מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

התובע

אריאל ברוך בר חן
ע"י ב"כ עוה"ד יוסף פינחס כהן

נגד

הנתבעת

החברה קדישא לעדות מערבים
ע"י ב"כ עוה"ד יורם בורלא

פסק דין

האם הנתבעת, החברה קדישא לעדות מערבים, מחויבת לייחד לנתבע חלקת קבר לצד קבר אביו המנוח? זו השאלה הטעונה הכרעה בתובענה זו.
כללי
1. אביו המנוח של התובע הלך לבית עולמו בשלהי שנת 2011 ונקבר בחלקה 38 גוש 38 בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים . הנתבעת מחזיקה ומנהלת חלקה זו.
התובע ביקש לרכוש 2 חלקות קבר לו ולרעייתו, בצמידות לקבר אביו המנוח. לאם התובע נרכשה חלקה צמודה לקבר האב.
ראשיתה של תביעה זו בבקשה לסעד זמני למתן צו שיורה לנתבעת להימנע מלמכור או להקצות 2 חלקות קבר פנויות בגוש 38 חלקה 38. ביום 31.7.12 נעתר בית משפט זה לבקשה והורה כמבוקש להימנע מלמכור או לשווק או להקצות 2 חלקות קבר פנויות המצויות בגוש 38 חלקה 38 שורה 18 ש בהר המנוחות, הצמודות למקום קבורת אבי התובע או, לחילופין, להימנע מלמכור את חלקות הקבורה בגוש 38 חלקה 38 בשורות הסמוכות והצמודות לשורה 24 קבר מס' 1 שם נקבר אביו של המבקש.
בדיון מיום 2.8.12 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית שקיבלה תוקף של החלטה כדלקמן:
"צו המניעה הזמני שניתן ביום 1.8.12 יצומצם ויחול אך ורק על הקברים הידועים כקבר מס' 3 בגוש 38 , חלקה 38 , שורה 24 וקברים 7 ו- 8 בגוש 38 חלקה 38 , שורה 18 . צו זה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת ע"י בית המשפט המוסמך".
לאחר מכן, ובהתאם להסכמה הדיונית, הגיש התובע תביעתו.

2. בכתב התביעה טוען התובע, כי בא בדברים עם הנתבעת לרכישת 2 חלקות קבר צמודות לו ולרעייתו, והפקיד בידיה המחאות לשם כך. ואולם, ההמחאות הושבו לו והנתבעת ביטלה עמו את העסקה. לפיכך טוען התובע, כי הנתבעת הפרה הסכם למכירת חלקות הקבר ואת חובתה החוקית לספק לו חלקות קבר כמבוקש על ידו.
בתביעתו מבקש התובע ליתן צו קבוע שיורה לנתבעת למכור לו את חלקת הקבר הידוע כקבר 3 בגוש 38 חלקה 38 בשורה 24. לחילופין, למכור לתובע את חלקות הקבר הידועות כקברים 7 ו-8 בגוש 38 חלקות 38 בשורה 18.
כמו-כן מבוקש סעד הצהרתי שיקבע כי הנתבעת הפרה חוזה שהשתכלל עם קבלת ההמחאות נוכח ההסכמות שהתקבלו.
הנתבעת טוענת מנגד, כי התובע אינו זכאי לפי חוק לרכוש חלקות קבר בצמוד לקבר אביו המנוח, הוא לא שילם עבורן ולא התגבשו כל הסכם או עסקת מכר המחייבים אותה לייחד לתובע חלקות כבקשתו.
יצוין, כי ביום 29.12.12 בהיעדר התייצבות נציג הנתבעת לדיון, ניתן נגדה פסק דין בהיעדר הגנה, אולם פסק דין זה בוטל לאחר מכן, תוך חיוב הנתבעת בהוצאות.
טענות התובע
3. התובע טוען, כי העדים מטעמו מסרו עדויות נחרצות ובלתי מסויגות המאששות את טיעוניו בדבר השתכללות עסקת המכר ללא כל תנאי ובמפתיע סוכלה העסקה ללא כל נימוק או הסבר הגיוני.
התובע האריך בסיכומיו בדבר הזכות לרכישת קבר בחיים החוסה תחת כנפיה של הזכות לכבוד האדם המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. התובע ציטט את פסיקת בית המשפט העליון על פיה רצונו של אדם לנוח את מנוחת העולמים בסמוך לבן משפחתו היקר לו ראוי ליחס מתחשב ורגיש ( ר' ע"א 9486/00 וסרג נ' המועצה הדתית כרמיאל, פ"ד נז(1)570).
התובע הפנה לחוק שירותי הדת היהודיים[נוסח משולב], תשל"א-1971 המסדיר את נושא רכישת חלקות קבר על ידי בני משפחה של נפטר, וטען כי העיקרון המנחה בו הוא כי אדם זכאי לפנות בבקשה לרכוש לעצמו חלקת קבר בחיים, וכי הדבר כרוך בתשלום על פי תעריף מסוים.
