מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

בפני
כב' השופט דורון חסדאי

התובע

חיים בלומנפלד
ע"י ב"כ עוה"ד בן ציון אדורם

נגד

הנתבע
אליאב בצלאל – בעצמו

פסק דין

מבוא

בפני שתי תביעות כספיות אשר הדיון בהן אוחד. בגדרן של תביעות אלו מבקש התובע לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי, עקב פרסומים המהווים לשון הרע, על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965 ( להלן: "החוק") וכן עקב פגיעה בפרטיות, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א 1981 ( להלן: "חוק הגנת הפרטיות").

השאלה המרכזית בפסק הדין כפי שיובהר להלן נוגעת, בין היתר, לגבולות הביקורת שרשאי אדם, אשר פועל להבנתו ,כאביר שלטון החוק להביע , כלפי מי שלטענתו עשה מעשים בגינם הוא אינו ראוי לכהן בתפקידו.

רקע כללי בתמצית ותוכן הפרסומים

הצדדים לתביעה היו במועד הרלוונטי לתובענות תושבי שערי תקווה, ישוב קהילתי ( המונה כ-1,500 משפחות), השוכן על המורדות המערביים של הרי השומרון (להלן: "הישוב").

הישוב מנוהל על ידי " ועד מקומי" (להלן: "הועד"). חברי הועד נבחרים בהליך בחירות דמוקרטי וחשאי, ואולם פעילותם של חברי הוועד הינו על בסיס התנדבותי.

התובע, מר חיים בלומנפלד, היה ראש סיעת " רצו" שזכתה בבחירות שנערכו בישוב (11/2002).
לאחר כהונה בת כשנה וחצי ( כיו"ר היישוב בהתנדבות), התפטר התובע ומונה ע"י הועד המקומי לתפקיד מנכ"ל הישוב בשכר, תפקיד אותו ממשיך ונושא גם במועד כתיבת פסק הדין.

הנתבע, מר בצלאל אליאב, הנו בעליה ומנהלה של חברת " קידום" כח אדם בע"מ ועוסק כיום בניהול תיקי השקעות. בנוסף לעיסוקיו הפרטיים היה הנתבע מס' 2 ברשימתו של התובע ונמנה בין חברי וועד הישוב.

התובענות מקורן ועניינן בשלושה עשר פרסומים שנכתבו ופורסמו על ידי הנתבע ואשר התובע מוזכר בהם.

נסקור, בתמצית את ההתבטאויות השונות ( להלן: "הפרסומים") מושא התביעות על פי סדר כרונולוגי ( פרסומים 1-11 מתייחסים לת"א 14 856-12-10 ואילו פרסומים 12-13 מתייחסים לת"א 4494-09) . כמו כן, אקדים ואציין כי מלבד הפרסום הראשון, יתר הפרסומים הופצו לכלל תושבי הישוב:

פרסום ראשון
מכתב מיום 14.09.05 נושא הכותרת " דרישה לכינוס דיון דחוף בנושא: התנהלות מזכיר שערי תיקוה" (צורף כנספח ה' לכתב התביעה). מדובר במכתב אותו מסר הנתבע ליו"ר הועד, מר גדעון עידן, ובו העלה דרישה לכנס את הוועד בדחיפות וזאת על מנת להדיח את התובע מתפקידו. במכתב נאמר:

"1) היקף חובותיו האישיים מגיעים לקרוב ל 1,000,000 ₪ ( אם לא למעלה מזה)
2) למזכיר חובות אישיים/שותפות עסקית עם ולבעלי חובות ליישוב ( חייבי ארנונות
למגרשים שלא גרים בשערי תיקווה/תושבים).
3) פעולות סלקטיביות המתבצעות ע"י המזכיר כנגד חייבי ארנונות, כנשק כלפי מתנגדיו
האישיים, וכן התעלמות מחובות מאלה המצדדים בו.
4) חשד לטובות הנאה שהמזכיר מקבל מתושבים מסויימים ביישוב...
בהעדר ועדת ביקורת, זה למעלה משנה, מימצאים אלה מדאיגים שבעתיים..."

פרסום שני
מכתב מיום 15.09.05 נושא הכותרת " התנהלות מזכיר היישוב ויו"ר הועד". ( צורף כנספח ו' לכתב התביעה), בו נכתב:

"1) המזכיר הסתבך בחובות אישיים ועיסקיים בהיקף ידוע של למעלה מ 750,000 ש"ח ( יתכן שאף למעלה מכך).
2) אחד מחובותיו בסך כ 240,000 ₪ הם לחברה בבעלות של תושב היישוב, רמי אורפז, יו"ר עמותת הבריכה, אשר היתה למזכיר כוונה להעביר לעמותה זו, את הבלעדיות לניהול חוגים ביישוב, בהיקף כספי שהיה מממן, הלוואה ע"ס כמליון וחצי ₪ .....
3) המזכיר מסר צ'קים אישיים ללא כיסוי.
....
5) המזכיר אוכף וגובה חובות ארנונה בצורה סלקטיבית, מאלה המתנגדים לו, ומתעלם מחובות כנ"ל מהמצדדים בו. וכן מיקרים נוספים שקצרה הדף מלהכילם.
......
.....
ד) אלמלא צבר המידע על התנהלותו בעבר, ועל התנהלותו בהווה, ייתכן שעל חלק מחריגות אלה אפשר היה להבליג ולטעון ש"כשעושים גם טועים" אבל, סך הנתונים שהצטברו הם כאלה, המעמידים בספק גדול את יושרו ואמינותו של המזכיר – חיימון, לאלה שפרטים נוספים ידועים עליו ועל התנהלותו, ואשר אינם יכולים להכלל כחלק ממסמך כתוב, אין כלל ספק באשר לחוסר יושרו ואמינותו...."

פרסום שלישי
מכתב מיום 25.09.05 נושא הכותרת " תשובה למכתבו של גדעון עידן – יו"ר הועד". המכתב נכתב בתגובה למכתבו של יו"ר הועד מיום 21.09.05, אשר במסגרתו דחה את אשמות הנתבע ( צורף כנספח יג' לכתב התביעה).
בין היתר נכתב בו :

"חובות אישים המתווספים לשאר הנתונים שהובאו, יוצרים את המעטפת ואת בית היוצר למעשי שחיתות, שמתפקידנו למנוע אותם טרם ביצועם ( אם עדיין לא התבצעו).
....
"לא ניתן להתעלם מהעובדה כי לתושבים רבים יש חריגות בניה, כאלה או אחרות ( כולל לחיימון) ורק טיפול מסודר אחיד ושיויוני בנושא זה ראוי שיתבצע. תחת זאת מנוצלת " חולשה" זו לניגוח על רקע לא עניני לחלוטין ומנוצל ככלי להפעלת לחצים ( לא בבית ספרי) וכשגם יו"ר הועד נותן לכך יד ומשענת זה חמור שבעתיים...."

פרסום רביעי
בעקבות תלונה שהוגשה למשרד הפנים נערכה בשנת 2005 בדיקה, במסגרתה מונה מבקר ( רו"ח אפרים סיני) לביצוע ביקורת במסמכי הוועד. המבקר הוציא דו"ח ביניים, וביום 5.05.05 נתן וועד הישוב תגובה מטעמו לאמור בדו"ח.
לגישת התובע, בעקבות תגובת הוועד הוציא המבקר תגובה מטעמו ובה זנח את רוב ממצאי הדו"ח, כך שלדידו של התובע, נותרו מהאמור בדו"ח, מספר ממצאים בלתי משמעותיים. למרות האמור, ביום 16.01.06 פרסם הנתבע מכתב נושא הכותרת " דו"ח מבקר משרד הפנים/ והסתרתו המכוונת מוועד היישוב" (צורף כנספח ט"ז לכתב התביעה) ובו טען הנתבע כי דוח המבקר הוסתר במתכוון על ידי התובע וכן תיאר בו את התובע כאיש מושחת אשר אינו בוחל באיומים על מנת לכפות רצונו על חברי הועד. להן מקצת מן האמור במכתב:

"...בעקבות ביקורת שנערכה ע"י משרד הפנים בתחילת 2005 ביישובנו, נשלח לישוב דו"ח חמור ב 3/05 המציין שורה של מיקרים, בהם נתגלו חריגות גסות מכל נורמה של מינהל תקין, ואשר המסקנה המתבקשת מהן גובלת בפלילים. דו"ח חמור זה הוסתר במתכוון, ולא הובא לידיעת חברי הוועד.
...
הנזק האפשרי ליישוב, כשאנשים מסוג היו"ר הנוכחי, גדעון עידן, ומזכיר היישוב הנוכחי, על שלל "מעלליהם" והחיפויים ההדדיים ביניהם, יושבים לסגור עסקאות עם קבלנים, ומבצעי עבודות שונות, הוא יותר ממוחשי.
....
המזכיר הנוכחי חיים בלומנפלד מנסה בימים אלה באמצעות הגשת תלונות שווא, שקריות ומגוחכות על כביכול "סחיטה באיומים" (???) ו"העלבה", ע"י התראות מעורך דינו ושרבוב נושא הטיפול בחריגות בניה, להניא חלק מחברי הועד לעשות את המוטל עליהם מתוקף תפקידם, (לצערי, כנראה, יש בין חברי הוועד כמה שנכנעו ללחץ כגון זה), מעבר לעובדה שהוא מסתייע בשקרים על מנת לבנות את גרסתו, יש בעובדה הזאת, משום דרדור היישוב לסכנת התרסקות מוסרית, שתרחיק רבים וטובים (ולמעשה כבר נגרמה להרחקה) מעשיה ציבורית הכרחית..."

