מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

בפני
כב' השופטת חני סלוטקי – אב" ד
כב' השופט מרדכי לוי
כב' השופט אריאל חזק

המאשימה:
מדינת ישראל
ע"י עו"ד מירב עמר-כהן
פרקליטות מחוז דרום-פלילי

נגד

הנאשמים:
1. פיני מזרחי
ע"י עו"ד אהוד בן-יהודה
2. מאיר משה מגידיש – נדון
3. גבי אטדגי – נ דון

גזר דין לגבי נאשם 1

השופט מרדכי לוי
כללי
נאשם 1 (להלן: "הנאשם") הורשע, על פי הודאתו, בעבירות שלהלן, במסגרת שבעה אישומים: עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); עבירות של הובלה ונשיאה של נשק, לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא לחוק העונשין; ניסיון לעבירות בנשק (נשיאה והובלה), לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין; ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ, לפי סעיף 456 לחוק העונשין; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; ועבירות של הסתייעות ברכב לביצוע פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].
הודאת הנאשם ניתנה בעקבות הסדר טיעון שהתייחס לתיקון כתב האישום המקורי ולעניין העונש, כפי שיפורט להלן.
על פי החלק הכללי של כתב האישום המתוקן, במהלך כל האירועים המתוארים בכתב האישום, למעט באירוע מושא האישום הראשון, פעל העד י.א. (להלן: "עד המדינה") בסמכות וברשות משטרת ישראל.
על פי האישום הראשון בכתב האישום המתוקן, בתקופה הסמוכה לפני האירועים המתוארים באישום זה נוצרו קשרי חברות בין הנאשם לבין עד המדינה. בתאריך 19/8/12 סיפר הנאשם לעד המדינה כי פגש את רזיאל רווח (להלן: "רזיאל") והתקוטט עמו. בעקבות מפגש זה אמר הנאשם לעד המדינה כי הוא מעונין להשליך רימון רסס לביתו של רזיאל, ובין השניים נקשר קשר לביצוע פשע, להשליך רימון רסס לביתו של רזיאל בכוונה להפחידו ולגרום נזק לביתו. בהמשך לכך, באותו יום ובשעה שאינה ידועה למאשימה, נסעו הנאשם ועד המדינה ברכבו של הנאשם מסוג "מאזדה 3" מ.ר 65-463-88 (להלן: " הרכב") למקום באשקלון, שבו הסליק הנאשם, מבעוד מועד, רימון יד מס' 26 מסוג רסס (להלן: "הרימון"). הנאשם הוציא ממקום המחבוא את הרימון ונכנס עמו לרכב. בשעה 01:05 לערך התקשר הנאשם אל רפאל גאז (להלן: " רפאל"), ורפאל הכווין את הנאשם להגיע למקום שבו המתין לו. הנאשם ועד המדינה הגיעו למקום המפגש עם רפאל, והוא נכנס עמם לרכב. רפאל מסר את כתובתו של רזיאל, והשלושה נסעו אליה. הנאשם ירד מהרכב עם רפאל, ורפאל הצביע, עבור הנאשם, על ביתו של רזיאל שבקומת הקרקע. לאחר מכן הסיעו הנאשם ועד המדינה את רפאל לבית חבר באשקלון וחזרו יחד ברכב לביתו של רזיאל. בבית שהתה באותה עת אמו של רזיאל. הנאשם ירד מהרכב כשהרימון בידו, ועד המדינה נותר לשבת בתוך הרכב. הנאשם התקרב לחלון ביתו של רזיאל כשהוא נושא את הרימון בידו, ועד המדינה יצא מן הרכב והביט על המתרחש. הנאשם פתח את חלון חדר השינה בביתו של רזיאל, הסיט את הווילון, משך את נצרת הרימון, והשליך את הרימון אל תוך הבית בכוונה להפחיד את רזיאל ולגרום נזק לביתו. מיד לאחר מכן נמלטו הנאשם ועד המדינה מהמקום. עקב תקלה שאירעה, הרימון לא התפוצץ. בשעות אחר הצהריים הוזעקה המשטרה אל הבית ופינתה את הרימון.
על פי האישום השני בכתב האישום המתוקן, בתאריך שאינו ידוע למאשימה, החליט הנאשם לרצוח את מומי קסנטיני (להלן גם: " מומי"). הנאשם תכנן לרצוח את מומי, כאשר הלה יגיע ביום שישי ה-7/9/12 לבית ברחוב טבנקין בבת-ים שבו מתגוררת גרושתו של מומי (להלן: "הבית"). ביום 4/9/12, בשעה 22:45 לערך, הגיע הנאשם יחד עם עמי כריסי (להלן: "עמי") ברכב אל הבית. עמי נותר לשבת ברכב, והנאשם ירד מהרכב. הנאשם ביצע בדיקה בתיבות הדואר של בניינים 22 ו-24 ברחוב טבנקין על מנת לאמת את כתובתה של גרושתו של מומי. לאחר מכן עזבו הנאשם ועמי את המקום. בתאריך 5/9/12 הגיעו הנאשם ועד המדינה לביתו של אדם אחר (להלן: "האחר"). בפגישה זו קשרו הנאשם, האחר ועד המדינה קשר לביצוע פשע, קרי, לגרום למותם של מומי ושל שלום דומראני (להלן: " דומראני"). במסגרת הקשר ולשם קידומו, נקבע כי הנאשם יבצע את הרצח של מומי ביום 7/9/12 בבת-ים, וכי האחר יספק את הנשק. כמו כן נקבע כי האחר יסייע לנאשם בהמתת מומי אם יעלה צורך בכך. עוד נקבע כי האחר יהיה שותף לחיסולו של דומראני יחד עם הנאשם. בנוסף, הנאשם והאחר סיכמו כי יגדירו יחד יעדים השייכים ל"ארגון של דומראני", כדי לפגוע בהם בטווח המיידי. במסגרת הקשר הנ"ל, בתאריך 6/9/13, בשעות הערב, קיבל הנאשם לידיו אקדח ומחסנית מלאה בכדורים. הנאשם העביר את האקדח לעד המדינה וביקש ממנו להסליק את האקדח ואת המחסנית. הנאשם ועד המדינה נסעו על כביש 323, נעצרו בצד הדרך, ועד המדינה ירד מן הרכב והסליק את האקדח בצד הדרך.
על פי האישום השלישי בכתב האישום המתוקן, בהמשך לקשירת הקשר מושא האישום השני לעיל, בתאריך 6/9/12, בשעה 23:24 לערך, נסעו הנאשם ועד המדינה ברכב על כביש 232. כ-300 מ' מכביש מס' 3 עצר הנאשם את הרכב בצד הדרך, ועד המדינה ירד מן הרכב על מנת לקחת את האקדח ממקום מחבואו. הנאשם ועד המדינה המשיכו בנסיעה לכיוון העיר נתניה, כשהאקדח והמחסנית עמם ברכב. בשעת חצות לערך הגיעו הנאשם ועד המדינה לעיר נתניה והתאכסנו בבית מלון בעיר. בשעה 04:30 לערך יידע עד המדינה את משטרת ישראל כי הנאשם נמצא בבית המלון, כשבחזקתו האקדח ומחסנית מלאה בכדורים, וכי בכוונתו להמתין למומי בשעות אחר הצהריים, סמוך לביתו שבבת-ים, ולרוצחו. על מנת לסכל את הרצח המתוכנן נלקח עד המדינה על ידי משטרת ישראל לבדיקות רפואיות בבית החולים, וזאת כדי שעד המדינה יאמר לנאשם כי הוא אינו יכול להצטרף אליו באמתלה שאינו חש בטוב, ושהנאשם יאלץ עקב כך לדחות את ביצוע הרצח למועד אחר. עם שחרורו של עד המדינה מבית החולים הגיע הנאשם לאסוף אותו, והשניים חזרו לבית המלון הנ"ל. בתאריך 7/9/12, בשעה 10:30 לערך, נסעו הנאשם ועד המדינה על כביש מס' 2 לכיוון דרום, כשהאקדח והמחסנית עמם ברכב. לאחר מכן נסעו הנאשם ועד המדינה על כביש מס' 20 לכיוון דרום. הנאשם ועד המדינה החליטו להסליק את הנשק בצדי הדרך, מכיוון שהגיעו מוקדם מהמתוכנן וסברו שקיים סיכון להימצאות הנשק ברכבם בעת שיסתובבו בשטח. לאחר כ-100 מטרים עצר הנאשם את הרכב, ועד המדינה ירד בצדי הדרך והסליק את האקדח יחד עם המחסנית בתוך שיחים בסמוך לארון חשמל. משטרת ישראל, אשר קיבלה מידע מעד המדינה על כוונת הנאשם להוציא אל הפועל את ביצוע הרצח של מומי, הקימה מחסומים והציבה שוטרים באזור ביתו של מומי. הנאשם ועד המדינה ניסו להיכנס עם הרכב לרחוב שבו מתגורר מומי, אך נתקלו במחסומי המשטרה. הנאשם ועד המדינה אף ניסו להגיע לבניין של מומי מחלקו האחורי כשנסעו בניגוד לכיוון התנועה ובניגוד לתמרור, אך גם שם נתקלו במחסומי המשטרה. נוכח הנוכחות המשטרתית באזור החליט הנאשם לוותר בשלב זה על ביצוע הרצח.
