מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

פסק-דין בתיק בג"ץ 8131/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 8131/05

בפני:
כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותרים:
1. לשכת המסחר ת"א/חטיבת קופות הגמל

2. יוסף ברבי

3. אבי ויצמן

4. עופר סייר

5. אפרת בן אליעזר

6. איפקס - ניהול קופות גמל בע"מ

7. אקסלנס גמל בע"מ

8. מיטב גמל בע"מ

9. אנליסט קופות גמל בע"מ

10. דש ניהול קופות גמל בע"מ

נ ג ד

המשיבים:
1. שר האוצר

2. ועדת הכספים של הכנסת

3. מנהל רשות המיסים בישראל

4. הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד
האוצר

5. להב - לשכת אירגוני העצמאים והעסקים
בישראל

6. לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים
בישראל

7. קרן הפנסיה החדשה של חברת החשמל

8. לאומי גמל בע"מ המנהלת את "עצמה לאומי -
קופת תמלוגים לעצמאיים", פורמאלי

9. בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורמאלי

10. מגדל חברה לביטוח בע"מ, פורמאלי

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה:
כ"ו בחשון התשס"ו
(28.11.05)

בשם העותרים:
עו"ד חנן מלצר; עו"ד שירי איש-שלום

בשם המשיבים 1-4:
עו"ד ענר הלמן

בשם המשיב 5:
עו"ד ירדן אלאמר

בשם המשיב 7:
אין התייצבות

בשם המשיבים 8-9:
עו"ד רם כספי, עו"ד יורם בר, עו"ד שי יבניאלי

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1. העותרים בעתירה זו הם חטיבת קופות הגמל בלשכת המסחר, קופות גמל שונות וחוסכים בהן. העותרים טוענים כי הוראות מסויימות בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) (תיקון מס 3), התשס"ה-2005 (להלן - התקנות), הן בטלות או שיש לבטלן.

2. התקנות נחתמו ביום 3.4.05 על ידי שר האוצר ופורסמו ב-10.4.05, והן עומדות להיכנס לתוקף ביום 1.1.06. נעשו כבר הכנות ליישומן. העתירה הוגשה ביום 28.8.05 ונשמעה ביום 28.11.05. היתה הבנה משותפת של כל הצדדים, בשים לב ללוח הזמנים האמור, כי יש הכרח בהכרעה מהירה, שתימנע מצב של אי וודאות לגבי תוקפן של התקנות. העותרת, מצידה, הסכימה להצעתנו לצמצם את טענותיה הרבות לשלושה נושאים (שיש קשר ביניהם), נושאים עליהם נעמוד להלן. המשיב הסכים, במהלך הדיון, לענין אותם נושאים שהדיון ייראה כאילו ניתן צו על תנאי. לפני שנפרט את שלושת הנושאים, נעמוד תחילה על הוראותיהן של התקנות והשינוי שהן יוצרות בענין קופות הגמל, ככל שהדברים רלבנטיים לעניינים נשוא העתירה.

3. ישנם סוגים שונים של קופות גמל, ואולם לענייננו רלבנטיים שני אפיקים של חיסכון: האפיק הקצבתי והאפיק ההוני. האפיק הקצבתי עניינו קופת גמל שמטרתה חסכון פנסיוני של העמיתים בקופה; האפיק ההוני עניינו חסכון בקופות גמל לטווח קצר (יחסית) של 15 שנה, ובתום התקופה יכול היה העמית בקופה למשוך את כל ההפקדות שהפקיד, לכל מטרה שהיא. בשני האפיקים ניתנות הטבות מס. ואולם, הטבות המס הניתנות לעמיתים עצמאיים ולעמיתים שכירים המפקידים כספים בקופות גמל לקצבה גבוהות יותר מאשר בקופות גמל לתגמולים וזאת מכוח הוראות שונות בפקודת מס הכנסה. אין לנו צורך לעמוד על פרטי הדברים. עד לתיקון יכול היה החוסך לבחור בין שני האפיקים הנזכרים או להפקיד כספים בשניהם.

4. התיקון לתקנות שפורסם עוד באפריל 2005 יחול רק על הפקדות שיבוצעו החל ביום 1.1.06. כתוצאה מן התיקון יוכלו העמיתים העצמאים שנולדו משנת 1961 ואילך לחסוך בקופות גמל באפיק ההוני ולזכות בהטבות המס שבאפיק זה רק אם יפקידו קודם לכן לקופת גמל לקיצבה סכום שאינו נופל מ-16% מהשכר השנתי הממוצע במשק, דהיינו, בריבית של היום, סכום של 1120 ש"ח לחודש (ישנה הפחתה מסויימת לשנים 2006-2008, אך לא נתעכב על הפרטים). מי שיש לו פנסיה תקציבית - פטור מדרישת ההפקדה בקופת גמל לקיצבה. שינוי נוסף שמביא עמו התיקון הוא שכדי לזכות בהטבת המס, על עמיתים למשוך מקופות הגמל לתגמולים את הסכומים שיופקדו על ידם החל מיום 1.1.06 רק בהגיעם לגיל 60 ורק אם חלפו 5 שנים מיום שהחלו להפקיד כספים באותה קופה. עד התיקון ניתן היה למשוך כספים כעבור 15 שנה מתחילת ההפקדה. על כן, סכומים שהופקדו לפני 1.1.06 ניתן יהיה למשוך, גם כיום, בתום 15 שנים מתחילת החיסכון, אך את הסכום שיחסוך (אם יחסוך) העמית החל ב-1.1.06 ניתן יהיה למשוך רק כשהעמית יגיע לגיל 60.

