מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 586-09-11 מ.י נ' זורזוליאני(עציר)

15 מאי 2012

בפני: כב' השופט ברוך אזולאי – אב"ד
כב' השופט נתן זלוצ'ובר
כב' השופטת יעל רז-לוי

המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
גאורגה זורזוליאני (עציר)

נוכחים: ב"כ המאשימה – עו"ד שמש שרית
הנאשם ובא כוחו – עו"ד סיימון ניל
<#1#>

פרוטוקול

עד התביעהמ.ד., חוזרת לדוכן העדים, לאחר שהוזהרה לומר את האמת.
המשך חקירה נגדית
ש. הפסקנו את הדיון הקודם, כשאת פוגשת את החברה. איך קוראים לחברה?
ת. אלינה.
ש. בית המשפט שאל שאלה והתשובה לא היתה כ"כ ברורה, אז אנסה לחדד. צלצלת לחברה כבר מהדרך, כשעזבת אותו בחזרה לקרית גת, נכון?
ת. נכון.
ש. איפה אלינה גרה?
ת. בקרית גת.
ש. המרחק של ביתה של אלינה מתחנת המשטרה, מהו?
ת. אני לא יודעת מה המרחק.
ש. כמה קילומטרים, האם בצד השני של העיר?
ת. אני לא יודעת.
ש. איפה נפגשת עם אלינה?
ת. קרוב לתחנת המשטרה.
ש. איפה קבעתן להיפגש?
ת. זה היה די קרוב לתחנת המשטרה.
ש. איפה?
ת. כשהתקשרה אלי, קבענו שניפגש קרוב לתחנת המשטרה.
ש. את לא יכולה להגיד איפה נפגשתן?
ת. דיברתי איתה בדרך בטלפון, נפגשתי איתה קרוב לתחנת המשטרה, היו שם חנויות.
ש. בטלפון אמרתן שתיפגשו ליד החנויות קרוב למשטרה? אמרתן שתיפגשו קרוב למשטרה?
ת. כן. דיברתי איתה בטלפון ואז בכיתי והיא לא הבינה מה קרה, אז סיפרתי לה חצי מהדבר, ממה שקרה לי עם הנאשם, ואז אמרתי לה שתבוא איתי לתחנת המשטרה, ואז התקדמנו קרוב לזה, ולא היה מקום ספציפי. אני גרה בצד אחד של העיר והיא גרה בצד השני והלכנו אחת לקראת האחרת, ברגל.
ש. התשובה היא שלא קבעתן מקום להיפגש, נפגשתן בתיאום מראש, בדרך, האחד לקראת השניה, ומשם המשכתן לתחנה. זאת התשובה?
ת. כן.
ש. כמה זמן הייתן יחד עד שהגעתן לתחנת המשטרה?
ת. אני לא זוכרת.
ש. דקה? שתיים? מטר? נפגשתן בשער של תחנת משטרת ק.גת?
ת. כשנפגשנו, היא לא הבינה מה סיפרתי לה בטלפון, אז ישבנו אולי איזה חמש דקות, סיפרתי לה, וזה היה מתחנת המשטרה איזה דקה אחת או שתיים.
ש. כלומר, היתה שיחה של חמש דקות לפני שניגשתן יחד לתחנה?
ת. משהו כזה, כן, כי היא שאלה אותי מה קרה.
ש. ושם סיפרת לה הכל.
ת. כן. דיברנו בדרך בטלפון קצת.
ש. אין מחלוקת שבחמש הדקות האלה, פלוס הטלפון, היא כבר ידעה על האונס?
ת. היא ידעה, כי היא שאלה אותי מה קרה, כי בכיתי.
ש. ניגשת לחוקר ואני מבין שהיה לך קשה לדבר והחברה נכחה בזמן החקירה?
ת. כן.
ש. כשאת אומרת "נוכחת", הכוונה שהיא פיזית יושבת בחדר, כשאת מוסרת את גרסתך?
ת. כן.
ש. כשאת נשאלת בחקירתך הראשונה, בעמ' 2 שורה 32, האם שכבת בעבר עם הנאשם, את משיבה שכן ואומרת שבעבר זה היה בהסכמה ושהיום הוא עשה לך בכוח. כשאת נשאלת בשני המשפטים הבאים האם היו מקרים שבהם הנאשם שכב איתך בניגוד לרצונך, את משיבה שלא, שזו הפעם הראשונה. את מסכימה איתי שזה שקר, במכוון?
אז את מסכימה איתי שזה שקר מכוון כשאת עונה שזאת פעם ראשונה שהוא שכב איתך שלא מרצונך?
ת. לא. כי אני הסברתי למה לא סיפרתי ולמה לא אמרתי בעדות הראשונה על המקרים האחרים שהיו, הקודמים.
ש. את אומרת שהסברת לבית המשפט מדוע שיקרת, אבל שיקרת?
ת. לא הבנתי את השאלה.
לאחר שבית המשפט מסביר לי את השאלה, אני לא מסכימה שאני לא אמרתי אמת.
ש. בישיבה הקודמת נתת לנו הסברים מאוד ברורים, שאת אומרת שהתביישת והרגשת לא בנוח. אבל פה, לשוטר, כשאת אומרת שלא היו מקרים נוספים של שימוש בכוח, זה שקר, גם אם יש הנמקה לשקר.
ת. לא הבנתי את השאלה. שקר, לא שקר.
ש. אני מפנה לאמרתך השניה. גם בחקירה השניה שלך שואל אותך החוקר, בעמ' 2, שוב על יחסי המין ואת שוב חוזרת ואומרת שהפעם של האונס היא הפעם היחידה שזה היה בכוח ולא בהסכמה. גם פה את מסכימה איתי, שאת ממשיכה לשקר במודעות?
ת. לא, כי אני הסברתי למה לא סיפרתי. אני הסברתי לבית המשפט למה לא סיפרתי על המקרים האחרים שהיו.
ש. אני מבין ממך שבמהלך השנה שהייתם ביחד, נטלת גלולות למניעת הריון?
ת. לא, כי הוא לא רצה שאני אקח גלולות למניעת הריון.
ש. ואת תסכימי שאנו נקבל את התיק הרפואי שלך בנושא הזה, אם קיבלת גלולות, אם לאו?
ת. כן.
ש. אני מבין שממש ימים ספורים לפני אירוע האונס, כן התחלת עם גלולות?
ת. את זה אני לא זוכרת. נראה לי שלא, כי לפני האונס אני עשיתי את ההפלה והרופא אמר לי שאסור לי לשכב שבועיים, משהו כזה. אני לא זוכרת אם לקחתי גלולות או לא.
ש. נפרדת מהנאשם כשבוע לפני אירוע האונס, נכון?
ת. נכון.
ש. עד אז לא לקחת גלולות, נכון?
ת. אני לא זוכרת בדיוק, אבל נראה לי שלא לקחתי גלולות.
ש. שבוע לפני שנפרדתם, לא נטלת גלולות, זה בטוח, כי הנאשם לא הסכים, כך אמרת?
ת. לא. לא לקחתי.
ש. נפרדת ממנו ותוך שבוע יש לנו את אירוע האונס הראשון, נכון?
ת. נכון.
ש. האם במהלך השבוע הזה התחלת לקחת גלולות?
ת. אני לא זוכרת, כי זה היה בדיוק השבוע השני שעשיתי את ההפלה.
ש. ורופא אמר לך לא לקחת גלולות?
ת. אני לא זוכרת.