התובע ביקש לקבוע כי על פי מכלול דין ודברים שהתנהל בין הצדדים יש לקבוע כי נכרת ביניהם הסכם מחייב.
התובע סבר, כי הוכח למעלה מכל ספק כי הנתבעת התקשרה עמו בהסכם לצורך רכישת חלקת הקבר, ורק ב"הוראה מלמעלה" בארגונה, חזרה בה מאותו הסכם שנכרת עמו ומשום כך, יש קבל את טענותיו ולהורות כמבוקש.
טענות הנתבעת
4. הנתבעת טוענת, כי לא קיימת כל חובה חוקית למכור לתובע את חלקות הקבר הסמוכות לקבר אביו בהתאם לחוק שירותי דת וכי לא התגבש בין הצדדים הסכם מכר מחייב ביחס לחלקות הקבר. הרב בן עזרא עמו בא התובע בדברים אמנם משמש כראש חברה קדישא לדת המערבים, אך הוא כפוף למר חיים כהן, יו"ר הנהלת הנתבעת המנהל את ענייניה השוטפים. לכן, לא היה לרב בן עזרא שיקול דעת עצמאי בעניין מכירת הקברים והיה עליו לפעול בהתאם להוראות מר חיים כהן. התובע מילא שורה של תפקידים אצל הנתבעת ולכן, ההיררכיה הקיימת אצלה ידועה לו, והוא אינו כצד ג' זר.
החלקה בה נקבר אביו המנוח של התובע מיועדת לקבורתם של נכבדי העדה המערבית. אביו של התובע היה רב העיר שדרות ולכן נקבר בחלקה זו, כאות הוקרה והערכה, ללא תשלום, כל זאת בלא שהיה תושב ירושלים. בנוסף, איפשרה הנתבעת למשפחת המנוח לרכוש חלקת קבר נוספת לצידו, לרעייתו, למרות שלא מוטלת עליה חובה כזו.
ואולם, ביחס לחלקות הקבר הנוספות שמבקש התובע לרכוש, לא חלה כל חובה על הנתבעת. הפסיקה והחקיקה שהביא וציטט התובע, אינה ממין העניין ולא תומכת בטענותיו.
דיון והכרעה
5. נוסף לתובע העידה מטעמו הגב' שושנה ביטון, מזכירת הנתבעת.
מטעם הנתבעת העידו הרב שלמה בן עזרא, אשר שימש כיו"ר הנתבעת במועדים הרלוונטים לתביעה. כמו כן הוגש תצהירו של מר חיים כהן, אשר על חקירתו וויתר התובע.
לאחר עיון בכתבי הטענות ובמסמכים שהגישו הצדדים ולאחר ששמעתי את עדויות העדים הנ"ל ונתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם בכתב שוכנעתי, כי דין התביעה להידחות, הכול מהטעמים שיפורטו בהמשך.
6. התובע מבסס תביעתו על שני אדנים; האחד, חיובה החוקי של הנתבעת לספק לו חלקות קבר כרצונו; השני- התחייבות הסכמית שנכרתה בינו ובין הנתבעת. לפיכך הדיון יתמקד בשני מישורים אלה.
האם מוטלת על הנתבעת חובה חוקית לייחד לתובע חלקת קבר כפי מבוקשו
7. מעמדה של החברה קדישא כגוף בעל אופי ייחודי כעין ציבורי אשר חלות עליו חובות מוגברות של הגינות, יושר ותום לב, הן בתחום המשפט הפרטי והן בתחום הציבורי, הוגדר בפסיקת בית המשפט העליון.
כך קבע כב' הנשיא מ' שמגר בע"א 294/91 חברה קדישא גחש"א " קהילת ירושלים" נ' קסטנבאום, פ"ד מו(2)464:
"הקבורה היא פעולה שחברה אינה יכולה בלעדיה, שהרי אין חברה מתוקנת ובת קיימא, אשר מתיה מוטלים ברחובותיה של עיר או בבתיה ואין מי שמביאם אל העפר ממנו באו... החברה קדישא אינה פועלת למטרות רווח אלא למען קיום מצווה או חובה ציבורית, הכל לפי תפיסתו של כל פרט, וחיוניותה המפליגה היא המקנה לה דמותה ומהותה הציבוריים...החברה קדישא היא גוף משפטי בעל מעמד ציבורי מיוחד כי פעולתה היא בעיקרה ציבורית" (שם, בעמ' 248 ו').
מכאן, שמעמדה של החברה קדישא מחייב אותה לנהוג בהתאם לאמות המידה של תום לב, הגינות ויושר בכל הפעולות בהן היא נוהגת, בכללן בעת מכר של חלקת קבר בחיים.
