מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

בית משפט השלום בעפולה

ה"פ 25064-02-12 גור נ' קיבוץ בית קשת

תיק חיצוני:

בפני
כב' השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד

מבקש

אופיר גור

נגד

משיב

קיבוץ בית קשת

החלטה

רקע

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני, שיאסור על המשיב 1, קיבוץ בית קשת (להלן: "הקיבוץ"), לנקוט בסעד עצמי לרבות פינוי או סילוק בכוח של המבקש מבית אביו המנוח, אבישי גור ז"ל (להלן: "הדירה"), עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית.

בהחלטה מיום 14.02.2012 ניתן צו ארעי האוסר על הקיבוץ לפנות את המבקש מדירת אביו המנוח, בתנאים המפורטים שם, והבקשה נקבעה לדיון במעמד שני הצדדים.

התובענה העיקרית בתיק זה הוגשה בדרך של המרצת פתיחה למתן צו מניעה קבוע, אשר יאסור על הקיבוץ לפנות את המבקש בכוח מן הדירה, לפנות מהדירה את המטלטלין של המנוח ולמסור את החזקה בדירה לכל אדם אחר זולתו. כן עותר המבקש במסגרת התביעה העיקרית למתן צו הצהרתי בדבר זכותו כחליף ו/או יורש ו/או כבן קיבוץ ובנו של חבר קיבוץ, לקבל מהקיבוץ הפניה למינהל מקרקעי ישראל לצורך רישום זכויותיו כחוכר בדירת המנוח, קרי הצהרה שבבוא העת לכשיתאפשר הדבר מבחינה תכנונית, יהא המבקש והוא בלבד, זכאי לקבל הפניה לחתימת חוזה ביחס לדירת המנוח. סעד נוסף לו עותר המבקש בתביעה העיקרית הינו, למתן צו עשה המורה לקיבוץ למסור את החזקה בדירה לידי המבקש ולפעול במסגרת סמכויותיו כקיבוץ, כך שדירת המנוח לא תוקצה ולא תימסר לאיש מבין חברי הקיבוץ, מלבד המבקש.

עיקר טענות המבקש

המבקש טוען, כי הינו יורש כדין של אביו המנוח, אבישי גור ז"ל, אשר עובר לפטירתו ביום 21.07.11, היה חבר הקיבוץ והתגורר בדירה הנ"ל. נטען, כי בדירה זו מחזיק המבקש החל ממועד הפטירה של אביו המנוח ועד למועד הגשת הבקשה דנן, על פי צוואת אביו המנוח, אשר הוריש לו את כל רכושו, לרבות הדירה.

המבקש טוען, כי הקיבוץ אימץ החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 27.02.1996 שעניינה שיוך נכסים באגודות שיתופיות, תוך מתן זכויות קנייניות לחברי קיבוץ בדירות המגורים שהועמדו לרשותם ולשימושם. על פי החלטה זו כל מי שהיה חבר קיבוץ במועד הקובע, היינו במועד בו נתקבלה החלטת השיוך ע"י האסיפה הכללית של הקיבוץ, זכאי שזכויותיו בדירת מגוריו ישויכו לו במובן הקנייני בדרך של כריתת חוזה במישרין בין מנהל מקרקעי ישראל לבין חבר הקיבוץ.

לטענת המבקש, בהתאם להחלטה 751 הנ"ל, ומכוח היותו היורש היחיד של אביו המנוח אשר אין חולק כי היה חבר קיבוץ במועד הקובע, שמורה לו זכות החכירה בדירה מן המינהל ועומדת לו הזכות להיכנס בנעליו של אביו המנוח ולקבל לידיו כבר עתה את החזקה בדירה, וזאת עד למועד בו יושלם הליך השיוך ואשר בסיומו אמורה הדירה להימסר למבקש.

לעמדת המבקש, על הקיבוץ להימנע מלפנות אותו מדירת אביו המנוח עד לסיום הליך השיוך והשלמת רישום הזכויות על שמו של המבקש, כיורשו של אביו המנוח, באופן שיוענקו לו זכויות החתימה על החוזה ביחס לדירה זו. המבקש מניח סברה, שלפיה לא קיימת כל מחלוקת כי בעתיד תשויך לו דירת אביו המנוח מהבחינה הקניינית (עמוד 2 לבקשה וכן סעיף 39 לבקשה).

המבקש מתאר את דירת המנוח, כדירת קרקע ייחודית בשטח של כ-82 מ"ר, ובה הושקעו כספים רבים לשיפוצה עד כדי הפיכתה ליצירה אומנותית (כך נטען), תחום שעסק בו, לטענתו, אביו המנוח (סעיף 9 לבקשה).

דחיפות הצו מתבקשת לאור הודעת הפינוי האחרונה ששלח הקיבוץ למבקש, במסגרתה הוקצב לאחרון זמן לפינוי הדירה עד ולא יאוחר מיום 14.02.12, זאת לאחר שניסיון פינוי קודם מיום 30.01.12 כשל עקב סירובו של המבקש להיענות לדרישת הפינוי של הקיבוץ. לפי האמור בבקשה, המבקש קיבל לידיו את החזקה בדירה מייד לאחר פטירת אביו המנוח ואף ביצע בה שינויים, כגון התקנת מנעול חיצוני לדלת הדירה במטרה למנוע פינויו ממנה, זאת ביום 30.09.11.

המבקש מעלה בפני הקיבוץ הצעה, ולפיה תבוצע החלפה בין הדירות, כך שהמבקש יחזיר את החזקה בדירה אחרת ששכר מן הקיבוץ ובגינה הוא משלם דמי שימוש, ותחתיה יקבל לידיו את החזקה בדירת אביו המנוח, ובתוך כך ימשיך לשלם דמי שימוש ו/או דמי שכירות עבור המגורים בדירה זו עד למועד השלמת הליך שיוך הדירות בקיבוץ. בבסיס הצעה זו עומדת הנחתו של המבקש, כי עם שיוך הדירות, תועבר לידיו החזקה בדירת המנוח בהיותו יורשו היחיד, זאת מתוך התחשבות בערך הרגשי והערכי שיש לדירת המנוח בה גדל המבקש במהלך ילדותו.

עוד מלין המבקש בבקשתו אודות התארכות ביצוע הליך השיוך אשר עודנו נמשך וטרם בא אל סיומו אף שחלפו 8 שנים מן המועד הקובע בשנת 2004, וכן הסחבת שבה נוקט הקיבוץ משך שנים רבות שנועדה להביא לשינוי במנגנון השיוך מקנייני לחוזי שאומץ כעבור 6 שנים מהמועד הקובע. המבקש טוען, כי השינוי שחל במודל השיוך בשנת 2009, משיוך קנייני – הפניית החברים לחתימה חוזה הם המינהל - לשיוך ייחוד חוזי – על דרך של חוזה פנימי בין החבר לבין הקיבוץ - תומך דווקא בעמדתו של המבקש, ומבטיח כי הדירה בה התגורר אביו המנוח תיוחד רק לו ותועבר אליו הזכויות בה.

לשיטת המבקש, סיכויי תביעתו גבוהים הם. לגרסתו, אין בנושא זכותם של יורשים בדירות המגורים בתקופת הביניים הלכה מחייבת, דבר המצדיק את בירור תביעתו של המבקש להענקת הסעדים להם הוא עותר. בסיכומיו, טוען ב"כ המבקש כי יש לאבחן בין המקרה דנן לבין הלכת רתם, עליה נסמך הקיבוץ בתגובתו כנימוק לביטול צו המניעה הארעי, שכן לשיטתו קיימים הבדלים בין המקרה דנן לבין יתר המקרים שנדונו כבר בפסיקה, ושינוי זה בא לידי ביטוי במנגנון השיוך (קנייני לעומת חוזי), משך הזמן שחלף בין החלטת השיוך והגדרת המועד הקובע (משנת 2004) ועד היום, והשינוי שביצע הקיבוץ במודל השיוך והםיכתו משיוך קנייני לייחוד חוזי במטרה לפגוע בזכויות היורשים (עמוד 16 לפרוטוקול ש' 1-22).
עוד גורס המבקש, כי מאזן הנוחות נוטה אף הוא לטובתו, שכן מדובר בדירת אביו המנוח, לה הוא מעניק ערך רגשי וייחודי, בשים לב לאורחות חייו של המנוח בדירה זו וההשקעה האומנותית שבדירה. המבקש מתאר בבקשתו את הנזק שעלול להיגרם ליצירת האומנות של אביו במידה ולא יינתן הצו. עוד נטען, כי אי היענות לבקשה עלולה לסכל את זכותו של המבקש לקבל לידיו בבוא היום את זכויות הקנין בדירה, מכוח החלטות המנהל והקיבוץ המפורטות בנושא שיוך הדירות, ובכך למעשה לייתר את התובענה העיקרית כבר בראשיתה ועוד בטרם נדונה לגופה.

