מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

06 אפריל 2014
לפני:

כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש
נציג ציבור (עובדים) מר עזרא חלילי
נציג ציבור (מעבידים) גב' אהובה גנור

התובעת:

מירב פנחס
ע"י ב"כ: עו"ד אלו איזנברג
-
הנתבעת:

חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות
ע"י ב"כ: עו"ד כפיר זאב

פסק דין

לפנינו תביעת התובעת למתן צו המורה על ביטול פיטוריה ועל השבתה לעבודה בנתבעת וכן לפיצויים בגין הפרת חובת ההגינות, תום הלב ופגמים שנפלו בהליך הפיטורים ובשימוע.

רקע וטענות הצדדים
הנתבעת היא חברה ממשלתית עירונית העוסקת בענייני דיור.
התובעת החלה לעבוד בנתבעת ביום 16.12.2010. תחילה הועסקה התובעת כאחראית מחשוב, בהמשך כמנהלת לשכת מנכ"ל ובהמשך הוחזרה לתפקיד אחראית מחשוב (סעיף 19 לתצהיר התובעת; סעיף 2 לסיכומי הנתבעת).

הנתבעת נקלעה למצב כלכלי קשה אשר הוביל אותה לנקוט בתכנית הבראה (ראו למשל סעיף 20 לתצהיר התובעת; נספח נ/2 לכתב ההגנה). במסגרת תכנית ההבראה יצאה תחילה הנתבעת בתכנית פרישה מרצון שבמסגרתה הסתיימה העסקתם של מספר עובדים אולם משתהליך זה לא הספיק הוחלט אף על פיטוריהם של 3 עובדים נוספים וזאת בהתאם לקריטריון, שלטענת הנתבעת, הוסכם בין נציגות העובדים לבין הנהלת הנתבעת של "נכנס אחרון – יוצא ראשון" (להלן: "קריטריון ה -LIFO").

ביום 30.1.2013 נערך שימוע משותף לתובעת ולשני עובדים נוספים שהיו מועמדים לפיטורים במסגרת פיטורי הצמצום (פרוטוקול השימוע צורף כנספח ז' לתצהיר התובעת). ביום 7.2.2013 נמסר לתובעת מכתב פיטורים הקובע כי פיטוריה יכנסו לתוקף ביום 10.4.2013 וזאת בכפוף לחתימתה על כתב ויתור (נספח נ/9 לכתב ההגנה).
התובעת סירבה לחתום על כתב ויתור ולפיכך נכנסו פיטוריה לתוקף ביום 10.3.2013.

לצורך השלמת התמונה יצוין כי בשלב כלשהו בטרם נערך לתובעת השימוע (לטענת התובעת, בסעיף 11 לכתב התביעה – בחודש 7/2012 ולטענת הנתבעת, בסעיף 26 לכתב ההגנה – בחודש 7/2011) החליט דירקטוריון הנתבעת על סיום העסקתו של מנכ"ל הנתבעת ומונה לנתבעת צוות ניהול מקצועי זמני שכלל את הגב' רות מוסקונה – מי שמלאה תפקיד של מנהלת מחלקת נכסים ודיור וגם שימשה כיו"ר ועד עובדי הנתבעת ואת מר ארווין הירש, מהנדס הנתבעת. בהמשך, בחודש 2/2013 מונתה הגב' רות מוסקונה לראש צוות הניהול עם מלוא סמכויות מנכ"ל.

ביום 6.3.2013 הגישה התובעת בקשה לצו מניעה זמני נגד פיטוריה. בדיון שהתקיים ביום 11.3.2013 הוחלט, בהסכמת הצדדים, כי הדיון בבקשה הזמנית יאוחד עם הדיון בהליך העיקרי. ביום 20.3.2013 הגישה התובעת את כתב התביעה בתיק.

לטענת התובעת, נפלו פגמים בשיקולים שהובילו לפיטוריה ובאופן פיטוריה בשל ניגוד עניינים שבו נמצאו הן יו"ר ועד העובדים הגב' רות מוסקונה והן נציג ההסתדרות מר גרשון גלמן, אשר לכאורה ייצגו אותה בשימוע. לטענת התובעת, הגב' רות מוסקונה קיבלה תפקיד ניהולי בנתבעת בטרם "יצגה" אותה בשימוע ולמר גרשון גלמן היה אינטרס לרצות את יו"ר הדירקטוריון בנתבעת ובכך למעשה השתלטה הנהלת הנתבעת על ועד העובדים במטרה שלא יהיה "גורם מפריע" לתכנית הנתבעת בנוגע לפיטורים, זאת גם באמצעות הדחתו של מר רמי רחפור ששימש שנים רבות כנציג הנתבעת והתנגד באופן נחרץ לפיטורים.

לפיכך עתרה התובעת לצו שיורה להשיבה לעבודה וכן לפיצויים בגין תקופת היעדרותה מהעבודה ולפיצויים בגין נזק לא ממוני, בגין הפרת חובת תום הלב והפגמים שנפלו בשימוע – בסך של 50,000 ₪. לחלופין, וככל שלא תתקבל התביעה להשבתה לעבודה, תבעה התובעת פיצויים בגין נזק ממוני בשל הפרת חובת תום הלב והפגמים שנפלו בשימוע בסך שכר של שנה – 108,000 ₪ (לפי שכר חודשי בסך 9,000 ₪) וכן לפיצויים בגין נזק לא ממוני בגין אותם פגמים – בסך של 50,000 ₪.

לטענת הנתבעת, היא הגיעה למצב שבו נדרשה היא לצעדי צמצום והבראה שבמסגרתם נדרשה גם לפיטורי צמצום. במסגרת זו פוטרו שלושה עובדים וביניהם התובעת, בהסכמה עם ההסתדרות ועם ועד העובדים ובהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי החל בנתבעת וזאת על פי עיקרון ה-LIFO. בהתאם, פוטרה התובעת, בהסכמה עם ההסתדרות ולאחר שנערך לה שימוע שעליו הודע לה מראש ושבו טענה את כל טענותיה.

מטעם התובעת העידו הגב' ריקי אלימלך ומר נחמיה מסורי, שהיו חברים בוועד עובדי הנתבעת בתקופה הרלוונטית וכן התובעת עצמה. מטעם הנתבעת העידה הגב' חסיה לוין, מנהלת כוח האדם ומשאבי אנוש בנתבעת.

דיון והכרעה
תכנית ההבראה והצורך בפיטורי צמצום

כעולה מהראיות, הנתבעת נקלעה למצב כלכלי קשה. על מצבה הכלכלי הקשה ניתן ללמוד למשל ממכתב רואה חשבון מיום 24.3.2014 שבו נכתב כי "צפוי גרעון של 8.1 מליון ₪ לשנת 2013" (נספח נ/2 לכתב ההגנה) והעידה על כך גם הגב' ריקי אלימלך, חברת ועד העובדים שהעידה מטעם התובעת (עדותה בעמוד 5 לפרוטוקול). יודגש כי גם התובעת לא העלתה כל טיעון הסותר את מצבה הכלכלי הקשה שאליו נקלעה הנתבעת (ראו למשל סעיף 20 לתצהירה).
לנוכח הקשיים הכלכליים שאליהם נקלעה הנתבעת, היא החלה לנקוט בשנת 2012 בתהליכי הבראה והתייעלות וביניהם צמצום כוח האדם. בשלב ראשון יצאה הנתבעת בתוכנית של פרישה מרצון שבמסגרתו פרשו מספר עובדים אולם מאחר שלא היה בכך די על מנת להשיג את היעד הרצוי לנתבעת, נאלצה הנתבעת לפנות גם להליך של פיטורי צמצום (סעיפים 3-6 לתצהירה של הגב' חסיה לוין שלא נסתרו). זאת בהתאם לקריטריון, של "נכנס אחרון – יוצא ראשון" (להלן: " קריטריון ה -LIFO"). פיטורים לפי קריטריון זה היו בהסכמת הוועד לאחר היוועצות בהסתדרות (ראו עדותו של מר נחמיה מסורי בעמוד 8; עדות התובעת בעמוד 9).

קריטריון ה- LIFO עולה בקנה אחד עם הוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם בין הנתבעת לבין עובדיה בשנת 1977 ( נספח נ/5 לכתב ההגנה). סעיף 23.ד. להסכם הקיבוצי המיוחד קובע:
"פיטורין אשר יבואו מצמצומים בעבודה, יבוצעו תוך הסכמה עם ההסתדרות ועד העובדים, בתחשב בצרכי החברה, ההתאמה לתפקיד, בשנות עבודת העובד בחברה, שנות הותק שלו בארץ ומצבו הסוציאלי."