פרסום חמישי
מכתב מיום 21.09.06 נושא הכותרת " תגובה למכתבו של גדעון עידן מיום ה18/9/06 ההרס והנקמנות האישית של מזכיר ויו"ר היישוב בבית שרר" (צורף כנספח י"ז לכתב התביעה). לעניין פרסום זה טען התובע כי הנתבע ניסה לציירו כמי שמעוניין להכפיש את מתנגדיו ומהלך עליהם אימים. בין היתר נכתב:

"....מהר מאוד מצא עצמו גידי שרר מתמודד עם טענות שווא של מזכיר היישוב על כביכול "גניבת דלק", טענה שהופרכה לחלוטין ונמצאה כלא מבוססת לחלוטין, ושנבעה מניסיון של מזכיר היישוב להכפיש את שמו של מי שהעביר ביקורת עליו, תוך "לחישה" באוזני מקורבים על האשמות שווא אלה כשהוא מודע לשקר ולכזב שלהן..."

פרסום שישי
ביום 11.10.06 הפיץ הנתבע מכתב נוסף בעניינו של התובע הנושא את הכותרת " הגשת כתב אישום נגד מנכ"ל היישוב חיים בלומנפלד" (צורף כנספח י"ח לכתב התביעה). במכתב זה טען הנתבע כי המשטרה המליצה להגיש כתב אישום כנגד התובע בחשד " למעשים חמורים" ולאי סדרים כספיים. בין היתר כתב כך הנתבע:

"...3. ראוי לומר מלכתחילה, כי עד אשר לא יורשע המואשם בבית המשפט, הוא משפטית בחזקת זכאי.
4. אולם, א. בהיבט הציבורי, ראוי, נורמטיבית, כי אדם, הנושא משרה ציבורית, שהמשטרה, לאחר חקירה, המליצה להגיש נגדו כתב אישום פלילי, ישעה עצמו מתפקידו עד אשר יזוכה מאשמות אלו בבית המשפט, ומי שאינו מבין זאת בעצמו, ראוי ל"עזור" לו בכך.
ב. האשמות בהן מואשם מנכ"ל היישוב, נוגעות לאי סדרים כספיים והאשמות חמורות אחרות שרובן נוגעות לתחום הכספי. לאור עובדות אלה ולאור חשדות שכאלה, חובה על וועד היישוב להשעותו מיידית. מכל סמכות הנוגעת לניהול כספי ו/או זכות לחתימהף הוצאת כספים ו/או ניהול מו"מ עם קבלנים, או קידום בשכר למי מהעובדים, והמשמעות היא חד משמעית, השעיה, מכלל תפקידו.
ג. עדויות נוספות, חיוניות, מאנשים שונים בישוב, לא נגבו ביודעין, ע"י המשטרה ועל אף עובדה זו ממליצה המשטרה על הגשת כתב אישום. לאמור, די בראיות הקיימות גם ללא סיוע העדויות הנוספות.
...
6. לכותב תלונות אלה (וגם לרבים אחרים) לא היה צורך בהמלצה להגשת כתב אישום על מנת לדעת ולקבוע כי מדובר באדם מושחת. עצם הגשת תלונת שווא שיקרית במשטרה, ע"י החשוד הנוכחי על "סחיטה באיומים" כביכול, נגד חבר בוועד הישוב, שה"עיז" להעלות ביקורת על נורמות הפסולות ועל נעשים הנושקים לשחיתות שלטונית, בגינם הוא דרש מהחשוד, להתפטר. ולאחר חקירה ע"י המשטרה נסגרה, לאלתר, תלונת השווא. אלא שאותו מושחת "שב אל קיאו", והציג את שקריו בפני וועד היישוב, ולאחר מכן, חזר על שקריו, בכתב, גם בפני היועץ המשפטי לממשלה, מעידה יותר מכל על היותו אדם מושחת נקודה. מעבר למעשיו הנוספים שלא זה המקום לפרטם...."

לעניין זה מציין התובע כי תיק החקירה שנפתח כנגדו, עקב תלונה של חבר יישוב, הועבר לפרקליטות בהמלצה " לעיון ולסגירה" ומבלי שהומלץ על הגשת כתב אישום, וזאת בניגוד באמור בפרסום.

פרסום שביעי
בעקבות מכתבו של הנתבע מיום 11.10.06 (" הפרסום השישי") כתב התובע מכתב מטעמו ובו ביקש להודיע לכלל התושבים כי בניגוד לאמור במכתבו של הנתבע, משטרת ישראל סיימה את החקירה בעניינו והעבירה את התיק לפרקליטות עם המלצה "לעיון וסגירה".

גם למכתב זה לא נותר הנתבע אדיש וביום 19.10.06 הפיץ מכתב נושא הכותרת " תגובה למכתבו של החשוד חיים בלומנפלד", בו רשם כי האמור במכתבו של התובע שקרי ובכוונת המשטרה להמליץ על הגשת כתב אישום ( המכתב צורף כנספח כ' לכתב התביעה). להלן מקצת מהאמור במכתב:

"...מתוכן הדברים שנמסרו לי, עולה כי חומר החקירה והראיות שבו, מספיקים להגשת כתב אישום. אם כי הפרקליטות היא זו שמחליטה בנושא. יתרה מכך נמסר לי כי עדויות נוספות מתושבים שהביעו נכונות להעיד, לא נגבו באשר הראיות מספיקות.
הסיפא בסעיף 2 במכתבו של בלומנפלד "משטרת ישראל גם היא סיימה...עם המלצה לעיון וסגירה" הוא שקרי לחלוטין, וביודעין. באשר זאת היתה המלצת המשטרה, ואף לא מתקרב לכך....."

פרסום שמיני
ביום 1.01.07 פרסם הנתבע מכתב נוסף נושא הכותרת " תגובה לתגובת ה"צמד" + עדכונים" (צורף כנספח כ"א לכתב התביעה) במכתב כינה הנתבע את התובע שקרן ומושחת. המכתב עסק במר גידי שרר והסיבות שהביאו לסיום תפקידו. בין היתר נכתב בו:

"....אלא למנכ"ל היישוב בניסיונו הקנאי לטפול אשמה על מי שביקר או מבקר אותו אין "מעצורים" והכל מבחינתו מותר.
ומי שמכיר גם בצורה ראשונית בלבד את מעללי העבר של מנכ"ל היישוב יודע כי "אין חדש תחת השמש". היתרון יחיד העומד לרשותו הוא העובדה כי אין לו כל בעיה לשקר במצח נחושה, מול אדם בודד או מול ציבור שלם.
...אין כל כוונה להרפות מהיעד שהוצב, והיא הרחקת ה"צמד" מכל תפקיד בישוב האחד מושחת והשני, גדעון, פשוט חדל אישים, לצערי קיימות הצדקות רבות להרחתם, חלקן מונחות וממתינות להחלטת פרקליטות המדינה..."

פרסום תשיעי
מכתב מיום 27.05.07, נושא הכותרת " הבהרה הכרחית אבי יעקובוביץ ( חבר בוועד הישוב)" ( צורף כנספח כב' לכתב התביעה). במכתב ביקש הנתבע ל"הסביר" לכלל תושבי הישוב כיצד משמר הוועד רוב בהצבעותיו. בין היתר, מובא במכתב כי בסמוך לביתו של חבר וועד אחר נבנה משטח חניה גדול אשר לטענתו אין בו כל תועלת לכלל הציבור, מלבד לאותו חבר וועד. בכך טוען הנתבע כי ע"י מתן הטבות אישיות ( על חשבון הציבור) מצליח הוועד לשמר רוב בהצבעותיו וכן את נושאי המשרה בו. התובע טוען כי גם במכתב זה בחר הנתבע לכנותו אדם מושחת והסב את תשומת לב בית המשפט לשורות הבאות:

" תמיכתו של אבי יעקובוביץ, כלשון מאזניים, אכן משמרת, זמנית, רוב בוועד להמשך העסקתו של מי שהוגדר על ידי מפורשות וברורות אדם מושחת..."