בשיקולים הקיימים עם בקשה למכר חלקת קבר בחיים לצד קרוב משפחה דן בית המשפט העליון בע"א 9486/00 וירג נ' המועצה הדתית כרמיאל:
"אולם מהו הדין מקום שאדם מעוניין כי תישמר לו חלקת קבר לצד בן זוגו שנלקח לבית עולמו? בבחינת סוגיה זו עלינו לשוות לנגד עינו את דברי של השופט מ' חשין, אשר הצביע על כך ש"קברו של אדם- הקבר והמצבה שעליו- הם גם רשות היחיד וגם רשות הרבים" (ע"א 6024/97 שהיט נ' חברה קדישא גחש"א ראשל"צ). הפן הפרטי, האישי של אחוזת הקבר הוא המצדיק הכרה באינטרס של אדם להיקבר לצד בן זוגו שנפטר. יש לשאוף לכבד את רצונו ואת רגשותיו של אדם המבקש להיקבר לצד יקירו, ואת רצונם של בני משפחה הבאים לפקוד את קבריהם של בני זוג, בכך שהקברים יהיו סמוכים זה לזה.
אלא שבית העלמין הוא כאמור גם רשות הרבים. ככלל ניתן לומר כי ככל שרצונם של הנפטר ושל משפחתו בא בגדר דל"ת אמות של חלקת הקבר, וככל שההשפעה על יתר חלקי בית העלמים ועל הבאים בשעריו פחותה, כך תתרחב ההכרה בחירותו של הפרט לנהל את דרכו- בחייו ובמותו- על פי השקפתו , רצונו ורגשותיו. ככלל, ובענייננו-רצונו של אדם לנוח את מנוחת העולמים בסמוך לבן משפחתו היקר לו ראוי כאמור ליחס מתחשב ורגיש. אך בד בבד אין לכחד כי לרצונו זה של אדם השלכות על רשות הרבים, וכי קיימים שיקולים ואינטרסים, העשויים להצדיק הצבת גדרים למימוש רצון זה. כאלו הם למשל השיקולים בדבר תכנון בית העלמין, סדרי הקבורה, מצוקת מקום, הוצאות הכרוכות בשמירת חלקת הקבר ותחזוקתה וכיוצא באלה" (פסק דינו של כב' השופט א' ריבלין בע"א 9486/00 וירג נ' המועצה הדתית כרמיאל, פ"ד נז(1)565, 571) (ההדגשה אינה במקור, י.ש).
יחד עם זאת, בצד מעמד ה המיוחד של החברה קדישא המחייב אותה בקיום מלאכתה בתום לב והגינות קיימים גם שיקולים שניתן ומן הראוי שתשקול בעת בקשה לרכישת חלקת קבר בחיים.
הסוגיה של מכר חלקת קבר בחיים מוסדרת בסעיף 14 א לחוק שירותי הדת היהודיים [ נוסח משולב], תשל"א-1971.
מרבית סעיפי המשנה של סעיף זה דנים בתעריפי מחירי החלקות ואופן התשלום, ואילו סעיפים 14 א(ח) –(ט) עוסקים בבקשות בני משפחה לרכישת חלקת קבר בצמוד ליקיריהם שנפטרו, וקובעים כך:
14א ( ח) "נפטר אדם והשאיר אחריו בני משפחה, לא תקבור החברה קדישא נפטרים אחרים בשתי חלקות צמודות במשך 90 ימים מיום קבורת הנפטר; בסעיף זה, "בן משפחה"- תושב יהודי שהוא בן זוג, הורה, בן, בת, אח או אחות.
(ט) (1) פנה בן משפחה של נפטר, בתוך 45 ימים מיום קבורת הנפטר, בבקשה לרכוש חלקה צמודה בעבור עצמו, תדון החברה קדישא בבקשתו בתוך 21 ימים מיום הפניה ותודיע למבקש על החלטתה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה;
ׁ(2) לא הוגשה פניה כאמור בתוך 45 ימים, רשאית החברה קדישא לקבור בחלקה הצמודה כל נפטר;
(3)הוגשו בתוך 45 ימים מיום קבורת הנפטר בקשות בני משפחתו לרכישת חלקה צמודה, ולא היו די חלקות צמודות לכל הפונים, תהיה לבן זוגו של הנפטר זכות קדימה על כל בני המשפחה ולאחריו להורי הנפטר; השר יקבע, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, הוראות בענין זכות קדימה בין בנים ובנות, אחים ואחיות של הנפטר".
האם פעל התובע בהתאם להוראות סעיפים אלה בחוק שירותי הדת היהודיים ופנה אל הנתבעת באופן המחייב אותה לייחד לו חלקת קבר צמודה לקבר אביו?
8. התובע לא מסר את מועד פטירת אביו, והסתפק בעדותו ובכתבי הטענות מטעמו בהצהרה שאביו נפטר " בשלהי שנת 2011". אולם, כפי שעולה מסעיף 3.1 לתצהיר עדותו הראשית של הרב בן עזרא מטעם הנתבעת, נפטר האב המנוח ביום 25.9.11.
