מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

בית משפט השלום בבאר שבע
ו"ע 4651-10-10 חנוכייב

13 מאי 2012

בפני כב' השופט ישעיהו טישלר - יו"ר הועדה
מר אליעזר אביטן – חבר ועדה
ד"ר סימון שמואלי – חבר ועדה

העוררת
ולנטינה חנוכייב
ע"י ב"כ עוה"ד ידיד

נגד

המשיבה
הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר
ע"י ב"כ עוה"ד עודד סמל

<#1#>

נגד

המשיבה
הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר
ע"י ב"כ עוה"ד עודד סמל
<#1#>

פרוטוקול
ב"כ העוררים:
הודענו שניתן שני פסקי הדין לביהמ"ש שהחליט לקיים הדיון.
אנו תומכים בכך שכדאי לברר הענין. הגשנו בר"ע לביהמ"ש העליון שקבע מועד לדיון לאוקטובר.
לא ידוע מתי יכתב פסק הדין ובין לבין, נפטרים אנשים.
מאז שניתנו פסקי הדין , והסתמכו על עדות של אמו של העורר. מאז עברו כשנה וחצי ומאז קרו שני דברים, ממשלת גרמניה באמצעות שני אורגנים, משרד האוצר הגרמני והמוסד לביטוח סוציאלי בגרמניה. פנינו לגרמניה בשם האנשים. מממוצע התשלומים שם לא דרך המל"ל, גבוה יותר.
הטיפול שלנו הניב הצלחות. אנשי נאנצ'יק גם קיבלו פיצוי חד פעמי של 2,000 יורו ממשרד האוצר הגרמני, וגם מי שעוכב בגיטאות .
אני מצהיר שהכוונה שיכול להיות שאיזה שם או אחר השתרבב. לפני בדיקתנו, כל האנשים שהגישו ערר, הם אנשים שעניינם טרם נידון.
ככל שהתברר בדיעבד שבשל תקלה או טעות מי מהעוררים שבפנינו, עניינו כבר נדון בעבר במסגרת של ועדת ערר אחרת – מוסכם על הצדדים כי הערר ימחק.
גם המוסד לביטוח סוציאלי נתן לכמה אנשים מ נאנצ'יק תשלום חודשי עד סוף ימיהם וכן תשלום חד פעמי ואחד מהם אף קיבל 28,000 יורו. שני הדברים האלה לא היו בפני הערכאות הקודמות. היות שבימ"ש עליון לא דן בממצאים עובדתיים, יש סבירות שיחזיר את זה.
יש לנו לאור השנה וחצי שחלפו שתי טענות משפטיות חדשות שלא השמענו לפני הועדה הקודמת ואחת מהן נובעת מפסק הדין וראינו שיש שם טעות.
לגבי הראיות, אנו סבורים שבכלל יש השתק פלוגתא. קבע כב' השופט שדה בחיפה הושופט פרידלנדר. בפסק הדין של המחוזי בחיפה של אחלחסרוב סעיף כ' עמ' 8. אנו טוענים שהעובדות כבר נקבעו ובעצם הכשלון נבע מענין משפטי עליו יש מחלוקת ומקווים שנשכנע את הערכאה היום גם בגלל העובדה שהגרמנים כבר הכירו. הבעיה כאן היא שהחוק אומר שהאדם צריך להיות או מוכר על ידי הקרן הגרמנית או עשוי היה להיות מוכר על ידי הקרן. היות והקרן כבר לא קיימת, איך עשוי להיות מוכר? ביהמ"ש צריך להכנס בנעלי הקרן ולעשות הערכה מה הקרן היתה מחליטה.
יש לנו חוות דעת של ד"ר קיריל פיפרמן מומחה ספציפי לנושא של שואת יהודי הקווקז. ד"ר ארד שהמוניטין שלו רבים, הוא הסטוריון כללי שיודע כללית על הנושא. מה אומר ד"ר ארד, דבר והיפוכו, שהיה ב נאנצ'יק גטו, אבל פתוח ולא סגור. מאות אנשים בכל רחבי הארץ לא חלקו על העובדה הזו. אומר שכל האנשים כונסו אל תוך הרובע שלא היה פתוח. למשל ד"ר ארד קבע שדינה קובנט היתה במחנה אבל בגלל שהיתה קומניסטית ובנה אומר שהיא בכלל לא היתה קומניסטית. לד"ר ארד לא היו אינדיקציות על נאנצ'יק. הוא הסתמך על ראיונות שעשה עם מספר מצומצם של אנשים. בינתיים נפתחו ארכיוני הצבא האדום ומר קיריל נמצא במוסקווה וצריך להגיע ואפשר לזמנו ולשמוע אותו.
אם עכשיו ממשלת גרמניה מכירה בזה כגטו, היא תכיר באנשים שהיו בגטו.
קודם כל היה שלב ראשון, הם התחילו באוקטובר וסגרו את היהודים בגטו עם גדרות וטלאים והכריזו עליהם כיהודים והרגו בהם. בשנת 2001 הגישו 30,000 אנשים תביעות מהסוג הזה ו- 98 אחוז נדחו. אחר כך יצאה החלטה שצוטטה בספרים המופיעים ברובליקה, אין ספק שהם היו בסכנת חיים. השאלה המשפטית האם זה היה בהגדרת גטו וקרוביהם במרחק מה מהם הושמדו קרוביהם. מפנה לפסק דין קובנט, אדם מספיק שיהיה במחנה, לא צריך להיות שנה או חודש, כאן היו 62 יום. מה הרשות עומדת על רגליה האחוריות ומתקוממת נגד הגטו המסכן הזה. כדי לרפא את כל החוליים שבפסק הדין, יזמנו הצעת חוק והגיעה לממשלה ולפני חודש או חודשיים הגיע לועדת השרים לחקיקה ולא התווכחו עם זה ואמרו שזה צריך לפרוץ סכר גם מגורמים לא מוכרים. אין מנגנון שיכול להכניס קרנות מהסוג הזה.

