מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

בפני כב' השופטת נחמה מוניץ

העותר
Elsadiq Adam Yaqub Abdalla
נגד

המשיב
מדינת ישראל - משרד הפנים

פסק דין

א. פתח דבר:

בעתירה שבפניי מבקש העותר להורות כי החלטת הממונה על ביקורת הגבולות (להלן: "הממונה") מיום 9.3.14 המורה לעותר להתייצב במרכז השהייה "חולות" (להלן: "חולות") החל מיום 9.4.14 ועד לגירושו מישראל, יציאתו ממנה או עד למועד אחר שייקבע, אשר ניתנה בהתאם לסעיף 32ד(א) לחוק למניעת הסתננות (עבירה ושיפוט) התשי"ד-1954 (להלן: "החוק" או "החוק למניעת הסתננות" בהתאמה), בטלה.

ב. העובדות הצריכות לעניין:

1. העותר, יליד 1990, רווק, נתין סודן משבט "טאמה" נולד בכפר אלסדירה שבאלגזירה.

2. ביום 24.8.10 יצא העותר מסודן, נכנס לסיני שבמצרים, ומשם הסתנן לתוך מדינת ישראל. ביום 5.9.10 נעצר העותר על ידי כוחות הביטחון בישראל והובא למתקן משמורת "סהרונים", שם עבר תשאול בשפה הערבית, על ידי הממונה על ביקורת הגבולות. לתשאול השיב כי הוא נתין סודן אשר הגיע מסודן למצרים בטיסה ישירה וכי הוא שילם למתווך מצרי 500$ עבור הסתננותו לישראל.

3. לאחר התשאול הוצא נגד העותר צו הרחקה וצו משמורת. העותר שהה במשמורת 43 ימים לאחריהם שוחרר (ביום 12.10.10) והונפק לו רישיון לישיבת ביקור, לפי סעיף 2(א)5 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, אשר חודש מעת לעת (להלן: "רישיון ישיבה זמני").

4. אשרתו האחרונה של העותר הסתיימה בחודש פברואר 2014. העותר פנה ללשכות מרשם האוכלוסין בבאר שבע ובתל אביב, אלא שבשל התורים הארוכים שם, פנה ביום 9.3.14 לרשות האוכלוסין בנצרת כדי לחדש את אשרתו.

5. בעקבות תיקון מספר 4 לחוק למניעת הסתננות, נערך לעותר תשאול, עת הגיע לחדש אשרתו. בתשאול נבדקו נסיבותיו האישיות של העותר וכן מידת התאמתו להפנייתו לחולות בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב. עם סיום התשאול, הוצאה לעותר הוראת שהייה לפיה עליו להתייצב במרכז השהייה חולות ביום 9.4.14, כן ניתן לו רישיון זמני לישיבת ביקור עד למועד שנקבע להתייצבותו בחולות.

6. בגין הוראת השהייה שניתנה לעותר, הוגשה עתירה זו. יחד עם הגשת העתירה, הגיש העותר בקשה למתן צו ארעי, במסגרתו ביקש להורות על הקפאת ההחלטה להפנות אותו למתקן חולות עד להכרעה בעתירה לגופה.

7. ביום 10.4.14 ניתן צו ארעי על ידי כב' השופטת ד' מרשק מרום לפיו על המשיב להימנע מהשמת העותר בחולות, כן הורתה על חידוש ארשת השהייה של העותר.

8. ביום 28.4.14 הוגשה בקשת המשיב לסילוק העתירה על הסף מחמת העדר סמכות מקומית. לאחר קבלת תגובת ב"כ העותר לבקשה, הורתה כב' השופטת ד' מרשק מרום על העברת הדיון בעתירה לבית משפה זה, אשר לו הסמכות המקומית לדון בעתירה, מאחר שהוראת השהייה הוצאה על ידי לשכת מרשם האוכלוסין בנצרת.

9. ביום 15.5.14 התקיים דיון בפניי, בו הוסכם כי ב"כ העותר יגיש כתב סיכומים כתגובה לטיעוני המשיב בתשובתו לעתירה, לאחריו יינתן פסק דין. סיכומי העותר הוגשו ביום 26.5.2014.

ג. טענות העותר:

1. החלטת הממונה המורה לעותר להתייצב בחולות שגויה ובלתי סבירה. לעותר לא נערך שימוע בפני הממונה, טרם קבלת ההחלטה. העותר נשאל האם הוא מעוניין לחזור לסודן או ללכת לחולות. העותר השיב כי אינו יכול לשוב לסודן, אלא שלא ניתנה לו הזדמנות להסביר את הסיבות שאילצו אותו לעזוב את ארצו, ולטעון כי הוא מבקש מקלט. החלטת המשיב אינה מנומקת , משכך אינה יכולה לעמוד.

2. לטענת העותר בשנת 2009, פשטו כוחות הביטחון על בית הוריו ורצחו את אחיו הבכור לנגד עיני העותר ובני משפחתו, מאחר שהיה פעיל בתנועה העממית. העותר, שהיה בן 19 באותה עת, חש כי אינו מוגן בארצו בה אין ערך לחיי אדם ואין בה מקום לדמוקרטיה. על כן החליט להימלט מארצו.

3. עוד טוען העותר, כי כאשר הגיע לישראל נעצר ועבר תשאול על ידי הממונה. באותו תשאול הוא הסביר כי הגיע לישראל כדי לבקש מקלט והגנה. הממונה לא העביר בקשתו למקלט ליחידה המוסמכת (ה-RSDׂ), וכן לא הוסבר לו מפורשות כי עליו להגיש בקשה פרטנית לקבלת מקלט.

4. ההחלטה להפנות את העותר לחולות הוכנה מבעוד מועד. כך נעשה ביחס לכל הנתינים הסודנים אשר מגיעים לחדש אשרתם בלשכות מרשם האוכלוסין. לעותר לא נערך תשאול הוגן, טרם מתן ההחלטה, ואין לראות בשאלה שנשאל כתשאול או כשימוע.

5. הקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב להפניית מבקשי מקלט למתקן חולות, הם קריטריונים כלליים המתייחסים למוצאו ומועד כניסתו של מבקש המקלט לישראל, וביניהם העותר. קריטריונים אלה אינם מבחינים בין מבקשי המקלט מאותה מדינה ואת הנסיבות שאילצו כל מבקש מקלט וביניהם העותר, לצאת ממדינתו.