פרסום עשירי
מכתב מיום 17.07.07 נושא הכותרת "הנחות תמוהות בארנונה/ הבחירות המתקרבות/ רשימת " ק.ש.ת."" (צורף כנספח כג' לכתב התביעה). במכתב זה, ביקש הנתבע ליידע את כלל התושבים במידע שחשף לגבי חברי הוועד ובתוך כך גם לגבי התובע, בין היתר כתב:

" מנכ"ל הישוב בלומנפלד חיים מקבל הנחה של 66% (שישים וששה אחוז !!!) מתשלומי הארנונה החל מיום 1/2003 (חודשיים לאחר הבחירות האחרונות).
מעבר לעובדה כי אינו משלם כלל על חלק מהבניה אצלו.....
....
לאחרונה הגיע לידי הח"מ מידע לפיו מספר רב של מגרשים, חלקם בשטח ט', המיועד לבניה לכלל הישוב, נרכשו ללא מכרז, ע"י "מקורב" נוסף ל"צלחת"....

פרסום אחד עשר
בתגובה למכתבו של הנתבע, הפיץ התובע ביום 22.07.07 מכתב בו ביקש להפריך את האמור בפרסום העשירי. הנתבע שלא יכול היה להישאר אדיש למכתב זה, פרסם ביום 26.07.07 מכתב נוסף, נושא הכותרת " שקרים מפורשים ואוילות בתגובת ה"צמד" / תגובה לתגובה" (צורף כנספח כה' לכתב התביעה), ובו טען כי האמור במכתב תגובתו מטעם התובע אינו אמת, תוך שכינה את התובע שקרן:

"...ל"צמד", הנ"ל מנכ"ל הישוב ויו"ר הועד, אין כל בעיה להשתמש שימוש יום יומי בשקרים וסילופים, כש"ההגיון" העומד מאחורי מעשים אלה, הוא כי במילא הרוב לא יכנס לפרטם ולא יבדוק אותם. (צודקים או לא ?? תלוי בכל אחד ואחת מהציבור)...."

לטענת התובע לאמור בפרסום זה טוען לא צרף הנתבע כל ביסוס עובדתי, וכל מטרתו הייתה לעשות לביתו בבחירות הקרובות, תוך רמיסת שמו הטוב של התובע.

כאמור, ביום 4.11.09 הגיש התובע תביעה נוספת בגין שני פרסומים נוספים ( ההפניה לכתב התביעה בגין אלו מתייחסת לכתב התביעה אשר הוגש בת"א 4494/09):

פרסום שניים עשר
מכתב מיום 3.06.09 נושא הכותרת " פס"ד ביהמ"ש המחוזי בלומנפד נ' חובוד/ הרס חדרו של קצין צה"ל". הרקע לפרסום, ובתוך כך גם להגשת התביעה הנו פסק דין בערעור של בית המשפט המחוזי מיום 14.05.09 .

בשנת 2004 הגיש בלומנטל ( התובע כאן) תביעת לשון הרע כנגד תושב הישוב אחר, בבית משפט השלום בת"א . ביום 26.11.07 ניתן פסק דין, ע"י כב' השופטת חנה ינון , אשר דחה תביעתו ואף נפסקו כנגדו הוצאות.

בין האמור בפסק הדין כתבה השופטת :

"...ברם, למתבונן בעדויות הצדדים ובדו"ח ועדת הביקורת נגלית תמונה עגומה של ניהול ענייני הישוב והליך קבלת החלטות באופן פגום אשר אינם עולים בקנה אחד עם כללי המנהל התקין, וכן עולה כי מדובר בניהול כושל, דבר שיש בו פגיעה בכלל תושבי הישוב". (פסקה 76.76 לפסק דינה של כב' השופטת ינון אשר צורף כנספח ט' לכתב התביעה).

התובע, אשר לטענתו, לא השלים עם האמור בפסק הדין, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בגדרו של ע"א 3996/07 ( צורף כנספח ח' לכתב התביעה).

ביום 14.05.09 נדון הערעור בפני כב' השופט י. שנלר ולגישת התובע ערעורו התקבל במלואו, תוך שנרשמו הדברים הבאים:

"הצעת בית המשפט:
קביעת בימ"ש קמא כי אין לראות באף אחד מהמשפטים שפירסם המשיב ואשר הינם נשוא התביעה בפני בימ"ש קמא, בגדר לשון הרע לכשעצמו, ומבלי להיזקק להגנות, קשה לקבלה.
עם זאת, דומה כי יטיבו הצדדים לעשות אם יגיעו להסכמה שתייתר קביעה זו או אחרת של ביהמ"ש במסגרת הערעור, על כל השלכותיה.
לאור האמור, מוצע:
פסק דינו של בימ"ש קמא יבוטל.
המשיב יתנצל בכתובים בפני המערער, תוך שניתן יהיה כמובן להביא פרסום זה לידיעת ציבור התושבים, וכשבהתנצלות יצויין כי המשיב מתנצל בפני המערער על אותן אמירות שייחס לו (ובכלל האמור הנושאים: הריסת תחנות ההסעה, שימוש בכספי הישוב ליעוץ משפטי פרטי ושימוש בכספי הפנסיה למימון פעולות אחרות), ואשר הוברר שחלקן לא היו נכונות. כך מתנצל הוא כי אם המערער נפגע מפרסומים אלו."

הצדדים קיבלו את הצעת בית משפט והגיעו להסדר הבא:
פסק דינו של בית המשפט קמא יבוטל.
ההוצאות שנפסקו כנגד בלומנפלד יושבו לידיו.
חובוד יחתום על מכתב התנצלות ובלומנפלד יהיה רשאי לפרסמו.
עוד הסכימו הצדדים באשר לנוסח מכתב ההתנצלות.
ההסכמות דנן קיבלו תוקף של פסק דין.
בהמשך לאמור, ביקש התובע לעדכן את כלל תושבי הישוב באשר לפסיקת ביהמ"ש המחוזי וביום 17.05.09 פרסם מכתב, בו נכתב בין היתר:

"6. אני מתכבד לדווח כי הערעור שהגשתי כנגד מר חובוד התקבל במלואו על ידי בית המשפט המחוזי (ביום חמישי האחרון 14/5/09), ...
7. במסגרת פסק הדין קבע כב' בית המשפט המחוזי את הקביעות הבאות:
פסק הדין פסק הדין של בית המשפט השלום (כב' השופטת חנה ינון) יבוטל במלואו במקשה אחת....
9. למותר לציין כי בעקבות פסק הדין של בית המשפט המחוזי אשר ביטל לחלוטין את פסק דינו של בית המשפט השלום נתבטלו (בלשון המעטה) העדויות שעמדו לנגד בית משפט השלום עת שנתן את פסק דינו השגוי, ובכללן עדותו של מר בני קייזר....
10. ביטולו המוחלט והמלא של פסק דינה....סותם את הגולל על השימוש הנרחב שעשה בפסק דינה ....חבר הוועד מר בצלאל אליאב, אשר הפיץ את פסק הדין שבוטל לגורמים רבים מאוד....
11. אבקש לסיים את הדיווח אליכם בנימה אישית:
...... בית המשפט המחוזי הוכיח ללא צל של ספק את היושרה האישית והציבורית שלי ועל כך אני שמח להמשיך ולשרת אתכם נאמנה". (העתק המכתב צורף כנספח ז' לתצהיר הנתבע)
גם לפרסום זה לא נותר הנתבע אדיש וביום 3.06.09 שלח מכתב מטעמו לכלל תושבי הישוב (להלן: "הפרסום השניים עשר") ובין היתר כתב בו:
"1. ב17/5/09 פרסם מזכיר הישוב בלומנפלד את פירושו האישי לפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי....
...
ג) בית המשפט המחוזי, לא דן בתיק לגופם של דברים, אלא הציע הסדר שהצדדים אימצו. ונכתב פסק דין בן ארבע שורות, שמר בלומנפלד במכתבו בחר להסתיר מהציבור. (מצ"ב בזאת בעמוד השני).
3) בלומנפלד כותב במכתבו לציבור: "בית המשפט המחוזי הוכיח ללא כל צל של ספק את היושרה האישית והציבורית שלי".....בנתונים אלה, כל בר דעת יקבע את משקלן הראוי של דברי שבח עצמיים אלה של בלומנפלד ואת רמת היושרה האישית והציבורית הניכרת רק מדברים אלה.
4) בנסיבות אלה ובשל הנושאים הציבוריים ומההיבט הציבורי, לעניות דעתי, אף תושב ו/או חבר וועד אחראי לא יכול להרשות לעצמו להתעלם מפסק הדין המנומק והיסודי (שבוטל פורמאלית כחלק מהסדר פשרה בין הצדדים) שנכתב בבית משפט השלום אשר בפניו הובאו הראיות והעדויות האמינות ומתוכן פסק דין זה, ככל שמדובר בנושאי ציבור. .."

