מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

לפני:

כב' הנשיאה ורד שפר
נציג ציבור (עובדים) מר עאטף טאטור
נציג ציבור (מעבידים) מר ישראל שוטלנד

התובע
ראפע עבודה, ת.ז. XX822 0895
ע"י ב"כ: עו"ד יוסף שרקאוי

-

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד עדי עינב-גולן

פסק דין

1. התובע פנה לנתבע ביום 04.10.11, וביקש לשלם לו דמי אבטלה.
תביעתו נדחתה בהתאם להודעת פקיד התביעות מיום 24.02.12 , וזאת בנימוק שלא צבר את תקופת האכשרה הנדרשת כתנאי לזכאות לדמי אבטלה על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה -1995 (להלן: "החוק"), הואיל וצבר 296 ימי עבודה כעובד שכיר מתוך 300 הימים המתחייבים למשך תקופה בת 18 החודשים שקדמו לתקופת האבטלה.

מכאן התביעה שבפנינו.

2. אין חולק באשר לעובדות ולנתונים הבאים -
א. התובע פוטר מעבודתו בשירותי "עבוד מוחמד – קבלן לעבודות בניין" ביום 31.07.11, וביום 10.08.11 החל להתייצב בשירות התעסוקה ולדרוש עבודה.
ב. לפיכך, בהתאם להגדרה שבסעיף 158 לחוק, "התאריך הקובע" לגבי התובע לחישוב תקופת האכשרה הינו 01.08.11.
ג. תקופת ההתייחסות, לפיכך, הינה החל מ – 02/10 ועד 07/11.
ד. לעניין תקופת האכשרה, הנתבע הביא בחשבון את ימי העבודה הבאים:
07/2011 – 16 יום, 06/2011 – 12 יום, 5/2011 – 12 יום, 04/2011 – 16 יום, 03/2011 – 25 יום, 02/2011 – 16 יום, 01/2011 – 16 יום, 12/2010 – 17 יום , 11/2010 – 25 יום, 10/2010 – 25 יום, 09/2010 – 14 יום, 08/2010 – 13 יום, 07/2010 – 13 יום, 06/2010 – 13 יום, 05/2010 – 13 יום 04/2010 – 25 יום 03/2010 – 25 יום .
ה. ביום 05.11.09, התובע נפגע בעין שמאל, בתאונה שהוכרה על ידי הנתבע כפגיעה בעבודה. בגין התובע הופקו תעודות אי כושר מיום 05.11.09 ועד ליום 16.12.09 ובגין אותה תקופה שולמו לו דמי פגיעה.
ו. התובע ביקש לקבוע את נכותו, וועדה רפואית מיום 16.11.10 קבעה לו 0% נכות בתחולה מיום 17.12.09, היינו תום תקופת דמי הפגיעה האמורה.
ז. החל מיום 17.12.09 ועד ליום 01.03.10, התובע לא עבד ולא הופקו בעבורו תעודות אי כושר ו/או תעודות מחלה.
ח. יש לומר כי הנתבע הביא בחשבון תקופת ההתייחסות – כתקופה נוספת - 7 ימים בגין תקופה מחלה בה שהה התובע בתקופה מיום 01.06.10 ועד ליום 07.06.10, אולם גם חישוב זה לא היה בו כדי להוסיף לתקופת ההתייחסות שתחולתה נקבעה כאמור החל מחודש 02/10.

3. ב"כ התובע, מצדו, ביקש לקחת בחשבון ימים נוספים שלטענתו יש בגינם להוסיפם למניין תקופת האכשרה. בהקשר זה ב"כ התובע טען כי בעקבות מחלת אביו ובנו של התובע נאלץ הוא להיעדר ממקום עבודתו, וזאת לתקופה של 18 ימים. לאותה תקופה יש להוסיף לטענתו 16 ימים בהם נעדר התובע מעבודתו מחמת מחלתו.
הוסיף וב"כ התובע וטען, כי לגישתו יש להאריך את תקופת ההתייחסות מעבר לתקופה של 540 הימים באופן שהספירה תחל מחודש 09/09, שכן לטענתו יש להחיל עליו את סעיף 162(2) לחוק, וזאת לאור חישוב הימים בהם נעדר מעבודתו בעקבות מחלתו ומחלת אביו ובנו.