עו"ד סמל:
ראשית, המשיבה מתוך ידיעה, אינה מוצאת מקום לפשרה בנקודה זו. הגשנו בקשה כמו לכל הועדות למעט ועדה זו, לדחיית מועד הדיון עד להכרעת ביהמ"ש העליון.
הסכמנו למחוק את כל העררים ומה שיקבע ביהמ"ש העליון, יחול. אך לפני מספר ימים לפני כב' השופט פלפל, הסכמנו כמו בכל הדיונים, לדחות את מועד הדיון ב- 08.05.12 וגם שם היה מדובר ביוצאי נאנצ'יק. אנו סבורים כי הועדה המכובדת, אינה יושבת על ערכאת ערעור על פסק דינה של ועדה ממקום אחר. אז כשאומרים השתק פלוגתא אני סבור שיש שוני. מותב מכובד זה חובש כרגע כובע של ערכאת ערעור.
כדי לסבר את האוזן, האישור מגרמניה, הומצא ונמצא בפתחו של ביהמ"ש העליון ומדבר על גטו ללא עבודת כפיה. שימת לב המותב המכובד, לעובדה, מה שמבקש חברי היום, לבוא ולהגיד שביהמ"ש זה יהא כבימ"ש מחוקק . בעצם אין חולק שהמקום נאנצ'יק אינו מנוי על רשימת המחנות והגטאות שהמחוקק הישראלי מפנה לרשימה הגרמנית. החוק הישראלי, מפנה מפורשות לרשימה שפורסמה על ידי הקרנות הגרמניות המנויות בחוק וכן לועדת התביעות שרוב האנשים כאן נדחו על ידה. הרשימה הגרמנית אינה מונה בשום קרן את המקום נאנצ'יק ואין על כך חולק. חברי מנסה לקבל החלטה מההרכב המכובד שרואה ב נאנצ'יק כזכאית לתקבולים והטבות למרות שאינו מנוי ברשימה. המשיבה התנגדה לכך בשני הרכבים ובשי בתי משפט מחוזיים. ההסכמה בפני הרכב השופט במחוזי בתל אביב, באה בעצם מאחר וההחלטה וההכרעה, נמצאת בפתחו של ביהמ"ש העליון והוא יכריע בסוגיה וכך ההסכמה בכל המחוזות.
אנו סבורים כי המקרה של נאנצ'יק אינו שונה משאר המקרים של אנשים שסבלו בתקופה הרלבטית והמחוקק הישראלי לא הכיר בזכאותם. לבוא היום ולהגיע לפשרה מסויימת, כאשר אני מפנה לסעיף ההגדרות בחוק ההטבות, הרי אם הם מקבלים קצבה מגרמניה, לא יכולים לקבל שום תגמול על פי חוק ההטבות. אין כפל גביה. המחוקק הישראלי בחוק ההטבות, מורה למשיבה בהנתן אישורה של ועדת התביעות שבידה לבחון את טענותיו של מאן דהוא, לגבי מקום מסויים שמוכר ברשימה שמנוי הקרנות הגרמניות ובאם תובע כזה מציג אישור על שהייתו, גם אם היתה קצרה ולא אפשרה לו לקבל תגמול מאותה הקרן, המשיבה מכירה בו כזכאי לתגמולים לפי סעיף 3 (א) (1) (ב) לחוק ההטבות.