על פי האישום הרביעי בכתב האישום המתוקן, במסגרת הקשר מושא האישום השני לעיל ולשם קידומו, בתאריך 7/9/12, בשעה 13:40 לערך, נפגש הנאשם עם גבי אטדגי (להלן: " נאשם 3") ועם עד המדינה במתחם "יוחננוף" בעיר אשדוד. במפגש זה קשרו הנאשם, נאשם 3 ועד המדינה קשר לביצוע פשע, קרי להובלת נשק, בכך שנאשם 3 התבקש לנסוע יחד עם עד המדינה למקום שבו הוסלק האקדח בכביש 20, כמפורט באישום השלישי לעיל (להלן: " מקום המסתור"), ולהעביר את האקדח למקום אחר. מאחר שנאשם 3 אמר כי הוא מתכונן לשבת, נדחתה הובלת הנשק למוצאי שבת. במסגרת הקשר ולשם קידומו, במוצ"ש 8/9/12, בשעה 20:30 לערך, שוחחו הנאשם ונאשם 3 וקבעו להיפגש באשדוד. בשעה 21:17 לערך נסעו נאשם 3 ועד המדינה מאשדוד אל מקום המסתור ברכב מסוג שברולט השייך לנאשם 3 (להלן: "רכב השברולט"). סמוך לשעה 21:50 עצר נאשם 3 את רכב השברולט בצדי הדרך על כביש 20. עד המדינה ירד מהרכב אל מקום המסתור, הוציא את האקדח ואת המחסנית, ועלה לרכב השברולט. בשלב זה לא היה האקדח תקין, עובדה שלא הייתה ידועה לנאשמים. נאשם 3 ועד המדינה נסעו ברכב השברולט ממקום המסתור לאזור התעשייה בבאר טוביה, ושם הסליק עד המדינה את האקדח ואת המחסנית במקום מסתור אחר.
על פי האישום החמישי בכתב האישום המתוקן, במסגרת הקשר מושא האישום השני לעיל, ולשם קידומו, בתאריך 9/9/12, בשעה 21:30 לערך, הגיעו הנאשם ועד המדינה ברכבו של הנאשם לאזור התעשייה בבאר טוביה, למקום שבו הוסלקו האקדח והמחסנית. עד המדינה ירד מהרכב ולקח את האקדח ואת המחסנית. הנאשם ועד המדינה נסעו ברכב, כשהם נושאים עמם את האקדח ואת המחסנית, למושב עוצם, שבו מתגורר דומראני, וזאת על מנת לירות בדומראני בכוונה לגרום למותו. הנאשם החנה את הרכב בתוך מושב עוצם אל מול ביתו של דומראני. הנאשם אמר לעד המדינה: "הלוואי והיה פה שלום", "תראה אין פה אף אחד חוץ מהטרקטורון של שלום". משהבינו כי דומראני אינו נמצא בבית, עזבו הנאשם ועד המדינה את מושב עוצם ונסעו לאשקלון. בהגיעם לאשקלון, ירד הנאשם מהרכב כשהאקדח ובו המחסנית בידיו, והטמין את האקדח בשטח חול.
על פי האישום השישי בכתב האישום המתוקן, בתאריך 13/9/12, בשעה 17:00 לערך, שוחח הנאשם עם עד המדינה על אודות המשך קידומו של הקשר לרצוח את מומי ואת דומראני באמצעות הנשק הקיים ברשותם. בשיחה זו ציין הנאשם בפני עד המדינה כי אם היה לו אקדח הוא היה יוצא למהלך, באומרו: "הייתי מוציא אותו החוצה, הייתי לא יודע מה הייתי שם אותך באיזה פינה, מתקשר אליו מלכלכך עליו שייצא לא יודע מה שיבוא לפגישה". באותו מעמד סיכם הנאשם עם עד המדינה כי הם יגיעו למקום שבו הוסלק הנשק באשקלון (להלן: " מקום המסתור באשקלון"), ישמנו את האקדח, ויוודאו כי האקדח תקין לפעולה. בהמשך לשיחה הנ"ל הורה הנאשם לעד המדינה להביא כוס של שמן לצורך שימון האקדח, ועד המדינה הביא מביתו שמן בבקבוק פלסטיק. בשעה 20:30 הגיעו הנאשם ועד המדינה ברכבו של הנאשם למקום המסתור באשקלון. הנאשם הוציא את האקדח ממקום המסתור באשקלון. הנאשם ועד המדינה נכנסו לעומק השטח הפתוח. הנאשם ועד המדינה שימנו את הנשק, והנאשם ביצע ניסוי ירי באקדח. האקדח לא ירה, ונמצא בלתי תקין. לאחר מכן, בשעה 22:55 לערך, נסעו הנאשם ועד המדינה לביתם של נאשם 2, מאור מגידיש (להלן: " נאשם 2") ושל דודו מגידיש באשדוד. בדרך לביתו של דודו מגידיש התקבלה שיחה טלפונית יזומה לטלפון של עד המדינה משוטר שהתחזה לסוחר אמל"ח המכונה " ראד" (להלן: "ראד"), בידיעתו של עד המדינה ובתיאום מראש עמו. הנאשם היה נוכח ברכב ושמע את השיחה. עד המדינה שוחח עם ראד על אודות הנשק וביקש ממנו שהות לאיסוף הכסף, ושלא ימכור את הנשק לאחר. הנאשם הורה לעד המדינה לומר לראד "שידבר איתך עוד שעה-שעתיים". עד המדינה עדכן את הסוכן כי "אני עכשיו נוסע לכיוון הכסף ולדבר ולארגן את הכסף, תן לי שעתיים". לאחר סיום השיחה הנ"ל ברר הנאשם עם עד המדינה האם ראד יוכל לתת לו גם רובה מסוג "קרבין". לאחר כעשרים דקות התקשר ראד שוב לטלפון הנייד של עד המדינה וביקש ממנו לרשום מספר טלפון על מנת להודיע לו את תשובתו. עד המדינה רשם את מספר הטלפון ושגה באחת הספרות. לאחר מכן, בהמשך לקשר ולשם קידומו, הגיעו הנאשם ועד המדינה לביתם של נאשם 2 ושל דודו מגידיש. הנאשם יידע את נאשם 2 ואת דודו מגידיש כי האקדח שיש בידו אינו תקין. נאשם 2 אמר בתגובה שיש לנקות את האקדח. דודו מגידיש אמר כי לא ייתכן שהאקדח אינו תקין, שכן ביצעו בו ירי 3 שבועות קודם לכן. הנאשם שאל את נאשם 2 ואת דודו מגידיש האם יתכן כי שימן את האקדח יתר על המידה, ודודו מגידיש השיב לו שייתכן. דודו מגידיש הציע לנאשם כי יחזיר לו את האקדח וכי הוא יספק לו אקדח אחר תחתיו. בהמשך, הנחו נאשם 2 ודודו מגידיש את הנאשם בדבר הטיפול באקדח. לבסוף סוכם כי הנאשם יבדוק את האקדח שוב לאחר שינקה אותו. במהלך השיחה הנ"ל קשרו הנאשם, נאשם 2, דודו מגידיש ועד המדינה קשר לביצוע פשע, קרי לרכישת רובה ארוך, וזאת מאחר שהנאשם ודודו מגידיש סברו כי הואיל ודומראני מכותר באנשים, אפשרות הפגיעה בו תיתכן רק באמצעות נשק המתאים לירי ממרחק. במסגרת הקשר הנ"ל סיכמו הנאשם ודודו מגידיש כי יבצעו רכישה של רובה צלפים מבחור ערבי, בתיווך של עד המדינה. הנאשם הציע לדודו מגידיש שישלח מישהו ("נציג שלך שיראה שיש בשר"). נאשם 2 שלל אפשרות ללכת לאזור המשולש בעצמו, אך הציע לדודו מגידיש לשלוח בחור ערבי מטעמם. במסגרת הקשר הנ"ל, ביום 14/9/12, שוחחו הנאשם ועד המדינה טלפונית בעניין התשובה שיחזירו לראד. הנאשם הנחה את עד המדינה לומר לראד "שישמור את זה, סגור שלוקחים את זה". ביום 15/9/12, במהלך מפגש בין עד המדינה לנאשם, מסר הנאשם לעד המדינה את מספר הטלפון של דודו מגידיש, על מנת שיתאם עמו את עסקת האמל"ח. בהמשך לקשר הנ"ל ולשם קידומו, בתאריך 16/9/12, בשעה 12:35 לערך, התקשר עד המדינה לדודו מגידיש ושאל אותו איזו תשובה לתת לסוחר הנשק. דודו מגידיש הנחה את עד המדינה לומר לסוחר הנשק כי "ביום רביעי חמישי נהיה אצלו". ביום 19/9/12, בשעה 11:56 לערך, התקשר עד המדינה לדודו מגידיש ואמר לו כי הסוחר יגיע עם הנשק לאזור שלהם, וביקש מדודו מגידיש לדעת מתי יפגשו אותו. דודו מגידיש אמר לו שהוא יבדוק את העניין. בשעה 13:45 התקשר דודו מגידיש לעד המדינה וחזר בו מעסקת הנשק.
