מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

בפני
כב' השופט ארז יקואל – סגן הנשיאה

התובעת
סמדר מדר
עיי ב"כ עוה"ד כרמל - ורסנו

נגד

הנתבעים

ע"י ב"כ עוה"ד אדהמי

פסק דין

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. בין הצדדים נכרת הסכם, על פיו התחייבה התובעת לטפל בהכשרת חריגות הבניה הקיימות בבית שמכרה לנתבעים. התובעת טוענת כי על הנתבעים לשלם לה את התמורה מושא אותו הסכם והגישה תביעה כספית כנגדם בסכום של 69,000 ₪. הנתבעים מכחישים כל חבות כלפי התובעת.

2. התובעת ובעלה לשעבר היו הבעלים של בית מגורים ברחוב דרבלה 7 בשיכון המזרח בעיר ראשון- לציון , הידוע כחלק מחלקה 402 בגוש 4242 (להלן: " הנכס"). ביום 4.4.12 רכשו הנתבעים את הנכס מידי כונסי נכסים שמונו לשם מכירתו.

3. אין חולק כי הנכס נרכש במצבו הקיים, תוך שהנתבעים מודעים לקיומן של חריגות בנייה בו ו ביום 16.7.12 עבר הנכס לבעלות ם.

4. עובר לכך - ביום 29.3.12 נערך ההסכם מושא התביעה, לפיו קיבלה התובעת לידיה את הטיפול בחריגות הבניה הקיימות בנכס על ידי הכשרת המצב הקיים על פי כל דין. בתמורה, התחייבו הנתבעים לשלם לתובעת סכום של 75,000 ₪ הכולל את כל ההוצאות ש תידרשנה. התובעת התחייבה להודיע לנתבעים אלו הוצאות עליהם לשלם לזכאים והוסכם כי עם סיום הכשרת חריגות הבנייה בנכס, תועבר לתובעת היתרה מתוך סכום התמורה הכולל (להלן: "ההסכם").

על חשבון התמורה המוסכמת, שילמו הנתבעים לידי התובעת סכום של 6,000 ₪ .

5. ביום 28.5.12 הגישה התובעת, באמצעות סיוע אדריכלי, בקשה להכשרת חריגות הבנייה בנכס ( ר' בקשה מס' - 20120618 – נספח ג' לתצהיר התובעת).

במסגרת אותה בקשה, הסירה התובעת סככה/גגון שהותקנה בחזית הנכס שעליה נתלתה נדנדה (להלן : "הסככה"). בתחילת חודש יוני 2012 ולאחר שנודע לנתבעים כי הסככה הוסרה , נדרשה התובעת להשיב את המצב בנכס לקדמותו, שאם לא כן יעכבו הנתבעים את תשלום התמורה על פי ההסכם. התובעת הבהירה לנתבעים כי ה ותרת הסככה במקומה לא תאפשר הכשרת חריגות הבנייה בנכס ובתגובה, הודיעו לה הנתבעים כי הפרה את ההסכם וכי אין בכוונתם לשלם לה את יתרת התמורה מכוחו.

6. ביום 25.10.12 הסתיים הטיפול בהכשרת החריגות שבנכס ובתמורה לתשלום סכום של 22,525 ₪ יכלו הנתבעים לקבל היתר בנייה וזאת עד ליום 20.6.13. פניית התובעת לקבלת סכום של 69,000 ₪ או את יתרת התמורה בקיזוז הוצאות - נדחתה.

7. כבר אציין כי ביום 9.11.14 הגישו הנתבעים בקשה להוספת ראיה בדמות דוח השמאי - מר גיא שרת מיום 20.10.10 שנערך לבקשת התובעת ובעלה דאז (להלן: " דוח השמאי"). לדוח השמאי צורפה תכנית הנכס קודם להכשרת חריגות הבנייה . הבקשה הוגשה בשלב דיוני מאוחר בטענה כי הנתבעים לא ידעו על קיומו של דוח השמאי. רק עם התפתחות הדיון, השוו הנתבעים את מצב הנכס במעמד הקניה למצבו לאחר הכשרת חריגות הבנייה ו גילו את גודל התרמית הנטענת כלפיהם .

הוחלט כי דוח השמאי יתקבל לתיק מבלי שנקבעו מסמרות אשר למשקל הראייתי שייוחס לו (ר' פרו' עמ' 28 שו' 11-12).

8. הנתבעים סבורים כי יש לדחות התביעה מחמת מספר הפרות של ההסכם על ידי התובעת.

נטען כי התובעת בחרה בדרך הקלה ופנתה להכשיר את ליקוי הבנייה בנכס באופן חלקי בלבד. את ליקוי הבנייה העיקרי - הסככה, בחרה התובעת להרוס באופן חד צדדי ומבלי ליידע את הנתבעים ולקבל הסכמתם למהלך זה. בהקשר זה , הפנו הנתבעים לבקשה להיתר שהוציאה התובעת, שם צוין במפורש: "סככה קיימת להריסה" . לגישתם, התובעת בדקה סוגיה זו ומטעמיה שלה החליטה על הסרת הסככה בניגוד ל מוסכם.

