מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

פסק-דין בתיק ע"פ 5329/98 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 5329/98

בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' א' לוי

המערער: אחמד דג'אני

נ ג ד

המשיבה: מדינת ישראל

ערעור על פסק-דין בית המשפט המחוזי בירושלים
מיום 13.8.98 בע"פ 433/97 שניתן על ידי כבוד
השופטים: ו. זיילר ד. חשין וי. צור

תאריך הישיבה: ט"ו בשבט תשס"ב (28.1.02)

בשם המערער: עו"ד מ. בלום

בשם המשיבה: עו"ד נ. גרנות

בשם שרות המבחן: גב' ברכה וייס

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

רקע

1. המערער הורשע ברצח מחריד של אנה קרטבלישוילי ז"ל (להלן – המנוחה) וכן בנסיון לאינוסה ובעבירה של הצתה. בית המשפט המחוזי בירושלים (הנשיא זילר והשופטים חשין וצור) קבעו בפסק דינם כי העבירות בהן הואשם המערער הוכחו בתשתית ראייתית מוצקה.

על פי קביעות פסק הדין, המערער וחברו סאמר רפאת (להלן – סאמר) פגשו את המנוחה באקראי, ובעקבות פגישה זו הזמינוה לפגישה נוספת והיא נענתה, והשלושה נפגשו במרכז העיר בירושלים. דקות אחדות לאחר פגישתם, פנו סאמר והמנוחה למבנה קולנוע אדיסון הנמצא בסמוך וקיימו שם יחסי מין בהסכמה. כשעזבו את המקום, נפגשו השניים שוב עם המערער, אשר אמר לסאמר בערבית כי גם הוא רוצה לקיים יחסי מין עם המנוחה. בהמשך לכך, הובלה המנוחה על ידי השניים לצריף נטוש ברחוב יפו, ושם ניסה המערער לשכנעה במשך כחצי שעה לקיים עמו יחסי מין והיא סרבה. אותה שעה, סאמר נעדר מן המקום, וכשחזר התברר לו שלא עלה בידי המערער לקיים יחסי מין עם המנוחה. אז גמלה ההחלטה כי המערער יאנוס את המנוחה וסאמר יסייע לו בכך. לצורך מימוש התכנית, סאמר ביקש מהמערער לצאת מהחדר בו שהו השלושה. סאמר נשאר עם המנוחה בחדר וקיים עמה יחסי מין מרצון פעם נוספת. עם סיומם, קרא למערער להיכנס לחדר וזה ניסה לאנסה כשסאמר מסייע לו בכך. המערער היכה את המנוחה והפילה כדי להתגבר על התנגדותה ולאנסה בכח, וזאת ללא הצלחה. בשלב זה חששו השניים כי המנוחה עלולה להתלונן נגדם במשטרה, והחליטו לרצחה נפש. סאמר השתמש בחוט טלפון שנמצא במקום, ובתכנון משותף בין השניים כרך והידק את החוט סביב צווארה של המנוחה בעוד המערער לוחץ בידיו על גרונה כדי לחונקה. בהאמינם כי שמו קץ לחייה, בעל המערער את גופת המנוחה, ולאחר מכן כדי לוודא שנפטרה, כרך המערער פעם נוספת את חוט הטלפון סביב צווארה והניח שמיכה על פיה ואפה תוך גרימת לחץ. כתוצאה ממעשי המערער וסאמר, נפטרה המנוחה. בטרם עזבו את המקום, שמו השניים בדים על גופת המנוחה והציתו אותם. ההצתה גרמה לשריפה והשחיתה את פניה וגופתה של המנוחה.

סאמר הואשם בנפרד מהמערער, הודה בהאשמות דומות שיוחסו לו, הורשע בדין ונגזר עליו עונש של מאסר עולם. הוא העיד בפני בית המשפט המחוזי בעניינו של המערער לאחר שפסק הדין בעניינו הפך חלוט.

בפני בית המשפט המחוזי הונחה תשתית ראייתית שהורכבה, בראש ובראשונה, מעובדות מוסכמות ומעדותו העיקרית של סאמר. גרסתו של המערער נדחתה כגרסה שקרית לאורך כל הקו. סאמר נעצר בעקבות מציאת טביעות האצבע שלו במקום הארוע, ויחד עמו נעצר המערער שהיה עמו אותה שעה. סאמר הודה בסמוך לאחר מעצרו במעורבות ברצח ובהצתה, כאשר הוא מפליל את המערער בשותפות מלאה לעבירות אלה. גרסתו של סאמר בהודאתו תואמת את העבירות שיוחסו למערער בכתב האישום, ועדותו בבית המשפט תאמה את הודאותיו במשטרה לאורך חקירתו, דרך שחזור מעשי העבירות, ובהליכי המעצר שהתנהלו בעניינו. בית המשפט המחוזי נתן אימון מלא בעדותו של סאמר ופירט בהרחבה את טעמיו לאימון זה.

כדי להתגבר על עדותו המפלילה של סאמר, העלה המערער בערכאה הראשונה את הטענה כי אין לסמוך על עדות זו שכן סאמר לוקה בנפשו ואין לסמוך על דבריו. בית המשפט דחה טיעונים אלה תוך שקבע כי "מדובר באדם קוהרנטי שלא דבק בו פגם נפשי שיש בו כדי לפגום בהבנתו את המציאות או ביכולת לתארה כהלכה" (עמ' 12). כן בחן סתירות מסוימות בעדותו של סאמר אך מצא לבסוף כי מדובר באי התאמות מעטות ושוליות השזורות בעדות שהתאפיינה בדרך כלל בעקביות ו"בהתאמה כמעט מלאה ומושלמת" כדברי בית המשפט (שם, עמ' 16). גם טענות המערער לפיהן הודאות סאמר במשטרה נגבו תחת לחץ, נדחו, ונקבע כי דבריו בחקירה נאמרו מתוך רצון חפשי. בית המשפט המחוזי נתן דעתו גם ל"גרסה השניה" של סאמר, אשר בשלב מסוים של החקירה ביקש להפליל אחד אחר – איברהים, במקום המערער. הוא ניתח את הרקע לשינוי הגרסה כאמור בקובעו כי הדבר היה קשור במגעים שנתקיימו בין סאמר לבין המערער בשלב החקירה בעימות שהיה ביניהם, ובלחץ שהופעל על ידי המערער כלפי סאמר לסטות מהגרסה המפלילה אותו. המשטרה בדקה לפרטיה את "הגרסה השניה" המתייחסת לאיברהים וביצעה חקירות כדי לבררה, והשתכנעה כי "הגרסה השניה" הינה עלילת שוא, בבחינת "עורבא פרח". כך סבר גם בית המשפט (שם, עמ' 20-21). בחומר הראיות נמצאו חיזוקים לגרסתו המפלילה של סאמר, בין היתר, בשקרי המערער, ובענינים חיצוניים שונים כמו שיחת טלפון של סאמר לבית המנוחה יום לאחר ארועי העבירות.

בית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש מאסר עולם בגין עבירת הרצח. הוא צירף לכך עונש נוסף של 10 שנות מאסר במצטבר בשל העבירות הנוספות בהן הורשע בגין נסיון לאינוס והצתה, תוך שעמד על חומרתן של העבירות הנוספות ועל העדר חרטה מצד המערער.

טענות המערער

2. בפי בא כוח המערער מספר טענות מרכזיות לענין הרשעתו: האחת- כי נגרם לו עוול בכך שלא ניתנה לבא כוחו הזדמנות נאותה לחקור את העד סאמר בחקירה נגדית. על פי הטענה, שאלות שהסניגור הציג לעד בחקירה הנגדית נקטעו על ידי בית המשפט; כמו כן, הותר לעד שלא להשיב על שאלות חשובות, וזמן החקירה הנגדית הוקצב מראש בצו שיפוטי שלא כראוי. אי לכך, נטען כי נפגעה זכותו הדיונית של המערער פגיעה ממשית שיש לתקנה על ידי החזרת הענין לערכאה הדיונית ומתן הזדמנות לחקירה נגדית נאותה. הפגיעה בזכויות המערער מודגשת על רקע היותו של סאמר עד מרכזי עליו הושתתו עיקרי ממצאי פסק הדין. השניה – יש מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי לפיה יש להתייחס לגרסה המפלילה של סאמר כגרסת אמת ולהשתית על יסודה את הרשעת המערער. הוא חוזר על טענות שהעלה בפני בית משפט קמא לפיהן סאמר הוא פסיכופט, מניפולטיבי, תלוש מן המציאות, וסובל מבעיות רגשיות חמורות אשר אינן מאפשרות מתן אימון בגרסתו. שלישית – סאמר העלה את גרסתו המפלילה בחקירה כתוצאה מלחץ החוקרים ושלא מתוך רצון חפשי ולכן אין לקבלה כגרסת אמת שיש בה כדי לערב את המערער בביצוע העבירות.

לענין העונש טוען המערער כי לא היה מקום לגזירת עונש נוסף ובמצטבר, בגין עבירות נסיון האינוס וההצתה לעונש מאסר העולם שנגזר עליו בגין עבירת רצח. לדבריו, משמוטל עונש כה קיצוני בחומרתו כעונש מאסר עולם, לא ראוי להוסיף עליו בנסיבות הענין עונש נוסף. כן ציין כי יש מקום להתחשב בגילו הצעיר ובהיותו נגרר אחרי סאמר, הבוגר ממנו, שחלקו בביצוע העבירות גדול יותר, אף שעל האחרון נגזר עונש מאסר עולם בלא הוספת עונש נוסף במצטבר.

טענות המשיבה

3. עיקר תשובתה של המדינה לטיעוני המערער הוא באלה: אין מקום לטענה בדבר פגיעה בזכותו הדיונית של המערער עקב הגבלת החקירה הנגדית של העד סאמר. ההגבלות שהוטלו היו ראויות ומתבקשות מצרכי יעילות המשפט והגינות ההליכים ולא נגרם בעטיין עיוות דין למערער. כן נטען כי אין מקום להתערב בקביעות בית המשפט קמא לגבי מהימנות גרסת השותף סאמר, המעוגנות בחומר ראיות ובחיזוקים למכביר.

הכרעה
הזכות לחקירה נגדית

4. לנאשם עומדת זכות חקירה נגדית של עדי התביעה. זכות זו מאפשרת לו להתמודד עם ההאשמות המופנות נגדו על דרך העמדה במבחן את אמינות גרסת עדי התביעה, והיא משמשת אמצעי דיוני חשוב בדרך להוכחת חפותו. ישנן מדינות בהן הזכות לחקירה נגדית נחשבת זכות חוקתית. כך הוא בארצות הברית, בה נחשבת הזכות לחקירה נגדית כחלק מזכות האדם ל- "Due Process of Law" המעוגן בחוקה האמריקאית (ראה (Wigmore, On Evidence, (1983) vol. 1, p. 499-506.
וכך,

"Fundamental to the right of confrontation protected by the Sixth Amendment is the right of the accused to cross examine the witnesses who testify against her". (Joseph G. Cook, Constitutional Rights of the Accused, vol. 3, (2nd ed. 1986) 138.

על פי סעיף 6(3)(d) לאמנה האירופית להגנה על זכויות האדם, לכל נאשם במשפט פלילי זכות למשפט הוגן, ובמסגרתו, הזכות לחקירה נגדית של עדים (ראה גם Emmerson and Ashworth, Human Rights and Criminal Justice, 2001, p. 462-(3.

בישראל, הזכות לחקירה נגדית אינה מוכרת כזכות חוקתית. היא אינה מעוגנת באופן ספציפי בחוק יסוד, ולא פורשה כנמנית על הענינים שהם חלק מכבוד האדם. "רבות מזכויות הנאשם נגזרות מכבוד האדם, אך לא כולן. הזכות לחקירה נגדית אינה חלק מכבוד האדם". (דברי הנשיא ברק, "כבוד האדם כזכות חוקתית", הפרקליט מא, תשנ"ג 271, 285). עם זאת, הזכות לחקירה נגדית הוכרה בישראל כזכות דיונית מן המעלה הראשונה, ועל חשיבותה עמד בית המשפט (מפי הנשיא אגרנט) בבג"צ 124/58 היועץ המשפטי לממשלה נ' השופט המנהל את החקירה המוקדמת, פד"י יג(1) 5, 23.

החקירה שכנגד מהווה מכשיר יעיל לגילוי האמת בידי בעל דין. היא נועדה לבחון את מהימנות העד, ומאפשרת גם השלמת עובדות ונתונים הנדרשים לצורך השלמת התמונה העובדתית, כדי להעמידה במבחן האמת.(Wigmore, On Evidence, (1983) vol. 5, p. 36-39). חשיבות החקירה הנגדית כמכשיר לגילוי האמת מחייבת כי תינתן לבעל דין הזדמנות לנהל את חקירותיו בצורה אפקטיבית, גם אם יש בכך משום ניצול זמן דיוני ניכר. עם זאת, גם בהינתן חשיבותו של אמצעי דיוני זה, נתונים בידי בית המשפט הכוחות והסמכות לשלוט בהליכי המשפט ולכוונם, ובכלל זה גם להתערב בנסיבות מתאימות באופן ניהול החקירה הנגדית, כאשר היא נערכת בדרך בלתי אפקטיבית ובלתי יעילה, ומקום שאין בה כדי לקדם את בירור האמת, והיא צורכת זמן שיפוטי יקר שלא לצורך. כן רשאי בית המשפט להתערב בדרך ניהול החקירה הנגדית כדי להגן על שלומו וכבודו של עד נחקר לבל יושפל ולבל ייפגע, וזאת, תוך מודעות מתמדת לתכליותיה החשובות של החקירה הנגדית, וככל האפשר, בלא פגיעה בה כמכשיר לגילוי האמת.

נדרש איזון ראוי בין השמירה על הליך דיוני ענייני ויעיל תוך ניצול מירבי של הזמן השיפוטי, לבין הצורך להבטיח קיום חקירה נגדית הוגנת אשר תעמיד לרשות בעל הדין אמצעי יעיל לחקר האמת. התמשכות זמנה של חקירה נגדית אינה, כשלעצמה, ראייה להעדר יעילותה, ויש לזכור, כי לעיתים, יעילותה של חקירה נגדית משתקפת דוקא בנקיטת גישה עקיפה ולאו דוקא בהעמדת קו חקירה ישיר. מכאן, שבדרך כלל אין זה מקובל כי בית המשפט יתערב בקו חקירה של סניגור. עם זאת, חקירה מתמשכת שיש בה חזרה על שאלות שנפסלו או חזרה על שאלות שכבר נשאלו וניתנה להן תשובה, או חקירה קנטרנית או כזו המשמשת כ"מסע דייג" עשויות להצדיק הפסקתן או הגבלתן בידי בית המשפט, ואין לראות בכך פגיעה בזכות דיונית של נאשם. באותה מידה, נתונה לבית המשפט הסמכות להגביל חקירה נגדית שיש בה משום פגיעה שלא לצורך בעד, על דרך העלבתו, הפחדתו, הטעייתו או ביזויו (סעיף 2 לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), תשי"ח-1957; מ. שלגי, צ. כהן, סדר הדין הפלילי מהד' 2, עמ' 392; ע"פ 325/64 י. מ. נ' ירקוני, פד"י י"ח(4) 20, 36; ע"פ 3575/99 דרעי נ' מדינת ישראל, פד"י נד(2) 721, 829-830; ע"פ 35/72 דיין נ' מדינת ישראל, פד"י כו(1) 662, 664, 672; ע"פ 414/71 סלטון ושוימר נ' מדינת ישראל, פד"י מז(2) 346; ע"פ 371/83 גרינוולד נ' מדינת ישראל, פד"י לז(4) 303, 306-7; נ. זלצמן, גבייה מוקדמת של עדות, אמרה בכתב והחקירה שכנגד בהליך פלילי, עיוני משפט ח' 584, בעמ' 589-590 ).

בארצות הברית, חרף ההכרה בזכות לחקירה נגדית כחלק מהזכות החוקתית של בעל דין להליך נאות, הכירו בתי המשפט בקיום הגבלות על הזכות הדיונית לחקירה נגדית שעה שהחקירה אינה מיושמת בצורה יעילה, או עולה כדי הטרדת העד. במקרה חשש לפגיעה בעד, זוהי לא רק רשותו של בית המשפט אלא חובתו להגן עליו מפני פגיעה (ראה Wigmore, vol. 3, p.173,176-7; U.S. v. Persico, 425 F2d. 1375, 1383 ). הוא הדין באנגליה. לבתי המשפט שמורה הזכות להגביל את החקירה הנגדית מקום שהיא פוגעת בניהול התקין של המשפט, או עלולה לפגוע פגיעה לא ראויה בעד המעיד: (Phipson, On Evidence, 2000, 15th ed., p. 250-251).

גם מקום שנפגעה הזכות לחקירה נגדית, אין פירוש הדבר כי יש לפסול באורח אוטומטי עדות שניתנה אגב פגיעה כזו. השאלה אם לקבלה או לפוסלה נבחנת ותלויה במבחן הפגיעה המהותית בזכות להתגונן. הענין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט אם לקבל את העדות כמות שהיא, אם סבור הוא שהמטרה העיקרית של החקירה הראשית הושגה, או לפסול אותה אם הגיע לכלל דעה שהעדר חקירה נגדית מלאה הסב פגיעה רצינית ומהותית בבעל הדין (ע"פ 4977/92 ג'בארין נ' מדינת ישראל, פד"י מז(2) 690, 700); ע"פ 102/62 יעקובוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פד"י ט"ז 1205, 1207). גם אם חרג בית המשפט בהתערבותו בחקירה מעבר למידה הראויה, תבחן ערכאת הערעור אם פגם שנפל בניהול הדיון גרם לעיוות דין לנאשם; שאם לא כן, אין בכך כדי להשפיע על התוצאה בערעור (ע"פ 332/86 גינדיל נ' מדינת ישראל פד"י מא(4) 543, 548). כלל זה נגזר מראייה רחבה של אופי ההליך הפלילי ותכליותיו כפי שבאה לידי ביטוי בדברי בית המשפט (מפי השופט ברק) בע"פ 951/80 קניר נ' מדינת ישראל (פד"י לה(3) 505, 516):

"ההליך הפלילי הוא מסגרת דינים הבאים להגשים את המשפט הפלילי, דהיינו לקבוע חפות או אשמה. לשם כך, על ההליך הפלילי לחשוף את האמת, וזו מטרתו העיקרית. כמובן, עמידה על כללים וחשיפת האמת אינן שתי משימות נוגדות. נהפוך הוא: הכללים הבאים לקבוע סטנדרד של ניהול משפט אשר – על פי נסיון החיים – יש בו כדי להביא לחשיפת האמת, ובכך תואמות שתי משימות אלה. עם זאת, יש ועמידה פורמלית על סדר כללים בענין מיוחד יהיה בה כדי לגרום לעיוות דין, אם בדרך הרשעת החף מפשע ואם בדרך של זיכוי הנאשם. בנסיבות אלה יש לשאוף לכך כי הכללים עצמם יתנו לבית המשפט סמכות ושיקול דעת לעשות צדק..."

מן הכלל אל הפרט

5. בחנתי בפירוט רב את טיעוני הסניגור לפיהם הוגבלה זכותו של המערער לחקירה נגדית של העד סאמר ובכך קופחה הגנתו. לא מצאתי כי היה בהתערבות בית המשפט בדרך ניהול החקירה הנגדית כדי לפגוע בזכות המערער לנהל משפט הוגן.
בחינת הפרוטוקול מעידה על כך שניתנה לסניגור הזדמנות הוגנת לחקור חקירה נגדית את סאמר. לא פורט על ידי הסניגוריה מהו קו ההגנה שנמנע ממנו או נפגע על ידי התערבות בית המשפט. אכן, בשלב מסוים התערב בית המשפט בחקירת הסניגור כדי למנוע את חיובו של העד לתת תשובה לשאלה מה היתה הסיבה לכך שהציע להרוג את המנוחה. הטעם שניתן למניעה היה כי "העד מראה סימנים כנים של קושי בחזרה על הסיפור, ומצד שני הוא כבר נתן תשובה לכך, ואיננו רואים טעם וצורך לעשות כן". (עמ' 25 לפרוטוקול מיום 22.12.97). בעמ' 27 לפרוטוקול נרשם כי בהסכמה, החקירה תימשך בערך עוד כשעתיים; לאחר מכן היא נמשכה ברצף זמן ניכר. בעמ' 35 לפרוטוקול ביקש הסניגור להציג לעד סאמר את תמונת המנוחה לאחר הרצח, והתובע התנגד לכך בטענה שהדבר נועד לזעזע את העד ללא סיבה מוצדקת. בית המשפט קיבל את ההתנגדות וציין בהחלטתו כי מזה 4 שעות העד מעיד בפניו כשהוא מזועזע ונבעת מהמעשה שביצע. בית המשפט ממשיך ואומר בהחלטתו:

"עצם הנסיון שעשה עו"ד בלום לקרב אליו את התמונה עוררה בו חלחלה ובכך לא ניתן לטעות. חרף זאת, לא היינו חוסכים מהעד את הצורך להשיב על שאלות אילו היתה השאלה הכרחית בצורתה זו, ולא ניתן היה להשיג את התשובה עליה בדרך של תיאור רגיל בפני העד בלא הצגת תמונה. העד יוכל להישאל על עוצמת הכריכה, אם נראו סמנים, יוכל להישאל על התיאור, על תוצאות המעשה, יוכל להישאל כל שאלה אחרת ואין צורך לשם כך בהצגת התמונה, שכאמור מזעזעת את העד מבלי שיש תועלת לזעזוע זה."

לאחר החלטה זו, החקירה נמשכה באותו קו עד להשלמתה. איני מוצאת כי התערבות בית המשפט באופן ניהול החקירה הן על דרך הגבלתה בזמן והן על דרך הגבלת תכניה פגעה בקו ההגנה שנקטה בו הסניגוריה, או לקתה בפגם אחר, ובכל מקרה, אין לראות בהתערבות זו כדי עיוות דין כלפי הנאשם ופגיעה בזכותו לניהול הוגן של משפטו. בית המשפט ביקש, בראש וראשונה, לתעל את החקירה הנגדית למסלול יעיל וענייני תוך מתן משקל ראוי לזמן השיפוטי העומד לרשותו, ותוך מודעות והתחשבות מלאה בצרכי החקירה הנגדית ובזכויות הנאשם. פרוטוקול הדיון מעיד על ניהול חקירה מלאה ורציפה. כן התערב בית המשפט באופן ניהול החקירה מקום שסבר כי היא עלולה לפגוע פגיעה קשה ושלא לצורך בעד סאמר ומקום שלא היה בחקירה פוגעת זו כדי לשרת מטרה עניינית חשובה של חשיפת האמת. אכן, העד סאמר היה שותף למעשה רצח נורא ולעבירות התעללות נוספות במנוחה, המהווים יחדיו שרשרת מעשי זוועה המעוררים זעזוע קשה אצל כל אדם בעל רגש אנושי. עם כל זאת, בעלות אדם כזה על דוכן העדים, שומה על בית המשפט לשמור על כבודו האנושי ולמנוע פגיעה בשלומו, וזאת בלא שיהא בכך כדי לגרוע מזכותה של הסניגוריה לחוקרו חקירה נגדית בדרך שתביא לחקר האמת. אכן, גם לרוצח שמור כבודו כאדם וגם הוא ראוי להגנה מפני ביזוי, השפלה, ופגיעה בו שלא לצורך. זאת ביקש בית המשפט במקרה זה לעשות, והוא עשה כן בדרך הוגנת וראויה. בית המשפט הסביר בהרחבה בפסק דינו את מצבו הנפשי של העד סאמר במתן עדותו בבית המשפט. הוא עמד על מעשי הזוועה שביצע מחד, ועל החרטה העמוקה והיאוש הנורא שמילא אותו בעקבות מעשיו אשר ליווהו מאז אירועי העבירות. מצבו הנפשי הקשה נתן את אותותיו הברורים בהתנהגותו על דוכן העדים, והתבקש, על כן, בנסיבות אלה להגן על שלומו בלא לפגוע ביעילות החקירה הנגדית. על רקע זה, בית המשפט הפעיל שיקול דעת ראוי כאשר הורה לאסור על הצגת תמונת המנוחה לאחר הרצח בפני סאמר, מחשש כי לא יוכל לעמוד בפני מראה הזוועה. אין לראות בכך משום התערבות בלתי ראויה בחקירה, בהתחשב, בין היתר, במשקלה הראייתי של הצגה כזו ביחס לכלל עדותו של העד, ובשים לב למצבו הנפשי הקשה בעת חקירתו על דוכן העדים.

נוכח דברים אלה, יש לדחות את טענות המערער ככל שהן נוגעות לפגיעה שנגרמה לו עקב התערבות בית המשפט בחקירה הנגדית.

קביעות מהימנות של עדות סאמר

6. עיקר טיעוניו של המערער מופנה כנגד הסתמכות בית המשפט המחוזי על עדותו של השותף סאמר. קו טיעון זה אף הוא אינו יכול להתקבל.

כידוע, נושא מהימנות עדים מופקד בידי הערכאה הראשונה, המתרשמת מהם באורח בלתי אמצעי. התערבות בגרסה העובדתית שאומצה על ידי בית המשפט בערכאה הדיונית ייעשה רק מקום שהגרסה שאומצה אינה מתקבלת על הדעת (ע"פ 2439/93 זריאן נ' מדינת ישראל, פד"י מח(5) 265 280; ע"פ 525/78 סנובסקי נ' לבון, פד"י לד(4) 266, 270; ע"פ 9352/99 יומטוביאן נ' מדינת ישראל, פד"י נד(4) 632, עמ' 643-645).

בית המשפט המחוזי בחן באורח בלתי אמצעי את עדותו של סאמר והתרשם מתגובותיו לאורך שעות ארוכות של עדותו. הוא עימת את עדותו במשפט עם הודעותיו במשטרה ועם שאר הראיות שהונחו בפניו. הוא התמודד עם בקיעים בעדותו, ובכלל זה עם "גרסתו השניה", ניתח את הסתירות וקבע כי יש לאמץ את גרסתו הראשונה והעיקרית והסביר בהרחבה ובהגיון את הטעמים לקביעתו. הוא בחן לעומקה את משמעות "הגרסה השניה" של העד סאמר המפלילה אדם אחר במקום המערער, וניתח את גורמיה ואת משקלה. גם בחינה זו, שהיא הגיונית ומשכנעת, שייכת למתחם קביעות המהימנות שנעשו על יסוד התרשמות מהעד ושימוש בכלי ניתוח רציונליים של אמרותיו. אינני מוצאת מקום להתערב במסקנותיו אלה של בית המשפט ובודאי אין לפנינו מקרה בו הגרסה שאומצה במשפט אינה מתקבלת על הדעת. ההיפך מכך: גרסתו העיקרית של העד סאמר, בה הוא מפליל את המערער בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, הושמעה לראשונה מיד עם מעצרו ונמשכה לאורך חקירות המשטרה, בהליכי המעצר בעניינו, ובעדותו בבית המשפט. זוהי גרסה קוהרנטית, שיש לה חיזוקים רבים בחומר הראיות, ואין כל עילה סבירה שלא לקבלה. כן נמצא קשר והתאמה בין גרסתו העיקרית של סאמר בהודעותיו במשטרה ובמשפט לבין ראיות חיצוניות שונות שהשתלבו למארג ראייתי מוצק. כן אין למצוא ממש בטענת הסניגוריה כי המשטרה הזינה את סאמר בפרטים בדבר מעשה הרצח וכי אלה גבשו את גרסתו, וזאת לאור נסיבות מתן הודעתו הראשונה שניתנה סמוך מאד לאחר מעצרו, בעת שחלק מהפרטים שנמסרו על ידו טרם היו בידיעת המשטרה אותה עת. כן לא נמצא יסוד לטענה בדבר לחץ שהפעילה המשטרה על המערער במתן הודאותיו. אין לקבל גם את טענות המערער לפיהן עדותו של סאמר אינה ראויה לאימון מאחר שהוא לוקה בנפשו, מנותק מהמציאות ובלתי אחראי לדברים שנאמרו בעדותו. בית המשפט המחוזי התייחס גם לטענה זו בהרחבה, ובדין לא מצא כל תשתית עובדתית אוביקטיבית המצדיקה את אימוצה.

לאור האמור, יש לדחות את הערעור על הכרעת הדין.

העונש

7. המערער קובל על צבירת עונש של 10 שנות מאסר בגין עבירות נסיון לאינוס והצתה שנגזר עליו בנוסף לעונש מאסר עולם שהוטל עליו בעבירת הרצח בה הורשע. לטענותיו מספר פנים: הוא קובל על חומרתו המופלגת של העונש הנוסף בשים לב לאופי העבירות הנוספות, לגילו הצעיר בעת ביצוע העבירות, ולעובדה כי היה חסר עבר פלילי בעת ביצוען. שנית, הוא טוען כי לא היה מקום להבחין בהיקף הענישה בינו לבין סאמר, עליו נגזר מאסר עולם בלא עונשים נוספים, אף שסאמר הודה בביצוע העבירות. זאת, מאחר שסאמר מבוגר מהמערער, ושימש גורם מוביל בביצוע העבירות, בעוד המערער היה צעיר בגיל ורק חצה את גיל הקטינות, והיווה גורם נגרר לסאמר בביצוע המעשים הפליליים.

