך מובן כי משעה שהתובע החליט, מרצונו, על הסכמתו לעקרונות ההיפרדות ואף חתם על ההסכם, אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של ההסכם ואפילו אם התובע המשיך להתלבט, ב ינו לבין עצמו, האם עשה נכון ואף אם התחרט מאוחר יותר.

בעניין זה, אני דוחה את גרסתו של התובע, לפיה החלטתו נבעה מאילוצים, איומים, עושק או כפייה. בסוגיה זו, אני מעדיף את עדותם של הנתבע וכל העדים הרלבנטיים הנוספים מטעמו של הנתבע, ובכלל זאת מר ליאור גז, רו"ח מישר ועו"ד פלג, אשר העידו כי הנתבע קידם את המגעים לחתימה על פרוטוקול ההיפרדות, ולא העלה כל טענה בדבר אילוצו, כפייתו או איומים אשר בעטיים הוא פועל כך.

כך גם אני מקבל את עדותם של הנתבע והעדים רו"ח מישר ומר ליאור גז, ביחס לכך שהתובע חתם על ההסכם הכלול בפרוטוקול ההיפרדות, מתוך רצון והסכמה. העובדה לפיה המשא ומתן בשעות הסמוכות לחתימה על ההסכם היה סוער ואולי אף מתיש, אין בה כדי ללמד על כך שהתובע חתם על ההסכם שלא מרצונו. גם בהקשר זה, הרושם התקבל הוא, כי התובע התלבט, קיבל החלטה, הנובעת מהפעלת שיקול דעת, אך המשיך להתלבט בינו לבין עצמו, ואח"כ התחרט על החלטתו ועל הסכמתו.

אינני מקבל את עדותו של התובע בסוגיה האמורה, ונראה כי מדובר בפרשנות של התובע, בדיעבד, לצעדים בהם נקט. ברור, כי שעה ששותפים לחברה נקלעים למשבר אמון בקשר למהלך הדברים בחברה ועתידם המשותף בה, הדבר משפיע על כל צד גם מבחינה רגשית, בשים לב כמובן לאופיו של כל אדם. אולם, במקרה זה, לא מצאתי כי הופעלו על התובע לחצים או איומים, אשר אינם כדין ואשר היה בהם כדי להשפיע על האפשרות שעמדה בפניו למתן ביטוי אמיתי לרצונו.

יש להבדיל, בין הפעלת לחצים עסקיים ואפילו רגשיים במסגרת משא ומתן בין צדדים, אשר נעשים במסגרת לגיטימית של משא ומתן ומערכת יחסים בין שותפים לעסק, לבין הפעלתם של לחצים בלתי לגיטימיים, הכוללים איומים. לא שוכנעתי, כי במקרה זה, הפעיל הנתבע על התובע מכבש של לחצים או איומים שהיה בו כדי להסיט את התובע מגיבוש החלטה רצונית משלו בדבר עמדתו במשא ומתן, ובהמשך בחתימה על ההסכם, או שהיה בהם כדי למנוע מהתובע להביא לידי ביטוי את רצונו האמיתי.

הרושם המתקבל הוא, כי בין הצדדים נוהל משא ומתן, שהתקיים פרק זמן מסוים, אשר במהלכו עמדו על הפרק פתרונות שונים. שני הצדדים הגיעו למסקנה, שככל הנראה היתה גם המסקנה המתחייבת, לפיה יש ליצור היפרדות בין שני השותפים. בשים לב לזיקתו של כל אחד מהצדדים לפרויקטים השונים ולאפשרותו להמשיך בכל אחד מהפרויקטים לבדו, ובשים לב להערכתו של כל אחד מהצדדים לגבי אפשרות מימוש כל אחד מהפרויקטים, החליטו הצדדים על אופן החלוקה, כפי שבאה לידי ביטוי בטיוטות להסכם וכפי שעליה הוסכם בהסכם שנחתם במסגרת פרוטוקול ההיפרדות.

לטענת התובע, הנתבע כפה עליו לקבל את הפרויקט באשקלון. מנגד, לטענת הנתבע, על הפרויקט בגן יבנה הוטלו, באותה עת, שומות מס כבדות, והדבר הביא לכך שהתובע איבד את אמונו בהצלחת הפרויקט בגן יבנה.