עיקר טענות הקיבוץ

לטענת הקיבוץ, אין לחברי הקיבוץ, וביניהם המנוח, זכות כלשהי במקרקעי הקיבוץ ובדירות המגורים, למעט הרשאה לשימוש אישי המוגבלת למטרות מגורים שאינה ניתנת להמחאה או להורשה והמסתיימת עם סיום השימוש בדירה, כגון במקרה של פקיעת החברות או פטירה (סעיפים 1-2 ו- 22-23 לתגובה), או אז שבה החזקה בדירה לידי הקיבוץ. נטען, כי החלטת השיוך שנתקבלה ע"י הקיבוץ, ואף החלטות ביניים שעקבו לה ואשר נועדו לקדם את הליך השיוך ולהסדיר את תקופת הביניים עד להשלמת רישום הדירות ע"ש החברים, אין בהן כדי להקנות לחברי הקיבוץ זכויות בפועל, לא כל שכן ליורשיהם (סעיפים 30-45 לתגובה). לטענתו, הליך השיוך טרם נסתיים, מכיוון שנדרש למלא אחר שורה של תנאים, לרבות השגת אישור רשם האגודות השיתופיות, ומוערך שהליך זה יימשך לתקופה של שנתיים - שלוש שנים.

במצב נתון זה, זכויותיו של המבקש, כיורש המנוח, שמורות לו במועד שבו יתבצע הליך השיוך בפועל, בכפוף ובהתאם לתנאים ולקרטיריונים שייקבעו בעתיד ע"י הקיבוץ. למבקש, כיורש של המנוח שהיה בחייו חבר קיבוץ, ואשר הלך לעולמו לאחר המועד הקובע, יוקנו בעתיד עם גמר הליך השיוך זכויות שטיבן טרם נתברר, כאשר זכויות עתידיות אלו כוללות בחיקן מספר חלופות, כגון קבלת פידיון שווי ערך הדירה, הקצאת מגרש חלופי, הקצאת המגרש של אביו המנוח, או מימוש זכות זו בכל דרך אחרת כפי שיוחלט באסיפת הקיבוץ.

הקיבוץ טוען, כי בשנת 2004 נתקבלה החלטה לעניין היום הקובע לשיוך הדירות, ובגדרה סוייגו זכויות החברים ויורשיהם בתקופת הביניים עד לגמר הליך השיוך. בהחלטה הנ"ל נקבע, כי חבר קיבוץ שהלך לעולמו לאחר המועד הקובע ובטרם חתימה על הסכם חכירה, תהא זכאותו לרישום הדירה על שמו שמורה ליורשיו, ובלבד שמימושה לא יהא לפני מועד השלמת הליך השיוך בקיבוץ. עוד נקבע, כי בתקופת ביניים זו ועד להשלמת הליך השיוך יחולו הכללים שנהגו בקיבוץ טרם החלטה על המועד הקובע, ובכלל זה פינוי הדירה עקב הפטירה. משמע, אין בעצם החלטת השיוך, כשלעצמה, כדי להקנות ליורשים זכויות בדירה בטרם השלמת הליך השיוך. גם בתקופת ביניים זו ובטרם גמר הליך השיוך באופן סופי ומחלט, הדירה עדיין נמצאת בבעלות הקיבוץ ואין לחברים ואף לא ליורשים, כל זכות בה.

לשיטת הקיבוץ, במקרה דנן יש להחיל את ההלכה הפסוקה אשר נקבעה בע"א 5747/08 זהבה רתם נ' קיבוץ שדות ים, לאור הדימיון העובדתי והמשפטי בין שני המקרים (סעיפים 27-29 לתגובה). דמיון זה מתבטא, בין היתר, בהוראות דומות בתקנון הקיבוץ (סעיף 68 לתקנון הדומה לתקנון המצוטט בפסקה כ' להלכת רתם), החלטה בדבר שיוך דירות והגדרת היום הקובע (החלטה מיום 29.10.04), הוראות מפורשות המסדירות את זכויות היורשים בתקופת הביניים, כאשר אין בהחלטות אלה כדי לשנות את המצב הקיים לפיו שמורה זכות הבעלות והחזקה בדירות בידי הקיבוץ, ובכך שבשני המקרים טרם הסתיים הליך שיוך הדירות. הקיבוץ טוען, כי אין בעדכון ההחלטה, לפיו יאמץ הקיבוץ מודל של שיוך חוזי במקום שיוך קנייני, כדי לשנות מההוראות החלות על תקופת הביניים ומזכויות הקיבוץ בדירות המגורים (ראו נספחים 4 ו-5 לתגובה).

הקיבוץ טוען, כי המבקש מעולם לא קיבל הרשאה להחזיק בדירה, הוא ידע כי לאחר פטירת המנוח הועמדה הדירה למכרז פנימי בין חברי הקיבוץ ללא שהביע התנגדות לכך. בסופו של יום, זכו בני הזוג כהן בדירה מטעמים בריאותיים. הואיל ונותרו בדירה חפצים וציוד של המנוח, לא בוצע הפינוי מיידית ובמהלך כל התקופה שלאחר פטירת המנוח היה הקיבוץ בקשר ישיר עם המבקש, הן בעל-פה והן בכתב, בניסיון לפנותו בדרכי נועם מן הדירה. עוד נטען, כי המבקש הבטיח לפנות את הדירה מספר פעמים, אך לא עמד בהתחייבותו זו (סעיפים 13-16 ו- 48 לתגובה).

עוד טוען הקיבוץ, כי לאחר פטירת המנוח עמדה הדירה ריקה ולא אוכלסה ע"י המבקש. ראיה לכך – ניתן למצוא בחשבונות החשמל והמים שמעידים על ירידה משמעותית בצריכה לאחר הפטירה (סעיפים 9-11 לתגובה). נטען, כי המבקש אינו חבר קיבוץ אלא בעל מעמד של תושב שהוענקו לו ע"י הקיבוץ זכויות שימוש בדירה אחרת בקיבוץ, מכוח הסכם הרשאה (נספח 3 לתגובה), במסגרתו מצהיר המבקש כי אין לו ולא יהיו לו בדירה או בכל שטח אחר בתחומי הקיבוץ זכויות, מלבד זכות שימוש זמנית בדירה נשוא הסכם ההרשאה (הסכם הרשאה מיום 02.06.2011 עד 30.06.2012, סעיף 3 לתגובה).

באשר לסוגיית ההשקעה בדירה ושיפוצה נטען, כי חבר קיבוץ הבוחר לשפץ את דירתו מפיק הנאה מזכות השימוש באותה דירה למשך כל תקופת מגוריו בה, כאשר עזיבת הדירה מכל סיבה שהיא הינה סיכון אותו לוקח חבר הקיבוץ על עצמו. מה גם שנפסק, כי אין לשעות לטענה ולפיה שיפוץ הדירות על ידי החברים מעיד על שיוך בפועל והדין חל הן לגבי חבר הקיבוץ והן לגבי יורשיו (סעיפים 60-63 לתגובה, וההפניות שם).

