מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

לפני
כב' השופטת חנה פלינר

תובע

עו"ד דניאל דרור שרמן

נגד

נתבעת

שרית יוכלמן קדם
באמצעות ב"כ עוה"ד רוני ברוש

פסק דין

התביעה והעובדות הצריכות לה
1. תביעה זו עניינה חוב שכר טרחה לו טוען עו"ד דני שרמן ( להלן: "התובע") מלקוחה לשעבר, הגב' שרית קדם יוכלמן (להלן: "הנתבעת"), אותה ייצג בהליכים שונים נגד בעלה לשעבר בבית משפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני .
אין מחלוקת כי בין הצדדים נכרת ביום 15.8.2004 הסכם שכר טרחה הנושא את הכותרת : " התחייבות לתשלום שכר טרחה" (להלן: "ההסכם"; נספח א' לכתב התביעה). בהסכם זה התחייבה הנתבעת לשלם לתובע 15,000$ בצירוף מע"מ כתשלום בסיסי ( שאינו כולל דיונים) ו-300$ בתוספת מע"מ לכל דיון מהדיון הראשון ואילך. על פי סעיף 7 להסכם התחייבה הנתבעת לשלם את מלוא שכר הטרחה גם במקרה שבו יסתיים ההליך בפשרה והסכם גירושין. סעיף 3 קובע שעל חשבון שכר הטרחה תשלם הנתבעת 3,000$ + מע"מ במועד החתימה על ההסכם ( להלן: "המקדמה"). המשך המשפט נמחק בכתב יד ובמקומו נרשם שהיתרה תשולם " מיד לכשימומש נכס ממנו אני אמורה לקבל כספים..." (להלן: "סעיף מימוש הנכס").
2. בתאריך 7.9.2006 חתמו הצדדים על תוספת להסכם שלפיה תשלם הנתבעת סכום נוסף של 2,500$ + מע"מ עבור הטיפול והייצוג בתביעת פירוק חדשה שהגיש נגדה הבעל לביהמ"ש לענייני משפחה. התוספת התווספה ונחתמה בתחתית ההסכם בכתב יד ( להלן: "התוספת"). לטענת התובע פעל הוא להגשת תביעות, בקשות, כתבי הגנה ותגובות בשם הנתבעת הן לביהמ"ש לענייני משפחה והן לביה"ד הרבני. ביום 3.10.2006 הגיעו הנתבעת ובעלה, בסיוע באי כוחם, להסכם גירושין שאושר בביהמ"ש לענייני משפחה ( להלן: "הסכם הגירושין"; נספח ב' לכתב התביעה).
3. לטענת התובע, שכר הטרחה אותו אמור הוא היה לקבל מהנתבעת בהתאם להסכם עמד על סך של 20,800$ בתוספת מע"מ, על פי הפירוט הבא: 15,000$ + מע"מ ( תשלום בסיס); 2,500$ + מע"מ בגין התוספת; 3,300$ + מע"מ בגין 11 דיונים שהתקיימו בביהמ"ש לענייני משפחה ובית הדין הרבני (כמפורט בסעיף 10 לכתב התביעה; עמ' 3 ש' 2 - 4). אין חולק שהנתבעת שילמה לתובע 5,000$ + מע"מ, לפי הפירוט הבא: 580$ + מע"מ ביום 15.11.2004 וקיבלה חשבונית שמספרה 2333 ( נספח ג' לכתב התביעה); 2,420$ + מע"מ ביום 5.12.2004 וקיבלה חשבונית שמספרה 2352 ( נספח ד' לכתב התביעה); 1,000$ + מע"מ ביום 17.1.2005 וקיבלה חשבונית שמספרה 2376 ( נספח ה' לכתב התביעה); 1,000$ + מע"מ ביום 29.5.2005 וקיבלה חשבונית שמספרה 2469 ( נספח ו' לכתב התביעה).
4. המחלוקת בין הצדדים נוגעת ליתרת שכר הטרחה, קרי 15,800$+ מע"מ ( להלן: "יתרת שכר הטרחה"/ "החוב הנטען"). הנתבעת טוענת ששילמה את מלוא שכר הטרחה בתשלומים ובמזומנים עד לגמר החשבון מבלי שהתובע הנפיק חשבוניות מס כדין במטרה לחסוך את תשלום המע"מ. הנתבעת טוענת שהועברו, בין היתר, כספים לתובע באמצעות בן זוגה מר משה רגב ( להלן: "רגב") ועו"ד יואב מוזר; קרוב משפחתה של הנתבעת שניהל את עיזבון משפחתה והמליץ לה לפנות לתובע לשם קבלת ייעוץ משפטי ( להלן: "עו"ד מוזר"), כפי שיפורט בהרחבה להלן. התובע מכחיש מכל וכל טענות אלו וטוען כי הנתבעת נותרה חייבת את יתרת שכר הטרחה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וכי לא שולם תשלום כלשהו מבלי שהונפק עבורו חשבונית מס ( להלן: "החוב הנטען") ומכאן תביעתו.
טענות התובע, ביתר פירוט
5. לשיטת התובע, במשך כשנתיים וחצי, מעת שנשכרו שירותיו ועד סיום הטיפול בתיק לאחר גירושי הנתבעת, עמלו הוא ומשרדו עשרות שעות על תיקיה השונים, הכנת כתבי בית דין, דיונים, ניהול משאים ומתנים, פגישות עבודה ושיחות עם הנתבעת, איסוף ומיון מסמכים וכו'. התובע ציין כי לאורך הטיפול המשפטי כולו לא נשמעו כנגדו כל תלונות, ההיפך הוא הנכון, הנתבעת הביעה את שביעות רצונה מהטיפול ואף שלחה לו מכתבים בהם נאמר, בין היתר: "מוסרת תודה רבה על הבקשה שהכנו – פשוט מושלם " (נספח א' לתצהיר התובע, סומן ת/2); "שלום רב לעורך דיני המסור" (נספח ב' לת/2); "בברכת שנה טובה לכל צוות המשרד תודה מקרב לב על הטיפול בי ותשומת הלב" (נספח ג' לת/2).
6. בתצהירו מכחיש התובע מכל וכל את קבלת הסכומים הנוספים שטוענת הנתבעת כי היא או מי מטעמה שילם לו, ראו סעיף 15 (ב). על גרסה זו חזר גם בעת חקירתו הנגדית, ראו עמ' 19 שו' 29-30: " לא קיבלתי. מעבר לתשלומים שהוצאתי בגינם חשבונית, ששולמו אגב במזומן אבל בכסף ישראלי, לא שולמו כספים נוספים". לתמיכה בגרסתו, צירף התובע גם את תצהירו של עו"ד מזור (סומן ת/1), אשר הכחיש קבלת סכומים כלשהם עבור התובע (סעיף 10 לת/1), וחזר על גרסה זו בחקירתו, ראו עמ' 8 שו' 23-25. לגבי המקדמה טוען כי לבקשת הנתבעת התשלום התעכב ולא שולם במועד הכריתה אלא באמצעות התשלומים שפורטו לעיל, קרי 580$ + מע"מ ו- 2,420$ + מע"מ.
7. בסיכומיו מחדד התובע וטוען כי מדובר בסיטואציה של הודאה והדחה, היות והנתבעת למעשה לא הכחישה את גובה הסכומים להם זכאי התובע, ראו את דברי ב"כ הנתבעת בקדם המשפט מיום 2/4/13, עמ' 3 שו' 3: "גובה החוב אינו מוכחש, זה על פי הסכם שכר הטרחה. הטענה שלנו היא ששילמנו". משכך טוען התובע כי נטל השכנוע רובץ על כתפי הנתבעת, והיא לא עמדה בנטל זה. לא זו אף זו, התובע, אשר מפרט בסיכומיו את זכותו של כל אדם, ובמיוחד עורך דין, לשם הטוב, מבקש מבית המשפט לקבוע כי לא רק שהנתבעת לא הצליחה להוכיח את הגנתה, אלא הגנתה קרסה לחלוטין והתברר כי אין בה אבק של אמת. התובע מצביע בסיכומיו על הסתירות , התמיהות, חוסר ההיגיון ועוד כהנא וכהנא טענות המקעקעות לשיטתו את גרסת הנתבעת לפיה סילקה את החוב במלואו, ראו בעניין זה סעיפים 19-40 לסיכומים (ואתייחס לטענות אלו בהמשך). לפיכך מבקש התובע מבית המשפט לקבל את התביעה במלואה, מאחר וקיומו של החוב לא נסתר.
8. עוד מתייחס התובע בסיכומיו לטענת הנתבעת לגבי התיישנות ושיהוי. בעניין זה הודף התובע את טענת הנתבעת לפיה סעיף מימוש הנכס לא נערך במועד החתימה על ההסכם וטוען כי טענה זו לא נזכרה בכתב ההגנה ומהווה הרחבת חזית, כפי שטען התובע בדיון. לא זו אף זו, גם לגופו של עניין טוען התובע שיש לדחות את הטענה שכן לא הובאה ראיה לאמתותה ולא הוצגה כל חוות דעת של מומחה להשוואת כתבי יד בעניין זה. התובע אמנם אישר כי לא החתים את הנתבעת על סעיף מימוש הנכס, שהתווסף כאמור בכתב יד, וזאת בהיסח הדעת ומאחר שמדובר בתיקונים המטיבים עם הנתבעת. התובע מפנה להודאת הנתבעת בחקירתה לפיה מומשו נכסים בארבע שנים האחרונות: "הקוטג'ים נמכרו בארבע השנים האחרונות" (עמ' 25 שו' 5). משכך, ומאחר ועל פי סעיף מימוש הנכס ההתחייבות לתשלום קמה רק ממועד זה, אזי יש לקבוע כי התביעה לא התיישנה – מה גם וטענה זו לא הועלתה בהזדמנות הראשונה (כתב ההגנה) ונדחתה על ידי בית המשפט בהחלטתו מיום 2/4/13, ראו עמ' 4 שו' 1-2, החלטה עליה לא הוגשה בקשת רשות ערעור.
9. מסכם התובע וטוען כי עדות הנתבעת ורגב, שהינו בן זוגה על כל המשתמע מכך לעניין המשקל שיש לתת לעדותו, התגלו כבלתי אמינות ורצופות סתירות; שלא הוכח כלל שבוצעו תשלומים מעבר לסכומים המגובים בקבלות; שבסיכומי הנתבעת לא הייתה כל התמודדות עם הטענות אשר הועלו על ידי התובע בסיכומיו; שהתביעה לא התיישנה ומכאן שיש לקבל את התביעה במלואה, אגב פסיקת הוצאות הולמות.
טענות הנתבעת, ביתר פירוט
10. בכתב הגנתה טענה הנתבעת שהתביעה לוקה בשיהוי רב שכן הוגשה כ-7 שנים לאחר שהתובע סיים מלאכתו. בישיבת קדם המשפט אשר התקיימה ביום 2.4.2013 העלה ב"כ הנתבעת לראשונה טענת התיישנות; בתצהיר העדות הראשית טענה הנתבעת שבעת החתימה על ההסכם לא הופיעו המחיקות והתוספות בסעיפים 3-4 לרבות סעיף מימוש הנכס. לשיטתה במועד החתימה לא היה ברשותה כל נכס הניתן למימוש פרט לדירת מגורים שלה שביחס אליה העבירה מחצית מזכויותיה לבעלה דאז. כמו כן אין בהסכם כל פירוט על הנכס ומהו המועד הצפוי למימושו ו לשיטתה של הנתבעת התובע שינה את ההסכם לאחר החתימה עליו בהוספת סעיף זה, ולראיה שהצדדים אינם חתומים על התיקון, בניגוד לתוספת עליה חתמו שני הצדדים. מוסיפה הנתבעת וטוענת כי הינה אישה אמידה שאימה נתנה לה כספים רבים, בנוסף להכנסותיה כסייעת שיניים, ולכן אין כל מקום לטענה בדבר תשלום שכר טרחה ממימוש נכס. לאור הטענות הנ"ל, ולאור הכלל של פרשנות כנגד מנסח ההסכם, בקשה הנתבעת לקבוע כי סעיף מימוש הנכס הוסף במועד מאוחר יותר שלא על דעתה, ומשכך חלפה עברה לה תקופת ההתיישנות ויש לסלק את התביעה במלואה, שכן מועד ההתיישנות חל ביום 15.8.2011 .
11. לגופו של עניין טענה הנתבעת שבמשך תקופת הייצוג הגיעה למשרד התובע לטיפול בתיק המשפטי עם כסף מזומן ושילמה לו במזומנים, במעטפות ללא קבלת חשבונית מס כנדרש. לטענתה, מעבר לתשלומים ששילמה ואינם שנויים במחלוקת ובגינם צורפו חשבוניות לכתב התביעה, שילמה גם את הסכומים הבאים, אשר לגבי חלקם צירפה תדפיסי חשבון בנק שלה ושל אימה המעידים לטענתה על משיכת כספים: 12,000₪ ביום 8.3.2005 (2,788$); 7,000 ₪ ביום 28.5.2006 (1,552$); 11,000 ₪ ביום 22.6.2006 (2,465$); 6,000 ₪ בסה"כ שנמשכו מחשבון הבנק בחמישה מועדים שונים (1,200 ₪ כל פעם): 30.6.2006, 9.7.2006, 14.7.2006, 16.7.2006 ו- 21.7.2007 (1,345$); 10,000 ₪ ביום 13.5.2007 (2,518$). הנתבעת טוענת כי התובע ביקש ממנה לשלם במזומן על מנת לחסוך את תשלום המע"מ.
12. לטענת הנתבעת חשה כעס על התובע בגין דרישתו לקבל את התוספת ו"לא יכלה לראות את פניו" (סעיף 7 לכתב ההגנה). לפיכך, כשבוע ימים לאחר החתימה על התוספת העבירה לתובע את הסך 2,500$ בשטרות דולרים (" ירוק") ומזומנים באמצעות רגב. התובע לא הנפיק חשבונית בגין תשלום זה; לשיטתה האגרה בעקבות פסק הדין שניתן בפשרה הושבה לתובע ולא לנתבעת; לגרסתה, שילמה לתובע 1,200$ במזומן בגין ארבעה דיונים; כשנה לאחר מתן פסק הדין ותשלום מלוא שכר הטרחה החל התובע בחודש 9/2007 לדרוש שוב טלפונית כספים נוספים והיא דחתה את דרישתו. לגרסתה, בחודש 10/2007 לאחר ויכוחים ובמטרה לסיים את המחלוקות הודיע עו"ד מוזר לנתבעת כי הצליח להגיע לפשרה עם התובע שלפיה יוותר האחרון על הסך 2,100$, יתרת התשלום בגין הדיונים וכי הנתבעת תשלם את הסך 34,000 ₪ בלבד. ביום 25.10.2007 מסרה הנתבעת לרגב את הסכום הנ"ל וזה מסר לעו"ד מוזר, ששימש מגשר, את המעטפה ובכך הסתיימו המחלוקות בין הצדדים. התובע סרב לבקשת רגב להנפיק חשבונית תוך שהבטיח שהעניין הסתיים.
13. לשיטת הנתבעת ביום 17.8.2004, משכה מחשבונה 18,200 ₪ במזומן שמתוכם 15,953 ₪ כולל מע"מ מהווים את סכום המקדמה (3,000$) ונמסרו לתובע. הנתבעת הודפת את טענות התובע שסכום זה שולם בשני תשלומים ובגינם הוצאו חשבוניות שכן אין זה הגיוני שהמקדמה שולמה שלושה - ארבעה חודשים לאחר החתימה על ההסכם. לגישת התובע במהלך תקופה של 10 חודשים שולם לו 5,000$ בלבד - אין בטיעון זה כל הגיון.
14. בסיכומיה טוענת הנתבעת, בין היתר, שעדות עו"ד מוזר פסולה מאחר והיתה רצופה ב"חצאי אמת" וכן כי תשובותיו היו סלקטיביות, מגומגמות ומתחמקות. הנתבעת טוענת כי אף עדותו של התובע נמצאה בלתי אמינה ומדובר בתביעה אשר הוגשה בחוסר תום לב קיצוני, מאחר והוכח כי שילמה לתובע סך של 130,000 ₪.
דיון והכרעה
15. למעשה שניים הם הנושאים העיקריים העומדים לדיון, וזאת כשאין חולק לתמורה לה היה זכאי התובע על פי ההסכם. עליי להידרש לשאלת ההתיישנות, תוך התייחסות לטענות הנתבעת לסעיף מימוש הנכס; וכן עליי להידרש לשאלת ביצוע התשלומים הנוספים, מעבר לאלו שאושרו על ידי התובע. כבר כאן אציין כי לאחר שעיינתי בטענות הצדדים והראיות המונחות לפניי סבורה אני כי דין התביעה להתקבל במלואה, כפי שיפורט להלן.
הטענות להתיישנות ושיהוי ושאלת אמיתות סעיף מימוש הנכס
16. יאמר מיד, הטענה להתיישנות לא נטענה בהזדמנות הראשונה, קרי בכתב ההגנה, ולו במרומז. טענת ההתיישנות עלתה רק בישיבת קדם המשפט הראשונה. כידוע, סעיף 3 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958 קובע: "אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה." לפיכך, מסיבה זו בלבד דין הטענה להידחות.
17. בנוסף ולחילופין, ביום 2.4.2013 התקיימה ישיבת קדם משפט במסגרתה הזכרתי את המחלוקת העיקרית אותה יש לבחון וכן דחיתי את הבקשה לסילוק על הסף בשל טענת התיישנות/ שיהוי תוך שקבעתי שהטענה תתברר לאחר שמיעת הראיות והבנת המועד בו מומש הנכס שכן, ממועד זה יש למנות את מרוץ ההתיישנות: "מדובר, אם כן, בתיק פשוט ויש לברר האם שולמו הסכומים כנטען, אם לאו. ב"כ הנתבעת העלה היום טענה של שיהוי/ התיישנות. התובע השיב לטענה זו בעל פה, ולאחר ששמעתי את הדברים ועיינתי בהסכם קובעת אני כי אין זה המקום לסלק את התביעה על הסף. אני מפנה לסעיף 3 לנספח א' לכתב התביעה, שם נקבע שיתרת התשלום תהא: "מיד לכשימומש נכס ממנו אני אמורה לקבל כספים..." יש לברר בראיות מתי מומש הנכס האמור. מועד מימוש הנכס הוא המועד ממנו אמורה להימנות תקופת ההתיישנות, שכן רק כאשר חדלה הנתבעת מלשלם את אחד התשלומים על פי ההתחייבות ניתן לטעון להפרת הסכם. לאור האמור לעיל יש לברר את התביעה לגופה." (עמ' 3 ש' 28 – עמ' 4 ש' 4).
18. לאחר החלטתי זו, במסגרת תצהיר העדות הראשית של הנתבעת טענה היא לראשונה שסעיף מימוש הנכס לא הוסכם עליה וכי התובע הוסיף אותו על דעת עצמו לאחר מועד הכריתה. איני מקבלת טענה זו. המדובר בהרחבת חזית אסורה משלא נטענה בכתב ההגנה; כמו כן, מעיון בסעיף מימוש הנכס עולה כי נמחקה בכתב יד השורה המודפסת: "היתרה תשולם ב-___ תשלומים חודשיים שווים ורצופים ( ע"ס ____ דולר בצירוף מע"מ כ"א), ובמעמד חתימת התחייבות זאת, אמסור לעוה"ד שיקים דחויים." והתווסף במקומה בכתב יד סעיף מימוש הנכס: "היתרה תשולם מיד לכשימומש נכס ממנו אני אמורה לקבל כספים ומיד עם קבלת הכספים החופפים ליתרת החוב." רוצה לומר, אם אכן סעיף מימוש הנכס לא היה במועד הכריתה ההיגיון מחייב שהצדדים היו מסכמים לכל הפחות כיצד תשולם היתרה ובכלל זה היו משלימים את מספר התשלומים וסכומם במקומות הריקים בשורה שנמחקה. אלא, משפרטים אלה לא נכתבו הדבר מחזק את גרסת התובע; מתווסף לאמור העובדה שהנתבעת לא הציגה הסכם אחר, שאין בו את סעיף מימוש הנכס ( ראו את ההסכם שצירפה בנספח ב' לכתב ההגנה); מה גם ולא הוגשה מטעם הנתבעת כל חוות דעת של מומחה להשוואת כתבי יד היכולה להעיד על הוספה מאוחרת של סעיף מימוש הנכס; אם לא די בכך, התובע העיד שאינו מקפיד על חתימות בראשי תיבות בצד תיקונים, קל וחומר כאשר מדובר בסעיף המיטיב עם הנתבעת ( עמ' 13 ש' 24 – עמ' 14 ש' 2).
19. לאור כל האמור, הנני קובעת שסעיף מימוש הנכס נכתב במועד כריתת ההסכם ואיני מוצאת לנכון לשנות את החלטתי שלפיה תקופת ההתיישנות תחל להימנות ממועד מימוש הנכס. מאחר והנתבעת העידה ש"הקוטג'ים נמכרו בארבע שנים האחרונות" (עמ' 25 ש' 5) הרי שמרוץ ההתיישנות החל במועד זה והתביעה לא התיישנה וגם לא הוגשה בשיהוי בלתי סביר.
טענת הנתבעת לפירעון החוב הנטען
20. המדובר בטענת " פרעתי". כידוע, טענת פרעתי היא טענת " הודאה והדחה" שכן האומר פרעתי מודה בכך שנולד החוב ופוטר את התובע מהוכחתו אך לאחר מכן טוען כי החוב פקע. משכך נטל ההוכחה עובר אליו, ראו בעניין זה ע"א 642/61 זאב טפר נ' שלמה מרלה [ פורסם במאגרים]; רע"א 3592/01 עיזבון המנוח סימן טוב נ' ע. אהרונוב קבלנות בניין בע"מ (1988) בע"מ [פורסם במאגרים]; רע"א 7454/96 איזבינסקי סמיון נ' טיטלבאום שמואל [פורסם במאגרים]. אפנה כעת לבחון האם עמדה הנתבעת בנטל הרובץ עליה להוכחת תשלום סכומי הכסף שטענה כי שילמה לתובע.
21. ואלו ראיות הביאה הנתבעת לתמיכה בטענות ביצוע התשלום? בסעיף 18 לתצהירה טענה הנתבעת כי במועדים שונים העבירה סך מצטבר של 36,000 ₪, ולתמיכה בטענה זו צירפה תדפיסי בנק המצביעים על משיכות (נספחים ד-ז לתצהיר); כן נטען כי הועבר סך של 10,000 ₪ שנמשכו מקופת תגמולים (נספח ח' לתצהיר הנתבעת מצביעה על משיכת הכספים מהקופה); נטען כי הועבר סך של 2,500$ ב"ירוק" בתוספת מע"מ; סכומים נוספים ב"ירוק" בסכום כולל של 1,200$; והסכום הנטען בסך של 34,000 ₪ ששולם על ידי רגב, במעטפה. לעניין זה הוגש גם תצהירו של רגב ונשמעה עדותו. על טענות אלו חזרה הנתבעת גם בסיכומיה, כשהתובע טוען שגרסתה לא רק שלא הוכחה אלא נמצאה שקרית. סבורתני כי הדין עם התובע, ואתייחס למספר נקודות השומטות לדידי את הקרקע מגרסתה של הנתבעת, ומשקלן המצטבר, ביחד עם התרשמותי מעדות בעלי הדין אותה אציין להלן, מובילות לקבלת התביעה במלואה.
22. בטרם אסקור את גרסת הנתבעת יש לזכור את ההכחשה הגורפת של התובע לקבלת כספים נוספים (עמ' 19 שו' 13-19); יש לזכור את המשמעות הקיימת לכל אדם, ובמיוחד לעורך דין, אם מתבררת טענת תשלום כסף ב"שחור" כנכונה. מדובר בטענה לביצוע מעשה פלילי, ועל פי הפסיקה רמת ההוכחה הנדרשת הינה בהתאם, ראו את דעת ו של כב' השופט בך ב ע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' כלל חב' לביטוח בע"מ, פד"י מ (1)589 ; פסק דינם של כב' השופטים שמגר ומצא בע"א 6465/93 אליהו כהן נ' יוסף לנגרמן ואח', תק-על 95 (2), ופסק דינו של כב' השופט קדמי בפס"ד כהן לעיל ה שמה דגש על "רצינות הראיה" להבדיל מ"רמת הוודאות", דהיינו, להוכחת טענות דוגמת תרמית גניבה וקנוניה במישור האזרחי יש צורך בכמות ורצינות ראיות שיש בהן כדי לשכנע את השופט לצורך הטיית מאזן ההסתברויות.
23. לאור זאת, האם די בתדפיסי הבנק ובדברי הנתבעת שהינה בעלת דין? התשובה הינה שלילית. לא הוכח הקשר שבין משיכת הכספים לתשלום לתובע. לשון אחר, לא הוכח שהכספים שנמשכו מחשבון הנתבעת אכן שולמו לתובע ולא נעשה בהם שימוש אחר. בהקשר זה העידה תחילה הנתבעת: " בשביל מה הוצאתי סכומים כאלו אם לא בשבילך? קניתי פרווה?" (עמ' 23 שו' 8). כשעומתה עם העובדה שמשיכות הכספים נעשו קודם לחודש ספטמבר 2007, אז לכאורה התברר לה שהתובע דורש כספים נוספים, השיבה תשובה העומדת בסתירה לטענה הקודמת: "כל הזמן משכתי, אני צריכה הרי לחיות. אני גם צריכה לחיות, גם לשמור על רמת חיים וגם לשמור על כסף בשבילך. הכל בשביל לחיות. חלק לחיות וחלק בשבילך" (עמ' 23 ש' 11 – 12) וכיצד ניתן לדעת אילו כספים נמשכו מחשבון הבנק כדי " לחיות" ואילו נמשכו כדי לשלם לתובע?; וכיצד ניתן ליישב את הסתירה בתשובות?
24. כמו כן, הנתבעת העידה כי הדוד מארה"ב מבקר אותה בדרך כלל בסמוך לחג הפסח (עמ' 24 שו' 14); לטענתה, הוא היה נוהג לתת לה דולרים בירוק (עמ' 24 שו' 11); התשלום לתובע נקבע בתעריף דולרי. לאור זאת, התמיהות אותן העלה התובע בחקירתו במקומן, ותשובות הנתבעת אינן מספקות מענה הולם: " ש. יש לך במאי 2006 דולרים. בשביל לשלם לי שכר טרחה 6,000 ₪ שאני לא מדווח לטענתך את רצה לכספומט חמש פעמים ולא נותנת לי את הדולרים שיש לך? ת.זו זכותי. ש.אם יש לך דולרים ואני עובד בשחור, למה לא הבאת לי דולרים? ת. אני יכולה לתת לך כמה שאני רוצה. פעם בדולרים ופעם בשקלים. מה זה חשוב? ש. אם היה לך דולרים, ההיגיון...ת. לא נתת לי חשבוניות, שרמן. עוד אמרת לי "שרית, אל תסדרי אותי". ש. די עם ההצגה. ת. הצגה? אתה עושה הצגה. עורכי דין עושים הצגות" (עמ' 24 שו' 20-28).
25. ואלו אינן התמיהות היחידות בקשר לביצוע התשלום ב"שחור": עולה השאלה מדוע לא דאגה הנתבעת להחתים את התובע על אישור קבלת הכספים; עולה השאלה מדוע על חלק מהכספים שהתקבלו במזומן על ידי התובע בחר הוא כביכול להוציא חשבוניות; ואם, כטענת הנתבעת שילמה היא במזומן לתובע כדי לחסוך את תשלומי המע"מ ( עמ' 25 ש' 31 – 32), מדוע ציינה היא שהסכומים ששילמה " כוללים מע"מ"? הנתבעת נחקרה בעניין זה ותשובתה היתה מתחמקת ולא עניינית, כמו מרבית עדותה: "התשובה היא אנושית, ברמה האנושית... דני, אני לא רואת חשבון" (עמ' 26 ש' 4 – 5) ובהמשך: "..אתה יודע שזו שאלה מאוד קשה מה שאתה שואל עכשיו" (עמ' 26 ש' 19).
26. בנוגע לביצוע התשלומים ב"ירוק" - הנתבעת טענה ששילמה לתובע 2,500$ באמצעות רגב מאחר שכעסה מאוד על התובע ( עמ' 23 ש' 21 – 22). אלא שטענה זו אינה מתיישבת עם טענתה האחרת שמספר חודשים לאחר מכן, בחודש 5/2007 הגיעה למשרד התובע ושילמה לו 10,000 ₪ במזומן. כשנשאלה על כך בעדותה ענתה: "אזרתי אומץ והחלטתי להיכנס ולהסתכל לך בעיניים. זו התשובה שלי" (עמ' 23 ש' 25); מעדות הנתבעת עולה שלא נזקקה למשוך מחשבון הבנק את הסך 2,500$ ששילמה לתובע באמצעות רגב שכן, הדולרים היו ברשותה ( עמ' 23 ש' 26 – 27) ונמסרו לה מדודה שחי בארה"ב והיה מגיע בד"כ בפסח ( עמ' 23 ש' 29 – 30; עמ' 24 ש' 14). מכאן, ככל הנראה קיבלה את הכספים בחודש 4/2006. אם כך, לא ברור מדוע משכה מחשבונה חמש פעמים לאחר מכן (30.6.2006, 9.7.2006, 14.7.2006, 16.7.2006, 21.7.2007) 1,200 ₪ בכל פעם כאשר בכל אותה העת היו ברשותה, לטענתה, דולרים. הנתבעת העידה " זו זכותי" (עמ' 24 ש' 22). כמו כן, הנתבעת לא ידעה לציין את התאריך בו שילמה לתובע 1,200$ בגין דיונים, תאריך כזה לא צוין גם בתצהירה ( עמ' 27 ש' 23; עמ' 27 ש' 25 – 26; ש' 30) הנתבעת גם לא ידעה להסביר האם תשלום זה שולם מכספי הדוד או נמשך מחשבון הבנק שלה ( עמ' 28 ש' 4).