על פי האישום השביעי בכתב האישום המתוקן, במסגרת הקשר הנ"ל ולשם קידומו, בתאריך 18/9/12, בשעה 19:55 לערך, אסף הנאשם את עד המדינה ברכבו באשדוד. הנאשם השאיר את מכשיר הטלפון הנייד שלו ברכב והורה לעד המדינה לעשות כך גם כן. הנאשם אמר לעד המדינה כי היום הם ייקחו את האקדח ממקום המסתור באשקלון, יקנו סולר, וישמנו את האקדח. לפי התכנון, עד המדינה ייקח את האקדח לבית שלו בקרית מלאכי וינקה אותו, ובהמשך יצאו השניים לחפש את מומי באשקלון ובמושב עוצם ויפגעו בו, כפי שתכנן הנאשם באישומים הנ"ל. בשעה 21:19 הגיעו הנאשם ועד המדינה לתחנת דלק באשקלון ומילאו סולר בבקבוק. לאחר מכן נפגשו הנאשם, נאשם 3 ועד המדינה בשכונה של נאשם 3 באשדוד. הנאשם ונאשם 3 קשרו קשר לביצוע פשע, קרי לשאת ולהוביל אמל"ח מאשקלון לקריית מלאכי. במסגרת הקשר ולשם קידומו, סוכם כי נאשם 3 יסיע את עד המדינה ממקום המסתור באשקלון אל ביתו בקריית מלאכי. הנאשם הסביר לנאשם 3 כי הוא חושש שהמשטרה עוקבת אחריו, וכדי למנוע מצב שבו המשטרה תתפוס אותו עם הנשק ברכב, הוא מעדיף שנאשם 3 יסיע את עד המדינה ויוביל עמו את הנשק. במסגרת הקשר ולשם קידומו, נסעו הנאשם ועד המדינה ברכבו של הנאשם, ונאשם 3 נסע ברכבו אחריהם מאשדוד לאשקלון. כאשר הגיעו הנאשם, נאשם 3 ועד המדינה לאשקלון, סמוך למקום שבו הוסלק הנשק, הבחין הנאשם בנוכחות משטרתית במקום. הנאשם, נאשם 3 ועד המדינה סובבו מסביב למיקום הסלקת הנשק, והנאשם 1 סבר כי המשטרה איתרה את הנשק. לאחר מכן חזרו הנאשם, נאשם 3 ועד המדינה לאשדוד.
הראיות לעונש
המאשימה הגישה את הרישום הפלילי של הנאשם וגזר דין בעניינו, שמהם עולה כי הנאשם הורשע בעבירה של הריגה, והוא ריצה בגינה עונש של 10 שנות מאסר בפועל. בנוסף על כך, בשנים 2001 ו-2003 הורשע הנאשם בעבירות אלימות נוספות.
מטעם ההגנה הוגשו מכתב שכתבה אשת הנאשם ואישור רפואי הנוגע למחלת ניוון שרירים שממנה סובל בנו של הנאשם.
עיקרי טענות הצדדים
על פי הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים, הוסכם כי הנאשם יודה ויורשע בעובדות כתב האישום המתוקן; כי לגבי האישום השלישי ולגבי האישום החמישי לא תעמוד המאשימה על הוכחת העבירה של ניסיון לרצח (הגם שהעובדות נותרו על כנן) ותסתפק בהרשעה בעבירות האחרות הנזכרות לעיל, מושא האישום השלישי והאישום החמישי; וכי המאשימה תגביל את עתירתה לעונש שלא יעלה על 7.5 שנות מאסר לריצוי בפועל וכן תטען לרכיבים עונשיים נוספים (מאסר על תנאי, קנס).
ב"כ המאשימה עמדה על השיקולים שעמדו בבסיס הסכמתה להגיע להסדר הטיעון: שיקולי יעילות, עומס וחיסכון בזמן שיפוטי; האינטרס הציבורי שבהודאת הנאשם במעשים המיוחסים לו, חרטה ולקיחת אחריות מצדו; וקושי ראייתי, בקשר לתיזה המשפטית שהיא תומכת בה, שלפיה ההתנהגות המתוארת באישומים השלישי והחמישי מהווה עבירה של ניסיון לרצח. ב"כ המאשימה הסבירה כי אף שהיא עומדת על התיזה המשפטית האמורה, וכך נותרו העובדות בכתב האישום המתוקן, היא עומדת מאחורי הסדר הטיעון, שלפיו היא לא תטען במקרה זה לעבירות של ניסיון לרצח. ב"כ המאשימה הדגישה כי אלמלא מכלול שיקולים אלו ובהעדר הסדר טיעון, היא הייתה עותרת למתחמי ענישה ולתוצאה עונשית החמורים בהרבה מהעונש שלו היא עותרת.
כאמור, המאשימה עתרה להטלת 7.5 שנות מאסר לריצוי בפועל, וכמו כן למאסר על תנאי ולקנס לפי שיקול דעת בית המשפט.
בטיעוניה עמדה ב"כ המאשימה על כך שכתב האישום מגולל סיפור של התארגנות עבריינית ל"חיסול חשבונות" בעולם התחתון. הנאשם קשר עם אחרים קשר לצורך רציחתם של מומי קסנטיני, של שלום דומראני ושל אחרים הקשורים בארגונו של דומראני. לשם כך הצטייד הנאשם באמל"ח וביצע מהלכים של ממש לקראת הוצאת התוכניות הרצחניות מן הכוח אל הפועל. הנאשם אף עשה שימוש באמל"ח, קרי זרק רימון רסס, כמתואר באישום הראשון, במקום שבו נכחו חפים מפשע.
לגבי האישום הראשון הוטעם כי אסון כבד נמנע אך בשל העובדה כי הרימון לא התפוצץ בשל תקלה ברימון עצמו. עוד הודגש כי הגם שהמאשימה ויתרה על טענתה שמעשי הנאשם באישום השלישי מתגבשים לכדי עבירה של ניסיון לרצח, הרי אם מעשיו של הנאשם לא היו מופסקים בשל "תקלות" (באישום השלישי, על ידי משטרת ישראל), היה בהם כדי לגרום לרצח של מומי קסנטיני.
ב"כ המאשימה ציינה כי הנאשם פעל בצורה עבריינית כאילו לית דין ולית דיין. הנאשם ראה באמל"ח ובשימוש בו דרך לפתרון סכסוכים. הוא הצטייד באמל"ח, ושינע אותו ממקום למקום. הנאשם לא חש מורא, אף כאשר הגיעו שוטרים לבת-ים (כמתואר באישום השלישי). גם כאשר הרפה הנאשם מהרעיון של ביצוע הרצח של מומי באותו היום, הוא לא זנח את תכניתו הפלילית.
הודגש כי הנאשם פעל בנחישות, בעזות מצח, בתחכום וביוזמה פלילית. הוא לא נמנע משימוש באמל"ח מכל סוג שהוא: רימון רסס, אקדח ברטה ומחסנית, רובה צלפים וכו'. לא הייתה מבחינתו של הנאשם מניעה לבצע רצח של אדם בדם קר, לאור היום. כל אלו מלמדים על המסוכנות מן הנאשם אשר חמוש באמצעי לחימה שונים ובנחישות להמית את אויביו. העבירות החוזרות ונשנות ממחישות את נחישות הנאשם ואת עקביותו בהוצאת התוכניות הרצחניות מן הכוח אל הפועל.
הנאשם פגע בערך העליון של קדושת החיים ושל שלמות הגוף. העובדה שבפועל לא אירע נזק מפעולות הנאשם, אינה יכולה להיזקף לזכות הנאשם, שכן אלו אינם דברים שאירעו מרצונו של הנאשם, אלא מדובר בתקלות אשר שיבשו את תוכניותיו של הנאשם.
הודגש כי על גורמי אכיפת החוק, על רשויות התביעה ועל בתי המשפט, לתרום תרומתם למלחמה בתופעה של החזקת אמצעי לחימה ושל חיסול חשבונות בעולם התחתון, שכתוצאה ממנה נקלעים גם חפים מפשע לקו האש.
בהקשר לאישום הראשון הפנתה ב"כ המאשימה לתפ"ח (ב"ש) 1078/08 מדינת ישראל נ' זגורי ולע"פ 1361/10 מדינת ישראל נ' זגורי, בעניינו של נאשם 2 שם (להלן: "עניינו של בוחבוט"), אשר שימש נהג מילוט באירוע של השלכת רימון רסס לעבר חצר מגורים ואשר הורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע, ניסיון להרוס נכס בחומר נפץ, היזק בזדון, היזק לבעל חיים והובלת נשק. בית המשפט המחוזי גזר בעניינו של בוחבוט עונש מאסר בפועל של 4.5 שנים, ובית המשפט העליון הפחית 8 חודשים מעונש זה עקב מחדלי חקירה. ב"כ המאשימה הטעימה כי הנסיבות במקרה דנן חמורות יותר מעניינו של בוחבוט, הן מכיוון שהנאשם במקרה דנן פתח, בעזות מצח, את החלון והשליך את הרימון פנימה, הן נוכח עברו הפלילי המכביד של הנאשם, ובשים לב לריבוי עבירות האמל"ח המיוחסות לנאשם במקרה דנן.
בהקשר לאישום השישי, המתאר קשירת קשר עם דודו מגידיש לביצוע עסקה של רכישת רובה צלפים, הציגה ב"כ המאשימה את גזר הדין שניתן בעניינו של דודו מגידיש בתפ"ח 12866-10-12 מדינת ישראל נ' מגידיש, אשר הורשע, בין היתר, בעבירה של קשירת קשר לפשע לגבי רכישת רובה הצלפים, ושבגינה, ובגין עבירה נוספת של מתן אמצעים לביצוע פשע (בכך שייעץ כיצד להשמיש את האקדח התקול), הוטל עליו עונש של 30 חודשי מאסר בפועל.
ב"כ המאשימה הדגישה כי לנאשם עבר פלילי מכביד, וכי הוא סיים לרצות עונש של 10 שנות מאסר בפועל בגין עבירה של הריגה שביצע בגיל 21. בנוסף על כך, בשנים 2001 ו-2003 הורשע הנאשם בעבירות אלימות נוספות: תקיפת עובד ציבור ופציעה ונידון לעונש של 20 חודשי מאסר בפועל. כמו כן הורשע הנאשם בעבירות של חבלה כשהעבריין מזוין ושל פציעה, ונידון ל-18 חודשי מאסר בפועל.