הקיבוץ מוסיף וטוען, כי לא קיימת בנסיבות המקרה שלפנינו עילה למתן צו מניעה, באשר אין מדובר בצו מניעה שנועד לשמור על מצב קיים, אלא עסקינן בצו עשה שמטרתו לשנות מצב קיים (סעיפים 65-68 לתגובה). עוד נטען, כי סיכויי התביעה קלושים מאוד, זאת לאור הלכת רתם בה נקבע מפורשות שאין ליורשי החברים זכויות כלשהן בדירות הקיבוץ בתקופת הביניים. המבקש אף לא הצביע על ראיות לכאורה שמכוחן ניתן ללמוד, כי הוענקו לו זכויות קנייניות בדירה או כי הקיבוץ הכיר בזכותו לקבל חזקה בדירה או כי זכותו עדיפה על פני הקיבוץ וחבריו (סעיפים 69-75 לתגובה).

יתרה מכך, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת הקיבוץ וחבריו. בהקשר זה נטען, כי מטרת צו המניעה היא החזקת הדירה כבטוחה להבטחת הזכויות הקנייניות בדירה בתוך הליך השיוך, שטרם ברור מה יהיה טיבן, אף שהמבקש לא התגורר בדירה טרם הפטירה. הטעם היחיד שמעלה המבקש כתמיכה לטענותיו, הוא הערך הרגשי המיוחס לדירה. מנגד, הקיבוץ זקוק לדירה ומבקש להקצותה לבני הזוג כהן נוכח גילם המתקדם וצפייתם לקבלת החזקה והשימוש בדירה עקב זכייתם במכרז שהמבקש התחייב בפני הקיבוץ לכבד את תוצאותיו. נטען, כי כל נזק שייגרם למבקש, באם ייגרם, ניתן לפצוי כספי. באשר למטלטלין, הקיבוץ אינו מביע כל התנגדות לכך שהמבקש יטול מן הדירה את חפצי אביו המנוח לחזקתו (סעיף 80 לתגובה).

עוד נטען בנימוקי התגובה, כי יש לבטל את הצו הארעי מכיוון שהמבקש נהג בחוסר תום לב, שעה שנמנע מצירוף בני משפחת כהן כצד לבקשה, על אף ידיעתו כי הם זכו במכרז לחזקה ושימוש בדירת המנוח, וחרף הסכמתו לכבד את תוצאות המכרז. במחדלו כאמור, הטעה המבקש את בית המשפט באופן המחייב את דחיית בקשתו. המבקש אף הגדיל לעשות, שעה שטען בבקשתו כי שיוך הדירה אליו בעתיד מובטח ביודעו, כי אין כך הדבר ושיש לבחון זאת בהתאם לקריטריונים שנקבעו בהחלטות הקיבוץ למיניהן.

דיון ומסקנות

אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר עיון בעדויות ובחומר הראיות שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, הואיל ושוכנעתי כי המבקש לא השכיל להצביע על זכות לכאורה לזכייה בתביעה ואף לא הוכיח שמאזן הנוחות נוטה לעברו. בקצירת האומר, אציין כי מחומר הראיות עולה, כי למבקש לא מוענקות זכויות קנייניות בדירת אביו המנוח, ואף לא זכויות חזקה בלעדיות בדירה, ואין בהליכי שיוך הדירות על מנת להעניק לו מעמד בתקופת הביניים בטרם הסתיים הליך השיוך.

בפתח הדיון שהתקיים בפניי וויתר ב"כ המשיבים על חקירת המבקש מבלי שהדבר יתפרש כהסכמה ו/או הודאה בטענות המבקש שבבקשה, בתביעה ובתצהיר שהוגש מטעמו. מנכ"ל הקיבוץ, מר אסף רענן, נחקר על תצהירו שצורף בתמיכה לתגובה שהוגשה מטעם הקיבוץ. עוד העידה המשיבה 2, גב' דניאלה כהן, וב"כ המבקש וויתר על חקירתו של המשיב 3, מר יעקב כהן. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בפניי בעל פה.

מושכלות יסוד הן שהעותר לסעד מן היושר כגון צו מניעה, מוטל עליו הנטל להוכיח לכאורה את יסודות עילתו. אמנם, בשלב זה המבקש אינו נדרש להוכיח את עילת תביעתו ולהניח ראיות ברורות התומכות בעמדתו. אלא מוצבת בפני המבקש משוכה נמוכה שעליו לעבור, בכך שישכנע כי תביעתו בעלת סיכויים וכי בראיותיו אצור פוטנציאל להוכחת תביעתו.

נוסף לאמור לעיל, ולשם זכייה בצו מניעה זמני חובה גם להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, היינו שהנזקים שעלולים להיגרם למבקש בדחיית בקשתו עולים על אלה של המשיב בקבלת הבקשה ומתן הצו. על המבקש להראות שניים: כי מאזן הנוחות פועל לטובתו וכי הנזק הוא כזה שאינו ניתן לפיצוי בכסף (ראה: א' וינוגרד, צווי מניעה, חלק כללי, עמ' 148 ; רע"א 5095/93 ארבן בע"מ נ' א.ג.ר שותפות לבניין ופיתוח בע"מ, פ"ד מט (1) 730).

בדיקת קיומו של התנאי הראשון נעשית באורח לכאורי בלבד ואין היא אמורה לשקף עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה העיקרית; בחינת התנאי השני, היא בעיקרה, מעשה של איזון אינטרסים.

בין שני התנאים למתן הסעד הזמני מתקיימים יחסי גומלין והזנה הדדיים, כך שככל שמאזן הנוחות נוטה יותר לכיוונו של מבקש הסעד, כך הדרישה להתקיימותו של התנאי הראשון בדבר סיכויי התביעה או קיומה של שאלה רצינית לדיון, מתמתנת. באופן דומה, במצב שבו נראה, על פני הדברים, כי התביעה היא תביעת סרק, הרי שאז אין מקום לסעד זמני גם אם מאזן הנוחות נוטה לעברו של המבקש (רע"א 5288/07 נפטי נ' טוביה מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ (25.06.07).

ובחזרה לענייננו - אין חולק, כי המשיב 1, קיבוץ בית קשת (להלן: "הקיבוץ"), הינו אגודה שיתופית המסווגת כקיבוץ שיתופי על פי סעיף 5(א) לתקנות האגודה השיתופית (סוגי אגודות), התשנ"ו-1995.
המשיבים 2-3 הינם חברי הקיבוץ, אשר זכו במכרז שפרסם הקיבוץ, מכוחו הוענקו להם זכויות חזקה ושימוש בדירה בה התגורר המנוח עובר לפטירתו, וזאת החל מתאריך 04.10.2011. יוער כבר כאן, כי המשיבים 2 ו -3 צורפו כצד להליך דנן במעמד הדיון שהתקיים בפניי וזאת לאור בקשת ב"כ הקיבוץ (עמ' 1 לפרוטוקול).
אין גם חולק, כי המבקש אינו חבר קיבוץ, אלא תושב המתגורר בקיבוץ בדירה אחרת מזו של אביו המנוח, בגינה הוא משלם לקיבוץ דמי שימוש, וזאת מכוח הסכם הרשאה שנכרת בינו לבין הקיבוץ החל מיום 02.06.11 ועד ליום 30.06.12. למבקש אין זכויות חזקה בדירת המנוח, שכן היא מעולם לא נמסרה לחזקתו ולשימושו.

החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 27.02.1996 (להלן: "החלטה 751"), מורה לאשר לקיבוצים לבצע שינויים במבנה הארגוני, שמשמעם, ביצוע הפרדה בין השטח החקלאי לבין המגורים על ידי שיוך יחידות דיור לחברי הקיבוץ העומדים בקריטריונים שנקבעו בהחלטה זו. בהתאם להוראות סעיף 53 של האגף החקלאי מיום 14.04.1996 שעניינה אופן יישום החלטה 751, על קיבוץ המעוניין לאמץ החלטה זו "לשנות את המבנה הארגוני שלו", ובין השאר, עליו להגיש לרשות לתכנון חקלאי רשימה של בעלי הזכויות לשיוך יחידות הדיור לפי הפירוט שנקבע שם.
בקיבוץ 'בית קשת' בוצעו שינויים של המבנה הארגוני בהתאם להחלטות הנ"ל. ביום 12.10.04 נתקבלה באסיפה הכללית של הקיבוץ החלטה על כניסה לתהליך של שיוך הדירות לחברים ואימוץ החלטה 751 (נספח 4 לתגובה). נקבע, כי "הקיבוץ מחליט בזאת על רישום דירות מגורים על שם חבריו בהתאם להחלטה מס' 751 של מועצת מקרקעי ישראל" (סעיף 1). בסעיף 3 להחלטה הנ"ל נקבע, כי: "מי שהינו חבר הקיבוץ המתגורר בו ביום הקובע [29.10.04], יהיה זכאי לרישום דירה על שמו בהתאם להחלטה. זאת, בכפוף לקיום ולביצוע התנאים שייקבעו על ידי הקיבוץ, במסגרת ההסדר המפורט הנזכר בסעיף 6 להלן, ובכללם חתימה על הסכם כפי שיקבע במסגרת ההסדר המפורט, בו יפורטו תנאים ומחויבויות להם יידרש החבר. מובהר כי הזכאות לא תתייחס בהכרח לדירה בה מתגורר החבר כיום, אלא לדירה, או לשווה ערך של הזכות בניכוי ההתחייבויות הקשורות במהלך, בהתאם להחלטות שיקבעו בהמשך. חבר שהלך לעולמו לאחר היום הקובע וקודם לפנייתו לממ"י לחתימה על הסכם חכירה, תהיה זכאותו, לרישום דירה על שמו או לשווה ערך כאמור להלן, בכפוף לכל דין ולהחלטות חברי הקיבוץ, שמורה ליורשיו, ובלבד שמימושה לא יהיה לפני מועד השלמת ביצוע המהלך בקיבוץ". [להלן: "החלטת השיוך"] (הדגשה לא במקור).

דירות המגורים בקיבוץ הן רכוש הקיבוץ באופן בלעדי, מכוח הסכם חכירה לדורות שנכרת בין הקיבוץ לבין המינהל ביום 11.07.02 (נספח 1 לתגובה), כך שלחברי הקיבוץ אין כל זכויות בהן, למעט זכות שימוש בדירות לצרכי מגורים. עת שחודל החבר מלהתגורר בדירה, מכל סיבה שהיא (לרבות פטירה), פוקעת באופן אוטומטי רשות השימוש שהוענקה לו והדירה חוזרת לרשות הקיבוץ או למי שהוא יורה (סעיפים 44 ו-68 לתקנון הקיבוץ-נספח 2 לתגובה; ע"א 5747/08 זהבה רתם נ' קיבוץ שדות ים (27.10.10) – להלן: הלכת רתם; ת"א (מח'-נצ') 104/10 זיוה לוי נ' קיבוץ נאות מרדכי אגודה שיתופית (31.08.2010), כבוד השופטת נ' מוניץ- להלן- עניין זיוה לוי). אי לכך, למבקש, כיורשו של המנוח, לא קמה כל זכות בדירה לאחר פטירתו של אביו המנוח, מאחר וממועד זה פקעו הזכויות לשימוש בדירה שהוענקו למנוח בחייו.

השאלה הניצבת להכרעה בפנינו היא, האם יש בהחלטת השיוך על מנת להעניק למבקש- כיורש- מעמד מסויים בדירה בתקופת הביניים עד להשלמת הליך השיוך, שמכוחו יוטל על הקיבוץ איסור לפינויו מדירת אביו המנוח כסעד זמני עד לסיום הליכי התביעה שהוגשה על ידי היורש להצהרה על שיוך הדירה למבקש כשיוך בעין, בשים לב לכך כי המנוח היה ביום הקובע חבר בקיבוץ והוא נפטר בטרם הושלם הליך השיוך, וכאשר אין חולק כי לפי הרשימה שהוכנה על ידי הקיבוץ נמנה המנוח על החברים הזכאים לשיוך דירות.
סבורה אני, כי נסיבותיו של תיק זה דומות לנסיבות אשר נדונו עד כה בפסיקה (כגון בעניין רתם, עניין זיוה לוי הנ"ל וכן בפסיקה אליה אתייחס בהמשך כגון עניין עמוס אמיר), כך שבכל המקרים הללו עותר יורש של חבר קיבוץ לקבלת זכויות המוריש בדירה בה התגורר המוריש בחייו מכוח החלטת הקיבוץ בדבר שיוך דירות ועוד בטרם הושלם הליך השיוך. היורשים בכל אותם הליכים עתרו לשיוך בעין של דירת המורישים, חברי הקיבוץ, אשר היו זכאים לשיוך דירות מכוח היותם חברים בקיבוץ במועד הקובע. בחינת בקשתו של המבקש, בגדה הוא עותר לסעד זמני שימנע את פינויו מן הדירה ומתן עדיפות לזכות המוקנית לו, אשר על מהותה וטיבה אעמוד בהמשך, על פני זכותו של הקיבוץ לעשות בדירה שמהווה רכוש בלעדי לקיבוץ, כראות עיניו, מובילה למסקנה כי סיכויי תביעתו של המבקש קלושים הם, ואבאר:

עיון בהחלטת השיוך מתאריך 29.10.2004 (ובהחלטה המתקנת משנת 2010 המתייחסת לסוג השיוך שיבוצע, כך שבמקום שיוך קנייני יבוא שיוך חוזי - סעיף 9 להחלטה), מעלה כי אין בהחלטת השיוך על מנת להקנות זכויות או התחייבות למתן זכויות מצד הקיבוץ, אלא מדובר בדקלרציה המותנית בהתקיימותם של תנאים מסוימים, כאשר על פי חומר הראיות שהונח לפתחי, תנאים אלה טרם מומשו במלואם. בסעיף 8 להחלטת השיוך נקבע, כי גם בתקופת הביניים, היינו בטרם הסתיים הליך השיוך, דירות שיתפנו כתוצאה מפטירת חבר הקיבוץ יועברו בחזרה לידי הקיבוץ. בהחלטה נאמר בזו הלשון: "עד להשלמת גיבוש ההסדר המפורט, וככל שלא יתקבלו החלטות אחרות, יחולו הכללים שנהגו בקיבוץ טרם ההחלטה על היום הקובע, לרבות בעניין פינוי דירות עקב פטירה או מעבר לבית סיעודי, תוך שמירה על זכויות החברים הנובעות מהחלטה 751, מהחלטה זו של הקיבוץ, לרבות כאמור בסע' 3 ו-6 לעיל, ומהחלטות הקיבוץ בעתיד. למען הסר ספק, עד למועד רישום הדירות בממ"י, דירות אשר יתפנו כתוצאה מפטירת חברים ו/או עזיבת חברים ו/או מעבר מדירה לדירה, יועברו לידי הקיבוץ ולניהולו וישמשו למטרות שהקיבוץ יחליט עליהן, ואין לראות בהחלטה משום הקניית זכות לחבר או ליורשיו שלא למסור את הדירה לשימוש הקיבוץ או זכות להשכיר או לעשות בה כל שימוש אחר ללא אישור הקיבוץ". (ההדגשה לא במקור).

אין מחלוקת בין הצדדים כי הליך השיוך בקיבוץ בית קשת טרם הסתיים, ומשכך כפופים חברי הקיבוץ (ויורשיהם כמי שבאים בנעליהם) להוראות התקנון, ולפיהן נקבע כי דירות שנמסרו על ידי הקיבוץ לשימושם של החברים, הינן בבעלות הקיבוץ, וכאשר פוקעת חברותו של חבר קיבוץ בעקבות פטירתו, יועברו זכויות החזקה והשימוש לקיבוץ, וליורשיו של המנוח לא יוענקו זכויות חזקה ושימוש בנכס לאחר הפטירה, ללא אישור הקיבוץ. ברם, נקבע כי ליורשים מוענקת זכות עתידית בלבד, להקצאת דירות בפועל בעת מימוש הליך השיוך, כל זאת בהתאם להסדר מפורט ולקריטריונים שנקבעו. זכות זו אינה דווקא זכות לשיוך דירת המגורים הספציפית של חבר הקיבוץ הנפטר, והכל בהתאם לאותם שיקולים שנקבעו בהחלטות הקיבוץ.

