מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

מספר בקשה:19

בפני
כב' השופטת ד"ר דפנה אבניאלי

מבקשים

1. עו"ד פיני יניב בתפקידו ככונס נכסים
ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל

2. בנק מזרחי טפחות בעמ
ע"י ב"כ עוה"ד ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל

נגד

משיבה

מוחמד עבדאלקאדר ושות' בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ליפא מאיר ושות'

החלטה

זו בקשת בנק המזרחי טפחות ( להלן: "הבנק") וכונס הנכסים ( להלן: "הכונס", ויחדיו: "המבקשים"), הם הנתבעים בת"א 15794-08-12 , להורות על מימוש ערבות וחיוב התחייבות עצמית שהפקידה חברת מוחמד עבדלקאדר ושות' בע"מ ( להלן: "התובעת" או: "המשיבה"), במסגרת בקשה לצו עיכוב הליכי הוצל"פ שהוגשה על-ידה.
המדובר בבקשה למימוש ערבות בנקאית בסך 100,000 ₪, אשר הופקדה על ידי המשיבה על פי החלטת בית המשפט מיום 5.8.13, וחיוב ההתחייבות העצמית שהופקדה על ידי המשיבה ביתרת סכום הנזקים המפורטים להלן, כאשר המימוש והחיוב נועד ו לתשלום חלקי של נזקים שנגרמו למבקשים, לטענתם, עקב מתן צו המניעה הארעי, אשר עמד בתוקפו במשך 77 יום ובוטל ביום 23.10.13.

הרקע העובדתי

בשנת 2006 פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל למימוש נכסים של המשיבה, בגין אשראי שהועמד לה ולא נפרע, בהיקף של כ-110 מיליון ₪. המבקש 2 מונה ככונס נכסים מטעמו של הבנק. ביום 17.3.09 נחתם הסכם פשרה בין הצדדים, לפיו תשלם המשיבה למבקשים סך של 54 מיליון ₪, כנגד מחיקת יתרת החוב לבנק. ביום 21.6.11 הודיע הבנק כי המשיבה הפרה את ההסכם וכי הוא מחדש את הליכי המימוש של נכסיה. ביום 8.8.12 הגישה המשיבה את התביעה, בה התבקש בית המשפט לקבוע כי לא הפרה את הסכם הפשרה וכי הבנק אף גבה ממנה סכומים ביתר.

ביום 5.8.13 הוגשה בקשה לצו מניעה זמני, שיורה על עיכוב הליכי מימוש נכסי מקרקעין של התובעת, המתנהלים במסגרת תיק ההוצאה לפועל. הבקשה הוגשה במעמד צד אחד בפגרת הקיץ, ונדונה לפני שופטת התורנית כב' השופטת אלמגור. ניתן צו ארעי ובית המשפט קבע כי: "עיכוב הליכי מימוש הנכס כנגד הפקדת סך של 100,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית צמודה" ( להלן: "החלטת בית המשפט").

המבקשים הגישו התנגדות לבקשה וביקשו לבטל את הצו הארעי. לאחר ששמע את עדויות המצהירים ועיין בסיכומי הצדדים ובחומר הראיות, קבע כב' השופט ברנר בהחלטה מיום 23.10.13 , כי דין הבקשה לסעד זמני להידחות על הסף. נקבע, כי הבקשה נגועה בחוסר ניקיון כפיים ובשיהוי, משהסתירה התובעת ( המשיבה בבקשה הנוכחית) ללא הצדקה כי בקשה דומה עד מאד הוגשה על ידה ביום 29.12.01 , במסגרת תביעה קודמת שהגישה נגד הנתבעים ( ת.א 49620-12-11). כן הסתירה התובעת את העובדה כי בקשה אחרת שהגישה לצו מניעה זמני בגדר התביעה דנן נדחתה לגופו של ענין ביום 31.12.12 על ידי כב' השופט כתילי מבית המשפט המחוזי בנצרת, בטרם הועבר התיק לבית המשפט דנן מחמת העדר סמכות מקומית. שם, נקבע כי משעה שהסכם הפשרה בוטל על ידי הבנק מחמת הפרתו על ידי התובעת, אין עוד נפקות לשאלה האם עמדה היא בתנאי ההסכם לאחר ביטולו.

כן נקבע בהחלטת יום 23.10.13, כי התובעת הסתירה את העובדה כי ערעור שהגישה לבית המשפט העליון על אותה החלטה נדחה, "וחמור מכך, את העובדה שבית המשפט העליון ( כב' השופט י' עמית) כבר חיווה דעתו בדבר סיכויי ההצלחה הקלושים של התביעה העיקרית, במסגרת החלטה מיום 7.5.13.. . בין השאר נפסק כי הסכם הפשרה מפרט מועדים ותשלומים והמבקשים לא הראתה כלל מי עמדה בהם וכי בקשה דומה נדחתה על ידי בית משפט השלום בשבתו כערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל במסגרת רע"צ 35403-11-11 ". אף בית המשפט העליון מצא כי הבקשה שהוגשה אליו גובלת בשימוש לרעה בהליכי משפט, וקבע כי " מאזן הנוחות – המהווה אבן הבוחן המרכזית – אינו נוטה לטובת המבקשים... עניננו במגרשים לבניה, שמכירתם אושרה לכל המרבה במחיר במסגרת הליכי התמחרות בהוצאה לפועל, וככל שיתברר כי יש ממש בטענת המבקשים, תוכל לתבוע את נזקיה הכספיים מהבנק".
כב' השופט ברנר הוסיף וקבע כי " חומרת אי הגילוי בעניננו היא כה גבוהה, עד אשר מטעם זה לבדו ראוי לדחות על הסף את הבקשה, בלא להיזקק לבחינת השאלה האם עלה בידי המבקשים להצביע על סיכויי הצלחה לכאורה בתביעה העיקרית". כן נקבע, כי הבקשה נגועה בשיהוי של ממש. לגופו של עניין, קבע בית המשפט " לא שוכנעתי כי סיכויי ההצלחה בהליך העיקרי הם במידה כזו שתצדיק צו מניעה זמני". על כן, נדחתה הבקשה לצו מניעה זמני, הצו הארעי בוטל, והתובעת חויבה בהוצאות הבקשה בסך 30,000 ש"ח.