עוד נטען כי התובעת פעלה בניגוד להוראות סעיף 4 להסכם ו חלף תשלום תחילה לספקים עבור הכשרת החריגות בנכס, נטלה לעצמה סכום של 6,000 ₪ ששילמו לה הנתבעים . הנתבעים מוסיפים כי על אף טענות התובעת אודות תשלו מי הוצאות כאגרות בנייה, מודד וצילומים, לא נמצאו בידיה חשבוניות לשם הוכחתם. הנתבעים מעלים חשש שמא עשתה התובעת שימוש במעמדה בעיריית ראשון-לציון כמנהלת לשכת מנכ"ל העירייה בכדי לקבל שירותים להכשרת החריגות בנכס ללא תשלום ו אותם נותני שירותים יכול ויפנו לנתבעים בדרישת תשלום.

הנתבעים מפנים להודעת דוא"ל ששלחה אליהם התובעת ביום 4.6.12, לפיה מופסק הטיפול מטעמה בחריגות הבנייה בנכס ומעתה על הנתבעים לפנות אליה באמצעות כונס הנכסים. ממועד קבלת הנתבעים את הודעת התובעת, כך נטען, הם אלו שפעלו להכשרת חריגות הבנייה ו אף הודיעו לגורמים הרלוונטיים בעיריית ראשון לציון כי הם עומדים בחזית הטיפול בעניינם.

על רקע זה, מדגישים הנתבעים את הפתעתם לקבל הודעת דוא"ל מהתובעת ביום 11.7.12, בה הודיעה כי היא ממשיכה את הטיפול בהכשרת חריגות הבנייה בנכס וזאת על דעת עצמה ובאופן חד-צדדי. ביום 15.7.12 השיבו הנתבעים לתובעת כי התפטרותה מיום 4.6.12 התקבלה על ידם וממועד זה ואילך הם מטפלים ב נושא.

דיון והכרעה

9. כעת, אני נדרש לשאלה שבמחלוקת בין הצדדים, האם חבים הנתבעים לשלם לתובעת מכוח ההסכם.

10. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחינת ראיותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה בחלקה. להלן אפרט את הנימוקים שביסוד מסקנתי זו.

11. עיקריו של ההסכם מנוסחים, כך:

"...והואיל: ובבית קיימות חריגות בנייה. והואיל: והקונה (הנתבעים א.י.) אמור לרכוש את הבית כפי שהוא עם חריגות הבנייה הקיימות. ו הואיל: והקונה מעוניין כי סמדר (התובעת א.י.) תקבל לידיה את הטיפול בחריגות הבנייה הקיימות כיום בבית, על ידי הכשרת המצב הקיים. והואיל: וסמדר מסכימה לקבל לידיה את הטיפול בהסרת חריגות הבנייה ובהכשרת הבנייה הקיימת כיום, בהתאם להוראות כל דין, ובכפוף לתנאי הסכם זה. ... מוסכם כי סמדר תקבל על עצמה את הטיפול בהכשרת המצב הקיים בנכס, כך שבסופו של דבר יוכשר המצב הקיים של הנכס, וינתן היתר כדין למצב הקיים בנכס. ..3. לשם טיפול בהכשרת המצב הקיים ישלם הקונה לסמדר את הסך של 75,000 ₪ פחות כל ההוצאות שיוצאו על ידי סמדר (באמצעות הקונה) להכשרת המצב הקיים לרבות תשלום אגרות בנייה והיטלים, וכן תשלום לבעלי מקצוע כפי שידרש לשם הכשרת המצב הקיים.4. התשלום יתבצע כדלקמן: א. סמדר תודיע לקונה מהם התשלומים שיש לשלם לצורך הכשרת חריגות הבנייה. ב. הקונה ישלם ישירות את התשלומים הנ"ל. ג. היתרה שתוותר מתוך הסך של 75,000 ₪ לאחר ביצוע התשלומים הנ"ל לצורך הכשרת חריגות הבנייה, ישולמו לסמדר על ידי הקונה מיד לכשיוכשרו חריגות הבנייה..."
12. הנתבע 2, עורך דין בהכשרתו, היה הגורם הדומיננטי בניסוח ההסכם. ההסכם אינו מתייחס למצב דברים אפשרי בו לא ניתן יהיה להכשיר את כל חריגות הבנייה. אין בו ביאור לאלו חריגות נתונה ההתייחסות, שאותם היה על הת ובעת להכשיר. אין בו התמודדות עם השאלה מה יעשה במצב דברים אפשרי בו לא ניתן יהיה להכשירם על פי דין - האם אי הכשרת כל החריגות העלומות מהווה הפרת ההסכם, או שמא קשור הדבר להיקף התמורה בלבד . בנוסף, אין בהסכם התניה מטעם הנתבעים בדמות הגשת בקשות לוועדה לתכנון ולבנייה באישורם ובהסכמתם.
סברתי כי לנוכח היבושת בה נוסח ההסכם, מבוקשם של הנתבעים להסתמך עליו משמע ניתן לקיימו ככתבו וכלשונו, גובל בעצימת עיניים.