טענת המערער בדבר צבירת העונש הנוסף למאסר העולם מעלה קושי מבחינת מדיניות הענישה הן בתחום המשפטי – מושגי והן בתחום האנושי: בהקשר המושגי – לכאורה, מאסר עולם הינו עונש בלתי קצוב שאינו סובל צבירת עונש נוסף. בהקשר האנושי – ישנו אכן, קושי בצבירת עונש נוסף על עונש מאסר מירבי – מאסר עולם – אשר אינו מותיר למעשה פתח תקוה לעבריין לממש סיכוי להשתקם ולצאת אי פעם מהכלא לחיים של חופש. שאלה נוספת שיש להידרש לה היא האם ברוח עקרון אחידות הענישה בין שותפים לפשע, נעשה איזון ראוי ברמת הענישה בין המערער לבין סאמר בהתחשב במכלול הנתונים הצריכים לענין.

אשר לפן המושגי, שאלת צבירת עונש נוסף למאסר עולם התעוררה בעבר ונקבע בפסיקה כבר מזה זמן כי מאחר שהתפתח נוהג לקצוב עונשי מאסר עולם, אין מניעה משפטית לגזור עונשים נפרדים ובמצטבר על עונש מאסר עולם שנגזר על נאשם בגין עבירת רצח, מקום שנמצא כי הוא עבר עבירות נוספות. בענין ע"פ 35/89 לוגסי נ' מדינת ישראל, פד"י מו(1) 235, בעמ' 256 נפסק מפי הנשיא שמגר:

"לכאורה, מאסר עולם כפשוטו אינו יכול להצטבר. אולם מאחר ובית המשפט מודע לכך שהתפתח נוהג לקצוב גם עונשי מאסר של אלה שהוטל עליהם עונש מאסר חובה, אינני רואה, בדרך כלל, מניעה משפטית לכך שייגזר עונש נפרד בשל מספר עבירות רצח, אם בית המשפט יורה על כך במפורש. הרי, אחרת יהיה דין מעשה רצח אחד כדין מעשי רצח רבים, ומעשי רצח נוספים לא ישאו תוצאה עונשית... אך מובן, כי בעת קציבת העונש אם תהיה כזו, יוכל מי שמופקד על כך להביא בחשבון שמדובר על עונשים מצטברים בשל מספר מעשי רצח ולא על עונש יחיד, ולשקול החלטתו בהתאם."
(ראה גם ע"פ 480/72 עמר נ' מדינת ישראל, פד"י כז(2) 391).

אין, אפוא, מניעה משפטית מהטלת עונש נוסף ובמצטבר על מי שנגזר עליו מאסר עולם בגין עבירת רצח. עם זאת, הטלת עונשים מצטברים כאמור תיעשה, בדרך כלל, מקום שניתן וראוי להפריד בין המעשים השונים שבגינם מבקשים להטיל את העונש הנוסף לבין עבירת הרצח, אף שאפשר שהם חלק מאותה מסכת עובדתית. כאשר מדובר בארועים עצמאיים הראויים לענישה נפרדת ולנשיאת עונש נפרד, רשאי בית המשפט לגזור עונש נוסף על מאסר העולם (ע"פ 1788/92 אחמיאן נ' מדינת ישראל, תק' על' 94(2) 1390, 1396; ע"פ 691/92 אהרן נ' מדינת ישראל, פד"י נ(3) 675, 680-1; ע"פ 6687/93 מוסא נ' מדינת ישראל, תק' על' 98(3) 801). בענייננו, מדובר בעבירות נוספות של נסיון לאונס והצתה אשר, אף שבוצעו כחלק מהמסכת העובדתית שבה התרחש רצח המנוחה, הן ניתנות להפרדה מעבירת הרצח במסגרת השיקול העונשי.

עולה בהקשר זה שאלה כללית של שיקול דעת במדיניות הענישה לגבי צבירת עונשים נוספים לעונש מאסר עולם. כאן עשויים לעלות שיקולים נוגדים: מצד אחד, סעיף 45(א) לחוק העונשין משמיע כי מקום שנאשם נדון במשפט אחד לעונשי מאסר בגין עבירות שונות ולא הורה בית המשפט שישאם כולם או מקצתם במצטבר, לא ישא אלא את עונש המאסר של התקופה הארוכה ביותר. רוח מדיניות הענישה העולה מהוראה זו היא של הקלה עם הנאשם שנדון למספר עונשי מאסר, אלא אם פורש אחרת על ידי בית המשפט. מהראייה האנושית המשתקפת ממדיניות זו מתבקשת מאליה השאלה האם ראוי לצבור על עונשו של אדם שנגזר עליו מאסר עולם עונש נוסף ולסגור בכך פתח תקוה לשיקום ולחופש? מנגד, קשה לשלול את הגישה העונשית לפיה יש לתת ביטוי בענישה לעבירות חמורות נוספות שעבר נאשם שנדון על רצח, והוא - מקום שיש להן קיום וממשות נפרדים, וראוי להשקיף עליהם לצורך ענישה כמעשים נפרדים ועצמאיים, ולהדגיש בדרך זו את חומרתם, העומדת לעצמה. ההכרעה בין הכוחות הנוגדים הללו במדיניות הענישה הראויה תלויה במכלול נסיבות המקרה, טיבו של העבריין, ובעיקר באופיין של העבירות הנוספות והרקע לביצוען. מקום שהעבירות הנוספות נילוות לעבירת הרצח ואין להן חשיבות עצמאית ביחס אליה יימנע בית המשפט בדרך כלל מהטלת עונש מצטבר בגינן ויראה את העונש החמור של מאסר עולם כמבטא את המטרה העונשית הכוללת בגין מכלול העבירות כולן. לעומת זאת, במקרים מיוחדים ויוצאי דופן, מקום שהעבירות הנוספות הן בעלות חומרה מיוחדת ונסיבות ביצוען מצריכות תגובה עונשית מיוחדת, עשויה להיות הצדקה לגזור בגינן עונשים מצטברים על עונש מאסר העולם, כדי לתת ביטוי עונשי הולם לחומרתן. אולם גם כך, אין להתעלם מן המימד האנושי שבענישה המבקש בכל מצב, וחרף כל חומרה, להשאיר פתח תקוה לחופש גם למי שחטא בחטא כבד מנשוא.