לשאלת בית המשפט אני משיבה, שעשיתי את ההפלה ואחרי שבועיים נפרדנו.

העדה ממשיכה:
ש. את יכולה להסביר לי למה אמרת לרופא שאת כבר לוקחת גלולות שבוע, לד"ר היס? אין לך חבר, כרגע נפרדת ממנו, למה עכשיו התחלת פתאום לקחת גלולות, "לפני שבוע", זהו ציטוט מדויק של מה שאמרת לפרופ' היס.
ת. אז יכול להיות שלקחתי, אני פשוט לא זוכרת, כי זה היה מזמן. לקחתי את הגלולות האלה כי הלכתי לרופאת נשים והיא אמרה לי שאני צריכה לקחת את זה. זה גם כדי להסדיר את המחזור.
ש. לפני כמה דקות אמרת שלא התחלת לקחת גלולות, כי אמרו לך לא לקחת אחרי הפלה גלולות.
ת. אמרתי שאני לא זוכרת.
ש. למה החלטת, אם כבר נפרדת ממנו, להתחיל לקחת גלולות?
ת. הסברתי, אחרי ההפלה יש שבועיים של מחזור, וכדי שהמחזור יהיה סדיר, אז באיזה שהוא שלב צריך לקחת גלולות, זה כדי להסדיר את המחזור.
ש. תאשרי לי שזו לא פעם ראשונה שאת מתלוננת על אירוע של אונס.

עו"ד שמש:
אני מתנגדת לשאלות על עברה המיני של המתלוננת.

עו"ד סיימון:
זה לא עבר מיני, זה על תלונה.
<#2#>
החלטה

מתירים את השאלה, משאין מדובר בעבר מיני, אלא בשאלה הנוגעת לתלונה על אונס.
<#3#>
ניתן והודע היום כ"ג אייר תשע"ב, 15/05/2012 במעמד הנוכחים.

ברוך אזולאי, שופט
יעל רז-לוי, שופטת
נתן זלוצ'ובר, שופט

העדה ממשיכה:
ת. בתשובה לשאלה, אני אומרת שלא הבנתי.
לאחר שמסבירים לי את השאלה, אני אומרת שזו הפעם הראשונה שהתלוננתי על אונס.
ש. לא היה סיפור עם החבר של אחותך, שטענת שהוא החדיר לך אצבעות נגד רצונך?
ת. אני לא מבינה מה השאלה הזאת קשורה עכשיו לנושא.

עו"ד שמש:
אני אבקש כי בית המשפט יפריד ויסביר לעדה שהשאלה היא על תלונה ולא על העבר המיני.
אני מתנגדת לשאלה.

עו"ד סיימון, בהעדר העדה:
לבקשת בית המשפט שאסביר את הרלבנטיות של השאלה, כאשר מדובר בעבר מיני ולא לגבי התלונה אלא לגבי עצם המעשה, אני אומר שהאירוע הוא רלבנטי לשני דפוסים: האחד, המניע שהיא לא בבית, האירוע הזה קרה כשהיא היתה שם, היא גורשה מהבית ו/או עזבה את הבית, בגלל המקרה עם החבר של האחות טטיאנה. שנית, בוודאי שיש רלבנטיות למישהי שמספרת על אירוע של אונס שקוים, איך זה התפתח. הרלבנטיות היא בשאלה האם זאת הסיבה שהיא עזבה את הבית ולא חזרה במהלך שנה, שזה סיפור הרקע לכל עזיבת הבית, ולא בגלל שהנאשם כלא אותה ולא שום דבר אחר. אני אביא עדים על זה. אני טוען שהיא העלילה סיפור על חבר.

עו"ד שמש:
חברי לא ביקש פלט תלונות של המתלוננות. לי אין בתיק פלט כזה. אם היה מבקש, הייתי ממציאה זאת.

עו"ד סיימון:
אני לא אמרתי שהיא התלוננה. אני יודע שהיה אירוע כזה.

עו"ד שמש:
חברי שואל אותה עכשיו לא על תלונה, אלא על עברה המיני. אני מתנגדת לשאלה.

לאחר הפסקה.

<#13#>
החלטה

איננו מתירים בשלב זה, את השאלה, משהיא נוגעת לעבר מיני.

הסנגור רשאי לשאול שאלות נוספות הנוגעות למניע לעזיבתה את בית הוריה.

<#14#>
ניתן והודע היום כ"ג אייר תשע"ב, 15/05/2012 במעמד הנוכחים.

ברוך אזולאי, שופט
יעל רז-לוי, שופטת
נתן זלוצ'ובר, שופט

העדה ממשיכה:
ש. אני אומר לך שהסיבה שעזבת את הבית, זה לא כי עזבת מרצונך, אלא בגלל שהעללת סיפור על החבר של אחותך. מה את אומרת על זה?
ת. זה לא נכון.
ש. וזו גם הסיבה שלא חזרת הביתה?
ת. לא. זה לא קשור.
ש. לא היה לך שום ריב עם החבר של אחותך לשעבר?
ת. לא. לא היה לי שום ריב איתו.
ש. ואם הוא יבוא להעיד פה בבית המשפט ויספר אחרת? אני מדבר על החבר הקודם של טטיאנה, ולא על החבר הנוכחי.
ת. לחבר הקודם של טטיאנה קראו שלמה ולא היה לי שום סיפור איתו, לא רבתי איתו. זאת אחותי בכלל שרבה איתו.
ש. לא היתה לך שיחה עם אמו של הנאשם שבה היא שאלה אותך "איך נכנסת להריון אם את לוקחת גלולות" ואמרת "שכחתי כמה ימים לקחת"?
ת. עד כמה שזכור לי, היא לא דיברה איתי על זה.
ש. תשובה נורא מוזרה. אני ציפיתי לתשובה שלא היתה לך שיחה כזאת, כי מעולם לא לקחת גלולות.
ת. אני לא הבנתי את השאלה.
לאחר שבית המשפט מסביר לי את השאלה, אני משיבה שאני בכלל לא זוכרת אם היא דיברה איתי על זה.
ש. העדת כאן, בבית המשפט, בנושא של ההפלה, שאת ממש לא רצית הפלה, כי הרופא אמר שזה ממש לא חכם לבחורה בגילך ושזה נורא מסוכן ושאת לא רצית. זו פעם ראשונה שאת עושה הפלה?
ת. לא.

עו"ד שמש:
אני מתנגדת לשאלה. השאלה נגעה לעברה המיני של המתלוננת.