מכאן, שעל פי סעיף 14 א(ט)(1), היה על התובע להגיש את בקשתו לקבר לצד אביו, תוך 45 יום, קרי עד יום 9.11.11.
בתצהירו לא נקב התובע במועד מפורש בו הגיש את בקשתו הראשונה לחלקת קבר צמודה לקבר אביו, אלא הצהיר:
"9. ...סמוך לפטירת אבי זצ"ל פניתי ומשפחתי אל הנהלת הנתבעת וביקשתי לממש את זכויותיי שעל פי דין לרכוש 2 חלקות קבר בסמיכות ובצמידות לקבר אבי זצ"ל שכאמור נפטר לפני שנתיים. חלקת קבר אחד יועדה לרעייתי והשניה יועדה לי עצמי.
10. בנוסף וללא קשר, ביום טז' בשבט תשע"ב 9.2.12 או בסמוך רכשה המשפחה חלקת קבע לאימי בגוש 38 חלקה 38 שורה 24 קבר מס' 002 (להלן: "חלקת האם בחייה"). חלקת האם בחייה סמוכה וצמודה לקברו של אבי המשפחה המרא דאתרא-הרב דוד בר חן זצ"ל.
11. כאמור לעיל במקביל לרכישת חלקת האם בחייה(העתק משטר המכירה...), ביקשתי לממש זכותי שעל פי דין ולרכוש 2 חלקות קבר נוספות הפעם בעבורי בכנו של הנפטר הרב בר חן זצ"ל ועבור רעייתי".
הנה כי כן, בסעיף 9 מצהיר התובע, כי ביקש לרכוש חלקות קבר צמודות בסמוך לפטירת אביו, ואילו בסעיף 11 מצהיר הוא כי ביקש לממש זכותו על פי דין, בסמוך לרכישת חלקת הקבר לאמו, שהייתה כאמור בסעיף 10 ביום 9.2.12.
כלומר, גם תצהירו של התובע אינו קוהרנטי, ולא ברור ממנו מהו המועד בו פנה לראשונה לרכוש עבורו חלקת קבר- האם בסמוך לפטירת האב או שמא בסמוך לרכישת הקבר לאמו בחודש פברואר 2012.
דברים דומים הצהיר התובע בס' 10-11 לתצהיר לתמיכה בסעד הזמני.
גם בכתב התביעה נכתב:
"סמוך לפטירת אביו זצ"ל פנה התובע ומשפחתו אל הנהלת הנתבעת וביקש לממש זכויותיו שעל פי דין ולרכוש 2 חלקות קבר בסמיכות ובצמידות לקבר אביו..." ( ס' 8 לכתב התביעה).
התובע לא ציין גם בעדותו מתי ביקש לראשונה לקנות קבר צמוד לאביו.
במכתב ששלח התובע ליועץ המשפטי של הנתבעת, עוה"ד דני עזריאל, מיום 26.10.11 כתב כך:
"היום 26.10.11 ניגשתי למשרדי חב' הקדישא על מנת לרכוש חלקת קבר לי ולאשתי התשלום ע"פ מחירון בטוח לאומי.
לצערי הפקידה שושי וכן הרב בן עזרא הודיעו לי ולאשתי כי אינם מוכנים למכור לי חלקת קבר בסמוך לקבר של מור אבי(גוש 38).
מר בן עזרא הציע לי לרכוש בגוש 38 רק בחלקות החריגים. אך סירב למכור לי מיתר החלקות בגוש 38. אבקשך להנחות את חב' קדישה המערבים למכור לי את החלקות שביקשתי לרכוש ע"פ החוק...".
לאחר מכן, ביום 1.2.12, שלח התובע מכתב לרב בן עזרא ובו הזכיר את המכתב ששלח לעוה"ד עזריאל וחזר על בקשתו לרכוש שתי חלקות, או לחלופין, חלקה אחת בסמוך לקבר אביו (צורף לתצהיר התובע בבקשה לסעד הזמני).
במכתב מיום 21.2.12 השיב הרב בן עזרא לתובע:
"במענה למכתבך לרכישת קברים בחלקה הסמוכה לקבר אביך זצ"ל בגוש 38 בהר המנוחות גבעת שאול, חלקת דרום.
מאחר ואביך זצ"ל נקבר בחלקה מיוחדת לפנים משורת הדין, מתוך כבוד שניתן לאביך זצ"ל.
הריני להודיעך כי יש באפשרותך לרכוש בחלקה הנ"ל יחידת קבר אחת בנוסף לחלקה שרכשת עבור אמך שתחי'.
יש לחתום מעל מסמך בו הינך יודע שמדובר בקבר בודד ללא חלקה נוספת" (מוצג ת/3).

מהתכתובת שהובאה לפניי עולה, כי ביום 26.10.11 ביקש התובע לרכוש לו ולרעייתו 2 חלקות קבר בחלקה 38, בה קבור האב. כלומר, מדובר בבקשה לרכישת שתי חלקות, ולא אחת הצמודה לקבר האב. רק במכתב המאוחר יותר, מיום 1.2.12 מעלה התובע את האפשרות לרכוש תחת שתי חלקות הקבר, חלקה אחת עבורו, צמודה לקבר אביו.