מתבקשת ההשוואה למקרה דומה בו דן בית המשפט בהסכם הקשור בהכשרת חריגות בנייה והפנה לנוסח המוסכם שם בזו הלשון:

"מוסכם בזאת מפורשות בין הצדדים כי מקום בו לא ניתן יהיה להכשיר את חריגות הבנייה, וזאת מחמת העדר אפשרות חוקית להכשרתן, כי אז לא יחשב הדבר כהפרה כלשהי של חוזה זה ובמקרה שכזה, לאחר שהאדריכל המטפל בהכשרת החריגות יאשר בכתב, כי מיצה את ניסיונותיו להכשרת החריגות וכי למיטב להערכתו המקצועית אין אפשרות חוקית להכשרת החריגות, כי אז מוסכם בין הצדדים כי מן התמורה הנקובה בהסכם זה יופחת סך 75,000 $" (ר' תא (רמ') 15326-09-10 ארזי נ' ווהב (14.8.13)).

13. החסר בהסכם בואר בעדותה המהימנה של האדריכלית – הגב' ענת פרנקל (להלן: "האדריכלית"), שציינה כי הנכס היה מצוי בחריגת בנייה קשה, וכדבריה: "ערכתי בקשה להיתר בהתאם לכל מה שניתן לפי החוק. בבית היו חריגות משמעותיות בעיקר קומה שלמה, קומת עליית הגג לא היתה במסגרת ההיתר הקיים והסלון הורחב עד לקו בנין. בעצם היה הרבה יותר שטח בנוי ממה שאושר".

לעניין סככות, הבהירה האדריכלית מבלי שת יסתר כלל, כך: "אני יודעת שלא ניתן להכשיר את הסככות האלה. הן נמצאות מעבר לקוי הבנין. הן חורגות ממנין השטחים הבנוים. במסגרת הבקשה מיצינו את כל זכויות הבניה. מה שבנו סיים את זכויות הבניה ולא ניתן. אין בראשון סככות מעבר לקוי בנין וזה לא נכנס כפרגולה. הדרישה להרוס. לא ידעתי שזה אישיו כזה לא עלה. הבקשה להרוס זה הבקשה של הועדה...כל חריגות הבניה שהיה אפשר להכשיר הכשרתי וזה לפי דרישות הועדה" (ר' פרו' עמ' 9 שו' 1-4, 9-11, 25-26).

בהמשך חקירתה, ביקש הנתבע לעמת את האדריכלית עם העדפתו האפשרית להכשיר את הסככות ועל כך השיבה האדריכלית: "אבל זה בלתי אפשרי. אנחנו הגשנו בקשה להיתר על כל מה שהיה ניתן ולא דובר אחרת. אין בניה בקו אפס במגרש" ( ר' פרו' עמ' 10 שו' 10-12).

14. הראיות מלמדות כי הריסת הסככה לא הי יתה "גחמה" מטעם התובעת או "קיצור דרך" מכוון בו בחרה. שוכנעתי כי הותרת סככות במקומן הייתה מנוגדת להוראות הדין החל ונוצר צורך בהריסתן כדרישת הוועדה הרלוונטית.

15. לו פנו הנתבעים לברר את הנדרש בתיק הבניין קודם לעריכת ההסכם וטרם רכישת הנכס, היו מגלים עובדות כהווייתן לפיהן לא ניתן להכשיר את בניית הסככות בכל דרך בהיותן מחוברות לנכס שלא כדין. בסיכומיהם, מדגישים הנתבעים את נוסח ההסכם, לפיו יינתן היתר כדין למצב: "הקיים בנכס" ולגישתם, מצב הנכס כפי שקנו אותו מהתובעת הוא עם הסככה שנהרסה על ידה ועם סככה המיועדת להריסה. מנגד, בוחרים הנתבעים להימנע באופן מלאכותי מלייחס חשיבות לדיבר "היתר כדין" המופיע בהסכם ומיותר לציין כי הנתבע, מכוח עיסוקו, מודע לעובדה כי הוראות דיני התכנון והבנייה נכללות בגדר הדין.