כעולה מרשימת העובדים של הנתבעת, הכוללת את מועדי קבלתם לעבודה (נספח נ/6 לכתב ההגנה) שלושת העובדים ה"חדשים" ביותר בנתבעת היו הגב' שירזי בטי אשר התקבלה לעבודה ביום 1.6.2011, מר אלמגור יוסף שהתקבל לעבודה ביום 1.2.2011 והתובעת שהתקבלה לעבודה ביום 16.12.2010 . מכאן שפיטורי התובעת מתיישבים עם פיטורי צמצומים לפי קריטריון ה- LIFO.

כחלק מהטענות שהעלתה התובעת נגד פיטוריה טענה היא כי ההחלטה לפטרה הייתה בלתי סבירה לנוכח העובדה שבתקופה שבה פוטרה, קיבלה הנתבעת עובדת נוספת – עוזרת אישית ליו"ר הדירקטוריון, ששכרה היה גבוה משלה, כי יש בכוונת הנתבעת לקלוט לעבודה עובדים בכירים נוספים (סעיף 35 לתצהיר התובעת) וכי שולמו פיצויי פיטורים מוגדלים ל – 3 עובדות שפרשו. כן טענה התובעת, כי לא נעשה ניסיון להפחית רוחבית את שכר המנהלים או לבחון חלופות לפיטוריה.

אכן עולה מהראיות, כי בתקופת ההבראה נקלטה לעבודה בנתבעת עוזרת אישית ליו"ר הדירקטוריון וכן עולה כי באותה תקופה שלוש עובדות סיימו עבודתן בנתבעת ושולמו להן פיצויי פיטורים בשיעור של 150% – הגב' חסיה לוין ושתי עובדות נוספות (עדותה של הגב' חסיה לוין בעמוד 16).

עם זאת, אין חולק כאמור כי באותה תקופה הייתה שרויה הנתבעת במצב כלכלי קשה ולפיכך פעלה לסיום העסקת עובדים. הגב' ריקי אלימלך העידה כי סך הכל הסתיימה העסקתם של 12 עובדים במסגרת תכנית ההבראה, ביניהם פרישת עובדים מרצון, התפטרות עובד ופיטורי שלושת העובדים (עמוד 6 לפרוטוקול) וכי הנתבעת הפחיתה רכיבי שכר שונים משכר העובדים (עדותה בעמוד 5).
אשר לעובדה ששולמו פיצויי פיטורים מוגדלים ל – 3 עובדות, לא מן הנמנע כי פרישת אותן עובדות, ואף תשלום פיצויי הפיטורים בשיעור של 150% היו במסגרת תכנית ההבראה, על מנת לעודד פרישה מרצון. כעולה מפרוטוקול השימוע שנערך לתובעת (נספח ז' לתצהיר התובעת) הגב' חסיה לוין אמרה במהלך השימוע כי "החברה עודדה תוכנית פרישה מרצון וזה מה שהקטין פיטורי עובדים נוספים". כן עולה מאישור שניתן לנתבעת מטעם רשות החברות הממשלתיות בחודש 10/2012 (נספח נ/4 לתצהירה של הגב' חסיה לוין) כי אושר לנתבעת לשלם פיצויי פיטורים "מוגדלים" במסגרת תכנית ההבראה.
אשר לעובדה שנקלטה עובדת חדשה כעוזרת אישית ליו"ר –
כעולה מעדותה של הגב' חסיה לוין, הדירקטוריון אישר כי תתקבל לעבודה עובדת חדשה כעוזרת אישית לגב' רחל תורג'מן, בתקופת ההבראה בסוף שנת 2012 (עמודים 17,18). ערים אנו למכתב שכתב ביום 4.2.2013 מר ניסים סלמן, סגן בכיר למנהל הרשות אל יו"ר הדירקטוריון רחל תורג'מן, שבו כתב בין היתר כי " אנו בדעה כי תפקיד עוזר יו"ר ומשנה למנכ"ל אינם נדרשים לחברה זו בשל היקפי פעילותה ומצבה הכלכלי והגרעוני"וכן ערים אנו לעדותה של הגב' חסיה לוין כי עלות שכרה החודשי של העוזרת האישית עמדה על סך של 10,500 ₪ בעוד שעלות שכר כל אחד מהעובדים המפוטרים עמדה על סך של 6,500 ₪ (עמוד 18) . עם זאת, לא מן הנמנע כי גם כשמעסיק נוקט בפיטורי צמצום, מתעורר צורך לקלוט עובדים חדשים לתפקידים מסוימים הכרחיים. הגב' רות מוסקונה דיברה על כך במהלך השימוע כשציינה כי אין מדובר רק בצמצומים אלא גם "החברה מתחזקת באנשי מקצועי חיוניים" ( העמוד השני לפרוטוקול השימוע). ברי כי לא תמיד יש אפשרות לנייד עובד שיש כוונה לפטרו לתפקיד אחר, מסיבות שונות של התאמה לתפקיד. כאשר נשאלה הגב' חסיה לוין לגבי האפשרות להמשיך להעסיק את התובעת ועובדת נוספת במקום לקבל לעבודה עובדת חדשה כעוזרת אישית ליו"ר הדירקטוריון השיבה: "לא עלה במוחי מסיבה פשוטה שעוזרת זה בד"כ משהו שהוא משרת אמון בין אדם שמביא את מי שמביא לעזרה ומירב היתה גם במשרת אמון שהיא היתה עוזרת של המנכ"ל, כל אחד מביא את האדם שהוא סומך עליו." (עמוד 18).

האמור עולה בקנה אחד עם הוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם בין הנתבעת לבין עובדיה בשנת 1977 (נספח נ/5 לכתב ההגנה). סעיף 10א' להסכם הקיבוצי המיוחד קובע:
" ההנהלה תפרסם מכרז פנימי לגבי כל משרה חדשה הנוצרת בחברה, או לגבי כל משרה מתפנית להוציא המנהל הכללי ועוזרו האישי וכן עוזרו האישי של הסמנכ"ל...".

אשר על כן, לא מצאנו להתערב בשיקולים שהובילו את הנתבעת להחלטה לקלוט לעבודה עובדת חדשה כעוזרת אישית ליו"ר הדירקטוריון בתקופת תכנית ההבראה, משמדובר בעובדת אחת בלבד שהתקבלה לעבודה ואף לא מצאנו להיכנס לשיקולים של הנתבעת שהובילו אותה שלא להציע את התפקיד הספציפי הזה לתובעת, במיוחד שמדובר במשרת אמון. יצוין בהקשר זה כי התובעת לא טענה כי הנתבעת קיבלה עובדת חדשה שתמלא את מקומה בתפקיד.

לא נשמט מעיננו מכתב שכתב ביום 6.6.2013 ועד עובדי הנתבעת לחברי מועצת המנהלים בנתבעת (ת/1). במכתב זה טען הוועד, כי מבדיקה עם רשות החברות הממשלתיות עולה כי לא אושר מינויה של הגב' רחל תורג'מן כיו"ר פעיל ולפיכך מתייתר תפקיד עוזרת היו"ר ויש להביא לסיום העסקתה של עוזרת יו"ר הדירקטוריון. עם זאת, איננו סבורים כי יש במכתב זה כדי להעלות או להוריד לעניינו הן מהטעם כי המכתב נכתב רק בחודש 6/2013, לאחר שכבר פוטרה התובעת מעבודתה בנתבעת והן מהטעם שכאמור איננו סבורים כי יש מקום להתערב בשיקולי הנתבעת בכל הנוגע לקליטת עובדת אחת נוספת לעבודה בנתבעת, גם בתקופת פיטורי צמצום וגם אם הדבר לא היה מקובל על ועד העובדים, במיוחד שמדובר במשרת אמון.

בנוסף טענה התובעת כי לא ברור לה לפי איזו תכנית הבראה נקבעו מספר המפוטרים ואף טענה כי לפי סקר שהזמינה הנתבעת עולה כי היא איישה יותר ממשרה מלאה (נספח ד' לתצהירה). כן טענה התובעת כי במהלך השימוע ביקשה לראות את תוכנית ההבראה אולם בקשתה סורבה (סעיף 31 לתצהיר התובעת).
גם טענות אלו של התובעת אין בידנו לקבל. כאמור שוכנענו כי אכן נקלעה הנתבעת למשבר כלכלי שבמסגרתו ביקשה לסיים העסקת עובדים ואף שוכנענו כי הנתבעת החליטה, בהסכמת ועד העובדים, על פיטורי 3 עובדים לפי עקרון
ה-LIFO , שהוא עקרון לגיטימי וסביר. אשר על כן אנו סבורים כי העובדה כי לא הוצגה בפני התובעת, ואף לא בפנינו, תכנית הבראה מפורטת בכתב – אין בה כדי להפריך את טענת הנתבעת בדבר העובדה כי נקטה בתכנית הבראה, לנוכח כלל הראיות.

