מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

בפני
כב' השופטת עידית וינברגר

התובעת

מוסך נעמה בע"מ ח.פ. 512070806

נגד

הנתבע

ערן רווח ת.ז. XXXXXX550

פסק דין

תביעה כספית על סך 31,467 ₪ שעילתה מבוססת על הטענה כי מנוע רכב שרכשה התובעת מהנתבע היה פגום.

בתאריך 20.2.08 רכשה התובעת מהנתבע מנוע אודי4A משומש, שמספרו 166054 (להלן:"המנוע"). באותה עסקה, רכשה התובעת גם ארבעה חישוקי מגנזיום והעסקה כולה הסתכמה ב- 13,860 ₪.
בעלי הדין חלוקים ביניהם ביחס למחירו של המנוע, אולם על כך בהמשך.

התובעת התקינה את המנוע ברכב מספר 89-315-51 (להלן:"הרכב") השייך לסמירה אל לאלא. הרכב שוחרר מהמוסך בתאריך 19.3.08.
לטענת התובעת, לאחר מספר תלונות של בעלת הרכב (באמצעות בעלה פואד – הלקוח) על שמן שהתגלה במי המצנן, ולאחר שהוחלפו מקרן מים ו מצנן, ללא הועיל, הגיעו עובדי התובעת למסקנה כי קיים סדק במנוע, ורק לאחר שהוחלף המנוע באחר, נפתרה הבעיה.
בתביעתה, עותרת התובעת לחיוב הנתבע בהשבת עלות המנוע הפגום שנמכר לה, ולחיובו בשיפוי בגין הנזקים שנגרמו לה עקב הפגם במנוע.

בכתב ההגנה שתי טענות מרכזיות:
האחת – אין אחריות על התחממות מנוע. נציג מטעם הנתבע שנשלח אל מוסך התובעת בדק ומצא כי המנוע התחמם ורתח, וכתוצאה מכך נגרם הנזק למנוע.
השניה – תקופת האחריות הינה 90 יום בלבד, ופניית התובעת אל הנתבע נעשתה, לראשונה, ביום 19.6.08, לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.
הנתבע אינו מכחיש כי בבדיקת הנציג מטעמו, נמצא שמן במי המצנן, אך לטענתו, נראה כי המנוע התחמם כתוצאה ממצנן לקוי שהתפוצץ.

האם הוכח כי המנוע נמכר לתובעת פגום?
בהחלטתי מיום 19.12.13 מיניתי את כמומחה מטעם בית המשפט את הנדסאי הרכב מר שפי שמעון (להלן:"המומחה"). בהחלטת המינוי, התבקש המומחה לבדוק את מנוע הרכב, ולקבוע מהו הליקוי הקיים בו כיום, ככל שקיים.
בנוסף, התבקש המומחה לקבוע, בהנחה שקיים ליקוי, האם היה במנוע מלכתחילה או שמא ליקוי אחר, ברכב בו הותקן, הוא שגרם נזק למנוע.
המומחה בדק את המנוע בנוכחות נציגים מטעם בעלי הדין.
חוות דעתו של המומחה הוגשה ביום 26.1.14.

אומר כבר עתה, כי חוות הדעת ועדותו של המומחה מעוררות קושי. מקריאת חוות הדעת ומחקירתו בבית המשפט, עולה כי המומחה לא השיב באופן ברור לשאלות שנשאל. עם זאת, אני סבורה כי נקודה אחת הובהרה בחוות דעתו במידה גבוהה של וודאות – היא שאלת התחממות המנוע.
כשנשאל המומחה, במהלך עדותו, מה למיטב הבנתו התבקש לבדוק, השיב כי הבין שהתבקש לבדוק האם נגרם למנוע נזק כתוצאה מהתחממות (בעמק 9 ש' 24-32).
לשאלה זו, ולה בלבד, ניתן למצוא תשובה ברורה בחוות הדעת ובעדותו של המומחה.
המומחה כתב בחוות דעתו, כי לאחר שפירק את ראש המנוע, לא מצא שחיקה או חספוס בלתי סביר, היכול להעיד על שחיקה חריגה של הבוכנות או הצילינדרים, אשר היו עשויים לגרום לחימום יתר ולנזק לגוף המנוע עצמו.
בפרק המסקנות, כתב המומחה:
"לאר בדיקתי, המנוע ומרכיביו לא ניזוקו כלל מחימום יתר ו/או משימון לקוי, חד וחלק. אילו הייתי בספק הייתי לוקח דגימה למעבדה." (סעיף ג' לפרק המסקנות).
בעדותו חזר המומחה על מסקנה זו (עמ' 9 ש' 10-11).

ממצא זה של המומחה, סותר את אחת מטענות ההגנה העיקריות של הנתבע, שכן הנתבע טען לאורך כל הדרך, כי אם המנוע פגום, הרי זה משום שבשל ליקוי אחר ברכב, כפי הנראה במצנן, התחמם המנוע וההתחממות היא שגרמה לו נזק (ראו: בכתב ההגנה , בסעיף 11 לתצהיר הנתבע , ובסעיף 1.10 לסיכומי הנתבע).

משקבע המומחה כי למנוע לא נגרם כל נזק בשל התחממותו, אין לי אלא לדחות את טענת הנתבע לפיה המנוע נפגם כתוצאה מהתחממות יתר (שמקורה בפגם במצנן או ברכיב אחר).

