מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

בפני
כב' השופט יובל גזית

תובע

חן אבינדב
ע"י ב"כ עו"ד יניב בקאל

נגד

נתבעת

התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אבי דויטש

פסק דין

רקע עובדתי:

3. התובעת הינה ילידת 5.5.86, סטודנטית לרפואה בעיסוקה. בעת התאונה הייתה התובעת בת 23, ועתה הינה בת 28 שנים.

4. הנתבעת במועד הרלוונטי לתביעה ביטחה את הקטנוע הנ"ל והוציאה עבורו פוליסת ביטוח חובה.

5. כתוצאה מן התאונה נפגעה התובעת באזורי גוף שונים והובהלה לביה"ח וולפסון. היא אובחנה כסובלת משברים בעצמות מסרק 3-4 ברגל , מחבלות רגישות והגבלות בשורש כף ידה הימנית והשמאלית, בגב ובקרסול ימין. לטענת התובעת, כתוצאה מן התאונה המשיכה וממשיכה לסבול מכאבים ומהגבלה בתנועות, במיוחד בשורש כף היד הימנית ובקרסול ימין.

6. הנתבעת מודה בכיסוי הביטוחי עפ"י החוק.

הנכות הרפואית:

7. התובעת נבדקה ע"י אורטופד מומחה בכירורגיה אורטופדית, פרופ' אברהם גנאל, אשר מצא בבדיקתה כי קיימת הגבלת קלה בתנועות קרסול ימין מלווה באי יציבות תפקודית. כן מצא המומחה הגבלה קלה ביותר בטווח תנועות שורש כף יד ימין.

8. בהסתמך על קובץ תקנות המל"ל העריך המומחה כי נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור כדלקמן:
10% בגין הגבלה קלה בתנועות קרסול ימין המלווה באי יציבות תפקודית לפי סעיף מותאם 48(3) א' לתקנות הביטוח הלאומי )קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956.
5% בגין הגבלה מזערית בטווח תנועות שורש כף יד ימין לפי סעיף מותאם 41(10) ה' (-) לתקנות המל"ל.
קרי, סה"כ 14.5% נכות רפואית משוקללת במעוגל.

9. בנוסף קבע המומחה אחוזי נכות זמניים כדלקמן:
100% נכות זמנית למשך חודשיים מיום התאונה.
30% נכות זמנית למשך חודשיים נוספים.

10. הנתבעת חלקה על קביעתו של פרופ' גנאל בכל הנוגע לאחוזי הנכות הצמיתה אשר נקבעו על ידיו, וביקשה לחקור אותו על חוות דעתו, כאשר הוצגו בפניו בצורה מלאה כל הסתייגויותיה, אך הוא עמד על נכונות קביעתו וחוות דעתו.

11. אפיק ראשון בו ניסתה הנתבעת לקעקע את מסקנתו של פרופ' גנאל הינו הטענה כי ציסטה אשר אובחנה שנים עובר לתאונה בכף ידה הימנית של התובעת היא המקור למגבלותיה, ככל שאכן קיימות.

לזאת השיב המומחה באופן מפורש כי ציסטה כגון זו שאובחנה אצל התובעת, הגם כי תיאורטית עלולה להסב מגבלות תנועה, הרי שברוב המוחלט של המקרים (99.9%) המדובר בבעיה אסתטית בלבד שלא מהווה הגבלה בטווח התנועות ( פרוטוקול הדיון מיום 3.9.14 עמ' 6 ש' 8-21).

12. כן ניסתה הנתבעת לטעון כי גם נכותה של התובעת בקרסול ימין אינה נובעת כולה מן התאונה, אלא מנקע בקרסול שארע בזמן שירותה הצבאי. המומחה התייחס לטענתה זו והשיב כי בעת עריכת חוות דעתו היה ער לנקע ( עמ' 8 ש' 30), כאשר רוב האנשים מחלימים מנקע כזה ( עמ' 8 ש' 31), וכאשר אין בתיעוד הרפואי להצביע כי התובעת סבלה מהשלכות הנקע או נזקקה להמשך טיפול בעקבותיו ( עמ' 8 ש' 27-28).

13. עוד ניסתה הנתבעת לטעון כי אין קשר בין שבר בעצמות המסרק לבין המגבלות מהן סובלת התובעת בתנועות הקרסול. המומחה הדגיש כי קיים קשר ברור, הגם כי עקיף, למגבלות התנועה מהן סובלת התובעת והסביר כי מנגנון התאונה של נפילה בעוצמה כזו, שגורמת שברים כרוכה בתזוזה של כל כף הרגל, בניגוד למצב של שבר בעצמות המסרק עקב נפילת חפץ כבד עליהן, בו, להבדיל מתאונה כגון זו שארעה לתובעת, אין מעורבות של מפרק הקרסול ( עמ' 7 ש' 28-32, עמ' 9 ש' 1-2).

14. נתיב אחר באמצעותו ניסתה הנתבעת לקעקע את קביעת המומחה בדבר שיעור הנכות נעוץ בטענה כי המומחה העניק לתובעת 10% נכות חרף דרישות סעיף 48 א' לתקנות, שבהתבסס עליו הוענקה הנכות, למצב של הגבלה ניכרת בתנועות. המומחה התייחס אף לטענתה זו של הנתבעת ואישר כי אמנם לתובעת הגבלה קלה בנכות שהיתה אמורה לבדה להקנות לה אחוזי נכות נמוכים יותר, אולם לנוכח אי יציבות תפקודית אותה אבחן בקרסול, שמהווה בעיה רפואית אמיתית, הוסיף על הנכות שהיתה אמורה להיות מוענקת לתובעת בגין ההגבלה הקלה בלבד בתנועות הקרסול והתאים את הסעיף לנוכח השילוב הנ"ל ( עמ'9 ש' 5-9). המומחה הדגיש כי לעיתים הוא נוהג להעניק למטופלים 10% נכות עקב מצב של אי יציבות תפקודית אף ללא כל הגבלה בתנועה ( עמ' 9 ש' 9-10).