6. הפניית העותר למתקן חולות מהווה פגיעה בחירותו, מבלי כל הצדקה ממשית לכך. אין כל הבדל בין מתקן חולות לבין כל מתקן משמורת אחר. המתקן ממקום סמוך למתקן סהרונים וכלא קציעות. השוהה במרכז אינו רשאי לעבוד ונדרש להתייצב לחתימה 3 פעמים ביום. מתקן חולות מנוהל על ידי סוהרים, בכל חדר 5 מיטות קומתיים. כל אלה מלמדים על כך שמתקן זה זהה לכל מתקן משמורת אחר.

7. פסק הדין שניתן בעת"מ 48582-03-14 אינו רלוונטי לענייננו מאחר שבאותו מקרה התמקדו טענות העותר באי חוקתיותו של תיקון מס' 4 וכפועל יוצא מכך באי סבירותם של הקריטריונים שנקבעו ליישומו. לא נטענו כל טענות פרטניות כנגד הוראת השהייה שהוצאה לעותר שם.

8. העתירה אינו נגועה בשיהוי כלל, משכך יד לדחות טענה זו של המשיבה.

ד. טענות המשיב:

1. קבלת טענת העותר בדבר חוסר סבירות הקריטריונים שנקבעו על ידי הרשות, משמעה, ביטולן של כל הוראות השהייה שהוצאו על ידי הרשות. זוהי תוצאה מרחיקת לכת. גם בית המשפט העליון, בפניו תלויה ועומדת עתירה כנגד תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות, סירב להעניקה כצו ביניים (בג"צ 8425/13 ולדיסלסי נ' כנסת ישראל).

2. העותר אינו טוען כי אינו עומד בקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב למתן הוראת שהייה אלא, שלטענתו לא נערך לו שימוע כדין שבמהלכו ניתן היה ללמוד על נסיבותיו האישיות. למרות טענתו, לא פנה העותר בבקשה נוספת לממונה על ביקורת הגבולות ולא העלה בפניו כל טענה לפיה קיימות לגביו נסיבות אשר יש בהם כדי לבחון את עניינו בשנית.

3. העותר לא הגיש בקשת מקלט פרטנית, ואף לא הצביע על מקור החובה להפנותו לשם הגשתה.

4. הוראת השהייה הוצאה ביום 9.3.14 ואילו העתירה הוגשה רק ביום 10.4.14, משכך העתירה הוגשה בשיהוי, ויש לדחותה על הסף.

5. העתירה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים. העותר טען כי לא נערך לו שימוע, למרות שנערך לעותר תשאול אישי בו ניתנה לו הזדמנות מלאה להתייחס לשאלות שנשאל ולהוסיף פרטים מעצמו. לפיכך, דין העתירה להידחות על הסף.

6. תיקון מס' 4 כלל אינו מחייב עריכת שימוע קודם להוצאת הוראת שהייה למסתנן, משום שאין מדובר בהשמה במשמורת. הוראות החוק קובעות מפורשות אימתי יש לערוך שימוע (ראה סעיפים 30א(י) ו-32כ(ד)). חרף זאת, נערך לעותר תשאול עובר להוצאת הוראת השהייה.

7. לאחר שהוצאה לעותר הוראת השהייה, הוא לא טרח לפנות לממונה ביקורת הגבולות בבקשה נוספת להעלות טענותיו באמצעות עורך דין. עיון בעתירה של העותר מלמד כי אין לעותר מה להוסיף על הדברים שעלו בתשאול שנערך לו, וכי אינו תוקף את מידת התאמתו לקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב (ראה עע"מ 2863/14 מוטסים עלי נ' משרד הפנים; עת"מ (ב"ש) 48582-03-14 פלוני נ' משרד הפנים; עת"מ (ב"ש) 10754-04-14 עבולגאסים אסמה נ' משרד הפנים).

8. כל מסתנן אשר מגיע למרכז הקליטה ייערך לו ראיון קליטה בפני הגורם המוסמך במסגרתו יכול המסתנן להעלות טענות שונות אשר ייבחנו, עובר לקליטתו במרכז.

9. הקמתו של מרכז השהייה נועדה לשרת, בין היתר, את התכלית של מניעת השתקעותה והתבססותה של אוכלוסיית המסתננים במרכזי הערים בישראל, לרבות השתלבותה בשוק העבודה (ראה בג"צ 7146/12 אדם נ' כנסת ישראל). לפיכך, העובדה שהעותר השתלב במקום עבודתו, אין בה כדי למנוע הפנייתו למרכז השהייה, מקום שהוא עונה על הקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב, וזה המקרה כאן.

דיון ומסקנות:

לאחר שעיינתי עיין היטב בכתבי הטענות מטעם הצדדים, לרבות נספחיהם, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים בפניי ביום 15.5.14, ונתתי דעתי לנטען בסיכום טיעוני העותר, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להדחות מן הנימוקים שלהלן.

א. הרקע לחקיקת תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות:

ביום 16.9.13 פסק בג"צ בהרכב מורחב של תשעה שופטים כי ההסדר שנקבע בתיקון מס' 3 לחוק למניעת הסתננות (מינואר 2012) אשר אפשר החזקה במשמורת של מסתננים לתקופה של שלוש שנים, אינו חוקתי מאחר שהוא עומד בסתירה לזכות לחירות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הוחלט בדעת רוב של שמונה שופטים לבטל את סעיף 30א לחוק למניעת הסתננות.

ביום 10.12.13 חוקקה הכנסת את תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות. מכוח תיקון זה הוקם מרכז השהייה חולות אשר נועד להגשים את התכלית הציבורית של מניעת השתקעותם של מסתננים בערי ישראל, תוך צמצום הפגיעה בחירותם האישית.