כעולה מתצהירו של מנכ"ל הקיבוץ, מר אסף רענן (להלן: "רענן"), הליכי השיוך בקיבוץ טרם הסתיימו. מאז שנת 2004 ועד היום, מקבל הקיבוץ מעת לעת החלטות ביניים בקשר להסדרי השיוך העתידיים, מבלי שיש בהחלטות אלו כדי לשנות את המצב הקיים בקשר לזכות הקיבוץ בדירות (סעיף 7 לתצהיר). בעדותו במהלך הדיון, פירט רענן את הצעדים שננקטו עד כה לצורך קידום הליך השיוך וכן המהלכים שטרם באו לידי מימוש (ראה: עמ' 5 לפרוטוקול, ש' 24-31 ועמ' 6). עסקינן בשלב של עריכת מדידות וביצוע שמאות מדגמית, לה יעקבו שורה של צעדים נדרשים נוספים עד להשלמת הליך השיוך בפועל. עוד נאמר בתצהירו של רענן , כי "מובן כי נכון להיום טרם הוחלט מהן בכלל הזכויות שיוענקו לחברים ויורשיהם ותחת אילו תנאים וקריטריונים יוענקו זכויות אלה. הליך הכנת מודל השיוך המפורט, שבסופו של דבר יעוגן בחוזה עם החברים ויורשיהם, צפוי להימשך לפחות עוד שנתיים-שלוש. רק בסיומו של ההליך, תגבש האסיפה החלטות בקשר למהות הזכויות המוקנות לחברים וליורשים ובקשר לתנאים ולקריטריונים המקנים זכויות לחברים במקרקעי הקיבוץ ורק בסוף התהליך יופנו החברים ויורשיהם לחתימת החוזים מול הקיבוץ, חלף הפנייתם לממ"י" (סעיף 9 לתצהיר, סעיפים 4-7 לתגובה, וכן סעיף 8 להחלטה משנת 2010 נספח 5 לתגובה בה מפורטים השלבים של השיוך החוזי).

אין בידי לשעות לטענת המבקש, כי החלטת הייחוד החוזי מעניקה לו בלעדיות ו/או עדיפות על פני אחרים לזכות דווקא בדירה הספיציפית בה התגורר המנוח טרם הפטירה. לדידי, אין בהחלטת הקיבוץ ששינתה את מנגנון השיוך מקנייני – קרי, הפניית החברים לחתימת חוזים מול המינהל – למודל "ייחוד חוזי", על דרך של החתמת החברים על חוזה פנימי אל מול הקיבוץ, כדי לשנות ממערך הזכויות והחובות של הקיבוץ, חבריו והיורשים.

לשון החלטת "הייחוד החוזי" ואופן ניסוחה מלמדים, כי אין באמור בה כדי להבטיח לחבר זכות לדירה ספיציפית בקיבוץ (או הבטחה ליורש של חבר שנפטר כי הדירה בה התגורר המוריש תיוחד רק לו). ההחלטה נוקטת בלשון כללית ולא ספיציפית אודות שיוכה של דירת מגורים (ולא דירה ספיציפית) לחבר קיבוץ. כך למשל בסעיף 1 להחלטה נאמר בזו הלשון: "עם היכנס החלטה זו לתוקפה, תעמוד לכל חבר בקיבוץ הזכות לבוא בהסכם עם הקיבוץ, במסגרתו יתחייב הקיבוץ כלפי החבר להכרה בזכותו לכך שתיוחד לו זכות השימוש בחלקת מגורים הכוללת מגרש תקן ודירת תקן, במצבה כמות שהיא (להלן: "החלקה")" [הדגשה הוספה – ש.נ.]. בשום מקום לא צויין בהחלטה, כי הדירה שתשויך הינה הדירה שהועמדה לשימושו של חבר הקיבוץ ובה התגורר ביום הקובע (וליורשיו- הדירה בה התגורר המוריש טרם הפטירה). עוד נקבע בסעיף 2 להחלטה, כי "מהלך הייחוד החוזי ייעשה בזיקה אל הכללים שנקבעו בהחלטת היסוד בענין שיוך הדירות...", ובסעיף 9 להחלטה נקבע, כי : מובהר במפורש כי אין בהחלטה זו כדי לסתור ו/או לאיין את החלטות העבר בקשר עם מהלך השיוך וכי כל מהלך בקשר עם מהלך הייחוד החוזי ייעשה בדרך שלא יהיה בה כדי לסכל ו/או להפריע בעתיד לביצועו עד גמירא של מהלך השיוך הקנייני, וזאת בעת שהדבר אפשרי".

מהוראות ההחלטה שנמנו לעיל אני מסיקה, כי לא חל שינוי במעמדם של חברי הקיבוץ או יורשיו של חבר קיבוץ שנפטר בתקופת הביניים בטרם מומש הליך השיוך וכי אין בהחלטה זו כדי לשנות מהכללים שהיו נהוגים בקיבוץ ביחס לפינוי דירה עם הפטירה והשבתה חזרה לידי הקיבוץ. השינוי היחידי שהביא הייחוד החוזי היה חתימת החברים על חוזה פנימי אל מול הקיבוץ, הא ותו לא, כאשר טעמיו של שינוי זה נעוצים בחיסכון כלכלי. לאור זאת, מעמדו של המבקש, כיורש, אינו שונה ממעמדם של היורשים האחרים שעניינם נדון בשלל הליכים משפטיים בבתי המשפט השונים ולגביהם נקבע, כי כל עוד לא תם הליך השיוך של הדירות בפועל, אין ליורש זכות חזקה בדירה אלא זכות עתידית לשיוך דירה שאינה בהכרח דירת חבר הקיבוץ הנפטר, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו על ידי האורגנים המוסמכים של הקיבוץ.

לדידי, אין בהצעת התיקון של התקנון (מב/1) כדי להושיע למבקש בצליחת בקשתו, מכיוון שלא הוכח בפניי כי השינוי המוצע בתקנון הנ"ל אושר בפועל ע"י רשם האגודות השיתופיות . לגופה של הצעת תיקון ייאמר, כי בגדרה נשתמרו אותם העקרונות שהותוו בהחלטות הקודמות של הקיבוץ, ולפיהם "עד להעברת הזכויות על שם החבר בפועל (לרבות רישומן כדין) ימשיך הקיבוץ להיות בעל הזכויות בדירות המגורים מבלי שתהא לחבר או ליורש, חליף, או נציג של החבר כל זכות בדירה למעט זכויות שנקבעו בהחלטות האסיפה הכללית של הקיבוץ", כאמור בסעיף 44 (2) למוצג מב/1- שכותרתו: 'בית קשת טיוטא ראשונית בלבד' שינוי מוצע לתקנון (ראה: סעיפים 64 ו-68 לתקנון המוצע). לפיכך, כל עוד לא הושלם הליך השיוך על כל שלביו ותנאיו, הרי שאין ליורשי הנפטר כל זכויות בדירת המוריש.
ב"כ המבקש טוען, כי יש לאבחן בין המקרה שבדנן לבין הלכת רתם הנ"ל מהנימוקים שפורטו בסיכומיו. בין היתר, נטען כי המקרה שלפנינו נבדל משאר המקרים שנדונו כבר בבתי המשפט השונים בכך, שהקיבוץ ערך בענייננו שינוי במודל השיוך, ע"י הפיכתו משיוך קנייני למודל "ייחוד חוזי. אין בידי לשעות לטענה זו. קביעותיו של בית המשפט בעניין רתם ברורות הן, וכל עוד לא הסתיים הליך השיוך של הדירות לא עומדות לחברים זכויות קנייניות בדירה. למבקש- כיורש של אביו, חבר הקיבוץ שנפטר, לא מוענקות זכויות קנייניות בדירה וכל שיש בידיו הינה זכות עתידית לקבלת זכויות, שכאמור מהותן טרם נתבררה, במסגרת הליך שיוך הדירות. מכל מקום, הליך זה אינו מעניק למבקש כיורש זכות לחזקה בלעדית בדירת אביו המנוח גם במסגרת הליכי שיוך הדירות, אלא בהתאם לקריטריונים שנקבעו בהחלטות הקיבוץ וזכו לאישור הגורמים המוסמכים לכך [ראה גם דברי כבוד השופט ע. עיילבוני בת"א 105/10 עמוס אמיר נ' קיבוץ נאות מרדכי (20.10.2010)]. שינוי הסיווג משיוך קנייני לשיוך חוזי- אין בו, כלשעצמו, כדי לשנות מן הקביעה העקרונית שבעניין רתם הנ"ל. על עקרון זה חזרו שופטי בתי המשפט המחוזי במספר תיקים. כך למשל, פסקה כבוד השופטת יעל וילנר בת"א 819/06 זהבה רתם נ' קיבוץ שדות ים (01.05.2008), כי: "העובדה כי בבוא העת, עם גמר הליך שיוך הדירות, תהיה התובעת זכאית לזכויות בדירה או בכל דירה אחרת כפי שייקבע, אינה מקנה לתובעת, כיום, טרם גמר הליך השיוך, זכות להחזקת הדירה ו/או כל זכות אחרת בדירה" (שם, פסקה 8).