במחלוקת האמורה, אני מקבל את גרסתו של הנתבע.

באותו שלב, לא ניתן היה להעריך באופן מדויק את מידת ההצלחה של ההשגות שהוגשו על שומות המס.

מתוך הראיות שהובאו ניתן ללמוד, כי שומות המס שהוטלו על הפרויקט בגן יבנה אכן הטרידו מאד את השותפים ובהמשך לכך, אף הועלתה על ידי התובע האפשרות לפיה השותפות, ועמה הפרויקט, תוכנס "לפשיטת רגל". ייתכן ולא היה מדובר באיום אמיתי מצד התובע ויתכן כי התובע לא התכוון להביא את הצדדים למהלך של פירוק החברה וביטול הפרויקט, אך עצם העלאת הרעיון מחזק את גרסת הנתבע, לפיה הצדדים סברו שיש בעיה של ממש עם הפרויקט. הצעתו זו של התובע מחזקת את הרושם, כי אומנם לא האמין בהצלחת הפרויקט בגן יבנה.

הנה כי כן, מתוך מכלול הנסיבות שהובילו לחתימה על פרוטוקול ההיפרדות ניתן ללמוד, כי החלוקה לפיה התובע יקבל את הפרויקט באשקלון ואילו הנתבע יקבל את הפרויקט בגן יבנה, היתה על דעתם ובהסכמתם של שני הצדדים.

במוצגים 1 ו-3 למוצגי הנתבע, הטיוטא להסכם ונייר העמדה הכולל חישובים, אשר הועברו על ידי התובע קוד ם לחתימה על פרוטוקול ההיפרדות, הציג התובע את האפשרות, אשר נדונה כבר באותו שלב, לפיה הוא יקבל את הפרויקט באשקלון והנתבע יקבל את הפרויקט בגן יבנה. בהמשך לכך, מסמכים אלו מציגים את ההכנה לביצוע התחשבנות הכספית הנדרשת, לנוכח חלוקה זו של שני הפרויקטים בין השותפים.

בחינת המשמעויות הכלכליות והכספיות הטמונות בפרוטוקול ההיפרדות מלמדת, כי זה אינו כולל יתרון משמעותי בעל משקל לטובת הנתבע. כפי שצוין לעיל, הפרויקט בגן יבנה היה פרויקט גדול יותר, אך היו בו חסרונות ניכרים, כגון שומות המס הכבדות שהוטלו אשר לא היה ברור אם ניתן יהיה להקטינן.

התובע לא נותר ערב לפרויקט שנשאר בידיו של הנתבע. שחרורו של התובע מהתחייבויות וערבויות לגבי הפרויקט בגן יבנה, מהווה חלק מהתמורה שהועברה בין הצדדים, במסגרת ההתחשבנות שנערכה לגבי חלוקת שני הפרויקטים בין השותפים.

כמו כן, ההסכם כלל תשלום כספי שיועבר על ידי הנתבע, באמצעות החברה, לידי התובע.

כמפורט לעיל, הנושא הכספי אכן עמד במחלוקת בין הצדדים. במסגרת זו, הצביעו הצדדים על החישובים הנוגעים להחזר השקעתו של התובע בחברה, על רקע קבלת פרויקט אשקלון לידיו והותרת פרויקט זה, על הרווחים הצפויים ממנו, אצל התובע.

לא מצאתי, כי הסכום הכספי שנקבע בהסכם המפורט בפרוטוקול ההיפרדות, אותו יקבל התובע כחלק מהאיזון הכספי הנובע מהפרדת הפרויקטים, חורג ממסגרת הסביר.

לאחר חתימת פרוטוקול ההיפרדות, החלו הצדדים בביצועו, לרבות ביצוע ההפרדה הכלולה בו.

וכך, התובע חתם על מסמך (מוצג 5 למוצגי הנתבע) הנושא את שמה של חברת חי-דר, "מישיבת מועצת מנהלי החברה שנערכה ביום 3.11.2003 בתל-אביב" לפיו יהפוך התובע למורשה החתימה היחיד בחשבון בסניף רמת-אביב (החשבון לפרויקט אשקלון) ואילו הנתבע יחדל לשמש ערב לחשבון זה.