נציג התובעת והנתבע מסכימים כי לו היה נגרם נזק למנוע כתוצאה מהתחממות, "לא היה הרכב יכול לנסוע אפילו יום אחד" (ראו: עדותו של בשותי בעמ' 16 ש' 29-30) וטענת הנתבע בכתב ההגנה.
אין חולק, כי במקרה הנדון, החל מהרגע בו חזר בעל הרכב אל המוסך כשבפיו התלונה על "שמן במי המצנן" ועד לרגע בו נפתרה הבעיה, לאחר החלפת מנוע, חלף זמן לא מבוטל, במהלכו נסע הרכב 4,000 ק"מ. עובדה זו, מחזקת את המסקנה כי המנוע לא ניזוק כתוצאה מהתחממות.

הסיבה לחדירת שמן אל מי המצנן
אין מחלוקת, כאמור, כי שמן חדר אל מי המצנן. הנתבע אישר זאת כבר בכתב ההגנה.
בחוות דעתו, כותב המומחה, כי שמן מנוע לא חדר כלל אל חלקו הפנימי של המצנן אל מי הקירור או אל גוף המנוע עצמו ו/או לאגן שמן המנוע (סעיף א' בפרק המסקנות).
בחקירתו הנגדית, נשאל המומחה האם נכון שכלל לא בדק את המצנן, שכן זה לא הובא אליו לבדיקה, ונאלץ להודות שאכן כך (ע' 8 ש' 28-32 ועמ' 9 ש' 1).
בנוסף, ברור כי בתוך המנוע אמור להיות שמן מנוע, ובפרט באגן השמן של המנוע. לפיכך המסקנה לפיה "שמן מנוע לא חדר כלל...אל גוף המנוע עצמו ו/או לאגן השמן של המנוע" חסרת היגיון לחלוטין. המומחה עצמו אישר בחקירתו, כי באגן המנוע חייב להיות שמן מנוע (עמ' 11 ש' 22-23).

עוד עולה, מחקירתו של המומחה, כי לא הבין שהתבקש לבדוק האם קיים סדק במנוע מלכתחילה, וכי סבר שעליו לקבוע האם המנוע מתחמם ומה הנזק שקיים בו (בעמ' 9 לפרוטוקול ובפרט בעמ' 10 שורה 1 ואילך).

בהמשך, נשאל המומחה האם היה מבחין אם היו סדקים במנוע, והשיב שניתן היה להבחין בסדקים, אם היו, ובמנוע שבדק לא ראה סדקים (בעמ' 10 ש' 6-10).
תשובתו זו של המומחה אינה תומכת בטענת התובעת, אולם מדובר בתשובה שניתנה במהלך חקירה נגדית, כאשר ברור, מעדותו של המומחה עצמו, שבזמן בדיקת המנוע כלל לא בדק את הטענה בדבר קיומם של סדקים, וכלל לא היה מודע לטענה. בנסיבות אלה, כשלא חיפש סדקים בזמן הבדיקה, לא ניתן לקבל את תשובתו, שניתנה לראשונה באולם בית המשפט. ברי כי אדם הנשאל בדיעבד, אם הבחין במהלך הבדיקה בסדקים, שכלל לא ידע שעליו לחפש אותם, לא יוכל להשיב תשובה מהימנה. קל וחומר כאשר מדובר בסדקים צרים מאוד, שכלל לא ניתן לראותם בעין.
משכך, אני סבורה כי לא ניתן ללמוד מחוות הדעת או מעדותו של המומחה דבר ביחס לקיומם של סדקים במנוע, אם כי, כאמור, אני מקבלת את מסקנתו החד משמעית של המומחה, בכל הקשור להתחממות המנוע – הנקודה היחידה אותה בדק .

עם זאת, לאחר שעיינתי בכלל הראיות, מצאתי כי הוכחה טענת התובעת לפיה במנוע היו סדקים שגרמו לנזילת שמן אל מי המצנן, וכי המנוע נרכש, מלכתחילה, כשהוא פגום. אנמק;

עדותו של עאדל בשותי
עאדל בשותי הינו מנהל עבודה במוסך התובעת (להלן:"בשותי"). בשותי הצהיר, כי כבר בבדיקה ראשונית, עוד טרם שוחרר הרכב מהמוסך, לאחר התקנת המנוע, נמצא שהמנוע אינו עובד כשורה. חנא שלח, אף הוא מנהל עבודה במוסך התובעת (להלן:"חנא"), יצר קשר עם רונן, עובד של הנתבע, והודיע לו על התקלה במנוע. השניים סיכמו ביניהם כי חגורת התזמון של המנוע ת וחלף, כדי לשלול אפשרות להיותה הגורם ל"זיוף" במנוע, אולם במידה שהמנוע ימשיך לזייף, סוכם להחליפו במנוע אחר תקין.
בשותי וחנא הצהירו, שניהם, כי לפני ששוחרר הרכב הוחלף בו מצנן ל מצנן חדש ותוקנה רצועת התזמון.
בתאריך 27.5.13 חזר בעל הרכב אל המוסך בטענה כי כאשר ביצע טיפול תקופתי לרכב במוסך אחר, נמצא שמן במי המצנן והומלץ לו לפנות אל המוסך שהתקין לו את המנוע.

