מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

בפני
כב' השופטת תמר נסים שי

תובעים

סלאמה סמארה
ע"י ב"כ עו"ד אגבאריה מיסרה

נגד

נתבעים

"שמגד" חברה לניהול תביעות
ע"י ב"כ עו"ד יובל שוסהיים

פסק דין

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים).
בהחלטתי מיום 6.2.13 קבעתי כי שאלת החבות תידון ותוכרע תחילה.
ואלה טענות התובע:
התובע, יליד שנת 1946, עבד כנהג משאית מסוג דאף (משא) עם מנוף, המשמשת להובלת סחורה לגננים.
ביום 16.2.05, במהלך עבודתו, תוך כדי קיפול מנוף המשאית לאחר הורדת הסחורה ביעד, נסגרה רגל המנוף על ידו הימנית וגרמה לפציעתו (להלן: "התאונה").
כתוצאה מהתאונה נקטעה זרת ימין של התובע.
טענות הנתבעת:
הנתבעת מכחישה עצם התרחשות התאונה בנסיבות המתוארות, ומתנגדת להגדרתה כתאונת דרכים ע"פ חוק הפיצויים. כן מוכחשים הנזקים הנטענים, ולחילופין, מוכחש הקשר הסיבתי בין הנזקים לבין התאונה.
לחילופין, טוענת הנתבעת כי מדובר בתאונת עבודה, ודורשת כי התובע ימצה זכויותיו במוסד לביטוח לאומי ו/או ע"פ חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

דיון והכרעה:
כעולה מכתבי הטענות, המחלוקת בין הצדדים סבה סביב עצם התרחשות התאונה וסביב הגדרתה כתאונת דרכים, כמשמעותה בחוק הפיצויים. יחד עם זאת, בדיון שהתקיים בפניי, המחלוקת הצטמצמה לשאלת אופן התרחשות התאונה והאם אופן זה מכניס אותה תחת הגדרת תאונת דרכים.
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו, דעתי היא כי התאונה אינה מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים, ולפיכך יש לדחות את התביעה. סבורני, כי עסקינן בפעולת לוואי של פריקה וטעינה, אשר איננה באה בגדרי ההגדרה הבסיסית שבחוק ואף אינה חוסה תחת החזקה המרבה בדבר ה"ניצול הכוח המיכני". אנמק החלטתי, ואדרש תחילה לאופן התרחשות התאונה.
מחקירתו של התובע עולה התמונה הבאה –
התובע עובד כנהג משאית אליה מחובר מנוף, וזו משמשת אצלו להובלת סחורה. אין חולק כי עסקינן ברכב דו (רב) תכליתי.
ביום האירוע סיפק התובע סחורה לגנן בנתניה. עם סיום פריקת הסחורה קיפל התובע את המנוף. בעת קיפול רגלי המנוף המשמשות לקיבוע וייצוב המשאית, נפגע בידו הימנית.
בעדותו תיאר התובע את מנגנון קיפול המנוף והרגליים כך: "אני מקפל את זה ופותח את זה עם שלט ידני. כשאני מפעיל את המנוף, אני חייב לפתוח את הרגליים, אני פותח בידיים ולא בשלט. יש שם וו כדי לפתוח. אני פותח את הוו ואז אפשר לפתוח את הרגליים". (עמ' 3 ש' 14-16).
התובע ממשיך ומסביר כיצד אירעה התאונה:
"בסיום העבודה קיפלתי את המנוף, באתי לסגור את הרגליים, החזקתי את הוו ביד שלי ויש שם ידית שסוגרת את הרגל, אז בדיוק הרגל נסגרה על האצבע עם לחץ". (שם ש' 16 – 19)

כפי שהובהר, אותו וו נועד לכך שהרגליים לא יפתחו בזמן הנסיעה. התובע משיב לכך בעמ' 5 ש' 1 : "נכון. הוו לא קשור ליציבות הרגליים זה פין אבטחה".