27. לגבי התשלום הנטען בסך 34,000 ₪ ששולם לעו"ד מוזר על ידי רגב - בכתב ההגנה טענה הנתבעת שכשנה לאחר שהתובע קיבל את מלוא שכרו, החל מחודש 9/2007 לדרוש כספים נוספים ובאוקטובר שולם סכום זה ( סעיף 12 – 14). בתצהירה טענה הנתבעת כי התקיים מו"מ בין החודשים 7/2007 – 10/2007. כך או כך, לא ברור מדוע היא או אימה החלו למשוך כספים בחודש 4/2007 כאשר דרישת התובע, על פי שתי גרסאות הנתבעת, נולדה מספר חודשים לאחר מכן ולכאורה בחודש 4/2007 שולם החשבון במלואו; נוסף על כך, הנתבעת לא נתנה הסבר מניח את הדעת מדוע שילמה סכום זה אם לגרסתה מלוא שכר התובע שולם. בהקשר זה העידה " כי אתה אמרת שאני חייבת לך עוד 34,000 ₪" (עמ' 22 ש' 13). מנגד, העיד רגב שמסר את התשלום " כי יואב אמר. מה שיואב אמר היה קודש" (עמ' 37 ש' 8 – 9). מדובר בסתירה חזיתית בין עדי ההגנה.
28. בנוסף, קיימת סתירה נוספת ושינוי גרסה בשאלה למי שולם הסכום של 34,000 ₪ - בסעיף 5 לתצהיר רגב טען הוא כי הסכום שולם לתובע; בעדותו בעמ' 35 שו' 1-6, צצה גרסה חדשה: " הכסף נשאר אצל יואב במגירה. אני לא יודע מה עשו אחר כך". מיותר לציין כי עדותו זו של רגב עומדת בניגוד לגרסת התובע ועו"ד מזור, שחזר והעיד כי לא קיבל דבר ולא גובשה כל הסכמה בין הצדדים (עמ' 8 שו' 23-25). בעניין זה אציין כי תמיהתו של עו"ד מזור הינה במקומה:" עניתי על זה בתצהיר ואני אענה עכשיו. אני לא זוכר שנתן לי מעטפה כזו עם כסף. ולמה היה צריך לתת לי אם הוא יושב יחד עם התובע? ישבנו בפגישה רגב, אני ושרמן". (הדגשות שלי). עוד אציין כי בניגוד לטענת הנתבעת בקשר לאמינות עו"ד מזור, עדותו, כמו גם עדות התובע, הותירה בקרבי רושם אמין. עו"ד מוזר העיד שמכיר את הנתבעת ומשפחתה משנת 1992 ( עמ' 6 ש' 20), טיפל בענייני ירושה של דודה (עמ' 6 ש' 24) והינו קרוב משפחה רחוק שלה ( עמ' 7 ש' 15) בעוד הקשר שלו לתובע מבוסס על " הפניית תיקים בלבד" (עמ' 7 ש' 7). עדות עו"ד מוזר הייתה מהימנה בעיני ולא מצאתי מקום לטענת הקנוניה שצצה בחקירת רגב, לפיה למעשה מדובר בתשלום עמלתו של עו"ד מוזר (ראו עמ' 34 שו' 31), טענה שלא בא זכרה בכתב ההגנה ובתצהירו של רגב או של הנתבעת. בנוסף ולחילופין, טען רגב שמדובר בעמלה בשיעור 30% (עמ' 34 ש' 7 – 8; ש' 31) אך הסכום המדובר אינו מהווה 30% מסכום החוב וטענה זו אינה מתיישבת מבחינה אריתמטית.
29. ואם באריתמטיקה עסקינן, התמיהות אשר מעלה התובע באשר לתשלומים שבוצעו לכאורה על ידי הנתבעת, לשיטתה, אף הן במקומן. לטענת התובע, מחיבור כל הסכומים שטוענת הנתבעת ששילמה עולה כי מדובר בסך 26,365$ כלומר 2,000$ יותר ממה שאמורה הייתה הנתבעת לשלם וזאת כולל מע"מ; לגישת הנתבעת חובה הוא 20,800$ כאשר מתוך סכום זה התובע ויתר על 2,100$. כלומר לגישתה היה עליה לשלם 18,700$ + מע"מ. משכך, לא ברור מדוע שילמה מעל 26,000$ וכל זאת לטענתה ללא מע"מ, ומדוע שילמה את הסכום של 34,000 ₪ ב"פשרה", אם לטענתה באותו מועד, לכל היותר, החוב שלה עמד על כ – 2,000$.
30. לכל הסתירות, התמיהות, המחסור בראיות, חוסר ההיגיון הכלכלי ואי עמידה במבחני השכל הישר, אוסיף ואחדד את עניין האמינות. לאורך כל הדרך התגלו טענות התובע כנכונות, בעוד שטענות הנתבעת הופרכו – כך למשל לעניין תשלום המקדמה, שהוכח כי זו שולמה באיחור, ראו התובע בעמ' 17 שו' 15 וכן נספח י"א לתצהיר התובע, שם הוא מתזכר את עו"ד מזור לגבי "המזונות שלי"; כך, הודה רגב כי הציג את עצמו כמשה רחמני, על מנת להתקבל לפגישה : "אם הייתי אומר רגב משה היית אומר שאין לך זמן" (עמ' 37 שו' 27); כך, טענת הנתבעת בהליך שבפניי כי הינה אישה אמידה עומדת בסתירה לתצהירים שהוגשו ע"י הנתבעת בהליכים בהם יצג אותה וכן מכתבים שכתבה לו ולא הוגשו לביהמ"ש, מהם עולה שמצבה הכלכלי באותה תקופה לא היה טוב. על מנת להצדיק סתירה זו לא היססה הנתבעת להטיל בוץ ורפש בפניו של התובע, חזור והטל: " דני שרמן, אני אגיד לך מה התשובה. עורכי דין לדיני משפחה הם סוג מסוים של עורכי דין. ואני אומרת לך, לאור מה שאמרת לי עכשיו, שזה מכתב שהודרכתי לקבל את המכתב הזה. זו התשובה שלי" (עמ' 32 שו' 1-3). כלומר, הנתבעת מבקשת מבית המשפט לקבל גרסה לפיה מכתבים שהיא עצמה כתבה לבא כוחה בנוגע למצבה הכלכלי הם מכתבים "מוזמנים" על ידי עורך הדין! עוד המשיכה הנתבעת וטענה: " מי הדריך אותי לעניין הזה? עורך דין לענייני משפחה. אתה אמרת לי לנפח את החשבון, אמרת לי "תנפח את החשבון, תקני בשמים" (עמ' 25 שו' 21-22); "אתם עורכי דין לענייני משפחה, אתם מלבנים שנאה בין בני הזוג. זה דבר ידוע. אתה מביא אותי למצב הזה ואתה חושף דברים" (עמ' 25 שו' 24-25).
31. זאת ועוד, גם גרסתו של התובע לפיה ידע על מימוש הנכס הצפוי מפי הנתבעת נראית אמינה וסבירה בעיני. התובע העיד: "כשאני מקבל תיק אני מתחקר בפגישת הייעוץ וגם בהכנת התביעה מתחקר את הלקוח" (עמ' 13 ש' 1 – 2). בין היתר לאור זאת, ולאור הדברים שסקרתי בסעיפים 18-19 לעיל, קבעתי כי סעיף מימוש הנכס נכתב בעת עריכת ההסכם. מכאן, שגם בנושא זה נמצאה גרסת הנתבעת כלא נכונה ואין יסוד לטענה כי סעיף זה הוסף מאוחר יותר ושלא על דעת הנתבעת.
סוף דבר
32. סכום התביעה לא עמד למעשה במחלוקת; טענת ההתיישנות נדחית; טענת פירעון הסכומים, בחלקם או במלואם, נדחית. טענה זו לא הוכחה כדבעי ויתרה מזו, אינה מתיישבת עם הראיות שבפניי, עם מבחני השכל הישר וההיגיון. גרסת הנתבעת מלכתחילה הייתה מוקשית וקשה להוכחה, וככל שהתקדם ההליך הדופי שבקשה הנתבעת להטיל בתובע רק הלך וגבר, כשהנתבעת אינה מהססת להטיל דופי בציבור שלם של עורכי דין, "עורכי הדין לענייני משפחה".
33. על רקע כל הנ"ל מובנת זעקתו של התובע לשמו הטוב, מקום בו האשימה אותו הנתבעת בקבלת "כסף שחור"; הדחה לדברי שקר בתצהיר; ליבון שנאה בין בני זוג. סבורתני כי אכן יש לקבל את התביעה במלואה, לא על רקע של אי עמידה בנטלי הוכחה אלא משום שהסתבר כי אין אמת בגרסת הנתבעת.
34. לפיכך, התביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובע סך של 122,298 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף תשלם הנתבעת לתובע את האגרה כפי ששולמה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום כל תשלום ועד ההחזר בפועל ושכר טרחת עורך דין (הגם שהתובע ייצג את עצמו, אך זמנו אינו הפקר) בסך של 15,000 ₪. התשלומים יבוצעו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ו אדר תשע"ד, 26 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

כרטיסים חכמים קרובים אל אלעזר בן יאיר 6, ערד, ישראל | שידוכים קרובים אל יזרעאל 1-9, נצרת עילית, ישראל | פירות וירקות קרובים אל מכבים 17-23, פרדס חנה כרכור, ישראל | כרטיסי זיהוי קרובים אל עצמאות 10, פרדס חנה כרכור, ישראל | חממות קרובים אל השבעה 301, צפת, ישראל | הריון ולידה קרובים אל שבט, קרית גת, ישראל | פסיכולוגים קרובים אל כביש החוף פינת 2 פינת Kvish HaHof, קיסריה, ישראל | כלי עבודה קרובים אל ויקטור מנביץ', נהריה, ישראל | עמותות וארגונים קרובים אל נורית 317, קדרון, ישראל | גלידות קרובים אל רוטשילד, קיסריה, ישראל | פיברגלס קרובים אל ההגנה 16, ראשון לציון, ישראל | רפואה קרובים אל נורדאו 32-40, עפולה, ישראל | תקשורת קרובים אל חוני המעגל 16, יגל, ישראל | גרפיקה קרובים אל שדרות רחבעם זאבי 103, ראשון לציון, ישראל | זיווד אלקטרוני קרובים אל Unnamed Road, ישראל | חקירות קרובים אל רמים 100, כרמיאל, ישראל | מתווכים קרובים אל Unnamed Road, Hussniyya, ישראל | מברשות קרובים אל דרור 8, עכו, ישראל | קונסטרוקציות מתכת קרובים אל משעול ירדן 7, אילת, ישראל | חימום קרובים אל המלאכה 25, ראש העין, ישראל | שיזוף סולאר ברזיל מכון שיזוף בקרית מוצקין | הידראוליקה כל הידראוליקה בע"מ בבאר שבע | מידענים איתור - News On Demand בחולון | סוכנות ידיעות בלומברג חדשות ברמת גן | מדרגות חרטות עץ רייס אלפרד | השכרת רכב חושן car בבית"ר עילית | אדריכל בנגסון אדריכלים בכפר סבא | יחסי ציבור אנה ברשטנסקי בתל אביב - יפו | אבטחה היחידה לאבטחה בע"מ ברשפון | מילוי גז גז אבו גוש באבו גוש | פיצוחים "החממיה" בפתח תקוה | איפור קרן בן ארי בחולון | חניון אן.טי.אי. מדחנית בע"מ בתל אביב - יפו | גנרטורים א.א גנרטורים בתל אביב - יפו | משקאות חברונית - יין ענבים וציוד בקרית ארבע | ייעוץ מקצועי יעל לשד-הראל במתן | פיצוציה חיימסון יוסף בתל אביב - יפו | לימודי שפות Anglitz אנגליץ ברעננה | עיבוד נתונים אוף ליין מסופונים לספירת מלאי בע"מ בגבעתיים | קרמיקה קרמיק דיפו בירושליםמחירון עבודות בניה בבלוקים | מחירון עבודות נקיון, ליטוש, פינוי פסולת והובלת תכולת בית | מחירון מתקני מיזוג אויר | מחירון מוספים וערבים לבטון, חומרי איטום צמנטיים | מחירון חומרי זגגות וצבע | מחירון עבודות סיכוך, פרגולות ורצפות סיפון )דקים( | מחירון מתקני חשמל | מחירון מתקני חשמל | מחירון בדיקות מעבדה לקרקע, דרכים ובטון | מחירון עבודות בניה בבלוקים | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון מיכלי מים | מחירון כבלים ומוליכים | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון מתקני מיזוג אוויר | מחירון חומרי נגרות, מסגרות ופחחות | מחירון עבודות נקיון, ליטוש, פינוי פסולת והובלת תכולת בית | מחירון עבודות איטום | מחירון עבודות מינהור | מחירון חומרי זגגות וצבע | מחירון מיכלי מים מפוליאתילן | מחירון יציקת מצע מדה כהכנה לשטיח או פרקט | מחירון ריצוף באריחי שיש )אבן( | מחירון מערכת הסקה תת ריצפתית | מחירון מתקני תברואה | מחירון דחיקת צינורות בטון/פלדה | מחירון חדרי קירור | מחירון מקררי מים צנטריפוגליים בעלי מיסוב מגנטי | מחירון בדיקת אספלט | מחירון בדיקות בטון מותז | מחירון משאבות וגנרטורים | מחירון משאבות חום לחימום | מחירון קורות ומעקות | מחירון רעפי חרס | מחירון גדרות מתכת | מחירון אביזרים לרכזת אזורים | מחירון עלות חומרים לעבודות שלד | מחירון צינורות ופרופילים מפלדה | מחירון שסתום אוויר משולב לביוב | מחירון קידוח גלילים בבטון קשוי | מחירון צבע לסימון דרכים | מחירון מתקנים וציוד לבריכות שחיה | מחירון חומרי נגרות | מחירון דיפון בבטון מזוין | מחירון תערובות לסלילה | מחירון חלון מסתובב אופקי, חלון מסתובב אנכי (מתהפך | מחירון עוגני קרקע קבועים | מחירון שסתום אל חוזר למים | מחירון מקלחונים | מחירון תוספת לעבודה בגובה, בתוך המבנה )למחיצות מתועשות(בפני כב' הנשיאה אורלי סלע תובעים 1. אלכסנדר רוזין נגד נתבעים 1. קורניש חן (1987) בע"מ הודעה | לפני כב' השופט ירון גת מבקשים 1. אסתר נמני נגד משיבים 1. בנק הפועלים בע"מ 2. לאה פיסקרוב 3. | החלטה בתיק רע"א 7217/04 בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 7217/04 - י"ד בפני: כבוד הרשם | בפני כבוד ה שופטת סיגלית גץ-אופיר תובעים דמיטרי אמחיר נגד נתבעים אלכסנדר וולושין החלטה התיק נקבע ליש | פסק-דין בתיק ע"א 6011/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6011/13 ע& | לפני כב' הרשם בכיר עדי סומך תובעים 1. קשר רנט א קאר בע"מ נגד נתבעים 1. רוית משאלה 2. שמעון | לפני כב' ה מספר תהליך: 1 הודעה על מסמכים נדרשים בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 14 אפריל 2013 הינך נ | בקשה מס' 1 בפני כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני מבקש פאדל ג'יהאד נגד משיבים החלטה בקשה לתיקון | בפני כב' הרשם בכיר צוריאל לרנר תובעים 1. ארז שיר שיפרוט נגד נתבעים 2. רן חטינה הודעה על פי הנחיי | בפני כב' השופט דוד שוהם מבקשים 1. אליזבטה אושרב נגד משיבים 1. חברה לביטוח בע"מ אליהו הודעה | בית המשפט המחוזי בנצרת פש"ר 29711-09-11 וינשטיין ירוסקי נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה תיק חי | בית משפט השלום בראשון לציון ה"פ 50322-06-11 וולוביץ ואח' נ' וולוביץ ואח' בפני כב | בית משפט השלום בעכו תו"ב 27576-08-11 ועדה מקומית לתכנון ובנייה גבעות אלונים נ' מרעי 07 יוני | בפני כב' הגורם שיפוטי בתיק תובעים 1. יוסף פניאל משה קאופמן 2. הילה זייד נגד נתבעים 1. יורם גייזנ | בפני כב' השופטת רות רז המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשם אלטורי נור אלטורי נור <#1#> נוכחים: ב&qu | בפני כב' הרשמת רות וקסמן תובעים 1. מתילדה כהן נגד נתבעים 2. ללי אגלדזה הודעה אשר יצאו מלפני נשיא | החלטה בתיק בג"ץ 7098/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7098/02 - ג' בפני | מספר בקשה:5 בפני כב' השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע מבקשים גוזרים קופון בע"מ נגד משיבים אקס | בפני כב' סגן הנשיאה ישראל ויטלסון מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אלי כהן המאשימה נגד אל | מספר בקשה:2 בפני כב' השופטת שרה גדות, סגנית נשיא מבקשים אויר-רום שרותי אחזקה ותעופה (1993) בע&qu | לפני כבוד השופט אברהם יעקב - סג"נ תובעים 1. סלימאן עיסה (המנוח) 2. חוסני עיסה 3. אחמד עיסה 4. ע | בפני כב' השופט מיכאל קרשן מאשימה 1. מדינת ישראל – תביעות כפ"ס נגד נאשמים 1. יצחק עבד הודעה | בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 40095-11-11 05 מרץ 2012 לפני כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ בעניין | בפני כב' השופטת שרון צנציפר הלפמן תובעים 1. רויטל צורדקאר (עקיבא) נגד נתבעים 1. איילון חברה לביט