5. ביסוד התיקון עומדת מגמתה של הממשלה לעודד את החיסכון הפנסיוני לעצמאיים. כך עולה מתשובת המשיבים 1-4 (להלן - המשיבים) וכך עולה מהתכתבויות שונות שהונחו בפנינו. המשיבים האריכו בתיאור חשיבות החיסכון הפנסיוני, והמלצות של ועדות רבות לדאוג לאפיק חיסכון זה. איני רואה צורך להאריך בענין זה. מקובל עלי, והיה מקובל גם על העותרים, כי יש, אכן, חשיבות לאפיק חיסכון פנסיוני למועד בו החוסך יחדל להנות מהכנסה שוטפת. כבוד האדם של החוסך הוא שלא יישאר בגיל מבוגר ללא פנסיה, וגם טובת הציבור מחייבת שאנשים לא יפלו לעת זיקנה למעמסה על קופת הציבור. הממונה על שוק ההון, אייל בן-שלוש, הסביר בישיבה של ועדת הכספים של הכנסת כי מדובר בהסדר ש"בא לעשות מהפכה בתחום החיסכון הפנסיוני של העצמאיים בישראל" (פרוטוקול ישיבת ועדת הכספים, מיום 13.4.05, בע' 7). התפיסה שעמדה מאחורי התיקון היא שהמדינה, המעודדת חיסכון פנסיוני ככלל, לשכירים ועצמאיים, מעוניינת לעודד שהחיסכון לקיצבה יהיה אפיק החיסכון הראשון, לפני בחירה באפיק של חיסכון ל-15 שנה.

6. המשמעות המעשית של התיקון היא, כאמור, שמהטבות המס הקבועות במסלול ההוני יוכלו להנות רק מי שיפקידו תחילה כספים במסלול הפנסיוני. ועוד: בכפוף להוראת מעבר שעניינה כספים שהופקדו עד 1.1.06, החיסכון ההוני הפך לחסכון שיתקבל רק בגיל 60, דהיינו חיסכון לגיל מבוגר. חוסך המעוניין היום בחיסכון אותו יוכל למשוך בעוד 15 שנה, למטרות שונות, כגון השכלה גבוהה לילדיו, יצטרך לחפש לעצמו מסלול חיסכון אחר, שאיננו קופות הגמל. ממילא לא ייהנה מהטבות המס הגלומות בחסכון בקופה כזו.

הטענות נגד תיקון התקנות

7. כאמור, בפתח הדברים צומצם הדיון לשלוש טענות של העותרים, טענות שיש ביניהן קשר. נעמוד עליהן, תחילה בקצרה.

הטענה הראשונה היא שההסדר ש"בא לעשות מהפכה", כלשונו של הממונה על שוק ההון, צריך היה להיעשות בחקיקה ראשית ומקומו לא יכירנו בחקיקת משנה.

הטענה השניה, הכרוכה ושלובה עם הטענה הראשונה, היא כי הסדרת הנושא באמצעות חקיקת משנה של שר האוצר היא בגדר "מחטף" של הרשות המבצעת. בעת חתימת התקנות כבר היו ב"צנרת" החקיקה שני חוקים: החוק הראשון, הוא חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן - חוק קופות הגמל). חוק קופות הגמל פורסם ברשומות ביום 10.8.05 (ס"ח התשס"ה בעמ' 889), הצעת החוק פורסמה עוד ב-25.5.05 (הצעת חוק תשס"ה-2005 עמ' 767). מרבית הוראותיו של חוק זה נכנסו לתוקף 90 יום לאחר פירסומו, והיום החוק בתוקף. החוק השני שהיה ב"צנרת" (ונותר בה) הוא הצעת חוק פנסיה חובה, התשס"ה-2005 (הצעת חוק תשס"ה-2005 עמ' 65). הצעת חוק זו טרם הפכה לחוק, והיא עצמה נוגעת לשכירים בלבד. הטענה השניה של העותרים היא כי היה ראוי להמתין לחקיקה הראשית ולהסדיר את נושא הפנסיה לעצמאים בהתאם לחוק. אכן, גם בחוק קופות הגמל ישנה סמכות של השר להתקין תקנות, ואולם ניתן להתקין תקנות מכוחו רק באישור ועדת הכספים של הכנסת. התקנות נשוא הדיון הותקנו בלא אישור כזה.

הטענה השלישית, היא שהתקנות חורגות מסמכותו של שר האוצר בחוק המסמיך. סעיף 47 (ב) לפקודת מס הכנסה, קבע, בעת התקנת התקנות:

"יחיד שבשנת המס שילמו הוא, בן-זוגו, ילדו או הורהו סכומים לקופת גמל בעד תגמולים או קיצבה לטובת אחד מהם, גם אם ציווה שלאחר מותו תועבר זכותו לטובת מוסד שהוכר כמוסד ציבורי לענין סעיף 9(2), או ששילמו כאמור למדינה, לרשות מקומית או לגוף אחר שקבע שר האוצר, לשם שמירת זכות הפנסיה של אחד מהם, יותר ניכוי הסכומים ששולמו כאמור ובלבד שהניכוי לא יעלה על-
(1) 7% מהכנסתו המזכה שאיננה הכנסת עבודה; ואולם אם שילם בעד קיצבה בלבד והסכום ששילם עולה על 12% מהכנסתו כאמור, יותר לו, בשל החלק העולה על 12% מהכנסתו כאמור, יותר לו, בשל החלק העולה על 12% כאמור, ניכוי נוסף עד ל-4% מאותה הכנסה;
(2) 5% מהכנסתו המזכה שהיא הכנסת עבודה, ושלגביה המעביד לא שילם בעדו לקופת גמל לתגמולים או לקיצבה והוא איננו זכאי בשלה לקיצבה על פי דין או חוזה".