ב"כ העוררים:
חברי מתמחה בנושא הא וצר ואני עוסק בכל הקרנות של גרמניה וישראל. האנשים האלה, כולם כרובם בכלל לא פנו לועדת התביעות. ועדת התביעות אמרה לי שהיא לא יועץ משפטי של ממשלת ישראל ושל בתי המשפט ולא פונים אליהם בשאלות היפותטיות ולפנות לגרמניה, ועשינו כך. חברי מטעה ואומר שמי שמקבל לפי חוק הפיצויים הגרמני, לא יכול לקבל כפל קצבה. מי שמקבל מהמוסד לביטוח סוציאלי, כן יכול לקבל והאוצר נותן לאנשים כאלה. למיטב זכרוני, האנשים האלה לא קבלו בכלל אישית מהגרמנים. בכל מקרה יש להם את הזכות לתבוע מהגרמנים. אם מדובר באדם זקן, והיתה לו יכולת עבודה גבוהה, היה מקבל הרבה. הסברתי שהראיות החדשות אכן הוגשו לעליון ולא הסתרנו אותם. הם באמת לא ברשימה וזו לא בעיה. אנו מודים בכך שהגטו נאנצ'יק אינו מופיע ברשימת הגטאות המוכרים .
לשאלת חבר הועדה מר אביטן, חברי טוען שהעוררים נדחו על ידי ועידת התביעות ואני אומר שהם לא פנו לועדה כזו, אלא למשרד האוצר על פי חוק ההטבות והם נדחו.

עו"ד עצמון:
חוק ההטבות, מה שקובע בחוק זה, נותן 3 אפשרויות כדי להכנס בשעריו. מפנה לסעיף 3, שער הכניסה, ונותן 3 שערים, ויש שני שערים חסומים ואני טוען שאפשר להכנס משער אחד בלבד. השער הראשון זה סעיף 3.1. הכוונה בסעיף זה, שפנה לאותה קרן גרמנית והכירה בו הכרה מלאה והוא נכנס בשער חוק ההטבות ללא כל ויכוח. האנשים כאן לא הוכרו בשער זה. יש שער שני שגם אליו לא נכנסו. מפנה לשער השלישי, סעיף 3א 1ב. היה הסכם ובו רשימת מחנות ואם אתה נכנס לאחר מהמחנות האלה, זה שער שאליו לא נכנס מעולם. הקרן הזו דורשת מינימום של זמן רדיפות. לשם נכון לעכשיו לא נוכל להכנס בשל קוצר זמן. אך בחוק זה יש עוד שער 3א-1א שאומר הוא זכאי לתגמול או הגדרה או היה זכאי לתגמול, אם היה מגיש בקשה לקבלת התגמול עד למועד האחרון. החוק הזה נחקק לאחר שהקרן כבר לא קיימת ושאל החוק מה יעשה עם אנשים כאלה שלא יכולים לפנות יותר, ונמצא גם להם פתרון. הפתרון תצטרך הרשות ואם לא ביהמ"ש והוא צריך להחליט האם הקרן הזו, לו האנשים האלה היו באים בזמן שהיתה הקרן קיימת, האם היתה מכירה בהם?
מקריא מהחוק. צריך לעמוד בקריטריוני הקרן. ההגדרה 1 ו- 2 מפנה לסעיף 11.1.1. למשיבה יש קונספקציה שגויה.התפיסה השגויה של המשיבה שיש קו גבול. רק מי שהיה במחנה והוכר בנקודת זמן כלשהי, שם נעצר הזמן. התפיסה שגויה כי לשון החוק נותן 3 שערים. אם המשיבה צודקת, בו נמחק את סעיף 3א, 1א. טענתנו היום לא נטענה בפסק הדין קובנט ואפילו לא בעליון וזו הפעם הראשונה שהיא נטענת.
יש עוד שער לחוק וזה סעיף 3א, 1א שלפי גישת המשיבה הוא לא קיים. אני לא מכיר פסק דין שבאמת מישהו נכנס לשם. האם העוררים כאן יכולים להכנס בשער זה, חוזר אחרורה. הסעיף הזה מפנה להגדרה שמפנה לשני חוקים. אחד מהם סעיף 11.11 מפנה לחוק הקרן הגרמני. עמ' 18, התרגום הוא זכאים לפי חוק זה מי שהיו עצורים במחנה ריכוז כהגדרתו בסעיף 42 (2) בסעיף לפי חוק הפיצויים הגרמני. או א פשרות אחרת, או בגטו בתנאים והיו נתונים בגטו בעבודות כפיה. החוק הגרמני אומר לקרן שיש 3 אפשרויות שהיית במחנה ריכוז או במקום מעצר, או בגטו בתנאים דומים למחנה המעצר ולצורך הטיעון כאן אני יוצא מנקודת הנחה שזה גטו. זאת אומרת, לקרן הגרמנית זכרון אחריות בעתיד, היה לה שיקול דעת ויכלה ללכת למחנה ריכוז או יכלה ללכת לגטו עם תנאים של מחנה מעצר. אני אומר שלו אנשי נאנצ'יק היו פונים לקרן הגרמנית בזמן, אני מאמין שהיו מקבלים. הקרן סגורה ואי אפשר לפנות לקרן וחוק ההטבות נותן רשות לועדת העררים לבדוק את הקריטריונים הקבועים בחוק, לתת סעיף ואומר לבדוק מה היה שם ואם היה מגיע לו לפי התת סעיף הזה, הקרן הגרמנית היתה נותנת לו לפי תת סעיף זה, אז צריך לתת לו.