4. ב"כ הנתבע טענה כי אין להביא בחשבון תקופת האכשרה את תעודות המחלה שהופקו בגין בנו של התובע בתקופה מיום 18.05.11 ועד ליום 23.05.11. לטענתה, מדובר בבן אשר מלאו לו 16 שנים, והליקוי בגינו הוצאו התעודות אינו מצדיק השגחה, כאשר בת זוג של התובע הינה עקרת בית וממילא השגיחה על הבן. ביקוריו הרפואיים של התובע אינם נחשבים כימי מחלה המאריכים את תקופת ההתייחסות, ובאשר למחלת אביו הנטענת לא הוצגו מסמכים כלשהם.
כמו כן נטען, כי הימים עבורם הוצאו תעודות מחלה לבן ואלו בהם שהה האב באשפוז הינם ימים חסרים כ"העדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו", וזאת שעה שלגבי מחלה נחקק סעיף 162(2) המסדיר באופן ספציפי את העניין.
הוסיפה ב"כ הנתבע וטענה, כי בכל מקרה גם אם תוארך תקופת ההתייחסות, התובע לא עבד לפני יום 01.03.10.

5. המסגרת הנורמטיבית

סעיף 161 לחוק (על פי נוסחו בזמנים הרלוונטיים לתביעה, עובר לתיקון מספר 141 – תשע"ב ), קובע מהי "תקופת האכשרה" הנדרשת לצורך הזכאות לדמי אבטלה :
"(א) לעניין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא אחת מאלה:
(1) 360 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים בתכוף לתאריך הקובע;
(2) היה שכרו של הזכאי מחושב על בסיס יומי (בפרק זה- שכיר יום), דיו ששולמו דמי ביטוח אבטלה בעד 300 ימי עבודה בתוך 540 הימים האמורים.
(ב) השר יקבע הוראות בדבר חישוב תקופת האכשרה לגבי מי שבתקופה של 540 הימים האמורה בסעיף קטן (א) היה בחלק הזמן שכיר יום ובחלק הזמן היה עובד שאינו שכיר יום.
(ג) בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח-
(1)ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן- ימי אבל);
(2) ימי שירות סדיר על פי חוק שירות בטחון עד 180 ימי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא- הגנה לישראל.
(3) ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה במשמעותם לפי חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976....".

סעיף 162 לחוק קובע "תקופות נוספות", שלא יובאו במניין 540 הימים בתכוף ל"תאריך הקובע" כאמור בסעיף 161, אלא יאריכו את מניין 540 הימים במספר הימים "החסרים" המקסימאלי הקבוע לצד כל עילה:
"162. לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפיסקאות שלהלן (להלן- הימים החסרים), ימנו את 540 הימים כאמור בסעיף 161, בלי למנות בהם את הימים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה:
(1) הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפני הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן- הכשרה מקצועית)- 360 ימים;
(2) מחלה או תאונה- 180 ימים;
(3) היעדרות מעבודה לפי סעיף 6 ו-7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954- לפי מספר ימי ההיעדרות;
(4) היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו - 30 ימים....".

6. דיון והכרעה

אין חולק כאמור שתקופות האכשרה ש נלקחו בחשבון על ידי הנתבע, אינ ן מביא ות לתוצאה שהתובע צבר היקף מספיק של ימי עבודה כדי לענות על התנאים הנדרשים לצורך קביעת זכאותו לדמי אבטלה. התובע, כעובד על בסיס יומי (כך לשיטת הנתבע), היה אמור לצבור 300 ימי אכשרה (שבעניינו - הם 300 ימים שעליהם שולמו בעדו דמי ביטוח אבטלה), בתוך 540 הימים שלפני ה – 01.08.11. התובע צבר בפועל 296 ימים.