16. עמדה לנתבעים האפשרות אותה לא ניצלו, לחלוק על עדות האדריכלית ולפנות בגפם לוועדת התכנון לשם בקשת הבהרות האם אכן דין הסככות להיהרס ו בהתאם, להגיש ממצאיהם כנגד טענות התובעת כי לא ניתן היה להכשיר חריגות שונות. הנתבעים לא הגישו כל ראייה מטעמם המצביעה על יכולת להכשיר חריגות בנייה הקשורות לסככות. לשאלת ב"כ התובעת לנתבע כשפנה לאדריכל: "האם במסגרת זו עלתה השאלה אם אפשר להכשיר את הסככות", השיב הנתבע: "לא בדקתי" (ר' פרו' עמ' 18 שו ' 14-15). משמע, טענת הנתבעים כי התובעת בחרה בדרך הקלה ובמקום להכשיר הסככות פעלה להסרתן , נטענ ה מבלי שבדקו כלל האם אכן ניתן להכשירן.

17. לשאלת בית המשפט: "מה העלות הנדרשת לשם הכשרת שתי הסככות", השיבה האדריכלית:
"לא ניתן להכשיר את שתי הסככות. אני סוברת שזה סדר גודל של 15,000 ₪ " (ר' פרו' עמ' 11 שו' 1-2).

18. אין לדוח השמאי כל נפקות ממשית מעבר למה שהיה ידוע לנתבעים עד למועד הגשת ו. לא מצאתי כיצד יש בו כדי ללמד על הפרת הסכם זה או אחר עקב שינוי מספר החדרים בנכס. הנתבעים רכשו את הנכס כפי שהוא , תוך ידיעה ברורה ומפורשת על מצבו ועל חריגות הבנייה שבו , כפי שעולה מנוסח ההסכם ומהבהרת כונס הנכסים בעדותו (ר' פרו' עמ' 23 שו' 10-15). לפיכך, ויתרו הנתבעים באופן מפורש על טענת "אי התאמה".

כבר נקבע כי: "...השימוש בסעיף שעניינו רכישת ממכר 'כפי שהוא', מקובל במיוחד בעסקאות בהן אין לצד המוכר יתרון מובהק על הצד הרוכש. הרעיון בבסיס השימוש בסעיף הוא, כי חרף אי הוודאות המודעת של הקונה, הרי שהוא מקבל על עצמו את קניית הממכר במצבו כפי שהוא - על כל מעלותיו ומגרעותיו הנסתרות..." (ר' ת"א 1520-07 קודרה נ' רובננקו ( 3.11.14 ).

ככל שבחרו הנתבעים להסתמך על ההסכם ולא למצות בדיקה בעירייה לגבי מכלול היבטי הרישוי והתכנון, עליהם לשאת במחיר בחירתם זו, נוכח ש:"מקום שצד ער לכך שאין לו ידיעה לגבי נתון מסוים בעל חשיבות או שידיעתו היא בלתי מושלמת, והוא מחליט בכל זאת לכרות את החוזה, אין הוא זכאי להעלות טענת טעות בקשר לנתון זה, שכן הוא נטל על עצמו את הסיכון לגביו" (ר' ספרם של ד' פרידמן ונ' כהן, חוזים כרך ב', ע' 741 (1992)).

19. עוד הובהר לפרוטוקול הדיון כי דוח השמאי שהעריך את מחיר הנכס היה נתון לעיונו של כל מתעניין רלוונטי (ר' פרו' עמ' 23 שו' 3; עמ' 25 שו' 1). לגרסת הנתבעים , דוח זה הגיע לידיהם רק בחודש דצמבר 2014, שנתיים וחצי לאחר רכישת הנכס . לא ברור האם אכן לראשונה קיבלוהו מהמתווך - מר שמעון אלמסלי בסביבות חודש אוקטובר 2014 או שהיה מצוי בידיהם עוד קודם לכן (ר' פרו' עמ' 26 שו' 25),

זו הפעם השנייה שהנתבעים רכשו נכס מידי כונס נכסים. הנחה שלא נסתרה, גם לנוכח עיסוקו של הנתבע, כי היו מודעים לכך שתמחור נכס למכירה על ידי כונס נכסים, נעשה , ברגיל , לאחר קבלת חוות דעת שמאי ( השווה ע"א 2077/92 אדלסון נ' רייף, פ"ד מז(3) 485, 500, 1993).

במבוא לסיכומיהם, מפרטים הנתבעים מה כלל הנכס שרכשו בהתאם לדוח השמאי מיום 20.10.10.
תמיהה שלא התבהרה היא מדוע נדרשו לדוח השמאי דווקא, חלף צירוף מתבקש של חוזה מכר הנכס , שהיה אמור לפרט מה כלול בנכס שנרכש . בפרט כך בנוגע לאותן חריגות בנייה המצויות במחלוקת בין הצדדים ובראשן הסככות. תיאור הנכס שנרכש נותר עלום, באופן המשמש לחובת הנתבעים בהערכת משקל ראיותיהם.