התובע הודה, כי הוא חתם על המסמך האמור, לאחר מועד חתימת פרוטוקול ההיפרדות. המסמך נושא גם את חתימתו של עו"ד פלג, ולפי עדותו עולה, כי ככל הנראה התובע חתם בפניו.

מסמך זה מלמד, כי גם לאחר החתימה על פרוטוקול ההיפרדות, התובע נקט בפעולות לביצוע ולמימוש הסכמת הצדדים, כפי שנקבעה בפרוטוקול היפרדות.

עו"ד פלג מסר בעדותו, כי התובע עצמו ביקר במשרדו, לאחר החתימה על פרוטוקול ההיפרדות, לצורך חתימה על הפרוטוקול הנ"ל. לעדותו, היה בינו לבין התובע קשר ישיר, זכור לו כי התובע סיפר שהיו בעיות, אך אם היתה תקיפה של התובע, יש להניח כי התובע היה מספר לו על כך, אולם הוא שומע על כך לראשונה רק כיום (עמוד 51, שורות 22-24 לפרוטוקול הדיון).

מהמפורט לעיל עולה, כי יש לדחות את טענות התובע בדבר חתימתו על פרוטוקול ההיפרדות מחמת עושק, איומים או כפייה.

מעבר לנדרש, אף אילו היה נקבע כי נפל פגם בהסכם הכלול בפרוטוקול ההיפרדות, הרי שגם בשאלת ביטולו של פרוטוקול ההיפרדות, אני מקבל את טענות הנתבע לפיהן התובע לא הודיע כדין על ביטול ההסכם.

בין הצדדים מחלוקת בשאלה, האם התובע שלח את המכתב (נספח יא/1 לתצהיר הת ובע) ביום 27.10.2003, למחרת החתימה על פרוטוקול ההיפרדות. לגרסת התובע, הוא שלח את המכתב לנתבע וכן לרו"ח מישר ולעו"ד פלג. הנתבע הכחיש קבלת המכתב. גם רו"ח מישר וגם עו"ד פלג, הכחישו כי המכתב הגיע אליהם.

עו"ד פלג נשאל בעת עדותו על המכתב והעיד, כי לא קיבל מהתובע את המכתב שנשלח לפי טענתו של התובע ביום 27.10.2003. לעדותו, הוא אינו מכיר את המסמך, ואף שהוא רואה במסמך כי הוא מכותב בו, הרי שהוא לא קיבל את המכתב.

במצב דברים זה, יש לקבוע, במאזן ההסתברות, כי המכתב לא הגיע לידי מי מהמכותבים לו.

בהקשר זה יצוין, כי גם במכתב זה, התובע לא הודיע על ביטול הסכמתו לפרוטוקול ההיפרדות. התובע ציין במכתב האמור (לגביו נקבע, כי לא הוכח שהגיע ליעדו) את טענותיו בדבר כפייה ואיומים, אך עדיין הודיע על הסכמתו למסמך ובתנאי שיהיו בידיו בטוחות מקובלות, שיקבל את כספו במועדים שנקבעו או קודם לכן. אם לא יקבל את הבטוחות, הרי שהמסמכים עליהם חתם, מבוטלים.

מכך עולה, כי גם לגרסת התובע, בדבר משלוח המכתב האמור, התובע לא הודיע על ביטול ההסכם אלא הציג תנאי נוסף, לפיו יקבל בטוחות לקבלת התשלום שנקבע בהסכם.

התובע עצמו הודה בעדותו בבית המשפט, כי ל א שלח הודעה מפורשת על ביטולו של ההסכם המפורט בפרוטוקול ההיפרדות. יצוין, כי גם במכתב שנשלח על ידי עורכת דין מטעם התובע, פרק זמן מסוים לאחר מועד החתימה על פרוטוק ול ההיפרדות (נספח יא/2 לתצהיר התובע) , לא נכללה הודעה על ביטול ההסכם.

על רקע המפורט לעיל, אני דוחה את טענות התובע בדבר תוקפו של ההסכם הכלול בפרוטוקול ההיפרדות וקובע, כי ההסכם תקף ומחייב את הצדדים.