פרסום שלושה עשר
מכתב מיום 28.10.09 נושא הכותרת " תגובה למכתבו של גדעון עידן יו"ר הוועד מיום 25/10/09 " ( צורף כנספח יב' לכתב התביעה). לעניין מכתב זה מבקש התובע להפנות את תשומת לב בית המשפט לאמור בסעיף 6, שם נכתב:

"פרוייקט שטח ט' – כאמור עוד לפני כשנתיים, העליתי בוועד הישוב את ההכרח כי פרוייקט בניה זה, שהוא נכס של כלל הישוב, ראוי שיתנהל בשקיפות מלאה, תוך ניקיון כפיים ובדרך של מכרז חיצוני. גם לטובת הקידום הענייני וגם לצורך בלהקרין שקיפות מלאה, תחת פסק הדין החמור שניתן בבית המשפט בת"א נגד בלומנטל (11/2007) ואשר קבע כי הישוב התנהל בדרך "שאינה עולה בקנה אחד עם מינהל תקין" ובדרך של "כישלון ניהולי אשר פגעה בכלל התושבים....."

לעניין פרסומים אלו, מלין התובע, כי הנתבע נטל על עצמו את החירות לפרש את פסק דינו של בית המשפט המחוזי באופן שגוי תוך שהוא מטעה את הציבור, כמו כן, לגישת התובע, אמירות הנתבע בפרסום 13 יוצרות מצג, בקרב קהל הקוראים, כאילו מדובר באמירות מתוך פסק דין חי וקיים, תוך הסתרת העובדה כי פסק הדין בוטל.

טענות התובע בתמצית

לגישת התובע, זרע המחלוקת בין הצדדים ובתוך כך הסיבה שהניעה את הנתבע בהפצת הפרסומים, הנה דרישתו מהנתבע להסדיר את חריגות הבניה בביתו.

עובר לפרוץ הסכסוך זכה התובע להערכתו של הנתבע אשר תמך פוליטית בהחלטותיו בוועד ואף ציין לשבח את פעולותיו ותפקודו כיו"ר הועד.

התובע סבור כי תמיכתו של הנתבע ( אשר ביצע בביתו בניה בלתי חוקית וחריגות בניה), נעשתה מתוך שהנתבע סבר כי אותה תמיכה, תקנה לו לימים חסינות ותהווה עבורו " מגן" מפני פעילות האכיפה של הרשות המקומית.

ביום 8.08.05 פגש התובע בנתבע והודיע לו כי בכוונתו לפעול כנגדו בגין הבניה הבלתי חוקית. כמו כן במועד הפגישה נשאל הנתבע ע"י התובע מדוע איננו משלם ארנונה בגין תוספת והבנייה ובתגובה ענה הנתבע: "אתה גנב, מושחת ונוכל".

לטענת התובע, החל מרגע זה עשה הנתבע כל שבידו לפגוע בו ולהעבירו מתפקידו ( לרבות פגיעה בשמו הטוב של התובע והכפשתו) וזאת מתוך מטרה ללחוץ עליו ולהביאו לחזור בו מעניין האכיפה.

בפרסומים אלו הפיץ הנתבע שקרים מפגיעים, הכפשות, השמצות, גידופים ועלבונות, בזדון ומתוך ידיעה גמורה ומלכתחילה כי אין בהם שמץ של אמת.

מסע ההשמצות נועד, לדידו של התובע, לפגוע בשמו הטוב, במשפחתו, באיכות חייו וכן במשרתו, כל זאת תוך שהנתבע מופעל מנקמה אישי.

טענות הנתבע בקליפת האגוז
הנתבע אשר איננו מיוצג, הגיש כתב הגנה רווי טענות ותיאורים ומתוכם נעשה ניסיון לדלות את העיקר והנוגע לענייננו כדלהלן :

הנתבע מודה כי אכן קיימות בביתו חריגות בנייה, (אשר עיקרן נבנו עוד טרם הבחירות) ואולם כופר בטענת התובע כי רצונו לאכוף חריגות אלו היא שהביאו לפרסומיו. עוד מוסיף הנתבע לעניין זה, כי קיומן של חריגות בנייה הינו דבר שכיח בהרבה מבתי היישוב, כמו גם בביתו של התובע עצמו. אולם, לגישתו, באמצעות כלי האכיפה עושה התובע שימוש לא ראוי לצורך ניגוח מתנגדיו הפוליטיים ע"י ביצוע אכיפה סלקטיבית בעניינם וכנגדם.

מכתביו לתושבים היו מגובים בעובדות ומסמכים ו/או התבססו על הנאמר לו מפי אנשים מקצועיים בתחומם. לאור הנתונים שהובאו לידיעתו, הביקורת העולה ממכתביו הייתה יותר מהכרחית ונועדה להילחם בשחיתות אישית וציבורית כפי שנחשפה בפניו.

הנתבע מיקד טיעוניו ברקע והנסיבות שקדמו להפצת הפרסומים, אשר לטענתו הם הסיבה לדברים שפרסם. להלן הנקודות העיקריות אותן מעלה נתבע כנגד התובע בקצירת האומר:

איחוד תפקיד יו"ר הוועד וגזבר הישוב – התובע פעל לאיחוד תפקיד מזכיר ( תפקיד התנדבותי) וגזבר היישוב ( תפקיד נושא שכר) כאחד הפעולות הראשונות שעשה מאז כניסתו לתפקיד. בפעולה זו, הכשיר התובע לעצמו את הקרקע, שכן בשנת 2004 הביא לפיטוריו של בני קייזמן, מי שנשא בתפקיד עד אותה עת תוך שעשה בה חייל, במטרה להיכנס לתפקידו ולרשת את שכרו. לאור האמור כבר ביום 16.07.04 יצא הנתבע במכתב לכלל התושבים ובו התריעה על המהלך ( המכתב צורף כנספח א' לכתב ההגנה).

הנתבע הודיע ברבים על כוונתו לערוך כנס בנושא בו ייקחו חלק כלל תושבי היישוב. בעקבות האמור כינס התובע אסיפה מיוזמתו ובה היתנה התפטרותו מחברות בוועד בקבלת המשרה של מזכיר הישוב. הגם שהנתבע סבר כי מינוי זה מחייב הוצאת מכרז מסודר, הסכים, לאור הנסיבות שנוצרו, למינויו של התובע ללא מכרז מתוך אמונה שמדובר באירוע חד פעמי שלא יהיה בו להוות תקדים. עוד טוען הנתבע כי בבוקר מועד כינוס הישיבה התקשר אליו התובע ואמר לו " יש גורמים שמנסים לסכסך ביננו....שאמרו לי שיש אצלך חריגות בניה ואולי כדאי שנבטל את הכנס.." (לטענת הנתבע הציטוט הנו מזיכרונו).

בפועל, כיום מועסקים התובע כמנכ"ל הישוב במשרה מלאה וכן גזבר בחצי משרה ( קרי 150% משרה). לטענת הנתבע הדבר עומד בניגוד להנחיות משרד הפנים, אשר מורות כי ברשות המונה עד 10,000 נפשות יועסקו מזכיר וגזבר, כ"א ב50% או לחילופין עובד אחד שישמש כמזכיר/גזבר ב 100% ( הנחיות משרד הפנים צורפו כנספח ד' לכתב ההגנה).

במועד בו כיהן התובע כיו"ר הועד התבצעו ביישוב שני פרויקטים בעייתיים אשר התגלו, לגישתו של הנתבע, כבזבזניים במיוחד:

"פרויקט הבאגר" – בעוד שהסכום שאושר לפרויקט ע"י הועד עמד על 60,000 ₪, בפועל שולמו 270,000 ₪ תוך רמיסת הנהלים ואישור בדיעבד של הסכום.