עו"ד סמל:
יש שני פסקי דין של המחוזי שקיבלו את עמדת הרשות.
שוחחתי עם גורם אחד לפחות שאומר שהוא סבור כדעתי.
אנו מצווים להלך בדרכו של המחוקקת ולשים את החוק נר לרגלנו. כאשר אין חולק ש נאנצ'יק
וזאת לאחר שנבדקו כל המחנות ונקבעו קריטריונים להכרה, כאשר מחוקק מפנה לרשימות האלה, די בכך, כדי לדחות את הערר.
מדובר ברשימה שקיבלה גושפנקא. חוק שחוקק, ורשימה שנערכו ביחד עם כל הגורמים המייצגים ניצולי שואה, עם ארגוני ניצולים, עשה יד אחת המחוקק..
לגבי הדינמיקה שבסעיף 2, שמוכנסים גטאות ומחנות לא מוכרים, זה הפתרון. המחוקק מודע לענין זה. אם היו מציגים בפני המשיבה אישור שהיה בגטו או במחנה מוכר, ולו ליום אחד, המשיבה היתה פועלת כמצוות המחוקק.
מדובר כאן בענין שאין בו מחלוקת נאנצ'יק אינה מנויה ולא מופיעה ברשימה.
מפנה להוראת ביהמ"ש להגשת תצהירים.

עו"ד ידיד:
בועדה אחרת, המשיבה הסכימה להכיר במישהו שלא מופיע ברשימה ואמרו שלא יכולים להגיד לי מה זה היה, ואנו מוכנים לצאת ושחברי יגיד לועדה מה היה שם.

<#5#>
החלטה
לאחר שהצדדים השמיעו טענות שונות גם לגופה של מחלוקת וגם טענות שבסדרי הדין, וגם לאחר שהתקיים דיון לא פורמאלי במסגרת נסיון של המותב למצוא הסדר פשרה – נראה כי אין מנוס משמיעה מסודרת של טענות הצדדים. כיוון שעיקרם של העררים בפנינו מושתת על טענות משפטיות – סברנו שיהא זה נכון שישיבת היום תיוחד לפרישתן של הטענות המשפטיות. בדיון הבא, שיתקיים במועד שיקבע, המותב ישמע את המומחים שהצדדים הגישו חוות דעת מטעמם. כמו כן, תשמע עדותם של שניים מן העוררים. ככל שעדות זו טרם מצאה ביטויה במסגרת תצהיר עדות ראשית – תצהירים יוגשו לצד שכנגד ולבית המשפט תוך 7 ימים מהיום.
<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"א אייר תשע"ב, 13/05/2012 במעמד העוררים וב"כ הצדדים.