באשר לפרשנות הוראות ההסכם המפורט בפרוטוקול ההיפרדות, עיון בהוראותיו של פרוטוקול ההיפרדות ובחינת נסיבות החתימה עליו מלמדים באופן ברור וחד משמעי, כי למעשה מדובר בחלוקה סופית של השותפות, לפיה כל אחד מהשותפים נוטל לעצמו (לטוב ולרע) את אחד הפרויקטים, תוך השלמת ההתחשבנות הנלוות לכך וביצוע הפעולות הנדרשות לכך, שבפועל כל אחד מהפרויקטים יהיה שייך לאחד השותפים, אף אם באופן פורמלי, הבעלות המשותפת בחברה לא בוטלה.

אין ספק, כי הצדדים היו מעוניינים להגיע תוצאה סופית, בה השותפות ביניהם מתפרקת וכל אחד מהשותפים מקבל את אחד הפרויקטים לבעלותו המלאה . במקום לעשות זאת בדרך הפורמלית של פירוק השותפות בחברה, ביצעו השותפים פירוק של השותפות בנכסי החברה, היינו בהפרדה בין שני הפרויקטים. כך גם ברור, כי הטעם לכך לא היה רצון של מי מהצדדים להישאר שותף באופן כלשהו של הצד אחר, אלא מניע פיסקלי בלבד.

הצדדים אף היו מודעים לאפשרות, לפיה מטרתו הברורה של ההסכם עלולה להביא לכך שהם יחויבו בתשלום מס, אפילו לא רצו בכך, בהתאם למצב דברים שבו נערך פירוק של השותפות בחברה. על כן הוסיפו את ההוראה לפיה באם שלטונות המס יראו בהסכם כ"אירע מס" אז כל פרויקט, היינו השותף שמקבל לבעלותו את הפרויקט, יישא בהוצאות של אירוע זה.

תנאי זה מלמד גם הוא על סופיות הקשר בין הצדדים. ככל שיסתבר כי ישנן הוצאות נוספות, כגון בגין חיוב במס, הן יוטלו על הפרויקט הרלבנטי, ואחד הצדדים (ולא שניהם גם יחד) יישא בהוצאות אלו, ככל שהן נוגעות לפרויקט שקיבל לבעלותו.

בהקשר זה יוער, כי אם היה חשש, כי תכליתו ומשמעותו האמיתית של ההסכם תוביל לחיוב במס, הרי שחיוב זה היה קשור, בעיקרו, לפרויקט גן יבנה. לפיכך, גם בהקשר זה, נטל על עצמו הנתבע סיכון רב יותר מאשר התובע, לפיו יחויב הנתבע בתשלומי מס נוספים הנובעים מפרוטוקול ההיפרדות ומרכישת חלקו של התובע בפרויקט.

כיון שכל פרויקט עבר לבעלותו ולניהולו של אחד מהצדדים, באופן שהוא זה שיישא במלוא הזכויות והחובות בקשר אליו, הרי מבחינה מהותית מדובר בפירוק של השותפות באמצעות עסקת מכר הדדית בין הצדדים.

על רקע זה, יש להבין את הוראות ההסכם לפיהן נקבע, כי כל אחד מהצדדים יהיה אחראי באופן בלעדי לפרויקט שבאחריותו וכן יהיה אחראי באופן אישי לחשבון הבנק שבאחריותו. במקביל נקבע בהסכם, כי כל אחד מהצדדים משוחרר מכל אחריות או התחייבות הנוגעים לפרויקט אשר עובר לאחריותו של הצד השני. האחריות שהוטלה על כל אחד מהצדדים לפרויקט שעבר לידיו ולחשבון הבנק של הפרויקט, משמעותה כי כל צד יישא ברווחים ובהפסדים של הפרויקט שקיבל לידיו, ובהם בלבד.

המסמכים שהועברו על ידי התובע קודם לחתימה על פרוטוקול היפרדות מלמדים על כוונתו לבצע היפרדות סופית בין הצדדים תוך עריכת התחשבנות וקביעת תשלומי איזון. בפועל, כך הוסכם בין הצדדים תוך שסעיפי ההסכם נדונו במשא ומתן שנערך.