טענת העותרים היא כי סעיף 47 (ב) מאפשר ליחיד - עובד עצמאי או שכיר -לנכות מהכנסתו החודשית סכומים שונים ששילם לקופת גמל וזאת ללא הבחנה בין חיסכון באפיק הוני לבין חיסכון באפיק קצבתי. היחיד רשאי על פי הטענה לבחור בין שני סוגי החיסכון, ולזכות בניכוי מההכנסה. על פי הטענה, המחוקק ביקש לעודד את כל סוגי החיסכון אך מחוקק המשנה ביטל את זכות הבחירה שקבע המחוקק הראשי.

עמדנו על שלוש הטענות בקצרה. כפי שציינו יש קשר בין הטענות, ורק מטעמי נוחות נדון בהן בנפרד. ועתה בהרחבה, ראשון ראשון ואחרון אחרון.

הטענה הראשונה: הוראות התיקון הותקנו בחוסר סמכות משום שהן קובעות בחקיקת משנה הסדר ראשוני שיש לקובעו בחקיקה ראשית

8. וזה הילוכה של הטענה: מטרת התיקון היא להבטיח כי ציבור העמיתים העצמאים (המורכב ברובו מעובדים עצמאיים) יחסוך גם באפיק הפנסיוני. ההסדר עומד, כאמור, ליצור "מהפכה" בתחום החיסכון הפנסיוני של העצמאיים בישראל. העותרים טוענים כי לשם ביצוע רפורמה שכזו, "שעניינה למעשה בהטלת חובת פנסיה על ציבור העצמאיים בישראל יש לחוקק חקיקה ראשית ולא ניתן להסתפק בחקיקת משנה". העותרים מביאים מדברי הנשיא ברק בבג"צ 6432/02 איגוד קופות הגמל הענפיות נ' שר האוצר (להלן – פרשת איגוד קופות הגמל), פ"ד נז (3), 918 בעמ' 942-943:

"עם זאת, סמכותו של שר האוצר להתקין תקנות על פי סעיף 47 לפקודה באשר לדרכי הניהול של הקופות, אינה בלתי מוגבלת. סמכות זו צריכה לפעול כאשר לנגד עיני שר האוצר עומדים האינטרסים של קופות הגמל והחוסכים בהם. המטרה של הפעלת הסמכות צריכה להיות להבטיח כי הטבות המס ישיגו את יעדן. על כן, מוסמך שר האוצר לקבוע בתקנות כללים המבטיחים שמירה על האינטרסים של החוסכים בקופות הגמל, ועל פעילותן התקינה של הקופות. פעולה לא תקינה של הקופות עלול להוריד לטמיון את המטרה שעומדת מאחורי הטבת המס מלכתחילה. עם זאת, אין לראות בסעיף 47 לפקודה מקור עצמאי, ומנותק מדיני המס, להסדרת שוק ההון. כמובן, אך טבעי הוא – לאור מרכזיותן של קופות הגמל בשוק ההון – כי כללים הקובעים את דרכי ניהולן של הקופות ישפיעו על שוק ההון. עם זאת, השפעה זו צריכה להיות תוצאת לוואי של הסדרת עניינן של הקופות ולא מטרתן הדומיננטית. אכן, השפעתם של הכללים על פי התקנות צריכה להיות במסגרת דיני המס ולא מעבר להן (ראו בג"ץ 231/84 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נ' שר האוצר, פ"ד לח (4) 599, בעמ' 607-608." (ההדגשות הוספו)

העותרים מצביעים על כך שבית משפט זה חזר וקבע כי ראוי שנושא קופות הגמל והפיקוח עליהן יוסדר בחקיקה ראשית. ראו: פרשת איגוד קופות הגמל, בע' 947, בג"צ 7691/95 שגיא נ' ממשלת ישראל, פ"ד נב (5) 577.

מוסיפים העותרים וטוענים כי הוראת התיקון אינן מתמצות בשלילת הטבת המס אלא הן מבטלות כליל את הזכות להפקיד בקופת גמל לתגמולים ללא הפקדה מתאימה מאפיק הקצבתי ואת הזכות לחסוך בקופת גמל לתגמולים לטווח הבינוני. שר האוצר, כך נטען, עשה שימוש בסמכויות הנתונות לו מכוח סעיף 47 לפקודת מס הכנסה (שצוטט לעיל) לקבוע מגבלות לאישורן והתנהלותן של קופות גמל על מנת לחייב את ציבור העמיתים העצמאיים לחסוך באפיק פנסיוני - כך הטענה - אלא שינוי מהפכני כאמור יכול להיעשות רק על ידי המחוקק הראשי.

מחרים-מחזיקים אחרי העותרים גם המשיבים 8 ו-9 - לאומי גמל בע"מ המנהלת את "עצמה לאומי - קופת תגמולים לעצמאיים" ובנק המזרחי המאוחד בע"מ. השינויים נשוא התיקון, כך טוענים הם, מחביאים למעשה הסדרים מרחיקי לכת תחת צילם של הסדרים משניים. לדבריהם, סוגיית פנסיית חובה, שהיא חלק בלתי נפרד ממערך הביטחון הסוציאלי בישראל, ראויה היא לדיון מקיף ומאוזן אשר יהלום את צרכי המשק בשנות האלפיים. ועוד: שר האוצר חפץ לקבוע פנסיית חובה לעצמאיים באמצעות כללים ל"אישור" קופות גמל ובכך ערב מין בשאינו מינו - תחת להחיל את החובה ישירות על העובד במסגרת חקיקה ראשית בדבר פנסיה חובה, הוא החילה בעקיפין באמצעות חובה ישירה על הקופה שלא לקבל את כספי חסכונותיו אם לא יקיים תחילה את החובה להפקיד בקרן פנסיה.

9. אודה ואתוודה כי במבט ראשון טענתם זו של העותרים ושל המשיבים 8-9 היא טענה שובת לב, ובמיוחד לאור התיאור בדבר ה"מהפכה" שבא מפי הממונה על שוק ההון. ואולם, בסופו של דבר שוכנעתי כי יש לדחות את הטענה הראשונה.