כאן המקום להביא את דברי ההסבר הנלווים להצעת החוק, אשר זו לשונם:
"ההסדר המוצע מטרתו לספק למסתננים את צרכיהם הבסיסיים מחד גיסא, ולמנוע את אפשרות העסקתם וכן את השתקעותם במרכזי הערים בתוככי מדינת ישראל מאידך גיסא.
... מוצע לקבוע הסדר זה כהוראת שעה למשך תקופה של שלוש שנים מיום פרסומו של החוק המוצע, וזאת כדי לבחון את מידת הגשמת התכלית של מניעת השתקעותם של מסתננים בישראל והתמודדות המדינה עם השלכותיה הרחבות של תופעת ההסתננות, אשר הוכרה על ידי בית המשפט כתכלית ראויה בבג"צ אדם. בעוד שהשמה במשמורת לתקופה של שלוש שנים נמצאה על ידי בית המשפט לעת הזו כאמצעי בלתי מידתי, הרי שהקמת מרכז שהייה פתוח לצד מיתקן משמורת סגור שבו יוחזקו, בין השאר, שוהים שיפרו את תנאי השהייה במרכז, היא אמצעי מידתי להגשמת התכלית של מניעת העסקתם של המסתננים בתוככי ישראל והשתקעותם במרכזי הערים, תוך צמצום השלכותיה השליליות של תופעת ההסתננות בישראל".

מכאן אנו למדים כי מטרת התיקון לחוק היא, מחד גיסא, למנוע השתקעותם של המסתננים במרכזי הערים בישראל ועבודה בהן, ומאידך גיסא, סיפוק צרכיהם של המסתננים, תוך הגבלה מינימלית של חירותם.

ב. מרכז השהייה חולות:

מכוח תיקון מס' 4 לחוק, הוקם מרכז השהייה חולות. הסעיפים הרלוונטיים אשר קובעים את אופן הוצאת הוראות השהייה וכן את התנאים שיש לספק למסתננים השוהים במרכז, הינם:

1. סעיף 32ד לחוק למניעת הסתננות קובע כך:
תשע
תשע
(א) מצא ממונה ביקורת הגבולות כי יש קושי בביצוע גירושו של מסתנן, רשאי הוא להורות כי המסתנן ישהה במרכז שהייה עד לגירושו מישראל, עד ליציאתו ממנה או עד למועד אחר שיקבע (בפרק זה – הוראת שהייה); הוראת שהייה תינתן בכתב ויראו אותה כאסמכתה חוקית לשהייתו של המסתנן בישראל, בכפוף לתנאים שנקבעו בה.
(ב) ממונה ביקורת הגבולות רשאי לתת הוראת שהייה, בין שהמסתנן מוחזק אותה עת במשמורת מכוח צו גירוש לפי חוק זה או מכוח צו משמורת לפי חוק הכניסה לישראל ובין שהמסתנן אינו מוחזק במשמורת כאמור.
(ג) שר הפנים רשאי לקבוע תקנות לעניין התנאים שייכללו בהוראת שהייה, ורשאי ממונה ביקורת הגבולות לקבוע בהוראת השהייה תנאים נוספים.
(ד) על אף הוראת סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, מסתנן שחלה לגביו הוראת שהייה לא יקבל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל.

2. סעיף 32ה לחוק קובע את החובה לספק למסתננים השוהים במרכז השהייה תנאי מחייה ראויים, וזו לשונו:

(א) במרכז השהייה יסופקו לשוהים תנאי מחיה הולמים, ובכלל זה שירותי בריאות ורווחה.
(ב) מנהל המרכז רשאי להורות כי סמוך ככל האפשר לאחר תחילת שהייתו של שוהה במרכז הוא ייבדק על ידי רופא; שוהה שיידרש לכך חייב להיבדק בדיקה רפואית והבדיקה תיעשה בנפרד; עד שייבדק רשאי הרופא להפרידו במידת האפשר משוהים אחרים.

3. סעיף 32ו קובע כי מסתנן השוהה במרכז השהייה אינו רשאי לעבוד בישראל. עם זאת, סעיף 32ז קובע כי ניתן להעסיק את השוהים במרכז בעבודות תחזוקה ובשירותים שוטפים בתחום המרכז, תמורת גמול סביר, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף.

4. בסעיף 32ח נקבעה המתכונת שבה יפעל מרכז השהייה ככל שהדבר מתייחס לכניסה וליצאה הימנו, וזו לשונו:
"(א) שוהה יתייצב במרכז שלוש פעמים ביום, במועדים שייקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ד), לצורך רישום נוכחות.
(ב) מרכז השהייה יהיה סגור בין השעות 22:00 ל-06:00; שוהה לא ישהה מחוץ לתחומי המרכז בשעות האמורות.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ממונה ביקורת הגבולות, לפי בקשת שוהה ומטעמים מיוחדים, רשאי לפטור את השוהה מחובת ההתייצבות במרכז לצורך רישום נוכחות או מאיסור השהייה מחוץ לתחומי המרכז, כאמור באותם סעיפים קטנים; פטור לפי סעיף קטן זה יינתן לפרק זמן שלא יעלה על 48 שעות, ואם ניתן לשם אשפוז רפואי של השוהה או בן משפחתו מדרגה ראשונה – רשאי הממונה לתת פטור כאמור לתקופה ארוכה יותר; בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים רשאי לבחון את החלטת ממונה ביקורת הגבולות לפי סעיף קטן זה, אם הוגשה לו בקשה לכך מאת השוהה בתוך 14 ימים מיום מתן ההחלטה.
(ד) שר הפנים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע הוראות לעניין נוכחות השוהים במרכז שהייה, ובכלל זה לעניין יציאתם מהמרכז וחזרתם אליו, וכן לעניין מועדי התייצבותם במרכז לצורך רישום נוכחות ואופן הרישום; מועדי ההתייצבות כאמור ייקבעו באופן שלא יאפשר לשוהה לעבוד בישראל.

מיום 11.12.2013 עד יום 10.12.2016
הוראת שעה
ס"ח תשע"ד מס' 2419 מיום 11.12.2013 עמ' 77 ( ה"ח 817)
הוספת סעיף 32ה555. ביום 11.12.13 פורסמו ברשומות תקנות למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (נוכחות שוהה במרכז ויציאה ממנו (הוראת שעה), התשע"ד-2013 ("התקנות למניעת הסתננות") אשר נקבעו על ידי שר הפנים בהסכמת השר לביטחון פנים, כמצוות סעיף 32ח(ד) לחוק למניעת הסתננות.

התקנות למניעת הסתננות קובעות את הזמנים בהם רשאי מסתנן לשהות מחוץ למתקן (בין 6:00 ל-22:00), בעוד שבשעות מוגדרות, בתוך תווך זמן זה, על המסתנן להתייצב לחתימה (שלוש פעמים ביום).