ישעיהו טישלר, שופט

_________________ __________________
מר אליעזר אביטן - חבר ועדה ד"ר סימון שמואלי – חבר ועד

עו"ד ידיד מסכם :
אין מחלוקת שמטרתו של חוק ההטבות אינה לסתום את הפרצה ולהעניק לניצולים מהמעגל הראשון שנפלו בין הכסאות של דברי החקיק הראשונים. מי שאינו מקבל על פי חוק נכי רדיפות הנאצים משום שעלה אחרי אוקטובר 53 ומצד שני, לא מקבל מועדת התביעות כי לא היה חשוף מספיק זמן לרדיפות. במקרה דנן, בגלל שלא היה 12 חודשים לפחות בגטו.
רק מסיבות תקציביות, ובעיקר בשל הכמות הגדולה של ניצולי המעגל השני, המחוקק הוציא מכלל הזכאים לקצבה את ניצולי המעגל השני. לכן, יש מקום אכן, לאפליה בין הלא שווים ניצולי המעגל הראשון למעגל השני, אך אין מקום לאפלי ה בין כלל ניצולי המעגל הראשון ומשכך, רצה המחוקק להכניס את כל ניצולי המעגל הראשון לקבל קצבה. מי שעלה עד אוקטובר 53, יקבל מהכספים שהגיעו מגרמניה ושוהים באוצר בחניה ומי שלא, התכבדה הכנסת והסכימה להכניס ידה לקופת האוצר ולשלם גם להם תשלום יותר קטן, היום זה 1,111 ₪ במקום 1,822 ₪. אין חולק, שהעוררים הם אנשי המעגל הראשון, מי שזכה לראות גרמני בעיניו ולסבול ממנו, בניגוד לאנשי המעגל השני, שרק ברחו מגרמנים. זאת לא רק אני אומר, ולטעמי לא רק האוצר, גם ביהמ"ש המחוזי בפסק דין אלחסוב אומר. אנו טוענים שלפי עקרון השיויון, היות ולא ניתן להצביע על שווי רלבנטי בין קבוצת העוררים לבין אנשי המעגל הראשון, התכוון החוק שהם יחסו תחתיו, להלן חוק ההטבות. כל הבעיה שבגללה אנו כאן, זה בגלל שהמחוקק רצה לעשות קיצור דרך וקבע לו קריטריון שנועד רק כדי להקל על המיון, כמו על הדיון. הוא אמר שכבר הגרמנים קבעו בקרן אחריות זכרון ועתיד, מי נמצא בגטו, או במחנה מעצר, אז נלך לפי הרשימה שלהם. זה לא היה דבר מהותי, זה היה מן צעד טכני וכפי שאמר חברי, עו"ד עצמון, זה היה אחד מן הסעיפים, השערים שנכנסים. זה נכנס בסעיף 3 (א)(1) (א). אנו טוענים שבשם עקרון השיויון, ובשם זה שכל מותב צריך לפרש החוק בהתאם למטרתו כשמטרת החוק היתה לפצות את האנשים שנפלו בין הכסאות. מה עושה הרשות, לוקחת שער כניסה אחד, שגם הוא נקבע גם מטעמים של הקלת המיון, והופכת אותו לראה וקדש אלא כאן על פני האדמה, יש קדושה חדשה של קרן שאיננה עוד . האם יכול להיות מצב שהמחוקק התכוון להסתמך אך ורק על קרן גרמנית שאיננה עוד? לא. יש ביקורת קטלנית של השופט פרידלדר ומותבו והשופט שדה ומותבו וביהמ"ש המחוזי בחיפה. יש לנו כמה טענות, על פי החוק, יש למותב נכבד זה, על פי החוק, גם כן אפשרות להכנס לגדרו של החוק וזאת בגלל שהחוק מתיחס, כשזה לא רק הקריטריון היחידי ואז הוא לא טוב כי שם את השער הזה, ואפשר באמת להגיד שמצאנו איך יכול להיות החוק טוב כשועדה תקבל עמדתנו שיש שער שני , סעיף 3 א (1) (א) שער א', ואז הוא בא ואומר, רגע, אני מסכים שהרשות תכנס לפי סעיף 3 א.1.ב אדם שהה במחנה או בגטו שלא הוכר .

עו"ד עצמון:
השער הזה כנראה סגור לנו. הרשימה היא קיימת. מבחינתנו, איננו חולקים על כך שהעוררים אינם באים בגדרו של סעיף 3.א.1.ב. השאלה אם ניתן בכל זאת להביא אותם בגדרו של סעיף 3, מתוך נקודת הנחה שהועדה, בסופו של דבר, יהיו שהם יהיו בפנים. כל אחד מבין שהם היו חייבים להיות שם. אני עותר לפרשנות יצירתית וגמישות שיפוטית. עד היום זו עובדה, אין ניצול אחד שהוכר לפי סעיף 3.א.1.א. לפי התפיסה של המשיבה והפרשנות, כולם מכירים לפי סעיף ב', מי שהוכר – הוכר על פי סעיף (ב). זה נתפס על פי הפרשנות כשער דמיוני.
האם אנו יכולים למצוא את הידית שתפתח דלת זו? הסעיף אומר שהוא היה זכאי לתגמול כאמור בפסקאות 1 ו- 2 להגדרה של תשלום חד פעמי עד למועד האחרון. פסקה אחת מפנה לסעיף 11.1.1 לחוק הגרמני להקמת קרן זכרון אחריות ועתיד. היום הקרן סגורה. אומר המחוקק שאם היית מגיש בקשה טרם סגירתה על פי החוק הגרמני, היית זכאי. החוק מחייב את המשיבה והועדה. אם הועדה רוצה לפתוח את הדלת הזה, זה יחייב אותה לחשוב ולדמיין שהקרן קיימת ומוגשת לה בקשה כזו. אחרת, אין דרך אחרת לפתוח את ה"דלת". הקרן בעת חקיקת החוק, לא היתה קיימת כבר. דהיינו, לא יתכן שהחוק נותן את שיקול הדעת לקרן שאינה קיימת. הקרן חדלה להתקיים בשנת 2005 או 2006. ברור שהחוק אומר שמאחר ומדובר בקרן שלא קיימת ויש כאלה שלא הספיקו להגיש בזמן.. בזמנו הבקשות הוגשו בשנת 2001 לגרמניה באמצעות ועדת התביעות. העוררים לא הגישו באותו מועד, כי לא היה ערים לזה. ולשאלת ביהמ"ש למה שלא יפסק שמי שאיחר או חורג מתאריך היעד שנקבע, אנו משיבים, שסעיף 3.א.1.א בדיוק מהווה את "הערכת המועד" להגיש בקשות מסוג זה. באופן הכרחי, מעביר את שיקול הדעת ממוסדות הקרן שלא קיימים אל המשיבה ואל בית המשפט.
יש לנו הוכחה בשטח שהקרן היתה מקבלת בקשות שהוגשו לאחר המועד. עובדה שאורגנים אחרים של ממשלת גרמניה שקיימים ופעילים נתנה להם פיצוי על שהות בגטו. לכל הפחות, זה מעביר את נטל הראיה אל המשיבה.
מפנה לסעיף 11 (1) (1) לחוק הגרמני המצוטט בסעיף 61 לפסק דין קובנט שהיו לקרן מספר אפשרויות שאפשרות אחת, השהיה בגטו, היתה נותנת להם את הפיצוי. לכן זה מקור הנחתי שהקרן היתה מקבלת. יש לה שיקול דעת בענין.