מנגד, עתר ב"כ הנאשם שלא להחמיר עם הנאשם, וטען כי העונש צריך לעמוד "בנקודת האמצע מהרף העליון", דהיינו 45 חודשים.
ב"כ הנאשם הדגיש את התיקון המשמעותי בכתב האישום המתוקן, לאחר מחיקת 3 עבירות של ניסיונות לרצח. הוא התייחס לקשיים הראייתיים שבכתב האישום המקורי, שלדבריו קיבלו ביסוס בפסק דין של מותב אחר בבית משפט זה, ולכך שהמאשימה נקטה תיזה משפטית בעייתית. עוד הוסף כי הבעייתיות בעדותו של עד המדינה היא שהובילה להסדר הטיעון.
ב"כ הנאשם ביקש לזקוף לטובת הנאשם את השיקולים שלהלן:
מעשי הנאשם לא גרמו כל נזק, לא לגוף ולא לרכוש.
העבירות בחלקן הגדול, היו פרי עידודו ויצירתו של עד המדינה. כך, למשל מהאישום השישי עולה כי המשטרה יזמה באמצעות עד המדינה ביצוע עבירות פליליות עצמאיות. ב"כ הנאשם הטעים כי פעילות סוכן משטרתי מהווה עילה להקלה בעונש. כל אשר התנהל בפרק הזמן הרלוונטי לאישום הרביעי ואילך (7-19/9/14) היה בידיעתה ובשליטתה של המשטרה. עד המדינה הוא ששלט בנסיעות להעברת הנשק.
חלק ניכר מעדי התביעה טרם נשמע.
אם התיק היה ממשיך להישמע היו נדרשות עוד עשרות ישיבות. הודאת הנאשם חסכה זמן שיפוטי יקר ואף הוצאות הקלטה וליווי, לרבות אלו הכרוכים ביציאה לביקור בשטח, וכן הוצאות האבטחה והשכר ששולם לעד המדינה.
הנאשם ויתר על ניהול הגנתו וקיבל אחריות למעשיו. הנאשם הודה והתחרט.
הנאשם נמצא מזה שנתיים במעצר, בתנאי בידוד ובהפרדה ארצית בתנאים קשים ביותר.
אשר לעברו של הנאשם נטען כי הנאשם נשפט ושילם את עונשו כמעט במלואו.
לבסוף הודגש כי הנאשם כבר אינו צעיר, ויש להתחשב בנסיבותיו המשפחתיות, על מנת שבסופו של דבר יחזור הנאשם למוטב, וינהל את החלק השני של חייו, כאב, כאיש משפחה וכאזרח שומר חוק.
הודגש כי לגבי האישום הראשון, אין מדובר בעבירה של ניסיון לרצח או בכוונה לפגוע באדם. מדובר ברימון אשר נזרק לחדר ריק. הרימון לא התפוצץ.
הסנגור הפנה גם הוא לעניינו של בוחבוט, ואבחן אותו בכך שטען כי התיק שם נוהל עד תום שמיעת הראיות, וכי שם נזרק רימון לעבר בית עיתונאי, והרימון התפוצץ.
כמו כן הפנה ב"כ הנאשם לתפ"ח (ב"ש) 1121/09 מדינת ישראל נ' לוי שבו נגזרו 40 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בגין עבירות של נשיאת נשק, של חבלה בכוונה מחמירה ושל היזק בחומר נפיץ. לטענת ב"כ הנאשם, ניתן ללמוד מפסקי דין אלו, כי "כאשר כתב האישום או חומר הראיות מגלה קושי ראייתי וכאשר הנסיבות אינן כה ברורות, יש לכך ביטוי בגזר הדין".
לטענת ב"כ הנאשם, אין להשוות את עניינו של הנאשם לזה של דודו מגידיש, שכן בעניינו של מגידיש נוהל המשפט עד תום.