בשותי הבהיר בתצהירו, ומאוחר יותר גם בחקירתו הנגדית, כי חדירת שמן למי המצנן יכולה להיגרם בשל נזילה בקולר או נזילה ב מצנן או מפגם במנוע. בשותי הבהיר כי, סדר העבודה המקובל והנהוג הינו לבדוק את מקור הבעיה מהקל אל הכבד, כלומר – בשלב הראשון החליטו במוסך להחליף קולר. מאחר שהקולר שהותקן על המנוע נרכש מהנתבע יחד עם המנוע, שלח חנא מנהל העבודה דווח לרונן על הופעת שמן במי ה מצנן, כלומר שיש חשד לבעיה במנוע, וסוכם ביניהם להחליף קולר בתקווה שזה יפתור את הבעיה.
הרכב שהה במוסך מיום 27.5.08 עד 30.5.08 ובמהלך אותם ימים הוחלף הקולר, בוצע ניקוי למערכת קירור ומולא נוזל קירור חדש. למרות זאת, חזר הלקוח אל המוסך כעבור שבועיים, בתאריך 14.6.08 כשבפיו אותה תלונה בדבר הימצאו של שמן במי המצנן.

על מנת לשלול באופן מוחלט את האפשרות שהבעיה נובעת מליקוי במצנן החליטו במוסך התובעת להחליף את המצנן ברכב, זאת למרות שהוחלף רק בחודש מרץ 2008, עם התקנת המנוע.
ביום 16.6.08 הוכנה הרכב למוסך שם שהה עד יום 7.7.13 ובמהלך תקופה זו החולף בו המצנן (החשבונית צורפה כנספח ז' לתצהיר בשותי).
החלפת המצנן אף היא לא הועילה, שכן סימני השמן המשיכו להופיע במי המצנן.

משהוברר כי גם לאחר החלפת הקולר והמצנן, ממשיכה הבעיה להופיע, התחזק החשש כי במנוע עצמו קיימים סדקים הגורמים לנזילת שמן אל מי המצנן.
לפיכך, בתאריך 25.7.08, נלקח הרכב לבדיקת מנוע במכון "בדק ליין 2005". לטענת התובעת, הוכיחה הבדיקה, באופן חד משמעי, כי המנוע פגום. מעיון בדו"ח הבדיקה, נספח ט' לתצהיר בשותי, עולה כי נמצא שהמנוע סובל בין היתר מ"דליפות לחץ בינוניות בצילינדרים, לחץ דחיסה לא זהה, סימני חדירת שמן למערכת קירור..."

כשהתברר לתובעת כי הגורם לתקלה החוזרת ונשנית הוא המנוע עצמו, שבה ופנתה אל הנתבע והודיעה לו כי היא מבקשת להחזיר את המנוע הפגום ולקבל תמורתו מנוע אחר.
לדברי בשותי, הנתבע שלח אדם מטעמו לבדוק את הרכב, אולם בדיקתו היתה שטחית לחלוטין, וכללה התנעת הרכב לדקה בלבד.

בחקירתו הנגדית, חזר בשותי על עיקרי תצהירו, ולא נמצאה כל סתירה בין הנטען בתצהירו לבין חקירתו הנגדית.
בעדותו, הסביר בשותי כי "בוצעה החלפת מקרן מים שזה המקום שיכולה להיות דליפה פנימית, התקלה לא הסתדרה, הוחלף מצנן מנוע והתקלה לא הסתדרה ." (בעמ' 16 ש' 20-21).
בשותי העיד כי במהלך התקופה שמיום 27.5.08 עד 30.5.08 הוחלף קולר ובוצע ניקוי למערכת הקירור ומילוי נוזל קירור. כראיה לכך שהרכב שהה במוסך באותם ימים, צורף אישור רכב חלופי ללקוח (נספח ה' לתצהירו). בחקירתו הנגדית השיב בשותי כי לא הוצא חשבון ביחס לתיקון זה, משום שנעשה במסגרת האחריות ולפיכך לא היה חיוב.
להוכחת הטענה כי הרכב שהה במוסך לשם החלפת מצנן בין התאריכים 16.6.08 – 7.7.08, צורפה חשבונית בגין רכישת ה מצנן ואישור רכב חלופי (נספחים ז' ו-ח' לתצהיר בשותי). בעדותו בבית המשפט, הבהיר בשותי כי גם להחלפת ה מצנן לא הוצאה חשבונית, משום שהעבודה נעשתה במסגרת האחריות וללא חיוב (עמ' 20 לפרוטוקול ש' 22-25).
עדותו של בשותי מהימנה בעיני, ולא נסתרה. הוכח כי התובעת החליפה קולר ומצנן, בטרם הגיע בשותי למסקנה כי הליקוי הינו במנוע עצמו.

בשותי הינו מכונאי רכב מוסמך, העובד במוסך התובעת מזה 17 שנים, ומזה כ- 4 שנים משמש כמנהל עבודה במוסך. עדותו היתה קולחת, נמסרה בביטחון והעידה על ידע וניסיון רב בתחום. עדותו של בשותי מהימנה בעיני, ולמעשה לא נסתרה.