משמע, התובע לא הגיש בקשה על פי סעיף 14 א(ט)(1) במועד הקבוע לכך ולא עלה בידו להוכיח, כי פנייתו הראשונית לנתבעת, הייתה לחלקת קבר צמודה לקבר אביו, באופן כזה המתיישב עם הוראות החוק. אציין, כי היה על התובע לנקוב בתאריכים מפורשים לפטירת אביו, להוכיח את מועד בקשתו ומה בדיוק היה טיבה, אך זאת לא עשה כדבעי.
מכל מקום בעדותו מסכים למעשה התובע כי אינו טוען לזכות חוקית:
"מבחינת זכות חוקית לא ביקשתי אך חוזית כן דרשתי על סמך חוזה שנעשה לי חוזה (ש' 20 בעמ' 16 לפרוט' מיום 13.11.13).
נפנה, איפוא, לבחינת טענת התובע לפיה התגבש בין הצדדים הסכם המחייב את הנתבעת לייחד לו חלקת קבר.
האם התגבש בין הצדדים הסכם לרכישת חלקת קבר בחיים
9. בחינת העדויות ויתר הראיות שהוגשו מלמדת, כי לא השתכלל בין הצדדים הסכם מחייב למכירת חלקת קבר.
מהעדויות עולה, כי התובע נפגש עם הרב בן עזרא ביום 26.10.11 ודן עמו ברכישת חלקת קבר. לשיטת התובע באותה פגישה במעמד זה בוצעה עסקת מכר לרכישת שני קברים לו ולרעייתו, בשורה מרוחקת מעט ממקום קבורת אביו או חלקת האם ( ס' 12 ו-16 לתצהיר התובע). לדברי התובע, הפקיד באמצעות מזכירת הנתבעת, הגב' שושנה ביטון, 3 המחאות בסך כולל של 27,246 ₪, והיא אף החתימה את החותמות המתאימות על גביהם. לאחר מכן ציין: "מבחינתי לא היתה כל מניעה וכל בעיה להתקדם עם העסקה" ( ס' 13 לתצהיר התובע).
מטבע לשון זו, בה בחר התובע עצמו לתאר את תחושתו והתרשמותו עם יציאתו מהפגישה עם נציגי הנתבעת, מעידה שהוא עצמו היה מוכן " להתקדם עם העסקה", כך שלמעשה גם להבנתו, לא היה מדובר בעסקה מוגמרת וחתומה.
התרשמות זו של התובע מתיישבת עם עדות הרב בן עזרא, אשר העיד כי הבהיר לנתבע במהלך המו"מ שהתקיים ביניהם שלאור העובדה שהמכירה המבוקשת אינה מחויבת על פי חוק, עליו לקבל אישור למכירה. משום כך גם לא נחתם טופס מכירה, כפי שמקובל אצל הנתבעת ולא הוצא שטרי קבר. לדבריו, התובע התעקש להשאיר בידיו שיקים דחויים, בטענה כי אינו מעוניין לסור פעם נוספת למשרדי הנתבעת. השיקים נשארו במעטפה בה שם אותם התובע, ולא הוצאה בגינם קבלה ( ר' ס' 4.4 לתצהיר בן עזרא).
בעדותו של הרב בן עזרא תומכת גם עדות מר חיים כהן, יו"ר הנהלת הנתבעת, אשר העיד כי לא ניתן היה לייחד לתובע ולרעייתו את החלקות כפי שביקש התובע, שכן רעיית התובע אינה בת משפחתו של האב המנוח לפי חוק שירותי הדת, וכי מכירת החלקות לתובע ורעייתו עמדה בניגוד להחלטת ההנהלה של הנתבעת בדבר יעוד החלקה, ולפיכך לא היה מקום מלכתחילה לאשר.
תצהיר מר כהן, מלמד כי החלטת הנהלת הנתבעת היא שמאחר שישנם מעט שטחי קבורה השמורים לאישים וליקירים, מכירת הקברים בחלקה מחייבת אישור של הנהלת הנתבעת. לדבריו, אותם מאמץ בית המשפט, במיוחד נוכח ויתור התובע על חקירתו, הנתבעת פועלת לפי החוק, על פי החלטות האורגנים שלה ועל פי האינטרסים שלה לגו ל עניין, וללא שיקולים זרים(ר' ס' 9.1-9.3 וכן ס' 5.5 לתצהיר חיים כהן).
עוד עולה מתצהיר מר כהן, כי במועד הפגישה בין הרב בן עזרא לתובע, הורה לבן עזרא, לדרוש מהנתבע להביא הסכמה כתובה מיתר בני המשפחה לכך שהקבר יימכר לתובע דווקא ולא לבן משפחה אחר, שכן חשש שעם מכירת הקבר לתובע, יבואו שאר בני המשפחה בדרישות לנתבעת, למכור להם קברים בחלקה (ס' 8 לתצהיר).