בנוסף, חרף טענת הנתבעים כי רק בחודש אוקטובר 2014 הגיע לידיהם דוח השמאי, אין מחלוקת כי כבר ביום 15.7.12 עיינו הנתבעים בבקשה לקבלת היתר בנייה, כעולה מהודעת דוא"ל ששלחה הנתבעת לתובעת שם כתבה, בין היתר , כי: "בנוסף ע"פ בדיקתי ובדיקת אנשי המקצוע את התיק גילינו כי ע"פ התוכנית ההתאמה של האדריכלית הסככה בכניסת הבית מצד ימין הינה מיועדת להריסה ולכן במקום להוציא היתר פשוט פרקת אותה ולא כפי שציינת..." (ר' נספח י' לתצהיר הנתבעת). כבר אז עיינו הנתבעים בשרטוטים שצורפו לבקשה זו למול מבנה הנכס שרכשו, כפי שצורף לתצהיר הנתבעת (ר' נספח ט' לתצהירה). עיון הנתבעים בבקשה להיתר הבנייה שהגישה האדריכלית לפני יום 15.7.12 שומט את תכלית מבוקשם המאוחר להידרש לדוח השמאי כראיה נוספת מטע מם, נוכח שכבר אז ניתן היה לעיין בתיק העירייה ולבדוק את ההיתרים שניתנו לתובעת בעבר.

כמו כן, לתצהיר הנתבעת מצורף השרטוט שהוגש לוועד ת התכנון על ידי האדריכלית ושם מסומן חדר בקומת הקרקע כמחסן (ר' נספח ט' לתצהיר ה). באותה העת, כבר ניתן היה לבדוק בתיק הבניין אלו היתרי בניה קיבלו התובעת ובעלה דאז בעבר ולהשוות ביניהם לבין השרטוט שהוגש על ידי האדריכלית. יתרה מכך, ניתן היה לבחון שרטוט זה למול חוזה מכר הנכס ומצב הדברים הקיים בפועל, לפנות לכונס הנכסים ולעמתו בהתאם. לא נעשה דבר מאלו, שיכול היה לייתר את שלטענת הנתבעים נודע להם בחודש אוקטובר 2014 באמצעות דוח השמאי.

והיה ולא די בכך, הנתבעים ביקשו ליטול הלוואת משכנתא מהבנק (ר' נספחים ז1 ו-ז3 לתצהיר הנתבעת) ולשם נטילתה, נערך דוח שמאי מטעם הבנק. במצב דברים שכזה, עסקינן בראיה נוספת שלא הוצגה לשם השוואת המצב הקיים למול התוכניות שהוגשו על ידי האדריכלית ובאופן המשמש לחובת הנתבעים .

יצוין כי דוח השמאי אינו מתייחס כלל לסככות ונלמד ממנו כי מרפסות הנכס לא היו מקורות ובחזיתו היה משטח מרוצף שאינו מקורה (ר' סעיפים 8.2 ו-8.3. עמ' 8-9).

20. התרשמתי כי אף פרט הקשור בנכס לא נעלם מידיעת הנתבעים, למצער זו הקונסטרוקטיבית ומבעוד מועד. בכלל זה, נזקי דליפה בסלון הנכס. חרף זאת, הסכימו בנתבעים לרכוש את הנכס כפי מצבו ו לאור כל אלו, שוכנעתי כי ההסכם לא הופר על ידי התובעת.

21. הנתבעים לא הוכיחו כי נמנעו מעשיית שימוש בהיתר הבניה שהוצא על ידי התובעת. חרף קבלת הודעת ההתפטרות הנטענת מטעמה, המשיכו הנתבעים לעשות שימוש בהיתר הבניה שהתובעת פעלה לאישורו באמצעות האדריכלית ( ר' פרו' עמ' 15 שו' 2-4, 9-17).

22. אכן, כטענת הנתבעים, היתר זה לא כלל את כל שהיה בנכס במועד רכישתו. אולם, בהסכם התחייבה התובעת להכשיר את החריגות בהתאם לדין שהסככות עמדו בניגוד לו, כך שהיה צורך בהסרתן. מכל אלו, יש לראות בהוצאת היתר הבניה במתכונתו , ללא הכשרת הסככות , כביצוע בקירוב של הה סכם מטעם התובעת.

כידוע:
"לפי דוקטרינת ה"ביצוע בקירוב "(cy-près), " זכאי נפגע מהפרת חוזה, במקרים שבהם הביצוע בלתי אפשרי, לתחליף הקרוב ככל האפשר למה שהובטח לו בחוזה (ג' שלו דיני חוזים (להלן – שלו [28]), בעמ' 537-536; ד' קציר תרופות בשל הפרת חוזה (כרך א) [29], בעמ' 447; א' ברק חוק השליחות (כרך א) (להלן – ברק [30]), בעמ' 306-304 " (ר' ע"א 8704/99 בן ציון נ' ההסתדרות הכללית של העובדים, פ"ד נח(1) 120, 136 ,2003).