אני סבורה כי די בעדותו של בשותי, שהינו בעל מומחיות, בצירוף יתר הראיות החיצוניות, להוכיח את התביעה. די בעדותו על מנת להוכיח, על פי מאזן ההסתברויות, כי סדקים במנוע הם שגרמו לנזילת שמן אל מי המצנן, כלומר כי המנוע נרכש מהנתבע כשהוא פגום.
בשותי הינו אמנם עובד של התובעת, ולפיכך אינו מומחה אובייקטיבי, אולם התרשמתי כי מדובר בעד מקצועי, ובעל יושרה. בשותי טיפל ברכב ובתקלה לכל אורך הדרך, מרגע גילויה עד למועד פתרונה – באמצעות החלפת המנוע, כך שהוא בקיא בפרטי הטיפול ובדרך קבלת ההחלטות. הדרך בה פעל - ניתוח כל הסיבות האפשריות לתקלה, ושלילתן אחת לאחת, עד שהיה משוכנע שהליקוי הוא במנוע עצמו - מעידה על מקצועיות, ועל יושרה.

בעדותו, נשאל בשותי, עד כמה שכיחה תקלה מן הסוג הזה, שבה קיימת נזילה של שמן מהמנוע אל מי המצנן והשיב כי במהלך 20 שנות עבודתו זהו המקרה השלישי או הרביעי שהוא נתקל במנוע פגום באופן הזה (עמ' 21 ש' 15-18). תשובתו זו, יש בה ללמד על נסיונו של בשותי , בפרט באיתור תקלה מהסוג הנדון, שהיא אמנם נדירה יחסית, אך לא בלתי מוכרת.

נציגי התובעת העידו כי לאחר החלפת המנוע נפתרה התקלה. עדותם מקובלת עלי ולא נסתרה, ויש בה כדי להוות ראיה נוספת, בעלת משקל, לכך שמקור התקלה היה במנוע עצמו.

במהלך שמיעת הראיות, העלה הנתבע סברה לפיה, יתכן כי השמן שנמצא במי ה מצנן מקורו בתיבת ההילוכים. אין לקבל את הטענה, שכן גם בשותי וגם המומחה מטעם בית המשפט, העידו כי שמן מתיבת ההילוכים צבעו אדום ( ראו: עדות המומחה בעמ' 12 ש' 13-16). ואילו השמן שנמצא במי המצנן היה זהוב – כך העיד בשותי בחקירתו (בעמ' 17 ש' 14-20). אין ספק, כי מכונאי יכול להבחין האם מדובר בשמן מתיבת ההילוכים או בשמן מנוע, ואם היה ממש בטענה, היה הנתבע מעלה אותה כבר בכתב ההגנה, שכן נציג מטעמו הגיע לבדוק את הרכב במוסך התובעת וראה את השמן במים זמן רב לפני הגשת התביעה.

הוכח, אם כן, כי המנוע לא ניזוק עקב התחממות, או התפוצצות מצנן, כטענת הנתבע, וכי סדקים שהיו בו הם שגרמו לנזילת שמן מתוך המנוע אל מערכת הקירור. משכך, הוכח כי המנוע נמכר לתובעת על ידי הנתבע, כשהוא פגום.

טענת הנתבע בדבר פקיעת תקופת האחריות
על חשבונית המס שהפיק הנתבע לתובעת עם רכישת המנוע, נכתבו תנאי האחריות ולפיהם האחריות לפעילותו התקינה של המנוע הינה לתקופה של 90 יום בלבד או 6,000 ק"מ.
לטענת הנתבע, פנתה אליו התובעת, לראשונה, רק ביום 19.6.08 בחלוף תקופת האחריות, ולפיכך אין הוא אחראי עוד לפעולתו התקינה של המנוע.

איני מקבלת את טענת התובעת, לפיה חלה בעניינה החלופה השניה של תניית האחריות, כלומר, כי תקופת האחריות לא פגה משום שהרכב נסע רק 4,000 ק"מ עד להחלפת המנוע ולא 6,000 ק"מ.
כאשר סעיף האחריות מנוסח כפי שנוסח, נראה כי יש לקרוא אותו כאילו נכתב בו "90 יום או ובלבד שלא נסע בהם הרכב יותר מ- 6,000 ק"מ". הנתבע הסביר, כי החלופה של 6,000 ק"מ נועדה למוניות שנוסעות מרחק רב יותר ב- 90 יום, והדברים ברורים.

עם זאת, אני סבורה כי הנתבע אינו יכול להתגונן בטענה שחלפה תקופת האחריות שנקבעה בחוזה בינו לבין התובעת .
אין חולק כי המנוע נרכש בתאריך 20.2.08 אך הותקן ברכב מספר ימים לאחר מכן, ורק בתאריך 19.3.08 שוחרר מהמוסך. רק החל ממועד זה יש למנות את תקופת האחריות, היינו תקופת האחריות הסתיימה בתאריך 19.6.08. מניין תקופת האחריות החל ממועד הרכישה בלתי מתקבלת על הדעת ומחטיאה את מטרת האחריות, שהרי ברור כי התקנת מנוע ברכב עורכת זמן לא מבוטל.