דברים דומים נקבעו אף בעניין זיוה לוי הנ"ל, שם עתרו יורשי חברת קיבוץ 'בית מרדכי' שנפטרה, להצהיר כי הם זכאים לשיוך דירתה בקיבוץ אליהם כיורשיה. באותו מקרה דובר על שיוך קנייני. כבוד השופטת נחמה מוניץ קבעה בנסיבות דומות לאלו שבענייננו, כי במקרה שבו טרם הבשיל הליך השיוך, היינו במצב שבו הדירה או הדירות האחרות טרם נרשמו על שם מי מחברי הקיבוץ, מדובר בזכות שמהותה הינה התחייבות לעשות עסקה במקרקעין, ומשכך לא עומדת ליורשים זכות קניינית כמשמעותה בסעיף 7 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (פסקאות 1-2 לפסק הדין). כדברי כבוד השופטת מוניץ, "הדברים האמורים מלמדים על, כי אין בידי התובעים אלא זכות עתידית לרישום הדירה על שמם, לאחר שיסתיימו כל ההליכים ויבשילו כל התנאים אשר נקבעו על פי החלטות הקיבוץ, המנהל, והתקנון. כל אלה הם חלק מתנאי הבשלתה של הזכות המעין קנינית- שהינה התחייבות לעשיית עסקה במקרקעין".

בעייננו, עד היום טרם הושלם הליך השיוך ואף אחת מן הדירות בקיבוץ לא נרשמה על שם חבר כל שהוא. כמו-כן, איש מן החברים טרם הופנה לועדת השיוך של הקיבוץ לשם רישום השיוך החוזי על שמו. במצב נתון זה, ובשים לב לשינויים המתחייבים מהפיכת השיוך מקנייני לחוזי, וכל עוד לא נסתיים ההליך ברישום, הרי שהתקנון וההחלטות שניתנו מכוחו הינם חלק מתנאי ההתחייבות לעשות עסקה במקרקעין. משמע, בטרם הבשיל הליך השיוך, נותרה בידי הקיבוץ האפשרות שלא ליתן ליורשים אשר אין להם עוד זכות של ממש בדירה, דווקא את אותה דירה ספיציפית, וניתן לאפשר במקום זאת מסירת תמורתה (סוף פסקה 3 לפסק הדין). מסקנתה הסופית של כבוד השופטת נ' מוניץ, היא כי "אי לכך, כאשר היורשים של מנוח שנפטר, לאחר המועד הקובע, ועוד טרם נרשמו הזכויות על שמו של המנוח, או יורשיו מבקש לנהוג בדירה מנהג בעלים, אין מקום לאפשר זאת, בפרט שאין כל חובה על הקיבוץ לקבל את היורשים או מי מהם, כחבר שווה זכויות בקיבוץ. מכאן, ברור כי אין כל חובה לבצע שיוך הדירה הספציפית לאותו יורש שאיננו חבר בקיבוץ, ואולי אף זכות מגורים אין בידו".

לאור כל האמור לעיל, סבורה אני כי סיכוייו של המבקש לזכות בתביעה קלושים הם, שכן עסקינן בהליכי שיוך מורכבים וסבוכים, הכרוכים בקבלת הסכמת מינהל מקרקעי ישראל ואישורים שונים של וועדות התכנון וגורמים שלישיים נוספים, כגון רשם האגודות השיתופיות, וכן ביצוע צעדים משפטיים רבים ,כגון אישור ההסדר באסיפה הכללית, אישור ההסדר המפורט לעניין רישום הדירות, הסדרת סוגיית דמי העזיבה, קבלת אישור הצדדים השלישיים כנ"ל, ובשינויים המתחייבים ממנגנון השיוך המאומץ- כשיוך חוזי ולא קנייני- כאשר בשלב הנוכחי של הגשת בקשה זו, הליכי השיוך בקיבוץ בית קשת טרם הבשילו לכדי האפשרות שניתן יהיה להעביר למבקש זכויות חכירה בקרקע או זכויות חוזיות (ייחוד חוזי). לאור זאת, אני קובעת כי המבקש לא הוכיח קיומה של זכות לכאורה, היינו קיומה של זכות קניינית בדירה הגוברות לכאורה על זכויות הקיבוץ להעניק את זכות השימוש והחזקה בדירת המנוח לחברי קיבוץ אחרים.

סבורתני, כי גם מאזן הנוחות נוטה לשלול מן המבקש קבלת סעד זמני, שכן שוכנעתי כי הנזק שעלול להיגרם לקיבוץ באם תתקבל הבקשה ויינתן צו זמני האוסר על פינוי המבקש מן הדירה עולה לאין שיעור על הנזק שעלול להיגרם למבקש באם תידחה הבקשה. המבקש מתגורר בדירה אחרת ששכר מן הקיבוץ, ולכן אינו נזקק לדירת המנוח לצורך מגורים. אין כל מניעה שהמבקש יטול לידיו את חפציו של המנוח והקיבוץ אינו מונע זאת ממנו. מכל מקום, ניתן לשפות את המבקש על כל נזק שייגרם לו, באם ייגרם, בפיצוי כספי. לעומת זאת, הותרת צו על כנו מונעת מהקיבוץ לעשות בנכס כבשלו, ולהקצות את הדירה לבני הזוג כהן אשר זכאים לקבל מהקיבוץ מקום מגורים, ואותם לטעמי יש להעדיף על פני המבקש, שהינו כאמור יורשו של המנוח אשר לכל היותר זכאי לזכות בדירה, שטיבה טרם נתברר, מכוח הסדר השיוך, לכשיסתיים.

הקיבוץ, ובטרם הושלם הליך השיוך, עודנו כאמור בעל הזכויות הקנייניות (החכירה) בדירות, ולו נתונה הזכות והחובה להעניק את השימוש והחזקה בדירה לחברי קיבוץ אחרים הזקוקים לדיור, עליהם נמנית משפחת כהן (המשיבים 2 ו-3). משפחה זו, כבר זכתה במכרז, שלגביו לא הביע המבקש כל התנגודת, ותחתיו בחר לנקוט בצעדים חד צדדים בדירה עד למועד הליך הפינוי בפועל, כאשר הבקשה דנן נועדה למנועו. עיון בנספחים 9-12 לתגובת הקיבוץ מעלה, כי ביום 18.09.11 אישר צוות ההשכרות את זכות השימוש והחזקה בדירת אביו המנוח של המבקש תחילה לחבר הקיבוץ, ראובן ארז, אשר ויתר על זכייתו למשפחת כהן ביום 04.10.11. חרף זאת, לא תקף המבקש את החלטת הקיבוץ בעניין זכיית משפחת כהן במכרז, לא במועד לזכייה ואף לא בסמוך לכך. מסיכום פגישה שנערכה בין המבקש לבין נציגי הקיבוץ מיום 02.08.11, ניתן ללמוד כי למבקש לא הובטחה זכות חזקה ושימוש בלעדית בדירת אביו המנוח, אלא הוסבר לו מפורשות כי בכוונת הקיבוץ להעמיד את הדירה למכרז וכי רק במידה ולא יהיה חבר המעוניין בדירה, היא תועבר להשכרה ואז ניתן לבחון את בקשתו של המבקש (ראו נספח 13 לתגובה). במעמד זה אף הובהרו למבקש האפשרויות העתידיות לחזקה ושימוש בדירה בהתאם להליך השיוך המתוכנן.