משוויתר התובע על חקירת מר חיים כהן ביום 9.1.14, הרי שבית המשפט מאמץ את תצהירו במלואו, והוא מהווה חיזוק איתן לגרסת הנתבעת.
מעדות הגב' שושנה ביטון שהעידה כאמור מטעם התובע, עולה, כי השתתפה בפגישה שנערכה בין התובע לרב בן עזרא ו"לא הייתה שום בעיה" וכאשר שנשאלה מה קרה שהעניין " התפוצץ" השיבה, שאינה יודעת מדוע ( עמ' 5 לפרוט'). היא קיבלה הוראה להשיב את השיקים ואמרו לה שלא מוכרים שם קברים ( ש' 1, עמ' 6 לפרוט'), והוסיפה כי ידוע לה שבאותה חלקה לא מכרו קברים ( ש' 8 בעמ' 6).
מכאן, שחרף עדותה של הגב' ביטון " לא הייתה בעיה" בפגישה, הרי שידוע לה, כי לא מכרו קברים בחלקה זו, דבר המתיישב עם עדויות הרב בן עזרא ומר חיים כהן וטענתם, כי לא הייתה עסקה מוגמרת למכירת קברים בחלקה זו.
העובדה שהתובע כיהן במשך שנים כחבר מועצת ארגון יוצאי צפון אפריקה ומילא שורה של תפקידים במוסדות הנתבעת, בכלל זה יו"ר ועדת המכרזים של הנתבעת ( כך על פי תצהיר התובע בס' 5), מחייבת, כי הוא היה מודע להיררכיה ולנהלים אצל הנתבעת ולא ניתן לקבל את טענתו שהרב בן עזרא התחייב בפניו באופן היוצר עסקה מוגמרת.
10. נוכח העובדה שמכירת שני קברים אלה לתובע, אינה מחויבת מכוח הוראות חוק שירותי הדת, הן מהטעם שאינם צמודים לקבר האב המנוח והן מהטעם שרעיית התובע אינה " בן משפחה" כהגדרת החוק, מתיישבת ותומכת בגרסת הנתבעת, לפיה לא התחייבה בפני התובע למכירת שתי חלקות אלה.
לדברי התובע, לאחר שההמחאות הוחזרו לו פנה בכתב אל הרב בן עזרא והלין על חזרת הנתבעת מהבטחתה. בתגובה, השיב לו הרב שלמה בן עזרא בשם הנתבעת במכתב מיום 21.2.12 (ת/3 הנ"ל).
על כן, לדברי התובע, הגיע להסדר עם נציגי הנתבעת לשלם את התמורה עבור אותה חלקה, והפקיד אצל הנתבעת כתב ויתור, כפי שדרשה הנתבעת, אולם הוסיף, כי הוא חותם תחת מחאה, שכן הדבר מגיע לו על פי חוק.
התובע השאיר אצל הנתבעת המחאות לצורך ביצוע העסקה השניה, אולם על פי עדות התובע עצמו, יו"ר הנתבעת התנגד לתוספת מחאתו על כתב הוויתור, אך הוא הותיר את ההמחאות במשרדי הנתבעת.
שוב, מעיד התובע בתצהירו כי " בנסיבות העניין, סברתי לתומי כי על אף כל האמור השלימה הנתבעת עם מחויבותה כלפיי וכי עסקת מכר החלקה יצאה אל הפועל" (ס' 21-22 לתצהיר).
הלשון בה נוקט התובע גם לאחר הפקדת השיקים בפעם השניה, מלמדת על סברתו האישית, כי העסקה נחתמה וניכר ממנה, כי הוא עצמו לא שוכנע שהעסקה סגורה וחתומה.
מעדות הרב בן עזרא עולה, כי בפגישה שקיים עם התובע, הבהיר לו כי הסתייגותו מהוויתור על חלקה נוספת צמודה לחלקה שהוסכם שיקבל, אינה מקובלת עליו. בתגובה קם התובע מכסאו, ומסר לפקידה המחאות דחויות לתשלום עבור הקבר הבודד. תוך כדי הפגישה, התייעץ עם מר חיים כהן, אשר הורה לו לדרוש מהתובע גם הסכמה כתובה מיתר בני המשפחה לכך שהקבר יימכר לו. התובע התווכח עם דרישה זו, אך נאמר לו במפורש כי ללא חתימה על האישור כפי שנוסח על ידי בן עזרא, וללא המצאת כתב ההסכמה כאמור, הנתבעת לא תמכור לו את הקבר הבודד ( ס' 6.6. לתצהיר בן עזרא).
11. דרישת הנתבעת כי התובע יצהיר שידוע לו כי מדובר בחלקת קבר אחת, עולה בקנה אחד עם דרישת החוק, על פיו בתקופות הקצובות בו ( מה שלא התקיים בענייננו), רשאים בני המשפחה של המנוח בלבד, כהגדרתם בחוק, לרכוש את שתי החלקות הצמודות לקבר, ולא מעבר לכך.