6. כאן המקום להדגיש כי כיום תלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון עתירה כנגד חוקתיותו של תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות (בג"צ 8425/13 גבריסלאסי נ' הכנסת). במסגרת העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים להורות על ביטול כל הוראות השהייה שהוצאו על ידי המשיב. בית המשפט העליון דחה בקשה זו (ראה החלטה מיום 1.1.14).

אינני נדרשת לסוגיית חוקתיותו של תיקון מס' 4, משום שסוגיה זו מצויה בסמכות בג"צ, וממתינה להכרעתו בימים אלה. נוסף על כך, העותר לא טען כל טענה כנגד חוקיותו של התיקון. הווה אומר: נקודת המוצא לדיון בעתירה שבפניי היא חוקתיות התיקון, כל עוד לא נקבע אחרת.

7. עיון מעמיק בכתב העתירה, בתשובת המשיבה, בפרוטוקול הדיון מיום 15.5.14 וכן בסיכומי טענות העותר, מלמד על כי טענות העותר הן שתיים. האחת, כי הקריטריונים שנקבעו על ידי משרד הפנים פסולים, והשנייה, כי לא נערך לעותר שימוע. להלן אדון בשאלות אלה כסדרן.

א. תוקפם של הקריטריונים שנקבעו על ידי משרד הפנים:

ביום 10.2.14, פרסם המשיב קריטריונים לזימון מסתננים לחולות. על פי הקריטריונים, יזומנו לחולות המסתננים, כדלקמן:
נתיני סודן אשר הסתננו לישראל לפני תאריך ה-31.12.2010.
נתיני אריתריאה אשר הסתננו לישראל לפני תאריך ה-31.12.2008.
מי אשר ממונה ביקורת הגבולות מצא שהוא מעורב בפלילים ואינו עומד בתנאי המתווה אשר נקבע על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

נוסף על כך, נקבע כי בעלי משפחות, נשים וילדים לא ישלחו למרכז השהייה חולות.

אומר כבר כאן, כי אין בדעתי לדון בתוקפם ובסבירותם של הקריטריונים שנקבעו על ידי משרד הפנים. הקריטריונים באו לעולם כדי שניתן יהא ליישם בפועל את תיקון מס' 4 לחוק. הקריטריונים שנקבעו לצורך הפניה למתקן השהייה חולות מתייחסים בעיקרם לוותק השהייה של המסתנן בישראל. מכאן, סבורה אני, כי קריטריונים אלה מגשימים את התכלית של תיקון מס' 4 שהינה מניעת השתקעותם של המסתננים בישראל.

יפים בהקשר זה דבריו של כב' השופט י' אלון לפיהם:
"... העותר אינו מעורר בעתירה זו את סוגית חוקתיותו של תיקון מס' 4 לחוק-הואיל וסוגיה זו תלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון בעתירות שהוגשו בפניו... אולם נראה כי סוגיית סבירותו של קריטריון "ותק השהייה" של המסתנן בישראל הינה צדו השני של אותו המטבע שבסוגית חוקתיותו של תיקון מס' 4... הנחת המוצא בעתירה דנן הינה כי הוראת תיקון 4 הינה חוקתית- וזאת כל עוד לא ייקבע אחרת על ידי בית המשפט העליון בעתירות הנ"ל [בג"צ 8425/13, 7385/13-ההוספה שלי-נ"מ] התלויות ועומדות בפניו. בהינתן הנחת מוצא זו-מוצא אני כי קריטריון "ותקו" של המסתנן בישראל עולה בקנה אחד עם תכליתו של תיקון מס' 4, דהיינו האינטרס הציבורי למנוע השתקעות מסתננים במרכזי הערים וזאת, תוך מתן העדפה ליישומה ביחס לקבוצת המסתננים השוהה בישראל תקופת שנים ממושכת" (עת"מ (ב"ש) 48582-03-14 פלוני נ' משרד הפנים (23.4.14), פסקה 4 לפסק הדין (להלן: "עניין פלוני")).

לאור תכלית תיקון מס' 4, כמפורט בדברי ההסבר להצעת החוק, אשר הובאו בהרחבה מעלה, הרי שלטעמי הקריטריונים מגשימים את מטרת התיקון לחוק ומביאים, הלכה למעשה, ליישום התיקון לחוק בפועל. לפיכך, סבורה אני, כי כל עוד התיקון לחוק עומד בעינו, אין זה בסמכותי להורות על פסלותם של הקריטריטנים שנקבעו על ידי שר הפנים.
התוצאה היא, שטענת העותר לפסלות הקריטריונים, נדחית בזה.

ב. אי עריכת שימוע לעותר:

חובת השימוע:
1. הכלל בדבר חובת השימוע הינו אחד מכללי הצדק הטבעי (לצד איסור משוא פנים). למעשה, לא יכולה להיות מחלוקת על חשיבותו של הכלל ועל היותו חלק בלתי נפרד ממשפט הארץ (מאז בג"ץ 3/58 ברמן נ' שר הפנים, פ"ד יב 1493 (1958)).

2. על פי כלל השימוע נדרשת הרשות המינהלית שלא לפגוע באדם, אלא אם כן נתנה לו קודם לכן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו בפניה (ראו למשל: זמיר, הסמכות המינהלית עמ' 793 ואילך; עע"ם 4231/12 בוטובסקי נ' משרד הפנים, בפסקה 13 (7/7/13) (להלן: "עניין בוטובסקי")).

3. ככלל, זכות הטיעון צריכה להינתן טרם קבלת ההחלטה המנהלית. זכות זו יכולה ללבוש צורות שונות, ויכולה להיעשות בכתב או בעל פה, ואין נפקא מינה אם הכותרת של השימוע היא "ראיון" או "שימוע" או שם אחר בעל משמעות דומה, ובלבד שמדובר מבחינה מהותית במתן זכות טיעון (ראו עניין בוטובסקי; פרופ' דפנה ברק-ארז, משפט מינהלי (כרך א), עמ' 499).

4. לטעמי, כללי הצדק הטבעי ובכללם הזכות לשימוע, חלים גם ביחס למי אשר הסתנן לישראל, שלא כדין. נבחן עתה את השאלה האם נערך לעותר שימוע אם לאו.

5. בענייננו, טוען העותר כי לא נערך לו שימוע בפועל וכי התשאול שנערך לו קודם להוצאת הוראת השהייה איננו בבחינת שימוע, שכן לא הובררו בו נסיבותיו האישיות של העותר, וכן לא ניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון טענותיו, טרם קבלת ההחלטה להפנותו לחולות.
לטעמי, אין ממש בטענה זו של העותר ומשכך דינה לדחייה.