15. לאור האמור לעיל הרי שלא הניחה הנתבעת ביסוס כלשהו להתערבות ביהמ"ש בקביעותיו של המומחה, אשר הותיר רושם חיובי. מסקנתי מתשובותיו בחקירה הנגדית הינה כי לא נמצא רבב בתשתית העובדתית עליה הסתמך המומחה, וכי חוות הדעת, הינה מבוססת כנדרש. לאור הסבריו המפורטים של המומחה בעדותו לא מצאתי כל פגם בשיקול דעתו, ולא שוכנעתי כי יש סיבה לסטות מחוות דעתו.

16. זאת ועוד, המומחה הרפואי אשר בדק את התובעת, מונה ע"י בית המשפט, ולפיכך אין לו כל עניין לרצות את אחד הצדדים, וכל חוות דעת של מומחה נטולת פניות ואובייקטיבית, ולמעט מקרים חריגים, בית המשפט נוטה לאמצה.

בית המשפט עמד על מעמדו של המומחה בבר"ע (מחוזי חי') 776/06 רז נ' פרוינד (פורסם בנבו), 20.11.06) : "למומחה מטעם בית המשפט מעמד מיוחד, והוא חב נאמנות והגינות מוגברות כלפי בית המשפט, עליו להיות נטרלי ולפעול ללא משוא פנים או ניגוד עניינים, כמי שמסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת, וככזה הוא משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט".
וכן ברע"א 1858/08 הדר חב' לביטוח בע"מ נ' גלית אמויאל (פורסם בנבו 9.7.08): "מעמדו של המומחה מטעם בית המשפט הוסדר ב תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן: תקנות המומחים), שהותקנו בעקבות תיקון 5 לחוק הפיצויים. מגמת המחוקק ומחוקק המשנה הי יתה לאפשר לצדדים ולבית המשפט להסתמך על חוות דעת של גורם עצמאי ואובייקטיבי, במקום גורם, שיש חשש להיותו מוטה (ראו: א' ריבלין, תאונות הדרכים סדרי הדין וחישוב הפיצויים 561 (תשנ"ט) (להלן: ריבלין). כחלק מכך, נקבעו בתקנות הפיצויים הוראות הנועדות להבטיח את קיומו של שיקול דעת עצמאי ואובייקטיבי של המומחה מטעם בית המשפט".

17. לאור האמור לעיל אני מאמץ את חוות דעתו של המומחה.
יוצא, אפוא, כי נגרמה לתובעת נכות בשיעור 14.5% בתחום האורתופדיה כתוצאה מן התאונה.

הנכות התפקודית:

נכות תפקודית אל מול נכות רפואית

18. המונח " נכות תפקודית" מבטא הגבלה או הפרעה בתפקודו של אדם שנפגע גופנית. הגבלה זו נכון שתהא זהה או שונה מן הנכות הרפואית, כאשר הכוונה היא למידת ההשפעה של הנכות על התפקוד בכלל. אחוזי הנכות אינם מהווים בהכרח ראיה לאובדן מקביל של הכושר לתפקוד יום-יומי, לרבות הכושר לבצע עבודה.
קביעת שיעור הנכות התפקודית אינה מהווה סוף פסוק באשר לשיעור הפגיעה בכושר השתכרותו של הנפגע המסוים. ייתכן שגריעת כושר ההשתכרות עולה או פוחתת משיעור הנכות התפקודית.

בע"א 646/77 יהודה לוי נ' אברהם עמיאל ושני אח' לב (3) 589, (12.10.78) נפסק:
"הלכה פסוקה היא שאחוזי נכות רפואיים אינם מצביעים בהכרח על אובדן מקביל של הכושר לבצע עבודה. הכל תלוי בטיב עבודתו והתעסקותו של המערער ובטיב הפגיעה בבריאותו".

בע"א 586/84 גדעון מקלף נ' שרה זילברברג מג (1) 137 (16.3.89) נפסק:
"אין צורך לחזור ולהדגיש כי לא בהכרח יש תיאום בין שנים אלה, והכל תלוי במהות הפגיעה. עיסוקו של הנפגע, יכולת אדפטציה שלו, כושר שיקום, תנאי שוק בעבודה וכדומה גורמים שאין צורך לעמוד עליהם כאן."

19. בענייננו נטושה המחלוקת בין הצדדים בעניין שיעור הנכות התפקודית של התובעת בעקבות התאונה.

20. לטענת התובעת, אין מדובר בנכות שולית וזניחה, אלא בנכות רפואית החולשת על שני איברים, המסבה לה מאז התאונה כאבים והגבלה בתנועות ההרגל קרסול הימני ותנועת כף היד הימנית, המקשים עליה בתפקוד היומיומי. כפועל יוצא, התובעת אשר הינה סטודנטית לרפואה, מתקשה בעמידה ממושכת מול הדגמות המרצים וניתוחים שעורכים בשל כאבים בקרסול וברגל הימניים המחייבים אותה לשבת ומונעים ממנה השתתפות פעילה בשיעורים, וכן נבצר ממנה בשל מגבלותיה בכף ידה הימנית לרשום כנדרש את דברי המרצים בעת השיעורים. כן טוענת התובעת כי בעקבות מגבלותיה מתקשה בפעילות גופנית אותה נהגה לבצע עובר לתאונה. עוד ציינה התובעת כי עובר לתאונה עבדה כמדריכה בהוסטל בה מתגוררת אוכלוסיה בפיגור, אך בשל מגבלותיה התקשתה לחזור באופן מלא לעבודתה, שכרוכה מטבע הדברים במאמץ פיזי.