הערת בית המשפט:
מבקשים מהסנגור להימנע משאלות הנוגעות לעבר מיני, אלא אם כן הדברים עומדים בסייגים הקבועים בחוק וככל שיש סייגים כאלה, עליו קודם להראות, בשאלות מקדימות, שאכן מתקיימים הסייגים, ורק לאחר מכן להציג את השאלה.

העדה ממשיכה:
ש. נפגשתם מחוץ לדירה, נכון?
ת. כן.
ש. כשמטרת הפגישה היתה, כפי שאני מבין ממך, לבוא לקחת בגדים.
ת. כן.
ש. ואחרי זה קבעת עם אחותך, שתבואי אליה אחרי זה.
ת. כן.
ש. מתי קבעת כך עם אחותך?
ת. יום לפני כן.
ש. אחותך מספרת משהו שונה לחלוטין. אחותך מספרת שקבעתן ללכת ביחד, ולא כפי שאת מספרת, שקבעתן שתתקשרו אחרי. ממש אחותך מעידה "קבענו שנלך אליו ביחד". אני מפנה לעמ' 13, שורה 29 לפרוטוקול.

עו"ד שמש:
הדברים לא נאמרו כך ואני מבקשת לדייק.

<#15#>
החלטה

לאחר עיון בפרוטוקול, מבקשים מהסנגור להציג את הדברים בצורה מדויקת.
<#16#>
ניתן והודע היום כ"ג אייר תשע"ב, 15/05/2012 במעמד הנוכחים.

ברוך אזולאי, שופט
יעל רז-לוי, שופטת
נתן זלוצ'ובר, שופט

העדה ממשיכה:
ש. אחותך אומרת בבית המשפט "אז אמרת לה תבואי מחר ונלך לבית שלו לקחת את מה שנשאר . . . היא אמרה בסדר, מחר שהיא תבוא, היא תתקשר אליי." היא מוסיפה ואומרת "חיכיתי לטלפון שלה". תסבירי איך הדברים של אחותך מסתדרים עם הגרסה שלך, שלא קבעת איתה ללכת לשם?
ת. התקשרתי אליה יום לפני זה וזו לא אני שאמרתי "בסדר". דיברתי איתה ושאלתי אם היא תוכל לבוא איתי והיא אמרה שכן ואז כשנסתי בדרך, אז דיברתי איתה בטלפון ויום לפני דיברתי עם הנאשם ואמרתי לו שאני צריכה ללכת לאחותי קודם, והוא אמר לי שלא, כי לא יהיה לו אחר כך זמן, אז שאני אבוא לקחת את הבגדים. ואז אמרתי לו "בסדר, אני אבוא" וכשבאתי, אז רציתי להתקשר לאחותי ולהגיד לה שאני באשדוד ושתבוא אליו, ושאני אפגוש אותה אצלו. רציתי להתקשר, אבל הוא לקח לי את הטלפון ולא נתן לי להתקשר אליה ואז בגלל זה לא התקשרתי אליה בכלל.
ש. השאלה היתה מאוד פשוטה – קבעת ללכת עם אחותך, כן או לא?
ת. אמרתי שכן, אני דיברתי איתה והיא שאלה אותי אם אני רוצה שהיא תלך איתי.
ש. לא היתה שיחה בינך ובין אחותך בכל התקופה השניה שלך, מהרגע שאת שם?
ת. בדרך שנסעתי, התקשרתי אליה וגם כשבאתי לבית של הנאשם, אז התקשרתי אליה והוא לקח לי את הטלפון. אני אמרתי לה שאני אצלו, עד כמה שזכור לי, ואז אני לא זוכרת מה היא אמרה לי ואז הנאשם לקח לי את הטלפון.
ש. עכשיו אני מבין מהתשובה שלך, שהיתה שיחה עם אחותך, אבל את תוכן השיחה את לא זוכרת?
ת. לא. אני לא זוכרת מה היא אמרה לי.
ש. התשובה היא קודם שכן היתה שיחה.
ת. אמרתי שכן, שהייתי באוטובוס ושהנאשם העלה אותי הביתה, אז התקשרתי אליה או שהיא התקשרה אליי. אני לא זוכרת כבר.
ש. אחותך העידה פה בבית המשפט שהיא דאגה ועד אחרי האירוע, לא היו שום חילופי דברים ביניכן. מה את אומרת על זה?
ת. אני לא יודעת מה אחותי העידה או לא העידה. אין לי מושג. אני יכולה להעיד במילים שלי, שאני כן התקשרתי אליה כשהייתי אצלו ועוד אחר כך, כשהיא התקשרה אליי, אני לא עניתי לה כי הנאשם לא נתן לי לענות לטלפונים. הרבה התקשרו אליי. ואז, אחרי המקרה שקרה, אז גם התקשרתי אליה והיא שאלה אותי למה לא חזרתי אליה ורק עכשיו חזרתי אליה.
ש. שוחחת עם אחותך במהלך התקופה ששהית אצל הנאשם, ביום האירוע, התשובה היא כן?
ת. כן. התקשרתי אליה כשהייתי באוטובוס ואחרי שזה קרה, כשהייתי בדרך חזרה הביתה, אז היא התקשרה אליי ושאלה למה לא באתי אליה, ואז סיפרתי לה למה לא באתי אליה.
ש. אומר הנאשם, שמתוך הבית שלו התקשרת ושיקרת לאחותך ואמרת לה, כי היא מחכה שתלכו ביחד, שעדיין לא הגעת אל בית הנאשם.
ת. התקשרתי, אבל לא זכור לי ששיקרתי לה. אני דיברתי איתה, אבל לא זכור לי ששיקרתי, כי אני דיברתי לה ואמרתי לה שאני כן אצלו. היא התקשרה אליי אחר כך, אחרי שעליתי לאוטובוס לקרית גת והיא שאלה למה לא באתי, אז סיפרתי לה.
ש. אני מבולבל נורא. היתה שיחה, הסכמנו שהיתה שיחה בינך ובין אחותך בזמן שהיית בדירה, על זה הסכמנו כבר.
ת. כן.
ש. הסכמנו שאת לא זוכרת מה אמרת.
ת. נכון.
ש. מה היתה הבעיה להגיד "הצילו"?
ת. לא הבנתי את השאלה שלך.
לשאלה למה לא אמרתי לה שאני במצוקה ושתציל אותי, אני משיבה שכשהוא העלה אותי הביתה, לא חשבתי שזה מה שיקרה. הוא ירד בלי הבגדים והוא גם אמר לי שהוא לא מתכוון להוריד אותם ושאני אעלה ואקח אותם לבד. אז אמרתי לו שאני לא מתכוונת לעלות, אז הוא העלה אותי בכוח ולא ידעתי שזה מה שיקרה. אני לא חששתי שזה מה שהוא יעשה.
ש. תיארת התנהלות מאוד ברוטאלית ואלימה, גם בבית המשפט וגם בהודעותייך במשטרה, ביחס לכל המעבר למעלה, עד שמגיעים לתוך הדירה, ובנוסף, תיארת שאיך שנכנסת לדירה, הוא נתן לך סטירה וגרם לך להיפצע בראש. אחותך מתקשרת בשלב זה של האירועים, אנו לא יודעים איפה, אבל כשאת בדירה, כמו שאמרת, האם להגיד "הצילו" לא היה במקום?
ת. אני דיברתי עם אחותי לפני שזה קרה, כי אחרי שדיברתי איתה הוא לקח לי את הטלפון ואמר לי "תעיפי את החרא הזה מהיד שלך" ואז הוא לקח לי את הטלפון ושם רחוק ואז אני ראיתי שהתקשרו אליי, רציתי לקחת והוא לא נתן לי לקחת את הטלפון ואז קרה הקטע שהוא נתן לי סטירה ואז לא דיברתי עם אחותי אחרי זה.
ש. אז אם אני מבין ממך, התיאור שלך הוא כך: הוא גרר אותך בכוח לתוך הדירה, בשלב זה שהוא גורר אותך בכוח ואת מתנגדת ולא רוצה, אז אחותך מתקשרת, ואז אחרי שנגררת בכוח בכל המדרגות והתנגדת, אחותך מתקשרת ואת לא אומרת לה מילה חוץ מ"הכל בסדר".
ת. אחותי התקשרה אליי כשהייתי כבר אצלו בדירה ואמרתי שאפילו לא עלה בדעתי שזה מה שיקרה.
ש. בואי תספרי לנו קצת על המפגש עם הנאשם מחוץ לדירה. מה היה?
ת. כשבאתי לאשדוד, באתי אליו, ושלחתי לו דרך הטלפון, בפייסבוק, הודעה שירד למטה ושיביא לי את הבגדים, ואז הוא ירד בלי הבגדים, עצבני, ואז הוא אמר לי "בואי תעלי" ואני אמרתי לו שאני לא רוצה, ואז הוא התחיל למשוך אותי.
ש. איך הוא משך אותך?
ת. הוא תפס אותי ביד, נראה לי.
ש. הוא גרר אותך פנימה?
ת. אני לא בדיוק זוכרת, אני זוכרת שהוא תפס אותי ביד (העד מדגימה). הוא תפס אותי ביד והתחיל למשוך אותי, שאני אלך, ואז הוא המשיך למשוך יותר חזק, כי התנגדתי.
ש. כלומר, היתה לכם גרירה פנימה?
ת. כן. הוא גרר אותי פנימה.
ש. הדגמת שהוא תפס אותך מהיד, וגרר אותך?
ת. הוא לא גרר אותי, הוא משך אותי.
ש. אומרים השכנים וגם הנאשם אומר זאת בחקירתו, שראו אתכם נפגשים מחוץ לדירה, רצים אחד לשני, כמו בסצנת אהבה של רומאו ויוליה, מתחבקים ומתנשקים, וגם הנאשם אומר כך. מה את אומרת על זה?
ת. אני לא ראיתי שום שכנים למטה ולא רצתי אליו, לא חיבקתי אותו ולא נישקתי אותו. כששלחתי לו הודעה, הוא ירד למטה ואז שאלתי אותו איפה הבגדים וסתם חייכתי, זהו, זה הדבר היחידי שעשיתי. לא היו חיבוקים ולא היו נשיקות.
ש. בעדותך הראשית העדת שהוא חיבק אותך, הרים אותך ולקח אותך מחובק, נגד רצונך, כל הדרך, וזה שונה משמעותית ממה שאת אומרת עכשיו, שהוא תפס אותך ביד.