העדים, שהעידו על המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים קודם לחתימה על פרוטוקול ההיפרדות, העידו כולם על כוונתם הברורה של שני הצדדים לגרום לכך שיגובש הסכם, אשר מביא לידי פירוד סופי ומלא בין השותפים, מבלי שהתפתחויות (רווחים או הפסדים) שתהיינה באיזה מהפרויקטים שיועברו לידי כל אחד מהשותפים, ישפיעו על השותף האחר.

טענת התובע לפיה בהסכם נקבעה הפרדה בניהול בלבד ולא הפרדה קניינית נעדרת כל אחיזה בראיות הנוגעות לכוונת הצדדים בגיבוש ההסכם. ההתייחסות לרווחים בכל פרויקט קיבלה ביטויה בהסכם, באמצעות הטלת האחריות המלאה לפרויקט וכן לחשבון הבנק של כל פרויקט על מי שקיבל הפרויקט לידיו, והסרת כל אחריות, לרבות לעניין הפסדים אם יהיו, על השותף (לשעבר) השני.

התובע ממשיך להסתמך על חלוקת הרווחים בין הצדדים, כפי שנקבעה בהסכם ייסוד החברה, ב פרוטוקול מיום 6.1.2002 (נספח א'6 לתצהיר התובע) אולם חלוקה זו בוטלה במסגרת פרוטוקול ההיפרדות.

בעת שנחתם פרוטוקול ההיפרדות, ערכו הצדדים חשבון סופי ביניהם ובהתאם לכך, קבעו הפרדה סופית ומלאה בין הצדדים. במסגרת זו, שולמו לתובע תשלומים הנובעים מהשקעתו בחברה. התשלום שנקבע כי ישולם לתובע, נובע מאותה הפרדה של הרכוש ונועד לאזן את העובדה לפיה פרויקט גן-יבנה יעבור לבעלות הנתבע. תשלום זה אינו עולה בקנה אחד עם הפרשנות, אותה העלה התובע לצורך התביעה בתיק זה, בדבר חלוקת הניהול בלבד.

המשך קיומה של השותפות בין הצדדים נעשה למראית עין בלבד, ולמעשה היתה זו שותפות נעדרת כל תוכן כלכלי. כל הפעולות שסוכם כי יבוצעו על ידי הצדדים לאחר חתימת פרוטוקול ההיפרדות נועדו להבטיח את ההפרדה בין הצדדים ולאחר ביצועה, היה מדובר בשני עסקים נפרדים לחלוטין, שכל אחד מהם שייך לאדם אחר אשר אינם משפיעים על השותף (לשעבר) השני .

בין הצדדים מחלוקות לגבי הרווחים שנוצרו בפרויקט בגן יבנה. לטענת התובע, הנתבע גרף רווחים נאים בפרויקט זה. לטענת הנתבע, אף העובדה לפיה שומות המס על הפרויקט פחתו, לא הביאה להצלחה כלכלית ובחינת הפרויקט על כל הוצאותיו מלמדת כי הנתבע לא הרוויח ממנו אלא הפסיד.

אין בין הצדדים מחלוקת כי הפרויקט באשקלון לא נחל הצלחה. עם זאת, קיימת מחלוקת לגבי העברות הכספים שבוצעו במסגרת אותו פרויקט, אשר התובע היה צד להם, וכן לגבי מידת אחריותו של התובע להפסדים, כאשר לפי טענת הנתבע, התובע התרשל והוא זה שגרם במעשיו להפסדים.

בשים לב למסקנה המפורטת לעיל, אין צורך לדון ולהכריע במחלוקות בין הצדדים לעניין הרווחים וההפסדים וכן לעניין מקורם או האחראי להם, בפרויקט גן יבנה ובפרויקט באשקלון.

משנקבע, כי משמעות פרוטוקול ההיפרדות היתה הפרדה מלאה של שני הפרויקטים, הרי שכל רווח או הפסד שנחל או ספג מי משני הצדדים באיזה משני הפרויקטים, נותר בחלקו של אותו צד.