"פרויקט האספלט" – גם לגביו טוען הנתבע כי בפועל שולם סכום הגבוה משמעותית מזה אשר אושר ע"י הוועד, ובניגוד לדעתו הברורה של יו"ר ועדת הכספים דאז.

עוד טוען הנתבע כי על מנת להצדיק את גובה הסכום ששולם לקבלנים, הומצאו לחברי הוועד הצעות ששורבטו בדיעבד.

חובות אישיים של התובע וקשריו עם בעלי חוב :
לתובע חובות אישיים כבדים והנתבע סבור כי יש בחובות אלו להוות חלק משיקול הדעת המניע אותו בהחלטותיו ובפעילותו:

התובע חייב כספים רבים למר רמי אורפז. אורפז הנו מבעליה של חב' סגנון ומי שמשמש כיו"ר עמותת הבריכה, (המדובר בעמותה פרטית בבעלות חלק מתושבי הישוב).

לטענת הנתבע, התובע התאמץ והשתדל להעביר לניהול הבריכה את כל החוגים הקיימים ביישוב על הכנסותיהם ובאופן בלעדי, תוך גרימת נזק לחוגים הקיימים והפועלים ביישוב, מבלי שיידוע חברי הוועד על היותו בעל חוב ליו"ר העמותה. מהלך זה טורפד על ידו וכן על ידי חברי וועד אחרים.

בתחילת 2003, בסמוך לאחר מועד הבחירות, הקים התובע שותפות עסקית עם מר ינאי יצחק ( וחברת " דווקא, שבבעלותו) שהינו בעל חוב גדול לישוב. המידע לעניין השותפות לא הובא לידיעת כלל חברי הוועד.

עוד לעניין זה טוען הנתבע, כי ביום 31.05.05 שלחה עו"ד דינה יהב ( ב"כ של מר ינאי) מכתב נושא הכותרת " העדר חבות ארנונה – חב' דווקא, מר ינאי יצחק" בו טענה כי חובותיו של מרשה נמחקו על פי סיכום עם מר חיימון ( התובע):
"5. דרישות קודמות משנת 2004 בוטלו ולא נשלחה כל דרישה עד
חודש מאי 2005.
אודך על בדיקה של סיבת חידוש משלוח דרישה זו, בניגוד לפניות מנומקות בכתב וסכום עם נציג המועצה, מר חיימון". (העתק המכתב צורף כנספח י"ח לכתב ההגנה)

באמור, טוען הנתבע, יש ללמד שמלבד העובדה שהתובע לא פסל עצמו מלדון בחובות שותפו, שהוא אף זה אשר פעל לביטול חובותיו.

לאור הנתונים שהצטברו, אותם לטענתו ראה כמדאיגים, החליט הנתבע כי הדרך הנכונה והאתית בה עליו לפעול היא:
ראשית, פניה לתובע עצמו על מנת שזה מיוזמתו יציג התפטרותו.
שנית, במידה והתובע יסרב - פנייה ליתר חברי הוועד והצגת המידע בניסיון לשכנעם להביא לפיטורי התובע.
שלישית, במידה והדרך הראשונה והשנייה יכשלו, ראה הנתבע לנכון כי יש להביא את כלל הנתונים לידיעת הציבור, וכך לטענתו פעל.

ביום 15.08.05, לאחר דין ודברים קשים בין התובע לנתבע, מסר הנתבע לתובע מכתב הנושא את תאריך כתיבתו (8.08.05) ובו דרש מהתובע להתפטר מתפקידו ( המכתב צורף כנספח י"ג לכתב ההגנה). לאחר כשבוע ומשלא נתקבלה כל תגובה פנה הנתבע לחברי הוועד וביקש לידע אותם לגבי הנתונים שהגיעו לידיו, תוך שהעמיד אותם על ההכרח לקבל החלטה שתביא לידי סיום את תפקידו הציבורי של התובע. בתגובה לפנייתו השיב לו יו"ר הוועד גדעון עידן, כי האמור במכתב הינו עניין אישי בין הנתבע לתובע. בהמשך פרסם יו"ר הוועד מכתב תגובה לכלל התושבים וחברי הוועד החליטו הוועד לאמץ את האמור בו.

לטענת הנתבע, ביום 8.09.05, כשלושה שבועות לאחר שמסר לתובע את דרישתו, שלח האחרון פקח בניה על מנת לבצע מדידות בביתו. עוד טוען הנתבע כי עיתוי שליחת הפקח, בכפוף להוראות התובע, מעידה כי הפעולה נבעה משיקולים לא ענייניים ובראשם נקמה אישית. לטענת הנתבע התובע ביקר מספר פעמים רב בביתו והיה מודע היטב לחריגות.

זאת ועוד, ביום 13.11.05 הגיש התובע כנגד הנתבע תלונה במשטרה בגין " איומים, ניסיון סחיטה והעלבה". התלונה נסגרה הואיל ולא נמצאה אשמה פלילית במעשי הנתבע. (העתק מסמך ההודעה בגין סיום החקירה צורף כנספח ט"ו לכתב ההגנה).

לגישת הנתבע, התובע פעל בפני חברי הוועד והתושבים להציג את הביקורת שמתח עליו הנתבע, כעלילה שיסודותיה בשליחת הפקח לביתו, אגב רצונו לאכוף את חוקי הבניה. בתיאוריו הוצג הנתבע כ"סחטן" וכן " כעבריין אלים". בגין מעשיו אלו של התובע, ביום 8.01.07 הגיש הנתבע תביעת לשון הרע ( ת"א 1151/07) ואולם חזר מתביעתו ביום 18.07.13.

התייחסות הנתבע לגבי הפרסומים עצמם בתמצית:

המכתב מיום 14.09.05 – המכתב הופנה ליו"ר הוועד כדרישה הכרחית ומתוקף תפקידו.

המכתב מיום 15.09.05 – בניגוד לדברי התובע, למסמך צורפו אסמכתאות לעיקר הטענות האמורות בו. (הפרסום המלא צורף כנספח כ"ז לכתב ההגנה)

המכתב מיום 25.09.05 – המכתב נשלח ליו"ר הוועד כתגובה על ניסיונו לחפות על התובע בדבר מעורבותו באי גביית החוב משותפו העסקי ע"י שטען כי הוציא עצמו ממעורבות בעניין הגבייה.

המכתב מיום 16.01.06 – הנתבע מכחיש את הטענה לפיה הוא זה אשר התלונן בפני משרד הפנים. כמו כן טוען הנתבע כי הדו"ח והתגובה לו ( אשר נכתבו ע"י התובע ויו"ר הוועד) לא הובאו לידיעת כלל חברי הוועד. לגישת הנתבע מתפקידיו של וועד הישוב לפקח, להנחות ולקבל החלטות והסתרת הדו"ח היווה נורמה פסולה שחובה היתה לבקרה.
כינויו של התובע " מושחת" תואמת, לגישת הנתבע, את ההגדרה הלשונית התקנית לאור מעשיו.

המכתב מיום 21.09.06 – המכתב הוצא כתגובה למכתבו של יו"ר הוועד, בו גיבה את מעשיו של התובע – הריסת בית עץ שבנה תושב היישוב לבנו, בשטח ציבורי הגובל בביתו. גם לעניין זה טוען הנתבע כי ביצוע ההריסה נבע ממניעים אישיים וכנקמה על כך שהאב העז להעלות ביקורת כנגד התובע. עוד מוסיף הנתבע וטוען כי כנגד האב, אשר שימש כפקח בישוב, טפל התובע אשמות שווא בגין גניבת דלק. הנתבע ביקש בפרסום זה להעמיד בפני התושבים את הדברים על כנם ואמיתותם.

המכתב מיום 11.10.06 – כנגד התובע התנהלה חקירת משטרה בחשד לקבלת טובות הנאה וחשדות נוספים, כתוצאה מתלונה שהגיש חבר וועד הנוגעת לפרויקטים שהוזכרו כאן. בסמוך למועד כתיבת המכתב, פנה אל הנתבע אחד מהאנשים אשר אמור היה להעיד בפני המשטרה, וטען כי טרם זומן למתן עדות. לאור האמור, פנה הנתבע טלפונית למשטרת אריאל ושוחח עם אחד החוקרים אשר מסר לו כי החקירה הושלמה וכן כי המסקנות הועברו לפרקליטות. לעניין אי זימונו של העד, טוען הנתבע כי אותו חוקר מסר כי הסיבה בגינה לא הוזמן התושב למתן עדות הינה שהראיות והעדויות בתיק אשר בידי המשטרה מספקים אותם ואין צורך בעדותו. לנוכח האמור, הסיק הנתבע כי המלצת המשטרה הינה להגיש כתב אישום בתיק ולכן הוציא את המכתב המבקש את התובע להשהות עצמו. עוד מבקש הנתבע לציין כי בפתח מכתבו טרח וציין " כי עד אשר לא יורשע המואשם בבית המשפט הוא משפטית בחזקת זכאי" תוך הדגשה.