בענייננו, גזר בית המשפט על המערער מאסר עולם בגין עבירת הרצח. בצד זה, הוא בחן את העבירות הנוספות בהן הורשע המערער – ניסיון האינוס והצתת גופת המנוחה לאחר מעשה הרצח, ומצא כי לא ניתן שלא לתת ביטוי עונשי נפרד לחומרתם המופלגת של המעשים הנוספים שביצע בנוסף למעשה הרצח, בבחינת מעשים המונעים על ידי יצרים חייתיים שבאדם. בית המשפט עמד על נסיון האינוס בכפייה של המנוחה לאורך זמן, על בעילת גופתה לאחר מכן, ועל הצתת הגופה לאחר הרצח. כן הצביע על העדר כל ביטוי של חרטה מצד המערער על המעשים הנוראים שביצע, ושקל כנגדם את גילו הצעיר בעת אירועי העבירות והעדר עבר פלילי, ובא לכלל מסקנה כי עונש הולם חייב ליתן משקל עונשי נפרד למעשי העבירות הנוספים.

סאמר והמערער היו שותפים לעבירות נשוא הליך זה. על סאמר נגזר עונש מאסר עולם בלא עונשים מצטברים נוספים. נכון הוא שגילו מעט מבוגר מזה של המערער וכי מבין השניים מעורבותו בביצוע העבירות היתה דומיננטית יותר מזו של המערער. אולם מנגד, קיים שוני מהותי בין השניים בהתייחסותם למעשים הנפשעים שעשו לאחר מעשה. סאמר הודה מיד, הגיע להסדר טיעון עם התביעה, ולקח אחריות מלאה על פשעיו. הוא ניחם על מעשיו בחרטה עמוקה וכנה ביותר. שונה בתכלית גישתו של המערער לכל אורכם של ההליכים. הוא כפר באחריותו, ניהל משפט הוכחות, וגם כיום אינו מתחרט על מעשיו. אבחנה זו בין השניים היא מהותית ביותר, ויש בה כדי להסביר ולתרץ את השוני הבסיסי בהיקפו של העונש שנגזר על כל אחד מהם.

על רקע הדברים האמורים, ונוכח שיקולי הענישה כפי שפורטו לעיל, צדק בית המשפט המחוזי בהחליטו לגזור עונש נוסף ומצטבר על המערער בגין העבירות הנוספות. שקלתי האם היקפו של העונש הנוסף שנגזר – 10 שנים – הוא ראוי בשים לב למכלול נסיבות הענין. אין ספק כי אילו עמדו עבירות מסוגן של העבירות הנוספות לעצמן, כי אז היה העונש שנגזר בגינן בהיקף של 10 שנות מאסר מצוי במתחם עונשי ראוי, ומכל מקום לא היה נחשב חמור יתר על המידה. עם זאת, מאחר שמדובר בעונשים מצטברים למאסר עולם, ובשים לב לגילו הצעיר של המערער, שבעת ביצוע העבירות רק חצה את קו הקטינות והפך בגיר, וברוח המדיניות העונשית הנוטה להקל עם נאשם מקום שמוטלים עליו מספר עונשי מאסר בגין מספר עבירות באותה פרשה, אציע לחברי לקבוע כי מתוך 10 שנות המאסר שנגזרו במצטבר על המערער בגין העבירות הנוספות, תרוצינה 5 שנים במצטבר למאסר העולם ואילו 5 שנים תרוצינה בחופף לו. בכפוף לכך, אציע לדחות את הערעור.

ש ו פ ט ת

השופט א. מצא:

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט א.א. לוי:

אני מסכים.

ש ו פ ט

לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה.

ניתן היום, א' באדר א' תשס"ג (3.2.03).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 98053290_R02.doc
מרכז מידע, טל' 02-XXXX444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