לעומת זאת לשיטתו של התובע, הוראות החוק מאפשרות בעניינו הארכת תקופת ההתייחסות. לטענתו, תקופה חופשת המחלה בה שהה במשך 16 ימים, לרבות היעדרותו ממקום עבודתו למשך תקופה של 18 ימים (מחלת הבן והאב) , מצדיקה הוספת תקופה נוספת לתקופת ההתייחסות בת 300 הימים שבסמוך לתאריך הקובע, על מנת לבחון את ימי העבודה בתקופה הנוספת בגינם שולמו דמי ביטוח אבטלה. בהתאם לכך, מבקש התובע להחיל את תקופת ההתייחסות החל מיום 02.09.09, ובהתאם להחשיב את הימים בהם עבד בחודשים 09/09, 10/09 ו – 11/09 בתוך תקופת ההתייחסות המוארכת. בהקשר זה התובע מפנה לתלושי שכר של אותם החודשים.

נקדים אחרית לראשית ונציין כי איננו מקבלים את גישתו של התובע.

לא מצאנו ממש בטיעוני התובע ל עניין הארכת תקופת ההתייחסות, שכן מעבר לכך שהתובע לא הראה כל צידוק לתקופות היעדרותו בתקופות המחלות הנטענות אליהן הוא מפנה כאמור (על כך נעמוד בהמשך), הרי שת קופת ההתייחסות, אותה מבקש התובע להאריך, לעולם לא תוכל להתארך לתקופה הנטענת בהתאם לחישובי ו. כפי שצוין לעיל, תקופת ההתייחסות בהתאם ל"תאריך הקובע" (01.08.11) הינה 540 ימים או 18 חודשים עובר לאותו מועד, היינו החל מחודש 02/10 ועד לחודש 07/11. לא ברור, אם כן, הכיצד ניתן להאריך את תקופת ההתייחסות מעבר לאותה תקופה כאשר החל מיום 17.12.09 ועד ליום 01.03.10, התובע לא עבד (ולפחות לא הוכיח כי עבד במהלכה) ולא הופקו בעבורו תעודות מחלה כלשהן.
גם אם נאריך את תקופת ההתייחסות ב- 34 הימים החסרים (18 + 16 - ימי ההיעדרות הנטענ ים בגין מחלת התובע ומחלת בנו וא ביו), הרי שלא ניתן לומר כי התובע צבר את מספר הימים הנדרש בחוק לצורך תקופת האכשרה לתשלום דמי אבטלה. תקופת ההתייחסות תוכל להתארך לכל היותר עד לחודש 01/10 או עד לתחילת חודש 12/09 , ולא לחודש 09/09.
מכאן שכבר כעת ניתן לקבוע כי לא נפל פגם בהחלטת הנתבע, לדחות את תביעת התובע לדמי אבטלה בשל אי צבירת ימי אכשרה מזכה, הואיל וצבר 296 ימי אכשרה מתוך 300 ימי אכשרה נדרשים בתקופת השנה וחצי, שקדמה למועד התייצבותו בשירות התעסוקה.

יחד עם זאת, לא נצא ידי חובתנו מבלי שנתייחס קצרות גם במסגרת פרק זה לסעיף 162 לחוק שכותרתו "תקופות נוספות".
בהקשר זה כבר הובאו הדברים שדלקמן –
"שלוש החלופות הראשונות של "התקופה הנוספת" בהן מדבר סעיף 162 לחוק, עניינן באירועים הנוגעים למבוטח גופו ולו בלבד, לרבות "מחלה או תאונה" שאירעו למבוטח, ולא לבני משפחתו או לקרוביו. מחלת ילד, אינה באה בגדר החלופה הקבועה בסעיף 162(2) לחוק, אלא ניתן לראותה כ"העדרות אחרת של עובד מעבו תו מסיבות שאינן תלויות ברצונו" הקבועה בסעיף 162(4) לחוק ולפי חלופה זו, תוכר תקופה נוספת בת 30 ימים בלבד" (ראו את שנפסק עבל 430/05 סימה בן אור – המוסד לביטוח לאומי , ניתן ביום 29.06.06; וכן הדברים שהובאו בספר מנח גולדברג עוקדן הביטחון הסוציאלי, כרך ראשון 1.395).