המכתב מיום 19.10.06 – ביום 16.10.06 התקבלה תגובתו של התובע, למכתבו של הנתבע מיום 11.10.06. במכתבו בישר התובע לכלל התושבים כי משטרת ישראל המליצה לפרקליטות על " עיון וסגירה" של תיק החקירה נגדו. משיחות שערך הנתבע עם גורמים בשטרה התברר לו כי המשטרה מעבירה את חומר החקירה לפרקליטות מבלי לצרף לו כל המלצה. משיחות אלו הבין הנתבע כי נפל לכדי טעות ע"י שהעביר לכלל הציבור מידע שאיננו מדויק. עם זאת, לטענת הנתבע, במכתבו של התובע בה ציין כי החומר הועבר בצירוף המלצה ל"עיון וסגירה" ישנה הטעייה מכוונת ושקרית של התובע. במכתב הנ"ל טוען הנתבע ביקש להבהיר את הנושא בפני כלל התושבים.

המכתב מיום ה 1.01.07 – מדובר במכתב אשר נכתב כתגובה למכתבם של התובע ויו"ר הוועד אשר בו חזרו וטפלו על בן הישוב אשמת שווא של גניבת דלק.

המכתב מיום 27.05.07 – הפסקה המצוטטת במכתב זה, הנה פסקה ממכתבו הקודם של הנתבע מיום 1.01.07. עוד לעניין זה טוען הנתבע כי האמור בו בה בעקבות בניית חנייה על שטח ציבורי הגובל בביתו של חבר וועד, אותו מכנה הנתבע "" לשון המאזניים" המשמרת את התובע בתפקידו". לטענת הנתבע מלבד סלילת החנייה על חשבון כספי הציבור לרווחתו האישית של חבר וועד, הגדיל התובע וביצע עבורו עבודות נוספות בשטחו הפרטי, מבלי שדרש על כך תשלום. הנתבע טוען כי בדיעבד ולאחר פרסום מכתבו מיום 1.01.07 שילם חבר הוועד סכום של כ1,200 ₪ בגין אותן עבודות שבוצעו בשטחו ( העתק הקבלה בגין תשלום זה, מיום 15.01.07, צורפה כנספח כ"ב לכתב התביעה).

לעניין זה, יש לציין כי בגין הפרסום הוגשה כנגד הנתבע תביעה ע"י מר יעקובוביץ וביום 11.08.08 ניתן פסק דין ע"י כב' הש' הלית סילש במסגרת ת"א 2878/07 במאוחד עם 5496/07.

המכתב מיום 17.07.17 – טרם כתיבת המכתב ערך הנתבע בדיקה עם העובדת האחראית על הגביה ביישוב , הגב' אביטל, ומהלכה התבררו לו מספר נתונים ובהם העובדה כי התובע ואנשים אחרים, אותם רואה הנתבע כמקורבים לתובע, זכאים להנחה בשיעורים גבוהים. הנתבע טוען כי שאל את גב' אביטל ממתי החלה הזכאות ועל פי התשובה שקיבל עלה כי ההנחה הינה מחודש ינואר 2003 ( כחודשיים לאחר מועד הבחירות) כמו כן, ציינה הגב' אביטל לעניין מהות ההנחות שאת רשימת המונחים היא מקבלת מהמועצה האזורית שומרון ואין ביכולתה לאמת או לשלול את ההצדקה לנתינתם, עוד ציינה שכלל הנחה של 66% ניתנת לנכי צה"ל.

לעניין ס' 7 באותו פרסום, טוען הנתבע, כי מקריאת הסעיף ניתן להבין כי המדובר במידע ראשוני בלבד אשר אין לו עדיין כל ביסוס והאמור בסעיף מהווה קריאה לאיסוף מידע.

המכתב מיום 26.07.07 – המדובר במכתב אשר נכתב כתגובה למכתבם של התובע ויו"ר הועד מיום 22.07.07 ( העתק המכתב צורף כנספח כ"ד לכתב ההגנה), אשר לטענת הנתבע היה רווי אי דיוקים. בפרסום זה ביקש הנתבע להעמיד דברים על דיוקם, כאשר בניגוד לטענת התובע, למכתב צורפו מסמכים המגבים את האמור בו אליהם נתנו הפניות בגוף המכתב.

לעניין המכתבים מיום 20.10.09 ומיום 28.10.09 נושא התביעה בת"א 4494-09, טוען הנתבע כי נכתבו בהמשך למכתביו של התובע בעניין זה. בפרסומים אלו מציין הנתבע כי פעל והפריד בין הפן האישי והמשפטי. לגישתו חובה על כולנו לקבל את פסקי הדין הניתנים בבית המשפט, גם אם ניתנו כתוצאה מהסדרי פשרה ואולם בפן הציבורי, קיימת לדידו החובה להפיק את הלקחים המתבקשים ולא ניתן לבטל את דברי בית המשפט השלום " כבוטלו כלא היו". עוד טוען הנתבע כי הדברים אשר אותם הביא התובע במכתבו אינם משתקפים מהאמור בפרוטוקול.

עוד לעניין זה, הנתבע הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף וביום 22.04.12 נתן בית המשפט החלטה הדוחה את הבקשה, תוך שקבע כי ההוצאות לזכות התובע יילקחו בחשבון בסיומו של ההליך.

ביחס לאמרות מתוך הפרסומים, אשר פורטו בכתב התביעה ומייחסות לנתבע פרסום לשון הרע, טוען הנתבע עומדות לו ההגנות הקבועות בחוק לשון הרע.

להשלמת התמונה, יצוין כי כנגד הנתבע הוגש כתב אישום בסוגיית חריגות הבנייה בתיק עמ"ק 464/08 מפקד כוחות צה"ל באיו"ש נ' אליאב (פסק הדין צורף כנספח א' לתצהיר התובע מיום 2.05.13). התיק נדון בבית המשפט לעניינים מקומיים באריאל, בפני כב' השופט י. נקדימון. ביום 21.06.10 ניתנה הכרעת דין לפיה זוכה הנאשם מהעבירה של אי קיום התראה, מחמת הספק. בוטל האישום שעניינו בניית תוספת בנייה – מחמת התיישנות. כמו כן, הורשע הנתבע בעבירת הבנייה בעליית הגג בלא היתר ( ר': ע' 48 לפרוטוקול הדיון מיום 21.06.10).

כמו כן, כנגד התובע ( מר בלומנפלד) הוגשה תביעה אזרחית, ע"י שכניו ( משפחת כחלון ) בת"א (פ" ת) 5186-12-08 בעילה של סילוק יד ממקרקעין. על פי האמור בכתב התביעה, מלינים התובעים על כי התובע פלש לשטח המצוי בבעלותם. בתיק זה טרם ניתן פסק דין.

רשימת העדים -
מטעם התובע זומנו ואף העידו מר ראובן טלמן וכן מר עופר טרנר. כמו כן העיד התובע בעצמו על תצהיריו מיום 13.03.08 ומיום2.05.13.

מטעם הנתבע העידו הנתבע בעצמו, מר בנימין קייזר, אשר היה מזכיר הישוב בתקופה בה כיהן התובע כיו"ר הוועד, הגב' דליה צבר ומר גדעון שרר, שלושתם תושבי הישוב.
דיון והכרעה

הסוגיה העומדת להכרעה, כאמור, הינה האם דברי הנתבע, כפי שבאו לידי ביטוי בפרסומים אותם הפיץ, מהווים פרסום לשון הרע על התובע.

התובע מפנה בכתב תביעתו למספר ביטויים ואמירות בפרסומים, אשר לטענתו עולים לכדי לשון הרע, כפי שהובאו ברישא לפסק הדין. לגישת התובע, בפרסומיו ביקש הנתבע, מתוך יצר נקמנות על בסיס אישי, לציירו בפני כלל התושבים כאדם מושחת, פושע ושקרן, נעדר יכולת ניהול המקבל טובות הנאה מתושבים וכן כמי שעורך אפליה לא ראויה בגביית הארנונה, מתעמר במתנגדיו הפוליטיים, תוך שימוש שלא כדין ברשויות הגביה המוניציפאליות וזאת מתוך כוונה ברורה לפגוע בשמו הטוב של התובע ולהכפישו בעיני תושבי הישוב.