הנאשם מסר בבית המשפט כי יש לו ילדים קטנים, וכי הוא מבקש רחמים מבית המשפט.
דיון והכרעה
העבירות שבהן הורשע הנאשם הן עבירות חמורות, כל אחת כשלעצמה, ובוודאי שעה שהן מצטרפות זו לזו.
בגין האישום הראשון, שבו השליך הנאשם רימון רסס אל ביתו של רזיאל, הורשע הנאשם, בכך שקשר קשר להשליך את הרימון, בהובלה ובנשיאה של הרימון, בהנחת חומר נפיץ בביתו של רזיאל ובאיומים.
בגין האישום השני הורשע הנאשם בכך שקשר קשר לרצוח את מומי קסנטיני ואת דומראני, בכך שקשר קשר להעביר נשק ובנשיאה ובהובלה של אקדח ובהסתייעות ברכב לביצוע פשע.
בגין האישום השלישי הורשע הנאשם בכך שנשא נשק ותחמושת ובכך שהסתייע ברכב לביצוע פשע, וזאת בהמשך לקשירת הקשר לרצוח את מומי קסנטיני כמתואר באישום השני.
בגין האישום הרביעי הורשע הנאשם בכך שקשר קשר להובלת האקדח ובכך שהוביל את האקדח, וזאת בהמשך לקשירת הקשר לרצוח את מומי קסנטיני או את דומראני כמתואר באישום השני.
בגין האישום החמישי הורשע הנאשם בכך שהוביל אקדח תוך הסתייעות ברכב לביצוע פשע, וזאת בהמשך לקשירת הקשר לרצוח את דומראני כמתואר באישום השני.
בגין האישום השישי הורשע הנאשם בכך שהחזיק אקדח ובכך שקשר קשר לרכוש נשק, וזאת בהמשך לקשירת הקשר לרצוח את מומי קסנטיני או את דומראני כמתואר באישום השני.
בגין האישום השביעי הורשע הנאשם בכך שקשר קשר להובלת האקדח ובכך שניסה להוביל את האקדח, וזאת בהמשך לקשירת הקשר לרצוח את מומי קסנטיני או את דומראני כמתואר באישום השני.