אלא מאי, תחת פינוי הדירה או למצער 'תקיפת' החלטת הקיבוץ בדבר העברת החזקה בה למשפחת כהן בדרך חוקית מקובלת, בחר המבקש לתפוס חזקה בדירה ולהתקין בדלת מנעול חדש על מנת להכשיל את הליך הפינוי, והכל בניסיון לקבוע עובדות בשטח ולקבל לידיו זכויות שאינן מוענקות לו מלכתחילה. החלפת מנעול דלת הדירה ותפיסת חזקה בדירה על ידי המבקש אינה מעניקה לתופס החזקה, בענייננו המבקש, זכויות כדין בנכס, ועל כן דינן של טענותיו של המבקש מכח עקרון התפיסה והחזקה בפועל בנכס, להידחות.

הוכח בפניי, כי הקיבוץ לא נתן הרשאה למבקש להחזיק בדירת המנוח (וככל שהייתה הרשאה כזו הרי היא מתייחסת לתקופת האבל בלבד) בהתכתבויות ששיגר הקיבוץ למבקש בתאריכים 23.10.11, 01.01.2012 ו- 06.02.2012 (נספחים 15-17 לתגובה) חזר ודרש הקיבוץ פינוי הדירה והשבת זכות החזקה והשימוש בה לידיו על מנת שיוכל לפעול בהתאם לתוצאות המכרז. ניתן למצוא חיזוק לגרסת הקיבוץ דווקא במכתב הפנייה ששיגר המבקש לחברי הקיבוץ ביום 18.08.11 (נספח 13 לתגובה), ובו ביקש מהם להימנע מלפנות למכרז במטרה לכבד את רצון אביו המנוח ולאפשר לו לגור בדירת המנוח ולשמור על עבודות האומנות שבה. במכתב זה מציין המבקש: "אנו נכבד כל החלטה וכל גזרה ובלבד שנדע שעשינו הכל על מנת לקיים את רצון אבי". מעיון במכתב זה ניתן להיכווח, כי המבקש היה מודע לאפשרות שהחזקה בדירה תועבר לחבר קיבוץ אחר ואף הביע נכונות לקבל כל החלטה שתצא תחת ידו של הקיבוץ בעניין זה.

מעבר לאמור יצוין, כי באסופת המכתבים ששלח הקיבוץ למבקש היתה התייחסות מפורשת לזכויות העתידיות של יורשי המנוח בזו הלשון: "כדי להסיר ספק, פינוי הדירה אינו גורע מזכויותיו של אבישי ז"ל כמי שהיה חבר הקיבוץ ביום הקובע לשיוך דירות, ויורשיו יהיו זכאים לזכויות במסגרת הליך שיוך הדירות כפי שייקבע ביחס לכלל היורשים". ללמדך, כי הקיבוץ אינו מתנער מכך שלמבקש, בהיותו יורש אביו המנוח, יוקנו בעתיד זכויות מכוח הליך השיוך, לכשיסתיים.

לפני סיום, ראיתי להתייחס לטענת הקיבוץ בנוגע לחוסר תום לבו של המבקש. כזכור אנו מצויים בהליך של צו מניעה זמני, שהינו סעד שביושר. בגדר השיקולים הנשקלים על ידי בית המשפט לעניין מתן סעד זמני, נמנה גם השיקול הנוגע לתום הלב של מבקש הסעד. על פי ההלכה הפסוקה, אם מצא בית המשפט כי מבקש הסעד הזמני התנהג באופן חסר תום לב, רשאי הוא לדחות אך בשל כך את הבקשה לסעד זמני, אף אם לפי מבחני הזכות לכאורה ומאזן הנוחות היה מקום להורות על מתן הסעד (רע"א 3550/10 ישראל כהן נ' יצחק חודאי (02.06.2010), וההפניות שם). בענייננו, המבקש העלים מעיני בית המשפט את ההתכתבויות שהוחלפו בינו לבין הקיבוץ, לרבות התחייבותו לכבד את תוצאות המכרז שידע על קיומו ואף נקט באמצעים פנימיים על ידי פנייה לחברי הקיבוץ על מנת להימנע ממימושו. אמנם הודה המבקש בבקשתו בדבר קיומו של מכרז (סעיף 22 לבקשה), אך בחר שלא לגלות לבית המשפט את דבר זכייתה של משפחת כהן במכרז וכוונתה להיכנס לדירה. המבקש אף לא ראה לנכון לצרף את בני הזוג כהן כצד לבקשה אף שידע, כי תוצאות הליך זה תהא לו השפעה גם עליהם ותסכל את זכייתם במכרז. המבקש תפס חזקה בדירה לאחר פטירת אביו, ללא קבלת רשות הקיבוץ לכך, נקט בפעולות יזומות לא מורשות, כגון החלפת מנעול, ביודעין ובכוונה למנוע מהקיבוץ את פינויו מן הדירה שאין לו בה זכויות קנייניות עכשוויות (לכל היותר יוקנו לו זכויות עתידיות בהמשך). לאור האמור, שוכנעתי כי דבק בהתנגות המבקש חוסר תו"ל וגם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.
ב"כ המבקש טען רבות בסיכומיו לעניין משך התארכות הליך השיוך והשפעת שינוי סיווגו מקנייני לייחוד חוזי על זכויות היורשים. לדידי, אין לשיקולים הללו כל השפעה על ענייננו, משום שהדרך פתוחה בפני המבקש לתקוף את החלטות הקיבוץ, בהקשר זה, בהליך מתאים (ולא באמצעות הליך של סעד זמני).

סוף דבר

משום כל הטעמים שמניתי לעיל, אני מחליטה לדחות את הבקשה, וכפועל יוצא מכך יבוטל הצו הארעי שניתן על ידי ביום 14.02.2012.

אשר על כן, אני מורה למבקש לפנות את הדירה בתוך 14 יום. בהתאם להצהרת הקיבוץ, רשאי המבקש ליטול את המטלטלין של אביו המנוח שנשארו בדירה בתוך פרק זמן זה.

אני מחייבת את המבקש בהוצאות בקשה זו בסך 6,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

עיון בכתב התביעה ובסעדים המבוקשים בו, מעלה קיומו של ספק בשאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתביעה העיקרית. אי-לכך, אני מורה לתובע לנמק בתוך 14 יום מהיום מדוע מוענקת לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה דנן.

לעיון פנימי ביום 10.03.12.

המזכירות תמציא עותק החלטה זו לב"כ הצדדים באמצעות הפקסימיליה ובדואר רשום, ותוודא קבלתה.