מבחינה דיונית, הנתבע הכביד על בירור ההליך באופן העלאת טענותיו. קו ההגנה אותו הציג הנתבע, אחיד לכל הפרסומים. במסגרת טיעוניו התמקד הנתבע בעיקר בנסיבות וברקע לפרסום ולא בפרסומים עצמם, וזאת כדי להוכיח שפעל ממניעים טהורים ולצורך הגנה על ערכים חשובים. הנתבע מתבקש להצטייר כאדם אשר החוק, הסדר והשקיפות המנהלית הנם נר לרגליו ואשר עשה כל שביכולתו לפעול כנגד העוברים עליו.

טרם אפנה לדון בפרסומים עצמם, מצאתי כי ראוי להקדים ולדון במניע אשר הביא את הנתבע לדבריו לקום ולפרסם מכתביו.

לגישת התובע, על כך עמד הן בכתבי התביעה והן בסיכומיו, הסיבה אשר הביאה את הנתבע לפרסום אותם מכתבים הנה העובדה שהתובע החליט לפעול נגד חריגות הבנייה של הנתבע וכן אי תשלום ארנונה בגין חריגות אלו. לדעתו, סבר הנתבע שהוא זכאי לחסינות עקב היותו חבר וועד. באמצעות המכתבים, ביקש הנתבע להניע את התובע מלפעול ולממש את האכיפה.

בפועל, אין חולק כי התיעוד הראשון, לעניין חריגות הבניה, הנו מכתבו של מר יחיא ( פקח המועצה) מיום 8.09.05 ( סומן כנ/8). התובע נחקר על האמור וכך ענה:

"מאחר ומדובר בחבר וועד שהוא המעסיק שלי החלטתי להזהר בכבודו בשלב ראשון ולבקש ממנו בעל פה שיסדיר את חריגות הבניה שהוא מבצע בהיותו חבר וועד וישלם ארנונה בגין חריגות אלה. זה היה במספר פעמים וכל פעם דחית אותי בתנועת יד של "יהיה בסדר, אני מטפל" ורק אחרי שנוכחתי לדעת שיתכן ואתה מנצל את מרותך וסמכותך כמי שהוא המעסיק שלי, שאולי ארתע ולא אפעל כנגדך, רק אז עברתי לשלב המעשי."
ש. האם יש לך מסמך כלשהו או עד כלשהו שיבוא ויטען שפנית אלי בנושא חריגות הבניה.
ת. השיחות נעשו ביני ובינך בעל פה." (ע' 22 לפרוטוקול הדיון מיום 4.11.13 ש' 19-25).

הנתבע מצדו מכחיש כי התובע פנה אליו בעניין החריגות, לא במועד אותו ציין התובע (8.08.05) ולא בכלל (ע' 47 לפרוטוקול הדיון מיום 25.11.13 ש' 30-31)

לגרסת הנתבע בבוקר 15.08.05 , עת הלך הליכת בוקר, עצר התובע את רכבו באופן שחסם את נתיב הליכתו יצא מהרכב והטיח בו כי הוא מפיץ עליו שמועות (ע'50 לפרוטוקול הדיון מיום 25.11.13 ש' 19-22) .

עוד הוסיף הנתבע, כי המכתב, בו דרש את התפטרותו של התובע, אומנם נושא תאריך 8.08.05 ואולם הוא נמסר רק ביום 15.08.05, במהלך יום התקרית.
בתשובה לשאלת ב"כ התובע, מדוע יכתוב אדם מכתב ב- 8.8 וימסור אותו רק שבוע אחרי, ענה:
"סה"כ המכתב הזה והחומר שהצטבר היה לא פשוט מבחינתי כאחד שהלך איתו כברת דרך, היה ברור לי שהמכתב הזה הוא מאוד משמעותי. אני אגיד לך שרציתי לבדוק עוד נושא רק שצורת הביטוי שלו, ההתנפלות הזאת, הבוטות הזאת, הוא פשוט איבד שליטה, אמרתי שהבנתי במה מדובר". (ע' 51 לפרוטוקול הדיון מיום 25.11.13 ש' 1-4)
"...מהרגע שהתבררו לי דברים ודרך התנהלות זה היה חסר אחריות מצידי לא להגיב..." (שם, ע' 49 ש' 27-28)

כמו כן, הנתבע חזר והדגיש כי פרסם את מכתביו לאחר שהובא בפניו מידע לגבי התנהלות שאיננה תקינה. לאור העובדה שלא הייתה ועדת ביקורת, ביקש הנתבע באמצעות מכתביו " לפקוח עין" על מלאכת העשייה ותקינותה (ראו: ע' 48 לפרוטוקול הדיון מיום 25.11.13 ש' 6-7 ו26-27)

"שום נקמה ושום כלום. מדובר בהתנהלות שאני נחשף לה, און ליין. ב15.8 אני מגיש לו מכתב להתפטר בדברים שהוא מודע להם ושלושה שבועות לאחר מכן הוא שולח אלי פקח. זה לא משהו מקרי, זה לא על חריגות שהוא לא ידע מהן, הוא ביקר אצלי בבית, הוא ידע בדיוק על הדברים האלה. אילו באמת הוא היה פונה אלי בנושא חריגות בניה לפני כן והדברים היו מתגלים לי על ההתנהלות החריגה שלו, הייתי מתפטר מהתפקיד, לא הייתי מעז להעלות דברים כאלה כי אז באמת היה נדבק בי ביקורת על טענות לא ענייניות. הוא הלך בצורה בלתי תקינה, פוגענית וניסה לאכוף. " (ע' 49 לפרוטוקול הדיון מיום 25.11.13 ש' 3-9).

לאחר שבחנתי את מכלול העדויות, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא הרים את הנטל להוכחת טענתו בעניין המניע. התובע לא צרף כל ראיה אשר היה בה לתמוך בגרסתו כי נושא חריגות הבנייה וכך גם תשלום הארנונה בגינן, עלה בין הצדדים, לא במועד התקרית ואף לא קודם לכן. תשובותיו של הנתבע בעניין זה היו קוהרנטיות, ענייניות ומספקות. לאור האמור אני מקבל את גרסת הנתבע וקובע כי המניע אשר עמד מאחורי הפצת המכתבים היה רצונו של הנתבע, כחבר וועד, למתוח ביקורת ציבורית ,על האופן בו ראה את התנהלותו של התובע כמנכ"ל הישוב.

האם הפרסומים מהווים לשון הרע והאם עומדות לנתבע הגנות

המסגרת המשפטית

בענייננו, אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי ההתבטאויות נשוא תובענה זו מהוות " פרסום", כמשמעותו של ביטוי זה בחוק איסור לשון הרע וזאת משום שהתבטאויות אלה הופנו לאדם, זולת התובע, ואף הגיעו לאדם אחר זולתו ( כהוראת סעיף 2( ב)(1) לחוק). עיקר המחלוקת בין הצדדים בשאלה, האם התבטאויות אלה מהוות לשון הרע.

הוראות סעיף 1 לחוק מגדירה לשון הרע כדבר שפרסומו עלול:
" (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח
ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית;"

יסודותיה של עוולת לשון הרע אינם כוללים גרימת נזק בפועל כתוצאה מהפרסום, אלא די בכך שהפרסום " עלול" היה לגרום לאחת התוצאות המפורטות בסעיף 1 לחוק, משמע נזק פוטנציאלי לתובע ( א' שנהר, דיני לשון הרע, נבו הוצאה לאור, 1997, 121) (להלן: "שנהר"). על כן, על מנת לקבוע אחריות על פי החוק, לכאורה, די לברר באופן כללי האם הביטוי הוא משפיל, פוגע או מבזה על פי מבחן אובייקטיבי של האדם הסביר ( ר' ע"א 334/89 מיכאלי ואח' נ' אלמוג, פ"ד מו(5) 555, 561)(להלן: "עניין מיכאלי"); ע"א 1104/00 אפל נ' חסון ואח', פ"ד נו(2) 607, 618) (להלן: "עניין אפל"); שנהר 110).