10. נקודת מוצא בטיעון האמור היא, שנוצר בדרך של חקיקת משנה, מנגנון של פנסיית חובה לעצמאים. ולא היא: התקנות אינן כופות על איש להפקיד כספים בקופה פנסיונית. חיוב כזה, אילו היה, אכן מהווה הטלת פנסיה חובה. כל שעשה מחוקק המשנה הוא לעודד הפניית כספים לקרן פנסיונית בכמה דרכים: שלילת האפשרות להפקיד כספים בקרן הונית ולקבל הטבת מס כל עוד לא הופקדו כספים בהיקף שנקבע בקרן הפנסיה; קביעה שהכספים שיופקדו ייפרעו (בכפוף להוראת מעבר) רק בהגיע העמית לגיל 60. הוראות אלה אכן מקטינות במידה רבה ואולי אפילו רבה מאוד את האטרקטיביות של השקעה בקרן הונית, וצודקים הטוענים שלמעשה הופכות הקרנות ההוניות לאחיותיהן התאומות של קרנות הפנסיה, בשל ביטול האפשרות (בכפוף, כאמור, להוראת מעבר) לחסוך ל-15 שנה. בנוסף, ישנה כפי שעולה מהחומר שלפנינו כוונה, שטרם מומשה, לתת הטבות מס נוספות בחקיקה ראשית כדי לעודד חיסכון פנסיוני. ואולם, מתן תמריצים לחוסכים לפעול בדרך מסוימת איננו בגדר הטלת חובה. רשאי העמית לאמור: לא מדובשך ולא מעוקצך. אינני מעוניין בחיסכון פנסיוני על אף כל "הפיתויים" לחסוך באופן כזה; כיוון שקופות הגמל "מנווטות" אותי לחיסכון פנסיוני בו איני חפץ, אפנה, כפי רצוני, לאפיק השקעה הוני אחר בלי הטבות מס. ועוד: אפילו אניח שאין אפיק השקעה הוני אלטרנטיבי מתאים, עדיין אין בכך הטלת חובה לחסוך באפיק הפנסיוני.

אכן, הממונה על שוק ההון הגדיר את התקנות כ"מהפכה" וכך הציג את הדברים לועדת הכספים. בתשובת המשיבים 8-9 מסתתרת הערכה שונה. להערכת משיבים אלה (סעיף 7.3 לתגובה) האמצעי שננקט בתיקון סופו שיביא לפגיעה בחיסכון לטווח הבינוני ואף הארוך כיוון שיהא בו כדי לצמצם, במידה ניכרת, את שיעור ההפקדות בקופות הגמל לתגמולים והוא אף לא יביא, להערכתם, להרחבת החיסכון באפיק הקצבתי. הוראותיו של התיקון אינן מעודדות, לטענת המשיבים 8-9, את החיסכון לקיצבה כי אם משמשות תמריץ שלילי לחיסכון בקופות הגמל. דומני שדווקא טענות אלה של המשיבים מראות בעליל שאין המדובר בהסדר של פנסיה-חובה, אלא בעידוד לחסוך לפנסיה. המשיבים מוסיפים וטוענים כי כדי לעודד חיסכון באפיקי חיסכון קצבתי יש להעניק הטבות מס מוגברות. עד כה לא ניתנו, כאמור, הטבות מס נוספות. יתכן והמשיבים הללו צודקים, ורק ימים יגידו האם אכן נוצרה "מהפכה". ואולם, העיקר לענייננו הוא שאין המדובר בהסדר בדבר פנסיית חובה לעצמאיים, הסדר שמקומו אכן יכירנו רק בחקיקה ראשית. בכך נשמטת נקודת המוצא של העותרים.

11. בפרשת איגוד קופות הגמל אישר בית משפט זה את חיוב הקרנות בהקמת וועדת השקעות בחקיקת משנה. הנשיא ברק עמד על כך שהקמת ועדת ההשקעות אינה מנותקת מדיני המס וממתחם ה"יעדים שפקודת מס הכנסה הסמיכה אותו לפעול להשיגם" (שם, פס' 34), ונופלת, על כן, בגדר סמכותו של שר האוצר מכוח סעיף 47 לפקודה. גם בענייננו מדובר בתקנות שהשפעתן בתחום דיני המס: המדינה מעודדת חיסכון פנסיוני, והיא מעודדת זאת באמצעות התניית הטבות מס בכך שיהיה תחילה חיסכון פנסיוני.

12. זאת, ועוד: בצדק מצביעים המשיבים על כך שגם לפי חוק קופות גמל תנאי ההפקדה והמשיכה ימשיכו להיות מוסדרים בתקנות ולא בחקיקה ראשית. התקנות לפי חוק קופות הגמל טעונות, אמנם, אישור ועדת הכספים, ועל עניין זה נעמוד להלן, ואולם גם בחוק חדש ומודרני סבר המחוקק הראשי כי אין צורך בחקיקה ראשית, בנושא תנאי ההפקדה והמשיכה.

13. סוף דבר: אני דוחה את הטענה לפיה התקנות קובעות הסדר ראשוני שחייב חקיקה ראשית ולא ניתן לקובעו בחקיקת משנה.

הטענה השניה: טענת ה"מחטף" - היה על שר האוצר להמתין לחוקים שבדרך

14. התקנות נשוא הדיון פורסמו ב-10.4.05. כפי שהוזכר לעיל, עמד בית משפט זה לא אחת על הצורך להסדיר את נושא קופות הגמל בחקיקה ראשית. ואכן, ב-10.8.05 פורסם, כאמור, חוק קופות הגמל. הצעת החוק פורסמה ביום 25.5.05. מדובר בהצעת חוק מורכבת שמן הסתם היתה בהכנה בעת הוצאת התקנות. גם חוק קופות גמל מקנה סמכות לשר האוצר להתקין תקנות לביצועו, ואולם בכל סוגי התקנות - נדרש אישור של ועדת הכספים של הכנסת. בענייננו, מדובר בתקנות שהותקנו בלא אישור הועדה.