21. לעומתה, הנתבעת סבורה כי הנכות התפקודית של התובעת אינה מגעת כדי נכותה הרפואית, וקיים פער של ממש בין מגבלותיה מבחינה רפואית לבין יכולתה לעבוד ולתפקד. לטענתה, מדובר בפגיעה מזערית אשר אינה אמורה להשליך על נכותה התפקודית.

דיון

22. הנכות שנקבעה לתובעת אינה בהכרח בעלת השפעה מלאה על תפקודה וכושר השתכרותה. אמנם הכלל הוא כי שיעור הנכות הרפואית הוא יסוד חשוב בהערכת הנכות התפקודית ( ראו ע"א 4302/08 שלמייב נ' בדארנה ( פורסם בנבו) 25.7.10 פסקה 8), אולם אין הוא מהווה את הפקטור היחידי. יש לבחון את נסיבותיו הפרטניות של כל נפגע, השכלתו, כישוריו, טיב הנכות והיכולת של נכות מעין זו להשפיע על אפיק זה או אחר של השתכרות.

23. עסקינן בתובעת אשר הינה ילידת שנת 1986, בחורה צעירה אשר לאחר התאונה החלה בלימודיה בחו"ל והינה כיום בעיצומו של תהליך רכישת מקצוע לעצמה, כאשר בעוד מספר שנים תסיים תואר ברפואה.

בהחלט סביר להניח כי הכיוון המקצועי בו תעסוק הינו עבודה בתחום הרפואה, והגם שאני נכון לקבל שיתכן ועבודה זו כרוכה במאמץ פיזי מסוים, ספק עד כמה למגבלותיה הקלות נודעת השפעה על תפקודה. לנכותה השפעה בעיקר על עבודה בעלת רכיב פיזי בולט, ולא הובאו כל ראיות ע"י התובעת כי המקצוע אותו בחרה או ההתמחות באורטופדיה בה חשקה לעתיד לבוא הינו מסוג זה. הנכות הרפואית בשיעור 14.5% מייצגת, אם כן, במקרה זה את המבחן הטכני המבוטא בתקנות. היא אינה טומנת בחובה בהכרח הכבדה קשה על פעולותיה של התובעת כנטען על ידיה.

24. אמנם ניתן בהחלט להניח כי העובדה שהתובעת סובלת הגבלה קלה בתנועות קרסול ימין והגבלה מזערית בתנועות כף היד הימנית היד המקנים לה שיעור נכות אורטופדית, תשפיע במידה מסוימת על עבודתה. יחד עם זאת השלכת נכות זו על תפקודה באופן הנטען על ידיה לא הוכחה כדבעי:

25. ראשית, התרשמותי היא שמסלול חייה של התובעת לא נפגע, היא, כאמור, החלה מספר חודשים לאחר התאונה כמתוכנן בלימודי הרפואה בהונגריה וניהלה חיים עצמאים בחו"ל במגורים בדירה לבדה ללא שותפים, מחוץ לביתה ובית הוריה ( עמ' 11 ש' 32, עמ 12 ש' 1), מה שמצביע על חזרתה לתפקוד מלא כבר מייד סמוך לתאונה.

26. שנית, אני מוכן כאמור לקבל את טענות התובעת כי עדיין סובלת מכאבים כתוצאה מן התאונה, אך פגיעה תפקודית בשיעור של 25% כנטען על ידה בסיכומיה או למצער של 14.5% הייתה באה לידי ביטוי עד היום בין היתר בטיפולים רפואיים מוגברים, ובשימוש משמעותי ורב בתרופות.

כך, התובעת לא הציגה בפני בית המשפט קבלות או מרשמים על שימוש מוגבר בתרופות נגד כאבים מאז התאונה ועד היום לא מהארץ ולא מרופאיה בחו"ל, ולמעשה התיעוד היחידי המתייחס למגבלותיה לאחר התאונה הינו שלוש תלונות אצל רופאה בנוגע לפגיעה בכף היד בחודש הראשון שלאחר התאונה ושלוש תלונות בנוגע למגבלה ברגלה גם כן בסמוך מאוד לתאונה: בחדר המיון במועד הורדת הגבס ומספר ימים אחרי כן ( נספח ד' לתצהירה). בהחלט היה מצופה כי התובעת אשר טוענת בתצהירה כי התקשתה מאוד בכתיבה בשיעורים ואף בפעולות קלות ביותר ויומיומית, כגון פתיחת בקבוקים והרמת משאות קלים, כגון שקיות ( ראה ס' 16-17) תפנה לעזרה רפואית בנידון, מה שילווה בתיעוד רפואי עשיר בהרבה.

אמנם התובעת הציגה תיעוד המראה שהופנתה לטיפולים פיזיותרפיים ( נספח ד' לתצהיר התובעת), אך לא צורפו גיליונות הביקור בטיפולים אלו ולא תוצאות הטיפול, באופן המותיר רושם כי מצבה למעשה הוטב או כי ככלות הכל בחרה שלא לבצע טיפולי פיזיותרפיה. התובעת למעשה באופן תמוה לא הציגה ולו תיעוד המתאר טיפול אחד אשר עברה. הדעת נותנת שלו התובעת אכן היתה סובלת ממגבלות תפקודיות כה קשות הייתה נזקקת לטיפולים אינטנסיביים, והיו בידיה סיכומי ביקור נוספים הן מהארץ למצער בזמן ביקוריה או מחו"ל, שם שוהה מרבית זמנה. במצב זה בהחלט מתקבל אף רושם כי בקשתה להפניה לטיפולים פיזיותרפיים משנת 2013 ( ראה נספח ד' כאמור) נועדה לצורכי משפט.

27. זאת ועוד, על אף טענותיה של התובעת, לפיהן היא סובלת, ומגבלותיה בעטיה של התאונה פוגעות בלימודיה ומקשות עליה באופן שמונע ממנה, כאמור, כתיבה במהלך השיעורים והשתתפות פעילה בהדגמות המרצים, לא הוכח כי ביקשה היא לאורך כל שנות לימודיה האקדמיות הקלות כלשהן בלימודים או התלוננה על כך בפני גורם מוסמך אוניברסיטאי מוסמך. אמנם לימודיה של התובעת מתקיימים בחו"ל באופן המקשה על זימון עדים, אך היה מצופה כי תציג אישורי מרצים וכו' בנוגע להקלות שקיבלה או ביחס לטענותיה אודות קשיים. בנוסף, חרף טענותיה ( ס' 21 לתצהיר) כי הלימודים המעשיים במהלך ההתלמדות אותה עברה בארץ בביה"ח וולפסון כרוכים בהפעלת כוח פיזי רב אשר אותו מתקשה להפעיל בשל מגבלותיה לא טרחה לזמן איש מחבריה להתלמדות לתמוך בדבריה אלו ולהעיד על קשייה אלו. התובעת אף לא הציגה בפני ביהמ"ש גיליונות ציונים להצביע על קושי ביכולותיה.

כידוע:"הימנעות מלהביא ראיה מצויה רלוונטית תוביל את בית המשפט למסקנה שאילו הובאה היא היתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה (ע"א 27/91 שמעון קבלו נ' ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ מט (1) 450, 457 , 20.3.95) ראה גם ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד (4) 595 1 4.11.90) וע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פ"ד מד (1) 239, 245) .

28. יתר על כן התובעת אשר טענה כי בעתיד תכננה להתמחות באורטופדיה, תחום בו למגבלותיה בעטייה של התאונה השפעה רבה, לא הציגה כל בדל של ראיה בנוגע למידת הכוח הפיזי שתחום זה מצריך או לטענתה כי מגבלותיה אינן עונות על דרישות אלו. חרף העובדה כי מומחה ביהמ"ש זומן ע"י הנתבעת לחקירה נגדית על מסקנותיו התובעת בחרה במסגרת הזדמנות זו שלא לעמת את המומחה ישירות עם טענתה כי בעקבות מגבלותיה לא תוכל לעסוק באורטופדיה או כי דבר זה יקשה עליה, באופן המותיר רושם כי דברי המומחה לא היו פועלים לטובתה. התובעת אף לא שיגרה למומחה שאלות הבהרה בנושא זה על מנת לבסס טענותיה אלו.

29. למעשה המומחה אישר מפורשות במהלך חקירתו הנגדית כי המגבלה בכף היד היא קלה מאוד ( עמ' 6 ש' 28-29), כאשר מירב התנועות הינן תקינות אף מבחינת המעלות ( עמ' 6 ש' 26-29) כאשר ציין חד משמעית, בניגוד לדברי התובעת, כי מגבלותיה אינן אמורות להוביל לקושי בהרמת דברים ( עמ' 7 ש' 3-4) או לקשיים בהקלדה ( עמ' 9 ש' 29-30) כאשר יש לזכור כי מגבלת התובעת בכף ידה תוארה על ידי המומחה בחוות דעתו כמזערית. המומחה אף ציין בחקירתו בהקשר לפגיעה בקרסול, כי הפגיעה לא הסבה לתובעת צליעה ( עמ' 8 ש' 1-2) וכי למגבלה הקלה השפעה בעיקר בריצות או בהליכות על משטחים שאינם ישרים, ואף התובעת עצמה לא הלינה על קשיים בעת הליכה רגילה ( עמ' 8 ש' 15-17).

30. עוד אציין כי התובעת אף הותירה רושם שמנסה להעצים פגיעותיה מעבר לנדרש, וזאת מהשוואת דבריה בתצהירה ( ס' 5 , 7 ) ובכתב תביעתה ( ס' 9) שם טענה כי סובלת מהגבלות בשורש כף היד השמאלית נוסף על כף ידה הימנית, למול דבריה בביהמ"ש כי למעשה אינה סובלת מהגבלה בשורש היד השמאלית ( עמ' 12 ש' 18-22). התובעת הסבירה בסתמיות כי הנאמר בתצהירה הינו טעות ( עמ' 12 ש' 20-21), אך טעות חוזרת זו, שהינה מהותית לקביעת הפגיעה בכושר תפקודה, שכן אין פגיעה ביד אחת זהה לפגיעה בשתי הידיים, לא תוקנה על ידיה מעולם, אלא רק עת עומתה ישירות עם הנאמר בתצהיר.

31. לבסוף אציין כי התובעת אף נמנעה מלזמן לעדות את בני משפחתה אשר יעידו ממקור ראשון על קשייה לנוכח התאונה ויגבו טענותיה כי פגיעתה כה קשה באופן המונע ממנה פעולות קלות כגון פתיחת בקבוק. הימנעות זו פועלת אף היא לרעת התובעת ואומרת דרשני.

32. לאור האמור לעיל, אף אם נגרמה לתובעת נכות תפקודית, היא פחותה משיעור נכותה הרפואית. בנסיבות אלו אני מוצא לנכון להעמיד נכותה התפקודית של התובעת על 10%.

הפסד השתכרות לעבר:

33. טוען ב"כ התובעת כי לתובעת נגרמו לאחר התאונה הפסדי שכר, ויש לפצותה בגין הפסדים אלו החל מיום התאונה ועד מועד נסיעתה לחו"ל, אז סיימה עבודתה ממילא. לטענתו, בתקופת אי הכושר המלא יש לחשב את הפסדי השתכרותה של התובעת על בסיס הפער בין שכרה באקי"ם עובר לתאונה, שכר שעמד על 4270 ₪ לחודש ( משוערך להיום) לשכר הנמוך יותר שהרוויחה בחודשיים אלו. בהמשך למשך חודשיים נוספים יש לחשב הפסדיה על בסיס נכותה הזמנית ששיעורה 30% ושכרה עובר לתאונה. סה"כ עתרה התובעת לפיצוי בסך 11,102 ₪ בגין הפסדיה לעבר.

מנגד טענה הנתבעת כי התובעת לא הוכיחה כדבעי את הפסדיה לעבר ולא הציגה תעודות אי כושר כנדרש כאשר בחודש התאונה עצמו לא נגרע שכרה כלל וכלל .

34. בהסתמך על קביעותיו של מומחה בימה"ש, פרופ' גנאל, ביחס לנכויותיה הזמניות של התובעת בחודשים שלאחר התאונה ולנוכח הפגיעות שנגרמו לרבות שברים, אני סבור כי אין זה בלתי סביר לקבוע כי התקשתה בעבודתה, והכנסתה נפגעה בעטיה של התאונה, במיוחד במהלך תקופת אי הכושר המלא.

35. לפיכך אני מקבל את טענת התובעת כי יש לפצותה במהלך תקופת אי הכושר המלא על בסיס הפער בין שכרה עובר לתאונה לשכר אותו הרוויחה בחודשים אלו, כשלאחר מכן במהלך התקופה בה נכותה הזמנית הועמדה על 30%ֵ בלבד יש לפצותה בהתבסס על שכרה עובר לתאונה ונכות זו.
בהתאם לקביעה זו תפצה הנתבעת את התובעת עבור הפסדיה לעבר בסך של 3000 ₪ ובצירוף הפרשי ריבית והצמדה מאמצע התקופה סך של 3,345 ₪.

הפסד השתכרות לעתיד:

36. "פירוט הנזק של הפסד כושר השתכרות לעתיד מעמיד קשיים רבים בפני ביהמ"ש הנדרש לקובעו. המדובר בדרך כלל בהפסד אשר יש בו לקובעו למשך תקופה ארוכה בעתיד. לעיתים לתקופה של עשרות שנים. כאשר הנסתר רב על הנגלה. (ע"א 3049/93 סימואל גירוגיסיאן נ' סייף רמזי ואח' פ"ד נב(3) 792, 800- 801 (8.6.95 ).

37. התובעת מציעה לחשב את אופן ההשתכרות לעתיד על בסיס חישוב אקטוארי מלא שמתבסס על נכות תפקודית ששיעורה 25% ושילוש שהשכר הממוצע במשק, שכר אותו צפויה התובעת במקצועה להרוויח בעתיד. התובעת מתבססת על פסיקה, לפיה ניתן להסיק כי בסיס החישוב במקרה דנן הינו לפחות כפל השכר הממוצע במשק.

38. הנתבעת מנגד טוענת כי התמונה אותה מבקשת התובעת לצייר לגבי יכולותיה ותפקודיה מגמתית ומוקצנת, ולא ייגרם לתובעת הפסד השתכרות לעתיד בשיעור אותו היא מציגה. לטענתה טענותיה של התובעת אודות קשיים בתפקודה לא הוכחו, והיא לא גיבתה טענותיה בכל בדל ראייה. הנתבעת מוסיפה כי אף לא הוכח כי התובעת תתמחה דווקא בתחום אורטופדיה או תתקבל לתחום זה. הנתבעת אם כן מציעה פיצוי גלובלי בסך 50,000 ₪.

39. בהמשך לקביעותיי בנוגע לנכות התפקודית, הרי מחד גיסא סביר להניח כי תחום עיסוקה של התובעת לאור תחום לימודיה יהיה בתחום הרפואה, וספק עד כמה לנכותה שהינה קלה ברגלה ומזערית בכף ידה תהיה השפעה על עבודתה מסוג זה.

40. אולם, מאידך גיסא לא נסתרו ע"י הנתבעת קביעותיו של המומחה ביחס לשיעור נכותה הקבועה, וכן קביעותיו בכל הנוגע להגבלת תנועה בקרסול ובכף היד הימנית, אשר נגרמה לתובעת כתוצאה מתאונה זו. ברי גם כי התובעת נמצאת בתחילת דרכה המקצועית הרפואית, כאשר תחום התמחותה ודפוסי עבודתה המדויקים טרם נודעו. סביר כי התובעת למצער תידרש לעמידה ממושכת במהלך עבודתה והתמחותה ולהפעלת שתי ידיה, כך שלמגבלות בתנועות כף היד ולקרסול, אשר לגביו ציין המומחה אף אי יציבות תפקודית, עלולה להיות השלכה כלשהי. ניתן אף להניח שמדי פעם מגבלותיה של התובעת, לרבות כאביה, ישפיעו על יכולת עבודתה, ויחייבו מדי פעם חופשות ארעיות לתקופות קצרות.

בנוסף הגם שסביר שעבודתה לא תכלול רכיב פיזי בולט, לא ברור בכל זאת עד כמה רכיב פיזי יידרש בעבודתה בתחום ההתמחות אליו תפנה בסופו של דבר ועד כמה תידרש לעבודה מדויקת באמצעות שתי ידיה, כאשר בהחלט יתכן כי מגבלותיה ימנעו ממנה למצות אפשרויותיה והפוטנציאל הטמון בה עד תום.

41. באשר לבסיס שכרה הגם כי סביר לאור מקצועה כי התובעת עשויה להגיע ברבות הימים לשכר חודשי שהינו גבוה מן השכר הממוצע במשק, הרי לא הוצגו כל ראיות בנוגע לגובה שכרם של רופאים בהתמחויות שונות בתחילת דרכם ואף בהמשך, וברי כי התקדמותה של התובעת במקצועה, וכפועל יוצא קצב גידול שכרה יהיו הדרגתיים.