ערעור שהגישה המשיבה לבית המשפט העליון נדחה ביום 14.1.14. בהחלטה קבע כב' השופט סולברג כי " טענותיה של המבקשת (המשיבה כאן – ד.א) שמהותן בהצהרה לפיה מילאה את התחייבויותיה על פי הסכם הפשרה, נדונו ונדחו זה מכבר על ידי שתי ערכאות שונות, והדעת אינה נוחה כלל מפעולות ההסתרה שבהן נקטה בנסיבות העניין דנן".

ביום 22.12.13 הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו, לשיפוי ולחילוט עירבון, לאור נזקים שנגרמו למבקשים, לטענתם, כתוצאה מעיכוב הליכי ההוצאה לפועל משך 77 ימים.

דינה של הערבות הבנקאית

המבקשים טוענים כי באין הבהרה בנוגע למטרת הערבות הבנקאית בהחלטת בית המשפט, ראוי לעמוד על טיבה על פי מכלול נסיבות הענין. לדבריהם, הסך של 100,000 ₪ משמש בחלקו כעירבון, לאור הוראת תקנה 364 ( ג) לתק' סדר הדין האזרחי המורה, כי "סכום העירבון לא יעלה על 50,000 ₪; בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר מוצדק מטעמים מיוחדים שיירשמו, להגדיל את סכום העירבון מעבר לסכום האמור או להתנות את מתן הצו במתן עירבון אחר". לפיכך טוענים המבקשים, כי עד לסך של 50,000 ₪ + הפרשי הצמדה ( סה"כ 65,333 ₪) משמשת הערבות הבנקאית כעירבון, והיתרה משמשת כערבות, בהתאם להוראות תק' 364 לתק'.

עוד טוענים המבקשים, כי התקיימו שלושת התנאים לחילוט העירבון בסך של 65,333 ₪, קרי: א. צו המניעה הארעי בוטל.
ב. הבקשה לצו ארעי לא היתה סבירה בנסיבות הענין.
ג. לבנק ולכונס הנכסים נגרם נזק כתוצאה ממתן צו המניעה.
ראשית יש לדון בהבחנה בין עירבון לערבות. לעניין זה נקבע בפסיקה:

"... קיימים הבדלים משמעותיים ביותר בין ההסדר הנוגע לחילוט העירבון לזה הנוגע למימוש הערבות (לטעמים שביסוד ההבחנה בין שני הסדרים אלו ראו, עניין חיר, עמ' 571-569). הבדלים אלו מצריכים הבחנה חדה בין קביעת בטוחה מסוג ערבות לבין קביעת בטוחה מסוג עירבון. בעניין זה עלולה להתעורר בעיה כאשר מדובר בערבות בנקאית, אשר כפי שראינו עשויה לבוא הן בגדר ערבות והן בגדר עירבון. אם התנה בית המשפט את מתן הסעד הזמני בהפקדת "ערבות בנקאית", בלא לפרש איזה תפקיד אמורה הערבות הבנקאית למלא, עלולה בסוף הדרך להתעורר השאלה כיצד מסווגת הבטוחה. זאת, שכן אם יפקע הסעד הזמני והנתבע יבקש מימוש של הבטוחה, תהיה חשיבות לסיווג על מנת לקבוע האם ניתן לנקוט הליך של חילוט ערבון (ראו, עניין גדנסקי, עמ' 733). על בית המשפט הקובע את התנאים למתן סעד זמני להיות ער לנקודה זו. כאשר המבקש נדרש להפקיד ערבות בנקאית, יש להבהיר האם מדובר בערבות בנקאית שתיחשב ל"ערבות" או בערבות בנקאית שתיחשב ל"עירבון". ניתן גם לקבוע, כי חלק מסוים מהערבות הבנקאית ייחשב לעירבון והחלק האחר ייחשב לערבות." (רע"א 9308/08 אורן אלול נ' רינה רביב [פורסם בנבו, 21.04.09], פסק ה 10).

נוכח "פניה הכפולות" של הערבות הבנקאית נקבע כי מוטב שבית המשפט יבהיר אם מדובר בבטוחה שתחשב כ"ערבות" או כ"ערבון" (רע"א 5481/12 גרינבוים נ' ביאליסטוצקי, פורסם בנבו, 30.8.12). בענייננו, לא הבהיר בית המשפט האם מדובר בעירבון או בערבות. ב"כ המשיבה הסכים לפרשנות לפיה הסכום הוא בחלקו עירבון ובחלקו ערבות, כפי שהוצע בעניין אלול הנ"ל (סעיף 18 לתגובתו (, וציין כי ההסכמה מתייחסת עד לסך של 50,000 ₪ מסכום הערבות ואילו היתרה בסך של 50,000 ₪ מהווה ערבות. בנסיבות אלה, מתייתר הדיון בשאלת הסיווג ובסופו של דבר נראה, כי אין הדבר משנה לעניין תוצאת ההחלטה, מאחר שלא עלה בידי המבקשים להוכיח קיומו של נזק המהווה תנאי לחילוט העירבון.

התנאים לחילוט עירבון

לאור ההסכמה בין הצדדים, תיבחן שאלת מימושה של הערבות, עד לסך של 50,000 ₪ בהתאם לתנאים שנקבעו לחילוט עירבון בתק 371( א) לתק', ומימוש הערבות מעבר לסך של 50,000 ₪ על פי התנאים שנקבעו לענין זה בתק' 371(ב) לתק'.

כזכור, חילוט עירבון מותנה בקיומם של שלושה תנאים, על פי תקנה 371( א) לתק':
צו המניעה הארעי בוטל; ב. הבקשה לצו ארעי לא היתה סבירה בנסיבות הענין;
ג. לבנק ולכונס הנכסים נגרם נזק כתוצאה ממתן צו המניעה.