וכן:
"הרעיון העיקרי, המונח ביסודה של גישה הביצוע בקירוב הוא, כי כל מקום בו ניתן לאכוף את החוזה, תהיה לבית המשפט נטייה לחפש דרכים לממש את כוונתם הבסיסית של הצדדים. בית המשפט ייזהר, כמובן, מקביעת תנאים חדשים, המשנים את אופיו של החוזה או של חלק עיקרי ממנו. המדובר, כאמור, על ביצוע בערך או "בקירוב" אך לא בעריכת הסדר חוזי חדש, כאשר הצדדים לא שיערו בנפשם בעת כריתת החוזה כי כך יקוים ... בית המשפט ישקול זה כנגד זה את האינטרסים המוצדקים של בעלי הדין ויחליט, אם היושר מחייב לסרב כליל את מן הצו לאכיפת הביצוע או שמא יש לתתו כמבוקש, תוך מודיפיקאציה מסוימת, "לגבי דרכי הביצוע, של התנאים אשר נקבעו על ידי הצדדים... כאשר פרשנותו של החוזה על-פי היסודות המוצגים בסעיף 25מתיישבת עם סטייה קלה, וקיומו כאמור מתיישב עם הנדרש על-פי סעיף 39, הרי ניתן גם להגשים את המטרה הבסיסית, המצדדת בפרשנות המקיימת את החוזה" (ר' ע"א 672/81 עמיתי מלון ירושלים נ' טייק, פ"ד מ(3) 169, 198,- 1986) .

23. כך ובענייננו, העדפתי פרשנות המקיימת את ההסכם. אין עסקינן ביצירת הסדר חוזי חדש עבור הצדדים ולאחר ששקלתי את האינטרסים השונים, שוכנעתי כי ראוי לאכוף את ההסכם כמבוקש תוך שינוי מסוים המאבחן בין התחייבויות שבוצעו לאלו שלא בוצעו. סברתי כי הוצאת היתר הבנייה והכשרת מכלול החריגות - למעט הסככות המחוברות לנכס בניגוד לדין שאחת מהן נותרה ורק אחת הוסרה - מהווה ביצוע בקירוב של ההסכם.

24. אין בהסכם הוראה על תשלום סכום של 6,000 ₪ לתובעת כמקדמה או לכל מטרה אחרת. ההסכם קבע כי תשלומים ישולמו ישירות לבעלי המקצוע על ידי הנתבעים לאחר שהתובעת תנחה את הנתבעים לעשות כן. לא ברור לשם מה שילמו הנתבעים לתובעת סכום זה, אלא אם שולם כמקדמה עבור פועלה.

על כן, הטענה כי התובעת נטלה סכום זה לשימושה היא ולא עבור צרכי הכשרת החריגות בנכס, לא התגבשה לגדר ראיה מהימנה המלמדת כי התובעת הפרה את הוראות ההסכם. חששם של הנתבעים שמא מי מהספקים ידפוק על דלת ם ויבקש תמורה בעד עבודתו - לא התממש על פני ציר הזמן המשמעותי מאז אישור ההיתר בחודש אוקטובר 2012.

25. לפיכך, מצאתי כי התובעת זכאית ליתרת התמורה מכוח ההסכם בסכום של 69,000 ₪ בקיזוז הוצאות בדמות אגרות לשם קבלת ההיתר בסכום של 22,525 ₪ כעולה מנספח ג לכתב התביעה - מ כתב מאת ב"כ התובעת לנתבע, לפיו יש : " ... לשלם בעירית ראשון לציון את האגרות הנדרשות לשם קבלת ההיתר בסך של 22,525 ₪ ... בהתאם להסכם... הינכם נדרשים לשלם לידי מרשתי, בתוך 3 ימים מקבלת מכתבי זה את יתרת הסכום העומדת לרשותה ".

זאת ובנוסף לקיזוז העלות המשוערכת להסדרת סככות הנכס בסכום של 15,000 ₪ כפי הערכתה הניטרלית של האדריכלית. מכאן, זכות הקיזוז הכוללת של הנתבעים מסתכמת בסכום של 37,525 ₪ ולפיכך, עליהם לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, סכום כולל של 31,475 ₪.

26. אין טענות הנתבעים אודות התפטרות התובעת כדי לשנות מתוצאת הדיון. בימים 3-4.6.12 התנהלה חלופת הודעות דוא"ל בין הצדדים (ר' נספחים ו', ז1 ו - ח' לתצהיר הנתבעת). אף ש התובעת התפטרה מהמשך הטיפול בנושא בפועל ובזמן אמת היא המשיכה לטפל בקבלת היתר הבניה הנכסף בו עושים הנתבעים שימוש שאף האריכו תוקפו. התנהגות הנתבעים מעידה כי הסכימו לכך.