שר האוצר ידע, על פי הטענה, בעת התקנת התקנות, שהמחוקק עומד להסדיר את נושא קופות הגמל בחוק. היה עליו להמתין עם ה"מהפכה" עד פרסומו וקבלתו של החוק. ועוד מקשים העותרים ושואלים - מדוע מיהר השר והשתמש בסמכות שאינה טעונה אישור ועדת הכספים, בשעה שכל סמכויות התקנת התקנות לפי חוק קופות הגמל טעונות אישור כזה?

משיבים המשיבים ואומרים כי לא ניתן, ואין גם צורך להמתין, להליכי החקיקה. התקנות נשוא הדיון תקפות, כאמור בסעיף 23 לחוק הפרשנות, עד אשר יותקנו תקנות חדשות מכוח חוק קופות גמל. הליכי חקיקה ראשית אורכים זמן. לדוגמא: הצעת הכנת חוק פנסיה חובה, לא הפכה לחוק עד היום. המשיבים מוסיפים וטוענים כי אישורה של ועדת הכספים לא נדרש לתקנות מכוח סעיף 47(א)(2) לפקודת מס הכנסה, ולכך עוד נשוב. כשהמחוקק הראשי חוקק את החוק הוא ידע על התקנות, ויכול היה לבטלן, כולן או מקצתן, במסגרת החוק וזאת עוד לפני כניסת החוק לתוקף, כך שהדבר לא היה יוצר אנדרלמוסיה.

נראה לי כי הטענה האחרונה היא בגדר תשובה מוחצת לטענה בדבר ה"מחטף". סעיף 86 לחוק קופות הגמל מתייחס במפורש לתקנות שהותקנו על פי פקודת מס הכנסה, ונותן תוקף לאישורים שהונפקו מכוחן. באי ביטולן של התקנות על ידי המחוקק הראשי בחוק קופות גמל יש, בנסיבות הענין, משום אישורן מחדש. יכול היה המחוקק הראשי לבטל את התוספת לתקנות, אם סבר שמטרתן לא ראויה, או שהן לא הותקנו בדרך הראויה. אכן, בועדת הכספים נשמעה תרעומת על התקנות, ואולם, בסופו של יום, עבר החוק בלי לפגוע בהן.

בנוסף טוענים העותרים כי היה על שר האוצר להמתין עד שיחוקק חוק פנסיה חובה. הצעת חוק פנסיה חובה פורסמה, כאמור, ב-10.1.05, לפני התקנות. התשובה לטענה זו כפולה היא: האחת, שהצעת חוק פנסיה חובה אינה נוגעת לעצמאים כלל. התשובה השניה היא (כפי שבואר לעניין הטענה הראשונה), שאין המדובר בהסדר של פנסיה חובה. מדובר בהסדר שתכליתו לעודד חיסכון לפנסיה, אך לא לכפות חיסכון כזה.
יש לדחות, איפוא, גם את הטענה השניה.

הטענה השלישית: מחוקק המשנה חרג מסמכותו לפי החוק המסמיך

15. בתקנות נשוא הדיון צויין כי הן מותקנות מכוח סעיף 47 ו-243 לפקודת מס הכנסה. סעיף 243 לפקודה הוא סעיף כללי המסמיך את השר להתקין תקנות לביצוע הפקודה. סעיף 47 לפקודה, כפי שעמד בתוקפו לפני חוק קופות גמל קבע:

"ניכוי תשלומים בעד תגמולים או קיצבה
47. (א) בסעיף זה –
(1) ...

(2) 'קופת גמל' – קרן או קופה לתגמולים, לקיצבה, לפיצויים, לחופשה, להשתלמות או למטרה אחרת כיוצא באלה, וכן קופה מרכזית להשקעות של קופות גמל, שהמנהל אישר אותן לענין פקודה זו בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות, וכל עוד הן מתנהלות בהתאם לתקנות, למעט קרן או קופה שמנהלת אותן חברת ביטוח שלא למטרת תגמולים, קיצבה או פיצויים.

(ב) יחיד שבשנת המס שילמו הוא, בן-זוגו, ילדו או הורהו סכומים לקופת גמל בעד תגמולים או קיצבה לטובת אחד מהם. ... יותר ניכוי הסכומים ששולמו כאמור ובלבד שהניכוי לא יעלה על –

(1) 7% מהכנסתו המזכה שאיננה הכנסת עבודה; ואולם אם שילם בעד קיצבה בלבד והסכום ששילם עולה על 12% מהכנסתו כאמור, יותר לו, בשל החלק העולה על 12% כאמור, ניכוי נוסף עד ל-4% מאותה הכנסה; (2) 5% מהכנסתו המזכה שהיא הכנסת עבודה ושלגביה המעביד לא שילם בעדו לקופת גמל לתגמולים או לקיצבה והוא איננו זכאי בשלה לקיצבה על פי דין או חוזה.

(ג) סכום שנוכה לפי סעיף קטן (ב) לא יובא בחשבון לצורך סעיף 45א.

(ד) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ניכויים בשיעורים גבוהים מהאמורים בסעיף קטן (ב) לסוג מסויים של בני אדם ובתנאים בסייגים שיקבע.

16. העותרים מפנים כאמור בטענותיהם לסעיף 47(ב) וטוענים כי המחוקק הראשי איפשר לחוסכים ברירה בין תגמולים וקיצבה: "בעד תגמולים או קיצבה...", נאמר. ואולם, מחוקק המשנה ביטל בתקנות את הבחירה, וקבע כי תנאי לחסכון בקופת תגמולים הינו שתיעשה תחילה הפקדה, בגובה מסוים (16% מהשכר הממוצע) בקופת גמל לקיצבה.