לטענת הנתבע, רק בתאריך 19.6.08 שוחח עמו נציג התובעת לראשונה בקשר למנוע הפגום. הנתבע לא תמך טענתו זו בראיה כלשהי בכתב. כשנשאל, בחקירתו, כיצד יתכן שזכור לו התאריך המדויק השיב "יש לי זכרון מצוין" (בעמ' 25 ש' 13). הטענה אינה מתקבלת על הדעת, ואיני מקבלת אותה. מאחר שהתאריך הנטען חל בדיוק 90 יום לאחר שחרור הרכב מהמוסך, נראה כי הנתבע לא נקב בו בכדי.

גרסת התובעת ביחס לתאריך בו הודיעה לנתבע על היות המנוע פגום, נתמכת במספר ראיות, ואני מעדיפה אותה על פני גרסת הנתבע.
מנהל העבודה במוסך התובעת, מר חנא שלח הצהיר כי המנוע נרכש מהנתבע בתאריך 20.2.08. הרכב שהה במוסך לשם תיקונו עד יום 19.3.08. במהלך תיקון הרכב, שניזוק קשה בתאונת דרכים, הותקן בו מצנן מים חדש, וחגורת התזמון תוקנה. בתאריך 18.3.08 עבר בדיקת תקינות בטיחותית בטכניון, וביום 19.3.08 נמסר לבעליו.
חנא הצהיר, כי הרכב הוחזר למוסך הרבה פעמים לאחר שחרורו. ביום 27.5.08 מכונאי רכב דיווח לו כי הרכב הוחזר למוסך עם תלונות לקיומם של סימני מים בשמן מנוע, וכבר באותו יום הודיע לרונן (עובד בבית העסק של הנתבע שעמו היה בקשר גם בעת רכישת המנוע) על קיומם של סימני מים בשמן מנוע, כלומר על חשד לפגם במנוע. לתמיכה בטענה, מפנה חנא לכך שעל גבי הצעת התיקון (נספח ז' לתצהירו) רשם את מספר הטלפון של רונן ואת מספר הפקס של בית העסק של הנתבע, ואף רשם על גבי המסמך "דווח טלפונית לרונן יש סימני מים בשמן (מנוע)".

טופס הצעת התיקון, נספח ז' הנ"ל, הינו ראיה בכתב, שיש בה לתמוך בגרסת התובעת. ברור כי הצעת המחיר מתייחסת לרכב הנדון, שכן בראש המסמך מופיע שמו של הלקוח (פואד) ומספר הטלפון שלו, בנוסף, נרשמו על גבי המסמך מספר הטלפון של רונן, עובד הנתבע, ומספר הפקס של בית העסק של הנתבע, המופיע על גבי החשבוניות שלו.

חנא נחקר על תצהירו, והעיד כי הפעם הראשונה בה דיווח לרונן מטעם הנתבע, כי המנוע "מזייף" היתה עוד ביום 4.3.08 וכי לאחר מכן, דיווח לו על החשד לתקלה במנוע בתאריך 27.5.08. לדבריו, שוחח עם רונן פעמיים (בעמ' 14-14 לפרוטוקול).

בשותי הצהיר אף הוא, כי עוד לפני שחרור הרכב מהמוסך בעת התקנת המנוע, בתאריך 4.3.08 דווח לנתבע כי המנוע "מזייף" ולאחר מכן, בתאריך 27.5.08 דווח לו על קיומו של שמן במים ועל החשד לפגם במנוע. כן הדגיש בשותי, כי מניין תקופת האחריות מתחיל מיום שחרור הרכב מהמוסך לאחר התקנת המנוע, ולא מיום רכישתו.

כאמור, הנתבע הצהיר בתצהיר עדותו הראשית, וכך גם בחקירתו, כי התובעת פנתה אליו לראשונה בתאריך 19.6.08.
רונן דנינו, עובד של הנתבע, הצהיר אף הוא כי פנייתה הראשונה של התובעת היתה ביום זה.
בחקירתו, העיד רונן כי אינו זוכר שהתקשרו אליו בתאריך כלשהו מי ממוסך התובעת בטענה שיש בעיה במנוע, מה שזכר היה שהפניה נעשתה אל הנתבע עצמו, ושיום לאחר מכן שלחו נציג מטעמם לבדוק את המנוע במוסך התובעת.
עם זאת, בתחילת חקירתו, אישר רונן כי בקשר לרכישת המנוע היה בקשר עם עובד התובעת בשם "חנא" שאיתו שוחח (בעמ' 26 ש' 28).

עדותו של חנא שלח מקובלת עלי ואני מבכרת אותה ואת עדותו של בשותי, על פני עדויותיהם של הנתבע ורונן , אשר לא נתנו כל הסבר לתאריך אותו הם זוכרים כתאריך הדיווח.
אני קובעת כי התובעת הודיע לנתבע על חשד לקיומו של פגם במנוע לכל המאוחר ביום 27.5.08 – זאת לאחר שגם במהלך הרכבת המנוע, עוד בחודש מרץ 2008 התלונן חנא בפני רונן על "זיוף" המנוע. עם זאת, יתכן כי לא היה מדובר בטענה בדבר אירוע חריג של ממש, ולפיכך אני קובעת כי מועד ההודעה היה 27.5.08.

