מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

בפני
השופטת הדס עובדיה

עוררים

תזקיקים אנרגיה בע"מ
ע"י עו"ד יעקב גולדמן ועו"ד אורי גולדמן

נגד

משיבים

מדינת ישראל
ע"י עו"ד ענבל הוכמן

החלטה

לפני ערר על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 24.4.13 ( כב' השופט מזרחי) בה"ת 34042-03-13. בהחלטה נקבע שצווי הקפאת חשבונות הבנק של העוררת יבוטלו אך בתנאי שהעוררת תפקיד פיקדון או ערבות בנקאית בסך 6,000,000 ₪ ( להלן: "ההחלטה").

העובדות
כנגד העוררת ושלושה אחרים הוגש בבית משפט השלום בנצרת כתב אישום המייחס להם עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, פקודת מס הכנסה [ נוסח חדש] התשכ"א–1961 וחוק העונשין התשל"ז–1977.
העוררת היא חברה פרטית שהייתה רשומה כעוסק בתחום המכירה הקמעונאית של דלק ובעלת רישיון יצרן על פי חוק הבלו על דלק, התשי"ח–1958. הנאשמים הנוספים היו במועדים הרלבנטיים לכתב האישום מנהליה. בכתב האישום נטען שהנאשמים הונו את רשויות המס בכך שהתחמקו מתשלומי מע"מ ומס הכנסה באמצעות חשבוניות פיקטיביות שסכומן הכולל נאמד בסך 190 מיליון ₪, שסכום המע"מ בגינן נאמד בכ-26 מיליון ₪.
בכתב האישום נטען בין היתר שבין השנים 2011 – 2013 הנאשמים כללו בספרי הנהלת החשבונות של העוררת חשבוניות מס פיקטיביות בסכום המפורט לעיל וניכו את מס התשומות בגינן, ובכך פעלו לקבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, שיבוש מהלכי משפט, ובנוסף פעלו בעורמה, מרמה, ותחבולה בנסיבות מחמירות בכוונה להתחמק ממס.
הנאשם 1 , מר מונדר בדיר, נעצר עד תום ההליכים, לאחר שהתקבל ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום בנצרת על שחרורו בתנאים מגבילים. מטיעון ב"כ המשיבה עולה שההחלטה אושרה בבית המשפט העליון. בהליך שלפני אין עוד מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה להרשעתו במיוחס לו.

במסגרת החקירה הוצאו ביום 24.1.13 צווי הקפאה בין היתר לחשבונות הבנק של העוררת לפי סעיפים 32, 34, 43 לפקודת סדר הדין הפלילי ( מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט–1969 (להלן: "הפקודה") וסעיף 109( א)(2) לחוק מע"מ (נספח 2 לערר). על פי האמור בכתב הערר, החשבונות והכספים המוקפאים נושא ההחלטה והערר הם כדלקמן:
חשבון מספר 510132590 בבנק ירושלים בו יתרת פיקדונות בסך כ-3,062,000 ₪.
חשבון מספר 129042 בבנק הפועלים בו יתרה בסך כ-1,521,000 ₪.
חשבון מספר 161715 בבנק מזרחי טפחות בו יתרה בסך כ-2,078,000 ₪.
סכומם הכולל של הכספים שהוקפאו נאמד בכ-6,661,000 ₪.