17. המשיבים בתשובתם מפנים לסעיף 47(א)(2) כסעיף המשנה המסמיך. בסעיף 47(א), סעיף המגדיר מונחים, חבויה גם סמכות לקבוע תקנות לענין קופות גמל. התיקון לתקנות נגדו עותרים העותרים עוסק בעיקרו בתנאים להפקדת כספים בקופות גמל לעמיתים עצמאיים, ומשנה, כפי שבואר, את המצב הקיים. סעיף 47 (ב) לפקודה אינו קובע, לפי טענת המשיבים, מהן "קופת גמל לתגמולים" או "קופת גמל לקיצבה" אלא רק קובע כי הפרשה לאחד מסוגים אלה של קופת הגמל מזכה בהטבות המס הקבועות בסעיף. ואולם הגדרת "קופת גמל" מצויה בסעיף 47(א)(2). על כן, יש לקרוא את הרישא לסעיף 47(ב), לטענת המשיבים, כך: "יחיד שבשנת המס שילמו הוא, בן זוגו ילדו או הורהו סכומים לקופת גמל בעד תגמולים [כפי שהוגדרה בסעיף 47(א)(2) לפקודה] או קיצבה [כפי שהוגדרה בסעיף 47(א)(2) לפקודה] לטובת אחד מהם. . ." הגדרתה של 'קופת גמל' לפי סעיף 47(א)(2) לפקודה הינה קופה הפועלת בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות.

משמעות הדבר היא, מוסיפים המשיבים וטוענים, ששר האוצר היה מוסמך לקבוע את כל הכללים הנוגעים לפעילות הקופות ולהתאימן, בין היתר, למטרות החברתיות והכלכליות שהממשלה מבקשת לקדם ובמרכזן הבטחת הקיום בכבוד של החוסכים לעת זקנה. על כן היה השר מוסמך, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 47(א)(2) לפקודה, לקבוע כי "קופת גמל בעד תגמולים" הינה קופת גמל שניתן להפקיד בה כספים רק בהתקיים תנאים אלה ואחרים, ובין היתר הפקדה קודמת של כספים בקופת גמל לקיצבה.

18. לא אכחד כי המסלול שתארו המשיבים בעניין מקור סמכותו של השר מסלול מפותל הוא בעיני. עם זאת, שאלת פרשנותו של סעיף 47(א)(2) לפקודה אינה חדשה עמנו. היא עמדה לדיון והוכרעה בפרשת איגוד קופות הגמל. כזכור, באותה פרשה עמדה לדיון, בין השאר, שאלת הקמתם של "ועדת השקעות" מכוח תקנות שהותקנו על פי סעיף 47(א)(2) לפקודה. הנשיא ברק הכשיר את הקמת ועדת ההשקעות מכוח התקנות, והוא מוסיף ומציין כי המדינה אינה חייבת להעניק הטבות מס, ומשהחליטה לעשות כן, היא זכאית להתנות את הטבות המס בתנאים שנועדו להבטיח ניהול תקין של הקופה. באנלוגיה לפסק דין זה טוענים המשיבים כי לשם קבלת הטבות מס בקופת גמל לתגמולים רשאית המדינה להתנות תנאים בדבר הפקדה קודמת בקופות גמל לקיצבה ובענין גיל המשיכה.

19. השופטת ט' שטרסברג-כהן הצטרפה בסופו של דבר לדעת הנשיא בפרשת איגוד קופות הגמל והיא מעידה על עצמה כי התלבטה בשאלה אם יש לבטל את התקנות שעמדו שם לדיון או חלקן או להשאירן על כנן. לא אכחד כי התלבטות דומה לזו של השופטת שטרסברג-כהן היא נחלתי לגבי התקנות שלפנינו - ובפרט לגבי התנאי המאפשר, כעקרון, הפקדה בקופה ההונית רק לאחר שנעשתה הפקדה בקופה לקיצבה, כאשר משמעות ההוראה היא לשיטת המשיבים שקופה שאיננה ממלאה אחר התנאי איננה עוד "קופת גמל", כאמור בסעיף 47(א)(2). בסופו של יום, ולא בלי היסוס, ולאור הפרשנות שכבר ניתנה לסעיף 47(א)(2), וגם בשים לב לכך שבעתיד לא ייעשה עוד שימוש בסעיף 47(א)(2) שבוטל, כאמור, בחוק קופת גמל, אציע לחברי לקבוע כי לא היתה, גם הפעם, חריגה מסמכותו של שר האוצר, בהתקנת התקנות. הוא מוסמך היה להתקינן מכוח סמכותו להתקין תקנות כאמור בסעיף 47(א)(2), והתקנת תקנות מכוח סעיף זה אינה טעונה אישור של ועדת הכספים. לעתיד לבוא, תקנות בענין קופות גמל יצטרכו להיות בגדרי הסמכות שבחוק קופות גמל, ובאישור ועדת הכספים.

סיכום

20. בסופו של יום יש לדחות את שלוש הטענות. אציע לחברי לדחות את העתירה, ללא צו להוצאות.