6. בטרם ניתנה בידי העותר הוראת השהייה נערך לו תשאול במשרדי המשיב. התשאול נועד לברר האם העותר עונה על הקריטריונים שנקבעו על ידי משרד הפנים להפנייתו לחולות, או שמא מתקיימות בעניינו נסיבות אשר מצדיקות סטייה ממדיניות המשיב.

7. התשאול נערך בשפה הערבית, אותה הוא דובר. בתשאול נשאל העותר שאלות באשר למקום מגוריו בישראל; מעוד כניסתו לישראל והדרך בה נכנס לגבולות המדינה; מצבו המשפחתי; מצבו הרפואי; מצבו התעסוקתי. עוד נשאל העותר אם הגיש בעבר בקשת מקלט פרטנית, וכן נשאל האם הוא מבקש לטעון או להוסיף מעבר לתשובותיו לשאלות שנשאל ועליהן השיב (ראה נספח 4 לתשובת המשיב).

8. עיון בתשובותיו של העותר לשאלות שנשאל (נספח 4 לתשובת המשיב), מלמד מפורשות על כך שהעותר עונה על הקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב לשם הפנייתו למתקן חולות. הווה אומר: העותר הינו נתין סודן אשר הסתנן לישראל בחודש אוגוסט 2010, קרי, לפני יום 31.12.10 שהינו המועד שנקבע בקריטריונים כמועד להפניית מסתננים אשר הסתננו לגבולות ישראל, עד למועד זה.

9. עוד נשאל העותר במהלך התשאול, האם הוא מעוניין לטעון או להוסיף מידע או פרטים מעבר לאלה עליהם השיב. העותר השיב בשלילה. התשאול נערך בשפתו של העותר, היא השפה הערבית. מטרת התשאול היא בדיקת התקיימות הקריטריונים ביחס לעותר. העותר לא טען כל טענה במהלך התשאול ממנה ניתן היה ללמוד כי יש להחריג עניינו, בשל נסיבות כאלה או אחרות. לו היו בפיו טענות בדבר נסיבותיו האישיות המצדיקות שלא להפנותו לחולות, צריך היה העותר להעלות טענותיו אלה, ואף יכול היה לעשות כך כאשר נשאל במהלך התשאול אם יש לו מה להוסיף. אלא שהעותר השיב בשלילה לשאלה זו.

10. יפים לכאן דברי כב' השופט י' אלון לפיהם:
"... בהינתן בהירותו ו"חד ממדיותו" של קריטריון ותק שהיית המסתנן בישראל (והיותו בד בבד רווק שאינו בעל משפחה)-מוצא אני כי התשאול שנערך לעותר על ידי הרשות- בטרם הוצאה לו הוראת ההתייצבות במתקן השהייה-עולה בסופו של יום כדי ראציונל ה"שימוע" הנדרש בדין המנהלי להפעלת סמכותה שבדין" (ראה עניין פלוני, פסקה 6 לפסק הדין).

11. נוכח כל האמור מעלה, אינני מקבלת את טענת העותר כי התשאול שנערך לו, אינו עונה על דרישת השימוע. התשאול שנערך לעותר עונה, מבחינה מהותית, על ההגדרה של שימוע, ואין נפקות לשם בו כונה המסמך, קרי, "שאלון לפני הוצאת הוראת שהייה". מודגש עוד כי, השימוע או התשאול נועד אך ורק לבחון את שאלת התקיימות הקריטריונים אשר נקבעו אובייקטיבית, בפרט שהיה בידי העותר להעלות טענות שאין מקום ליתן הוראת שהייה בעניינו משום נסיבות המחריגות עינינו מן הקריטריונים שנקבעו. מכאן שיש בפנינו שימוע אשר עונה על הדרוש.

12. אוסיף ואדגיש כי בדיון שהתקיים בפניי ביום 15.5.14 שאלתי את ב"כ העותר מה עוד היה טוען העותר לו היה נערך לו שימוע כפי שהוא סבור שצריך היה להיעשות. העותר השיב כדלקמן:
"הוא היה מוסיף כפי שטענתי בעתירה לעניין הנסיבות האישיות שגרמו לו לצאת מארצו... הוא היה טוען שהנסיבות האישיות שגרמו לו לצאת מארצו שאח שלו נרצח לעיני בני המשפחה שלו. שהוא העלה בקשת מקלט בפני ממונה ביקורת הגבולות...".

13. כפי שנטען, הדברים אותם היה העותר מוסיף, לו היה נערך לו שימוע, כפי שלדעתו צריך היה להיערך, לא היה בהם כד להעלות או להוריד. תחילה יובהר, כי טענות אלה אינן מלמדות על כך שהעותר אינו עומד בקריטריונים להפנייתו לחולות. העותר נכנס לישראל לפני המועד הקובע בקריטריונים, הוא רווק ואין לו משפחה (ילדים) בישראל. לפיכך העותר עונה על הקריטריונים שנקבעו לשם הפנייתו לחולות. אלא, שלטענתו נסיבותיו האישיות, לאמור, הטענה כי אחיו נרצח לנגד עיניו ובני משפחתו בסודן, מצדיקות נקיטת מדיניות אחרת בעניינו. טענה זו כלל לא הוכחה, אף לא באופן לכאורי.

14. העותר יכול היה להעלות טענות בדבר נסיבותיו האישיות במספר הזדמנויות בלתי מבוטל, אלא שלא עשה כן, ועל כך יש לתמוה.
כך למשל, כאשר הסתנן לישראל, ונעצר על ידי כוחות הביטחון (ביום 5.9.10), נשאל העותר שאלות רבות כגון כיצד הסתנן לישראל, מהי ארץ מוצאו, מהי מטרת הסתננותו ועוד (ראה נספח 1 לתגובת המשיב לעתירה-פרוטוקול שמיעת טענות שבח"ים). העותר השיב כי הינו רווק, בן 20 שנים, מוסלמי שנולד בכפר אלסדירה שבאלגזירה שבסודן.

15. עוד מסר כי יש לו זוג הורים, אח ו-5 אחיות אשר שוהים בסודן. העותר לא שירת בצבא בסודן. אשר לאופן שבו הסתנן לישראל, מסר העותר כי ביום 24.8.10 הגיע בטיסה ישירה מסודן למצרים, שילם למתווך מצרי 500$ בגין סיוע בהסתננותו לישראל. מסר כי אין לו קרובי משפחה בישראל וכי הסתנן לתוך ישראל במטרה לעבוד ולסייע כלכלית למשפחתו שבסודן.