מספר האירועים – על פי סעיף 40יג לחוק העונשין, תחילה יש לקבוע האם מדובר ב"אירוע אחד", כך שייקבע מתחם עונש הולם אחד לאירוע כולו, או שמא מדובר ב"כמה אירועים", כך שייקבע מתחם עונש הולם לכל אירוע בנפרד. כן ראו בעניין זה: ע"פ 1605/13 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקאות 18-15 לחוות דעתו של השופט ס' ג'ובראן (27.8.2014).
באי כוח הצדדים לא התייחסו לכך מפורשות בטיעוניהם, למעט טענתו של ב"כ הנאשם כי יש להתייחס לעבירות של נשיאת נשק כאל מכלול אחד.
בנסיבותיו של התיק דנן נראה כי נכון יהיה להתייחס לאירוע שבאישום הראשון כאירוע אחד ולאירועים שביתר האישומים (השני עד השביעי) כאירוע אחר נוסף, נוכח הדמיון שבהתנהלותו של הנאשם באותם אישומים ובשים לב לכך שכל מעשיו ביתר האישומים היו במסגרת הקשר המתואר באישום השני. לפנינו אפוא שני אירועים, האחד, השלכת הרימון לביתו של רזיאל (להלן: " האירוע הראשון"); והשני, הקשר לרצוח את מומי קסנטיני או את שלום דומראני, העבירות בנשק שבוצעו במסגרת קשר זה וכך גם העבירות של הסתייעות ברכב לביצוע פשע (להלן: "האירוע השני").

באי כוח הצדדים הציגו לפנינו הסדר טיעון של "טווח ענישה", שלפיו המאשימה תגביל עצמה בטיעוניה לעונש מאסר בפועל של 7.5 שנים. ההגנה לא הוגבלה בטיעוניה. ב"כ הנאשם טען לפנינו כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל של 45 חודשים בלבד.
על פי פסיקת בית המשפט העליון בסוגיה של בחינת הסדרי טיעון לאחר תיקון 113 לחוק העונשין, על בית המשפט לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם ואת העונש בתוך המתחם שהיו נקבעים אלמלא הסדר הטיעון, ולאחר מכן להשוות בין העונש בתוך המתחם ללא ההסדר לבין העונש המוסכם בהסדר הטיעון. באותה דרך, כאשר מדובר בטווח ענישה מוסכם, יש לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם ולאחר מכן לבחון אותו לעומת טווח הענישה המוסכם, ולאחר שהאחרון יאושר, לקבוע את העונש המדויק בתוך הטווח (ראו: ע"פ 512/13 פלוני נ' מדינת ישראל, בעיקר בפסקה 19 לחוות הדעת של השופט ח' מלצר (4/12/13); ע"פ 3856/13 גוני נ' מדינת ישראל, בעיקר בפסקה 12 לחוות דעתה של השופטת ע' ארבל (3/2/14); ע"פ 9246/12 חמאיסה נ' מדינת ישראל (24/3/14)).

מתחם העונש ההולם בשני האירועים – בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב בפרמטרים הבאים: הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו, נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כמפורט בסעיף 40ט לחוק העונשין, ומדיניות הענישה הנהוגה (ראו, למשל, ע"פ 2918/13 דבס נ' מדינת ישראל, בפסקה 6 (18/7/13); ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל , בפסקאות 29-18 לחוות דעתו של השופט נ' סולברג (5/8/13) (להלן: " עניין סעד"); ע"פ 4741/13 מדינת ישראל נ' נעאמנה, בפסקה 13 (10/6/14)).
לגבי האירוע הראשון, יש לזכור כי במקרה דנן העבירות שבהן הורשע הנאשם הן קשירת קשר לביצוע פשע, הובלה ונשיאה של נשק שלא כדין, הנחת חומר נפיץ בכוונה להרוס נכס או להזיק לו ואיומים. על פי כתב האישום המתוקן, מטרת הקשר ומטרת השימוש ברימון הרסס הייתה בכוונה להפחיד את רזיאל, שעמו הסתכסך הנאשם, ולגרום נזק לביתו. אמנם, לא הייתה כוונה לפגוע בגוף, אולם ברי כי יש בהשלכת רימון רסס לתוך בית מגורים סיכון לפגיעה גם ביושבי הבית, כך שהערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות הם שלום הציבור וקדושת הגוף והחיים. הנאשם לא ביצע את מעשיו בחמת זעם רגעית, אלא על פי תכנון ומחשבה. אין משמעות רבה לטענת ההגנה כי בסופו של יום הרימון לא התפוצץ ולא נגרם כל נזק. כזכור, הרימון לא התפוצץ בשל תקלה טכנית, ולא מסיבה הקשורה לנאשם.
המניע שהביא את הנאשם לבצע את העבירות היה כאמור חיסול חשבונות, ותופעה זו יש להוקיע מכל וכל. ראו, למשל, בעניין סעד, בפסקה 36: "אחד מן השיקולים אשר ניתן לשקול בעת גזירת הדין (שאין בכוחו להביא לחריגה ממתחם הענישה) הריהו רלוונטי לאירוע נושא דיוננו – הצורך בהרתעת הציבור. האלימות הגואה במקומותינו אינה גזירת-גורל ולא כורח המציאות. יש צורך לשנות את המאזן. במקום שאזרחים ישרים תמימי-דרך יִרְאו ויִרָאו, יחששו לבטחונם, יהיו אלה העבריינים האלימים – בכוח ובפועל – שאימת הדין תיפול עליהם, והם יֵרתעו מפני שימוש בנשק קר וחם לשם חיסול חשבונות בעשיית דין עצמית. שינוי המאזן – הסבת יראת האנשים התמימים לאימת אנשי-המדון – צריך להעשות גם באכיפה ובענישה קשה ".
בשים לב למכלול שיקולים אלו אנו קובעים כי מתחם העונש ההולם בגין האירוע הראשון הוא 6-3 שנות מאסר בפועל.

לגבי האירוע השני, כאמור מדובר בקשר לרצוח את מומי קסנטיני ואת שלום דומראני ובעבירות בנשק שבוצעו במסגרת קשר זה, לרבות הובלת נשק ותחמושת וקשירת הקשר לרכוש רובה צלפים. גם בהקשר זה אין משמעות לכך שמעשי הנאשם לא צלחו, שכן קשירת הקשר כשלעצמה היא עבירה מוגמרת, והתקיימות העבירה אינה מותנית בביצוע הפשע שלגביו נקשר הקשר. במקרה דנן מדובר בקשר המכוון לרצוח בני אדם ובהצטיידות באמל"ח בשל כך. הערכים החברתיים שנפגעו מפעילות זו הם קדושת החיים והגוף וההגנה על שלום הציבור. גם כאן, הנאשם לא ביצע את מעשיו בחמת זעם רגעית אלא על פי תכנון ומחשבה, ומדובר בשרשרת ארוכה של מעשים המלמדים על נחישותו של הנאשם לממש את מטרתו. הנזק שהיה עלול להיגרם מביצוע העבירות הוא חמור ביותר, וחיי אדם עלולים היו להיפגע. אכן, בפועל לא נגרם כל נזק, אולם לא הנאשם הוא שהשפיע על כך.
בניגוד לטענות הסנגור, כתב האישום המתוקן אינו מצביע על כך שעד המדינה השפיע על הנאשם בביצוע העבירות (ראו סעיף 40י(ד) לחוק העונשין, שלפיו כתב האישום שבעובדותיו הודה הנאשם, יכלול "את כל העובדות והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה").
בשים לב למכלול הנסיבות, אנו קובעים כי מתחם העונש ההולם בגין האירוע השני (האישומים השני עד השביעי) הוא 10-6 שנות מאסר בפועל.

בחינת הסדר הטיעון על פי מבחן האיזון – מכלול השיקולים שהובילו את הצדדים להגיע להסדר טיעון, כפי שפורט בטיעוניהם, מוביל למסקנה שהסדר הטיעון הוא סביר בנסיבות הכוללות, הגם שאלמלא הסדר הטיעון היה מקום להטיל על הנאשם עונש חמור יותר, ולפיכך החלטנו לכבדו.
לאור נסיבות מקרה זה ונוכח הסדר הטיעון שנערך בין הצדדים, ושיש בדעתנו לכבדו, בהיותו כאמור סביר בנסיבות העניין, אנו סבורים כי ראוי לעשות שימוש בסמכותנו לפי סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין ולגזור על הנאשם עונש כולל לכל (לשני) האירועים.

גזירת העונש המתאים –בגזירת העונש המתאים לנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כמפורט בסעיף 40יא לחוק העונשין. כמו כן רשאי בית המשפט להתחשב בשיקולי הרתעה אישית (סעיף 40ו לחוק העונשין) והרתעת הרבים (סעיף 40ז לחוק העונשין), ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.
אין לקבל את הטענה של ההגנה כי יש להקל בעונשו של הנאשם בשל הקשיים הראייתיים. כבר נפסק כי הסדר טיעון מגלם בתוכו את המשקל שנתנו הצדדים לקשיים הראייתיים בתיק, וכי אין מקום שבית המשפט ייתן להם משקל נוסף לקולא. על בית המשפט לבחון את הסדר הטיעון על פי עובדות כתב האישום המתוקן שבהן הודה הנאשם, והקשיים הראייתיים אינם צריכים לבוא בגדר שיקוליו, שכן אין כל סיבה שהנאשם ייהנה פעם נוספת מאותם קשיים ראייתיים (ראו: ע"פ 2562/10 באדיר נ' מדינת ישראל, בפסקה 8 לחוות דעתה של השופטת ע' ארבל (2/4/12); ע"פ 8750/12 טומשצ'וק נ' מדינת ישראל , בפסקה 16 (12/5/14)).
במקרה דנן מדובר בעבירות רבות, ואף אין מדובר בהסתבכות הפלילית הראשונה של הנאשם. לחובתו הרשעות בעבירת הריגה ובעבירות אלימות נוספות שבגינן ריצה עונשי מאסר בפועל שאינם קצרים. כמו כן שקלנו את שיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים, בהקשר זה של שימוש באלימות ובנשק כאמצעי לפתרון סכסוכים.
מנגד, שקלנו לקולא את הודאת הנאשם, את נטילת האחריות שלו על מעשיו, את החיסכון בזמן השיפוטי ובמשאבים הודות להודאתו, ואת נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, בהיותו בעל משפחה ואב לילדים קטנים, שאחד מהם חולה במחלה גנטית קשה של ניוון שרירים.

סוף דבר, לאחר שנתנו דעתנו למכלול שיקולי הענישה ולכל הנסיבות לחומרה ולקולה וכן לאיזון הראוי ביניהם, החלטנו להטיל על הנאשם עונש כולל כדלהלן:
שבע שנות מאסר בפועל, שמניינן מיום מעצרו 19/9/12.
מאסר על תנאי למשך שנתיים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירה מסוג פשע תוך 3 שנים מיום שחרורו.
קנס בסך 15,000 ש"ח או 90 ימי מאסר תמורתו.

זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום
ניתן היום, ז' תשרי תשע"ה, 01 אוקטובר 2014, במעמד הצדדים.

חני סלוטקי, שופטת
אב"ד

מרדכי לוי, שופט

אריאל חזק, שופט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

קרוואנים קרובים אל לויטן 4, תל אביב יפו, ישראל | מולטימדיה קרובים אל עלייה 42-48, עפולה, ישראל | מעליות קרובים אל | אבטחת איכות קרובים אל 90, טבריה, ישראל | אלקטרוניקה קרובים אל | חונכות לבני נוער קרובים אל שדרות שאול עמור, מגדל העמק, ישראל | וילונות קרובים אל הסנפיר, יבנה, ישראל | קראטה קרובים אל שלום הגליל 4, עכו, ישראל | בתי מרקחת קרובים אל שאול המלך 17-47, אופקים, ישראל | עבודות עפר קרובים אל מועאוויה, אום אל-פחם, ישראל | גני חיות קרובים אל שדרות מנחם בגין, בית שאן, ישראל | מהנדסי תחבורה קרובים אל 3855, בית שמש, ישראל | כרטיסי זיהוי קרובים אל דרך משה פלימן 4, חיפה, ישראל | תשמישי קדושה קרובים אל 40, ישראל | חריטה אומנותית קרובים אל | טיהור שפכים קרובים אל שדרות קק"ל, כרמיאל, ישראל | בתי מלון קרובים אל 4, זכרון יעקב, ישראל | וטרינרים קרובים אל אחד העם 95, בית שאן, ישראל | אופניים קרובים אל האריג 7, מגדל העמק, ישראל | מבלטים קרובים אל החניכים, אשדוד, ישראל | סוכנות רכב דוד לובינסקי בע"מ בהרצליה | מכולות וקונטיינרים ד.ר. מרין אנטרפרייזס בע"מ בחיפה | מורה לנהיגה אזולאי דוד בנשר | בשמים "תורפז" תמציות בושם וטעם בע"מ בחולון | מנועים קאריל שיווק בינלאומי בע"מ בהרצליה | מאגרי מידע יפעת infor בתל אביב - יפו | גילוי וכיבוי אש עבו שמואל ובניו בע"מ בטבריה | הפקות הפקות D3 סנטר בגינתון | בשמים כל בו חיים ואתי בתל אביב - יפו | טלוויזיות אור אלקטרוניקה באור עקיבא | תקשורת וויביון בע"מ ביקנעם עילית | ישיבה ישיבת "אהבת שלום" בירושלים | תקשורת איקונקט בע"מ באזור | העצמה אישית כח - כלים וחוסן בקרית גת | טכנולוגיות ירוקות מי קשת בחיפה | עיבוד נתונים חשבים בתל אביב - יפו | גרפולוג זמיר גרפולוגיה עסקית ומשפטית בתל אביב - יפו | קרוואנים אלסף עבודות מתכת בע"מ בבית חנן | אבלות חב' קדישא של הכורדים ועדות המזרח בחיפה | תקשורת איי.וי.די ייעוץ ותיכנון מערכות בכפר סבאמחירון חומרי מליטה אגרגטים מוספים וערבים | מחירון צינורות לביוב מפוליאתילן קשיח HDPE | מחירון נגרות אומן ומסגרות פלדה | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון פנלים מבודדים | מחירון מתקני תברואה | מחירון חומרים לעבודות טיח | מחירון מתקני חשמל | מחירון כבלים ומוליכים | מחירון אבן שפה, תיחום, גן, מחסומים ומדרגות טרומיות | מחירון צינורות פלדה ואביזריהם | מחירון צינורות לביוב מפוליאתילן קשיח HDPE | מחירון בדיקות מעבדה לקרקע, דרכים ובטון | מחירון עבודות אלומיניום | מחירון מתקני הסקה | מחירון מעליות ומתקני הרמה לנכים | מחירון עבודות צביעה | מחירון מתקני מיזוג אוויר | מחירון עלות חומרים לעבודות שלד | מחירון חומרים לעבודות בטון | מחירון כלונסאות בטון בקדיחה יבשה | מחירון מעקות בטיחות והפרדה | מחירון זכוכית בידודית | מחירון טיח לבידוד תרמי של קירות חוץ | מחירון חגורות | מחירון ריהוט משרדי | מחירון פרופילי פלדה ריבועיים ומרובעים | מחירון פרופילים לגבס | מחירון חופה מושתקת לדיזל גנרטור | מחירון עוגני קרקע זמניים | מחירון צינורות פוליאתילן למים קרים וחמים עם גרעין אלומיניו | מחירון פנל התראות | מחירון רצפות מאריחי סיבית | מחירון נקודות שונות | מחירון זכוכית רפלקטיבי | מחירון אסלות מחרס | מחירון מבנה לוח דירתי | מחירון מוצרים לייצוב קרקע | מחירון יחידות מאייד ויחידות עיבוי לחדר קירור (18°C | מחירון יריעות לגגות ירוקים (גגות עם צמחיה) | מחירון צנרת ניקוז | מחירון מערכת הסקה תת ריצפתית | מחירון טיפול בגז ראדון | מחירון מערכות איוורור וסינון אב"כ | מחירון פריקסט | מחירון תושבת למזגן ושונות | מחירון מא"זים אופיין C | מחירון אגרגרטים (בשער המפעל) | מחירון סככות ורשתות צל | מחירון מגוף טריז רחב לביובלכבוד משרד המשפטים/לשכת הוצל"פ באר שבע התקוה 5, באר שבע, 84102 הנדון: עיקול על כלל נכסי החייב ל | בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עפ"ת 30564-10-11 רביעה נ' מדינת | בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ת"ק 21664-11-11 ספקטור נ' בית אגמי - חברה לשיווק רהיטים | לפני כב' הרשם בכיר נועם רף תובעים 1. אדית האזה נגד נתבעים 1. מנורה מבטחים בע"מ הודעה א.ג.נ. | בפני כב' השופטת יעל בלכר מבקשים 1. יצחק תומר נגד משיבים 1. עולם אחר גיאוגרפי בע"מ 2. ר.י. ר | בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 27766-10-11 כהן ואח' נ' כהן תיק חיצוני: 29 אפריל 2012 בקשה | לפני כב' הרשמת בכירה יפעת ביטון אונגר תובעים 1. רודה. מ. בע"מ נגד נתבעים 1. שלמה אדמון גניש | בית משפט השלום בירושלים ת"א 17374-08 זר נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" 09 או | החלטה בתיק בע"מ 4709/12 בבית המשפט העליון בע"מ 4709/12 לפני:כבוד השופטת ע' ארבל המבקשים:3 | החלטה בתיק בש"פ 3937/04 בבית המשפט העליון בש"פ 3937/04 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה העורר | 19966-07-12 בפני כב' השופטת ג'ני טנוס המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשם סאבר ח'טיב <#2#> | מספר בקשה:33 בפני כב' השופט יהודה פרגו – שופט בכיר תובע ישראל אשכנזי נגד נתבעת סטימצקי(2005) בע& | בבית המשפט העליון בש"פ 3295/01 בפני: כבוד השופט א' א' לוי המבקשת: מדינת ישראל נגד המשיב: פלוני | החלטה בתיק בג"ץ 4844/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4844/12 לפני:כבוד | לכבוד לשכת הוצל"פ צפת מעלה כנען 11, צפת, 13230 הנדון: עיקול על כלל נכסי החייב לפי צו בתיק: מספר | בית משפט השלום בירושלים ת"א 10400-07 אליהו נ' חברת נ.צ.ב.א החזקות 1995 בע"מ ואח' ת | בפני כב' השופטת נועה גרוסמן, סגנית נשיאה תובעים 1.חיים שרון 2.ויולט שרון נגד נתבעים 1.בנימין עוז | בבית המשפט העליון ע"א 2472/02 בפני: כבוד הרשם בעז אוקון המערער: סלימאן עבד אלמג'יד סלימאן נגד ה | בית משפט השלום לתעבורה בחיפה תת"ע 2285-12-08 מדינת ישראל נ' ספיאשווילי תיק חיצוני: 90200546 | בית משפט השלום באשקלון ת"א 10786-09-11 טללי הנגב בע"מ נ' לתכנון ובניה רהט ואח' תיק | בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 13895-05 שבתאי סימה ואח' נ' בנק לאומי משכ. סניף משרד | 15885-06-15 לפני כבוד ה שופט דניאל בן טולילה המאשימה מדינת ישראל ע"י עו"ד זילברמן נגד הנאש | בפני כב' הגורם שיפוטי בתיק מבקשים 1. נג'וד אבו עטא נגד משיבים 1. כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה | בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"ק 52641-01-12 יעקוביאן נ' ברגיג תיק חיצוני: בפני כב' ה