עו"ד שמש:
אני מתנגדת לצורה בה נשאלה השאלה. זה לא מדויק. אני מפנה לעמ' 26, שורה 30, לפרוטוקול מתאריך 16.04 ואחר כך בעמ' 27.

העדה ממשיכה:
ש. אני אנסח מחדש את השאלה. היה שלב שהוא חיבק אותך, שהוא הרים אותך?
ת. אני לא אקרא לזה חיבוק, אבל כן, היה שלב שעלינו במדרגות, והתנגדתי, אז הוא תפס אותי מאחורה חזק והרים אותי למעלה (העדה מדגימה תנועת אחיזה בידיה, מאחור, עם ידיו של הנאשם).
ש. כבר סיפרת בבית המשפט מה היה. אני אקריא לך ותסבירי לי איך זה מסתדר עם מה שהיה פה קודם. מקריא מעמוד 27 ש' 3. מה שבטוח שלא היתה שיחה עם אחותך בטרם חטפת את הסטירה ועפת על השידה. את עדיין רוצה להסביר אחרי שחטפת את הסטירה, ואחרי שהוא העיף אותך על השידה, רק אז יכולת לדבר עם אחותך ולמה צעקת "הצילו"?
ת. השיחה לא היתה בשלב הזה של הסטירה, עד כמה שזה זכור לי כי ירד לי דם מהכפה שהוא הביא לי ונקרעה לי השפה וכאב לי ולא יכולתי לדבר.
ש. בפגישה למטה, כשהנאשם מנסה להעלות אותך בכוח, אני מבין שהתנגדת, נכון?
ת. כן.
ש. לא רק התנגדת פיזית, אלא גם צעקת, לא רוצה, לא רוצה?
ת. אני לא יודעת אם זה היה כזה חזק, אבל אמרתי לו שאני לא רוצה. לשאלתך שוב אם צעקתי, אני משיבה שכן.
ש. אחותך שאלה אותך אם צעקת, את זוכרת?
ת. לא , אני לא זוכרת שהיא שאלה אותי דבר כזה.
ש. אני מניח שגם בתוך הדירה צעקת?
ת. עד כמה שזכור לי, בתוך הדירה לא צעקתי.
ש. הוא העיף לך סטירה ולא צעקת?
ת. לא צעקתי, התחלתי לבכות.
ש. נושא הצעקות זה לא פעם ראשונה שאת שומעת עליו, גם את החוקר, נושא הצעקות מאד הטריד?
ת. כן, החוקר שאל אותי אם צעקתי כשהנאשם משך אותי הביתה.
ש. החוקר שאל אותך גם אם צעקת בתוך הדירה?
ת. זה אני לא זוכרת.
ש. אחותך שאלה אותך אם צעקת והתשובה לאחותך היתה כך, מפנה לאמרת האחות שם היא מספרת שהיא שאלה אותך למה לא צעקת ובקשת עזרה ואמרת שפחדת שאם תצעקי הוא יפגע בך יותר, אז כן צעקת למטה או לא?

ב"כ המאשימה:
אני מתנגדת לשאלה, אני מבקשת שבית המשפט יעיין משורה 14.

העדה ממשיכה:
ש. אני חוזר ושואל, האם את צעקת או לא?
ת. כשהייתי למטה, כן אמרתי לו שיעזוב אותי, אני לא יודעת אם זו היתה צעקה או לא, אמרתי לו פשוט בקול רם "תעזוב אותי".
ש. בתוך הדירה שקט מוחלט, הוא מרביץ לך, מפשיט אותך בכוח, סוטר לך בכוח ומתנהג איתך לטענתך בצורה ברוטאלית ביותר, איך זה שאת לא "מצייצת"?
ת. אני לא צעקתי, אבל כן אמרתי לו שיעזוב אותי ושאני לא רוצה. אני לא צעקתי אני דיברתי ואמרתי לו שיעזוב אותי ואני לא רוצה שיגע בי.
ש. את בחורה מאד נבונה ואת יודעת למה אני חוקר אותך על הנושא הזה, נכון?
ת. מאיפה אני יכולה לדעת.
ש. לא עמתו אותך במשטרה עם העובדה שאחותו של הנאשם היתה בבית בחלק מהאירוע?
ת. אני לא ראיתי את אחותו בבית.
ש. זו לא היתה השאלה, השאלה היתה אם עמתו אותך במשטרה עם כך שאוחותו טוענת שחלק מהזמן היא היתה בבית?
ת. הנאשם סיפר במשטרה שכשבאתי אליו ראיתי את אחותו בבית, ואני אמרתי לה שלום, ואני אפילו לא ראיתי אותה בכלל.
ש. המדינה רשמה את האחות כעדת תביעה, ולא רק זה הם מסכימים להגיש את כל מה שאמרה כראייה שמקובלת עליה ואחותו היתה לפחות חלק מהאירוע בבית, היא שמעה את קולך, היא אומרת שהיא לא שמעה שום צעקות, שום בכי, איך את מסבירה את זה?
ת. אני לא צעקתי וכבר אמרתי את זה, בכי, רוב הזמן שאנשים בוכים הם לא רוצים שישמעו אותם, אז יורדות להן הדמעות.
ב"כ המאשימה:
בהסכמת חברי, אני מגישה את אמרת האחות במשטרה.

הוגשה וסומנה ת/1

העדה ממשיכה:
ש. האחות היתה בדירה חלק מהאירוע, התביעה מסכימה על זה, ולכן השוטר לא נוח לו והוא חוקר אותך שוב. מקריא לך מחקירתך השניה במשטרה, ואני אומר לך שהשוטר לא האמין לך ולכן הוא מטיח בך את העדות של נועה, האחות של הנאשם שהיא לא שמעה כלום, ואת לא אומרת שלא צעקת אלא את אומרת שאין הסבר, יש לך הסבר למה שאמרת?

ב"כ המאשימה:
אני מתנגדת, לא מדובר על צעקות בדירה, אלא על צעקות שהוא ניסה למשוך אותה לדירה.

<#17#>
החלטה

לא מתירים את השאלה.

<#18#>
ניתן והודע היום כ"ג אייר תשע"ב, 15/05/2012 במעמד הנוכחים.

ברוך אזולאי, שופט
יעל רז-לוי, שופטת
נתן זלוצ'ובר, שופט

העדה ממשיכה:
ש. השוטר מציג לך את גרסתה של נועה ואומר שנועה לא שמעה צעקות, בבית לא היו צעקות, ותשובתך בחקירה היתה "לא יודעת" למה לא אמרת שעד הדירה צעקת ומהרגע שנכנסת לא צעקת?
ת. כי הוא לא שאל אותי אם צעקתי בדירה, אלא הוא שאל אותי אם צעקתי מספיק חזק למטה שנועה יכלה לשמוע, ואז אמרתי שאני לא יודעת אם צעקתי מספיק חזק שתוכל לשמוע.
ש. אם אני מבין נכון, בתוך החדר שלו, לראשונה באירוע הזה, הוא נותן לך את הסטירה הכואבת ואת עפה על השידה ומתחיל לרדת לך דם מהפה. בנוסף התחילה כבר האלימות המינית ואז ביקשת ללכת לכיור, נכון?
ת. אתה מתכוון אחרי שהוא הוריד לי את הבגדים.
ש. כן?
ת. עד כמה שזכור לי, הוא הוריד לי את המכנס ואז בקשתי ללכת לשטוף את הפנים.
ש. היית עם התובעת בדירה, לקחת אותה לראות את דירת הנאשם?

ב"כ המאשימה:
איזה מן שאלה זאת, אין הליך כזה, היא מבינה כאילו היא צריכה לעשות את זה.

העדה ממשיך:
ת. הייתי צריכה לקחת אותה לשם? לא לקחתי אותה לשם.

ב"כ הנאשם:
אני מבקש לציין שהעדה ענתה לשאלה והאם היא היתה צריכה לקחת אותה לשם, היא חייכה וענתה בתחכום וזה לא פעם ראשונה במהלך החקירה היום.

העדה ממשיכה:
ש. תארת או ציירת לה איך נראית הדירה?
ת. לא. הייתי אמורה לעשות את זה?
ש. אני הייתי בדירה, גם למטה וגם בדירה. המרחק בין חדר האחות, חדר של האמא וחדרו של הנאשם, אמבטיה והשירותים, כולם דלת מול דלת בתוך ח' קטנה, זה נכון?
ת. כן.
ש. אז מה שאת אומרת, שהנאשם שעדיין חושב שאחותו עדיין בבית, שהרי הוא לא יודע מתי היא עזבה, נותן לך ללכת לשטוף פעם כשאת ערומה בחלק התחתון ומדממת מהשפה?
ת. כך יצאתי מהחדר לאמבטיה והוא גם בא איתי.
ש. אני אומר לך שאחרי שהייתי בדירה הזאת, אין סיכוי שהיה ציוץ שלך בתוך הדירה, שכל הדירה לא יכולה לשמוע. אני ישבתי בחדר בדירה ושמעתי שיחה שהיתה בסלון?

ב"כ המאשימה:
אני מתנגדת, הסניגור הוא לא עד.

העדה ממשיכה:
ש. אני אומר לך שאין סיכוי שאת אפילו צייצת בתוך הדירה ואחותו של הנאשם לא שמעה את זה, מה את אומרת?
ת. אני אפילו אין לי מושג אם הייתה בבית או לא. כי אם היא היתה בבית היא היתה יכולה לשמוע, ואם היא לא היתה בבית אז היא לא תשמע. הנאשם גם אמר שהיא ראתה אותי ואמרה לי שלום וזה לא נכון.
ש. אני מבין ממך שהסיבה שנפרדתם זה בגלל הסטירה שהוא נתן לך שבוע לפני אירוע האונס?
ת. כן, אני לא זוכרת את זה, כן זו הסיבה שהוא הביא לי כאפה. הסיבה שנפרדנו זה בגלל שהוא הביא לי כאפה.
ש. בעדות שלך בבית משפט, אני מבין שהאירוע שבו הוא הכריח אותך לקיים מין אוראלי היה בדיוק שבוע לפני הכאפה?
ת. אני לא זוכרת.
ש. יכול להיות שהמין האוראלי היה אחרי הכאפה?
ת. לא זה לא היה אחרי, אבל אני לא זוכרת כמה זמן לפני הכאפה היה האירוע של המין האוראלי.
ש. אני מבין שהאירוע של המין האוראלי, היה האירוע האחרון בו קיימת יחסי מין בהסכמה?
ת. אני לא זוכרת, אני לא צריכה לזכור כל פעם שאנו שוכבים מתי זה היה ובאיזה שעה.
ש. אז יכול להיות שהיה את האירוע של המין האוראלי שהוא הכריח אותך, ואחר כך המשכתם לקיים יחסי מין בהסכמה?
ת. לא, כי כשנפרדתי ממנו זה היה בדיוק שעשיתי את ההפלה והרופא אמר לי שאסור לי בכלל לקיים יחסי מין. אני לא זוכרת מתי היה המין האוראלי ואני לא יכולה להגיד אם המשכנו או לא המשכנו.
ש. אני אומר לך שהעדת פה בבית משפט שאחרי המין האוראלי, שבוע אחרי זה היה את האירוע הסטירה ואז נפרדתם, כשאת אומרת לא זוכרת זה אומר שישנה אפשרות שאחרי המין האוראלי המשכתם לקיים יחסי מין בהסכמה?
ת. אני לא יודעת מתי קרה הקטע עם המין האוראלי כי אני לא רושמת ביומן כל יום מתי אנו שוכבים. יכול להיות שזה נכון מה שאמרת לי שישנה אפשרות כזאת, אבל אני פשוט לא זוכרת.
ש. בעדות שלך בבית משפט אמרת שהאירוע האנאלי היה כשהוא היה חרמן ובא מהצבא ושבוע אחר כך, היה האירוע האוראלי. אני מתקן, את מתארת שהאירוע האוראלי היה שבוע לפני שעזבת אותו. אני מתקן שוב את אומרת בעדותך בבית המשפט שהאירוע האוראלי היה פעם אחרונה לפני שעזבת אותו, אני אומר לך שמניתוח מכלול עדותך בבית המשפט, האירוע האוראלי היה כשהוא בצבא כשבועיים לפני שנפרדתם?
ת. אני לא זוכרת אם זה היה שבועיים לפני שנפרדנו, אבל כן זה היה כשהוא היה בצבא.
ש. את אומרת שזה היה פעם אחרונה לפני שעזבתי אותו, לפי מה שאני מבין מהמשפט הזה, לא היו יחסי מין אחרי האירוע הזה שהוא גרם לך לקיים יחסי מין אוראליים?
ת. אני לא זוכרת.
ש. יש לך הסבר שכאן בבית משפט, ציירת את הנאשם כחייל חרמן שהכריח אותך גם לקיים יחסי מין אנאליים ואוראליים, ובהודעות במשטרה, שני האירועים קרו לפני שהוא התגייס לצבא? בוודאות אני אומר לך שלגבי האירוע האנאלי, את אומרת שזה היה לפני שהוא התגייס לצבא?

ב"כ המאשימה:
אני מתנגדת לשאלה, היא לא מדברת בעדות שלה על צבא.
אני מתנצלת, אני מסירה את ההתנגדות.

העדה ממשיכה:
ש. אני אומר לך בוודאות כשאת מדברת על האירוע האנאלי, את מדברת על כך שזה היה לפני שהוא התגייס לבצא?
ת. אני אמרתי בעדות שאני לא זוכרת מתי זה היה.
ש. אני אומר לך שציירת אותו בבית המשפט כחייל חרמן שלא יכול להתאפק כי כואב לך, והשופט שאל אותך איפה כואב לך, אמרת באיבר המין, ואמרת שזה היה לפני שהוא התגייס?
ת. אני לא זוכרת.אני יודעת שגם במשטרה שאלו אותי ואמרתי בוודאות שאני לא יודעת מתי זה קרה. אני לא זוכרת גם שאלו אותי במשטרה מתי זה קרה ומתי הוא התגייס וגם את זה לא זכרתי.
ש. גם לגבי האירוע האוראלי לא ידעת מתי זה היה במשטרה, גם לגבי האירוע הזה אפשר להבין מאמרתך במשטרה וכך גם נוסח כתב האישום, שהאירוע היה לפני שהנאשם התגייס לצבא?
ת. בכל העדויות שלי אמרתי שאני לא זוכרת מתי זה קרה. גם בבית המשפט אמרתי שאני לא זוכרת באיזה חודשים זה היה, אבל זכור לי שזה היה כשהוא התגייס לצבא.
ש. אז השימוש בביטוי חייל חרמן שלא יכול להתאפק, זה תוספת שלך לשופטים כדי להגזים, לתת איזה הסבר למה דווקא עכשיו הוא עשה את זה ולא מזמן?
ת. אני לא מבינה את השאלה. כשמסבירים לי את השאלה שוב, אני לא מבינה בכלל מה זה קשור שאני מנסה להגיד שהוא עשה מעשה כזה, למילה חרמן, אפשר להגיד על כל אדם שהוא חרמן, אני לא מבינה איך זה קשור לסיפור.
ש. הסיבה שבקשת ממנו בשני האירועים להפסיק לקיים יחסי מין רגילים, זה בגלל שכאב לך ואיפה?
ת. באיבר המין והראיתי בדיוק איפה זה כאב לי כשהשופטים שאלו אותי וזה בבטן באיזור איבר המין.
ש. בבית משפט, פעמיים השתמשת בביטוי בטן תחתונה, במשטרה כנשאלת איפה כאב לך, את אמרת שכאב לך בכוס? למה פתאום השינוי הזה, מה התבייש להגיד לשופטים שכאב לך באיבר המין. למרות שהשופט שאל במפורש איפה כאב לך?
ת. איך שאני מבינה ואני אשה, בטן תחתונה נמצאת ליד איבר המין.
ש. נסכים שהסיבה שעזבת אותו, זה לא הסטירה שהוא תן לך שבוע לפני אירוע האונס, אלא זה בגלל קיום יחסי המין שבוע או שבועיים לפני כן?
ת. אני עזבתי אותו בגלל הכאפה, חזרתי לקרית גת ואחותי מרינה סיפרה לאחותי טטיאנה שפעם שעברה שהיא רק עברה לאשדוד, היא ראתה נפיחות בפנים, אזה היא שאלה אותי מה זה ואמרתי לה שסתם התנפחה לי השן, אבל היא בטח לא האמינה והבינה שכנראה הוא היכה אותי. כשחזרתי הביתה אחותי טטיאנה דיברה איתי על הנושא. בהתחלה כשהיא שאלה אותי אם הוא הביא לי כאפה, אמרתי לה שלא ושאלתי אותה מי מבכלל סיפר לי את זה ואז היא אמרה שמרינה סיפרה לי והיא אמרה לי שאני אפרד ממנו כי את יודעת טוב מאד מה יכול לקרות כי גם לה היה בעל שהיה מכה אותה. ואז או באותו יום או למחרת, אמרתי לנאשם שאני לא רוצה לראות אותו.
ש. באמרתך במשטרה העדת שהאירוע האנאלי קרה לפני הרבה חודשים?
ת. אמרתי שאני לא זוכרתי, ושזה היה לפני ארבעה , שלושה חודשים.
ש. אני אומר לך שגם הנושא האוראלי היה לפני ארבעה שלושה חודשים, מה את אומרת על זה?
ת. אני לא זכרתי מתי זה היה ואמרו לי ושאלו אותי שוב מתי זה היה, אז אמרתי שיכול להיות שאולי זה גם שלושה ארבעה חודשים, אני לא זוכרת.
ש. תסכימי איתי שאחרי האירוע האנאלי היו עוד יחסי מין שקיימתם בהסכמה כי אהבת אותו?
ת. אמרתי כבר שאני לא זוכרת.
ש. במשטרה אין ויכוח שאת אומרת שהמרחק בין האירוע האנאלי לבין האוראלי היה כמה ימים, אפילו פחות משבוע?
ת. אתה שאלת אותי כבר את השאלה הזאת, ואני אמרתי שאני לא יודעת אם זה היה שבוע לפני שנפרדנו. כשאני נשאלת שוב, אני משיבה שאני לא זוכרת.
ש. אני מקריא לך מעדותך במשטרה שם אמרת שהמקרה של האנאלי היה קודם ואחרי כמה ימים היה המקרה של המין האוראלי, אם סיפרת את האמת במשטרה, המרחק בין שני האירועים, היו כמה ימים?
ת. אמרתי שאני לא זוכרת.
ש. אז סתם שיקרת במשטרה?
ת. מתי סיפרתי את זה במשטרה, לפני 8-9 חודשים? אני לא זוכרת. אז זכרתי יותר טוב, אבל יכול להיות שגם טעיתי. אני כבר הסברתי שאני לא רושמת ביומן מתי שכבנו ובאיזה שעה. הם שאלו אותי בדיוק מתי זה קרה.
ש. האשמת את הנאשם בזה שהוא הכריח אותך לקיים יחסי מין, אנאליים ואוראלים, האשמת אותו שזה קרה שהוא היה בצבא, ואמרת שהאירוע האוראלי היה האחרון, ובמשטרה אמרת שהאנאלי היה כמה ימים לפני כן,. אז לכל היותר המרחק בין שני האירועים לתלונה במשטרה, זה שבועיים?
ת. אני לא יודעת.
ש. ידעת את הסיסמה של הנאשם לפייסבוק?
ת. כן, אבל נראה לי שהוא שינה אותה אחר כך.
ש. אני אומר לך שהיתה התכתבות ביניכם בפייסבוק אחרי האירוע נשוא התלונה?
ת. לא, הוא התקשר אלי והוא רשם לי ואני לא עניתי לו. גם כשהייתי במשטרה הוא התקשר אלי והם שאלו אותי מי זה ואמרתי שזה הנאשם והם אמרו לי שאסור לי לדבר איתו. בפייסבוק הוא רשם לי הודעות ולא עניתי לו ואני גם חסמתי אותו. כמה שזכור לי הוא רשם לי הודעות ולא עניתי לו. עד לפני מה שקרה והתלונה שלי באותו יום, אז כן עניתי לו.
ש. אני אומר לך שנכנסת לפייסבוק ומחקת דברים שהוא כתב לך כי הם לא מסתדרים עם התלונה שלך וזאת באמצעות הסיסמה שלו?
ת. לא, לא מחקתי שום דבר וגם לנאשם היתה את הסיסמה של הפייסבוק שלי.
ש. אין לך התנגדות שבית המשפט יוציא צו לקבל מפייסבוק ישראל להוציא את השיחות שנמחקו?
ת. אין לי שום התנגדות, אני לא מחקתי שום דבר.

חקירה חוזרת:
אין.

ב"כ המאשימה:
אבקש לפסוק לעדה הוצאות, היא היתה כאן 4 פעמים.
לאור העובדה שמדובר בחיילת, אני אבדוק ואגיש בקשה מתאימה.
נותרו שני עדים, שוטר שגבה את אמרות הנאשם וחברתה של המתלוננת.
החברה היא גם חיילת והיא היתה צריכה להגיע היום ולפי מה שהבנתי הצבא לא שחרר אותה, לכן אבקש מבית משפט שיורה בפרוטוקול שהחברה של המתלוננת תגיע במועד הבא. שמה אלינה בנימינוב.
<#19#>

החלטה
נדחה לסיום פרשת התביעה ועדות הנאשם ככל שניתן ליום 20.5.12 בשעה 09:00.

הנאשם יובא על ידי שב"ס.

על התביעה לזמן את כל עדיה.

יש להוציא הזמנה נוספת לעדה אלינה בנימינוב שתימסר לב"כ המאשימה. יצויין שאנו מודעים לכך שהיא חיילת אך בכל מקרה מחובת מפקדיה לשחררה לצורך עדות, במיוחד בשים לב לכך שהנאשם עצור והיא בעצם העדה האחרונה, ועל כן רשויות צה"ל יעשו כל שנדרש לאפשר לה להגיע לדיון.

<#20#>
ניתנה והודעה היום כ"ג אייר תשע"ב, 15/05/2012 במעמד הנוכחים.

ברוך אזולאי, שופט
יעל רז-לוי, שופטת
נתן זלוצ'ובר, שופט

שם הקלדנית: דנה+מיכל
67

86

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

כלכלה קרובים אל 244, בית הגדי, ישראל | טיפול זוגי קרובים אל הספורט 3, חיפה, ישראל | הזמנות לאירועים קרובים אל שדרות יגאל אלון 32, דימונה, ישראל | דוגמנות קרובים אל גיתית 19, ערד, ישראל | מים קרובים אל Unnamed Road, ישראל | נוטריונים קרובים אל לופית 165, אילת, ישראל | אופניים קרובים אל רמב"ן 24, באר שבע, ישראל | דוגמנות קרובים אל האחד עשר 363, צפת, ישראל | סוכני ביטוח קרובים אל תשי"ג 6, מגדל העמק, ישראל | הנדסאים קרובים אל זבולון 40, קרית אתא, ישראל | חותמות קרובים אל המחתרת 13, רמת השרון, ישראל | הוצאה לפועל קרובים אל הסייפן 4, נהריה, ישראל | בתי עלמין קרובים אל החרמון 5, עכו, ישראל | כלי עבודה קרובים אל אחת עשרה הנקודות, נתיבות, ישראל | פרזול קרובים אל בן-ישראל 21, גיבתון, ישראל | פיצריות קרובים אל 428 5, תל אביב יפו, ישראל | אולפני הקלטה קרובים אל שבי ציון, זכרון יעקב, ישראל | חומרי בניין קרובים אל רותם 1-13, כרמיאל, ישראל | הייטק קרובים אל נורית 27, גדרה, ישראל | קפה קרובים אל דרך משה פלימן 3377, חיפה, ישראל | הדמיה ממוחשבת ארט מודלס הדמיות באור עקיבא | פרגולות דקו-צל בע"מ באבן יהודה | תשמישי קדושה א.א. כיפות בירושלים | גנרטורים זוהר הרקיע - השכרת גנרטורים בירושלים | מתקני וציוד הרמה דנזיו בע"מ בלוד | כלי בית אינוקס- Cookware בירושלים | פיצריה פיצה טיים בנתניה | מהנדס תעשייה וניהול אופטום - אי.אי.אס בע"מ בקיסריה | ישיבה ישיבת אור חברון בקרית ארבע | חשמל א.ר חשמל ותקשורת בנס ציונה | מכשירי מדידה כרכום מ.א.מ. (1988) בע"מ בתל אביב - יפו | בית עלמין בית עלמין (חדש) טבריה בטבריה | כרטיסים להופעות "השרון" - משרד כרטיסים ברמת השרון | סופרמרקט סופר החיוך בכפר סבא | אבטחה שומר הראש שרותי אבטחה בקרית חיים | העצמה אישית מרכז אוריאל באלוני אבא | צימר פינה על הנוף בראש פינה | עבודות עפר מושקוביץ שמעון - עבודות עפר בפתח תקוה | טיפול באמנויות שוורץ נעמי-מטפלת בתנועה בכברי | צעצועים ואמנות ילדים נינג'גצו אומנויות לחימה עתיקות באבן יהודהמחירון מרחבים מוגנים ומקלטים | מחירון פיתוח נופי | מחירון נגרות - דלתות, ארונות מטבח ושונות | מחירון עבודות סיכוך, פרגולות ורצפות סיפון )דקים( | מחירון מערכות גילוי וכיבוי אש | מחירון חומרים לעבודות בניה | מחירון מערכות בקרת מבנים | מחירון פיתוח חוץ - משטחים, ריצופים, קירות תומכים ומסלעות | מחירון צינורות פוליאתילן למים קרים וחמים | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון עלות חומרים לעבודות שלד | מחירון עבודות אבן | מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון תשתיות תקשורת | מחירון חומרים לעבודות בטון | מחירון ציוד מטבחים ציבוריים | מחירון עבודות אבן | מחירון אלמנטים קלים לבניה | מחירון עבודות בטון בשלד המבנה | מחירון מתקני מיזוג אוויר | מחירון זכוכית שטוחה שקופה | מחירון אביזרי קצה לטלפוניה אנלוגית | מחירון מוספים לטיח ולטיט | מחירון רעפים | מחירון לוחות מודולריים מפוליקרבונט )פוליגל( בדרגות שקיפות שונות | מחירון קידוחים אופקיים | מחירון כלונסאות בטון עם תמיסת בנטונייט | מחירון איטום גגות ביריעות P.V.C | מחירון זכוכית שטוחה שקופה | מחירון קערות רחצה | מחירון קירות אקוסטיים | מחירון גגות בטון משופעים | מחירון תקרות אלומיניום ופח מגולוון | מחירון ריצוף באריחי גרניט פורצלן וקרמיקה | מחירון צינור פלדה מגולוון דרג ב' | מחירון גופי מילוי בתקרות צלעות וגגות משופעים | מחירון מדפים | מחירון יחידות עיבוי מקוררות אוויר | מחירון תוספות לתקרות אקוסטיות וקירות גבס | מחירון חיפוי הקרקע על ידי חומרים שונים | מחירון אביזרים במקלחת ממתכת מצופה כרום | מחירון אביזרים לביוב | מחירון מחיצות, חיפויים, תקרות מלוחות צמנט וקירות חוץ קלים | מחירון אגזוזים | מחירון משקופי דלתות | מחירון מחיצות ניידות אקוסטיות | מחירון עוגני קרקע קבועים | מחירון אשפתונים וברזיות | מחירון מדי מים ומקטיני לחץ | מחירון טיפול במיםבית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע תת"ע 1446-10-11 מדינת ישראל נ' רבי תיק חיצוני: 30200994041 | 04 יולי 2013 לפני: כב' השופט אילן איטח נציג ציבור (מעבידים) מר עמירם מילר התובעת: שרון לוי – ת.ז | בית משפט השלום בקריות ת"א 3137-99 אבו טריף ואח' נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ | מספר בקשה: 6 בפני כב' השופט יגאל גריל, שופט בכיר המבקש: סאלח אבו סעוד חג'אזי ת"ז XXXXXX | בפני כב' הגורם שיפוטי בתיק מערערים 1. בסאם זאהר נגד משיבים 1. ועדה מקומית לתכנון ובנייה רכס הכרמ | החלטה בתיק בג"ץ 3304/07 בבית המשפט העליון בג"ץ 3304/07 - ה' בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריב | מספר בקשה:1 בפני כב' השופטת דנה עופר המבקשים נגד המשיבה רשות השידור/ המשרד הראשי החלטה לפניי התנ | בעניין: אריק כהן העותר נ ג ד מדינת ישראל – וועדת השחרורים המשיבה נוכחים: העותר וב"כ עו"ד ד | פסק-דין בתיק בג"ץ 7026/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7026/14 לפני:כב | בפני כב' השופטת בטינה טאובר מבקש אלכסנדר לנצמן נגד משיבה מדינת ישראל - משרד החינוך פסק דין 1. בפ | בית משפט לעניינים מקומיים בקריית ביאליק חע"ק 946-04-11 עירית קרית ים נ' ברוך תיק חיצוני: 23 | החלטה בתיק בג"ץ 6410/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6410/14 בג"ץ | בפני כב' השופט יונה אטדגי תובעים ריט 1 בע"מ נגד נתבעים החלטה נקבע לקדם משפט ליום 26.3.15 שע | בבית המשפט העליון ע"א 1632/98 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר המערערים: 1. משה ארבוס 2. רחל ארבוס 3. | בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 1256-10-10 נשגב נ' המוסד לביטוח לאומי בפני כב' | בפני כב' השופטת פנינה לוקיץ' תובעים נגד נתבעים החלטה בהתאם לבקשת התובעים (שהוגשה קודם למחיקת | לפני כב' השופט הבכיר שכיב סרחאן התובעים 1.בלו ישראל 2.בלו חפציבה- גמור ע"י ב"כ עוה&quo | בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים לפני כב' השופט י' נועם עת"מ | מערערים 1. עו"ד ד"ר משה וינברג נגד משיבים 1. יוסף גערני 2. שלום ג'ערני 3. שמואל ג' | בפני כב' הרשמת דורית בונדה תובעים 1. יואב יעיש 2. אירית יעיש נגד נתבעים 1. אביסרור משה ובניו עבו | לפני כבוד השופט הבכיר שכיב סרחאן התובע אמג'ד סרחאן נגד הנתבעים 1. מונדר סראחנה 2. הראל חברה לביט | המוסד לביטוח לאומי המבקש - ידידיה דוד המשיב בשם המבקש – עו"ד רולן ספז בשם המשיב – עו"ד אית | 30 אפריל 2014 לפני: כב' הרשמת אפרת קוקה המערער חלמי אבו הדואן ת.ז. XXXXXX223 - המשיב המוסד לביטו | בפני כב' השופט אהרון שדה תובעים פנורמה הצפון חברה לבניה בע"מ נגד נתבעים משה בוזגלו החלטה בז