הבקשה וההחלטה נושא הערר
המבקשת עתרה לבית המשפט קמא בבקשה להורות על ביטול צווי הקפאת החשבונות. בהחלטה קבע בית המשפט קמא שעל יסוד קביעות בתי המשפט בעניינו של הנאשם מספר 1 וכתב האישום יש ראיות לכאורה לנטען בכתב האישום גם לצורך הבקשה. בנוסף נקבע שיש עילה לחילוט הכספים על פי סעיפים 32,34,43 לפקודה וסעיף 109 לחוק מע"מ. בהחלטה התייחס בית המשפט להסכמה שהושגה בין הצדדים שלפיה תוסר ההקפאה משני חשבונות בנק של העוררת בחשבון 161715 בבנק המזרחי סניף 431 ובחשבון 129842 בבנק הפועלים סניף 761, בתנאי שהצו ימשיך לחול על יתרות הזכות שבחשבון אשר ייוחדו בפיקדון נפרד, כך שניתן יהיה להמשיך לפעול בחשבון העו"ש, ללא חריגות וללא מתן אשראי. צוין בהחלטה שהסכמת הצדדים לא העניקה פתרון מעשי למבקשת ושמצב הדברים מקשה על פעילותה שכן אין היא יכולה ליטול אשראי בנקאי נוסף.
בהחלטת בית המשפט קמא נקבע שהמשיבה לא הציגה די ראיות לשאלה האם הפיקדונות משמשים גם בטוחה לחוב העוררת כלפי הבנקים או לנושה מובטח אחר, כדי שניתן יהיה לאמוד את הסכום הממשי שיעמוד לחילוט בסופו של יום. כל שנמסר הוא שקיימת ערבות בנקאית כלפי צד ג' שכנראה הוצאה בהסתמך על אותם כספים. הנחת בית המשפט הייתה שאין נושה לנכסים הכספיים שנשייתו גוברת על צו ההקפאה וכי אם אין הדבר כך, תוכל העוררת לפנות לבית המשפט בשנית.
בית המשפט קמא קבע לאור כל האמור שצווי ההקפאה יבוטלו בתנאי שהעוררת תפקיד בקופת בית המשפט או בחשבון המשיבה סך 6,000,000 ₪ או ערבות בנקאית בסכום זה שיהווה מושא לחילוט עתידי.

טענות העוררת בתמצית
העוררת טוענת שסעיף 109 לחוק מע"מ אינו רלבנטי לצווי ההקפאה שכן עניינו ב"טובין" שהגדרתם בסעיף 1 לחוק ממעטת מתחולתם " ניירות ערך ומסמכים סחירים וזכויות בהם" ובכלל זה כספים. על הדיון להתמקד לפיכך בסמכויות התפיסה הקבועות בסעיף 32 לפקודה. לעניין סעיף זה הוסכם כי חשבון בנק הוא בבחינת " חפץ".

העוררת טוענת שחשבונות הבנק אינם בבחינת חפץ ששימש לביצוע העבירה נושא כתב האישום ומכל מקום המשיבה לא הוכיחה זאת. אפילו יקבע שהחשבונות שימשו לביצוע העבירה לא כך הכספים והפיקדונות שבהם, לבטח אם הם משועבדים לגוף אחר. העוררת טוענת בנוסף שהחשבונות והכספים אינם עשויים לשמש ראיה בהליך וממילא ניתן יהיה להגיש כראיה את דפי החשבון.

העוררת טוענת שיש למקד לפיכך את הדיון בחלופה הנוגעת לחפץ שניתן כשכר בעד ביצוע העבירה או כאמצעי לביצועה. בהקשר זה נטען על ידי העוררת, שהיה על המשיבה להוכיח שיש יסוד סביר להניח שהכספים המוקפאים בחשבון הם שכר עבירה ולא כספים אחרים שאינם נוגעים לביצוע העבירות. ביחס לפיקדונות על המשיבה להביא ראיות לכך שמקורות הכספים שבפיקדונות הם לפחות בחלקם מהכספים " הנגועים". ב"כ העוררת מפנים בהקשר זה להחלטת כב' השופטת לימור מרגולין–יחידי בה"ת 25797-03-11 אושרי נ' מדינת ישראל (2.10.2011).

לטענת העוררת שגה בית המשפט קמא בכך שסמך את קביעותיו על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה, אך לא בחן את קיומן של ראיות לכאורה לכך שהכספים המוקפאים הם שכר העבירה. המשיבה לא הוכיחה שהעבירות המיוחסות לעוררת בוצעו מחשבונות אלה. נטען כי היתרה המוקפאת בבנק הפועלים בסך 1,521,000 ₪ היא פיקדון סגור המשמש את העוררת לצורך מתן בטוחה לבנק כנגד ערבות בנקאית אוטונומית שניתנה על ידו לבקשת העוררת למכס. הסכום התקבל בידי העוררת ממקור חיצוני. יתר הפיקדונות בחשבונות בבנק ירושלים ובבנק המזרחי אינם קשורים להתנהלות מול מע"מ ואינם שכר ביצוע עבירה.

העוררת טוענת שכספי הפיקדונות המוקפאים משועבדים ברובם לטובת הבנקים שהוציאו תמורתם ערבויות בנקאיות לטובת אגף המכס ומע"מ להבטחת תשלום בלו שהעוררת חבה בתשלומו כיצרנית דלק. העוררת ממילא מנועה מלעשות בכספים כל שימוש. העוררת טוענת שהתנאי שקבע בית המשפט קמא לביטול צווי ההקפאה שולל את יכולתה להמשיך ולנהל את עסקיה שכן אין לה מקור אחר לטובת המשך הפעילות. העמדת הפיקדון / ערבות נוספת תשתק כליל את פעילותה משמדובר בריקון קופתה בכפל ותביא לקריסתה עוד בטרם הוכרע דינה. לטענת העוררת מצד אחד ביטול הקפאת החשבונות אינו משנה עבורה דבר, מאחר והסכומים שבהם אינם נזילים אלא משועבדים בשעבוד ראשון לבנקים וסגורים בפיקדונות נפרדים לשם העמדת הערבויות למכס. מצד שני העמדת פיקדון או ערבות בסך 6,000,000 ₪ על פי התנאי שנקבע על ידי בית המשפט קמא תאלץ את העוררת לגייס כספים לפיקדונות לטובת הערבויות ממקורות חיצוניים ויצור לה גרעון בסך 12 מיליון ₪. סכום זה כולל את סכום הערבות הנדרשת וסכום הכספים המשועבדים לבנקים. אין בכוחה של העוררת לגייס סכומים אלה ובכך יחרץ גורלה לאבדון. נטען לפיכך שהחלטת בית המשפט קמא פוגעת בעוררת באופן בלתי מידתי.

טענות המשיבה בתמצית
ב"כ המשיבה הפנתה לעמוד 4 לפרוטוקול הדיון שהתקיים לפני בית המשפט קמא ביום 24.4.2013 וטענה שהציגה לפני בית המשפט קמא תשתית ראייתית לכך שבחשבונות נושא המחלוקת נעשו תשלומי המיסים. ההפניה היא לעמוד 4 לפרוטוקול הדיון ממועד זה שם נאמר מפי ב"כ המשיבה:
"בחשבונות האלה נעשו תשלומי מיסים, זאת אומרת שיש שכר עבירה וגם החשבונות האלה סיפקו המשך עבודה. חברי ביקש תשתית ראשונית. אני מציגה תשתית כזו... לגבי החשבונות הם שימשו אמצעי לביצוע עבירה. כמו כן מבקשים למנוע עבירות עתידיות וזאת בהתחשב באופי האישומים שבהם מואשמת החברה, כלומר ביצוע עבירות מעצר, חקירה והמשך של ביצוע אותן עבירות ואף חמורות יותר. כל החשבונות שימשו לאמצעי ביצוע עבירה בכך שהערבויות שניתנו לבלו ובתי זיקוק אפשרו את הפעילות העסקית של החברה".
נטען על ידי ב"כ המשיבה לפיכך שהוכח לפני בית המשפט יסוד ראייתי כנדרש.

ב"כ המשיבה טוענת שבנסיבות העניין מתקיימות שתי חלופות סעיף 32 לפקודה, הן " שכר בעד ביצוע עבירה" והן מתן אפשרות להמשך ביצוע העבירות ו"אמצעי לביצוען". המשיבה הוסיפה כי באשר העוררת מואשמת בכך ששילשלה לכיסה 26 מיליון ₪ כספי מע"מ לבטח תוכל להפקיד 6 מיליון מתוכם לצורך חילוט עתידי, כפי שנקבע בתנאי שקבע בית המשפט קמא בהחלטתו.

לטענת ב"כ המשיבה על פי ההלכה בעת שנטמעים בחשבון כספים פרי פעילות עבריינית וכספים נוספים, " נצבע" החשבון כולו וניתן לתפוס את הכספים המצויים בו שכן לא ניתן לבצע עוד את ההפרדה בין הכספים " המלוכלכים" לכספים ה"נקיים". ב"כ המשיבה מסתמכת על החלטת כב' השופט עמית בב"ש 2797/03 מדינת ישראל נ' תענך (30.9.2003) ועל החלטת כב' השופטת זמיר בת"ת 41262-03-11 חסן נ' מדינת ישראל (10.4.2011). ב"כ המשיבה טוענת בנוסף שהחלטת בית המשפט קמא מידתית והוגנת שכן העוררת יכולה לפתוח חשבון חדש ולהמשיך בעיסוקה, לא כל שכן לאחר שנקבע שתוכל למשוך את הכספים כנגד ביצוע הפקדה שתבטיח את אפשרות החילוט בסיום ההליכים.

ב"כ העוררת הציעו בדיון שהתקיים במעמד הצדדים לפני ביום 5.6.2013 , שהכספים בחשבונות נושא הבקשה ישמשו אך כפיקדונות למתן ערבויות בנקאיות להבטחת תשלומי מכס לצורך המשך ביצוע רכישת דלק על ידי העוררת. המשיבה דחתה הצעה זו.

דיון
בסעיף 32 לפקודה נקבע:

"רשאי שוטר, לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה..."

בסעיף 34 לפקודה נקבע:

"על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים ( להלן – שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט השלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט – הכל בתנאים שייקבעו בצו."

בסעיף 39 לפקודה נקבע:

"על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט חפץ שנתפס לפי סעיף 32 או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על נאשם.
ניתן חפץ כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה ולא חל עליו אחד התנאים האחרים האמורים בסעיף 32, לא יחולט אלא אם החפץ ניתן מאת בעליו, או מאת המחזיק בו כדין, או על דעתו, כשכר בעד ביצוע העבירה שעליה הורשע הנידון, או כאמצעי לביצועה, או בעד ביצוע עבירה אחרת הקשורה בעבירה שבה הורשע הנידון, או כאמצעי לביצוע העבירה האחרת; ואין נפקא מינה אם ביצע הנידון את העבירה האחרת ואם לאו, ואף אם לא נתכוון לבצעה..."

עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לסייפת הוראת סעיף 32 לפקודה, האם כספי החשבונות הנם בבחינת "חפץ... שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה".
בבש"פ 5015/ 99 התאחדות משפטנים בלתי תלויים נגד מדינת ישראל פ"ד נה(1) 657, 664 (1999) נפסק ש"חפץ" הוא גם חשבון בנק. בנוסף נפסק שניתן לתפוס חשבון בנק על דרך הקפאת הכספים המופקדים בו גם לצורך חילוטו בסיום ההליך הפלילי. כך נפסק:

"חפץ במקרה שלנו הוא גם חשבון בנק. כשם שהדבר נכון לגבי גניבה, כך הוא נכון גם לענייננו. מכיוון שכך אין דרך לתפוס אותו אלא בדרך שתופסים חשבון בנק, דהיינו על ידי "הקפאתו".
ואשר למונח "שכר עבירה", נראה לי שתכלית החוק היא שלא יהיה חוטא נשכר. מטרת התפיסה היא לבקש חילוט החפץ עם סיום ההליך הפלילי. כשמדובר בשכר עבירה, המטרה היא עונשית כדי שלא יהיה חוטא נשכר, ולכן אין מקום להבדיל בין שכר עבירה לבין טובת הנאה או רווח מן העבירה.
אין זה הגיוני לומר שאם שודד בנק נתפס כאשר שלל השוד בידיו, אפשר לתפוס את השלל, אך אם הוא זריז מספיק והפקיד את שלל השוד בבנק לפני שנתפס, הרי שאין אפשרות להוציא את בלעו מפיו מפני שהשלל הפך מחפץ לזכות."

על דברים אלה הוסיף כבוד השופט עמית בב"ש (חי') 2797/03 מדינת ישראל נ' תענך (30.9.2003) שכאשר כספים שמקורם בביצוע העבירה המיוחסת לנאשם וכספים ממקורות כשרים אחרים, אפילו יהיו אלה כספי שותף לחשבון שאינו נאשם, התמזגו בחשבון אחד, ניתן לתפוס אותם לצורך חילוטם בסיום ההליך הפלילי. אצטט את הדברים בהרחבה משיש בהם לספק הסבר עיוני והלכתי מקיף לצורך ההכרעה במחלוקת בין הצדדים שלפני:

"ואנו נוסיף ונאמר כי לעניין זה אין נפקא מינא אם השודד הספיק להפקיד את שלל השוד בבנק ולאחר מכן לערבו עם כספים נוספים אותם משך והפקיד במהלך הזמן עד לתפיסת החשבון. כסף הוא "חפץ" ממין מיוחד, חסר טעם וריח בשל יכולתו להתערב להיטמע ולהתמזג עם כספים אחרים עד שלא נודע כי בא אל קרבם ועד שאותו כסף מאבד את זהותו ואת צבעו.
בדומה נאמר בע"א 323/80 אלתית בע"מ נ. בל"ל, פ"ד לז (2)673:
"כשמתנהל חשבון עובר ושב, הרי כל סכום המוכנס לחשבון מאבד את "ישותו המיוחדת" ומתמזג עם הסכום שבחשבון, ולבעל החוב מגיעה היתרה הנוצרת מזקיפת כל פריטי החשבון – לזכות ולחובה – זה מול זה. מכאן, שאין לבעל החשבון זכות לתבוע פריט כלשהו מהחשבון, אלא את יתרת החשבון, אם היתרה היא לזכותו."
לשיטת המשיבים, די בכך שפלוני יפקיד את כספי העבירה בחשבון, ימשוך לאחר מכן כסף מהחשבון ויעשה בו שימוש לצרכים כאלה ואחרים, ויטען כי היתרה בחשבון ש"נחסכה" בשל השימוש בכספי העבירה, מקורה בכספים ממקורות כשרים. דומני כי יש בכך כדי לסכל את מטרת החוק שלא יהא חוטא נשכר.
פרשנות תכליתית של סעיף 32 (א) לפסד"פ, מביאה למסקנה כי יש לפרש את המונח "חפץ" בצורה מרחיבה, ככוללת גם כסף שאינו צבוע, קרי, כל יתרת זכות בבנק. בכך, נמצאנו מקרבים את היקף התפיסה על פי הפסד"פ להיקף התפיסה על פי חוק איסור הלבנת הון ועל פי פקודת הסמים המסוכנים.
אמור מעתה, כי משהתמזגו בחשבון המשותף של שמעון ואשתו, כספים שמקורם בביצוע העבירה המיוחסת לו וכספים ממקורות כשרים אחרים. נתערבו אלו באלו כדבקים ש"היו לבשר אחד", ויש לראות את כל הכספים כאילו והושגו בעבירה. ובאנלוגיה לדין האזרחי, יש לראות את יתרת החשבון כתחלוף וגלגול של הכספים שהושגו בעבירה במסגרת דיני העקיבה – דנ"א 2568/97 כנען נ. ממשלת ארצות הברית. פ"ד נז (2) 632, 679 – 672." (ההדגשה לא במקור ה.ע)

אדגיש כי דברי כבוד השופט עמית נאמרו במסגרת דיון בבקשה להארכת תוקף ערובות ולהארכת תפיסת חשבונות בנק עד תוך ההליכים, זאת ביחס לחשבונות משותפים לבני זוג שאך אחד מהם הואשם בביצוע עבירות. החשבונות כללו כספים של שני בני הזוג ובין היתר כספי פיצויים של בן הזוג האחר, כספי גמלאות, קצבאות זקנה, דמי שכירות, כספי ירושה ועוד.
ניתוח ראוי וממצה של ההלכה בעניין זה הובא בהחלטת כבוד השופטת שרית זמיר בה"ת ( ראשל"צ) 41262-03-11 חסן נ' מדינת ישראל (10.4.2011).
בע"פ 2333/07; ע"פ 2358/07; ע"פ2402/07; ע"פ 2439/07, אליו הפנו ב"כ העוררת , נדונו הערעורים על הרשעת הנאשמים ועל עונשם לרבות עונש החילוט. החלטת כבוד השופט עמית לא נבחנה ולא בוטלה במסגרת הליכים אלה. בית המשפט דחה את טענות הנאשמים שבגזר דינו חולטו גם כספים מחשבונו המשותף עם בת זוגו, שהם שכר עבודה וכספי פיצויים השייכים לרעייה, בהסתמכו על פסק הדין בע"א 323/80 אלתית בע"מ נ' בל"ל, פ"ד לז(2) 673. טענות העוררת בדבר הצורך לשמר אבחנה בין הפעלת סמכות החילוט על פי החוקים השונים יטענו על ידה במסגרת התיק העיקרי. בשלב זה של הדיון, לצורך תפיסת החשבונות והקפאת הכספים על מנת שבית המשפט יוכל לשקול בסוף ההליכים אם תורשע העוררת להשית עונש חילוט הכספים, סבורתני כי יש סמכות ועילת תפיסה על פי הפקודה ביחס לכל יתרות הזכות בחשבונות הבנק נושא הבקשה והערר.
בכתב האישום נטען שהנאשמים הונו את רשויות המס בכך שהתחמקו מתשלומי מע"מ ומס הכנסה באמצעות חשבוניות פיקטיביות. סכום ההעלמה המיוחס לנאשמים הוא כ-26 מיליון ₪. כל החשבונות נושא הבקשה והערר הם חשבונותיה העסקיים של העוררת. אין לומר כי הפעילות העבריינית המיוחסת לה היא שולית וזניחה בכלל התנהלותה המסחרית.
לגבי העוררת מתקיימות שתיים מחלופות סעיף 32 לפקודה, "שכר בעד ביצוע עבירה" ו"אמצעי לביצועה."

מסקנתי לפיכך היא שבית המשפט קמא לא שגה במסקנתו ביחס לקיומה של עילת תפיסה על פי הפקודה ואף לקיומו של צורך בהמשך התפיסה כדי להגשים את תכליתה.
בנוגע לתנאים ולסייגים שנקבעו ובשים לב לחובה להגן על תכלית התפיסה תוך פגיעה פחותה בזכות הקניין של בעל הנכס התפוס אמנם נקבעו תנאים מחמירים מדי על ידי בית המשפט.
בעניין זה נפסק:

"בשיקלול האינטרסים , תוערך מצד אחד מידת הצורך בהשארת התפוס בידי המשטרה בהתאם לעוצמת התכלית שהתפיסה נועדה להשיג בנסיבות המשתנות של ההליך הפלילי המתפתח; מצד שני, ייבחנו היבטים שונים הנוגעים בטיבו של החפץ מבחינת הקנין, כגון האם מדובר בחפץ שההחזקה בו מותרת על פי דין או אסורה ( פרשת עובדיה, שם, פסק דינו של השופט טירקל); מה מידת נחיצותו של בעל הקנין בחפץ ושיעור נזקו משלילת החזקתו בטרם הסתיים ההליך הפלילי. בהקשר זה, עשוי להיות הבדל בין תפוס המשמש אדם לעיסוקו ולמשלח-ידו, לבין תפוס שאינו בר-שימוש יומיומי; כן עשוי להיות שוני בין חפץ כלה לבין חפץ שערכו אינו מושפע ממעבר הזמן, וכיוצא באלה שיקולים".
ראו: בש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (12.3.2006).

הקפאה מוחלטת של כספי הפיקדונות שניתנו כנגד ערבויות בנקאיות שהוצאו על ידי הבנקים להבטחת תשלום בלו על מוצרי דלק שהעוררת רוכשת במסגרת ניהול עסקיה, תסב נזק חמור לעוררת עד כדי חשש לשיתוק פעילותה העסקית. בהיעדרן לא יערבו הבנקים בערבויות אוטונומיות לרשויות המס והעוררת לא תוכל להמשיך לרכוש מוצרי דלק. תוצאת התנאת ביטול ההקפאה בהפקדה כספית או ערבות בנקאית בסך 6 מיליון ₪, אף היא עלולה להביא לשיתוק הפעילות המסחרית החוקית של העוררת מעבר לנדרש להבטחת תכלית ההקפאה, משיהיה עליה להפקיד פיקדונות נוספים כנגד הערבויות הבנקאיות לצורך המשך רכישת מוצרי דלק ובנוסף גם פיקדון להבטחת אפשרות החילוט בעתיד.

לאור כל האמור לעיל ראיתי לנכון להורות שהפיקדונות נושא ההחלטה והערר יוקפאו אך יוכלו לשמש את העוררת כפיקדונות סגורים המשמשים למתן בטוחה למתן ערבויות בנקאיות לטובת אגף המכס והבלו להמשך רכישת מוצרי דלק, ולמטרה זאת בלבד; זאת עד גובה סכום הפיקדונות ששימשו למטרה זו ביום 24.1.2013 – מועד מתן צווי תפיסת החשבונות. יתרת כספי הפיקדון תיוותר מוקפאת. למען הסר ספק, מובהר בז את שצו הארעי מבוטל.

ניתנה היום, י' תמוז תשע"ג, 18 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

מבלטים קרובים אל 7072 9-19, נצרת, ישראל | פלסטיק קרובים אל הדר 83, קדרון, ישראל | סוכני ביטוח קרובים אל בנימין שמוטקין 52, ראשון לציון, ישראל | וילונות קרובים אל | בריכות שחיה קרובים אל ספיר 39, זכרון יעקב, ישראל | הכוונה מקצועית קרובים אל עומר, ישראל | צעצועים ומשחקים קרובים אל | מים קרובים אל Unnamed Road, Kfar Bialik, ישראל | טיפול זוגי קרובים אל שביל ישראל, זכרון יעקב, ישראל | מכבסות קרובים אל שדרות ששת הימים 105-131, אילת, ישראל | ניהול הבנייה קרובים אל Unnamed Road, ישראל | אופניים קרובים אל אסף הרופא 2-10, תל אביב יפו, ישראל | ייעוץ מקצועי קרובים אל אלחריזי 2-14, פרדס חנה כרכור, ישראל | פרחים קרובים אל הנצח 16, רמת השרון, ישראל | חומרי יצירה קרובים אל תופיק זיאד 53, נצרת, ישראל | מהנדסי תחבורה קרובים אל הכלנית 514-515, קדרון, ישראל | צעצועים ואמנות ילדים קרובים אל נתיבי איילון, ראשון לציון, ישראל | חפצי נוי קרובים אל 5, כפר קאסם, ישראל | מצברים קרובים אל שדרות האצ"ל 374, קרית שמונה, ישראל | חממות קרובים אל כביש החוף, ג'סר א זרקא, ישראל | טכנולוגיות ירוקות גיא פורר - ייעוץ סביבתי ברחובות | טיולים הבה נגלילה בלימן | מסגריה ריאד עבודות מתכת בבאר שבע | פיקוד ובקרה גרוס פטר בנהריה | כרטיסים להופעות אונ-טור- Ontour בתל אביב - יפו | שירותים לנכים "המשקם" -מחוז דרום בירושלים | מצבות פרדי קסנטיני שיש מצבות לנצח בבת ים | פרגולות פתרונות קירוי בירושלים | אטרקציות בובה של מגנט בקרית עקרון | מתנות בדימיונות ביבנה | דפוס כריכית שמש בתל אביב - יפו | אופניים ד.ש. אופניים חשמליים בע"מ בבת ים | בית עלמין ארגון חסד של אמת בירושלים | צעצועים ואמנות ילדים ירון פרזי קוסם קומי בתל אביב - יפו | לימודים נמומס-פתרונות מחשוב באפרת | חתמים י.א.צ. השקעות ונכסים בתל אביב - יפו | כרטיסי זיהוי איי די נקסט ברמת גן | מכונות חישוב חיים אלקטרוניקה בתל אביב - יפו | משקאות bakbuk בגני תקווה | רואה חשבון ברקאי בדימונהמחירון חומרי שרברבות | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון רכיבים מתועשים בבניין | מחירון עבודות גבס ותקרות אקוסטיות | מחירון עבודות בניה בבלוקים | מחירון חומרים ומוצרים לעבודות פיתוח | מחירון מתקני הסקה | מחירון מתקני הסקה | מחירון עבודות עפר והריסה | מחירון כבלים ומוליכים | מחירון מתקני הסקה | מחירון עבודות אבן | מחירון חומרי זגגות וצבע | מחירון פנלים מבודדים | מחירון חומרים לעבודות טיח | מחירון נגרות אומן ומסגרות פלדה | מחירון עבודות אלומיניום | מחירון מעליות ומתקני הרמה לנכים | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון לוחות פוליסטירן מוקצף | מחירון איטום קירות ביריעות ביטומניות משוכללות | מחירון צביעת נגרות אומן | מחירון יריעות איטום C.V.P | מחירון ייצוב, חיפוי ודיפון תעלות ומדרונות | מחירון חלון מסתובב אופקית או אנכית )עם ציר מרכזי - פיווט( | מחירון גדרות מתכת | מחירון אביזרים במקלחת ממתכת מצופה כרום | מחירון תאי בקרה עגולים לביוב | מחירון בידוד תרמי ואקוסטי לגגות, רצפות וקירות | מחירון מאגר מחירי בניה ותשתיות מהדורת 03/2016 (מחירי 02/2016), מחירי חומרים | מחירון מחשב השקיה | מחירון שילוט וסימון מרחבים מוגנים ומקלטים | מחירון ספחים לצנרת פוליאתילן, פוליפרופילן, PVC ויצקת ברזל | מחירון מקלחות | מחירון בלוקי איטונג לקי | מחירון תקרות צלעות מצולבות (קסטות) | מחירון עיבוד הקרקע ואדמת גינון | מחירון ריצוף בשטיחים | מחירון צינורות פלדה | מחירון קירות שיגומים | מחירון צינורות פלדה | מחירון מקררי מים צנטריפוגליים | מחירון קונסטרוקציה לגג רעפים | מחירון אגניות | מחירון נדבך חוצץ רטיבות | מחירון אביזרים בחדרי אמבטיה ומקלחת ממתכת מצופה כרום | מחירון מוצרי שיש )אבן( | מחירון יציקת מצע מדה כהכנה לשטיח או פרקטלפני כב' השופט איל באומגרט תובעים 1. ורד לוי נגד נתבעים 1. שומרה חברה לביטוח בע"מ הודעה על | בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 1045-12-11 ח'ליל נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה 28 מרץ 2012 ב | 05 דצמבר 2013 לפני: כב' השופטת שרה שדיאור נציג ציבור (עובדים) מר נוריאל ממליה נציג ציבור (מעבידי | בית המשפט המחוזי מרכז פש"ר 53917-05-11 נפתלי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' 22 ינואר 2 | בית משפט השלום בבאר שבע ת"פ 50330-02-11 מדינת ישראל נ' אבו גודהת"פ 22939-01-12 מדינת י | בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ע 54682-05-11 קאושנסקי נ' ואח' תיק חיצוני: בפני כ | לפני כב' הסגן נשיאה ירון לוי מאשימה 1. מדינת ישראל נגד נאשמים 1. בנימין דדוש בקשה לתסקיר קצין מב | בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ת"ק 56565-05-12 זלמנוביץ נ' פארי תיק חיצוני: 13 יוני 20 | עד תביעה- אבי בוטראשווילי במסגרת שיפור השרות ללקוחות ולצורך הבטחת הגעת התשלומים ליעדם, הוחלט על העבר | בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 32444-04-11 חזן נ' הוט מערכות 17 יולי 2011 בפני כ | בבית המשפט העליון בה"נ 1255/99 - א' בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המבקשת: נופר בר עד נגד המשיבים: 1 | לפני כב' הרשמת בכירה מרי יפעתי תובעים 1. יהודה תשובה נגד נתבעים 1. אלגרה סרוסי הודעה בהוראת סגני | מספר בקשה:1 בפני כב' הרשמת דנה עופר מבקשים ג'מאל טריף נגד משיבים מוחמד אסדי החלטה ההתנגדות ת | בפני כב' השופטת שרית קריספין-אברהם המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד עוז נגד הנאש | מספר בקשה:28 בפני הרשמת - כב' השופטת אביגיל כהן המבקש - התובע: אריה סביר בעצמו נגד המשיב – נתבע | בפני כב' השופט משה יועד הכהן מאשימה 1. מדינת ישראל נגד נאשמים 1. מחמוד יגמור (עציר) הודעה על פיצ | בית משפט השלום בראשון לציון ת"פ 33437-02-11 מדינת ישראל נ' אוטמזגין תיק חיצוני: 0-5210-0902 | בפני כב' הרשם עידו כפכפי תובעים 1. מרכז בידוד טרמי בע"מ נגד נתבעים 1. יוסף אלימלך הודעה לחי | בית משפט השלום באשקלון ת"א 1572-07 מינהל מקרקעי נ' צרפתי יורם (ריימונד) ואח' תיק חיצוני | בפני כב' הסגן נשיאה אברהם הימן מאשימה 1. מדינת ישראל נגד נאשמים 1. ליובוב לטיצנב בקשה לעדכון פרט | לפני: כבוד השופט יוסף יוספי נציג ציבור (עובדים) – מר ישראל עמי שי נציג ציבור (מעבידים) – מר יאיר כ | בפני כב' השופט נאיל מהנא המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשם חדר זחאייכה <#2#> נוכחים: ב"כ המא | לפני כב' השופט אילן דפדי תובעים 1. כלל חברה לביטוח בע"מ נגד נתבעים 1. קבוצת אשטרום חברה לבנ