42. לפיכך, לאור האמור לעיל, לפיכך אני מוצא לנכון לפסוק לתובעת פיצוי לפי מחצית החישוב האקטוארי על בסיס כפל השכר הממוצע במשק ונכות תפקודית של 10% = 206,954 ₪.

43. אין גם ספק כי כתוצאה מהפסדי השכר שייגרמו לתובעת בעתיד ייגרמו לה גם הפסדים בעתיד של כספי פנסיה בסך של 25,236 ש"ח .

הוצאות רפואיות לעבר והוצאות נסיעה

44. עסקינן בנזק מיוחד שיש להוכיחו.
וראה ע"א 525/74 אסבסטוס וכימיקלים חברה בע"מ נ' פז גז חברה לשיווק בע"מ פד"י ל (3) 281 10.6.76 שם נקבע:
"נזק מיוחד חייב להיטען במפורש ובמפורט. הוא טעון הוכחה מדויקת ואסור לו לשופט להעריכו לפי אומדנו. תובע הטוען כי נגרם לו נזק מיוחד חייב להוכיח לא רק שאכן נגרם לו נזק אלא גם את היקפו או שיעורו."

45. התובעת טוענת כי נגרמו לה הוצאות בגין טיפולים רפואיים, משככי כאבים בדיקות וטיפולים פיזיותרפיים. כן טוענת כי נשאה בהוצאות מוגברות עבור נסיעות לטיפולים הרבים ולבדיקות שעברה. התובעת מוסיפה כי אף בעתיד תזדקק לטיפולים ולבדיקות ותישא אף בעלויות נסיעה לטיפולים אלו. אי לכך היא עותרת לפצותה בגין הוצאותיה בגין טיפולים רפואיים לעבר ולעתיד בסך 45,000 ₪ ובסך 15,000 ש"ח נוספים עבור הוצאות נסיעה לטיפולים לעבר ולעתיד.

46. לעומת זאת טוענת הנתבעת כי אין מקום לפצות את התובעת כלל בגין ראש נזק זה נוכח נכותה המזערית. יתרה מכך הוצאות אלו מכוסות באמצעות קופות החולים. עוד טוענת הנתבעת כי התובעת לא גיבתה טענותיה בקבלות כנדרש, ולמעשה לא הציגה אישור כי עברה ולו טיפול פיזיותרפי אחד.

47. במקרה דנן טענה התובעת כי לא שמרה את כל הקבלות בגין הטיפולים הרפואיים, ואין לה אלא להלין אלא על עצמה. לפחות אין לכך הסבר במהלך השנים מאז היא מיוצגת ע"י באי כוחה, שמן הסתם העמידוה על החשיבות שבשמירת האסמכתאות. למעשה למעט קבלה אחת המתייחסת לאבזר אורטופדי בסך 180 ₪ לא הוצגו ע"י התובעת כל קבלות.

48. בנוסף, אכן בהתאם לחוק בריאות ממלכתי התשנ"ד 1994 ( להלן חוק הבריאות) קיימת זכות לכל תושבי המדינה לשירותי בריאות כמשמעותם בסעיף 3 לחוק האמור. שירותי הבריאות ניתנים עפ"י סל הבריאות בתחומים המוגדרים בסעיף 6 לחוק.

התובעת נזקקה לבדיקות ומעקבים וטיפולים רפואיים הניתנים לה באמצעות קופת החולים בה היא חברה. כן נזקקת לתרופות הכלולות בסל הבריאות, שמיום 1.1.2010 מכוחו של חוק ההתייעלות הכלכלית, תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009- 2010 התשנ"ט 2009, לא נגבית השתתפות עצמית בעבורן, וניתן פטור אף מהוצאות הנסיעות לטיפולים רפואיים, גם אם התאונה התרחשה עובר לתיקון. התובעת לא הוכיחה כי הטיפולים והתרופות להם נזקקה או תזדקק בעתיד אינם נכללים בסל שירותי הבריאות. ולמעשה כאמור אף לא הציגה תיעוד כי נדרשה ולו לטיפול פיזיותרפי אחד.

על כן אין מקום לפצותה מכוח הוראת הפסיקה כי "אם יכול התובע לקבל טיפול רפואי ללא תמורה עליו לקבלו ולא לגולל על המזיק הוצאות שאינן נחוצות" (ע"א 2596/92 הסנה חברה לביטוח בע"מ נ' אבינועם כהן ואח' פורסם בנבו 5.2.95).

וכן בע"א 5557/95 סהר נ' אלחדד פ"ד נא (2) 724 30.4.97 נקבע כי "אין לפצות תובע אשר הוא זכאי כחבר קופת חולים לקבלם חינם במסגרת סל הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד 1994)".

49. יחד עם זאת עדיין שוכנעתי כי לאור הפגיעה ומהות הטיפולים להם נזקקה התובעת סביר כי התובעת נשאה דמי השתתפות לטיפולים רפואיים מסוימים, וכי נזקקה להוצאות נסיעה לטיפולים אלה לפחות עד שנת 2010. מצאתי כי יהיה זה נכון לפסוק לתובעת בפריט זה על דרך של אומדנה פיצוי בסך של 5,000 ₪.

50. באשר לתקופת העתיד, סבורני כי כל הטיפולים הרופאים והתרופות שתצרוך התובעת בגין התאונה מכוסים, כאמור, ע"י קופות החולים אליה היא שייכת מכוח התיקון לחוק ההסדרים 2009- 2010, כך גם הנסיעות לטיפולים, והתובעת לא תידרש להשתתפות עצמית בעלות הטיפולים והתרופות. בכל מקרה גם המומחה לא ציין בחוות דעתו כי התובעת עשויה להזדקק לטיפולים עתידיים.