העובדה שהתובעת ביקשה לבדוק את הרכב ולבצע החלפת קולר, החלפת מצנן ובדיקת מנוע לפני ששבה ופנתה אל הנתבע בדרישה חד משמעית להחליף את המנוע, אינה יכולה להיות לה לרועץ. התובעת גילתה אחריות והגינות, כאשר לא התעקשה על החלפת המנוע כבר בתאריך 27.5.08 אלא המשיכה לברר את מקור התקלה, וללכת "מהקל אל הכבד" מהחלפת קולר דרך החלפת מצנן, למרות שהיה חדש – עד שה גיעה למסקנה החד משמעית והשלתי נמנעת שהמנוע פגום.

הוכח, אם כן, כי מיום שחרור הרכב מהמוסך לאחר התקנת המנוע (19.3.08) ועד יום ההודעה (27.5.08) חלפו 68 ימים בלבד, ולפיכך לא חלפה תקופת האחריות.

כן הוכח, כי התובעת מילאה אחר התנאים הנוספים לתחולתה של תקופת האחריות – החובה לערוך ניקוי מצנן ווידוא רצועת טיימי נג תקינה. הוכח, בעדותם של בשותי וחנא, כי עם התקנת המנוע הותקן מצנן חדש, וכי למרות שהותקן רק בחודש מרץ 2008 הוחלף ה מצנן פעם נוספת בתקופה בה שהה הרכב במוסך מיום 16.6.08 עד 7.7.08 (חשבונית בגין רכישתו צורפה כנספח ז' לתצהיר בשותי). חשבונית מס המעידה על רכישת ה מצנן הראשון, בתאריך 19.2.08 הוצגה וסומנה ת/3.
תקינות רצועת הטיימינג אף היא הוכחה – חנא העיד כי עם התקנת המנוע , בתאריך 4.3.08, הוא "זייף" ובעצה א חת עם רונן (המכחיש את השיחה) סוכם כי יש להחליף רצועת טיימינג, וזו הוחלפה. בשותי העיד אף הוא כי החגורה הוחלפה מיד עם התקנת המנוע (בעמ' 19 ש' 4-14).
העובדה שהחלפת הרצועה אינה מצוינת במפורש בחשבונית התיקון נספח ד' לכתב התביעה, אין בה להעיד כי לא הוחלפה. התובעת הבהירה כי יתכן שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שהשמאי לא אישר החלפת רצועה, אך אין זה אומר שלא הוחלפה, אלא רק שלא היה חיוב בגינה (ראו עדותו של חליל שאהין בעמ' 22).
בנוסף, מקובלת עלי טענת התובעת לפיה טענת הנתבע כי רצועת הטיימינג לא הוחלפה מהווה הרחבת חזית אסורה.

אף לו הייתי מגיעה למסקנה כי תקופת האחריות חלפה, לא היה בכך להוות הגנה מפני התביעה, שכן עילת התביעה אינה מבוססת רק על התחייבותו החוזית של הנתבע כלפי התובעת לתקופת אחריות בת 90 יום. הפרת ההסכם על ידי הנתבע נלמדת גם מהוראות חוק המכר.
סעיף 11 ל חוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן – חוק המכר), שכותרתו "אי התאמה", קובע כדלהלן:
"המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר –
(1) רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם;
(2) נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם;
(3) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או
המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם;
נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או
לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה;
(5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים."

על-פי סעיף 11 ל חוק המכר, נכס שאין בו האיכות או התכונות הנדרשות לצרכים ולשימושים הרגילים להם הוא מיועד, קמה לגביו טענת אי התאמה.
בענייננו, ברור כי מנוע שיש בו סדקים הגורמים לנזילת שמן אל מערכת הקירור, הינו מנוע פגום המקים טענת "אי התאמה". אין חולק, כי פגם כאמור, אף אינו ניתן לתיקון.
מנוע פגום מהווה אי התאמה על פי חוק המכר. אי התאמה זו, משמעותה כי הנתבע הפר את הסכם הרכישה הפרה יסודית, והתובעת זכאית לתרופות העומדות לרשותה ב חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970.
במקרה זה, עותרת התובעת להשבת הסכום ששילמה עבור המנוע, ולפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה עקב הפרת ההסכם.

עילת התביעה אינה מבוססת על דיני החוזים בלבד, אלא גם על דיני הנזיקין ועל דיני עשיית עושר ולא במשפט , אך איני מוצאת מקום לדון בעילות אלה, משום שסבורתני כי הוכחה עילת התביעה מכח דיני החוזים והפרת הוראות חוק המכר.

הנזק:
קיימת מחלוקת ביחס למחיר המנוע.
על פי חשבונית מספר 8602, נספח א' לכתב התביעה, עלות המנוע, יחד עם ארבעה חישוקי מגנזיום עלה 12,000 ₪ בתוספת מע"מ. לטענת התובעת מחיר המנוע היה 11,000 ₪ בתוספת מע"מ וחישוקי המגנזיום עלו 1,000 ₪ בצירוף מע"מ. הנתבע לעומת זאת, טוען כי מחיר המנוע היה 10,000 ₪ ומחיר חישוקי המגנזיום 2,000 ₪.