בכל הנוגע לקיומם של שני התנאים הראשונים לחילוט העירבון, קיימת הכרעה שיפוטית קודמת, לפיה הצו הארעי בוטל, ובית המשפט כבר קבע כי הבקשה למתן הצו לא היתה סבירה בנסיבות הענין. החלטותיהם של כב' השופט ברנר וכב' השופט סולברג מהוות השתק פלוגתא בסוגיה זו, ואין מקום להידרש לכך עוד. בהערת אגב אציין, כי הדבר לא מנע מב"כ המשיבה לשוב ולטעון בתגובתו, כי בקשה המשיבה לקבלת צו המניעה הזמני היתה סבירה בנסיבות הענין, אך הדברים שנאמרו וצוטטו לעיל מלמדים, כי אין ממש בטענה זו.

עיקר המחלוקת בין הצדדים נסבה על התנאי השלישי: קיומו של נזק כתוצאה מצו המניעה הזמני.
המבקשים דורשים להורות על חילוט העירבון, מימוש יתרת סכום הערבות הבנקאית וחיוב ההתחייבות העצמית כשיפוי על הנזקים שנגרמו להם. לטענתם, נגרמו להם, עקב הצו הארעי שניתן, נזקים בסך כולל של 449,777.34 ₪ ( הסכום המעודכן כפי שמופיע בתשובתם של המבקשים לתגובה לבקשה). הרכבו של הסכום הנ"ל כדלקמן: (א) 30,000 ₪ בגין הוצאות שנפסקו לטובת המבקשים בהחלטת בית המשפט מיום 23.10.13 הדוחה את בקשת התובעת לצו מניעה זמני ולא שולמו על ידי המשיבה ( ב) 264,251.18 ₪ נזק שנגרם עקב עיכוב הליכי מימוש מכירתו של מרכז מסחרי בשפרעם. (ג) 71,860.27 ₪ נזק שנגרם עקב עיכוב הליכי מימוש מגרשים בחדרה. (ד) 83,665.89 ₪ נזק שנגרם עקב עיכוב הליכי מימוש מגרשים בשכונת הורדים בנצרת.
לטענת המבקשים, התצהיר של עובד הבנק מר אבנר מימון, מנהל מדור לחישוב ובדיקת ריבית בסקטור לקוחות מיוחדים בבנק, שאליו צורפה אסמכתא של הבנק אודות שיעור הריבית בחשבון המשיבה, עונה על הדרישה ל"כמות מינימלית של ראיות להוכחת גובה הנזק" ולהוכחת הקשר הסיבתי בין צו המניעה הזמני לבין הנזק הנטען ודי בו כדי להרים את נטל הראייה הנדרש לכך.

המשיבה, בתגובתה לבקשה, טענה כי הבקשה חסרת כל בסיס ודינה להידחות שכן, לא נגרם למבקשים נזק כלשהו והמבקשים לא הוכיחו קיומו בראיות מפורשות. לטענתה, הליך מכירת הנכסים התעכב מסיבות הקשורות בפרוצדורה ובמבקשים עצמם; לא נגרם כל עיכוב או נזק בהליכי מימוש הנכסים בחדרה והצעה שהתקבלה לאחר מכן היתה בסכום גבוה יותר מן ההצעה שהיתה טרם עיכוב הליכי הכינוס; לחילופין המבקשים מושתקים מלטעון כי נגרם להם נזק מחמת הפסד ריבית בגין עיכוב במימוש הנכסים בחדרה, לאור ההצעה המשופרת שקיבלו והנזק הנטען הינו תיאורטי בלבד אף חושב באופן שגוי. לגבי הליכי מימוש הנכסים בשפרעם ובנצרת נטען, כי היו בראשיתם וממילא לא נגרם כל עיכוב בהם מחמת צו המניעה הזמני; לחילופין אופן חישוב הנזק שגוי.

בתשובתם לתגובה טענו המבקשים כי קיים בין הצדדים השתק פלוגתא לעניין דיותו של תצהיר להוכחת נזק ולעניין עצם קיומו של נזק מהצטברות ריבית במתן צו המניעה. הכוונה לבר"ע שהגישה המשיבה על החלטת רשמת ההוצלפ במסגרת רע"צ 3236-10-12 ( להלן: "רע"צ") שבמסגרתה הוגשה גם בקשה לעיכוב הליכי מימוש 17 מגרשים של המשיבה בשפרעם ( המבקשים טוענים כי מדובר באחד הנכסים נשוא הבקשה דנן ואילו המשיבה טוענת כי מדובר בנכס אחר). גם שם הותנה צו ארעי בהפקדת ערבות ובוטל, וגם שם הגישו המבקשים בקשה לשיפוי ולחילוט העירבון. בית המשפט קבע: "עפ"י החלטתי בפסה"ד הדוחה את ערעור המשיבה עולה, כי הבקשה לסעד זמני לא עמדה בתנאי סבירות נדרשים. כפי שקבעתי, לא היה מקום להגשת בקשת רשות הערעור, ומכוחה אף את הבקשה לסעד הזמני". על כן, הורה ביהמ"ש על חילוט העירבון ועל מימוש ההתחייבות העצמית בסך הנותר עד גובה הנזק המוכח. לכן, טוענים המבקשים, מושתקת המשיבה מלטעון כי אין די בתצהיר זה להוכחת הנזק ושיעורו.

לפנים משורת הדין אפשרתי למשיבה להגיב לטענות שהועלו על-ידי המבקשים בתשובתם לתגובה, ובפרט לטענה בדבר השתק פלוגתא. ביום 17.3.14 הוגשה התגובה והמשיבה טענה כי אין המדובר באותה פלוגתא שכן, טענות המשיבה ברע"צ לעניין הנזק אינן הטענות שהועלו על-ידי המשיבה בהליך דנן, אין זהות או חפיפה ביניהן וממילא לא ניתנה הכרעה שיפוטית בהליך הקודם בקשר עמן. בהתאם לכך, לפלוגתא בין הצדדים בה הכריע בית המשפט במסגרת הרע"צ אין נפקות לענייננו, ואין בה כדי להשתיק את המשיבה מלטעון טענותיה, לדידה.

המשיבה טוענת, כי המגרשים נשוא הרע"צ אינם חלק מנכסי המקרקעין נשוא ההליך דנן וכי לשוני זה חשיבות רבה שכן, מרבית טענות המשיבה ביחס לנזק הנטען בהליך דנן מושתתות על הנסיבות העובדתיות הקונקרטיות של מימוש הנכסים אליהם מתייחסים המבקשים בבקשה הנוכחית. גם הבקשות לאישור מכר בקשר עם המגרשים נשוא הרע"צ אינן זהות לבקשות לאישור נשוא ההליך דנן. טענותיה של המשיבה ברע"צ לא נגעו לטיבו או דיותו של התצהיר כראיה. שם, נגעו הטענות להיעדרותו של התצהיר וכאן הטענות נוגעות לכך שאין די בו לשם הוכחת הנזק. לגופו של הנזק טענה המשיבה ברע"צ כי הריבית אינה מהווה " נזק" אלא פעולה חשבונאית רישומית בספרי הבנק ואין לראות בה נזק. אין כל חפיפה או דמיון בין טענות המשיבה בתגובה דנן ובין טענותיה ברע"צ אף בעניין אופן הוכחת הנזק ושיעורו.

כפי שניתן לראות מהפירוט דלעיל, לא חסכו ב"כ הצדדים בפרטים, במסמכים ובהעלאת טיעונים שונים ומשונים, הכל במטרה לשכנע בצדקת טענותיהם.

דיון

חילוט העירבון
לשון תקנה 371(א) לתקנות סדר הדין האזרחי היא ברורה :

"פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות על חילוט העירבון, כולו או מקצתו, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו, לטובת מי שאליו מופנה הצו, אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות הענין; חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם".נ
על פי התקנה הנ"ל, על המבקשים לעמוד בקיומם של שני תנאים מצטברים: (א) הוכחת קיומו של נזק שנגרם להם כתוצאה מתן צו המניעה הזמני ו(ב) כי הבקשה לקבלת סעד זמני הייתה בלתי סבירה בנסיבות העניין. כן נקבע בפסיקה, כי יש להביא ראיות מינימליות לעניין גובה הנזק הנטען (רע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ נ' ברום תעשיות טקסטיל (1993) בע"מ [פורסם בנבו, 08.05.03]).

נקבע, כי חילוט עירבון הוא מהלך קיצוני, ואין הוא ניתן כסעד שבשגרה ובאופן "אוטומטי" אלא על-פי שיקול דעתו של בית המשפט ועל פי הראיות שהובאו לפניו (רע"א 6448/01 עבד אל סלאם חיר נ' אלון לידאי [פורסם בנבו, 09.02.03]).

אציין, כי לצורך הגשת בקשה לחילוט עירבון, אין צורך להמתין לסיום ההליכים בתביעה העיקרית והדבר עולה מלשון תקנה 371(א) עצמה, המורה כי החילוט יעשה אם יוכח כי נגרמו למבקש "נזק או הוצאות עקב מתן הצו" - ולא עקב התביעה.

מאחר ובסעיף 11 קבעתי כי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות העניין, אפנה כעת לבחון את התנאי העוסק בנזק ובראיות להוכחתו.

קיומו של נזק ו ראיות לעניין גובה הנזק

לצורך הדיון בשאלת הנזק, יש לבחון את ראשי הנזק בנפרד. המדובר, לטענת המבקשים, בהפסד ריבית לתקופה של 77 ימים בגין עיכוב מימוש הנכסים בחדרה, שפרעם ונצרת , וכן בהוצאות שנפסקו בבקשה לצו מניעה זמני.

המשיבה טענה כי לא נגרם למבקשים נזק שכן, נכסי המשיבה נותרים תחת שעבוד של הבנק, ערכם בפועל רק גדל והחוב נושא ריביות כאשר הנכסים אף מניבים תשואה חודשית מדמי שכירות. עד למועד הגשת התביעה שילמה המשיבה לבנק 54 מליון ₪ בצירוף ריבית על סכום זה, דהיינו 62 מליון ₪. כן טענה, כי היה על המבקשים להביא ראיות מפורשות הן לקיומו של קשר סיבתי בין קיומו של צו המניעה ועמידתו בתוקף לבין הנזק הנטען הן באופן מפורט אשר לגובה הנזק.

אקדים את המאוחר ואציין, כי לא היה מקום לדרישת החילוט בגין העיכוב הנטען במכירת הנכסים, לנוכח העובדה שמדובר בעיכוב קצר יחסית ובנכסים שלא הוכח כלל כי ניתן היה למוכרם באותה עת, לולא צו המניעה.

הנכסים בחדרה
המבקשים טוענים כי הצו הארעי עיכב את הליכי מימוש מגרשי חדרה.
בתשובה לתגובה התברר, כי לאחר שהוגשה על ידי המשיבה ביום 10.11.13 בקשה לפדיון הנכסים בחדרה בסכום 2,800,000 ₪ (אשר אושרה ביום 9.12.13) הגישו המבקשים בקשה לבטלה ולאשר תחתיה הצעה משופרת שניתנה ביום 8.12.13 (לאחר הגשת הבקשה הנוכחית) על ידי אותו מציע שבקשר אליו הוגשה הבקשה לאישור המכר, תמורת סך של 3,8000,000 ₪.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את טענת המשיבה כי לא נגרם כל נזק למבקשים וכל עיכוב נטען בהליכי המכירה, ככל שנגרם , שירת היטב את מטרת המבקשים להשיא את התמורה בגין מכירת הנכסים. בנוסף, לא נגרם כל עיכוב או נזק בהליכי מימוש הנכסים בחדרה. זאת, משום שהליכי מימוש נכסים באמצעות מכירתם על ידי כונס נכסים כפופים לאישור ראש ההוצאה לפועל וכרוכים, מטבע הדברים ומעצם טיבו של הליך זה, בעיכובים, הנגרמים בין היתר, בשל הצורך לוודא כדבעי כי הליכי המכירה מתבצעים באופן תקין וראוי, על פי הדין.

ואכן, ביום 19.1.14 ניתנה החלטה רשמת ההוצל"פ, הדוחה את בקשת הכונס לדחיית הפדיון ולקבלת ההצעה המשופרת והמבקשים הגישו ערעור התלוי ועומד. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע כי נגרם למבקשים נזק הקשור עם מכירת הנכסים בחדרה ובכל מקרה, היה ויתקבל הערעור, אין לקבל את טענת המבקשים כי הם ניזוקו מעיכוב המכירה עקב צו המניעה, לאור ההתפתחויות שחלו מאז. בנסיבות אלה, ניתן היה לצפות כי המבקשים יסוגו מדרישתם זו, אך המבקשים לא רק שלא נסוגו אלא הכבירו טיעונים כהנה וכהנה, כפי שפורט לעיל ואף יפורט בהמשך הדברים.

המרכז המסחרי בשפרעם
המבקשים טענו כי הצו הארעי עיכב את הליך מכירתו של מרכז מסחרי בשפרעם. לטענתם, הצו הארעי מנע מכונס הנכסים לעניין גורמים שונים בנכס, לשאת ולתת עם המציעים השונים, ו"לייצר" הצעה שיש עימה ערבות בנקאית וניתן להביאה לאישור. בתשובתם לתגובה, אישרו המבקשים כי רק ביום 1.1.14 הוגשה הצעה לרכישת הנכס ע"ס 17,585,000 ₪ וכי יש להפחית מסכום הנזק את דמי השכירות המתקבלים עבור הנכס, בסך 187,057 ₪ (סך כל דמי השכירות המתקבלים בתקופה של 77 ימים – חודשיים וחצי בהפחתת מע"מ והתשלום לאשרא מרקט אחזקות בע"מ בתמורה לסך של 40,9000 ₪ ללא מע"מ. ראה נספח 10 לתשובה).

המשיבה טוענת כי מימוש המרכז המסחרי בשפרעם התעכב ללא כל קשר לצו המניעה בשל קשיים ממשיים בהם נתקל הכונס. התפרסמה הזמנה להציע הצעות ואולם, לא הוגשו הצעות כלשהן. המועד האחרון להגשת הצעות לרכישת הממכר נקבע ליום 1.6.13, אך עד למועד זה לא הוגשה כל הצעה. בשבוע האחרון של חודש דצמבר 2013 התקבלה הצעה. המשיבה טוענת כי גם לאחר הגשת הבקשה לאישור הממכר, היו נגרמים עיכובים שונים שכלל אינם קשורים לצו המניעה.

כן טענה המשיבה, כי חישוב הנזק של המבקשים שגוי שכן הסכום לא היה מתקבל במלואו ובתשלום אחד, והמבקשים הסתירו מבית המשפט את הסכמי המכר נשוא הליכי המימוש הקובעים הסדר תשלומים ברור (ראו לוח התשלומים שבהסכם המכר, בנספחים 10-11 לתגובה ובסעיף 119 לתגובה) כך שממילא חישוב הריבית אינו נכון.

ביום 1.1.14 הוגשה בקשה לאישור מכירת המרכז המסחרי בסך 14,685,000 ₪ וכן תחנת דלק בסך 2,900,000 ₪ וביחד 17,585,000 ₪. מכאן, שלכל היותר הריבית היתה נצברת על סכום זה ולא על סכום השומה בסך 30 מליון ₪. כאמור, בתשובתם לתגובה, אישרו המבקשים נתונים אלה.

ביום 8.1.14 החליטה רשמת ההוצאה לפועל כי מאחר וקיימת זכות סירוב לחברת דור אנרגיה, אין מקום לאשר מכר אוטומטי למציע, טרם קבלת עמדת בעל זכות הסירוב וכן נקבע: " אציין, כי אף עתה הכונס (לא) מבהיר האם ניתנה לחייבת זכות פידיון".

הנה כי כן, רק לאחר הגשת הבקשה לחילוט העירבון הוגשה בקשה לאישור מכירת הנכס, וזו טרם אושרה. המבקשים טענו כי הצו הארעי מנע ממציעים פוטנציאליים להציע הצעות ונרמז גם כי הדבר גרם לסכום המכירה הנמוך יחסית לשווי השמאי. ואולם, לא הוצגו כל אסמכתאות לעניין זה, ולא שוכנעתי כי הדברים קשורים זה בזה קשר הדוק דיו כדי להביא למסקנה כי נגרם למבקשים נזק. עוד יש לציין, כי הצנעת לוחות התשלומים שבהסכמי המכר ואי אזכורם בבקשה , נגועה בחוסר תום-לב ומכל מקום משמעה כי חישוב הנזק שהציגו המבקשים שגוי. בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי נגרם למבקשים נזק וכי יש לחלט העירבון ו/או הערבות וההתחייבות העצמית כדי לכסותו.

הנכס בשכונת הורדים בנצרת
המבקשים טוענים, כי מאחר וביום 10.12.13 הגיש הכונס בקשה לאישור מכירת המקרקעין בסך של 3,260,000 ₪ וזו "צפויה להיות מאושרת בימים הקרובים", הרי שנגרם להם נזק בסך 83,665.89 ₪, הוא הריבית המצטברת מעיכוב של 77 ימים בקבלת סכום הקנייה.

המשיבה טענה, כי במועד מתן צו המניעה הזמני היה מימוש הנכס בנצרת בשלב מקדמי ביותר וטרם פורסמה כל הזמנה על ידי הכונס להציע הצעות לרכישתו, כך שממילא טרם הוגשו הצעות לרכישתו או נוהל מו"מ לגביהן. כן טענה המשיבה, כי אופן חישוב הנזק הנטען על ידי המבקשים בקשר עם הנכס בנצרת שגוי שכן, גם שם נקבע לוח תשלומים שהוסתר מבית המשפט, כך שהריביות המחושבות על-ידי המבקשים אינן עומדות בקנה אחד עם הסכם המכר.

מאחר ובעת מתן הצו הארעי טרם פורסמה הזמנה להציע הצעות, ומכל מקום בעת הגשת הבקשה דנן טרם אושרה המכירה, הרי שמדובר בבקשה מוקדמת הגובלת בבקשת סרק, לעניין הנכס דנן ובנזק תיאורטי בלבד.