הנתבעים צירפו תכתובת שניהלו למול העירייה במטרה לא לאפשר לתובעת להמשיך ולטפל בכל הקשור בנכס. ברם, לא נמצא אף לא אזכור אחד בו מבקשים הנתבעים מהועדה לתכנון ולבניה לבטל את ההיתר שהופקד אצלם ביום 28.5.12 לאחר שעודכנו על כך על ידי התובעת בהודעת דוא"ל מיום 11.7.12. כך, לא נשלח מכתב על ידם לוועדה לתכנון לב יטול ההיתר שאושר ביום 25.10.12.

בניגוד לאמור בתצהיר הנתבעת , לפיו : "במשך כל החודשים עשינו הנתבע 2 ואני כל אשר לאל ידנו בכדי לבצע בעצמנו את הכשרת החריגות לאחר התפטרותה של התובעת" ( ר' סעיף 26) , התברר כי למעט תשלום סכום של 800 ₪ עבור אינסטלציה, אישרה הנתבעת בעדותה כי לא נעשה דבר על ידי הנתבעים לקידום הכשרת החריגות בנכס מעבר למאמצי התובעת (ר' פרו' עמ' 15 שו' 3-17). דבר לא מנע את הנתבעים מלהוכיח בכתובים פעילות שבוצעה על ידם להכשרת החריגות בנכס.

בסיכומיהם, העלו הנתבעים טענה חדשה לפיה אותו תשלום סכום של 800 ₪ נועד בכדי להעניק לתובע ת אפשרות לחזור בה מפירוק הסככה. טענה זו סותרת את עדות הנתבעת הנ"ל, לא ניתן ליישב בין שתי הגרסאות ואין באיזו מהן כדי לסייע לנתבעים.

סוף דבר

27. ביתרת טענות הנתבעים, לא מצאתי ממש.

28. לאור המקובץ, ישלמו הנתבעים לתובעת, ביחד ולחוד, סכום כולל של 31,475 ₪. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעים בהוצאות התובעת, בסכום כולל של 6,500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום ורק ככל שלא ישולם במועד, יישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור - כדין.

לידיעת הצדדים.

ניתן היום, כ' אדר תשע"ה, 11 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