מטעם התובעת, העיד חנא שלח כי הוא זה שהזמין את המנוע מהנתבע, וכי מחירו היה 11,000 ₪ בצירוף מע"מ. חנא לא נחקר בנושא, ועדותו לא נסתרה. גם תצהירו של חליל שאהין, המנהל האדמיניסטרטיבי של התובעת תומכת בטענה, ואף הוא לא נחקר בנושא.
עדויותיהם של שלח ושאהין מהימנות עלי מעדויותיהם של הנתבע ורונן דנינו. בנוסף, החשבונית הינה מסמך שנערך על ידי הנתבע, ולפיכך את חוסר הפירוט בחשבונית, היוצר אי בהירות היחס למחירו של כל פריט, יש לזקוף לחובתו, ובמקרה של ספק, לפרש לרעתו .
לפיכך אני קובעת כי מחירו של המנוע היה 11,000 ₪ בצירוף מע"מ ובסך הכל 12,705 ₪.

בהתאם לפירוט בחשבון הזמני מיום 31.5.09 אשר צורף כנספח א' לתצהירו של חליל שאהין, מנהלה האדמיניסטרטיבי של התובעת, עלות העבודה שביצעה התובעת בעת פירוק המנוע והתקנת מנוע חדש מסתכמת ב- 1,904 ₪. הסכום כולל עבודת חוץ של בדיקת מנוע ממוחשבת בעלות של 304 ₪. עלות החלקים הנלווים למנוע שאותם נדרשה התובעת להתקין מסתכמת ב- 1,047.8 ₪. סך כל העבודה והחלפים מסתכמים ב- 2,951 ₪. טענות התובעת בנדון הוכחו ולא נסתרו.

לטענת התובעת, על הנתבע לשפותה גם בגין הוצאות השכרת רכב חלופי עבור הלקוח, לתקופה של 72 ימים, בהם שהה הרכב במוסך. לטענתה, עלות השכרת הרכב החלופי מסתכמת ב- 7,776 ₪.
הנתבע לא העלה כל טענת הגנה בנדון. עם זאת, סבורתני כי התובעת לא הוכיחה כי נגרמו לה הוצאות בגין מסירת רכב חלופי ללקוח, או כי על הנתבע לשפותה בגין הוצאות אלה.
להוכחת ההוצאה, צירפה התובעת לתצהירו של חליל שאהין שני מסמכים, בחתימת הלקוח, המאשר כי קיבל מהתובעת רכב חלופי לתקופות בהן שהה הרכב במוסך (נספחים ב'2 ו- ב'3) . עם זאת, אין כל ראיה לכך שהתובעת שילמה לחברת השכרה בגין הרכב החלופי אותו מסרה ללקוח באותה תקופה. נספח ג' לתצהיר שאהין הינו חשבונית המצורפת "לדוגמא" בלבד, על מנת להוכיח כי מחיר שכירת רכב ליום אחד הינו כ – 100 ₪.

מהמסמכים שצירפה התובעת, עולה כי נתנה ללקוח רכב חלופי שלה, אותו היא מחזיקה, כפי הנראה, למטרה זו, ולא נשאה בהוצאות עבור שכירת רכב חלופי ללקוח.
לכאורה, ניתן היה לטעון כי משנתנה ללקוח את הרכב החלופי העומד לרשותה נמנע ממנה לתתו ללקוח אחר, אך לא הוכח כי שכרה רכב באותה תקופה עבור לקוח אחר.
בנוסף, משלא הוגשו ראיות על מנת להוכיח כי התובע עמד על קבלת רכב חלופי, שאם לא כן היה תובע את התובעת בגין ההוצאות שנגרמו לו , איני סבורה כי ניתן למצוא את המקור המשפטי לחיוב הנתבע בהוצאה שהתובעת הוציאה לשם שימור לקוחותיה, מבלי שהיתה מחויבת להוציאן.

סיכום
אני מקבלת את התביעה, ברובה, ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 15,656 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 10.9.08 ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת שכר טרחת עורך דין בסך 3,750 ₪ והוצאות משפט הכוללות את חלקה של התובעת בשכר המומחה ואת האגרה במלואה.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ה, 28 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

