![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
לפי עו"ד | לפי שופט | לפי בית משפט | לפי סוג תיק | לפי נושא | חיפוש חופשי |
פסק דין
בעניין:
העותרים
- נ ג ד -
המשיבים
החלטה
בית משפט זה קונה את סמכותו לדון בעתירה לאור הסעד המבוקש כנגד משיב 2 –רשם העמותות. ברם, עיון בתגובת משיב 2 מגלה כי הוא מסכים לאמור בעתירה ולסעד 1(ג) המבוקש ממנו. משיב 2 אף פעל הלכה למעשה לפי הסמכויות הניתנות לו על פי דין ונתן ביום 6.1.15 עובר להגשת העתירה, התראה לעמותה, כולל התראה לפירוקה (סעיף 8 למכתב ההתראה) – סעד העולה עשרת מונים בעוצמתו על הסעד ים האחרים המבוקשים בעתירה שרשם העמותות אינו מוסמך לתתם ממילא.
לפיכך, על פניו, נראה כי הדיון בעתירה מיותר, שכן (יתרת) המחלוקת הקיימת בין העותרים לבין המשיבים הינה מחלוקת בד' אמותיו של המשפט הפרטי , ועל העותרים להפנות את תביעתם לערכאה המוסמכת.
פשיטא כי הדרך פתוחה לפני העותרים לעתור כנגד משיב 2 במידה והם יסברו בעתיד שזה לא פעל כנדרש לפי אמות המידה של המשפט המנהלי. עם זאת, תשומת הלב מופנית להוראת סעיף 50(ב) לחוק העמותות, תש"ם-1980 על כל המשתמע ממנה .
ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ה, 13 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il