במצב דברים זה, יש לדחות את עיקר תביעתו של התובע. טענות התובע נדחו כולן, הן ביחס לתוקפו של פרוטוקול ההיפרדות והן ביחס לפרשנותו ולתוצאות הנובעות ממנו.

לנוכח התוצאה המפורטת לעיל, הרי שדין התביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבע, להידחות.

מלכתחילה, תביעה זו מבוססת בעיקרה על נקודת המוצא, לפיה במידה ויתקבלו טענות התובע, ויהיה צורך לעשות התחשבנות חדשה לגבי הפרויקטים, הרי שבהתחשבנות כזו, יהיה הנתבע זכאי לקבל כספים מהתובע, ולא להיפך. הואיל ונקבע, כי פרוטוקול ההיפרדות נחתם כדין והוא מחייב, וכך גם נקבע, כי משמעותו הינה היפרדות מוחלטת של שני הצדדים, הרי שאין צורך או מקום לקיים הדיון בעיקרי הטענות שהועלו בתביעה שכנגד.

נותר, אפוא, לדון רק במחלוקת הנוגעת לתשלום השלישי, בסך של 51,000 ₪, הקבוע בסעיף 11(3) לפרוטוקול ההיפרדות.

אין מחלוקת, כי הנתבע לא שילם לתובע את התשלום האמור.

כך גם לא יכולה להיות מחלוקת, כי הנתבע לא ביצע את החיוב שהוטל עליו, במסגרת סעיף 11(3) לפרוטוקול ההיפרדות, לפיו תשלום הסך האמור מותנה במתן אישור בכתב של הבנק למשכנתאות, המלווה את מימון הפרויקט באשקלון, על המרת ערבויות הנתבע וקרוב משפחתו בערבותם של אחרים.

לכאורה, יש ממש בטענות הנתבע, כי בהעדר קיום התנאי המוקדם המפורט לעיל, לא חלה עליו החובה לשלם לתובע את הסך האמור.

הודעה על ביטול חובתו של הנתבע בתשלום, בשל הפרת ההתחייבות המוטלת על התובע בקשר לערבויות האישיות, נשלחה על ידי ב"כ הנתבע לתובע במכתב מיום 17.7.2005 (מוצג 25 למוצגי הנתבע).

עם זאת, נראה לי כי מכוח עקרון חובת תום הלב בקיומו של חוזה, הרי שבשלב זה, לאחר ההכרעה במחלוקת בין הצדדים, אשר משמעותה, כי בין הצדדים אכן חלה הפרדה מוחלטת וכל צד אינו יכול עוד לבוא בטענות כלפי הצד השני לגבי הפרויקט שנמסר לבעלותו, ובמצב הדברים הקיים כיום, אשר בו כנראה כבר אין משמעות לאותן ערבויות אישיות ואין חשש לנזק בשל העדר ביטולן – ראוי יהיה כי הנתבע ישלם לתובע את הסך האמור.

מובן, כי במסגרת קביעה זו, לא ניתן להתעלם מביצועה של ההפרה על ידי התובע, ואילו היה הנתבע מוכיח נזקים שנגרמו לו, או לשמו הטוב, כתוצאה או בקשר לאותה ערבות אישית שנותרה בתוקף לפרויקט שכבר לא היה לו בו כל חלק, הרי שהנתבע זכאי היה לקבלת פיצוי בגין כך.

כמו כן, עמדתו של הנתבע, לפיה כל עוד התובע מכחיש תוקפו של ההסכם וכן טוען לפרשנות נעדרת כל בסיס להסכם, אין הוא חייב בתשלום סכום אשר הותנה בתנאי שקיומו הופר על ידי הנתבע, היתה לגיטימית. כמפורט לעיל, המסקנה בדבר חיוב הנתבע בתשלום נעשתה רק לנוכח מצב הדברים הקיים כיום, לאחר הכרעת בית המשפט. כך גם יובהר, כי אם יסתבר, בניגוד להנחה האמורה, כי לערבות האישית הנ"ל (שחייב היה התובע להביא לביטולה) יש משמעות ובכך ייגרם לנתבע נזק, רשאי יהיה להגיש תביעה בגין נזקיו (וכאמור, הסבירות לכך הינה מזערית, אם לא אפסית).

במצב דברים זה, ובאיזון הראוי, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 51,000 ₪. סך זה יישא הפרשי הצמדה (אך לא ריבית) מיום שנקבע לתשלום, יום 30.1.2004.

הואיל ותביעתו של התובע נדחתה, בעיקרה, יישא התובע בתשלום הוצאות הנתבע בהליך זה (למעט האגרה ששולמה על ידי הנתבע בהגשת התביעה שכנגד, שנדחתה) .

בנוסף, בשים לב למהלך הדיון וכן לתוצאה הסופית, יישא התובע בתשלום שכ"ט עו"ד של הנתבע, בסך של 15,000 ₪ (כולל מע"מ).

חיובי הצדדים כאמור (חיוב הנתבע בתשלום הסך של 51,000 ₪ בתוספת הצמדה אל מול חיוב התובע בתשלום ההוצאות ושכ"ט עו"ד), ניתנים לקיזוז.

ניתן היום, 5 ספטמבר 2012 , בהעדר הצדדים.

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

רנטגן קרובים אל הנפח 12, חולון, ישראל | עניבות קרובים אל | ייעוץ קרובים אל | ספרים קרובים אל | אבטחת איכות קרובים אל עין עקב 6, מצפה רמון, ישראל | פוליגרף קרובים אל דרך ניר גלים 2401, אשדוד, ישראל | כרטיסים להופעות קרובים אל ער אציל, חדרה, ישראל | טפטים קרובים אל הרימון 41, אופקים, ישראל | חניונים קרובים אל | אופנה ובגדים קרובים אל יוסף טרומפלדור 15, קרית שמונה, ישראל | העתקות אור קרובים אל 6, זנוח, ישראל | צלמים קרובים אל | טוענים רבניים קרובים אל שדרות דוד בן גוריון 6, מצפה רמון, 8060000, ישראל | ניקיון קרובים אל דרך שרה/סטרומה, זכרון יעקב, ישראל | זכוכית קרובים אל דרך הרב שלום איפרגן, שדרות, ישראל | מורשי טאבו קרובים אל משעול חטיבת יפתח 37, שדרות, ישראל | מוצרים חסיני אש קרובים אל | עיבוד נתונים קרובים אל | פנסיונים לבעלי חיים קרובים אל | נגרים קרובים אל ירמיהו 57, אופקים, ישראלמחירון גופים למצע ולמילוי בין צלעות | מחירון מתקני תברואה | מחירון עבודות עפר והריסה | מחירון סלילת כבישים ורחבות | מחירון עבודות עפר והריסה | מחירון מעליות | מחירון גופים למצע ולמילוי בין צלעות | מחירון עבודות אבן | מחירון מחיצות, תקרות גבס וצמנטבורד וקונסטרוקציה לתקרה אקוסטית  | מחירון מכסים לתאי בקרה  | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון מערכות בקרת מבנים | מחירון נגרות - דלתות, ארונות מטבח ושונות | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון עבודות אינסטלציה | מחירון תשתיות תקשורת | מחירון פנלים מבודדים | מחירון חומרי מליטה אגרגטים מוספים וערבים | מחירון נגרות חרש וסיכוך | מחירון פיתוח חוץ - משטחים, ריצופים, קירות תומכים ומסלעות | מחירון שערים | מחירון שנאים | מחירון דבקים אבקתיים לריצוף וחיפוי | מחירון פיגום לטיח חוץ | מחירון רגלי תמיכה | מחירון חפירה | מחירון שערים חשמליים | מחירון מאגר מחירי בניה ותשתיות מהדורת 03/2016 (מחירי 02/2016), מחירי חומרים | מחירון מחיצות ניידות אקוסטיות | מחירון משטחי שיש | מחירון רעפים | מחירון אבזרים | מחירון מובילים | מחירון לוחות מודולריים מפוליקרבונט )פוליגל( בדרגות שקיפות שונות | מחירון מכסים ומסגרות מפיברגלס משוריין | מחירון יריעות איטום EPDM ו- HDPE | מחירון שילוט וסימון מרחבים מוגנים ומקלטים | מחירון גופי חימום | מחירון