התצהיר כראיה לחישוב הנזק
מאחר שמצאתי כי לא הוכח נזק הקשור במכירת אי אילו מנכסי המשיבה, אסתפק באמירה קצרה לשאלת דיותו של התצהיר כראיה לנזק הנטען. בתשובתם לתגובה טענו המבקשים, כי בעניין הנזק קיים בין הצדדים השתק פלוגתא לעניין דיותו של תצהיר להוכחת נזק ממין זה , כפי שנקבע ע"י כב' השופטת קרלינסקי ברע"צ 3236-10-12 מיום 17.11.13, שם הורה בית המשפט, כאמור, על חילוט העירבון ועל מימוש ההתחייבות העצמית. בתשובה לתגובה, טענו המבקשים לראשונה כי קיים השתק פלוגתא לעניין הקביעה כי עיכוב הליכי מכר כתוצאה מתן צו ארעי גרם למבקשים נזק, וכך גם בענין דיותו של התצהיר מטעם הבנק והאסמכתא שצורפה לו כהוכחה חלוטה לשיעור הנזק.

ואולם, הערעור הנ"ל הוגש על החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 9.9.12, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים (המשיבה כאן) שעניינה למעשה עיכוב הליכי אישור מכר 17 מגרשים בשפרעם, עד לבירור התביעה. לא ברור אם מדובר בכלל באותם הנכסים ולא התקיים דיון הבוחן האם מדובר בנזק ממשי או תיאורטי בלבד. טענת השתק הפלוגתא הועלתה על-ידי המבקשים לראשונה במסגרת התשובה לתגובה. על כן, נראה כי אין הדבר עולה לכדי השתק פלוגתא המשתיק את המשיבה מלטעון לגופו של עניין כי לא נגרם למבקשים נזק, בפרט כאשר מדובר בנכסים אחרים, לפחות בחלקם, ולכל "ראש נזק" נסיבותיו.

"קיצור הדרך" שביקשו המבקשים לבצע, בהסתמכם על תצהיר שהקשר בינו לבין הבקשה ועובדותיה אינו ברור ואף מוכחש על ידי המשיבה, הכביד שלא לצורך וחייב דיון בנזקים שאין זה הזמן או המקום לבררם. לאור המחלוקת העובדתית בנוגע לנכסים שהתצהיר מתייחס אליהם, לא ניתן לומר כי התצהיר עומד בדרישה ל"כמות מינימלית של ראיות להוכחת גובה הנזק" שקבעה הפסיקה בענין גדנסקי, או ל"תשתית ראייתית מזערית" כפי שנקבע בפרשת חיר, שהיא תנאי לחילוט העירבון.

האם הערבות הבנקאית נועדה בין היתר להוות בטוחה לגביי הוצאות שנפסקו?

25. לאור ההסכמה אליה הגיעו הצדדים, כי הערבות הבנקאית משמשת בחלקה כעירבון (עד לסך של 50,000 ₪), והעובדה שמדובר בהוצאות שנפסקו בסך 30,000 ₪, אתייחס לבקשה הן כאל בקשה למימוש ערבות בתנאים הקבועים בתק 371(ב) והן כאל בקשה לחילוט עירבון, בהתאם לתנאים הנדרשים לכך בתק' 371 (א) לתק'. המבקשים טוענים, כי הוצאות שנפסקו מובטחות בערובה שניתנה, ותומכים טענה זו בבשא (תא) 168042/08 עץ ערמונים בע"מ נ' צרפתי (פורסם בנבו, 28.12.08 ), שם נקבע: "ההוצאות שנפסקו למבקשת בהחלטה השניה הן נזק מוכח וגם התשלום ששולם לקבלן ההוצאה לפועל ואובדן דמי השכירות השבועיים בהם היה הצו בתוקף, הוכחו כנדרש. משכך, זכאית המשיבה לחילוט מלוא העירבון ".

המשיבה טוענת, כי הערבות הבנקאית אינה מהווה בטוחה לגביית הוצאות שנפסקו למבקשים בהחלטת כב' השופט ברנר לביטול צו המניעה הזמני, וכי הבטוחות נועדו להבטיח נזקים שנגרמו אך ורק כתוצאה ממתן הסעד הזמני. לדידה, אין כל זיקה בין ההוצאות אשר נפסקו בסיום ההליך בגדרו בוטל הצו הארעי (וטרם שולמו) לבין הנזקים כתוצאה מכך שניתן סעד זמני מלכתחילה. לכן, אם לא ייפרעו הוצאות אלו על ידי המשיבה, פתוחה הדרך בפני המבקשים לנקוט בהליכי ההוצאה לפועל לגביית הוצאות אלו, שכן הליכי ההוצאה לפועל נועדו בדיוק למקרים מעין אלו (ס' 54 לתגובה). המשיבה מפנה לפסיקה לעניין הקביעה לפיה חיוב בהפקדת ערבות או עירבון במסגרת בקשה לסעד זמני אינו מיועד להבטחת הוצאות ההליך כי אם לכיסוי נזקי הסעד הזמני בלבד (רע"א 3208/13 עופר פריוב נ' מתי בוטביקה [פורסם בנבו, 05.06.13] (להלן: " פרשת פריוב"); רע"א 4344/09 פונוקול בע"מ נ' Warner Chappell Music Group [פורסם בנבו, 15.02.10] (להלן: " פרשת פונוקול"); רע"א 3160/08 אליהו מזר נ' גאון חברה לבנין והשקעות בע"מ [פורסם בנבו, 24.01.10] (להלן: פרשת מזר")ׂ).

בתשובה לתגובה טענו המבקשים, כי המשיבה ציינה פרשות אשר אינן תומכות כלל ועיקר בטענתה בעניין זה שכן, בפרשות פונוקול נדחתה בר"ע ללא צו להוצאות, והמבקשת שם ביקשה לחלט העירבון לגביית הוצאות שלא נפסקו לזכותה , ובפרשת מזר נדחתה בר"ע ללא צו להוצאות. פרשת פריוב, לטענת המבקשים, כלל אינה דנה בסוגיה זו.