הסתייגותו של התובע בכתב הוויתור מלמדת, כי לא היה בענייננו מפגש רצונות, גמירות דעת או הסכמה על הסכם לרכישת קבר.
לא ניתן לקבל את טענת התובע, על פיה דרישת הנתבעת לוויתור אחי התובע על חלקת הקבר נולדה רק לאחר שנחתמה העיסקה למכר קבר יחיד. התובע ביסס טענתו זו על עדות הגב' ביטון, שהשיבה שלא ביקשו זאת מהתובע. אולם, הגב' ביטון מסרה בעדותה, כי היא זוכרת רק את ההתקשרות למכירת שתי חלקות קבר ולא למכר קבר אחד ( ש' 13 בעמ' 7 לפרוט').
מנגד, מצאתי את עדות הרב בן עזרא מהימנה, גם בדבריו כי ביקש את חתימת האחים, שכן ידע שקיימת ביניהם מריבה ( ש' 19 בעמ' 23 לפרוט'). הדבר מתיישב עם עדות התובע, אשר מסר כי הוא " בסכסוך עם גיסתי לא עם אחי" (ש' 2 בעמ' 18 לפרוט').
עוד ייאמר, כי חששה של הנתבעת להתחייב למכירת וייחוד חלקת הקבר הצמודה הנותרת ( לאחר שהאחרת ניתנה לאם) לאחד האחים, ברור ומובן על רקע סעיף 14 א(ט)(3) אשר אינו מסדיר את זכות הקדימה בין " בנים ובנות, אחים ואחיות של הנפטר", ומותיר זאת לקביעת השר באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
12. על יסוד פסיקת בית המשפט העליון שהובאה לעיל, רשאית הנתבעת לשקול שיקולים שו נים בבואה לייחד חלקות קבר בחיים (במיוחד עת מדובר בבקשות לרכישת קבר אשר אינן נכנסות בגדרו של ס' 14א לחוק, כבמקרה דנן). מכאן, שאין מניעה כי הנתבעת תציב התנאים דוגמת אלה שהציבה בענייננו. משהתובע לא הסכים לקבלם, ולא הייתה גמירות דעת והסכמה בין הצדדים על פרטי ההתקשרות והמכר, הרי שלא ניתן לקבל את טענתו , כי לפנינו הסכם מחייב.
בשולי הדברים יצוין, כי התובע ביקש להטיל דופי בנתבעת והתנהלותה על רקע תלונות שהגיש נגדה בנושאים שונים, המתבררים בפני רשם העמותות. אותו הליך טרם הושלם ומכל מקום אינו ממין העניין. בית המשפט מתייחס למחלוקת שלפניו בלבד על פי הראיות שהוגשו, ולא לתחומים שאינם נוגעים לעובדות שנדונו כאן.

סיכומו של דבר
13. נוכח כל האמור לעיל, לאחר שקבעתי כי אין בענייננו חו בה חוקית לייחוד חלקות לתובע ומשלא התגבש במקרה זה הסכם מכר מחייב בין הצדדים, המסקנה המתבקשת היא שדין התביעה להידחות.
אשר להוצאות משפט- אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ט"ז אלול תשע"ד, 11 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

נייר וקרטון קרובים אל דרך התעשייה, כרמיאל, ישראל | אלקטרוניקה קרובים אל המוביל הארצי 74, ראש העין, ישראל | כבישים קרובים אל | איפור קרובים אל 8, Be'er Ora St 1, Hadera, ישראל | מדרגות קרובים אל | מספרות ועיצוב שיער קרובים אל | מכירת רכב קרובים אל אצטדיון, בית שאן, ישראל | שיזוף קרובים אל | עישון קרובים אל יעקב קינמון 20, עפולה, ישראל | מראות קרובים אל יהושע חנקין 76, עפולה, ישראל | בנקים קרובים אל | מהנדסי בידוד ואקוסטיקה קרובים אל המגינים 5, שדרות, ישראל | העתקות אור קרובים אל Unnamed Road, Fureidis, ישראל | אופניים קרובים אל | נדל"ן קרובים אל נחל גרופית 4, מצפה רמון, ישראל | השקעות קרובים אל מקס נורדאו 62, בית שאן, ישראל | בתי עלמין קרובים אל שדרות מנחם בגין 67, עפולה, ישראל | תאורה קרובים אל | מתנות קרובים אל | שידוכים קרובים אל ערד 7, גבעתיים, ישראלמחירון מתקני הסקה | מחירון הריסות ופירוקים | מחירון ריהוט חוץ | מחירון ריהוט חוץ | מחירון מתקני חשמל | מחירון נגרות - דלתות, ארונות מטבח ושונות | מחירון חומרי שרברבות | מחירון גופים למצע ולמילוי בין צלעות | מחירון קירות תמך מקרקע משוריינת | מחירון עבודות טיח | מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון פיתוח נופי | מחירון עבודות אינסטלציה | מחירון אביזרים למים וביוב | מחירון מתקני הסקה | מחירון