ריקוד קרובים אל חברון/נתיב תאנה, ערד, ישראל | פסיכולוגים קרובים אל ארבל/חרמון, דימונה, ישראל | בתי עלמין קרובים אל גיורא יוספטל 162, צפת, ישראל | מיקרופילם קרובים אל קרן היסוד 38, מגדל העמק, ישראל | מוזיקה קרובים אל | כרטיסים להופעות קרובים אל | מחצבים קרובים אל עין עבדת 11, מצפה רמון, ישראל | בלונים קרובים אל מחלף הכפר הירוק, רמת השרון, ישראל | ליקויי למידה קרובים אל | איתור נזילות קרובים אל השבטים 12, אשקלון, ישראל | דיו ומדפסות קרובים אל Unnamed Road | וילונות קרובים אל | מורשי טאבו קרובים אל מוטה גור 77, תל אביב יפו, ישראל | דודי שמש חשמל וקיטור קרובים אל שדרות השושנים 2, נוף הגליל, ישראל | טחנות קמח קרובים אל אפרים מזרחי 20, עפולה, ישראל | חיתולים למבוגרים קרובים אל נחל איילות 35, מצפה רמון, ישראל | אביזרים אורטופדיים קרובים אל שדרות פנחס ספיר 14, קרית ים, ישראל | פלסטיק קרובים אל | אולפני הקלטה קרובים אל | ניהול פרויקטים קרובים אל חיים נחמן ביאליק 32, קרית שמונה, ישראלמחירון חומרי איטום ובידוד תרמי | מחירון חומרים לעבודות בניה | מחירון צנרת נחושת ואביזריה | מחירון עבודות בטון יצוק באתר | מחירון תבניות לעמודים וראשי כלונס | מחירון חומרים לעבודות בטון | מחירון עבודות איטום | מחירון מרחבים מוגנים ומקלטים | מחירון כלונסאות ואלמנטי סלארי, לביסוס מבנים ולדיפון | מחירון צנרת נחושת ואביזריה | מחירון חומרי חשמל | מחירון מסגרות חרש | מחירון פריקסט | מחירון נגרות אומן ומסגרות פלדה | מחירון עבודות סיכוך, פרגולות ורצפות סיפון )דקים( | מחירון משטחי בטון | מחירון מיכלי מים | מחירון חומרי מליטה אגרגטים מוספים וערבים | מחירון מחיצות, תקרות גבס וצמנטבורד וקונסטרוקציה לתקרה אקוסטית  | מחירון מתקני תברואה | מחירון מנעולים | מחירון צינורות פוליפרופילן ופוליאתילן מחוזקים בפלדה | מחירון חלונות אלומיניום | מחירון חומרי נגרות | מחירון חלונות מפרופיל אלומיניום דמוי "בלגי" | מחירון צינור פלדה מגולוון דרג ב' | מחירון ספחים ואביזרים | מחירון מיכלי הפרדה (שיקוע) ובורות רקב מפוליאתילן | מחירון ספחי גבריט | מחירון מקלחונים | מחירון לוחות מודולריים מפוליקרבונט (דן | מחירון מא"זים עם הגנה מגנטית בלבד | מחירון מאחזי יד | מחירון יחידות מאייד ויחידות עיבוי לחדר קירור (18°C | מחירון צינורות פלסטיים | מחירון רצפות פוליאוריטן ופרקט | מחירון ריצוף וציפוי מאבן/בטון בתעלות ומדרונות | מחירון מיכלי מים מפוליאתילן | מחירון מכסים לתאי בקרה | מחירון מזגנים מפוצלים ויחידות מיני מרכזיות | מחירון גופי תאורת חרום | מחירון תעלות כבלים | מחירון כבלים ומגשרים | מחירון נקודות בתי תקע | מחירון מזגנים מפוצלים ויחידות מיני מרכזיות | מחירון יריעות לגגות ירוקים (גגות עם צמחיה) | מחירון נקודות בית תקע | מחירון צנרת ואביזריה | מחירון איטום גגות בחומרים פולימריים נוזליים | מחירון צנרת פלדה (שחור)בית משפט השלום באילת חע"ק 21433-09-11 מדינת ישראל נ' שטינברג 27 ספטמבר 2011 בפני כב' הש | בית משפט השלום בירושלים ת"א 43958-11-11 בפני כב' השופטת מרים ליפשיץ-פריבס תובעים רשות מקרקע | המערערת מכבי שירותי בריאות - המשיבים 1. ילנה גילגור 2. מדינת ישראל משרד הבריאות הודעה המערערת הגישה | בפני כב' הרשם בכיר נועם רף תובע ישראל כהן נגד נתבעת חנה דיין פסק דין 1. התובע הגיש כתב תביעה כנג | בפני כב' השופטת אינעאם דחלה-שרקאוי תובעים 1. דורון עמר נגד נתבעים 1. אוהב ציון בע"מ 2. אברה | בפני כב' השופט רונן פלג התובעת פלאפון תקשורת בע"מ נגד הנתבע נצר מסארוה פסק דין 1. לפניי תבי | לכבוד לשכת הוצל"פ פ"ת בזל 1 א' (פינת שמשון), פתח תקווה, 49510 הנדון: עיקול על כלל נכסי | בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2792/01 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' | לכבוד משרד המשפטים/לשכת הוצל"פ ירושלים יפו 97, ירושלים, מרכז כלל, 94340 הנדון: עיקול על כלל נכס | בפני כבוד ה שופט שאהר אטרש התובעים: ע"י ב"כ עוה"ד חוסם ח'ורי ואח' נגד הנתבעות | בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 38683-07 נציגות ועד הבית המשותף נ' מרום השרון בע"מ ת | בפני כב' השופט רונן פלג התובע משה רבניאן נגד הנתבעת אורנה יונגמן פסק דין 1. התובע הגיש תביעה כספ | מספר בקשה:1 בפני כב' הרשמת הבכירה , ודאד יונס מבקש יצחק מדאר נגד משיב מאלכ עטאללה החלטה לזמן הצד | לכבוד לשכת הוצל"פ חיפה פל-ים 12, חיפה, 33095 הנדון: עיקול על כלל נכסי החייב לפי צו בתיק: מספר ת | בית משפט השלום בכפר סבא ת"א 42839-05-11 חדיג'ה ע. אלכרים פיתוח והשקעות בע"מ(פורמלי) נ& | החלטה בתיק ע"א 8450/13 בבית המשפט העליון בירושלים ע"א 8450/13 - ו' לפני:כבוד הרשם גלעד לוב | בית דין אזורי לעבודה בירושלים ב"ל 42562-06-11 זאהרי נ' המוסד לביטוח לאומי בפני כב' הרשמ | בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה תת"ע 4680-08-11 מדינת ישראל נ' מיטרופנוב אנסטסיה תיק חיצו | בית משפט השלום לתעבורה בנצרתפ"ל 1065-04 מ.י. תביעות מרחב עמקים-תעבורה נ' בדארנה 19 אפריל 20 | בפני כב' השופט עמית רוזינס המבקשת משטרת ימ"ר חוף נגד החשודים 1. כפיר בוטבול (עציר) 2. שמעון | בפני כב' השופט ירון מינטקביץ המאשימה ועדה מקומית בית שמש נגד הנאשמים <#2#> נוכחים: בא כוח מאש | בית משפט השלום בחדרה ת"א 60342-03-11 זיותן נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" בע | בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 176803-09 גורי נ' המאגר בע"מ - חברה לבטוח תיק חיצוני | החלטה בתיק בג"ץ 3177/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3177/05 - ד' בפני