איטום קירות בציפוי צמנטי הידראולי | מחירון מסגרות - גדרות, שערים, סורגים, מעקות ושונות | מחירון קורות ומעקות | מחירון ריצוף באריחי גרניט פורצלן וקרמיקה | מחירון סיוד וצביעה על טיח, בטון, בלוקים וגבס | מחירון קירות תמך מסוג "צוקית" | מחירון צינורות עגולים מפלדה | מחירון גופי תאורה שונים | מחירון שילוט וסימון מרחבים מוגנים ומקלטים | מחירון בטון מותז | מחירון לוחות מתח גבוהבפני כב' השופטת ברכה לכמן המבקשת נדים כמאל ובניו בע"מ נגד המשיבה "משיב פורמאלי" 1 | בפני כב' השופטת מיכל וולפסון התובע 1. ישראל חיים פלס ת.ז XXXXXX425 נגד הנתבע 1. יצחק רונן ת.ז XX | בפני כב' השופט מיכאל קרשן תובעים 1. רואי גשר מתכות בע"מ נגד נתבעים 1. בנית מערכות חימום והס | בפני כב' השופט יובל ליבדרו ד"ר מאשימה 1. מדינת ישראל נגד נאשמים 1. אלכסנדר קולצ'ינסקי ה | לפני: כב' השופט מירון שוורץ התובע: יוסף חן ת.ז XXXXXX603 ע"י ב"כ: עו"ד רוני אסליי | לפני כב' השופט צחי עוזיאל, סגן נשיא המאשימה פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נגד הנאשם אחמד אבו אל בא | החלטה בתיק רע"א 2307/15 בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 2307/15 - ב' לפני:כבוד הרשמת ליאת | בפני כב' הסגנית נשיאה עינת רון המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשמים <#1#> נוכחים: ב"כ המאשימה | בית משפט השלום בבית שמש ח"נ 8450-12-11 עיריית בית שמש נ' שדה תיק חיצוני: 47909-1-1 בפני כב& | בפני כב' השופט אבישי זבולון מבקשים 1. מדינת ישראל נגד משיבים 1. צבי רוזן אישור הפקדת דרכון על פי | בפני כב' השופטת רקפת סגל מוהר מאשימה מדינת ישראל נגד הנאשם אבי רדאי החלטה 1. תיק זה הועבר לשמיעה | לפני כב' השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ תובעים 1. תמיר-חברה להשכרת רכב בעמ נגד נתבעים 1. סופיה מור | בית משפט השלום בחיפה ת"א 37608-03-12 א.ג.ס. טכנולוגיות (1994) בע"מ נ' מוסא ואח' תי | בפני כב' השופט ירון מינטקביץ מאשימה 1. מדינת ישראל נגד נאשמים 1. עודד עמר 2. שון ג'יסון שולמ | לפני כב' השופטת שלומית יעקובוביץ תובעים 1. דנה נכסים א.מ. בע"מ נגד נתבעים 1. אר.אס.איי. חבר | בית משפט השלום בכפר סבא מ"ת 181-09-11 מדינת ישראל נ' בני עודה תיק חיצוני: 4953/11 בפני כב&# | מספר בקשה:4 בפני כב' הרשמת - השופטת אביגיל כהן המבקש – נתבע 1: הרשקוביץ ולדיסלב ע"י ב" | מספר בקשה:17 בפני כב' סגן הנשיא השופט אליהו קידר מבקשים 1. אורי עסיס נגד משיבים 1. המאגר הישראלי | מספר בקשה:1 בפני כב' השופט אלי אנושי מבקשים אילן גרין נגד משיבים מדינת ישראל החלטה א. מזכירות תע | פסק-דין בתיק רע"ב 5493/06 בבית המשפט העליון רע"ב 5493/06 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד ה | בפני כב' השופטת עידית וינברגר התובע מאור קדוש ת.ז. XXXXXX060 נגד הנתבע אשרף מולא ת.ז. XXXXXX021 | בית משפט השלום בפתח תקווה תא"ק 16797-07-12 אינסייט עיצוב ויזואלי בע"מ נ' אלחנן מספר בק | החלטה בתיק ע"פ 2740/14 בבית המשפט העליון ע"פ 2740/14 לפני:כבוד השופט נ' הנדל המערער:פלוני