עובדים המפוטרים במסגרת פיטורי צמצום נמצאו מתאימים לפיטורים לא בשל תכונותיהם האישיות או נוכח אי התאמתם למשרותיהם, כי אם על פי אמת מידה אובייקטיבית שנקבעה על ידי המעסיק בשיתוף עם נציגות העובדים (ראו למשל ע"ע 1268/01 החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ – כהן, מיום 18.7.2003). אשר על כן, על פי פסיקת בית הדין הארצי, כשעסקינן בפיטורי צמצום, אין מקום, ככלל, שבית הדין יחליף את ההליך שנקבע על ידי הצדדים להסכם הקיבוצי בהליך הנראה לו עדיף.

לנוכח האמור אנו קובעים כי ההחלטה לפטר את התובעת, במסגרת פיטורי צמצום ולפי קריטריון ה-LIFO היא החלטה סבירה ועניינית.

אשר להסכמת הוועד והסתדרות לפיטורי התובעת – לטענה התובעת, בניגוד למה שנכתב בהזמנה לשימוע, התברר לה בדיעבד כי ההסתדרות כלל לא קיבלה רשימה של מפוטרים לפני השימוע וגם הוועד לא נתן הסכמתו לפיטורי התובעת, לפני השימוע.
כעולה מהראיות ועד העובדים הסכים כי במסגרת פיטורי הצמצום ובהמשך לפרישה מרצון של מספר עובדים, יפוטרו 3 עובדים מעבודתם בנתבעת. הגב' ריקי אלימלך, חברת ועד העובדים, העידה כי ההחלטה לפטר 3 עובדים התקבלה בפגישה בהסתדרות שבה נכחה אף היא (עמוד 6) וגם מר נחמיה מסורי שהיה אף הוא חבר ועד בתקופה הרלוונטית העיד: "היתה ישיבה שהוועד ישב והוחלט לאחר שהתייעצנו עם ההסתדרות שמי שנכנס אחרון יוצא ראשון" (עמוד 8 לפרוטוקול).
ערים אנו לכך כי כעולה מגרסתה של הגב' ריקי אלימלך, פגישה זו התקיימה אחרי השימוע שנערך לתובעת ולשני העובדים הנוספים (עדותה בעמוד 6) כפי שהעידה:
"גלמן סיפר בגדול מה היה בשימוע ונתן לנו להבין שהחברה במצב לא טוב, ושאנו נדרשנו ע"י ההנהלה לפטר כמות כזו גדולה של עובדים ואמרנו שאנו מוכנים לפטר 3 עובדים, ההסתדרות הסכימה איתנו, חד משמעית זו היתה הסכמה של כל ועד העובדים" (עמוד 6).
עם זאת, אין חולק, כעולה מעדויותיהם של שני חברי הוועד, וכעולה מדברי מר גלמן בפרוטוקול השימוע, כי הוועד וההסתדרות הסכימו לפיטורי 3 עובדים, במסגרת תוכנית ההתייעלות לפי קריטריון ה-LIFO ומכאן שניתנה הסכמתם לפיטורי התובעת. איננו סבורים כי העובדה כי ניתנה הסכמת הוועד וההסתדרות בשלב מאוחר, רק בסמוך לשימוע – יש בה כדי להוות פגם מהותי היורד לשורש העניין.
גם התובעת אישרה בחקירתה הנגדית כי ידוע לה כי ועד העובדים הוא שביקש כי שהפיטורים ייעשו לפי קריטריון ה-LIFO ( עמוד 9) והבהירה כי אין לה כל טענה נגד הליך הצמצומים ועקרונותיו אלא רק בנוגע להליך השימוע והפיטורים.
מאחר שהוועד וההסתדרות הסכימו לפיטורי 3 עובדים לפי קריטריון ה- LIFO ומאחר שהתובעת היתה בין 3 העובדים שנקלטו אחרונים לעבודתם בנתבעת, אזי ההחלטה על פיטורי התובעת התקבלה לאחר היוועצות עם ועד העובדים וקבלת הסכמת הוועד לפיטוריה.
לפיכך, אנו קובעים כי לא נפל כל פגם בעצם ההחלטה על פיטורי התובעת.

הפגמים בשימוע
התובעת התייצבה לשימוע משותף יחד עם שני העובדים הנוספים, ביום 30.1.2013. בהזמנה שנמסרה לתובעת ביום 24.1.2013 (נספח נ/7 לכתב ההגנה) – "הזמנה לשימוע בטרם תתקבל החלטה על פיטורים" – הודיעה לה הנתבעת כי מדובר בפיטורי צמצום וכי בהתאם לרשימה שהעבירו ועד העובדים וההסתדרות לנתבעת, שוקלת הנתבעת להפסיק את העסקתה, כי היא תהא רשאית להעלות את כל טיעוניה ולהביא עמה אדם נוסף לשימוע.

ביום 30.1.2013 התקיימה ישיבת השימוע לתובעת ולשני העובדים הנוספים. בישיבה נכחו: הגב' חסיה לוין, מנהלת כוח האדם ומשאבי אנוש של הנתבעת; מר גרשון גלמן, יו"ר ההסתדרות במרחב תל אביב-יפו; הגב' רות מוסקונה כיו"ר ועד העובדים; ו מר נחמיה מסורי, חבר ועד העובדים. חברת ועד נוספת, הגב' ריקי אלימלך שהעידה בפנינו בתיק זה נעדרה מהשימוע בשל מחלה (פרוטוקול השימוע – נספח ז' לתצהיר התובעת).

בפתח השימוע נשאלו שלושת העובדים האם הם מעוניינים בשימוע נפרד לכל אחד מהם והשיבו כי הם מעוניינים בשימוע משותף. בנוסף, כעולה מדברי מר גרשון גלמן בפרוטוקול השימוע, ניתנה לעובדים האפשרות להיות מיוצגים על ידי עורך דין מטעם ההסתדרות אולם הם ביקשו להיות מיוצגים על ידו (העמוד הראשון של פרוטוקול השימוע).

כעולה מפרוטוקול השימוע, במהלך השימוע נדון הצורך בפיטורי העובדים; הגב' חסיה לוין הסבירה את הצורך בפיטורי העובדים בשל מצבה הכלכלי של הנתבעת, הגב' רות מוסקונה הסבירה את הצורך בצעדי התייעלות ובחסכון כספי, התובעת שאלה כמה תחסוך הנתבעת בפיטוריהם, הגב' בטי שיראזי שאלה האם ייסגרו תקנים בנתבעת וכיו"ב.

כפי שקבענו לעיל, אנו סבורים כי החלטת הנתבעת לנקוט בפיטורי צמצום לפי קריטריון ה- LIFO היא החלטה סבירה ועניינית ואף התובעת לא העלתה כל טענה נגד הליך הפיטורים לפי קריטריון זה.

כן עולה מעיון בפרוטוקול השימוע, כי התובעת לא העלתה כל טענה בדבר נסיבות אישיות אשר יש בהן כדי למנוע את פיטוריה.
כאמור, על פי הפסיקה, בפיטורי צמצום ימעט בית הדין להתערב בהחלטת המעסיק, ועיקר השאלה היא האם לעובד המפוטר במסגרת פיטורי צמצום טענות אישיות המצדיקות מניעת הפיטורים. בענייננו לא העלתה התובעת במהלך השימוע כל טענה בדבר בעיה אישית אשר יש בה כדי למנוע את פיטוריה.

עם זאת, אנו מקבלים את טענת התובעת כי נפל פגם בכך שהגב' רות מוסקונה ייצגה אותה בשימוע כיו"ר ועד העובדים בזמן שכבר קיבלה תפקיד הנהלה, ולו זמני. אנו מקבלים את טענת התובעת, כי הגב' מוסקונה הייתה מצויה במצב של ניגוד עניינים עת נערך לה השימוע, כך שנמנע ממנה למלא תפקיד שעניינו הגנה על אינטרס התובעת, שהייתה מועמדת לפיטורים, מול ההנהלה. להלן נפרט את קביעתנו זו.