עו"ד ידיד משלים את הסיכומים:
בפסק דין גרנות שהרחיב וגרם שיהדות בולגריה הוכרה בעילת הגירוש, אמר כב' חשין, מה לי משמר חמוש ומה לי משמר שאינו חמוש, הרי זה משמר וזה משמר. זה שולל בכפיה חרות אדם. אני אומר, מה לי גטו מוכר ומה לי גטו לא מוכר, זה שולל את חופש התנועה וכל חטאו שלא נכנס ברשימה. היה מעורב בדיבורים על החוק הזה, אלא מאי, שהארגון הזה מייצג ניצולי שואה מן המקומות הידועים באירופה בדרך כלל. דיברתי עם ראש הארגון, אפילו הוא לא ידע בכלל ש נאלצ'יק נכבשה על ידי גרמנים. דיברתי עם השר פלד יוסי שהיה ממונה לטפל בעניינים אלה, ובעצמו היה ניצול שואה. לא כל הרשימות היו מוכרים. כל מה שצריכה הועדה לעשות, הוא לנסות לקלוע לקביעתם של הרשויות שהיו אמורות להכריע באותה שאלה. מצטט את סעיף 66 לפסק דין קובנט. כאשר יש את הענין שנחקק חוק ההטבות, כבוד האדם וחירותו שלא היה קיים בזמן שנחקק חוק הנר"ן, אסורה כל חקיקה המפלה על רקע לא ענייני. מה עוד שכדברי חברי, עו"ד עצמון, החוק עצמו מביא עוד שער שאפשר להכנס דרכו, בדוחק. עם כל זה שחברי קורא לזה מקצה שיפורים, מותר לנו לטעות.
העוררים טוענים שיש לערכאה שיפוטית את הסמכות לבדוק את המצב העובדתי ההיסטורי. ממילא הועדה כבר קבעה לה סדר יום לבדוק המצב ואפילו לא מסתמכת על טענותינו על השתק פלוגתא. (פסק דין אלחסוב) וגם קובנט. מה עוד שמאז, הובאו ראיות חדשות. קרי, המוסד לביטוח סוציאלי הכיר ב נאלצ'יק כגטו וכך גם משרד האוצר הגרמני. המדובר בחוק סוציאלי המחייב פירוש מקל. כפי שנפסק הן ללכת עם העוררים לאבחנות דקות ודקיקות. אנו אומרים שהמבקשים היו עונים על התבחינים של הקרנות האמורות.
כל חוק וגם חוק זה, חזקה שנועד להגשים תוצאה הגיונית. איזה מטרה הגיונית יכולה להיות בחוק שנועד לסתום פרצה ולתת לאנשים מצומצמים, אנשי המעגל הראשון, ובכל זאת להשאיר חצי מהפרצה פרוצה. העובדה שהמחוקק רצה לחסוך יצירת מנגנון בירוקרטי, לכן נתפס במי זכאי או לאו, כמו בחוק הנר"ן שמחליטה, זה כן, זה לא, פה היה עוצר וכו'. הרבה פעמים הם טועים ומתקנים אותם בבימ"ש. לא יכול להיות שמנגנון עזר יהפוך להיות העיקר. תכלית החוק לתת גמלה למי שלא מקבל גמלה ממקור אחר. ראו דברי הכנסת.
אנו מבקשים מהועדה הנכבדה להכנס בדלת האמורה ודרך זה תכנס לאפשרות ותחליט בחיוב. מבקשים שכל אחד מחברי הועדה יראה עצמו כחבר בדירקטוריון.
מפנה לסעיף 117 לפסק דין קובנט.
ולבסוף, נראה לי שהועדה יכולה, אם תראה עצמה אנוסה לנהוג כן, לפסוק גם לפנים משורת הדין ולא רק על פי שורת הדין.

<#7#>
החלטה
מכיוון שעל פי מה שנמסר לנו, המומחה מטעם העוררים, ד"ר קיריל פפרמן, אמור לטוס לחו"ל בערך ב- 06.06.12 – ועל פי האילוצים של הועדה, ניתן לקיים דיון ב- 07.06.12 – הרי שבהסכמת הצדדים, אנו קובעים כי עדותו של ד"ר פפרמן תשמע בתאריך הנ"ל. באותו מועד, הועדה תשמע גם את עדותו של ד"ר יצחק ארד. בנוסף, הועדה תשמע במועד הנ"ל גם את חקירתם של שני עוררים מר נפתלייב נפתלי ועורר נוסף ששמו יועבר בהקדם.
אנו נעתרים לבקשתו של ב"כ העוררים להגיש סיכומי תשובה קצרים בהיקף של לא יותר מ- 2 עמודים. סיכומים אלה יוגשו 5 ימים לאחר שב"כ העוררים יקבל את סיכומי המשיבה.

סיכומי המשיבה יוגשו תוך 10 ימים מהיום. הוראה זו גוברת על כל הוראה אחרת, אם ניתנה.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"א אייר תשע"ב, 13/05/2012 במעמד העוררים וב"כ הצדדים.

ישעיהו טישלר, שופט

1

10

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

מעליות קרובים אל אביחיל 91, כפר ידידיה, ישראל | כבישים קרובים אל מקס נורדאו 107, בית שאן, ישראל | בתי אבות קרובים אל קלאוזנר, תל אביב יפו, ישראל | כרטיסים חכמים קרובים אל שדרות בן גוריון, זכרון יעקב, ישראל | דיאטות קרובים אל הרקפת 36, אלישמע, ישראל | מוזיקה קרובים אל קרן היסוד 13, עפולה, ישראל | מדרגות קרובים אל עמק השושנים, נס ציונה, ישראל | יבוא ויצוא קרובים אל Unnamed Road, Kidron, ישראל | פרגולות קרובים אל אחד העם 22, עכו, ישראל | פיצוציות קרובים אל שדרות בני ברית, אשדוד, ישראל | יועצי מס קרובים אל ענבלים 46, ערד, ישראל | מצבות קרובים אל Unnamed Road, Tsor'a, ישראל | טיפול זוגי קרובים אל דרך העלייה, שדרות, ישראל | אטרקציות קרובים אל התפוצות 5-39, דימונה, ישראל | מכולות וקונטיינרים קרובים אל החרמש 49, כרמיאל, ישראל | טיפול משפחתי קרובים אל 3, ישראל | כרטיסים קרובים אל הסייפן 41, רמת השרון, ישראל | מולטימדיה קרובים אל הרצל 97, גדרה, ישראל | בתי מלון קרובים אל אוריון 362, אילת, ישראל | תאורה קרובים אל דרך הפרחים 52-56, גדרה, ישראל | פרזול יעד פירזול (1984) בע"מ בתל אביב - יפו | חגורות אסדן טכנולוגיות בהרצליה | הידראוליקה אלמוג ציוד טכני בע"מ בחיפה | טוען רבני טוען רבני לממונות בירושלים | מורה לנהיגה תל צביקה בירושלים | נייר וקרטון מ.ס. מצג סחר (1990) בע"מ בחולון | תמלול תמלילן באשקלון | מכונות משחק סגה סיטי בבת ים | קרוואנים תומר השכרת נגררים בבני ברק | עיניים קומסי comsee - פתרונות ראייה ניידים ברמת גן | יועץ קידום ושיווק עסקים g.s marketing בכרמיאל | מאמן אישי מירה תשובה-אימון אישי בגבעתיים | חונכות לבני נוער צהלה בנימינה בבנימינה | גילוי וכיבוי אש ת. נ. מערכות בתל אביב - יפו | מונית מוניות השלום בגדרה | גילוי וכיבוי אש ח.א.ש שלמה באשדוד | דלתות דור לדור Door-to-door בתל אביב - יפו | משקפיים אופטיקה הלפרין בטבריה | מכונות מזון ניל רם בחולון | מועדון לקוחות סופר דיל פלוס בע"מ בפתח תקוהמחירון חומרי נגרות, מסגרות ופחחות | מחירון מתקני הסקה | מחירון אבן שפה, תיחום, גן, מחסומים ומדרגות טרומיות | מחירון חומרי זגגות וצבע | מחירון בדיקות מעבדה לקרקע, דרכים ובטון | מחירון נגרות חרש וסיכוך | מחירון חומרי שרברבות | מחירון עבודות גבס ותקרות אקוסטיות | מחירון מרחבים מוגנים ומקלטים | מחירון עבודות אלומיניום | מחירון עלות חומרים לעבודות שלד | מחירון מיכלי הפרדה )שיקוע(, בורות רקב ומפרידי שומן - מפוליאתילן | מחירון צינורות לביוב מפוליאתילן קשיח HDPE | מחירון עבודות בניה בבלוקים | מחירון עבודות אלומיניום | מחירון חומרי שרברבות | מחירון חומרים ומוצרים לעבודות פיתוח | מחירון ספחים לצנרת מים וביוב | מחירון עבודות טיח | מחירון צינורות לביוב מפוליאתילן קשיח HDPE | מחירון צביעת מסגרות אומן | מחירון יציקות ביניים | מחירון עבודות נקיון, ליטוש, פינוי פסולת והובלת תכולת בית | מחירון קידוח כלונסאות עם תמיסת בנטונייט | מחירון תעלות פח | מחירון יח' טיפול באוויר מסוג מפוח נחשון דקורטיביות מוזנות מים קרים | מחירון כנפי דלתות | מחירון קידוחי ניקוז | מחירון דלתות פנים מעץ | מחירון מבנה ללוחות חשמל ותיבות C.I | מחירון מסדים/ארונות ואביזרי זיווד | מחירון לוחות פוליסטירן מוקצף בתפרים | מחירון נורות (אוזרם או פיליפס) | מחירון ש"ע פועלי בנין | מחירון כיורים וקערות | מחירון סיכוך ברעפים | מחירון מוספים לטיח ולטיט | מחירון גומחות בטון )פילרים,( תאי בקרה וחשמל זמני | מחירון איטום מעברים נגד אש | מחירון חומרי נגרות | מחירון ארונות לשירותי אורחים ולאמבטיה עם כיורי משטח | מחירון פרופילי פלדה ריבועיים ומרובעים -  | מחירון הכנות לחיבורי מגרש | מחירון צינורות פלדה מגולוונים | מחירון חומרי מסגרות ופחחות | מחירון מגוף טריז צר לביוב | מחירון איטום רצפות בציפויים ביטומניים | מחירון מתקני הסקה | מחירון מיכלי אגירה | מחירון קורות יסוד וקירות מסדבית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 5095-05-11 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' דדוויט ואח' | בפני כב' השופטת לימור בן-שמן תובעים שי-שמעון ארזואן נגד נתבעים החלטה 1. בהתאם לתקנה 130 לתקנות ס | מספר בקשה:6 בפני כב' השופטת ג'ני טנוס תובע שאים עבאס ע"י עו"ד חאלד עותמאן נגד נתבע | בפני כב' הרשמת הבכירה רבקה ארד תובעת אוטו שי שרותי מימון והשכרה 2006 בע"מ נגד נתבעות 1.הכשר | בפני כב' השופטת עידית וינברגר מאשימה 1. עירית קרית מוצקין נגד נאשמים 1. מיכל אסיה גרובשטין הודעה | המערער מוחמד שבל - המשיבים 1. מועצה מקומית ג'דידה-מכר 4. מדינת ישראל 3. ועדת הפיטורין של המ.מ. ג | בעניין: מדינת ישראל המאשימה נ ג ד אלירן וקנין ת.ז. XXXXXX543 הנאשם נוכחים: ב"כ המאשימה עו" | בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ת"ק 34071-01-12 כהן ואח' נ' ישיר איי.די.איי. אחזקות | מספר בקשה:4 בפני כב' השופט עודד שחם מבקשים נביל מוחסן נגד משיבים 1.משרד הפנים 2.שר הפנים פסק דין | בקשה מס' 1 בפני כב' השופטת רגד זועבי המבקש דניאל אנקרי נגד המשיבה מנורה מבטחים ביטוח בע" | החלטה בתיק בג"ץ 10405/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10405/03 בג" | החלטה בתיק ע"א 1874/15 בבית המשפט העליון ע"א 1874/15 לפני:כבוד השופטת ע' ברון המערערים:1. | בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו תת"ע 1514-04-12 מדינת ישראל נ' חיים תיק חיצוני: 21200 | בפני כב' השופטת יהודית שיצר עותרים 1. גימיון בע"מ נגד משיבים 1. עיריית רמת גן הודעת מזכירות | בפני כב' השופטת חנה מרים לומפ מאשימה מדינת ישראל נגד נאשם עלי אבו חמדה החלטה לא אישר – תמציא המ | 03 מרץ 2015 דוד עבדי המערער - אלומה שירותי אוטובוסים בע"מ המשיבה בפני: סגנית הנשיא ורדה וירט לי | החלטה בתיק ע"א 494/08 בבית המשפט העליון בירושלים ע"א 494/08 בפני: כבוד הרשמת גאולה לוין המ | בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 22311-11-10 אלדור פתרונות לוגיסטיים בע"מ נ' כונס הנכסים הר | בפני כב' השופטת ריבה שרון המבקשים 1. טל בן נון 2 אירנה עומר נגד המשיבים 1. רותם מרדאס 2. מיאסר מ | לפני כב' השופטת ניצה מימון שעשוע מספר תהליך: 2 הודעה על מסמכים נדרשים בהתאם להחלטת בית המשפט מיו | לפני כב' השופטת שירה בן שלמה העורר עלי אבו עלי (עציר) נגד המשיבה מדינת ישראל <#2#> נוכחים: ב& | ניתן ביום 12 ספטמבר 2012 יהודה ניסן המערער - המוסד לביטוח לאומי המשיב בפני השופטת וירט ליבנה בשם המע | בית משפט השלום בבאר שבע תא"מ 29456-02-10 אוחיון נ' דרנובסקי תיק חיצוני: 1414550097 04 ינואר | בפני כבוד ה שופט ארז נוריאלי המאשימה מדינת ישראל על ידי ב"כ עו"ד גבי פאר נגד הנאשם אייל י