עם זאת ורק מהספק שמא בכל זאת אולי יהיו לתובעת הוצאות הקשורות בתאונה שאינן מכוסות בסל הבריאות, מוכן אני לפסוק לתובעת פיצוי גלובאלי כלשהו לעתיד בסך של 3,000 ₪.

עזרת צד ג' בעבר ולעתיד

51. בס' 26 לתצהירה טענה התובעת כי לאחר התאונה נזקקה לסיוע מוגבר מצד הוריה, עת נזקקה לקביים וסבלה מכאבים ומהגבלות תנועה בידה ובקרסולה. התובעת מעריכה עזרתה לעבר בסך של 50,000 ₪. בנוסף, לטענתה, בסיכומיה מהתיעוד הרפואי עולה כי נזקקה לטיפולי פיזיותרפיה וסבלה כאבים והגבלות תנועה שלוש שנים לאחר התאונה, מה שמצביע כי גם בעתיד תזדקק לעזרת צד ג'.

52. לעומתה טוענת הנתבעת בסיכומיה כי בשים לב לנכותה המזערית של התובעת אין כל הצדקה לקבוע לה פיצוי בגין עזרה מוגברת מצד קרובים.

53. "הפיצויים בשל עזרה לא יפסקו בכל מקרה של הגבלה בתפקידו הגופני של הנתבע, והדבר
יהיה תלוי בראיות שיובאו לפני ביהמ"ש, והעזרה תלויה ביכולתו התפקודית של הנפגע, והדבר ייקבע בכל מקרה לגופו". ( קציר פיצויים בשל נזקי גוף עמ' 792).

54. במקרה דנן התובעת לא השכילה לצרף ראיות לתמיכה בטענתה לגבי עזרת הזולת. היה מצופה כי התובעת תביא לעדות את הוריה אשר היו עדים לקשייה וסייעו לה לאחר התאונה על מנת שיתמכו מכלי ראשון בטענותיה על קשייה, אך היא נמנעה באופן תמוה מלעשות זאת. בנוסף זמן קצר אחרי התאונה כאמור נסעה התובעת לחו"ל ללימודיה, שם היא מנהלת עד היום משק בית עצמאי, ואף לא נזקקת למגורים עם שותפים.

56. עם זאת אין ספק כי בתקופה הסמוכה לאחר התאונה נזקקה התובעת לסיוע מוגבר מסויים לנוכח פגיעותיה שכללו שברים והיזדקקות לקביים. גם בקביעת המומחה הרפואי בתחום האורטופדיה, כי לתובעת נכות זמנית בשיעור 100% למשך חודשיים ונכות זמנית נוספת למשך חודשיים נוספים בשיעור 30%, יש כדי להעיד כי התובעת נזקק לעזרה מוגברת כלשהי.

ההלכה היא כי המזיק אינו זכאי ליהנות מן העובדה שנפגע נעזר בבני משפחתו העושים מלאכתם ללא שכר ( ע"א 1164/02 קרנית נ' בן חיון (פורסם בנבו) 4.8.05 , ע"א 8380/03 קרנית נ' עבדאלולי ( פורסם בנבו 8.12.05) .

57. לאור זאת, אני מוצא לנכון לפסוק פיצוי לעבר בגין ראש נזק בסכום גלובאלי של 5,000 ₪.

58. באשר לתקופת העתיד בשל גילה הצעיר של התובעת, ובאין דרך לצפות את השפעת הנכות על תפקוד התובעת באחזקת בית הכוללת גידול ילדים, הרי שיש לפצות את התובעת בסך גלובאלי וסביר של 8,000 ₪ בגין ראש נזק זה.

כאב וסבל

59. בהתאם לתקנה 2( א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ( חישוב פיצויים בגין נזק שאינו נזק ממון) התשל"ח 1976, ובהתאם ל14.5% נכות רפואית ובגיל התובעת, זכאית התובעת לפיצוי בסך של 27,080 ₪.

סוף דבר

60. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 284,000 ש"ח.
61. הנתבעת תישא בתשלום האגרה ובנוסף בשכר טרחת עורך דין בסך של 43,600 ש"ח.

62. התשלום ישולם תוך 30 ימים מיום שב"כ הנתבעת יקבל את פסק הדין, שאם לא כן יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מהמועד שנועד לתשלום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש ערעור בזכות בתוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ג כסלו תשע"ה, 15 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