התובע טען, כי קיפול הרגליים מתבצע לאחר קיפול המנוף, באמצעות משיכת ידית שמחוברת לרגליים ומופעלת בלחץ שמן. לאחר הרמת הרגליים באמצעות הידית יש להצמידן לדופן המשאית, וזאת עשה התובע באמצעות וו (פין אבטחה).
התובע הוסיף והסביר כי הוו נמצא בין שתי פלטות, והפגיעה התרחשה בזמן הכנסת הוו למקומו.
עיקר המחלוקת בנקודה זו הייתה בשאלה האם עסקינן בפעולה אשר בוצעה באמצעות הכוח המכני של הרכב אם לאו, ולכך אדרש בהמשך. יחד עם זאת, ולפי שזו טענתו, היה ניתן לצפות כי התובע יתאר באופן ברור את נסיבות התאונה וימחיש את המעורבות של הכוח המכני בגרימתה. ואולם, התובע התקשה אפילו בתיאור מדויק וקוהרנטי של אופן ההתרחשות ושל הגורם הספציפי לפגיעה.  כך למשל, במסגרת ההסבר שנתן, טען התובע במקום אחד כי "הוו" (ככל הנראה) נסגר על היד (עמ' 5, ש' 10-11 וראה גם שם בש' 32), במקום אחר ש"הרגל" נסגרה על אצבעו (שם, ש' 16-17) ובמקום אחר אמר שדווקא "פלטה" נסגרה על אצבעו (שם, ש' 27-28).
יתרה מכך, התובע לא עשה די כדי להראות שהכוח המכני של הרכב היה מעורב בגרימת הפגיעה. הוא לא הבהיר מהו המנגנון הטכני של סגירת הרגליים וכיצד בא כאן לידי ביטוי הכוח המכני או ההידראולי של הרכב. התובע לא הביא חוות דעת, דגם או סרטון שיכלו להדגים ולהסביר את רכיבי המערכת שהיו מעורבים בתאונה ואת המהלך הקשור לכוח המכני שלטענתו גרם לה.
האם האירוע המתואר מהווה תאונת דרכים?
נוכח העובדה שקיפול הרגליים כרוך גם בשימוש בידית המופעלת בלחץ שמן, טען התובע כי בפעולת נעילת הרגליים יש משום ניצול הכוח המיכני של הרכב. מנגד, ב"כ הנתבעת טען כי אין ראיה שאכן כך ארע וכי למעשה מדובר בפעולה ידנית. עוד טען, כי תיאור התאונה מלמד שמדובר בפריקה וטעינה, ועל כן מוצא מגדרי הגדרת תאונת דרכים.
תאונת דרכים מוגדרת בסעיף 1 לחוק הפיצויים כדלקמן:
"תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי.."
הסעיף קובע בחלקו הראשון הגדרה בסיסית לתאונת דרכים ובחלקו השני חזקות חלוטות - שלש מרבות שבהתקיים רכיביהן יראו כתאונת דרכים גם אירועים נוספים אשר אינם נכנסים בגדרי ההגדרה הבסיסית. עוד קובע החוק חזקה ממעטת.
ברע"א 8061/95 עוזר נ' אררט, פ"ד נ (3) 532 קובע בית המשפט העליון את מתווה ההליך הפרשני לצורך בחינה ובדיקה האם אירוע ספציפי נופל לתחולתו של חוק הפיצויים. בשלב הראשון יש לקבוע האם המאורע נופל לגדרה של ההגדרה הבסיסית, ובית המשפט יבחן את קיומם של ששת מרכיביה (1) מאורע (2) נזק גוף (3) עקב (4) שימוש (5) ברכב מנועי (6) למטרות תחבורה.
בשלב השני, אם אחד מהרכיבים אינו מתקיים, יש לבחון אם המקרה נופל לגדר אחת החזקות החלטות המרבות. ככל שייקבע כי מדובר בתאונת דרכים יש לעבור לשלב השלישי אז תיבחן תחולתה של החזקה החלוטה הממעטת על המקרה.
ומן הכלל אל הפרט -
כאמור, אין מחלוקת כי מדובר במאורע בו נגרם לתובע נזק גוף. לצורך בחינה האם האירוע נופל בגדרי ההגדרה הבסיסית יש להוסיף ולבחון האם נזק זה ארע עקב "שימוש ברכב מנועי" כהגדרת מונח זה בחוק. הגדרה זו כוללת בחובה שימושים שונים כמפורט שם, אולם מחריגה טעינתו ופריקתו של מטען כאשר הרכב עומד.
בעניין שלפניי, אין מחלוקת על כך שבוצעה פעולת פריקת סחורה. לצורך הפריקה עשה התובע שימוש במנוף המורכב על המשאית, והפגיעה התרחשה בעת סיום קיפול רגלי המנוף והצמדתן לדופן המשאית.
אכן, ללא השלמת פעולת הקיפול, התובע אינו יכול לנסוע. ואולם, כבר נקבע בפסיקה כי פעילות אשר באה להשלים את הפריקה והטעינה ומהווה למעשה חלק אינטגרלי ממנה, הינה פעולת לוואי לפריקה והטעינה. לפיכך, פגיעה בעטיה אינה מהווה תאונת דרכים.
כך נקבעו הדברים ברע"א 7617/97 קרנית נ' פדל אלשעאר, פ"ד נה (1) עמ' 861:
"אכן, השאלה שעלינו להכריע בה היא, אם סגירת הדופן (או הדלת) האחורית של המשאית, אשר נפתחה קודם לכן לצורך טעינת המשאית, מהווה חלק מפעולת הטעינה אם לאו. לדעתי, התשובה לכך חיובית. אין ספק, שפתיחת הדופן האחורית של המשאית לצורך טעינת המשאית, כמו גם סגירתה עם סיום הטעינה מהוות פעולות לוואי של הטעינה. פתיחת הדופן נעשתה כדי לאפשר את הטעינה או להקל עליה; סגירתה בסמוך לאחר הטעינה באה להשלים את פעולת הטעינה על-ידי השבת הרכב למצבו הקודם, הרגיל, קודם פעולת הטעינה. מדובר בפעולות המהוות חלק אינטגרלי של פעולת הטעינה של אותה משאית, ועל-כן יש לראותן כפעולות לוואי של הטעינה וכחלק שלה."
באופן זה אף נקבע כי פעולות כגון פרישת ברזנט על מטען שהועמס על משאית וכן קיפול יריעת ברזנט וקשירתה לארגז המשאית בסמוך לאחר פריקת המטען, הינן פעולות לוואי שאינן מהוות תאונת דרכים (ראה המובאות ברע"א 7617/97).
ולענייננו, קיפול רגלי המנוף אשר שימש לפריקה, מיד בסמוך לפריקה, מהווה חלק אינטגרלי מפעולת הפריקה שביצע התובע לסחורה שהביא. הצמדתן של הרגליים לדופן המשאית מהווה אף היא חלק אינטגרלי מאותה פעולת פריקה, ולפיכך אינה מהווה "שימוש" בהתאם להגדרתו של מונח זה בחוק.
בנסיבות העניין, ניתן לקבוע כי המקרה שלפניי אינו נופל בגדר ההגדרה הבסיסית.
אולם בכך לא תם העניין. כאמור, ליבת הטענות הינה כי לצורך הצמדת רגלי המנוף לדופן המשאית נוצל הכוח המיכני של רכב. יש אם כן, לעבור לשלב השני ולבחון האם חלה על המקרה החזקה החלוטה המרבה בדבר מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב.
הלכה היא, כי במקרה של התנגשות בין אחת מצורות השימוש שאינן מוכרות בחוק הפיצויים, כגון טעינת ופריקת הרכב, לבין פעולה או אירוע ברכב העונים לאחת החזקות המרבות המחילות את החוק, דוגמת ניצול הכוח המיכני של הרכב, ידה של החזקה המרבה על עליונה (א. ריבלין, תאונת הדרכים, תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה רביעית, בעמ' 236).
כאמור לעיל, התובע התקשה בהוכחת אופן התרחשות התאונה, הסבריו בכל הנוגע להשתלשלות העניינים לקו למצער באי בהירות, כאשר לא נעשה דבר לבסס את המסקנה כי אכן לכוח המיכני (או ההידראולי) של הרכב, הייתה מעורבות בתאונה.
נהפוך הוא, ככל שניתן היה להבין מדבריו של התובע, הרי שפעולה זו מבוצעת באופן ידני, באמצעות הכנסת וו (פין אבטחה) שנמצא בין שתי פלטות. בעת הכנסת הוו התובע נפגע.
בעניין ע"א 6000/93 עיזבון המנוח פואז קואסמה נ' רג'יבי ואח', פ"ד נ (3) 661 אליו מפנה התובע, נקבעו חמישה תנאים להתקיימותה של חזקת ניצול הכוח המיכני: 1. מאורע 2. שנגרם "עקב" 3. ניצול הכוח המיכני 4. של "הרכב" 5. בעת הניצול לא שינה הרכב את ייעודו המקורי.
בית המשפט קובע באותו עניין כי לצורך הוכחת הקשר הסיבתי (עקב) יש להוכיח קשר סיבתי בין ניצול הכוח המיכני לבין התאונה. זהו קשר סיבתי כפול, עובדתי ומשפטי. הקשר הסיבתי העובדתי מתמצה בדרישת "סיבה בלעדיה אין". הקשר הסיבתי המשפטי קשור למבחן הייעודי, ועוסק בשאלה האם הנזק שנגרם הוא בתחום הסיכון שיצר ניצול הכוח המיכני לייעודו המקורי הלא תעבורתי.
הפעלת מבחן זה על המקרה שלפניי מעלה כי הקשר הסיבתי העובדתי לא הוכח. זאת, משלא הוכח מנגנון הפגיעה בתובע.
עיון בפסיקה מעלה כי גם כאשר מדובר בפגיעה המתרחשת במהלך עבודת מנוף, כאשר הגורם לה הינה פעולה ידנית, לא ראה בית המשפט בפגיעה שנגרמה תאונת דרכים. ראה בהקשר זה ע"א 3999/97 כהן נ' צור שמיר פ"ד נג (1) 651. באותו עניין קבע בית המשפט העליון כי נפילת פלטה בשל נענוע ידני שלה במהלך פריקתה ממשאית באמצעות מנוף, אין בה משום ניצול כוחו המיכני של הרכב, ובכך נותק הקשר הסיבתי העובדתי בין פעולת המנוף להתרחשות התאונה.
ראה גם ע"א 4469/95 דראושה נ' אררט פ"ד נ (3) עמ' 475. במסגרתו קובע בית המשפט, כי על מנת לבוא בגדרי ההגדרה יש לקבוע (בין היתר) כי התאונה אירעה עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, כאשר הכוונה היא לניצול בפועל של כוח זה ולא למשל כוונה או רצון לנצלו בעתיד.  "ניצול הכוח המיכני של הרכב" משמעו ניצול בפועל של הכוח המכאני של הרכב, ולא אך כוונה או רצון לנצלו בעתיד (הקרוב או הרחוק). על-כן, תאונה היא עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב, אם מטען מורם על-ידי מנוף, ותוך כדי ההרמה של המטען הוא נשמט וגורם לנזק גוף. הוא הדין, אם הניזוק עומד על משטח המורם על-ידי מנוף המהווה חלק אינטגרלי מהרכב, והוא נופל או מחליק מהמשטח. גם במצב דברים זה התאונה נגרמה עקב "ניצול הכוח המיכני של הרכב".
כאמור, במקרה שלפני לא עלה בידי התובע להוכיח קיומו של קשר סיבתי עובדתי. שכן כעולה מהנתונים, מדובר בנעילת רגלי המנוף באופן ידני באמצעות וו, לאחר קיפול המנוף עצמו. פעולה זו אינה תוצאה של שימוש בכוח המיכני של הרכב.
משלא הוכח קשר סיבתי עובדתי פטורה אני מלדון ביתר רכיבי ההגדרה.
על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 5,000 ₪.

ניתן היום, ה' חשוון תשע"ה, 29 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

ייעוץ מערכות מידע קרובים אל יעקוב מרכוס 42, בית שאן, ישראל | סוכנויות ידיעות קרובים אל | חוגים וסדנאות קרובים אל שדרות יהודה בן זאב, בית שמש, ישראל | מנעולנים קרובים אל שדרות ספיר, טבריה, ישראל | באולינג קרובים אל משעול הדרור 10, מגדל העמק, ישראל | הנדסאים קרובים אל 6535, ישראל | תיירות קרובים אל הטייסים 28-32, ירושלים, ישראל | רבנים קרובים אל מור 1-15, חיפה, ישראל | מצבות קרובים אל שדרות ציונה צרפת 14, גדרה, ישראל | טיפול אישי קרובים אל דרך הדרום, קרית גת, ישראל | מוצרי חשמל קרובים אל נחל מחמל, מצפה רמון, ישראל | עמותות וארגונים קרובים אל 4, עכו, ישראל | ניהול פרויקטים קרובים אל | קאנטרי קלאב קרובים אל וייצמן 92, גדרה, ישראל | מכבסות קרובים אל שלום שבזי 2, שדרות, ישראל | תחנות רדיו קרובים אל 348, טבריה, ישראל | דוגמנות קרובים אל 79, ישראל | נעליים קרובים אל קרן היסוד 30, שדרות, ישראל | פסיכולוגים קרובים אל הדולב 35, כפר הנגיד, ישראל | איזון דינמי קרובים אל העופרת, אשדוד, ישראל | רפואה אלטרנטיבית טלר ליאת בחרות | כלי בית גורו guro כלי בישול והגשה בבורגתה | קרוואנים קראוון בגליל בטבריה | משאבות ברלין טכנולוגיות בע"מ ביבנה | הרב ורמן ישראל בירושלים | יחסי ציבור דיוניסוס הפקות ברמת גן | פרגולות ספעץ אומנות הבניה בעץ בגבעת זאב | מאגרי מים אלון מערכות מים בתל אביב - יפו | טיסנים ועפיפונים ארסיזון שופ - יוסי בירושלים | טניס בי"ס לטניס VAMOS בטירת כרמל | חריטה אומנותית שלטים אשר בע"מ בבאר שבע | עיניים אופטיקה עין בעין בכפר סבא | לימודי שפות אפטר סקול בפתח תקוה | סוכן ביטוח אלי איש שלום - מוטוביט בראשון לציון | פסיכולוג אורה קניג, פסיכולוגית קלינית באשדוד | מערכות ארגוניות אקסנשיה - EXSCIENTIA בחיפה | תפירה תופרת - ילנה בגבעתיים | בלונים יאיר אמן הבלונים ברחובות | טיפול אישי אביבה שטיינמץ בבני ברק | נעליים נעלי נימרוד - קלארקס clarks בגבעתייםמחירון אלמנטים קלים לבניה | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון מעליות | מחירון עבודות בטון בשלד המבנה | מחירון מתקני מיזוג אוויר | מחירון עבודות בניה בבלוקים | מחירון עבודות איטום | מחירון חומרים לעבודות בטון | מחירון חומרי מליטה אגרגטים מוספים וערבים | מחירון תבניות לתקרות | מחירון ריהוט וציוד מורכב בבנין | מחירון מתקני הסקה | מחירון עבודות סיכוך, פרגולות ורצפות סיפון )דקים( | מחירון צינורות פוליאתילן למים קרים וחמים | מחירון חומרים לעבודות בניה | מחירון עבודות בטון בשלד המבנה | מחירון צינורות ופרופילים מ | מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון עבודות בניה | מחירון מסגרות חרש | מחירון מעליות ל-8 נוסעים לבנין ציבור (ללא חדר מכונה | מחירון פינות, רשתות וסרגלים  | מחירון מאגר מחירי בניה ותשתיות מהדורת 03/2016 (מחירי 02/2016), מחירי חומרים | מחירון חומרי זגגות | מחירון מוצרים לייצוב קרקע | מחירון מניעת חדירת דלקים לקרקע ממעצרות בטון | מחירון מעליות ל-6 נוסעים לבנין מגורים (ללא חדר מכונה | מחירון מוליכי נחושת | מחירון יריעות ביטומניות עם וללא השבחת פולימרים | מחירון שסתום אוויר משולב למים | מחירון מיכלי הדחה | מחירון מתנעים | מחירון כספות | מחירון בניה בבלוקי פומיס | מחירון בידוד עם טיט ורמיקוליט | מחירון שוחות ומפלים | מחירון פנלים מבודדים | מחירון חומרים לאיטום מישקים | מחירון עיבוד הקרקע, אדמת גינון וחיפויים | מחירון תכונות אגרגטים | מחירון איטום מחיצות בחדרים רטובים | מחירון קורות פלדה לעוגנים זמניים | מחירון חלון נגרר )הזזה( של 2 אגפים - סגנון קלאסי | מחירון אביזרי צנרת | מחירון צלונים ונציאנים | מחירון ארובות | מחירון סולמות כבלים | מחירון גופי תאורת חרום | מחירון מגדל פיגום אקרו | מחירון מדי מיםהחלטה בתיק עע"מ 7558/14 בבית המשפט העליון בירושלים עע"מ 7558/14 - א' לפני:כבוד הרשם גלעד ל | לפני כב' השופטת רונית פינצ'וק אלט תובעים 1. שלמה פאר 2. גלית נחמיה נגד נתבעים 1. בנק דיסקונט | לפני כב' הסגנית נשיא דליה אבי-גיא מבקשים 1. אביבית למסחר בע"מ נגד משיבים 1. ליאורה פור 2. י | בפני כב' הש' יוסף בן חמו תובעים 1. מדינת ישראל נגד נתבעים 1. מוחמד עבדאלקאדר ושות' בע&qu | החלטה בתיק ע"א 9754/05 בבית המשפט העליון בירושלים ע"א 9754/05 - א' בפני: כבוד הרשמת שושנה | בית המשפט המחוזי בבאר שבע אל חב' אולטקסט בע"מ @ALLTEXT.CO.IL COURT-DAROM אל מילים שרותי כתי | בפני כב' השופט יוסף סוהיל – סגן נשיא תובעת חני מערכות בע"מ ח.פ 51-3144337 נגד נתבעים 1.חגי | בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לעניינים אזרחיים ע"א 499/95 - ב' בפני: כבוד הנשיא א' ברק המער | בית משפט השלום בפתח תקווה תא"מ 53293-03-11 מדינת ישראל נ' תלה תיק חיצוני: מספר בקשה:2 בפני | בפני כבוד ה שופטת חנה מרים לומפ מאשימה מדינת ישראל נגד נאשם מחמד סאלח החלטה לא אישר – תמציא המאשימה | בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 16120-03-12 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' עתיד השמת עובדים | החלטה בתיק ע"א 4660/13בבית המשפט העליון ע"א 4660/13 לפני:כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור המערערת | 24868-01-15 בפני כב' השופט דניאל בן טולילה המאשימה מדינת ישראל ע"י עו"ד רומן זילברמן נ | בפני כב' השופט רונן אילן מבקש נועם פגנר נגד משיבה מדינת ישראל פסק דין בפני תביעה להצהרה כי היה ב | בקשה מס' 4 בפני כב' השופט דאוד מאזן מבקשת עיריית חיפה - המחלקה לביטוחי העיריה נגד משיב חנא ח | 20 נובמבר 2014 לפני: כב' השופטת מיכל פריימן התובעת 1. בלה קוצ'נב ע"י ב"כ: עו" | בית משפט השלום בפתח תקווה תא"ק 26602-06-12 מולטילוק טכנולוגיות בע"מ נ' פרדי שמואל בע&q | לפני כב' השופטת הבכירה ריבה ניב תובעים 1.הרצל סרוסי קבלנות ופיקוח בניין בע"מ ח.פ. 512869728 | לפני כב' השופט אברהם טל, סג"נ העותר ליאור ביטון נגד המשיב שירות בתי הסוהר <#2#> נוכחים: | בית משפט השלום בנתניה ה"פ 29916-06-11 ברדה נ' ברדה ואח' בפני כב' השופטת יעל קלוגמן | בבית המשפט העליון בירושלים רע"פ 4204/01 בפני: כבוד השופט א' ריבלין המבקש: אלי מדר נגד המשיבה: מ | בית משפט השלום בחיפה ‏כ' אלול תשע"א, 19 ספטמבר 2011 תא"ק 52399-06-11 בנק מזרחי טפחות ב | בית משפט השלום ברמלה ת"פ 3869-05-12 מדינת ישראל נ' אבו חמד 28 מאי 2012 לפני כב' הסגנית | בעניין: אסעד אבו ניגמה התובע נ ג ד 1.נאיף גאבי מוג 2.הלאומית חב' לביטוח בע"מ הנתבעים הודעת