פרשות פונוקול ופריוב נסמכות על הקביעה לעניין ההוצאות בפרשת מזר, שם נקבע ע"י כב' השופט מלצר:

"לעניין דרישת המשיבה לשפותה בגין הוצאותיה המשפטיות ושכר טרחת עורכי דינה בקשר עם הדיון בבקשת רשות הערעור ( סעיפים 2( א) ו-(ד) לעיל, ככל שהם נוגעים להליכים בבית משפט זה): ככלל אין זיקה בין הוצאות אלה, הנפסקות בסיום ההליך, שבגדרו בוטל הצו הארעי ( תקנות 518-511 לתקנות) לבין הנזקים כתוצאה מכך שניתן סעד זמני מלכתחילה ( נזקים הנתבעים ככלל לאחר סיום ההליך, בדרך של בקשה למימוש ערבות, או כתביעה עצמאית). באופן דומה, ערובה לתשלום הוצאות ( ראו: תקנה 519 לתקנות) איננה שקולה לערובה להבטחת נזקים כתוצאה ממתן סעד זמני ( ראו: תקנה 364 לתקנות). מכאן, שכאשר בסיום הדיון בבקשת רשות הערעור החלטתי לבטל את הצו הארעי, אגב דחיית בקשת המשיבה לחיוב המבקשים בהוצאותיה בהליך ( וזאת, בין השאר, נוכח התנהלותה מחוסרת תום הלב, לכאורה, של המשיבה במשא ומתן, שניהלה עם המבקשים) – הסתיים הדיון בסוגיה של ההוצאות בהליך. מכאן שעל דרך הכלל לא ניתן לשוב ולתבוע אותן הוצאות עצמן בגדרי הבקשה למימוש הערבות."

ובהמשך:

"בהערת אגב נוסיף כי אפילו היינו עוסקים בבקשתה לחילוט עירבון ( כמשמעותה בתקנה 371( א) לתקנות), כפי שהגדירה המשיבה את בקשתה, ולא במימוש ערבות, הרי גם אז לא היה מקום להיעתר לבקשת המשיבה, ולו מן הטעם שלא ניתן לומר כי בקשת המבקשים לסעד ארעי – " לא היתה סבירה בנסיבות הענין", דבר שהוא בבחינת תנאי ראשוני בלעדיו-אין לחילוט העירבון".

הנה כי כן, לפנינו הבחנה בין בקשה למימוש ערבות לבין בקשה לחילוט עירבון, שתנאיהן שונים הם, למרות שבשני המקרים מדובר בדרישה שנועדה לכסות חיוב בהוצאות שלא שולמו עד היום. לכאורה, נקבע בצורה גורפת כי אין זיקה בין הוצאות המשפט לבין הנזקים כתוצאה מכך שניתן סעד זמני. ואולם, צודקים המבקשים כי בעניין מדר נדחתה הבקשה לחייב את מבקשי הסעד הזמני בהוצאות ( ליתר דיוק, בקשת רשות הערעור על הצו הארעי נדחתה ללא צו להוצאות). בענייננו, חויבה מבקשת הסעד הזמני – המשיבה כאן, בהוצאות, בהחלטת בית המשפט המחוזי. מאחר שהערבות הבנקאית נועדה " לשם פיצוי כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו, אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת" (תקנה 364( א), הדגשה שלי – ד.א), ההלכה בעניין מדר אינה עמדת בסתירה לשימוש בערבות להבטחת ההוצאות שנפסקו למבקשים עקב ביטול הצו הארעי ולא שולמו למבקשים. במיוחד נכונים הדברים, מאחר שההוצאות הוטלו על המשיבה, לאחר שנקבע כי הסתירה עובדות מבית המשפט והבקשה היתה בלתי סבירה בנסיבות הענין. בנסיבות אלה, לא יהיה זה צודק שלא לאפשר מימוש הערבות עד גובה ההוצאות שנפסקו לחובת המשיבה בבקשה לסעד זמני. זאת אף לאור הסכמת המשיבה כי הערבות משמשת כעירבון עד לסך של 50,000 ₪, אשר לגביו נקבע בתק 371( א) לתקנות, כי בית המשפט רשאי להורות על חילוט העירבון " אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו". כאן, יש מקום לציין כי המשיבה חויבה בהוצאות פעמים רבות במהלך ההליכים שהתנהלו בין הצדדים, מבלי שבוצעו תשלומים ומבלי שניתן הסבר לכך. גישתה בעניין זה מביעה שאננות וזלזול בהחלטות בית המשפט, שעה שהיא מפנה את המבקשים לאכיפת חיוביה בהוצאות להליכים במסגרת ההוצאה לפועל.

מאחר ומצאתי כי ראש הנזק היחיד שהוכח הוא זה שנגרם כתוצאה מהחיוב בהוצאות במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני – שטרם שולם, לא אדרש לדיון בדרישה לחיוב ההתחייבות העצמית, שכן, סכום הנזק (30,000 ₪) אינו עולה על סכום הערבות הבנקאית שהופקדה.

סוף דבר

מתוך הסכום הנדרש בבקשת המבקשים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את המשיבה בתשלום נזק בסך 30,000 ₪, בגין הוצאות משפט שנפסקו לזכותה ולא שולמו. סכום זה יועבר לידי המבקשים באמצעות חילוטו מהסכום שהופקד במעמד מתן הצו הארעי. מאחר ובהחלטה בבקשה לסעד זמני לא צוין כי סכום ההוצאות נושא ריבית והצמדה, ישולם זה כפי שנפסק.

בטרם סיום מצאתי לנכון לציין, כי שני הצדדים הכבירו בטענות שלא לצורך, במיוחד נכונים הדברים לגבי המבקשים, שלא בחלו בהגשת דרישה כספית מנופחת ללא תשתית ראייתית מספקת, בהסתמך על תצהיר אחד ויחיד שהקשר בינו לבין עובדות הבקשה מוטל בספק.

בנסיבות אלו, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב תשע"ד, 30 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

אינסטלציה קרובים אל לילית 3, ערד, ישראל | רופאי שיניים קרובים אל | בתי עלמין קרובים אל | מוסדות דת קרובים אל | עמילי מכס קרובים אל סמטת סביון 5, קרית ים, ישראל | עיצוב פנים קרובים אל | מחצבות קרובים אל | סורגים קרובים אל שרה מלכין 1, עפולה, ישראל | בתי מלון קרובים אל | חשמל קרובים אל | תכשיטים קרובים אל | בעלי חיים קרובים אל מגרש כדורגל, אום אל-פחם, ישראל | גרפולוגים קרובים אל | מועדוני זמר קרובים אל בצלאל 6, אופקים, ישראל | מבנים קרובים אל | לימוזינות קרובים אל השיטים 12, מגדל העמק, ישראל | צורפים קרובים אל | עץ קרובים אל | פנסיונים לבעלי חיים קרובים אל | מתווכים קרובים אל מחירון עבודות צביעה | מחירון מכסים לתאי בקרה  | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון תבניות לתקרות | מחירון צינורות פלדה ואביזריהם | מחירון מתקני הסקה | מחירון חומרים לעבודות טיח | מחירון עבודות גינון והשקיה | מחירון עבודות ריצוף וחיפוי | מחירון חומרי חשמל | מחירון חומרים לעבודות טיח | מחירון חומרי נגרות, מסגרות ופחחות | מחירון מתקני מיזוג אוויר | מחירון חומרים לעבודות טיח | מחירון חומרים לעבודות בניה | מחירון רכיבים מתועשים בבניין | מחירון סידורי נגישות לאנשים עם מוגבלות | מחירון חומרי איטום ובידוד תרמי | מחירון עבודות טיח | מחירון מתקני מיזוג אויר | מחירון חומרי איטום ובידוד תרמי | מחירון יחידות דיזל גנרטור אוטומטי | מחירון תעלות כבלים | מחירון תקרות צלעות בטון | מחירון תוחם דשא ומגביל שורשים | מחירון פנלים מבודדים | מחירון ברגי סלע | מחירון אלמנטים טרומיים מטרצו, מדרגות ואדני חלונות | מחירון בלוקי פוליביד לקירו | מחירון ממטירים/מתזים | מחירון בלוקי  סיליקט | מחירון אריחים לבריכות | מחירון שיטת הפיזור וההחדרה | מחירון ניקוי ושטיפה של תאי בקרה לתיעול (ניקוז) וקווי ניקוז | מחירון זכוכית חלבית | מחירון מפלים | מחירון מערכות אוטומטיות לכיבוי אש במים (ספרינקלרים) | מחירון סיכוך בלוחות פוליקרבונט | מחירון תעלות גמישות מאלומיניום | מחירון תעלות גמישות מאלומיניום | מחירון קירות מסד | מחירון מתקני קירור | מחירון יריעות איטום EPDM ו- HDPE | מחירון מעליות ל-6 נוסעים לבנין מגורים (ללא חדר מכונה | מחירון דלתות עץ | מחירון מצמדים (דרסרים) ומחברים | מחירון עמודי ופחי פלדה, ברגי עיגון, קוצים ותוספות | מחירון בניה בבלוקי אשקלית 268 | מחירון זכוכית שטוחה שקופה | מחירון חיזוק מקצועות וחיפוי תפרי התפשטותהחלטה בתיק רע"א 4950/09 בבית המשפט העליון רע"א 4950/09 לפני:כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד | מספר בקשה:13 בפני כב' השופטת כאמלה ג'דעון תובע נועם אמיר נגד נתבעים 1.יורם אדן 2.מפעלי האומן | החלטה בתיק בש"פ 4700/13 בבית המשפט העליון בש"פ 4700/13 לפני:כבוד השופט נ' סולברג המבקשת:מד | החלטה בתיק ע"פ 8661/06 בבית המשפט העליון בירושלים ע"פ 8661/06 ע"פ 10023/06 בפני: כבוד | לפני: הנשיאה ורד שפר התובע-המבקש: סלמאן ויסאם הנתבעת-המשיבה: א.ב.א. אלקטרוניקה בע"מ החלטה 1. | בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 2234-06 אבישר שרינה ואח' נ' שוסטר דורון ואח' תי | בפני כב' השופטת דבורה עטר מבקשים 1. מדינת ישראל נגד משיבים 1. רגא מרדי הודעה שוחרר עם אסמכתא לשח | בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"פ 20438-12-10 מדינת ישראל נ' יולזרי 12 ספטמבר 2011 לפני כב& | לפני כב' השופטת איריס סורוקר תובעים 1. רון כהן נגד נתבעים 1. עירית ראשון לציון הודעה על פי הנחיו | החלטה בתיק רע"ב 7124/08 בבית המשפט העליון בירושלים רע"ב 7124/08 - א' בפני: כבוד הרשמת גאול | 28 מאי 2013 לפני: כב' הרשמת חופית גרשון-יזרעאלי התובע AMANUEL KIDANE KIFLE KIDANE ע"י ב&quo | בפני כב' השופטת דלית שרון-גרין מאשימה 1. מדינת ישראל נגד נאשמים 1. יונוב ויאצסלב יונוב ויאצסלב ה | בבית המשפט העליון רע"א 7618/02 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר המבקשת: ספיר עוזיאל נגד המשיבים: 1. ה | בפני כב' השופט אייל אברהמי, סגן הנשיאה תובע עלי קארסלי, ת.ז. XXXXX790 נגד נתבעים 1.המוסד לביטוח | מספר בקשה:11 בפני כב' השופטת עדנה יוסף-קוזין מבקשים כלל חברה לביטוח בע"מ נגד משיבים 1.יוסף | בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 55644-07 בן עזרא ואח' נ' חברת בטוח שירביט ואח' תי | החלטה בתיק בש"פ 1422/16 בבית המשפט העליון בש"פ 1422/16 לפני:כבוד השופט נ' הנדל המבקשת:מדינ | פסק-דין בתיק בג"ץ 2300/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2300/03 בפני: כ | בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים 07 ספטמבר 2011 ע"א 3351-06-11 ועד מקומי | בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 5414-06-09 שרגאי נ' זגה בפני כב' השופטת ניצה מימון שעשוע | החלטה בתיק עע"ם 739/12 בבית המשפט העליון בירושלים עע"ם 739/12 - א' לפני: כבוד הרשם גיא שני | החלטה בתיק בג"ץ 5141/11 בבית המשפט העליון בג"ץ 5141/11 לפני:כבוד השופטת ע' ארבל העותר:ד&qu | בפני כב' הרשמת בכירה סיגל אלבו תובעים 1. רואר סורנסן 2. שלומית פרברוב נגד נתבעים 1. יוסף ארפי הו | פסק-דין בתיק בג"ץ 8886/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8886/08 בפני: כ