אופניים קרובים אל | הידראוליקה קרובים אל | מצברים קרובים אל | גרפיקה קרובים אל | מכונות אוטומטיות קרובים אל | הכנה לגיוס קרובים אל | מכונות חישוב קרובים אל | חדרי חזרות קרובים אל | כבלים קרובים אל | מנעולים קרובים אל | עיצוב פנים קרובים אל | מנעולנים קרובים אל | מדחסים קרובים אל | לוחות הוראה ותכנון קרובים אל | ספא קרובים אל | לימוזינות קרובים אל | מכונות משחק קרובים אל | כלים ואביזרים לבית/עסק קרובים אל | שערים קרובים אל | חזנים ומורים לבר מצווה קרובים אל מחירון חומרי חשמל | מחירון עבודות טיח | מחירון כבלים ומוליכים | מחירון פנלים מבודדים | מחירון צינורות פוליאתילן למים קרים וחמים | מחירון עבודות גבס ותקרות אקוסטיות | מחירון חומרים לעבודות אבן | מחירון עבודות מינהור | מחירון חומרי איטום ובידוד תרמי | מחירון עבודות עפר והריסה | מחירון פריקסט | מחירון עבודות בניה | מחירון עבודות נקיון, ליטוש, פינוי פסולת והובלת תכולת בית | מחירון חומרים לעבודות אבן | מחירון קווי מים, ביוב ותיעול | מחירון אבן שפה, תיחום, גן, מחסומים ומדרגות טרומיות | מחירון עבודות בניה בבלוקים | מחירון מסגרות - גדרות, שערים, סורגים, מעקות ושונות | מחירון עלות חומרים לעבודות שלד | מחירון חומרי חשמל | מחירון מיכלי אגירה | מחירון משטחי עבודה | מחירון מחשב השקיה | מחירון מצעים ותשתיות | מחירון מעקות בטיחות והפרדה | מחירון מערכות הסקה | מחירון חיפוי קירות ותקרות באלומיניום | מחירון חומרי איטום צמנטיים | מחירון צינורות P.V.C ופוליאתילן | מחירון רצפות מאריחי קלציום סולפט | מחירון מצעים ותשתיות | מחירון תקרות אלומיניום ופח מגולוון | מחירון לוחות מיתוג ובקרה למתך נמוך | מחירון גדרות ומעקות מרשתות פלדה מרותכות | מחירון עוגני קרקע קבועים | מחירון מילוי מובא | מחירון מאגר מחירי בניה ותשתיות מהדורת 03/2016 (מחירי 02/2016), מחירי חומרים | מחירון זכוכית בטחון עם B.V.P )טריפלקס( | מחירון לוחות לסיכוך וקירוי | מחירון צינורות לחץ לאספקת מים וביוב | מחירון גופים למצע ולמילוי בין צלעות | מחירון ניסורים | מחירון הריסת מרצפים ורצפות בטון | מחירון קערות מטבח | מחירון איטום רצפות במערכת ביטומנית במריחות חמות | מחירון נטיעה | מחירון ספסלים, שולחנות וביתנים | מחירון אריחי "קלינקר" | מחירון אריחי גרניט פורצלן | מחירון קערות שולחניותבפני כב' השופטת טל אוסטפלד נאוי המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשם ורשבסקי אלן נוכחים: ב"כ המאשי | מערערים 1. נטליה זברוב נגד משיבים 1. אלכסנדר פבולוצקי הודעת מזכירות רצ"ב העתק מ-2 בקשות שהוגשו | מספר בקשה:2 בפני כב' הרשמת הבכירה איריס ארבל - אסל מבקשות 1.אינטר-אפ מעליות בע"מ 2.הראל חבר | בפני כב' השופט ירון בשן תובעת שלומית הלוי נגד נתבעים החלטה הצדדים יגישו ראיותיהם בכתב כדלקמן: הת | לפני: השופטת שרה מאירי המבקש: אורי וקנין - המשיבים: 1. שירותי בריאות כללית מחוז דן 2. הכשרת היישוב | בית המשפט המחוזי מרכז עת"א 25579-03-12 דניאל בנסימון נ' שירות בתי הסוהר 09 מאי 2012 לפני כב | בפני כב' השופטת יעל פרדלסקי מאשימה מדינת ישראל נגד נאשם דוד סימן טוב החלטה מעיון בתיק עולה, כי ה | לפני כב' הרשמת לובנא תלחמי סוידאן התובעת/המבקשת: התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בישראל - המרכז האר | לפני כבוד השופט אילן ש' שילה, סג"נ המערערת מדינת ישראל - משרד הפנים נגד המשיב חמי-נחמיה דור | בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע עת"מ 50380-11-11 אל קרינאוי נ' עירית רהט 10 יולי 2012 בפ | מספר בקשה:5 בפני כב' השופט וויליאם חאמד מבקשת נביהה דריסקול נגד משיבים החלטה בקשה למחיקת ההליך ל | בפני כב' הרשם בכיר יגאל נמרודי תובעים 1. יוסף תמיר נגד נתבעים 1. שלומי קצב 2. ש.א.מ. קדם פרוייקט | בפני כב' השופט יעקב שקד תובעת שמורי איכות (1985) בע"מ נגד נתבע אחמד אבו מוך פסק דין הצדדים | בפני כב' השופט דב פולוק מאשימה מדינת ישראל נגד נאשמים יוסי ברמי (אחר/נוסף) החלטה להקראה ליום 2.1 | בית משפט השלום לתעבורה בחיפה תת"ע 6598-12-11 מדינת ישראל נ' מג'דוב תיק חיצוני: 11200797 | בית משפט השלום בחיפה תא"מ 37790-12-09 פלאפון תקשורת בע"מ נ' אגבאריה ואח' מספר בקשה | בפני כב' השופטת אוסילה אבו-אסעד המבקשת מדינת ישראל נגד החשוד תאמר כריים <#2#> נוכחים: מטעם המ | בבית המשפט העליון עע"ם 7096/01 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה המבקשת: פיקא תשתית עבודות פיתוח בע | בפני: כב' השופט עמית כהן בעניין: פקודת פשיטת הרגל התש"ם – 1980 להלן: "הפקודה" ובע | בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ע 10073-04-11 בראול ואח' נ' עיריית תל אביב יפו וא | ניתנה ביום 28 אפריל 2015 בלאי אמאווא'ייש המבקשת - הראשון בניקיון בע"מ המשיבה בשם המבקשת – ע | בפני כב' השופט אלכס אחטר המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשם אחמד שפיע מחאג'נה <#2#> נוכחים: מט | החלטה בתיק בש"פ 6541/09 בבית המשפט העליון בש"פ 6541/09 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין העור