לשכות מסחר קרובים אל | טקסטיל קרובים אל | המרת מטבע קרובים אל ד"ר ג'ורג' וייז, תל אביב יפו, ישראל | מעבדות סלולר קרובים אל אנדלוס, אום אל-פחם, ישראל | דוגמנות קרובים אל | כלי עבודה קרובים אל בן יהודה 904, שדרות, ישראל | מלגזות קרובים אל | עיצוב פנים קרובים אל הגולן 8, יבנה, ישראל | הוצאה לאור קרובים אל | ליקויי למידה קרובים אל דרך היוצרים 517, נהריה, ישראל | גלידות קרובים אל משעול חטיבת כרמלי 6, שדרות, ישראל | תכשיטים קרובים אל שביל ישראל, בית ינאי, ישראל | אלקטרואופטיקה קרובים אל | משכנתאות קרובים אל שרגא פרידמן 5, תל אביב יפו, ישראל | לימודי שפות קרובים אל | טקסטיל קרובים אל שד' לוי אשכול/רודנסקי, תל אביב יפו, ישראל | גרפיקה קרובים אל | עיבוד נתונים קרובים אל חנה סנש 1606, בית שאן, ישראל | בתי משפט קרובים אל | דודי שמש חשמל וקיטור קרובים אל הרצל 67, זכרון יעקב, ישראלמחירון עבודות ריצוף וחיפוי | מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון נגרות - דלתות, ארונות מטבח ושונות | מחירון בדיקות מעבדה לקרקע, דרכים ובטון | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון עבודות גינון והשקיה | מחירון נגרות - דלתות, ארונות מטבח ושונות | מחירון תבניות לתקרות | מחירון מתקני תברואה | מחירון צינורות ופרופילים מ | מחירון תאי בקרה עגולים לב | מחירון מיכלי מים | מחירון ספחים לצנרת מים וביוב | מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון עבודות סיכוך, פרגולות ורצפות סיפון )דקים( | מחירון עבודות בטון בשלד המבנה | מחירון חומרי שרברבות | מחירון מתקני מיזוג אוויר | מחירון קירות תמך מקרקע משוריינת | מחירון תוחם דשא ומגביל שורשים | מחירון מחיצות מודולריות למשרדים | מחירון דיפון בבטון מזוין | מחירון עטיפת בטון לצינורות | מחירון חומרי מסגרות ופחחות | מחירון תערובות לסלילה | מחירון קידוח קירות שיגומים (דיפון) מכלונסאות | מחירון מחסומי רצפה | מחירון עמודי יסוד | מחירון תוספות לתקרות אקוסטיות וקירות גבס | מחירון עוגני קרקע קבועים | מחירון תעלות גמישות מאלומיניום | מחירון בידוד אם שרוולי "וידופלקס" | מחירון מא"זים עם הגנה מגנטית בלבד | מחירון ייצוב, חיפוי, דיפון וריצוף בתעלות ובמדרונות | מחירון תאורת חדרי קירור | מחירון ריצוף משטחים, שבילים ומדרגות | מחירון עבודות אספלט | מחירון חומרים פולימריים נוזליים לאיטום והלבנה ליישום בקר | מחירון פרופילים לגבס | מחירון מא"זים עם הגנה מגנטית בלבד | מחירון אינטרקום ומנעולים חשמליים | מחירון מופות | מחירון אלמנטי קמץ כפול דרוכים | מחירון קונסטרוקציה למחיצות ותקרות מתועשות | מחירון בלוקי פומיס | מחירון גופי תאורת חרום | מחירון מתקני ספורט | מחירון חלונות מפרופיל אלומיניום דמוי "בלגי" | מחירון משאבות ביוב וניקוזבפני כב' השופטת הדסה אסיף תובעים 1.י. איצקוביץ (1987) ושות' 2.אפרת - רביית פטם - שותפות מוגב | החלטה בתיק רע"א 8366/02 - א' בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 8366/02 בפני: כבוד השופט א' ר | בפני כב' הרשמת הבכירה – יפעת אונגר ביטון התובעת (והנתבעת שכנגד) דפנה בן-חיים נגד הנתבע (והתובע ש | בית משפט השלום בקריות ת"פ 26048-04-10 מדינת ישראל נ' נחמד תיק חיצוני: 0-1160-20093-1462 08 | בית משפט לתביעות קטנות בחדרה ת"ק 43126-12-11 פסקל ואח' נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון ב | בית משפט השלום לתעבורה בחדרה תת"ע 12241-12-10 מדינת ישראל נ' נחום ציון 08 יולי 2012 בפני כב | פסק-דין בתיק ע"א 8285/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8285/11 ע& | בית משפט השלום בנצרת תא"ק 55960-11-10 מדינת ישראל נ' גבעת יואב מושב עובדים להתיישבות חקלאית | בפני כב' השופט איתן קורנהאוזר המאשימה מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נגד הנאשם מהראן רגבי <#1#> נ | מספר בקשה:1 בפני כב' השופטת זהבה (קאודרס) בנר תובע עאסם ספייה נגד נתבע כמאל דאוד פסק דין א. העוב | בפני כב' השופטת דנה מרשק מרום מבקשים 1. דוד דדון נגד משיבים 1. אדלה בלאו הזמנה לדיון תיק זה נקבע | מספר בקשה:1 בפני כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר מבקשים אוסמה ענתר נגד משיבים זיו מנדלוביץ החלטה 1. ב | בפני כבוד ה רשם הבכיר צחי אלמוג התובעת 1.אדיר בסט 1986 בע"מ נגד הנתבעים 1.פאני גורליצקי 2.פסח ו | בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"ט 30606-01-12 דור מטיק בע"מ נ' ג.מ.ש.רהיט בע"מ תי | בקשה מס' 1 בפני כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא - ברנע מבקש גרשון בלקין, עו"ד נגד משיבה פועל | בפני כב' סגן הנשיא, השופט רמזי חדיד תובע חוסיין בריק נגד נתבע חלים מח'ול החלטה 1. נבצר מבית | בפני כבוד ה שופט ערן קוטון קובלת החב' לאוטומציה במנהל השלטון המקומי בע"מ נגד נאשם אריה גור | פסק-דין בתיק בג"ץ 6561/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6561/08 בפני: כ | בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה ת"ד 9997-05-11 מדינת ישראל נ' לוטנברג תיק חיצוני: 51-6218 | לפני: השופטת אורנית אגסי התובע: אליאף תמרה ע"י ב"כ: עו"ד - הנתבע: המוסד לביטוח לאומ | החלטה בתיק בג"ץ 10423/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10423/02 בפני: כ | מספר בקשה:1 בפני כב' השופטת נועה גרוסמן, סגנית נשיא מבקשת בוסתן החרמון למסחר בע"מ נגד משיב | בפני כב' השופטת כרמלה האפט הנתבעים/המבקשים נגד התובע/המשיב 1. משה מלקוב החלטה בפניי בקשת רשות לה | בפני כב' השופט משה בר-עם תובעים 1. עמליה סטריקובסקי 2. גבריאל מי זהב 3. יוסף שטיינמן 4. יורם מלמ | עוררים 1. מדינת ישראל נגד משיבים 1. יצחק ניסן (עציר) הודעת מזכירות העיקול בתיק הוצל"פ לא שייך ל