ניתנה היום, כ"ט אדר תשע"ב, 23 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

חתימה
17 מתוך 17

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

מועדוני לקוחות קרובים אל דרך ג'ו יוסף אלון, באר שבע, ישראל | ספרי קודש קרובים אל שביל ישראל, ג'סר א זרקא, ישראל | חשמל קרובים אל עיט 47, באר שבע, ישראל | משקאות קרובים אל מעלה הכרמים, עכו, ישראל | חוגים וסדנאות קרובים אל 4 2545, קיסריה, ישראל | בתי כנסת קרובים אל קלאוזנר 240, תל אביב יפו, ישראל | פוליגרף קרובים אל ז'בוטינסקי, ראש העין, ישראל | בלונים קרובים אל לונדון 1-3, שדרות, ישראל | שירותים לנכים קרובים אל מאיר בינט, תל אביב יפו, ישראל | נדל"ן קרובים אל בן גוריון 20, בית שאן, ישראל | חיתולים למבוגרים קרובים אל זבולון המר 11, גדרה, ישראל | גילוי וכיבוי אש קרובים אל | עניבות קרובים אל 34, ישראל | אולמות אירועים קרובים אל שידלובסקי, יבנה, ישראל | מכונות אוטומטיות קרובים אל יעקב דורי, שדרות, ישראל | באולינג קרובים אל הגדוד העברי 30, נתניה, ישראל | תאורה קרובים אל הרב ריינס 30, רמת השרון, ישראל | מדבקות קרובים אל שדרות עופר, אשקלון, ישראל | סאונד קרובים אל נחל רעים 10-16, מצפה רמון, ישראל | חלונות קרובים אל סמוכה 2-14, מגדל העמק, ישראל | מידענים רויטל דז'לדוב-ניהול תוכן ומדיה בשוהם | בעלי חיים פונדק החיות בקרית גת | מסננים אשגר טק בע"מ בקרית אונו | מהנדס תעשייה וניהול שיפור יועצים ברעננה | לימודים בי"ס לנהיגה נעם "לקידום" ברמת גן | מכונות משחק בבילון גיימס באילת | חוטי מתכת אריק אפק בהרצליה | מולטימדיה הייפ מולטימדיה בערד | בית מרקחת עמיד פארם בלהבים | הייטק מדיק שארפ לייט טכנולוגיות בע"מ בראשון לציון | טלוויזיות אלירן אלקטרוניקה בנתניה | כלכלה יעול שכיר בע"מ בירושלים | מהנדס בידוד ואקוסטיקה אורנים סיילנס בבני ברק | מודד מייס לשירותי מדידה במועאוויה | מטהרי אוויר אופק מערכות טיהור אויר בירושלים | ניקיון ח.א נקיון המבריק בכפר סבא | ילדים איימי ואוהב יוצרות חפצים במי עמי | וילונות דקורציה - טיבי ברמת גן | מאגרי מים בנפיט ניהול ואחזקת בריכות בנתניה | גדרות מסגרית צמרת בחדרהמחירון חומרי חשמל | מחירון חומרים לעבודות ריצוף וחיפוי | מחירון עבודות בניה | מחירון עבודות צביעה | מחירון עבודות טיח | מחירון מערכות גילוי וכיבוי אש | מחירון מרחבים מוגנים ומקלטים | מחירון מתקני הסקה | מחירון מרחבים מוגנים ומקלטים | מחירון עבודות צביעה | מחירון עבודות בטון יצוק באתר | מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון עבודות צביעה | מחירון אלמנטים קלים לבניה | מחירון חומרי איטום ובידוד תרמי | מחירון מתקני מיזוג אוויר | מחירון ציוד מטבחים ציבוריים | מחירון מוספים וערבים לבטון, חומרי איטום צמנטיים | מחירון מוספים וערבים לבטון, חומרי איטום צמנטיים | מחירון מכסים לתאי בקרה  | מחירון מייבשי אוויר | מחירון הובלה והתקנת יחידות דיזל גנרטור | מחירון חלון מרחב מוגן | מחירון חציבת פתחים בקירות ובתקרות | מחירון אדני חלונות, נדבך ראשי )קופינג( ותוספות לריצוף | מחירון חידוש צנרת | מחירון ה ע ר ה: ראה פירוט הסעיפים בפרק 01 | מחירון תקרות מבטון ט | מחירון צינורות פוליאתילן | מחירון מיכלי מים מפוליאתילן | מחירון קירות תומכים וקירות גדר | מחירון פרזול לנגרות | מחירון מנהל עבודה ומנהל פרויקט | מחירון משאבות סחרור | מחירון בידוד תקרות אקוסטיות | מחירון זכוכית מרושתת | מחירון ריצוף באבנים משתלבות או באבן | מחירון קירות תומכים מבטון | מחירון תבניות לתקרה מפלסטיק | מחירון חיפוי קירות | מחירון סיכוך ברעפים | מחירון חלון קיפ וחלון קבוע | מחירון הערה: מיכלי הפרדה ובורות רקב, בורות ספיגה ומפרידי שומן | מחירון מעבירי מים ותעלות | מחירון מיכלי מים מפוליאתילן | מחירון צנרת השקיה | מחירון ש"ע לשכירת ציוד מכני הנדסי | מחירון כספות | מחירון חלון נגרר אגף על אגף (הזזה) של 3 אגפים ושל 4 אגפים | מחירון קולטני מי גשםלכבוד לשכת הוצל"פ חיפה פל-ים 12, חיפה, 33095 הנדון: עיקול על כלל נכסי החייב לפי צו בתיק: מספר ת | לכבוד לשכת הוצל"פ ראשל"צ רח' סחרוב 22, ראשון לציון הנדון: עיקול על כלל נכסי החייב לפי | בפני כב' הרשם הבכיר יגאל נמרודי תובע ויליאם פרגון נגד נתבעת אופרן הולידיי אוטו (1997) בע"מ | בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו דמ"ר 57240-01-11 צעירי נ' קניוון הדפוס ארטגרף 29 אוגוסט | בבית המשפט העליון בש"פ 822/99 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המבקש: עודד שכטר נגד המשיבה: מדינת ישרא | בית משפט השלום בחיפה ת"א 2208-11-08 חלבי ואח' נ' פוגוסטרו ואח' תיק חיצוני: 22 מאי 2 | 4714-06-14 בפני כב' השופטת איילת גרבי המבקשת מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד שי וינר נג | בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע תת"ע 3790-04-11 מדינת ישראל נ' אלון תיק חיצוני: 34200614997 | בפני כב' השופטת ישראלה קראי-גירון מבקשים 1. דניאל איתן נגד משיבים 1. כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ו | בפני כב' השופטת אינעאם דחלה-שרקאוי תובעת חברת הנסיעות והתירות נצרת בעמ נגד נתבעים החלטה 1.       | בית משפט השלום בירושלים ת"א 5440-07 אבו ניע נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תיק חיצו | לפני כב' הרשם הבכיר ניר נחשון התובע: יורם ורדיקה -נגד- הנתבעת: חברת פלאפון תקשורת בע"מ פסק- | בפני כב' הגורם שיפוטי בתיק תובעים 1. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נגד נתבעים 1. דוד בוטביקה 2. ה | החלטה בתיק בש"פ 307/05 בבית המשפט העליון בש"פ 307/05 - א' בפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן העור | בפני כב' השופטת רקפת סגל מוהר תובע צדקיה נתנוב נגד נתבע יוסי שלג פסק דין רקע 1. בתאריך 6.7.11, ב | בבית המשפט העליון רע"א 719/99 - א' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המבקש: דורון רובין נגד המשיבי | מספר בקשה:1 בפני כב' השופטת עפרה צ'רניאק מבקשים נגד משיב יצחק אלטיניובא החלטה המשיב יגיב לבק | בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 30572-09-11 גודפריד ואח' נ' TATIANA BORTA 09 נובמבר 2011 מבק | בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע עת"מ 5775-10-10 לישראל בע"מ נ' עיריית אילת בפני כבו | לפני כב' השופטת הדס פלד תובעים 1. בנק דיסקונט לוד 11059 נגד נתבעים 1. אברהם חזיזה 2. כרמית חזיזה | בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה ת"ק 58435-05-12 כהן ואח' נ' דהרי ואח' 25 יוני 201 | בפני כב' הרשמת הבכירה קרן מרגולין - פלדמן התובע מרדכי בר נתן ת.ז. XXXXXX591 נגד הנתבעים 1. מג | מספר בקשה:2 בפני כב' השופטת נבילה דלה מוסא התובע בנק הפועלים בע"מ נגד הנתבע באסל זרעיני, ת. | בפני כב' הרשמת דניה דרורי תובעים 1. שמואל בן חיים נגד נתבעים 1. פסגות א. בע"מ הודעה 1. תביע