16. לא מצאתי ממש בטענת ב"כ העותר בסעיף 2 לסיכומי טענותיו לפיה ממונה ביקורת הגבולות הסיק עצמאית כי העותר הסתנן לישראל במטרה לעבוד, מבלי שהעותר אמר זאת מיוזמתו. זוהי טענה סתמית, שאין לה על מה לסמוך. אין כל היגיון בכך שממונה ביקורת הגבולות יכתוב השערותיו, לפי הדמיון, אל תוך מסמך התשאול שנערך לעותר בעת כניסתו לישראל. מכאן, ניתן להסיק אך דבר אחד, והוא כי כל שנרשם בטופס התשאול הם הפרטים והעובדות שמסר העותר בתשאול.

17. התשאול הנ"ל, בעת כניסתו לישראל, נערך בשפה הערבית, שפה אותה דובר העותר. בסיום התשאול מסר העותר כי אין לו מה להוסיף.
צא ולמד: לו היו נסיבות עזיבת העותר את סודן, כפי שנטען בעתירה, סבורה אני כי העותר היה מוסר מידע טראגי וטראומתי זה לפיו אחיו נרצח לעיני בני המשפחה, אך בשל השתייכותו או פעילותו בתנועה מסוימת. העובדה שלא עשה כן, אומרת דרשני.

18. גם בתשאול שנערך לעותר, עובר להוצאת הוראת השהייה (נספח 4 לתשובת המשיב לעתירה), הוא לא טען כי עזב את סודן בשל רצח אחיו לעיני בני המשפחה. אף כאשר נשאל בסיום התשאול אם יש לו מה להוסיף, השיב בשלילה. לטעמי, לו היה ממש בטענות העותר בדבר נסיבות עזיבתו את סודן, היה מעלה טענות אלה בהזדמנות הראשונה ובכל הזדמנות לאחריה. טענות אלה בדבר הנסיבות האישיות לפיהן עזב את סודן בשל רצח אחיו לנגד עיני בני המשפחה ובשל חששותיו כי גורלו יהא דומה, עלו לראשונה בעתירה זו, לאחר שהוצאה לעותר הוראת שהייה לפיה עליו להתייצב בחולות. יש בכך כדי להחליש את גרסתו עד כדי מתן משקל אפסי לנטען על ידו ביחס לנסיבות האישיות.

19. עוד יובהר ויודגש כי, גם לאחר הוצאת הוראת השהייה, יכול היה העותר לפנות למשרד הפנים בבקשה להוסיף ולטעון טענות בכל הנוגע לנסיבות ולטעמים שגרמו לו לעזוב את סודן ולהסתנן לתוך שטח ישראל. על פי הוראת השהייה שהוצאה לעותר, נדרש העותר להתייצב בחולות חודש ימים לאחר מועד הוצאת הוראת השהייה (נספח 5 לתגובת המשיב לעתירה). פרק זמן זה מספיק כדי לאפשר לעותר לפנות למשרד הפנים בבקשה להוסיף טענות הן בעצמו והן באמצעות עורך דין, ככל שחפץ בכך.

20. יפים לענייננו דבריו של כב' השופט א' ביתן לפיהם:
"כאן ניתנה למבקש הודעה של חודש מראש לפני המועד שהיה עליו להתייצב במרכז השהייה, במהלכו, הוא יכל להציג בפני המשיב את טענותיו-ואם הן היו מתקבלות, יכל המשיב לעצור את התהליך ולא היתה נגרמת למבקש כל פגיעה-והוא גם יכל לנקוט בצעדים משפטיים לתקיפת הוראת השהייה. בנוסף בתהליך קליטת המבקש למרכז השהייה, נערך לו ראיון במסגרתו ניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו. בנסיבות העניין יש בכך כדי לספק את דרישת השימוע" (עת"מ 10754-04-14 אסמה נ' משרד הפנים, (30.4.14)).

21. גם בעת"מ 40239-02-14 מוטסים עלי נ' משרד הפנים (25.3.14) הדגיש כב' השופט מ' יפרח כי מעת שהוצאה הוראת שהייה ניתנת לשוהה תקופת התארגנות (כחודש ימים) במהלכה עומדת לו הזדמנות נוספת להעלות את טענותיו, וכי בהגיע השוהה למתקן השהייה נערך לו תשאול ובירור עובדתי נוסף. ערעור שהוגש על פסק דין זה נדחה על ידי כב' השופט א' רובינשטיין (עעמ 2863/14 מוטסים עלי נ' משרד הפנים (24.4.14).

22. מכאן אנו למדים, כי לעותר שבפנינו עמדו מספר רב של הזדמנויות להעלות טענותיו בדבר נסיבות אישיות אשר מצדיקות לחרוג, בעניינו, ממדיניות המשיב. אלא שהעותר בחר שלא לעשות כן מטעמים השמורים עמו.

23. נזכיר עוד, כי לעותר עומדת אפשרות ממשית להעלות טענותיו בעת התשאול שייערך לו בהגיעו למתקן השהייה חולות. אם יימצא כי יש טעמים המצדיקים נקיטת מדיניות אחרת בעניינו, ייעשה כן.

24. למעלה מן הדרוש, אומר כי אין בטענת העותר כל ממש ביחס לפסק הדין בעניין פלוני. לטענתו, פסק דין זה אינו רלוונטי לכאן בשל העובדה כי העתירה שם הופנתה כנגד חוקתיות תיקון מס' 4 לחוק, וכן לא הועלו בה טענות פרטניות כנגד הוראת השהייה. טענה זו אינה נכונה עובדתית. עיון בפסק הדין בעניין פלוני מלמד בדיוק את ההיפך מהנטען כאן.
כב' השופט י' אלון הדגיש בסעיף 2 לפסק הדין כך:
"בדיון המקדמי שהתקיים בעתירה זו (ביום 7.4.14 הודיע ב"כ העותר כי הואיל וסוגיית חוקתיותו של תיקון מס' 4 לחוק תלויה ועומדת בפני בימ"ש העליון-אין הוא טוען לעניין זה בגדרה של העתירה דנן וכי טענותיו מתמקדות בסוגית הקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב ולחלופין בטענתו בדבר העדר השימוע בטרם הוצאת הוראת התייצבות".