אין חולק כאמור כי מאז חודש 7/2012, או אף ממועד מוקדם יותר (מחודש 7/2011- כמפורט בסעיף 26 לכתב ההגנה של הנתבעת) מתפקדת הנתבעת ללא מנכ"ל וכי מאותו מועד מונו הגב' רות מוסקונה (מנהלת מחלקת הנכסים ודיור בר השגה בנתבעת) ומר ארווין הירש (מהנדס הנתבעת) לצוות ניהול מקצועי זמני בנתבעת (סעיף 27 לכתב ההגנה).באותה עת שימשה הגב' רות מוסקונה בתפקיד יו"ר ועד העובדים של הנתבעת, ולפיכך, לטענת הנתבעת, הגב' רות מוסקונה קיבלה הנחייה שלא לעסוק בענייני כוח אדם ועובדים.
כפי שצוין לעיל, בחודש 2/2013 מינה דירקטוריון החברה את גב' מוסקונה לראש צוות ניהול, עם מלוא סמכויות מנכ"ל, לרבות סמכויות הנוגעות לכוח אדם. ביום 27.2.2013 כתב הגב' רות מוסקונה הודעת מייל לחברי הוועד שבו הודיעה (נספח א' לתצהיר התובעת):

"חברים יקרים ערב טוב,
לאור קבלתי המינוי של ראש צוות הניהול עם מלוא סמכויות מנכ"ל
אין באפשרות לצערי להמשיך ולכהן כיו"ר ועד עובדים.
לאור כך הנני מודיעה על הפסקת כהונתי כיו"ר ועד עובדים.
ברצוני שוב להודות לכם על תמיכתם הרבה והחמה ושיתוף הפעולה הפורה שהיה בינינו.
לרשותכם בכל עת.
רות מוסקונה
צוות ניהול"

השימוע נערך לתובעת בחודש 1/2013 כך שאין חולק כי במועד שבו נערך, כבר קיבלה הגב' רות מוסקונה תפקיד ניהולי כאחת מתוך שניים שתפקידם צוות ניהול מקצועי זמני.

לטענת הנתבעת, מאחר שכאשר קיבלה הגב' רות מוסקונה את המינוי לצוות הזמני היא הייתה בתפקיד יו"ר ועד העובדים בחברה, אזי "הורתה לה הנתבעת שלא לעסוק בענייני כוח אדם ועובדים" (סעיף 28 לכתב ההגנה).

איננו סבורים כי בטענה זו של הנתבעת יש כדי לשלול ניגוד עניינים וכדי ל"הכשיר" את השתתפותה של הגב' רות מוסקונה כמייצגת את התובעת, בשימוע שנערך לה.
ראשית, לא ברור מסעיף 28 לכתב ההגנה, מי מטעם הנתבעת הורה לגב' רות מוסקונה שלא "לעסוק בענייני כוח אדם ועובדים". העדה היחידה שהעידה מטעם הנתבעת הייתה הגב' חסיה לוין והיא לא התייחסה בתצהירה ולו במילה למינויה של הגב' רות מוסקונה לצוות הניהולי ולהוראות שקיבלה בנוגע לכך. רק בחקירתה הנגדית העידה כי הייתה זו הגב' רחל תורג'מן, יו"ר הדירקטוריון שהורתה לגב' רות מוסקונה כאמור.
שנית, אכן עולה מהראיות, כי רק בחודש 2/2013 קיבלה הגב' רות מוסקונה מינוי לראש צוות הניהול עם מלוא סמכויות מנכ"ל. זאת כפי שעולה מהודעת מייל שכתבה הגב' מוסקונה ביום 27.2.2013 לחברי ועד העובדים ושצוטט לעיל (נספח א' לתצהיר התובעת). עם זאת עולה מעדותה של הגב' חסיה לוין, עדת הנתבעת, כי עוד לפני חודש 2/2013 הייתה הגב' רות מוסקונה בעלת סמכויות ניהוליות:
"ש. ממתי רות מוסקונה נושאת בתפקיד ניהולי בחב', ממתי הפכה להיות מנכ"ל בפועל?
ת. אני חושבת בפברואר, לא מנכ"ל בפועל אלא יו"ר צוות ניהול עם סמכויות מנכ"ל.
ש. זה נכון שההחלטה הפורמלית התקבלה בפברואר ובסוף 2012 היא כיהנה בפקטור באותו תפקיד?
ת. כיו"ר צוות הניהול אבל לא עם סמכויות מנכ"ל.
ש. אבל עם סמכויות לאשר שעות נוספות?
ת. כן.
ש. סמכות לאשר ש.נ. זה תפקיד ניהולי בחברה?
ת. נכון.
ש. בינואר 13 גב' מוסקונה נשאה בתפקיד ניהולי בחברה?
ת. נכון.
ש. היא היתה בתקופה, מועמדת לקבל את תפקיד המנכ"ל או את סמכויות המנכ"ל?
ת. היו לה סמכויות מנכ"ל.
ש. באותו שלב הייתה מועמדת להיות מנכ"ל?
ת. אני לא יודעת.
ש. למה היא לא התפטרה מיד מתפקידה כיו"ר ועד העובדים?
ת. כל מה שהיה קשור בפיטורי עובדים ובניהול העובדים החליטו שהיא לא תטפל בזה, יטפל בזה ארווין שהיה איתה בצוות הניהול והיא לא.
ש. למה הוא נדרש שלא להגיע לשימוע?
ת. אני לא יודעת. אני לא זוכרת אם הוא היה או לא היה.
ש. גב' מוסקונה שהיא מנהלת בפועל של החברה הייתה בשימוע כנציגת ועד העובדים, כאשר העדת שאמרו לה שלא להתעסק יותר?
ת. היא הייתה כחלק מהוועד.
ש. כחלק מהוועד מותר היה לה להתייחס בענייני העובדים?
ת. כחלק מהוועד.
ש. אמרת שהורו לה לא להתעסק בענייני עובדים, מי?
ת. רחל תורג'מן.
ש. ידעת מההוראה הזו?
ת. כן."
(עמוד 21)

שלישית, הגב' רות מוסקונה לא הגישה תצהיר ולא העידה בתיק ואנו סבורים כי במיוחד בנסיבות שלפנינו עובדה זו עומדת לנתבעת לרועץ שכן לכאורה הייתה יכולה להסביר מדוע לא הייתה במצב של ניגוד אינטרסים.
רביעית, מעיון בפרוטוקול השימוע עולה כי במהלך ישיבת השימוע "נשמעו קולות" מצד שלושת העובדים שפוטרו נגד העובדה שהגב' רות מוסקונה מתפקדת בשימוע כנציגת ועד בעוד שכבר קיבלה על עצמה תפקיד ניהולי. מכאן אין חולק כי כבר במועד שבו נערך השימוע היתה הגב' מוסקונה בעלת סמכויות ניהול. כך למשל שאלה התובעת בשימוע "האם זה חוקי שוועד העובדים הוא בצוות ניהול?". גם העובדת הנוספת, בטי שיראזי, הביעה התנגדותה כשציינה בשימוע: "... עקב שינויים רות מוסקונה בצוות ניהול וברגע שדבר כזה קורה היא בעצם מחזיקה ב-2 כובעים... רות לא יכולה לשבת בוועד וזה לא אישי אבל זה הקרב על החיים שלי" ומר גרשון גלמן התייחס אף הוא במהלך השימוע לתפקיד שקיבלה הגב' רות מוסקונה ואמר "רות מנהלת צוות ניהול זמני, אין מנכ"ל היום, לכן בחרו 2 בעלי ניסיון כדי שהמערכת לא תתפרק."
חמישית, וזה העיקר: אפילו קיבלה הגב' רות מוסקונה "הוראה שלא לעסוק בענייני כוח אדם ועובדים" עדיין אין בכך כדי לשלול ניגוד עניינים. אנו סבורים כי ניגוד העניינים היה קיים בעצם כך שהגב' רות מוסקונה ישבה בישיבת השימוע של התובעת בחובשה שני כובעים באותה תקופה – הן כובע של יו"ר הועד והן כובע של תפקיד הנהלה בחברה אפילו לא הוגדר תפקיד זה עדיין כ"ראש צוות הניהול עם מלוא סמכויות מנכ"ל".
ערים אנו לכך כי לטענת הנתבעת, מר ארווין הירש הוא שהיה אחראי באותה תקופה על מחלקת כוח אדם בצוות הניהולי הזמני ולפיכך אף לא התייצב לשימוע (ראו למשל סעיף 30 לתצהיר התובעת). כן לא נשמטו מעיננו דברי הגב' רות מוסקונה בפרוטוקול לפיהם לכאורה "היתה בעד העובדים" –"התחושה שהועד לא עוזר לך היא לא נכונה. בצוות הניהול של הדירקטוריון לא אושרו הסכומים הגבוהים ליציאה של פרישה מרצון. נציגי העירייה התנגדו בתוקף, הייתה רשימה של 15 עובדים ובקשנו 10 ונכון להיום עומד על ה -10. הוועד מסר רשימה של 7 עובדים. אני לא קובעת, חסיה לוין מתנהלת מול צוות ניהול של הדירקטוריון."

עם זאת, אין בכך כדי לשלול את המצב של ניגוד עניינים שבו היתה מצויה הגב' מוסקונה. בע"ע 248/07 מ"י נציבות שירות המדינה – תמי עדרבי (מיום 25.11.2007) דן בית הדין הארצי ב"סוגיית הנאמנות הכפולה המובנית של עובד אשר מכהן אף כחבר ועד העובדים":
"על סוגית הנאמנות הכפולה המובנית של עובד אשר מכהן אף כחבר ועד העובדים עמדה הוועדה לניגוד עניינים בהסתדרות אשר ציינה, כי "מעצם מהותו של תפקיד חבר ועד עובדים טמון ניגוד אינטרסים: מחד חב העובד חובת נאמנות למעבידו, מצד שני, חב העובד חובת ייצוג הוגן כלפי העובדים". סוגיית ה"נאמנות הכפולה" מקבלת משנה תוקף מקום בו מנהלת או מנהל בכירים במפעל הם גם חברים בכירים בוועד העובדים, כמו במקרה דנא."
בפסק הדין בעניין תמי עדרבי נקבע כי בנוגע למנהלים בכירים שאינם עוסקים בענייני כוח אדם ומשאבי אנוש ואשר למנהלים אחרים בדרגי ביניים – השאלה האם רשאים לשאת בתפקידים בארגון עובדים צריכה להיבחן בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו. בעניין תמי עדרבי נאמר כי אין מניעה כי בעל תפקיד בארגון העובדים כגון יושב ראש ועד העובדים יתמנה למנהל בכיר אולם זאת תוך התפטרות מתפקידו בארגון העובדים.
בית הדין הארצי הדגיש עוד, בעניין תמי עדרבי, כי ככל שמדובר במנהל בכיר, אפשר שאף עיסוק בכוח אדם בהיקף קטן יקים אפשרות ממשית לקיומו של קונפליקט ה"נאמנות הכפולה" ולניגוד עניינים.

הכלל האוסר על ניגוד עניינים בא לידי ביטוי למשל בסעיף 6.351 לתקשי"ר המתייחס ספציפית לניגוד עניינים שכזה בכל הנוגע לעובדי מדינה:

"לשם מניעת ניגוד עניינים בין חברות בוועד עובדים לבין מילוי תפקידים מסוימים במשרדי הממשלה נקבע, כי עובדי המדינה הממלאים את התפקידים המנויים להלן ודומיהם, לא יוכלו להמשיך במילוי תפקידם אם ייבחרו ו/או יכהנו כחברי ועד העובדים:
(א) חברי הנהלה: מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגני המנהל הכללי, יועץ משפטי, חשב המשרד, המבקר הפנימי, הדובר, הממונה על יחסי ציבור וחברי הנהלה אחרים;
(ב) עוזרים אישיים או יועצים אישיים של המנויים בנסמן (א);
(ג) מנהל אגף;
(ד) מנהל יחידה גיאוגרפית ברמת מחוז וסגנו;
(ה) בעלי תפקידים בתחום ניהול משאבי אנוש ושכר כגון: מנהל היחידה למשאבי אנוש, מנהל יחידת המשכורת, מנהל היחידה למינהל במחוז או ביחידה מינהלית וכן סגניהם ועוזריהם;
(ו) קצין ביטחון, חוקר בענייני משמעת, סגניהם ועוזריהם הראשיים;
(ז) מהנדס או טכנאי ייצור הקובע או הממליץ על קביעת נורמות ופרמיות;
(ח) כל עובד אחר בעל סמכות מטעם ההנהלה, להחליט או להמליץ על קבלת עובדים קידומם תנאי עבודתם ופיטוריהם."

הגם שהתקשי"ר אינו חל על היחסים בין הצדדים בענייננו אנו סבורים כי ניתן להקיש ממנו. המפורט בתקשי"ר מתיישב עם ההיגיון שלפיו אין זה ראוי כי מי שממלא תפקיד כלשהו בהנהלה ימשיך וימלא תפקיד בוועד העובדים.

כאמור לא הובאו בפנינו ראיות בנוגע לסמכויות ולתפקידים שקיבלה על עצמה הגב' רות מוסקונה בתפקיד הניהול הזמני וזאת בין היתר מאחר שהיא לא העידה לפנינו. עם זאת, כאמור, אפילו לא קיבלה סמכויות בתחום משאבי האנוש, התפקיד שקיבלה הוא תפקיד ניהולי בכיר. מאחר שהגב' רות מוסקונה מונתה יחד עם עובד נוסף אחד בלבד לצוות ניהול זמני, אזי אין לומר כי קיבלה תפקיד של "מנהלת זוטרה" אלא הועסקה בתפקיד ניהול בכיר.

אנו אף סבורים כי התובעת אינה חייבת להוכיח כי בפועל נשקלו שיקולים זרים בעניינה, כתוצאה מניגוד העניינים שבו הייתה מצויה הגב' מוסקונה. על פי פסיקת בית הדין הארצי "המבחן לקיום מצב של ניגוד עניינים הינו אובייקטיבי. די בהמצאות נושא התפקיד במצב של חשש ממשי בדבר ניגוד עניינים, ללא צורך שיוכח ניגוד עניינים בפועל"" (בג"צ 5575/94 מהדרין בע"מ ואח' – ממשלת ישראל, משרד הבינוי והשיכון ואח', פד"ע מט(3) 133).

ובענייננו אנו סבורים כי קיימת אפשרות ממשית לניגוד עניינים מובנה בין תפקידה של הגב' רות מוסקונה בתפקידה הניהולי הזמני לבין חברותה בוועד העובדים, קל וחומר – יו"ר ועד העובדים.

לסיכום נקודה זו – לא הובאו בפנינו ראיות מקיפות בנוגע לסמכויות שקיבלה הגב' רות מוסקונה בתפקיד הניהולי הזמני משכאמור היא לא העידה לפנינו. עם זאת, אין חולק כי לאחר שסיים המנכ"ל העסקתו בנתבעת, תפקיד הניהול התחלק בין שניים בלבד: הגב' רות מוסקונה ומר ארווין הירש ולפיכך אך סביר כי הגב' מוסקונה הייתה חוליה חשובה ביותר בהנהלה הזמנית ואין לומר כי מונתה לתפקיד הנהלה זוטר. אפילו לא הייתה אחראית על עובדים במסגרת תפקידה הניהולי הזמני, אין חולק כי היה עליה לדאוג לאינטרס המעביד ולפיכך יש ניגוד אינטרסים ממשי בין התפקיד הניהולי שמלאה לבין כהונתה בוועד. לפיכך, אפילו ביום שבו התקיים השימוע לתובעת, לא הייתה הגב' מוסקונה בעלת סמכויות עצמאיות לקבל החלטות ניהוליות בנתבעת, עדיין ברור כי עליה לייצג את אינטרס ההנהלה שלעיתים מנוגד לאינטרס העובד.

ערים אנו לכך כי מאחר שהגב' חסיה לוין ומר מוסרי לא התנגדו לפיטורי התובעת אזי ממילא לא היה בידי הגב' מוסקונה להיות "קול מכריע" בשימוע. כן ערים אנו לכך כי מאחר שמדובר היה בפיטורי צמצומים אזי למעשה עיקר מטרתו של השימוע הייתה לשמוע האם יש מניעה אישית לפטר את התובעת ולפיכך אין משמעות רבה לשאלה אם היה לגב' רות מוסקונה ניגוד אינטרסים.
עם זאת, איננו סבורים כי בכך כדי להעלות או להוריד לגבי עצם השאלה האם קיבלה התובעת ייצוג הולם וכאמור על כך משיבים אנו בשלילה. הייצוג שניתן כביכול לתובעת, על ידי ועד עובדי הנתבעת לא היה ייצוג ממשי שכן אין להשלים עם מצב שבו מי שמונתה למנהלת ויש בידה סמכויות ניהול תשמש כחברת ועד עובדים. הגב' מוסקונה כבר מונתה לתפקיד ניהולי וכבר היו בידיה סמכויות ניהוליות בזמן השימוע. מכאן שכבר היה עליה לדאוג באותה עת לאינטרס המעביד ולפיכך מדובר בניגוד אינטרסים חד משמעי.

מעבר לכך, גם כשמדובר בפיטורי צמצום ישנם מקרים שבהם יש מקום לבחון את הליך הפיטורים. כך למשל נקבע בבית הדין הארצי:
"כללית, נמצאנו למדים כי יתכנו שתי קבוצות של מקרים בהן יתערב בית הדין בזהותם של מפוטרים בפיטורי צמצום. הקבוצה האחת, מתייחסת לדרך שבה בוצעו פיטורי הצמצום, שהייתה בלתי צודקת ונעשתה בדרכים שאינן מקובלות וראויות, כגון, שהפיטורים נעשו שלא בשיתוף עם נציגות העובדים, או תוך קיפוח העובדים בזכות הטיעון. הקבוצה השנייה מתייחסת לאמות מידה בלתי ראויות לבחירת המפוטרים, כגון אמות מידה הטומנות בחובן הפליה מסוגים שונים, השתייכות לארגון עובדים, נימוקים של בטיחות וגהות בעבודה, וכדומה(ע"ע 133/09 פאטמה מלחם – מועצה מקומית ג'דידה מכר, מיום 22.1.2012).

טענה נוספת שהעלתה הנתבעת היא כי במועד ישיבת השימוע לא נתבקשה פסילתה של הגב' מוסקונה.
איננו סבורים כי העובדה שהתובעת לא ביקשה באופן מפורש לפסול את הגב' רות מוסקונה מלייצגה בשימוע – יש בה כדי למנוע מהתובעת כדי להעלות טענות נגד העובדה שהגב' רות מוסקונה ייצגה אותה בשם ועד העובדים. כעולה מפרוטוקול השימוע, התובעת הביעה תמיהה על כך שהגב' רות מוסקונה נוכחת בשימוע כששאלה: "האם זה חוקי שוועד העובדים הוא בצוות ניהול?" וכן עולה כאמור מפרוטוקול השימוע כי מר גרשון גלמן אמר "רות מנהלת צוות ניהול זמני, אין מנכ"ל היום, לכן בחרו 2 בעלי ניסיון כדי שהמערכת לא תתפרק". הגב' רות מוסקונה אף אמרה במפורש במהלך השימוע: "התחושה שהועד לא עוזר לך היא לא נכונה..". מכאן אין אלא להסיק כי העובדים הביעו במפורש את עמדתם, במהלך ישיבת השימוע, לפיה אין זה ראוי כי הגב' רות מוסקונה תייצג אותם בשימוע משכבר היתה בעלת סמכויות ניהול באותה עת.
לסיכום – אנו קובעים כי נפל פגם בעובדה כי הגב' רות מוסקונה ייצגה את התובעת בשימוע מטעם ועד העובדים.

כעולה מהראיות מר רמי רחפור היה נציג הנתבעת בהסתדרות עד אשר ביוזמת הגב' רות מוסקונה "הודח" מתפקידו זה ובמקומו ייצג את שלושת העובדים המפוטרים מר גרשון גלמן מטעם ההסתדרות. כעולה מהראיות, זמן קצר לאחר שמר גרשון גלמן מלא את תפקיד נציג עובדי הנתבעת בהסתדרות התקיימו בחירות חדשות שבהן נבחר שוב מר רמי רחפור מטעם ההסתדרות.

לטענת התובעת, הגב' רות מוסקונה דאגה להדיח את מר רמי רחפור מתפקידו כנציג הנתבעת בהסתדרות, משהיה ידוע לה כי יתנגד לתכנית הפיטורים וכך סללה את הדרך למימוש תכנית פיטורים.
כן טענה התובעת, כי לא במקרה מר גרשון גלמן החליף את מר רמי רחפור כנציג הנתבעת בהסתדרות. לגרסת התובעת, במסגרת מאבק משפטי הסכימה הנתבעת בניגוד לעמדת מנהל מקרקעי ישראל לשלם במסגרת פרוייקט פינוי בינוי כפר שלם "במסגרת הסכם פשרה תמוה, נדיב ושנוי במחלוקת פיצוי בסך 1.5 מליון ₪ עד 3.5 מליון ₪" למחזיקי מגרש כדורגל בכפר שלם ובכלל זה לעמותה בה שותפה מועצת פועלי תל אביב. לגרסת התובעת, את המשא ומתן לפשרה ניהלו מטעם הנתבעת יו"ר הדירקטוריון הגב' רחל תורג'מן ומטעם מועצת פועלי תל אביב – מר גרשון גלמן (סעיפים 10-12 לתצהירה). טענת התובעת היא כי גב' רות מוסקונה פנתה לגרשון גלמן דווקא ולא לרמי רחפור מתוך ידיעה שהוא לא יערים קשיים לנוכח יחסיו הטובים עם יו"ר דירקטוריון הנתבעת, הגב' תורג'מן, לשעבר בכירה בהסתדרות (סעיפים 26,27 לתצהיר התובעת) וגם הוא היה לפיכך, מצוי במצב של ניגוד עניינים. כן טענה התובעת, כי עולה מפרוטוקול השימוע, כי מר גלמן לא ידע מה עלות המעסיק של המפוטרים, לא בדק את תכנית ההבראה ולא עשה דבר לטובת העובדים.

נציין כבר כעת כי טענות התובעת בכל הנוגע לאינטרס אישי של מר גרשון גלמן לא הוכחו לפנינו כלל ועיקר. התובעת לא הציגה כל ראיה כתמיכה בטענתה בנוגע למשא ומתן שנוהל בין הנתבעת לבין מועצת פועלי תל אביב בנוגע לתשלום פיצויים ואף לא כל ראיה בנוגע לניגוד עניינים שבו היה מצוי מר גרשון גלמן. הגב' חסיה לוין שהעידה מטעם הנתבעת העידה כי לא ידוע לה על כך דבר (עמודים 19,20 לפרוטוקול).
מעבר לכך, מקריאת פרוטוקול השימוע עולה כי בשימוע פנה מר גלמן פנה אל הגב' חסיה לוין ושאל: "אם העובדים האלה טובים ויכולים להשתלב בחברה במידה והחברה מבריאה תוך שנה ויש מתווה ומתחיל הליך של קליטת עובדים, האם אפשרי להחזיר את העובדים? האם החברה תעמוד לרשותם?" ומכאן שאפילו מר גלמן לא שלט בעובדות ובפרטים עדיין אין לומר כי לא ייצג את העובדים כראוי.
כן העידה התובעת בחקירתה הנגדית, כי כאשר נפגשו עם מר גרשון גלמן "עדכנו אותו שקיבלנו את מכתב השימוע, הוא דיבר עם גב' רותי מוסקונה טלפונית, הוא ביקש דחיה כיוון שלא ידע לטענתו על הפיטורים". כן עולה מפרוטוקול השימוע, כי מר גרשון גלמן ישב עם כל אחד משלושת העובדים בנפרד, שאל אם הם מעוניינים בייצוג על ידי עורך דין מההסתדרות אולם הם ויתרו על אפשרות זו. לגרסת התובעת, היא ביקשה כי השימוע יערך בנוכחות עו"ד מההסתדרות אולם לנוכח הזמן הקצר שנותר עד לשימוע לא היה באפשרות ההסתדרות להעמיד לשירותה עורך דין ולכן נאלצה להסכים לנוכחות מר גלמן כמי שמייצג אותה בשימוע (סעיף 28 לתצהיר התובעת). בין כך ובין כך אין חולק כי בפועל הסכימה התובעת לכך שתהיה מיוצגת על ידי מר גרשון גלמן.

ערים אנו גם לכך כי עולה מפרוטוקול השימוע כי התובעת ויתכן גם ששני העובדים הנוספים, הביעו חוסר שביעות רצון מהעובדה שמר גרשון גלמן מייצג אותם בהליך השימוע. כך למשל אמרה התובעת למר גלמן: "דיברת אחרת אתמול" ובהמשך השיב מר גרשון גלמן: "אני מרגיש שאני באסיפה, מבקש שימוע אחד אחד, הצעתי את עו"ד חגית רימון שתהיה נוכחת ולא רציתם. אף אחד מכם לא יטיף לי מוסר. לא מקובל עלי. אחרון נכנס ראשון יוצא." (עמוד שני של פרוטוקול השימוע, שורות אחרונות).
עם זאת, אין בטענות התובעת ובחששות שהביעה גם במהלך ישיבת השימוע כדי לתמוך בטענתה כי מר גרשון גלמן היה מצוי בניגוד עניינים.

לעומת זאת, אנו סבורים כי הצעד שבו נקטה הגב' רות מוסקונה על מנת להדיח את מר רמי רחפור מתפקידו כנציג הנתבעת בהסתדרות אכן מעורר תהיות כפי שיוסבר להלן.

התובעת צירפה לתצהירה מכתב מיום 31.5.2012, מטעם מר רמי רחפור מטעם ההסתדרות אל מנכ"ל הנתבעת באותה עת ובו נכתב כך:
"בימים אלה נודע לי כי החברה נערכת לתוכנית רה ארגון הכוללת פיטורי עובדים בחברה.
...
לא יעלה על הדעת כי חברת חלמיש תפעל באופן חד צדדי ללא שיתוף העובדים, ועד העובדים והסתדרות תוך הפרה של ההסכם הקיבוצי בצורה בוטה, זכויות העובדים אינן הפקר ואנו לא נאפשר, מחד פתיחת תקנים חדשים ומאידך פגיעה בשכר העבודה ובביטחון התעסוקתי של עובדי החברה."
(נספח ו' לתצהיר התובעת).

ממכתב זה למדים אנו כי גישתו של מר רמי רחפור הייתה ברורה וידועה – נגד פיטורי עובדים, כל עוד נפתחים בנתבעת תקנים חדשים.

כעולה מהראיות, ימים בודדים לאחר מכתב זה שכתב מר רמי רחפור, פעלה הגב' רות מוסקונה על מנת להדיחו.
אשר ל"הדחתו" של מר רמי רחפור העידה הגב' ריקי אלימלך בעדותה:

"ת. רוב הוועד החליט להדיח את רמי מתפקידו כיו"ר האיגוד המקצועי היה רוב ואני קיבלתי את דעת הרוב. נציגי הוועד שאלו אותי. היתה ישיבת ועד והעלו לסדר את הנושא הזה ורוב הוועד החליט.
ש. מי נוכח בישיבה הזו?
ת. אני נחמיה ורות היינו נוכחים בישיבה.
ש. מי העלתה את הבקשה?
ת. רות.
ש. יצא איזה מסמך מהישיבה הזו?
ת. כן, היה פרוטוקול.
...
ש. הוא נמצא בתיק הוועד.
ת. סביר להניח שכן.
ש. האם ידוע לך למה החליפו אותו בפרק הזמן הזה?
ת. היה ויכוח עם רות והוא דיבר עם רות לא יפה, הוא איים עליה שידאג שלא תהיה בוועד העובדים ולכן רות ביקשה שהוא לא יהיה נציג. לא נעשה ביניהם שולם או סולחה, כפי שידוע לי, נעשה עם ועד העובדים החדש."
(עמוד 5 לפרוטוקול)

בחקירתה הנגדית העידה הגב' ריקי אלימלך:
"ש. אני מבין שהיה חיכוך ברמה האישית בין רות לרמי, באופן שהביא לפיצוץ של ממש.
ת. כן.
ש. למה ברמה האישית, לא ניתן היה לעבוד עם רמי?
ת. כן, זה מה שרות אמרה.
ש. עכשיו שרות לא בוועד אין בעיה אישית?
ת. נכון."
(עמוד 6)

בעקבות עדויותיהם של ריקי אלימלך ושל נחמיה מסורי הגישה התובעת בקשה לחייב את הנתבעת להעביר לעיונה פרוטוקולים ומכתבים שקשורים לפיטורי הצמצום. בהחלטתי מיום 17.9.2013 קבעתי כי על ועד עובדי הנתבעת להעביר לידי התובעת את הפרוטוקול של ישיבת ועד העובדים שבו התקבלה ההחלטה להדיח מתפקידו את מר רמי רחפור וכי הנתבעת תהא רשאית לבצע השלמת חקירה ראשית של העדה מטעמה בכל הנוגע לפרוטוקול זה. בהתאם, הוגש לתיק "פרוטוקול ישיבת ועד עובדים" מיום 3.6.2012, רשום בכתב יד שכותרת הפרוטוקול "החלפת נציג ההסתדרות מר רמי רחפור". כעולה מהפרוטוקול, נכחו בישיבה הגב' רות מוסקונה, מר נחמיה מסורי וריקי אלימלך. בפרוטוקול נכתב:
"רות דיווחה לנוכחים, בנוסף לעותק שהעבירה ביום חמישי במייל לחברי הוועד, בדבר פגישתה הבוקר עם מר גרשון גלמן שמטרתה הייתה הבעת מחאה על התנהלות מר רמי רחפור ביום ה', עת שיגר המייל למר גיל סער עם תפוצה רחבה לרבות בקשתו להעברתו לחברי הדירקטוריון שמן הסתם במקרה התכנסו מס' שעות אח"כ באותו יום וכל זאת ללא ידיעת הוועד ושיתופו.
בעת ההמתנה בלשכת גרשון גלמן הופיע פתאום מר רחפור, שלא היה מוזמן ושאל למעשיי שם והשיבותי: 'באתי לשוחח עם גרשון'. רמי הביע כעס שבסיומו אמר: 'אני מבטיח לך שאדאג שלא תהיה יותר בוועד."
לאור כך, כינסתי ישיבת ועד והועלתה להצעה שהצעתי בדבר החלפת מר רחפור כנציגנו בהסתדרות. התקבלה החלטה ברוב קולות לכך ולפנייתי לגרשון גלמן בדבר בקשתו להחליף כאמור את מר רחפור ולבקש את מר גלמן, בשלב זה, ללוותנו.
יצוין כי החברה, ר. אלימלך, התנגדה ואיימה כי תכנס אסיפת עובדים. הודעותיה שזו גם החלטה שצריכה להתקבל במסגרת הוועד ולא הועלתה להצבעה מפאת עזיבתה החדר בטרם הסתיימה הישיבה. הערה – תגובת ריקי: אין כל פסול בהתנהגות רמי ובאיום שהשמיע כלפיי!!!"

הגב' חסיה לוין העידה בהשלמת חקירה ראשית בנוגע לפרוטוקול בדבר הדחתו של מר רמי רחפור: "לפי מה שידוע לי, רמי רחפור פנה מעל ראשם של חברי הוועד של החברה לדירקטורים במכתב בלי לשבת עם ועד עובדים ולסכם איתו, הבנתי שראש הוועד החליטה לגשת לגרשון בנושא הזה, לבקש להחליף אותו, זה היה דבר חריג, אף פעם זה לא קרה שנציג הסתדרות יעבור אותנו ויפנה ישירות. הבנתי שיו"ר הועד פנתה עד לגרשון על מנת להחליפו ולא היה מי שיחליף אותו וגרשון לקח זאת על עצמו, הבנתי גם שרמי פגש אותה בכניסה לגרשון וגם איים עליה, הכל משמועה, שלא תהיה בוועד. הנקודה היתה כיוון שלא פנה לוועד ולא ישב עם הוועד לפני כן, הדבר היווה הפרה חמורה של תפקידו שהיה עליו להתייעץ קודם עם ראש הוועד."
(עמודים 14-15)

כאשר נשאלה הגב' חסיה לוין בחקירתה הנגדית האם ראתה מכתבים שבהם פנה מר רחפור לגורמים שונים השיבה כי לא ראתה מכתבים אלא מדובר ב"שמועות". כן העידה כי בכל השנים שבהן עבדה בנתבעת לא הגיע לאזניה כל מידע על תלונות שהתקבלו בנוגע לעבודתו של מר רמי רחפור. יצוין כי מכתבו של מר רמי רחפור מיום 31.5.2012 (שצורף כנספח ו' לתצהיר התובעת) המתייחס לכוונת הנתבעת לנקוט בהליכי רה ארגון ופיטורים נכתב למנכ"ל הנתבעת ומצוין כי העתקים ממכתב זה נשלחו אל מר גרשון גלמן, רחל תורג'מן יו"ר הדירקטוריון, מר ציון אלגריסי, יו"ר לאגף לאיגוד מקצועי במרחב תל אביב יפו, עו"ד מירי מלכי מהלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, מר עמיר שפטל יו"ר הסתדרות המעו"ף במרחב תל אביב.

סמיכות הזמנים בין מכתבו של מר רמי רחפור שממנו עולה בבירור גישתו המתנגדת לפיטורי עובדים ובין הפעולות שנקטה הגב' רות מוסקונה על מנת להדיחו – אומרת דרשני. גם מפרוטוקול השימוע שבו הודח מר רחפור לא ברור לגמרי מה "בער" לגב' מוסקונה לפעול על מנת להדיחו לאחר שהיה הנציג הקבוע של עובדי הנתבעת בהסתדרות.

מעבר לאמור, הגב' מוסקונה לא התייצבה להעיד מטעם הנתבעת דבר שפועל לרעת הנתבעת שכן היתה יכולה לשפוך אור על נסיבות הדחתו של מר רחפור שנותרו בלתי ברורות ומעוררות תמיהה. יצוין כי כעולה מפרוטוקול הדחתו של מר רמי רחפור, הגב' ריקי אלימלך, בשונה מעדותה, התנגדה להדחתו מה שמחזק את העניין "האישי" שהיה לגב' מוסקונה בהדחתו.

כאמור הצעד שבו נקטה הגב' מוסקונה על מנת לסלק את מר רמי רחפור כנציג בהסתדרות מעורר תמיהות. משכך אנו סבורים כי נפל פגם בהתנהלות הנתבעת בכל הנוגע לאמור. עם זאת, נתנו את הדעת לכך כי התובעת פוטרה כחצי שנה לאחר מכן וכאמור אף קבענו כי לא הוכח ניגוד עניינים שבו היה מצוי מר גרשון גלמן. משכך אנו נותנים משקל נמוך להתנהלות תמוהה זו של הנתבעת בכל הנוגע להדחתו של מר דחפור .

להשלמת התמונה יצוין כי הג' בטי שירזי שפוטרה יחד עם התובעת במסגרת פיטורי הצמצום הגישה אף היא בקשה לצו מניעה זמני נגד פיטוריה. עניינה של הגב' בטי שירזי נדון בפני חברתי כב' השופטת קרן כהן ובהחלטה מנומקת מיום 7.4.2013 דחתה כב' השופטת כהן את הבקשה למתן צו מניעה זמני (סע"ש 26552-03-13 בטי שירזי – חלמיש). לאחר שניתנה החלטת כב' השופטת כהן בהליך הזמני, הגישו הצדדים באותו תיק, בקשה בהסכמה לדחיית התיק העיקרי.
לטענת הנתבעת, מאחר שמדובר בפיטורים של שתי עובדות, באותו הליך בדיוק, באותן נסיבות ולאחר ישיבת שימוע אחת משותפת, אז העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il

^
X

חיפוש פסקי דין:

הידראוליקה קרובים אל Unnamed Road, Dimona, ישראל | מוקדים טלפוניים קרובים אל | קולנוע קרובים אל | סוכני ביטוח קרובים אל | פיקוד ובקרה קרובים אל | בלונים קרובים אל | תשמישי קדושה קרובים אל | חוטי מתכת קרובים אל דרור 8, עכו, ישראל | שטיחים קרובים אל | רפדים קרובים אל קיבוץ גלויות 9, זכרון יעקב, ישראל | גננים קרובים אל ט"ו 1, צפת, ישראל | קאנטרי קלאב קרובים אל | אימון אישי קרובים אל | מקוואות קרובים אל | תרגום קרובים אל נחל ערבה 3, מצפה רמון, ישראל | אבלות קרובים אל | שיער קרובים אל | טיפול זוגי קרובים אל חטיבה תשע 18, עפולה, ישראל | כלי בית קרובים אל | מלגזות קרובים אל מחירון עבודות צביעה | מחירון עבודות סיכוך, פרגולות ורצפות סיפון )דקים( | מחירון עבודות עפר | מחירון עבודות צביעה | מחירון מתקני מיזוג אויר | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון מרחבים מוגנים ומקלטים | מחירון מתקני הסקה | מחירון מתקני תברואה | מחירון ריהוט וציוד מורכב בבנין | מחירון עבודות טיח | מחירון חומרים ומוצרים לעבודות פיתוח | מחירון נגרות - דלתות, ארונות מטבח ושונות | מחירון עבודות אלומיניום | מחירון תבניות לתקרות | מחירון מעליות ומתקני הרמה לנכים | מחירון פיתוח נופי | מחירון אלמנטים קלים לבניה | מחירון מערכות בקרת מבנים | מחירון מסגרות - גדרות, שערים, סורגים, מעקות ושונות | מחירון בלוקי איטונג לקי | מחירון מתקנים וציוד לבריכות שחיה | מחירון שונות | מחירון ריתוך וחיתוך צנרת פלדה ופוליאתילן | מחירון תעלות פח | מחירון לוחות מודולריים מפוליקרבונט (פוליגל) בדרגות שקיפות שונות | מחירון חיפוי קירות פנים | מחירון תקרות צלעות עם מילוי בלוקים | מחירון קירות שיגורמים (דיפון) מכלונסאות | מחירון מיכלים לכימיקלים ולדשן מפולי | מחירון איטום רצפות במערכת ביטומנית במריחות חמות | מחירון מובילים | מחירון תעלות כבלים | מחירון שסתום אל חוזר לביוב | מחירון חומרי איטום צמנטיים | מחירון מפלים | מחירון פרופילי פלדה מרובעים | מחירון ריצוף באריחי גרניט פורצלן | מחירון קוליסות השתקה וציפוי קירות | מחירון כניסות וויטרינות | מחירון מעליות ומתקני הרמה לנכים | מחירון איטום רצפות | מחירון חומרים לבידוד תרמי ואקוסטי | מחירון צינורות ביוב - חוץ | מחירון מפרידי שומן מפוליאתילן | מחירון תיל אווירי מבודד (תא"מ) | מחירון בידוד תקרות אקוסטיות | מחירון צינורות עגולים מפלדה | מחירון חומרי עץ לתבניות ופיגומים | מחירון מא"זים אופיין Cמספר בקשה:1 לפני כב' השופט הבכיר שכיב סרחאן התובע נאסר שתייוי נגד הנתבע כארם סעיד החלטה בעניין: | החלטה בתיק רע"ב 6438/08 בבית המשפט העליון רע"ב 6438/08 בפני: כבוד השופט י' דנציגר המבקש: א | בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3414/94 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השו | 55236-10-12 בפני כב' השופט אברהים בולוס המאשימה: מדינת ישראל נגד הנאשם: מחמוד אוועאד (עציר) < | בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"א 52457-03-12 שחאדה(אסיר) נ' משט | בפני כב' השופטת רנה הירש תובע זוהר מילס לוין נגד נתבעת אשדר חברה לבניה בע"מ פסק דין הרקע ות | בפני כב' השופט בדימוס עמירם דננברג תובעים 1. אלי דבאח נגד נתבעים 1. שמואל אוחיון 2. צ'יטה של | בית משפט השלום בקריות תא"מ 18836-12-09 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' נעים 17 יולי 2011 בפ | בית משפט השלום בחיפה תא"מ 23932-05-12 איוונט פלנינג אינטרנשיונל בע"מ ואח' נ' רשות | בית משפט השלום בחיפה 19 דצמבר 2011 ת"א 14505-10-10 עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ | בפני כב' השופטת איריס סורוקר תובעים 1. שמחה משה נגד נתבעים 1. המרכז הרפואי ת"א ע"ש סור | המבקשת אורטל בן זקן ע"י ב"כ עו"ד אלי שרביט נ ג ד המשיב יצחק בכורי החלטה 1. בקשת רשות | בפני כב' השופטת סבין כהן מבקשים 1. גלידה אלסקה בע"מ 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ נגד משי | התובעים ע"י עו"ד שושנה לונדנר נגד הנתבעת הי.א.ל. יזום ובניה בע"מ ע"י עו"ד ר | לכבוד משרד המשפטים/לשכת הוצל"פ באר שבע התקוה 5, באר שבע, 84102 הנדון: עיקול על כלל נכסי החייב ל | בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"פ 6565-09-11 מדינת ישראל נ' אמט 26 ינואר 2012 בפני כב' | בפני כב' השופטת אנה שניידר תובעת ש. א. א. ש. אופסט בע"מ נגד נתבע רחמים שם טוב החלטה 1. כתוצ | בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 22116-11-11 חתן נ' אסא בפני כב' השופט יצחק כהן התובעת יעל חת | בפני כב' השופטת נעם חת מקוב מאשימה 1. מדינת ישראל נגד נאשמים 1. דוברת עטאר הודעה בהעדר המצאה לנא | תא"מ 24964-03-11 תובעת דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נגד נתבעים 1.דפנה וסמן 2.ש. שלמה רכב בע&q | בית משפט השלום בכפר סבא ת"ט 17312-12-10 בנק הפועלים בע"מ - סניף הפארק(757) נ' רוזנשטיי | לפני כב' השופטת תרצה שחם קינן טלפון מרכז מידע: 077-XXXX333 אל (الى): _טלקר בן בנימין_ הזמנה לדין | החלטה בתיק רע"א 1493/05 בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 1493/05 בפני: כבוד הרשם יגאל מרזל | בית משפט השלום בתל אביב - יפו מ"י 28484-08-11 מדינת ישראל נ' עיסאוי 17 אוגוסט 2011 לפני כב&