ש ו פ ט ת

השופטת ע' ארבל:

אני מצטרפת לפסק דינה של חברתי, השופטת נאור, ולטעמיה. כפי שציינה חברתי, על בסיס מכלול החומר שהוצג בפנינו הגענו למסקנה כי שינוי המצב בתחום החיסכון לגיל פרישה באופן שיעודד את הציבור לחסוך לעת זיקנה על מנת להבטיח קיום בכבוד- ברמת חיים כמקודם, לאחר פרישה ממקום העבודה, נעשה למטרה חשובה וראויה. שלוש ועדות ציבוריות מקצועיות שישבו על המדוכה בעשור הקודם נתנו דעתן לנושא, כאשר שתיים מהן – ועדת ברודט וועדת בן-בסט – ראו חשיבות להטבות מס בגיל פרישה. נקודת המוצא הינה כי הטבות מס לחיסכון פנסיוני הן מכשיר אפקטיבי להגדלת החיסכון, במיוחד בשל החשש שבעלי ההכנסות לא ידאגו להכנסתם עם גיל פרישה ועלול להיווצר מצב שהם יפלו חלילה לנטל על החברה. שוכנענו, כי התיקון לתקנות מקדם מטרה כלכלית-חברתית חיונית זו ולא מצאנו כי התיקון פוגע בבעלי הכנסה נמוכה ובינונית כטענת העותרים וכי הוא נוגד לפקודת מס הכנסה, מאחר וכטענתם מדובר ב"פנסיה חובה". יובהר, כי לא מדובר ב"פנסיה חובה", אלא בעידוד החיסכון לשנות הפנסיה באמצעות הפניית הטבות המס לחוסכים בקופות הגמל לקצבה. יצוין בהקשר זה כי נושא קופות הגמל הוסדר מאז ומעולם בתקנות שהתקין שר האוצר, וכך גם נעשה בתיקון האחרון נשוא העתירה שבפנינו. לבסוף אדגיש, כי אין לאף אדם זכות קנויה לקבל הטבות מס, והמדינה מצידה זכאית להעניקן רק לאלה המגשימים את המטרה החברתית שברצונה לקדם. גם אם נקבל שקיימת פגיעה כלשהי בקבוצה זו או אחרת, הרי שהיא באה כדי לקדם את המטרה הציבורית החשובה שבמוקדה הגנה על המבוגר והקשיש בחברה מתבגרת.

כמו חברתי השופטת נאור, לא מצאתי עילה להתערבותנו בעתירה.

ש ו פ ט ת

השופט ס' ג'ובראן:

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת מ' נאור.

ניתן היום, כ"ה בכסלו תשס"ו (26.12.2005).

ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט

________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05081310_C06.docעע
מרכז מידע, טל' 02-XXXX666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

אימון אישי קרובים אל דרך גד פיינשטיין, רחובות, ישראל | פוליגרף קרובים אל בזל 47, הרצליה, ישראל | ציוד משרדי קרובים אל הסנונית 24, באר יעקב, ישראל | מצברים קרובים אל הרצל 6, בית שאן, ישראל | אינסטלציה קרובים אל | אטרקציות קרובים אל כביש החוף, ישראל | לימודים קרובים אל אוניון 1-5, אשדוד, ישראל | צעצועים ומשחקים קרובים אל הפרטיזנים 4-6, קריית ביאליק, ישראל | השקעות קרובים אל טיילת נחל באר שבע, באר שבע, ישראל | מזרקות קרובים אל מודיעין 1-27, פרדס חנה כרכור, ישראל | לימוזינות קרובים אל 264, בית שאן, ישראל | שיווק ופרסום קרובים אל הביל"ויים 11, רמת גן, ישראל | גלריות וחנויות צילום קרובים אל הארז 2, קרית גת, ישראל | מכונות מזון קרובים אל שרה מלכין 1, עפולה, ישראל | לימוזינות קרובים אל קיבוץ גלויות פינת 5, ראש העין, ישראל | טיסות כיף קרובים אל 89, צפת, ישראל | חבלים קרובים אל המדע, באר שבע, ישראל | אבלות קרובים אל משה סנה 900, רמת השרון, ישראל | שטיחים קרובים אל טיילת החוף הצפוני, עכו, ישראל | אופנה ובגדים קרובים אל שדרות האקליפטוס 10, בוסתן הגליל, ישראל | מטאורולוגיה ש.ח.מ. הענף להגברת הגשם נתב"ג בלוד נמל תעופה | מסעדה קפה משמר השרון - סגפרדו בהעוגן | כספות מידן כספות ישראל בגן יבנה | לובינג אמפרו גלובל בע"מ בתל אביב - יפו | פיצריה פיצה הולייווד בבני ברק | שטיחים גיל נועם שירותי ניקיון בהוד השרון | טרקטורים מוסך גולדשמיט בשדמות דבורה | חממות חממה אקולוגית בעין שמר | תקשורת אורפז תקשורת בבית דגן | נדל"ן שושי לקט - בוטיק נדל"ן במודיעין | פיצריה האיטלקיה החמה בחיפה | קבלן אוחיון יעיש בשלומי | מהנדס תחבורה אפרים וינהבר מהנדס בפתח תקוה | בית כנסת חברת אהבת חיים בירושלים | מוצרים חסיני אש מינרלים ורפרקטורים בע"מ במגשימים | חונכות לבני נוער צהלה גליל עליון בטבריה | אינסטלציה אור רום סחר קרמיקה וכלים סניטריים בע"מ באור עקיבא | חדרים נקיים פח תעש אשקלון בע"מ באשקלון | חפצי נוי דוידסון כדים באשדוד | כלכלה אמ.אר.אפ יעוף כלכלי בגבעתייםמחירון גופים למצע ולמילוי בין צלעות | מחירון עבודות סיכוך, פרגולות ורצפות סיפון )דקים( | מחירון אביזרים למים וביוב | מחירון אלמנטים קלים לבניה | מחירון עלות חומרים לעבודות שלד | מחירון צינורות ופרופילים מ | מחירון ריהוט וציוד מורכב בבנין | מחירון ריהוט וציוד מורכב בבנין | מחירון עבודות טיח | מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון עבודות איטום | מחירון חומרי חשמל | מחירון נגרות - דלתות, ארונות מטבח ושונות | מחירון עבודות סיכוך, פרגולות ורצפות סיפון )דקים( | מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון קירות תמך מקרקע משוריינת | מחירון מעליות ומתקני הרמה לנכים | מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון חומרי חשמל | מחירון תאי בקרה עגולים לב | מחירון שיפולים )פנלי | מחירון כבלים חסיני אש | מחירון אביזרים, סיפונים ומחסומי רצפה | מחירון מיכלי הפרדה (שיקוע) ובורות רקב | מחירון משאבות בטון, מייקו וחול | מחירון צינור בטון מזויין לניקוז סוג 1 דגם "מגנוקריט | מחירון בדיקות קונסולידציה ומייט | מחירון מתקני משחק ומתקני כושר חיצוניים | מחירון אגניות | מחירון כבלי התקנה כולל תו תק | מחירון צבע לסימון דרכים | מחירון אביזרים לראש בקרה | מחירון תאי בקרה עגולים לביוב | מחירון מגוף טריז רחב לביוב | מחירון תערובות לטיח | מחירון מובילים | מחירון שוחות בקרה מרובעות מחוליות טרומיות | מחירון צנרת ניקוז | מחירון לוחות פחי פלדה | מחירון הערה: סעיפי "התקנה בלבד" שלהלן, כוללים את כל העבודה הנדרשת להתקנה מושלמת של הכליםהסניטריים וחיבורם למערכת המים והביוב, מלבד אספקת הכלים כמפורט בסעיף, שיהיו על חשבון המזמין. | מחירון אביזרים לצנרת C.V.P לביוב ותיעול לפי ת"י 884 | מחירון לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך | מחירון תקרות צלעות עם מילוי בלוקים | מחירון תבניות לתקרות מפח מגולוון | מחירון שערים מרשתות מרותכות | מחירון לוחות פוליסטרן מוקצף | מחירון זכוכית שטוחה מחוסמת | מחירון סיד | מחירון שערים | מחירון שסתום אוויר משולב לביובבית משפט השלום בטבריה ת"א 28221-03-12 שיבלי נ' שיבלי תיק חיצוני: בפני כב' השופטת אילונה | בפני כב' הגורם שיפוטי בתיק תובעים 1. ארנולד כהן נגד נתבעים 1. עירית תל-אביב-יפו הודעה תביעה זו ה | 21 במרץ 2013 בפני כב' השופט יהושע רטנר תובע בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נגד נתבע טארק טאהא ת.ז. XXXX | החלטה בתיק בג"ץ 1860/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1860/13 לפני:כבוד | בעניין: 1. מדינת ישראל המערער נ ג ד שניר מימון המשיבה החלטה בשל אילוצי יומן בית המשפט, ובהודעה טלפונ | החלטה בתיק רע"פ 2675/13 בבית המשפט העליון רע"פ 2675/13 לפני:כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט | בפני כב' השופטת דורית פיינשטיין תובע: משה הרבסט ע"י ב"כ יהושוע ננר נגד נתבע: אריה מוסק | בפני כב' הרשם בכיר משה הולצמן תובעים 1. רשות השידור/ המשרד הראשי נגד נתבעים 1. זהדי אבו גאמע הוד | בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 14291-09-11 ללזרי נ' המוסד לביטוח לאומי 25 ינואר 2012 בפנ | החלטה בתיק בג"ץ 2629/03 בבית המשפט העליון בג"ץ 2629/03 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה העותר | מספר בקשה:29 בפני כבוד ה שופט זכריה ימיני מבקשים נגד משיבים כלל חב' לביטוח בע"מ החלטה ב&quo | בעניין: בנק מזרחי טפחות ח.פ. 520000522 ע"י ב"כ עו"ד רמי בלומנפלד ואח' התובע נגד ע | בפני כב' הרשמת בכירה גילה ספרא-ברנע תובעים 1. י.ד.ע. מובחר סחר בינלאומי בע"מ נגד נתבעים 1. | בפני כב' השופטת שרה חביב המאשימה מ.י. מע"מ באר-שבע ע"י ב"כ עו"ד עידן ארד נגד | החלטה בתיק ע"א 9967/05 בבית המשפט העליון ע"א 9967/05 - א' בפני: כבוד השופט א' א' לוי המבקש | בית משפט השלום בירושלים ת"א 11624-03-12 אבו סביח נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' תיק | בפני כב' השופט יצחק ענבר, שופטת יהודית שבח, שופט שאול שוחט מערערים נגד משיבים 1. פור ליאורה 2. פ | בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 211-10 ניתן ביום 11 מאי 2012 ארקדי נדצקי המערער - שמירה ובטחון הצפון | בפני כב' השופט יחזקאל הראל – סגן הנשיאה תובעים רקפת רבקה אביטל נגד נתבעים הראל חברה לביטוח בע&qu | בית משפט השלום בירושלים ת"א 34554-04-12 עותמאן נ' סרי ואח' תיק חיצוני: בפני כב' הרש | בפני כב' השופטת רקפת סגל מוהר מאשימה מדינת ישראל נגד נאשמים מאיר רזיאל החלטה בשל אילוץ אישי נבצר | בפני כבוד ה שופטת אביגיל זכריה תובעת: מוסך דיזל עכו-הרשקוביץ יהודה ובניו בע"מ נגד נתבעת: ציר הס | בפני כב' השופט משה סובל-שלום ת"א תובעים נגד נתבעים החלטה 1. ב"כ התובעים וישליצקי העביר | בפני כב' השופט בדימוס גדעון ברק מבקשים 1. ביטוח ישיר איי די איי חברה לביטוח בע"מ נגד משיבים | בפני כב' השופטת כרמית פאר גינת מאשימה 1. מדינת ישראל נגד נאשמים 1. מירי כהן סויסה הודעה על תיקון