בע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ ואח' נ' הרציקוביץ', פ"ד נח(3) 558, 567) (להלן: "עניין הרציקוביץ"') נקבע, כי ניתוח ביטוי לצורך קביעת אחריות על פי חוק איסור לשון הרע יבוצע בארבעה שלבים:

ראשית, יש למצוא את המשמעות האובייקטיבית העולה מהביטוי בהתאם לנסיבות החיצוניות וללשון המשתמעת ממנו; שנית, יש לקבוע האם על פי תכלית החוק ואיזונים חוקתיים שונים יש להטיל אחריות בגין הביטוי; לאחר מכן, יש לברר האם עומדת למפרסם אחת ההגנות המנויות בסעיפים 13-15 לחוק. השלב האחרון הוא שלב הפיצויים. לנוכח דברים אלו יבחנו הפרסומים נשוא התובענה.

שלב ראשון - משמעותן הסבירה של ההתבטאויות

נדמה כי לא יכולה להיות מחלוקת ממשית לכך שדברי הנתבע, כפי שבאו לידי ביטוי בכלל הפרסומים, נשוא תביעה זו, מהווים לשון הרע כהגדרתה בחוק, וזאת כפרסום פוגע, משפיל, מבזה ואמירותיו אכן עלולות לפגוע במשרתו של התובע, על פי העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il

^
X

חיפוש פסקי דין:

עיצוב פנים קרובים אל | עיבוד נתונים קרובים אל מהרי"ץ 8, חדרה, ישראל | משתלות קרובים אל ירושלים 14, ערד, ישראל | פרזול קרובים אל | מאגרי מידע קרובים אל | עמותות וארגונים קרובים אל מסעף ברוש, בית שמש, ישראל | פוליגרף קרובים אל השיטה 342, עכו, ישראל | פירות וירקות קרובים אל | רפואה קרובים אל | דיו ומדפסות קרובים אל הגפן 17, רמת השרון, ישראל | עיבוד נתונים קרובים אל העלייה 467, אור עקיבא, ישראל | ריסוס והדברה קרובים אל יסעור 38, ערד, ישראל | מלגזות קרובים אל | מבלטים קרובים אל בית עלמין, דימונה, ישראל | הפקות קרובים אל אל ואדי אל ג'וואני 21, נצרת, ישראל | מוסכים קרובים אל | פסיכולוגים קרובים אל זכריה משה 9, ראש העין, ישראל | מנעולנים קרובים אל נחל פארן 3, מצפה רמון, ישראל | לחצנות מתכת קרובים אל 7042 16, נצרת, ישראל | מעונות יום ומשפחתונים קרובים אל מחירון חומרי שרברבות | מחירון נגרות - דלתות, ארונות מטבח ושונות | מחירון חומרים לעבודות ריצוף וחיפוי | מחירון מסגרות - גדרות, שערים, סורגים, מעקות ושונות | מחירון חומרי נגרות, מסגרות ופחחות | מחירון עבודות אלומיניום | מחירון חומרים לעבודות ריצוף וחיפוי | מחירון חומרים ומוצרים לעבודות פיתוח | מחירון עבודות נקיון, ליטוש, פינוי פסולת והובלת תכולת בית | מחירון תשתיות תקשורת | מחירון עבודות איטום | מחירון עבודות בניה | מחירון עבודות בניה בבלוקים | מחירון עבודות איטום | מחירון עלות חומרים לעבודות שלד | מחירון עבודות טיח | מחירון אביזרים למים וביוב | מחירון משטחי בטון | מחירון מתקני הסקה | מחירון מעליות ומתקני הרמה לנכים | מחירון כבלי נחושת | מחירון הכשרת השטח | מחירון לוחות PVC ופוליקרבונט (פלרם) | מחירון בלוקי פוליביד לקירו | מחירון לוחות לסיכוך וקיר | מחירון כבלים ומוליכים | מחירון זכוכית בטחון עם P.V.B (טריפלקס) | מחירון צנרת ומשאבות סחרור | מחירון ברזים וסוללות | מחירון צנרת פלדה )שחור( | מחירון אריחי טרצו לריצוף וחיפוי | מחירון ציוד לכיבוי אש | מחירון צביעת נגרות ומסגרות אומן | מחירון יריעות ניקוז, הפרדה והגנה | מחירון צינורות נחושת | מחירון קורות יסוד | מחירון מחיצות ניידות אקוסטיות | מחירון בנית כיסי גרירה | מחירון צנרת גבריט | מחירון סיד | מחירון שלוחות טפטוף | מחירון צביעה בחומרים למיגון או מעכבי בערה (מעכבי התפשטות אש) | מחירון תקרות צלעות בטון | מחירון קולטני מי גשם | מחירון בידוד אקוסטי לצינורות ניקוז | מחירון תבניות לתקרות מפח מגולוון | מחירון שיפולים )פנלים( לאריחי טרצו | מחירון מאגר מחירי בניה ותשתיות מהדורת 03/2016 (מחירי 02/2016), מחירי חומרים | מחירון מסגרות - גדרות, שערים, סורגים, מעקות ושונות | מחירון גופי מילוי בתקרות צלעות וגגות משופעיםבפני כב' השופט יעקב בכר המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשמים יוסף בן מוהא <#1#> נוכחים: ב"כ ה | בפני כב' הגורם שיפוטי בתיק מבקשים 1. עמור קובי נגד משיבים 1. מדינת ישראל הודעה התיק נפתח בטעות. | בפני כב' השופטת עידית איצקוביץ תובעים 1. יונתן בן אבי ענת שני 03-XXXX240 נגד נתבעים 1. יאיר גרינ | התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בתיק הוצל"פ מס' 0614305137 מספר בקשה:1 בפני כב' הרשם | בפני כב' הרשמת דורית בונדה מבקשים 1. המכון לרפואת ריאה ואלרגיה 2002 נגד משיבים 1. יונה תבור 2. ח | בפני כב' השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ תובעים אליאנס שיווק ישראל בע"מ נגד נתבעים אקבאל סמארה | מספר בקשה:1 בפני כב' הרשם אפרים צ'יזיק מבקשים בנק דיסקונט קריית מוצקין סניף שדרות משה גושן 1 | לפני כב' השופט בכיר אהרן ד. גולדס תובעים 1. ששון אלבק נגד נתבעים 1. הפניקס-הדר חברה לביטוח בע&qu | בפני כב' השופט אייל דורון התובע יצחק יליזרוב ע"י עוה"ד ד' גרינבוים ואח' נגד הנ | מספר בקשה:19 בפני כב' השופט יצחק כהן , נשיא מבקשים איסלאם עזאיזה נגד משיבים 1.מדינת ישראל 2.מוח | בפני כב' השופטת רים נדאף תובעים 1. גדליהו אביגדור נגד נתבעים 1. באג'ט חב' להשכרת רכב בע& | המבקשים 1. בתיה מיודובניק נגד המשיבים 1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ הודעת העוזר ת המשפטי ת (לפי הח | בפני כב' הרשם יוחנן גבאי תובעים 1. ש.שלמה רכב בע"מ נגד נתבעים 1. צור מכלוף הודעה פסק הדין מ | בית משפט השלום בירושלים ת"א 27944-06-11 גרוס ואח' נ' אלמי 14 ספטמבר 2011 בפני כב' ה | 22375-06-12 בפני: כב' השופט דני צרפתי המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשם מוחמד מנדורי <#1#> נוכחים | לפני: השופטת אורנית אגסי התובעים: 1. עקב עביד ת.ז. פלשתנאית 955689286 2. חאלד סלימאן ת.ז פלשתנאית 9 | בפני כב' השופטת כרמית פאר גינת מבקשים ענן אבו סלאח נגד משיבים מדינת ישראל החלטה 1. בגזר הדין מיו | בית משפט השלום בנתניה ת"פ 49341-11-11 מדינת ישראל נ' יגורוב 13 מאי 2012 בפני כב' השופטת | בפני כב' השופט דוד גדול המבקשת מדינת ישראל נ ג ד החשודים <#2#> נוכחים: ב"כ המבקשת – רס&q | בפני כב' השופט יעקב בכר מאשימה 1. מדינת ישראל נגד נאשמים 1. רופינה ג'וזין עיקולים ומימושים ב | בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו בפ"ת 1922-07-11 מדינת ישראל נ' ווהל 17 יולי 2011 בפני | בית דין אזורי לעבודה בנצרת ב"ל 14786-10-10 דראושה נ' ביטוח לאומי הלשכה המשפטית - נצרת עלית | בית משפט השלום בהרצליה ת"א 8919-04-10 גולדברג פרחיה ואח' נ' רובין חברה קבלנית לבנין בעמ | פסק-דין בתיק ע"פ 4294/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4294/10 ע& | החלטה בתיק ע"א 2040/13 בבית המשפט העליון בירושלים ע"א 2040/13 - ג' לפני:כבוד הרשמת ליאת בנ