צא ולמד: בעניין פלוני לא התמקד הדיון בעתירה בסוגית חוקתיותו של תיקון מס' 4 לחוק. נוסף על כך, העותר שם העלה טענות פרטניות כנגד הוראת השהייה שהוצאה לו, בניגוד לנטען כאן. לפיכך, טענה זו נדחית. פסק הדין בעניין פלוני דומה מאוד בנסיבותיו ובטענות שנטענו שם, לנסיבות ולטענות שהועלו בפניי. כך גם אני מסכימה עם מסקנותיו של כב' השופט אלון בפסק הדין, ככל שהן מתייחסות להליך התשאול שנערך למסתננים, עובר להוצאת הוראת השהייה.

ג. בקשת מקלט:

1. בכתב העתירה נטען כי כאשר העותר נעצר על ידי כוחות הביטחון בעת שהסתנן לתוך ישראל, ביקש מקלט מדיני בישראל. ואולם, עיון בתשאול שנערך לו בעת שהסתנן לישראל (נספח 1 לתגובת המשיב לעתירה), מלמד באופן שאינו משתמע לשני פנים כי העותר לא העלה כל טענה בדבר בקשה למקלט בישראל.
לטעמי, לו היה טוען כי הינו מבקש מקלט, הדבר היה נרשם בטופס התשאול, כפי שנרשמו יתר הפרטים שמסר העותר.

2. גם במהלך התשאול שנערך לעותר טרם הוצאה הוראת השהייה, נשאל העותר אם הגיש בעבר בקשה למקלט מדיני בישראל. לכך השיב בשלילה, מבלי לסייג תשובתו ולומר כי ביקש מקלט מדיני בעת שנכנס לישראל או כל טענה אחרת הנוגעת למקלט מדיני. לפיכך, לא שוכנעתי כי המבקש ביקש מקלט בישראל בכל שלב שהוא מעת שהסתנן לישראל.

3. עם זאת, יודגש כי שהיית העותר בחולות אינה מונעת אותו מלהגיש בקשת מקלט פרטנית. סעיף 32ד(א) לחוק למניעת הסתננות על פיו הוצאה לעותר הוראת השהייה, קובע כי ככל ש"מצא ממונה ביקורת הגבולות כי יש קושי בביצוע גירושו של מסתנן, רשאי הוא להורות כי המסתנן ישהה במרכז שהייה עד לגירושו מישראל, עד ליציאתו ממנה או עד למועד אחר שיקבע..." (ההדגשה שלי-נ"מ).

העותר יכול להגיש בקשת מקלט פרטנית בעודו שוהה במתקן, ויכול שמשרד הפנים יקבע כי העותר ישהה במתקן עד למועד מתן החלטה בבקשה למקלט מדיני.

4. אשר לטענת עותר לפיה שהייה במתקן חולות מהווה פגיעה בחירותו, משום שאין כל הבדל בין מתקן חולות לבין כל מתקן משמורת אחר, לאמור, השוהה במרכז אינו רשאי לעבוד ונדרש להתייצב לחתימה 3 פעמים ביום; המקום מנוהל על ידי סוהרים; בכל חדר 5 מיטות קומתיים.
טענות אלה תוקפות למעשה את תיקון מס' 4 לחוק מכוחו הוקם מרכז השהייה. משכך, מקומן להתברר בבג"צ במסגרת העתירה שהוגשה כנגד חוקתיות תיקון מס' 4 לחוק.

ד. חובת ההנמקה:
לא מצאתי ממש בטענת העותר לפיה היה על המשיב לנמק החלטתו להפנות העותר למרכז השהייה חולות, ומשלא עשה כן, ההחלטה פגומה.

לטעמי, לא חלה חובת הנמקה במקרה זה בשל העובדה כי ההחלטה מושא עתירה זו אינה אלא שלב ראשון בהחלטה הסופית של המשיב.
תשאול נערך לעותר אך ורק לבדיקת נתונים אובייקטיבים אשר במהותם יביאו לתשובה לשאלה האם העותר עונה על הקריטריונים שנקבעו ותו לא. זוהי החלטה טכנית, שכאמור אליה צריך שתצטרף החלטה סופית של המשיב בעניינו.

ה. סוף דבר:

התוצאה היא, שהעתירה נדחית. צו הביניים בטל.
העותר ישא בהוצאות המשיב כדי סך של 15,000 ₪.

ניתן היום, כ"ז אייר תשע"ד, 27 מאי 2014, בהעדר הצדדים.