אשר לחלופה (2) שבסעיף 162, שעניינה "מחלה או תאונה", התובע טען כי בשל מצבו הרפואי שנבע מתאונת העבודה שאירעה לו ביום 05.11.09, נאלץ להיעדר מעבודתו במהלך שנת 2010 לתקופת אי כושר נוספת בת 16 ימים (סעיף 18 לתצהיר) . אלא שמעין במקבץ המסמכים הרפואיים שצרף התובע לכתב תביעתו, לא ניתן היה ללמוד מאומה ביחס לימי היעדרות בשל מחלה או אי כושר. כל שניתן ללמוד מאותם המסמכים היה ביקורים רגילים בתקופות בודדות, וזאת מבלי שצוין בהם דבר ביחס לחופשות מחלה או לימי אי כושר שכביכול בהם היה נתון התובע .

אשר למחלת ילד, חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993 קובע זכותו של אחד מההורים להיעדרות מעבודה בשל מחלת ילד.
סעיף 51.1 לחוקת העבודה קובע כדלקמן:
"היעדר לרגל מחלת ילד - עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנה, זכאי לזקוף, עד שש ימים בשנה של היעדרות בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו. ובלבד שבן זוגו הינו עובד ולא נעדר באותם ימים מעבודתו מכוח זכאותו כאמור, או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד...".
בעניין זה התובע הצהיר, כי בשל מצבו הרפואי "העגום של בני חייב אותי להתלוות אליו לבדיקות וטיפולים בבתי חולים והמרפאות וכן להשגיח עליו בתקופות המחלה..." (סעיף 18 לתצהיר).
אלא שבענייננו, התובע לא הביא כל ראיה ממנה ניתן ללמוד אודות הצורך בחופש ות המחלה הנטענת של בנו (שיוזכר שלטענת הנתבע היה מעל גיל 16) והצורך להשגיח עליו באותן התקופות, ואף לא הביא כל ראיה כי בת זוג ו עבד ה אותה עת וכי ולא נעדר ה באותם ימים מעבודת ה. אדרבא, מטיעוני ב"כ הנתבע שלא נסתרו עולה, כי בת זוגו של התובע הינה עקרת בית.

אשר להיעדרות בשל מחלת אביו, התובע הצהיר כי "נאלצתי להיעדר מעבודתי שעה שהתלוויתי לאבי החולה שכאמור אושפז בבי"ח רמב"ם מתאריך 21.06.2011 עד 12/07/2011 ומצבו היה קשה..." (סעיפים 12 ו – 18 לתצהיר).
אלא שבפועל התובע לא סיפק כל ראיה שממנה ניתן ללמוד על אילוציו הנטענים , ואף לא צירף לתצהירו כל מסמך רפואי לעניין מחלת ואשפוז אביו.
גם מעיון במסמך הרפואי מיום 18.05.11 שצרף התובע לעניין מחלת בנו, לא ניתן ללמוד מאומה על המצב "העגום" או צורך ההשגחה אותו מתאר התובע. כל שנרשם באותו מסמך המלצה על מנוחה מתאריך 18.05.11 ועד תאריך 23.05.11.

מעבר לצריך נוסיף, הגם והדבר לא נטען על ידי התובע, בהתחשב בנסיבות העניין של מחסור במספר ימי אכשרה בודדים, בדקנו האם ניתן להוסיף את שבעת הימים בגין תקופת המחלה בה שהה התובע בתקופה מיום 01.06.10 ועד ליום 07.06.10 (ראה סעיף 2(ח) לפרק העובדות) למניין תקופת האכשרה, וזאת בהתאם לסעיף 161(ג)(3) לחוק הקובע כי יובאו במניין "תקופת האכשרה" של מובטל, אף ללא תשלום דמי ביטוח: "ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה במשמעותם לפי חוק דמי מחלה, התשל"ו – 1976 ".
דא עקא, בהתאם להוראה זו רק תקופת מחלה שבעדה היה זכאי העובד לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה תובא במניין תקופת האכשרה של מובטל. בהתאם לראיות שהוצגו, כמו גם מעיון בתלוש השכר שהציג התובע של חודש 06/10, לא נמצא כל דווח על תשלום דמי מחלה , תשלום שדינו כדין שכר עבודה (בהתאם ל סעיף 7 לחוק דמי מחלה: "דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעביד כדין שכר עבודה לכל דבר").

7. סוף דבר

לאור כל האמור לעיל נאלצים אנו לדחות את התביעה שבפנינו.
משמדובר בתביעה למימוש זכויות מתחום הבטחון הסוציאלי - אין צו להוצאות.

8. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין.

ניתן היום, ‏י' תמוז תשע"ד, ‏08 יולי 2014, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר עאטף טאטור
נציג ציבור (עובדים)

ורד שפר, שופטת
נשיאה

מר ישראל שוטלנד
נציג ציבור (מעבידים)

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

כרטיסי אשראי קרובים אל | עיבוד נתונים קרובים אל | ריסוס והדברה קרובים אל | מוהלים קרובים אל פארק תעשיות שורק 14, בית שמש, ישראל | קונסטרוקציות מתכת קרובים אל אילת 28, פרדס חנה כרכור, ישראל | מעבדות סלולר קרובים אל האביב 5, עפולה, ישראל | קיבוצים ומושבים קרובים אל | זיקוקים קרובים אל שדרות הר הגמל, מצפה רמון, ישראל | אלקטרואופטיקה קרובים אל | כלי עבודה קרובים אל האורנים 30, זכרון יעקב, ישראל | חוטי מתכת קרובים אל Unnamed Road, ישראל | חימום קרובים אל קרית שאול 19, תל אביב יפו, ישראל | חבלים קרובים אל עין מור 22, מצפה רמון, ישראל | ייעוץ מקצועי קרובים אל | טכנולוגיות ירוקות קרובים אל Unnamed Road, Nahariyya, ישראל | מבלטים קרובים אל | בלונים קרובים אל הגפן 153, נתיבות, ישראל | מזרקות קרובים אל יערה 434, שדרות, ישראל | פלסטיק קרובים אל 34, ישראל | פסיכולוגים קרובים אל מחירון חומרים לעבודות אבן | מחירון מתקני מיזוג אוויר | מחירון עבודות גבס ותקרות אקוסטיות | מחירון עבודות איטום | מחירון עבודות נקיון, ליטוש, פינוי פסולת והובלת תכולת בית | מחירון גופים למצע ולמילוי בין צלעות | מחירון ריהוט וציוד מורכב בבנין | מחירון מוצרי בטון טרום ודרוך | מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון עבודות ריצוף וחיפוי | מחירון אלמנטים קלים לבניה | מחירון חומרים לעבודות ריצוף וחיפוי | מחירון עבודות ריצוף וחיפוי | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון קווי מים, ביוב ותיעול | מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון חומרי איטום ובידוד תרמי | מחירון נגרות - דלתות, ארונות מטבח ושונות | מחירון מתקני הסקה | מחירון עבודות איטום | מחירון קירות אבן מורכבים | מחירון לוחות פחי פלדה | מחירון חלון פתיחה על ציר צד וחלון דו-צירי סב-נטוי )דריי קיפ( | מחירון קירות תמך מסוג "מקרס" | מחירון תעלות כבלים | מחירון אביזרי קצה לכבילת נחושת | מחירון מערכות כיבוי אש | מחירון משטחי בלימה למתקני משחק, כושר ומסלולי ריצה | מחירון שסתום אל חוזר לביוב | מחירון הלבנה והגנה על איטום גגות, רצפות וקירות תת קרקעיים | מחירון מיכלי הפרדה (שיקוע), מפרידי שומנים אורגנים, מפרידי דלקים ושמנים | מחירון נטיעה | מחירון מוספים לבטון | מחירון ציפוי קירות פנים בלוחות P.V.C | מחירון טיפול במים | מחירון ריצוף | מחירון רעפי בטון | מחירון תילי אלומיניום | מחירון חיבור מנועים ואביזרי פיקוד | מחירון כספות | מחירון צינור פלדה ללא עטיפה חיצונית | מחירון אזעקות )גילוי פריצה( | מחירון אביזרים לצנרת C.V.P לביוב ותיעול לפי ת"י 884 | מחירון מתקני מתח גבוה | מחירון מקרר מים | מחירון מקלחונים | מחירון חיפוי קירות בתוחות אבן בחיפוי "יבש" | מחירון מובילים | מחירון מערכות מניית אנרגיהבפני כב' הגורם שיפוטי בתיק תובעים 1. מדינת ישראל נגד נתבעים 1. עלי אלנאברי 2. שירביט חברה לביטוח | בפני כב' סגן הנשיא ד"ר אברהם אברהם מבקשים 1.יאיר דרור זכאי 2.קאר סנטר קרית שמונה בע"מ | בפני כב' הרשמת הבכירה - יפעת אונגר ביטון התובעת ב.ע.ל צמיגי אקסטרא (2008) בע"מ נגד הנתבעים | בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 10987-06-11 P2W בע"מ נ' אג | החלטה בתיק רע"א 6912/15 בבית המשפט העליון רע"א 6912/15 לפני:כבוד השופט י' דנציגר המבקש:יעק | בית המשפט המחוזי בבאר שבע פש"ר 4009-10-11 יוסף נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח' ת | בפני כב' השופטת רבקה פוקס בקשה 3- מינוי בעל תפקיד מבקשים 1. קומט את פרוגרס בע"מ נגד משיבים | בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3086/98 בפני: כבוד השופט ת' אור העותר: וליד חמ | בית משפט השלום בחיפה ת"א 57828-01-11 פסגות כרמל ניהול פרוייקטים בע"מ ואח' נ' גוט ו | בית משפט השלום בירושלים ת"א 1227-10 פרנקל נ' פיינרמן ואח' תיק חיצוני: בפני כב' הרשם | בפני כב' השופט רונן פלג המבקש עמרם נזרי נגד המשיבה קשת המאה השקעות בע"מ החלטה 1. הבקשה הוגש | בקשה מס' 16 התובעים נגד הנתבעים החלטה ביום 16.10.12 ניתן פסק דין נגד הנתבעים כולם, ביחד ולחוד, ש | בפני כב' השופט יעקב פרסקי עותרים נאדר אלעביד (אסיר) נגד משיבים החלטה העתירה תדון ביום 4.12.12 בש | בית משפט השלום בראשון לציון ת"פ 9280-08-11 מדינת ישראל נ' אבו זהרה 08 אוגוסט 2011 9289-08-1 | בפני כב' השופט אבישי רובס התובעים נגד הנתבעות נגד צד שלישי מדינת ישראל החלטה 1. פרופ' תמר פר | בפני כב' השופטת חנה קלוגמן תובעים 1. אייל בש (מתלונן) נגד נתבעים 1. שחר נזקי צנרת בע"מ (אחר | בפני כב' השופטת עפרה אטיאס תובע 1. בשיר אמיר נגד נתבעת 1. כלל חברה לביטוח בע"מ הודעה התובע | בפני כב' השופטת שולמית ברסלב תובע יונתן תנעמי ת.ז. XXXXXX206 ע"י ב"כ עוה"ד אלדד א | בפני כב' השופטת הבכירה – אירית מני- גור תובעים מוחמד מחאמיד נגד נתבעים הפניקס חברה לביטוח בע&quo | בפני כב' השופטת סיגל רסלר-זכאי תובע רחמים בן-שמואל נגד נתבעים החלטה למינוי מומחה 1.         אני | בית המשפט המחוזי באר שבע פש"ר: 19872-03-13, 19895-03-13 בפני כב' השופט יעקב פרסקי החייבים צ | בית המשפט המחוזי בירושלים 16 ינואר 2012 עמ"י 32287-01-12 מדינת ישראל נ' רוסטמן(עציר) ואח | בפני כב' השופט עופר נהרי מבקשים 1. מדינת ישראל נגד משיבים 1. יניב לוי בקשה לעדכון פרטי חשבון בנק | בית משפט השלום בעכו תא"מ 7582-02-12 רדסון נ' פליק שטיין תיק חיצוני: 08-XX662-11-4 בפני כב&# | פסק-דין בתיק ע"פ 2750/01 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2750/01 בפ