חומרי חשמל | מחירון מרחבים מוגנים ומקלטים | מחירון עבודות אלומיניום | מחירון עבודות טיח | מחירון מתקני הסקה | מחירון שסתומים למים | מחירון משאבות סחרור | מחירון מתקנים להרכבת אביזרים על מחיצות גבס | מחירון צנרת השקיה | מחירון פריימרים, ציפויים ומסטיקים ביטומניים ביישום קר | מחירון חומרים לאיטום מישקים | מחירון פירוק כלים סניטריים ומשטחי שיש (אבן) | מחירון עבודות אספלט | מחירון מכסים ומסגרות מפיברגלס משוריין | מחירון עבודות ריצוף וחיפוי | מחירון פלדת זיון | מחירון דיפון בבטון מזוין | מחירון פירוק ריצוף, פירוק חיפוי קירות וסיתות טיח | מחירון נגרות חרש | מחירון כבלי נחושת משוריינים | מחירון תאי בקרה עגולים לביוב | מחירון בדיקת בודק מוסמך | מחירון דלתות פלדה רב זרועיות | מחירון מערכת הסקה תת ריצפתית | מחירון חלקי צנרת מברזל יציקה | מחירון מחיצות קלות (מתועשות) | מחירון דייס (גראוט) | מחירון ספחים לצנרת מים וביוב | מחירון תבניות לתקרות | מחירון קירות שיגומים מלוחות פלדה | מחירון יציקות ביניים, עמודי פלדה, ברגי עיגון ושונות | מחירון פנלים מבודדים | מחירון שחרור עשן | מחירון מבנה ללוחות חשמל ותיבות C.I | מחירון איטום קירות ביריעות ביטומניות משוכללות ויריעות H.D.P.Eלפני כב' הרשמת בכירה רנה הירש תובעים 1. סייורה קררוב נגד נתבעים 1. חיים רובינוב הזמנה לדין   הוא | תובעת סלקום ישראל בע"מ ח.פ 511930125 ע"י ב"כ עוה"ד אהוד נח ואח' נגד נתבע תומ | בפני כב' השופטת אביגיל זכריה תובעת: ישראכרט בע"מ נגד נתבעת: רויטל רשה פולק גלברט החלטה התיק | פסק-דין בתיק ע"א 5435/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5435/07 וע | בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 38297-11-11 בני כסייפה בע"מ ואח' נ' כהן ואח' תיק ח | בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2229/02 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש העותרים: 1. | בפני כב' השופט מרדכי בורשטין מבקש פאיז שלבי ע"י ב"כ עו"ד פאוזי שלבי נגד משיב בנק | בפני כב' השופט ישי קורן תובעים נציגות הבית המשותף עמק דותן 20 כפר סבא ע"י עו"ד ורדה רו | החלטה בתיק בג"ץ 516/08 בבית המשפט העליון בג"ץ 516/08 בפני: כבוד השופטת ע' ארבל העותרים: 1. | בפני כב' הרשם בכיר אבי כהן התובעת סאן קאר השקעות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מיטל עוב | בפני כב' השופט הרווי גרובס תובעת נג'וא סלאמה נגד נתבעים פסק דין בפני תביעה לפיצוי כספי עקב ת | פסק-דין בתיק בג"ץ 4993/07 בבית המשפט העליון בירושלים בג"ץ 4993/07 בפני: כבוד הרשם גיא שני | החלטה בתיק רע"א 5742/06 בבית המשפט העליון רע"א 5742/06 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין ה | בפני כב' השופט נצר סמארה תובעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד נתן בוד | בפני כב' השופט פאול שטרק תובעים 1.ישראל גוטפרב 3.ברוך אלבז נגד נתבעים אביב השכרת רכב פסק דין 1. | לפני כב' הרשם בכיר אבי כהן תובעים 1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ נגד נתבעים 1. אשר דבש 2. שלמה | בבית המשפט העליון בש"פ 3020/98 בפני: כבוד השופט י' טירקל העורר: וואיל זיר נגד המשיבה: מדינת ישר | בפני כב' השופטת נעם חת מקוב תובעת אוזן (אוחיון) סלעית נגד נתבעים 1. בת-אל פרץ 2. איי.אי.גי. ישרא | בית משפט לתביעות קטנות בקריות ת"ק 45252-03-12 טלקר ואח' נ' חורי ואח' 16 אפריל 2012 | בפני כב' השופט דב פולוק מאשימה רשות טבע וגנים נגד נאשמים החלטה נדחה להמשך שמיעת הוכחות (פרשת הגנ | ניתנה ביום 17 ספטמבר 2013 1.סלימאן ג'האלין 2.נאיף ג'האלין 3.וליד ג'האלין 4.מחמד ג'הא