לימודים קרובים אל | גרפיקה קרובים אל השוהם 13, מגדל העמק, ישראל | עניבות קרובים אל | משתלות קרובים אל | מצבות קרובים אל | פסיכיאטרים קרובים אל | מזרנים קרובים אל סמטת חיננית 3, פרדס חנה כרכור, ישראל | מלגזות קרובים אל | תכשיטים קרובים אל | כלכלה קרובים אל יהושע חנקין 70, עפולה, ישראל | הדמיה ממוחשבת קרובים אל כנרת 108, בית שאן, ישראל | זכוכית קרובים אל | דואר קרובים אל | כבישים קרובים אל | העתקות אור קרובים אל | ציוד ואספקה לחדרי שירותים קרובים אל גזית 19, ראש העין, ישראל | טחנות קמח קרובים אל רוטשילד/המגדל, קיסריה, ישראל | לימוזינות קרובים אל | קרמיקה קרובים אל יהודה הלוי 465, דימונה, ישראל | כימיקלים קרובים אל מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון מעליות ומתקני הרמה לנכים | מחירון מתקני תברואה | מחירון גופים למצע ולמילוי בין צלעות | מחירון עבודות ריצוף וחיפוי | מחירון חומרים לעבודות ריצוף וחיפוי | מחירון צינורות פוליאתילן למים קרים וחמים | מחירון עבודות אינסטלציה | מחירון גופים למצע ולמילוי בין צלעות | מחירון חומרי נגרות, מסגרות ופחחות | מחירון עלות חומרים לעבודות שלד | מחירון עלות חומרים לעבודות שלד | מחירון תבניות לעמודים וראשי כלונס | מחירון גופים למצע ולמילוי בין צלעות | מחירון מרחבים מוגנים ומקלטים | מחירון עבודות טיח | מחירון חומרים לעבודות אבן | מחירון פיתוח חוץ - משטחים, ריצופים, קירות תומכים ומסלעות | מחירון פיתוח נופי | מחירון חומרים לעבודות ריצוף וחיפוי | מחירון מצעים ותשתיות | מחירון כבלי התקנה כולל תו תק | מחירון בלוקי אשקלית 268 לקירות | מחירון הריסת מרצפים, קירות, מחיצות ותקרות | מחירון טיח חוץ | מחירון קידוחים | מחירון ארונות מטבח ושונות | מחירון עיבוד הקרקע ואדמת גינון | מחירון חציבת פתחים ושקעים | מחירון ספסלים, שולחנות וביתנים | מחירון כניסות וויטרינות | מחירון טיח תרמי ואקוסטי לקירות פנים | מחירון מדרגות טרומיות | מחירון קערות מטבח | מחירון גופי תאורת חרום | מחירון תעלות כבלים | מחירון צנרת נחושת ואביזריה | מחירון פירוק חיפוי קירות וסיתות טיח | מחירון כבלי נחושת משוריינים | מחירון ברזי כיבוי אש | מחירון צנרת פוליאתילן להשקיה | מחירון בניה בלבני זכוכית | מחירון חייגן אוטומטי וחווט למערכת גילוי אש | מחירון אביזרים לרכזת ממוענת | מחירון ספרינקלרים | מחירון קבועות תברואיות ואביזריהן | מחירון חלון נגרר )הזזה( 3 ו- 4 אגפים - סגנון קלאסי | מחירון צינורות P.V.C ופוליאתילן | מחירון מעקות הולכה והפרדה למדרכות ושטחים ציבוריים | מחירון מאגר מחירי בניה ותשתיות מהדורת 03/2016 (מחירי 02/2016), מחירי חומריםמספר בקשה:1 בפני כב' השופטת הבכירה רובין לביא תובעים נגד נתבעים החלטה לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעים | 8844-10-14 בפני כב' השופט דניאל בן טולילה המבקשת מדינת ישראל ע"י עו"ד כרמית נגד המשיב | בפני: כבוד השופט אור אדם, סגן הנשיאה תובעים 1. עופר דורון ע"י ב"כ עו"ד דותן לינדנברג | בפני כב' סגנית הנשיא, השופטת אילת דגן התובעת איילון חברה לביטוח בע"מ ח.פ. 520042169 ע" | בפני כב' השופטת לובנה שלאעטה חלאילה תובעת רצון ליברמן בע"מ נגד נתבע שמשון נפתלייב החלטה נוכ | - 11 - בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו תע"א 11280-07 בולשטיין סרגיי נ' ליקורד ביו בע&qu | החלטה בתיק ע"א 807/08 בבית המשפט העליון בירושלים ע"א 807/08 וערעור שכנגד בפני: כבוד הרשמת | לפני כב' השופט חנא סבאג – סגן נשיא מספר תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני צו בדיקה أمر فحص| (לפי סעיפי | לפני כב' השופט הבכיר שכיב סרחאן התובעת מדינת ישראל- מינהל מקרקעי ישראל נגד הנתבעים 1.אחמד פלאח 2 | לפני כב' השופטת איריס סורוקר תובעים 1. אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נגד נתבעים 1. | החלטה בתיק ע"א 984/08 בבית המשפט העליון בירושלים ע"א 984/08 וערעור שכנגד בפני: כבוד הרשמת | לפני: כב' הרשמת רחל גרוס התובעת: DUANGRUTAI PROMNOK, דרכון-AA2342741 ע"י ב"כ: עו" | בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה תת"ע 3164-08-11 מדינת ישראל נ' עוביד חוסאם תיק חיצוני: 51 | מספר בקשה:1 בפני כב' השופטת עירית הוד מבקשים ע.ע. אבו ראס- חברה לעבודות בנין ופיתוח בע"מ נג | בית משפט השלום בראשון לציון 27 מרץ 2012 תא"מ 56022-01-11 מליוב נ' פרץ בקשה מס' 3 בפני כ | החלטה בתיק בג"ץ 1783/10 בבית המשפט העליון בג"ץ 1783/10 לפני:כבוד השופט א' רובינשטיין העותר | בית משפט השלום ברחובות ת"פ 13619-12-10 מדינת ישראל נ' מסקה ואח' תיק חיצוני: 5-2304-9692 | מספר בקשה:1 בפני כב' הרשמת דנה עופר המבקשים נגד המשיבה מ.י.ר. קירשנבאום ייצור ושווק בע"מ הח | בפני כב' השופטת לובנה שלאעטה חלאילה תובעת חנה סבג נגד נתבעים החלטה תיק זה הועבר לטיפולי. ניתן בז | לפני כב' הרשמת שגית דרוקר מספר תהליך: 2 הודעה על מסמכים נדרשים בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 26 ספ | מספר בקשה:4 בעניין: מרזבית פלסטיקה (1989) בע"מ התובע/ים נ ג ד 1.רונן סהר 2.חברת החשמל הנתבע/ים | בית המשפט המחוזי מרכז פש"ר 56216-11-10 נוף נ' נ.י.ש. בניה ופיתוח מרחבים בע"מ ואח' | החלטה בתיק ע"פ 3214/06 בבית המשפט העליון ע"פ 3214/06 בפני: כבוד השופטת ע' ארבל המערער: 1.