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

בידור קרובים אל בארי 14, ראשון לציון, ישראל | מהנדסים אזרחיים קרובים אל 31, ערד, ישראל | השכרת רכב קרובים אל הגורן, קרית אתא, ישראל | מגיהים קרובים אל אידלווין 1, חדרה, ישראל | מועדוני לקוחות קרובים אל רפאל בר לביא 3, ירושלים | עניבות קרובים אל אברהם בן עמי 1-9, באר שבע, ישראל | חיתולים למבוגרים קרובים אל 8900, צפת, ישראל | צורפים קרובים אל יובל יניב, קרית שמונה, ישראל | מידענים קרובים אל דפנה 66, קריית ביאליק, ישראל | עיבוד נתונים קרובים אל דרך האילנות 32, גדרה, ישראל | מוהלים קרובים אל הסנונית 24, באר יעקב, ישראל | פוליגרף קרובים אל דרך העמק, מגדל העמק, ישראל | פיצוציות קרובים אל 38, בית שמש, ישראל | שמורות טבע קרובים אל נחל ברק 2-16, מצפה רמון, ישראל | טיפול משפחתי קרובים אל Unnamed Road, ישראל | מספרות ועיצוב שיער קרובים אל דרך השוקולד, צפת, ישראל | טיסות כיף קרובים אל דבורה 20-48, נתניה, ישראל | אוכל קרובים אל הגפן 147, קדרון, ישראל | נוטריונים קרובים אל | צימרים קרובים אל לילך 2-8, גדרה, ישראל | בשמים בודי שופ בירושלים | מערכות ארגוניות באגסק בע"מ בראשון לציון | צעצועים ואמנות ילדים אורי ורדי בכפר יונה | מדריך טיולים וייל נטע בירושלים | אינסטלטור דני מזור אינסטלטור בנהריה | מנוף טיפ טופ הובלות ומנופים בקרית ביאליק | כוח אדם חסון שרותי כח אדם הפקות וסקרים בע"מ בתל אביב - יפו | אבטחה מוקד 66 בנהריה | מחצבים נגב מינרלים תעשייתיים בע"מ בעומר | לובינג יותם אביזוהר ברמת גן | נעליים נעלי גלי בנתניה | אביזרים אורטופדיים המרכז הישראלי לאורטופדיה בע"מ בחיפה | מכשירי שמיעה אודיו טק בתל אביב - יפו | כלי עבודה הגרעין בע"מ בפצאל | שיער הטופ שבעיצוב בבני ברק | מהנדס מכונות שרף הנדסה בבת חפר | מכשירי מדידה אקסיס-GPS ומכשירי מדידה בע"מ בכפר כנא | פוליגרף אביר מכון פוליגרף בתל אביב - יפו | טבח איליה וולפסוון בפתח תקוה | שף שירת הסירים בבן עמימחירון חומרים לעבודות בטון | מחירון עבודות צביעה | מחירון עבודות עפר והריסה | מחירון עבודות גינון והשקיה | מחירון חומרים לעבודות בטון | מחירון חומרי חשמל | מחירון סידורי נגישות לאנשים עם מוגבלות | מחירון מתקני מיזוג אויר | מחירון משטחי בטון | מחירון עבודות איטום | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון מערכות גילוי וכיבוי אש | מחירון מוצרי נגרות | מחירון קירות תמך מקרקע משוריינת | מחירון נגרות - דלתות, ארונות מטבח ושונות | מחירון עבודות בניה | מחירון חומרי מליטה אגרגטים מוספים וערבים | מחירון חומרים ומוצרים לעבודות פיתוח | מחירון הריסות ופירוקים | מחירון עלות חומרים לעבודות שלד | מחירון פינות לטיח | מחירון ריצוף משטחים, שבילים ומדרגות | מחירון ספחים | מחירון אריחי גרניט פורצלן | מחירון לוחות לסיכוך וקירוי | מחירון מאגר מחירי בניה ותשתיות מהדורת 03/2016 (מחירי 02/2016), מחירי חומרים | מחירון בלוקי בטון | מחירון פלדת זיון | מחירון בלוקי פוליביד לקירו | מחירון קירות תמך מסוג "קת"מ" | מחירון תוחם דשא ומגביל שורשים | מחירון זכוכית אורנמנטלית צבעונית | מחירון ממטירים/מתזים | מחירון קירות תמך מסוג "צוקית" | מחירון צנרת ואביזריה | מחירון מיכלי מים | מחירון לוחות PVC  ופוליקרבונט )פלרם( | מחירון פיטינגים | מחירון תיבות CI | מחירון מיקרופיילים (כלונסאות בקדיחת הקשה) | מחירון מסננים | מחירון צנרת פלדה (שחור) | מחירון צינורות פלדה | מחירון קבועות תברואיות ואביזריהן | מחירון דרכי נגישות לנכים | מחירון חומרי איטום ובידוד תרמי | מחירון ויטרינות כניסה | מחירון בליטות בטון, בסיסים, ארגזי פרחים וביטון משקופי מעלית | מחירון מערכות מניית אנרגיה | מחירון ארונות לשירותי אורחים ולאמבטיה עם כיורי משטחבפני כב' הרשם דורון יעקבי תובעים 1. עו"ד עופר קרינסקי נגד נתבעים 1. ביטוח ישיר-אי.די.בי.חב& | בית דין אזורי לעבודה בחיפה ס"ע 18753-02-12 קבלי ואח' נ' חברת חשמל לישראל בע"מ מספר | בפני כב' השופטת מעין בן ארי 52397-05-14 המבקשת מדינת ישראל נגד המשיבים אחמד עמלה (עציר) <#1#> | בית משפט השלום בנתניה ת"א 34286-04-10 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' ראובן ואח' תיק חי | לכבוד לשכת הוצל"פ עכו רח' יהושפט 15, עכו, 24513 הנדון: עיקול על כלל נכסי החייב לפי צו בתיק: | בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 150189-09 כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א נ' זלאיט וא | בפני כב' הרשמת הבכירה רבקה ארד תובע מרק דרנקין נגד נתבעים 1.אלדן תחבורה בע"מ 2.צוות 3 בע&qu | 34414-08-11 בפני כב' השופט חגי טרסי המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשמת אינה גרשגורן <#2#> נוכחים: | בפני כב' השופטת יעל וילנר העותרים 1.דאווד אבו דאהוד 2.אוסאמא אבו דאהוד 3.בלאל פרחאת 4.זיאד שחאדה | לפני כב' השופטת רונית פינצ'וק אלט תובעים דוד שמואל נגד נתבעים שטראוס-עלית בע"מ הודעה   | לפני כב' הרשם בכיר צוריאל לרנר תובעים 1. חברת פרטנר תקשורת בע"מ נגד נתבעים 1. טלימון בע&quo | בפני כב' הרשמת בכירה איילת הרץ תובע יהודה אזולאי נגד נתבעים 1.מיכל אברהם 2.שומרה חב' לביטוח | בפני כב' השופט יובל ליבדרו מאשימה 1. מדינת ישראל נגד נאשמים 1. עדיאל כהן הודעה לנאשם בדבר האפשרו | בקשה מס' 7 בפני כב' הרשם בכיר נדים מורני מבקשת/נתבעת טטיאנה פיאטצ'נקו ת.ז. XXXXXX407 נגד | לפני: כב' השופטת אורלי סלע - נשיאה התובע: SOMSAK ANUYAHONG, ( דרכון-O375163) - הנתבעת: עין יהב מ | בקשה מס' 3 בפני כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא - ברנע מבקשת אורנה אסרף נגד משיב וועד מקומי יקנעם | בית משפט השלום בנתניה ת"א 6281-07-09 גוטסמן נ' אדלר ואח' תיק חיצוני: תיק עזר 21 יוני 20 | מספר בקשה:1 בפני כב' השופטת דורית בונדה מבקשים בקר רוקח רויטל נגד משיבים מדינת ישראל החלטה מנימו | לכבוד לשכת הוצל"פ נתניה הרצל 57, נתניה, 42390 הנדון: עיקול על כלל נכסי החייב לפי צו בתיק: מספר | בבית המשפט העליון בה"נ 4618/98 בפני נשיא בית המשפט העליון בדיון לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישו