מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

לפני: כב' השופט משה טוינה
התובע:
אלברט אטיאס, (ת.ז. - XXXXXX610)

-

הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

<#2#>
נוכחים:

התובע וב"כ עו"ד אופיר צוברי
ב"כ הנתבע עו"ד אתי צור-אסרף

פרוטוקול

ב"כ הנתבע: לאחר הגשת התצהיר פנינו למעביד ופניתי גם היום, הם החזירו תשובה והתמונה שמצטיירת היא שונה ממה שעולה מהתצהיר, אנחנו נבקש לפצל את הדיון, שהיום יישמע התובע ובדיון הבא נבקש לזמן את נציג המעביד.

התובע לאחר שהוזהר כחוק:
חקירה נגדית:
ש. למה הגשת את התביעה לביטוח לאומי כל כך מאוחר?
ת. אני אתן לך הסברים פגשתי את חבר שלי ופחדתי על מקום העבודה, נכנסתי בו חדש, פחדתי שאני אתבע ויפטרו אותי. התעניינתי והגשתי את התביעה.
ש. כמה זמן אתה עובד בבית החולים?
ת. 13-14 שנה. מה זה חדש, פחדתי על מקום העבודה שלי.
ש. כמה זמן אתה עובד בשינוע?
ת. זה מפוצל, זה נקרא תחבורת פנים, מקום להעברת חולים, שינוע זה כל השינוע, כל הנהגים. בתחבורת פנים עבדתי בערך 6 או 7 שנים
ש. מה עשית בשאר הזמן?
ת. עבדתי בעוד תפקידים, חילקתי תרופות, עבדתי באספקת סטרילית, העברת ציודים ממקום למקום ואז גמרתי לעבוד שם, שלחו אותי לעבוד בשיקום מבוגרים להעביר חולים ממקום למקום
ש. מה היקף עבודתך?
ת. שישה ימים
ש. כמה שעות ביום?
ת. 8 שעות, משעה 07:00 עד 15:00 עבדתי גם שבתות], משמרות, מה שצריך.
ש. תתאר את העבודה שאתה מבצע במסגרת תחבורת פנים?
ת. העברת חולים.
ש. מה עושים?
ת. יש חולה שבדר"כ אני לוקח 20 מיטות, 10 מיטות, תלוי בסדרן שנותן לנו את ההנחיות. אנחנו בין 40-50 נהגים והעבודה מחולקת בינינו על ידי הסדרן.
ש. בממוצע כמה חולים אתה מעביר ביום?
ת. תלוי, 20-30 חולים. בממוצע לפי הנהגים.
ש. נחזור לתיאור העבודה שלך, הגעת יש חולה, מה עושים?
ת. הגעתי לקחתי את החולה בליווי המשפחה שלו, צריך להחזיר אותו מבדיקה למחלקה לפעמים החולה נמצא במיטה, לפעמים בכיסא.
ש. באופן כללי, מה אתה עושה?
ת. לוקח את החולה למחלקה ואני צריך גם לעזור לו, אם יש סיוע אני מבקש שיעזרו לי. במקרה שלי לקחתי חולה מלווה משפחה, המשפחה ליוותה אותי עד החדר, התחילו לצעוק עלי, להלחיץ אותי, בדרך כלל אני מבקש סיוע, עם הלחץ שלי לא היה, כי הייתה מלא עבודה, ואז העברתי את החולה בלחץ, אמרו לי תיזהר, תיזהר, התחילו לצעוק עלי ואז פחדתי.
ש. מה אתה עושה בדר"כ, תפרט?
ת. אני מגיע למחלקה, לפעמים החולה במיטה, לפעמים בכיסא.
ש. יש לך 20-30 איש ביום, תסביר מקרה מה אתה עושה?
ת. אני רואה את החולה עם המשפחה, וצריך להעביר את החולה, לקחת אותו איתי למחלקה.
ש. מה קורה אם הוא במיטה?
ת. אני לוקח אותו למחלקה, סוחב אותו עם המיטה שיש לה גלגלים. אם הוא בכיסא גלגלים אני גם לוקח אותו למחלקה, אם יש סיוע אני קורא ואם אין סיוע לא עוזרים לי. אני דוחף את הכיסא.
ש. למה צריך להרים אותו?
ת. צריך להעביר את החולה למיטה
ש. בדר"כ כשיש חולה עם כיסא גלגלים צריך להעביר אותו למיטה?
ת. כן.
ש. איך אתה עושה את זה? אתה מרים אותו?
ת. כן, אני מרים אותו למיטה.
ש. אם חולה נמצא על כיסא גלגלים סימן שהוא לא מרותק למיטה.
ת. נכון.
ש. כלומר שהוא יכול לקום מכיסא הגלגלים
ת. תלוי איזה חולה, אם הוא כבד ולא יכול לקום.
ש. אם אדם חולה ולא יכול לקום מהכיסא אז הוא נשאר על מיטה, נכון?
ת. הוא נמצא על כיסא וצריך להעביר אותו למיטה.
ש. אדם עובר בדיקה על כיסא, איך הוא עובר בדיקה.
ת. לא יודע איך מעבירים אותו, פשוט שם עוזרים לו, יש סיעוד שעוזרים לאחות. אני סוחב את החולה, לקוח אותו ומביא אותו לחדר ואז צריך להעביר אותו למיטה.
ש. אם זה חולה שיכול לנוע בכיסא גלגלים, אתה מרים אותו מהמיטה, שם אותו בכיסא ואז למיטה ושם אותו במיטה?
ת. כן. כשאני בא למחלקה לפעמים אני מוצא אותו מוכן שהאחיות מכינות אותו, תלוי בלחץ של האחיות. אז אני בא, אם יש לי סיוע אז עוזרים לי.
ש. לא תמיד האחיות עוזרות.
ת. לא תמיד.
ש. לאיזה מרחקים אתה לוקח לבדיקות?
ת. מרחקים ארוכים, יש רנטגן שזה קרוב, צנתורים שזה רחוק, ניתוחי לב,
ש. אמרת שאתה דוחף את המיטה או כיסא הגלגלים, בטח משקל האדם ששוכב או יושב משפיע על אופן המאמץ שאתה משקיע, נכון?
ת. בטח.
ש. בטח זו עבודה פיזית, אתה סוחב
ת. זו לא עבודה פשוטה, זו גם עבודה פסיכולוגית שקשה לעבוד עם חולים, העבודה קשה ומלחיצה, אתה עובד עם חולים שכל חולה עם המשמעות שלו.
ש. אמרת מקודם שהיית מעביר חולים גם מכיסא גלגלים וגם במיטה.
ת. כן.
ש. אני מפנה אותך לתצהירך, בסעיף 4 אתה אומר שם "המטופל לא היה על מיטה כרגיל, אלא על כיסא גלגלים" מה זה כרגיל?
ת. החולה שאני באתי להחזיר אותו בחזרה הוא היה על כיסא גלגלים
ש. שזה דבר שקורה, נכון? זה לא דבר חריג, נכון?
ת. מיטות יש 20 ביום, כיסא גלגלים יש 10 בחודש.
ש. קודם אמרת או כיסא או מיטה
ת. את לא הסברת לי נכון.
ש. אתה אמרת, לא הסברתי כלום.
ת. שאלת אותי אם לוקחים בכיסא, תלוי בחולה באיזה מצב הוא נמצא. כשאני באתי הוא היה על כיסא.
ש. זה קורה שחולים על כיסא, נכון?
ת. זה קורה. אחת לשבוע, פעמיים לשבוע הם בכיסאות, בדר"כ הם על מיטות. במקרה הספציפי הוא היה על כיסא והייתי צריך להחזיר אותו למיטה.
ש. כשאתה מגיע למחלקה, מה הפרוצדורה?
ת. צריך להעביר אותו למיטה.
ש. מה אתה עושה בדר"כ?
ת. אם יש לי סיוע אני קורא להם, אם אין סיוע אני מעביר לבד.
ש. בדר"כ אתה מרים אותם?
ת. כן. את הופכת לי את המילים.
ש. אמרת לי מקודם, שביום אתה משנע בין 20 ל-30 חולים זה נכון?
ת. כן.
ש. אז 20-30 חולים ביום, בחודש כמה יוצא לך פחות או יותר.
ת. לא יודע.
ש. אנחנו מגיעים למספר מעל 200
ת. תראי אני עושה לפעמים 10, רוב הזמן אני עושה 20, 25, 30
ש. רוב האנשים הם במשקלים שונים, נכון?
ת. נכון
ש. בטח נתקלת באנשים כבדים.
ת. לא אמרתי שאני לא נתקל, אבל במקרה הזה...
ש. נתקלת באנשים כבדים שסבלו מעודף משקל?
ת. נתקלתי כן.
ש. בטח היו לך גם חולים ששקלו מעל 100 קילו, נכון?
ת. אם היה לי אני צריך לבקש סיעוד.
ש. אז היה לך?
ת. אמרתי, אם היה ביקשתי סיעוד.
ש. מה זה מבקש סיעוד?
ת. קורא במכשיר שיבואו לעזור לי ובאים לעזור לי.
ש. זה כל פעם או שהיו מקרים שלא באו לעזור לך?
ת. זה תלוי בעבודה, בבית חולים שיבא שהוא גדול יש 40-50 נהגים, לא תמיד יש סיעוד וצריך לעשות את זה לבד. אני צריך לעבור לקריאה הבאה, מהלחץ.
ש. אז היו מקרים שלא קיבלת עזרה ועשית את זה לבד, נכון?
ת. לא הייתה לי ברירה. תמיד השתדלתי שיבואו לעזור לי.
ש. אבל היו מקרים שהרמת אנשים כבדים בלי עזרה, נכון?
ת. במקרה הזה כן, אבל בדר"כ יש אחות או משהו.
ש. מה המשקל של
ת. 1.75
ש. מה המשקל שלך?
ת. היום 100 ומשהו, 98-100 לא שקלתי את עצמי בתקופה האחרונה.
ש. בהודעה שלך מול חוקר המוסד, נ/8, אתה אומר שלפעמים החולים נמצאים עם בני משפחה, נכון?
ת. כן.
ש. כלומר נוכחות בני משפחה זה דבר שכיח, דבר שקורה הרבה, נכון?
ת. היו המשפחה, כן. עם החולה הזה.
ש. בדר"כ עם חולים אחרים, היו בני משפחה?
ת. זה תלוי במצב, לפעמים יש לפעמים אין.
ש. בדר"כ שאלתי.
ת. בדר"כ כן, לפעמים יש לפעמים אין.
ש. אז יצא לך לדבר עם בני משפחה של חולים, נכון?
ת. מה זה לדבר.
ש. יצא לך להחליף מילים עם בני משפחה
ת. מה זה לוקח את החולה והם אחריי, הם צועקים עלי, תיזהר על החולה הזה, זה מלחיץ. את מחליפה לי את המילים.
ש. אתה אומר שבמקרה הספציפי הזה הם צעקו עליך?
ת. כן. יש עזרת סיעוד ולא היה, הם אמרו שהם יתלוננו עלי, הלחיצו אותי, אז הרמתי אותו בעצמי והלכתי.
ש. אני מפנה אותך לנ/8 ששם אתה אומר :"תיזהר, תיזהר, תעביר אותו לאט לאט כי הוא חולה" זה מה שהם אמרו לך.
ת. הם גם צעקו עלי, לא הוספתי את זה. הם טריפולטאים הם יכולים לדפוק גם אותך

<#3#>
החלטה

התבטאות נוספת מטעם התובע תגרור חיוב בהוצאות.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ג טבת תשע"ג, 26/12/2012 במעמד הנוכחים.

משה טוינה, שופט

ש. אחרי המקרה שאתה טוען שקרה לך עם אותה משפחה ואותו חולה, המשכת לעבוד?
ת. המשכתי לעבוד משהו כמו שעה, היה לי יום קשה, אמרתי נגמור את היום הזה ונלך הביתה.
ש. באיזה שעה קרה המקרה?
ת. 14:00 משהו כזה.
ש. ומתי אתה מסיים את המשמרת?
ת. בשעה 15:00.
ש. מה עשית בסיום המשמרת?
ת. הלכתי לבית שלי, ובערב הרגשתי כמו תחושה לא זה.. חשבתי צרבת ולקחתי כדור והלכתי לישון. למחרת באתי והרגשתי
ש. לאיפה באת?
ת. לעבודה.
ש. באיזו שעה?
ת. 07:00 כרגיל, ובשעה 10:00 משהו כזה הרגשתי מן מועקה כזאת, חשבתי צרבת וזה לא עבר לי הלכתי לרופא, הוא הפנה אותי למיון. הלכתי למיון.
ש. הודעת למעביד על האירוע החריג שקרה לך?
ת. חשבתי שהוא יודע.
ש. שאלתי אם הודעת לו?
ת. אמרתי לו שאני הולך למיון, הוא לא יודע מה קורה איתי בכלל. כל הנהגים ידעו שאני במיון.
ש. אנחנו מדברים על יום למחרת.
ת. כן.
ש. אתה מעשן
ת. עישנתי בעבר.
ש. כמה זמן עישנת?
ת. עישנתי קופסא משהו כזה,
ש. כמה שנים עישנת?
ת. 9-10 שנים
ש. אני מפנה אותך לנ/3
ת. לא זוכר, פשוט לא זוכר (לפני שראה את המסמך)
ש. אני מפנה לנ/3 בעברו עישון של 30 שנות
ת. כן, אמרתי לך לא זוכר. הכוונה שלי שהיו לי הפסקות לזה התכוונתי.
ש. נכון שהתלוננת כמה פעמים על מועקה ולחץ בחזה בעבר, לפני המקרה?
ת. מה זאת אומרת התלוננתי?
ש. הלכת לרופא ואמרת שיש לך מועקה, לחץ בחזה.
ת. כן הלכתי ולא היה לי כלום.
ש. נכון שהתלוננת בעבר על מועקה
ת. כן.
ש. במסמכים הרפואיים שהיית במיון ובבתי חולים, אין אזכור להרמת מישהו או משהו כבד בעבודה, איך אתה מסביר את זה?
ת. לא אמרתי, לא זוכר מה קרה איתי, אפילו כשהגעתי למיון היה לי אירוע משפחתי, כשהתכוונתי למשפחה ורשמו לי משהו אחר. אדם שמקבל אירוע לבבי הוא מתוסכל ולא זוכר כלום. לא מאחל לאף אחד.

חקירה חוזרת: אין.

ב"כ הנתבע: אנחנו נוותר על זימון נציג המעביד. אבקש לסכם בעל פה.

ב"כ התובע מסכם: אני טוען כי צריך לקבל את הגרסה העובדתית של התובע, כי היא נמצאה אמינה לאחר חקירה.

כפי שביאר התובע העבודה שלו חולקה לשני אופנים, אחד העברת מיטות במקום העבודה, כעשרים מיטות בעבודה זו הוא נדרש לעבודה פיזית, השניה העברה של חולים בכיסא גלגלים שם ישנה עבודה פיזית בהעברת החולה מהכיסא למיטה, כפי שביאר, יש בידו מכשיר קשר ובעת הצורך יש מנגנון בבית החולים של עובדי סיעוד שהוא יכול לקבל עזרה כשמדובר באדם ששוקל בכבדות, אני מפנה לעמוד 6 שורה 32 ובעמ' 7 שורה 29. בענייננו נקלע התובע לאירוע בו נאלץ להרים אדם שמשקלו כ-100 ק"ג, כאשר בני המשפחה שלו מלחיצים אותו, משכך בין היתר, לא המתין לסיעוד, כפי שביאר רצה רק להתפטר מאותה מטלה, אני מפנה לעמ' 8 לפרוטוקול שורות 24-32 ואני מצטט: "מה זה לוקח את החולה והם אחריי, הם צועקים עלי, תיזהר על חולה, זה מלחיץ..." זה האירוע שהיה. אם אנחנו מאמינים לגרסת התובע, זה אירוע חריג, אירוע כפי שהוא ביאר, כאשר יש אדם שנזקק לעזרה יש נוהל שקוראים במכשיר הקשר, עוזרים לו, ככה הוא רגיל. כפי שביאר התובע הוא לא דיווח על האירוע אפילו בתכוף למעסיק, כיוון שחשש למקום עבודתו, המדובר באדם שיש לו 10 שנות לימוד, כפי שהתרשם בית המשפט, מדובר במקום עבודה מסודר שהאדם רצה לשמור על מקום עבודתו. כל מה שהוא רצה זה לסיים את יום העבודה, גם כשהוא הרגיש רע לא הלך לרופא, או לאחות במקום עצמו, כל מה שהוא רצה שהמקרה לא ידווח והוא יוכל ללכת לביתו ולהמשיך בעבודתו. הוא רצה לשמור על העניין הזה, לא לפרסם אותו ברבים שלא יעשו על כך תחקיר ועוד ימצאו שהוא אדם ביחס שלו לאותה משפחה. התביעה למעשה, כפי שביאר התובע, הוגשה רק לאחר בירור שעשה עם חברו, שאמר לו שמדובר בתאונת עבודה והוא יכול לתבוע. אנחנו מסתכלים גם במסמך הרפואי בתכוף ויש אזכור לאירוע ,במהלך מאמץ גופני באירוע משפחתי" זה אירוע של המשפחה, כפי ששמענו את התובע, גם כשאומרים לו את המילים שכיח ומדברים בשפה גבוהה הוא לא מבין, הרבה שאלות שחברתי שאלה בשפה גבוהה, הוא לא הבין, הוא מבין בצורה פשטנית, לא נמצא פה אדם משכיל בעל השכלה רחבה, הדברים גם התבררו בבית המשפט, בין היתר גם בעמ' 8 שורה 32 שאני לא חוזר עליה, שאף בית הדין אמר לגבי אותה אמרה שהתבטאות נוספת תגרור בהוצאות. ברור שזה אדם לא מתוחכם והאירוע זה מה שהיה, מאיפה אנחנו מקבלים חיזוק לדברים, אמרה חברתי בתחילת הדיון "לאחר הגשת התצהיר פנינו למעביד ופניתי גם היום, הם החזירו תשובה והתמונה שמצטיירת היא שונה ממה שעולה בתצהיר..." והנה הפלא ופלא, הסתיים לו הדיון, אומר העובד את דברו ופתאום לא רוצים את המעביד, יש בכך כדי לחזק את עדותו של התובע, יש ללמד כי אכן העדות שהוא מוסר כאשר מרימים אדם עם משקל מכיסא למיטה זה אירוע חריג, הלוא אם רצתה לקעקע את עדותו הייתה מזמנת את המעסיק ומהעובדות לדין.

אני סבור שעל בית הדין לקגבל את עדותו כמהימנה. הופיע בפנינו אדם פשוט שנחקר שתי וערב, מסר את עדותו כמו שהוא מסר לרופא יום למחרת, כמו שהוא מסר אותה במקום עבודתו,והיום אומר לנו ביטוח לאומי שהוא לא רוצה לשמוע את אותו מעסיק.

המבחן על פי מבחן סובייקטיבי, אני מפנה לעב"ל 458/99, פלבסקי מאיר נ' המל"ל, מבחינה סובייקטיבית כב' בית הדין, האירוע מהווה אירוע חריג עבור התובע. הוא מתי שיש לו אדם שהוא שוקל במשקלים כבדים מתקשר במכשיר, דואג שיעזרו לו, כפי שהוא ביאר את אותו לחץ נתון זה לא קורה לו, מבחינה סובייקטיבית כפי שהוא ביאר אותה היטב בעדות שהוא מסר, זה היה אירוע חריג מבחינתו. אכן מדובר בעדות יחיד, אך זו נתמכת גם במסמך הרפואי וגם מתחזקת לאור העובדה שהביטוח הלאומי ויתר על עדות המעסיק. על פי סעיף 54 לפקו7דת הראיות יש לכב' בית הדין סמכות להכריע במשפט על פי עדות יחיד. עלפי סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה, בית הדין אף לא קשור בדיני ראיות, משמע שניתן להכריע אף אם סעיף 54 לפקודת הראיות לא היה קיים, וזאת על סמך עדותו היחידה של התובע. ומבחינת רמת ההוכחה הדרושה לענייננו, אין צורך בהוכחה גורפת, אלא די בהוכחה המראה במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג. אני מפנה לעב"ל 306/03 נדב אושרי נ' המל"ל. אני אבקש לקבל את התביעה.

ב"כ הנתבע מסכמת: בראשית הדברים נדגיש כי מדובר בהגשת תביעה בשיהוי ניכר, של למעלה משנתיים והתובע לא נתן שום הסבר סביר לשיהוי זה, שום הסבר שמניח את הדעת.

אתייחס למה שחברי טען לעניין המעביד, אנחנו ויתרנו על נציג המעביד כיוון שבעדות התובע היום התבררה תמונה אחרת שלא הייתה בתצהיר ומעדותו היום עלה בבירור כי כלל לא היה מדובר בשום אירוע חריג באותו יום, האמת שהדבר תמוה כלל שהתובע מנסה להשתמש בכך לטובתו. העובדה שהתובע כלל לא מבקש לראות את מסמך המעביד. אנו טוענים כי עדותו של התובע היום מספיקה כדי לדחות את תביעתו, הואיל והוא לא הוכיח כי אירע בעבודתו אירוע חריג שהביא לקרות האוטם. התובע לא הביא אף לא ראשית ראיה לכך שאירע אירוע בעבודתו שניתן לראותו ככזה הכרוך במאמץ פיזי מיוחד העלול להביא לבוא האוטם או להחשתו ולעניין זה אני מפנה לבג"ץ 1619/91, זוהר פרץ נ' המל"ל. ובג"ץ 1063/91, פקו נ' בית הדין הארצי לעבודה. עבודתו של התובע כפי שהעיד על כך גם היום, כללה בתוכה כדרך קבע שינוע והרמה של חולים, הוא בעצמו הודה היום כי מדובר בחולים עם משקלים שונים ובין היתר גם בחולים מעל 100 קילו. מדובר בתובע לא מהימן כפי שהיה אפשר להיווכח מכך היום, אשר שינה את גרסאותיו לאורך כל הדרך, פעם טען כי שינוע באמצעות כיסא גלגלים הוא חריג ופעם טען שלא, פעם טען כי לא הרים חולים כלל והיום טען שהרים ומרים בדרך קבע גם.

נקבע בפסיקה כי יש ליתן עדיפות לגרסה הראשונה שניתנה בפני חוקר המוסד הואיל ובהודעה זו התובע אינו מודע להשלכות המשפטיות של הצהרתו, ועל כן מהימנה יותר ויש ליתן לה משקל גדול יותר.

התובע כפי שאמרתי, סתר את עצמו לאורך כל הדרך וגם בהודעתו מול החוקר של הביטוח הלאומי, טען טענות כגון שהוא לעולם לא לקח חולה כבד קודם לאירוע (נ/8 שורה 109), ופעם אחרת טען כי כן הרים חולים כבדים. התובע טען כי הוא היה משנע ביום בממוצע כ-20-30 חולים במשך כשש שבע שנים, הרי שאין זה הגיוני כי במהלך שנים כה רבות ומספר כה רב של חולים מעולם לא נתקל באדם עם משקל מעל 100 קילו, לא מדובר במשקל שהוא יוצא דופן, ואף התובע מסר שזה משקלו פחות או יותר. חשוב לציין כי מדובר באדם גבוה ובריא. התובע מסר כי לא הודיע למעבידו על אותו אירוע חריג, הוא לא הציג גם שום מסמך ממעבידו התומך בטענתו, כי אכן באותו יום אירע לו אירוע חריג בעבודתו. אני מפנה לנ/1, הצהרת המעביד, הוא גילה לראשונה על אותו אירוע, רק בעת מילוי טופס ב"ל 250. ברור כי כאשר קורה לאדם אירוע שהוא כה חריג בעבודתו הוא מספר על כך לחבריו לעבודה , למעבידו בתכוף או בסמוך לאירוע. העובדה שהתובע לא עשה כן אומרת דרשני. לטענות התובע אין כל תימוכין במסמכים הרפואיים, ההיפך הוא הנכון. במסמכים הרפואיים נרשם כי התובע מסר כי בשל מאמץ גופני באירוע משפחתי נגרם לו האוטם. הסברו או ניסיון ההסבר של התובע כלל אינו מניח את הדעת. הפסיקה קבעה וההלכה היא כי יש משקל מיוחד לאנמזה שכן יש להניח כי חולה המאושפז בבית החולים ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות לטיפול נכון. אני מפנה לדב"ע מט/23-0, המל"ל נ' הירש הורן, ועל כן החשיבות הרבה למה שסיפר התובע לרופאיו. התובע הודה כי המשיך את יום עבודתו באופן רגיל, הוא חזר לביתו התנהל באופן רגיל, הלך לישון וחזר למחרת באופן רגיל לעבודתו שוב. לתובע גם גורמי סיכון כגון עישון, לחץ דם ועבר משפחתי במחלות לב אשר יכלו להביא לבוא האוטם ללא כל קשר לאירוע חריג. לאור האמור התובע לא הוכיח כי קרה אירוע חריג בעבודתו, שכן לא מדובר בחולה מיוחד בעל משקל מיוחד, לא מדובר באירוע חריג שכן כדרך קבע הוא מרים חולים וכדרך קבע בני משפחה נמצאים ליד החולה ואף מחליפים איתו מילים ועל כן אבקש לדחות את תביעתו על הסף.

ב"כ התובע: לעניין התיעוד הרפואי, בעב"ל 176/99 גרץ דניאל נ' המל"ל, נקבע כי התיעוד הרפואי אינו חזות הכל בפרט כאשר התיעוד שותק והוא לכל היותר מהווה עוד ראיה במכלול הראיות. יתרה מכך, שונים הדברים מהותית באירועי לב, כפי שנפסק בעב"ל 1447/02, סדי בן דוד נ' המל"ל מפי כב' השופטת בדימוס, ברק, כאשר חולה מגיע לחדר מיון לאחר אוטם שריר לב, לעיתים קרובות לא עולה בדעתו לדווח על אירועים בעבודה. לא מדובר בגרסה סותרת. כך נפסק גם בעב"ל 37/03 משה פרומברג נ' המל"ל. ובאותו עניין בב"ל 25767-02-10 שמעון דוידזדה אין לצפות מאדם שלקה בליבו כי יספר שעה שהוא חושש לחייו, על כל מיני אירועים בעבודה, אלא מצופה ממנו כי יספר ממה סובל ומתי זה התחיל. ומן הדין לענייננו, בענייננו מוסר התובע גרסה מיד לאחר מכן הוא אומר שהדבר הזה קרה באירוע משפחתי, נבדק הנושא מה הכוונה אירוע משפחתי, הבהיר שזה היה אירוע של המשפחה, נחקר במוסד לביטוח לאומי, זאת הגרסה.

<#5#>
פסק דין

1. ביום 3.6.09 אובחן התובע, מר אטיאס אלברט (להלן: "התובע") במקום עבודתו בבית החולים "שיבא" כמי שעבר אירוע לבבי.

2. ביום 2.5.2011 הגיש התובע למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על תאונה בעבודה, המתייחסת לאירוע הלבבי האמור.

3. בתביעה ובהודעה על פגיעה בעבודה, טען התובע לעבודה מאומצת, אירוע חריג בעבודה, ביום שלפני התפרצות האוטם. לעניין זה נאמר שם:

"יום טרם האוטם במהלך עבודה פיזית מאומצת (הרמת מאושפז מכיסא גלגלים וניסיון להעלותו על המיטה), כשמדובר במאושפז שמן מאוד כשכל משפחתו מורה לי מסביב שלא יקרה כלום, חשתי לאחר המאמץ כאבים בחזה. הכאבים גברו למחרת היום התאשפזתי עם התקף לב".

4. בהחלטה מיום 4.1.2012 דחה פקיד תביעות נפגעי עבודה את התביעה בנימוק:

"כי על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביא לאוטם שהתפתח בתאריך 3.6.09".

בעקבות אותה החלטה הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה, בה חזר התובע על הגרסה לאירוע בעבודה ביום שקדם להתפרצות האוטם.

5. לטענת הנתבע דין התביעה להידחות מנימוקיו של פקיד התביעות.

6. מקובלת עלינו עמדת הנתבע בסיכומים בפנינו, כי אין לתת אמון בגרסה שמשמיע התובע על אירוע בעבודה, ובפרט אירוע חריג שקדם להתפרצות האוטם. עמדה זו באשר לחוסר מהימנות הגרסה - מבוססת על התרשמותנו מעדות התובע בפנינו, כמו גם על הסתירות והפריכות בעדות ועל מקצתם נעמוד כאן.

א. בפתח חקירתו הנגדית התבקש התובע לתת הסבר לשיהוי בפניה למעביד; ובפרט לתת הסבר לאמור בהודעת המעביד בתביעה לתשלום דמי פגיעה; ושם נאמר:

"העובד הצהיר על תאונה זו רק בתאריך מילוי טופס ב"ל 250 ולכן כל תקופת היעדרותו כפי שמצוין בסעיף יג' נחשבה כמחלה ולא דווחה כתאונת עבודה (המציא אישור מחלה בלבד)".

ב. את הגרסה הכבושה המתייחסת לאירוע תאונתי בעבודה, הסביר התובע בנימוק "פחדתי על מקום העבודה, נכנסתי בו חדש, פחדתי שאני אתבע ויפטרו אותי" עמ' 4 לפרוטוקול מהיום, שורות 19-20.

דא עקא ומדובר בעובד שעל פי רישומי המעביד נקלט לעבודה בבית החולים בשנת 2005, דהיינו ארבע שנים לפני האירוע והוא עובד שם עד היום; ומכאן שהנימוק שמעלה התובע לשיהוי בהעלאת הטענות בפני המעביד, אין בו ממש. כפי שהתובע עצמו אומר בהמשך העדות:

"ש. כמה זמן אתה עובד בבית החולים?
ת. 13-14 שנה, מה זה חדש, פחדתי על מקום העבודה שלי".

ג. גרסה נוספת ומקבילה לשיהוי בהגשת התביעה, היא של חוסר מודעות לזכויותיו. בהקשר זה נפנה לשאלת הנתבע לתובע בפתח החקירה הנגדית:

"ש. למה הגשת את התביעה לביטוח לאומי כל כך מאוחר?
ת. אני אתן לך הסברים. פגשתי את החבר שלי, ופחדתי על מקום העבודה, נכנסתי בו חדש, פחדתי שאני אתבע ויפטרו אותי, התעניינתי והגשתי את התביעה" עמ' 4 שורות 18-20.

ד. עמדה זו לפיה השיהוי נבע מחוסר ידיעה, איננה מתיישבת עם הגרסה שמוסר התובע לחוקר הנתבע שם נשאל התובע והשיב:

"ש. מי זה התייעצת לפני הגשת התביעה הנ"ל?
ת. מה זה עם מי התייעצתי? ישנתי עם זה שנתיים שלוש. התייעצתי עם עו"ד עד שאתה מביא מסמכים וזה... לוקח זמן וחוץ מזה מותר עד שבע שנים להגיש" עמ' 10 להודעה נ/8 שורות 255-256.

לטעמנו לא ניתן לטעון באותה נשימה כי "ישנתי עם זה שנתיים שלוש" ומאידך לטעון כי התביעה הוגשה לאחר שבירר את הזכויות עם חבר.

ה. טענה לאירוע בעבודה איננה מקבלת ביטוי ברישום הרפואי, נהפוך הוא, הרישום הרפואי מציג תמונה עובדתית סותרת לטענות היום.

בהקשר זה נדייק, כי במועד קליטתו של התובע במיון, אין התובע מביא פרטים לעניין הנסיבות שקדמו לאירוע; ומכאן שלא ניתן לטעון על סמך הנתונים שמסר התובע עם הפנייתו למיון, כי מדובר בגרסה המושפעת מהמצוקה בה נמצא התובע באותה עת.

עם זאת, בדוח סיכום המחלה בזמן השחרור, מפרט התובע גרסה עובדתית על האירועים שקדמו להתפרצות האוטם. לעניין זה נאמר שם:

"יממה טרם קבלתו במהלך מאמץ גופני באירוע משפחתי, החל לחוש תחושה לא נעימה בחזה".

אירוע משפחתי איננו אירוע בעבודה. אירוע משפחתי איננו אירוע של עימות עם בני משפחה של חולה.

ו. ראוי לציין כי ההסבר שנותן התובע למהי כוונתו לאירוע משפחתי, הוא הסבר שנותן התובע לראשונה לחוקר הנתבע, וזאת רק לאחר קבלת ייעוץ מעורך דין. שהרי מההודעה נ/8 עולה כי התובע הגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי ונחקר בהיותו מיוצג.

ז. על אף שנטען בפנינו כי מדובר באדם פשוט המשיח דברים לפי תומו, הוא מקפיד וחוזר בכל הזדמנות הן בחקירה אצל חוקר הנתבע והן בעדותו בפנינו, על אותן נוסחאות אשר בעקבותיהן יש להכיר באירוע הלבבי כתאונה בעבודה. נפנה כאן לדוגמא אחת, להודעת התובע בפני החוקר שם נשאל התובע ומשיב:

"ש. אם היית מציין שהרמת חולה כבד, הם היו מציינים זאת – הלוא כן?
ת. אמרתי לה (הכוונה לרופאה, הוספה שלי-ט.מ.) היה לי אירוע והיא לא הבינה אותי, פשוט וזהו. אירוע זה משפחה של החולה וזהו. חריג". עמ' 10 בנ/8, שורות 249-250.

דרך התנהלות זו מטילה צל כבד על יכולתו של בית הדין לאמץ גרסה מפי התובע, משניכר כי התובע מכוון את תיאור האירועים כך שיתאימו להלכה המשפטית.

ח. אליבא התובע העובדה כי הנתבע ויתר על עדות מטעם המעביד, פועלת לחובת הנתבע ותומכת בגרסת התובע – טענה זו אין בידינו לקבל, שהרי אם באמת סבור התובע כי יש בידי המעביד לתמוך בגרסתו, מן הסתם היה מבקש להביא את המעביד לעדות. עובדה היא כי התובע לא מבקש להביא את נציג המעביד ועובדה נוספת היא, שאין שום רישום של המעביד שיש בה כדי לתמוך בגרסתו; ומכאן שהטענות לעניין זה הן טענות בעלמא.

7. סוף דבר, מקובלת עלינו עמדת פקיד התביעות האומרת כי לא הוכח קיומו של אירוע בעבודה שקדם להתפרצות האוטם, כלל וחומר אירוע חריג. אשר על כן התביעה נדחית.

8. בהתאם למדיניות הנהוגה בבית הדין, אין צו להוצאות על אף ולטעמנו זה המקרה שיש לבחון מדיניות זו.

למען הסר ספק, נציג ציבור הוזמן לדיון ולא התייצב והדבר אינו מקבל ביטוי בפרוטוקול בדיון בפנינו. בנסיבות הללו ניתנת בזאת החלטה במעמד הצדדים על קיום הדיון במותב חסר, מטעמים של יעילות.

הערעור על פסק הדין הוא בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מהיום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ג טבת תשע"ג, 26/12/2012 במעמד הנוכחים.

מר משה אלחייאני
נציג ציבור מעבידים

משה טוינה
שופט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

גיל הזהב קרובים אל הסדנה, עכו, ישראל | מתווכים קרובים אל רקפת 98, בית שאן, ישראל | טוענים רבניים קרובים אל Unnamed Road, Reineh, ישראל | צלמים קרובים אל אחת עשרה הנקודות, נתיבות, ישראל | מהנדסי תחבורה קרובים אל שדרות ששת הימים 13-25, אילת, ישראל | פוליגרף קרובים אל שאול המלך 41-45, בית שאן, ישראל | מנעולים קרובים אל שדרות מנחם בגין 1, בית שאן, ישראל | ילדים קרובים אל טיילת החוף הצפוני, עכו, ישראל | אנטנות קרובים אל Unnamed Road, Be'er Sheva, ישראל | זכוכית קרובים אל יוסף אהרונוביץ' 12, נתניה, ישראל | תיירות קרובים אל המתמיד 31, ראש העין, ישראל | נרות קרובים אל דרך חיפה 44, נצרת, ישראל | פסיכולוגים קרובים אל שתולים 66, תל אביב יפו, ישראל | אלומיניום קרובים אל הרב יעקב משה טולדאנו 92, בית שאן, ישראל | תחנות דלק קרובים אל הגר"א 8, חדרה, ישראל | מיקרופילם קרובים אל אתגר 5, טירת כרמל, ישראל | גלריות וחנויות צילום קרובים אל 5, ראש העין, ישראל | מחשבים קרובים אל תרפ"ט 20-24, פרדס חנה כרכור, ישראל | קרמיקה קרובים אל 4, ישראל | ניקיון קרובים אל Unnamed Road, Dimona, ישראל | טניס שולחן ספורט סנטר בתל אביב - יפו | חנות H עודפים בבית חרות | רהיטים "לאור" בראשון לציון | מהנדס בידוד ואקוסטיקה ע. לבני הנדסה אקוסטית בע"מ באור יהודה | מהנדס תחבורה י.מ. מהנדסים יועצים בתל אביב - יפו | מאגרי מידע אי.וי.סי - ריסרצ' סנטר בתל אביב - יפו | מיסבים אלצר בע"מ בתל אביב - יפו | מגיה גרייבסקי חיה בפתח תקוה | מידע עסקי קשרי מידע בע"מ בראשון לציון | מחסני קירור יורוגל בונדד ומחסני קירור בע"מ בפתח תקוה | מיכלים י.א. אבי את יוסי עבודות מתכת בע"מ באשקלון | קבלן דודי הכרמל בחיפה | טפטים קאזה ויוה דקור בכרמיאל | צלם דוד מורגנשטרן בירושלים | הוצאה לאור הוצאת אריאל בירושלים | פיברגלס מוצרי פיברגלס עצמון בע"מ בחולון | ניהול נכסים יד קלין בתל אביב - יפו | מוצרי היגיינה שטרן מירי-הפתרון לבעיות חניכיים בתל אביב - יפו | פיברגלס אלגד בתל אביב - יפו | תרגום חבר המתרגמים בע"מ בתל אביב - יפומחירון עבודות בניה בבלוקים | מחירון עבודות סיכוך, פרגולות ורצפות סיפון )דקים( | מחירון מתקני תברואה | מחירון עבודות עפר והריסה | מחירון בדיקות מעבדה לקרקע, דרכים ובטון | מחירון עבודות בטון בשלד המבנה | מחירון גופים למצע ולמילוי בין צלעות | מחירון כבלים ומוליכים | מחירון עבודות בטון בשלד המבנה | מחירון תאי בקרה עגולים לב | מחירון חומרי נגרות, מסגרות ופחחות | מחירון עבודות טיח | מחירון עבודות עפר והריסה | מחירון מתקני הסקה | מחירון ספחים לצנרת מים וביוב | מחירון מסגרות - גדרות, שערים, סורגים, מעקות ושונות | מחירון עבודות עפר והריסה | מחירון עבודות טיח | מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון חומרים לעבודות טיח | מחירון חומרים לאיטום מישקים | מחירון עגלות | מחירון רצפות מאריחי סיבית | מחירון איטום קירות מבנים וקירות מרתפים במריחות חמות | מחירון בדיקת כלונסאות | מחירון אגרגטים מיוחדים | מחירון אמבטיות | מחירון פרזול לנגרות | מחירון ריהוט משרדי | מחירון לוחות מודולריים מפוליקרבונט (פוליגל) בדרגות שקיפות שונות | מחירון צנרת בטון עם אטם מובנה ב"נקבה" | מחירון מאחזי יד | מחירון ספחים ואביזרים | מחירון עטיפת תחבושות טבולות בסילפס לצינורות מבודדים | מחירון פנל התראות | מחירון מתקנים וציוד לבריכות שחיה | מחירון חומרים לאיטום מישקים | מחירון שסתומים לביוב | מחירון ריצוף בשטיחים | מחירון צביעת נגרות ומסגרות אומן | מחירון מעבירי מים ותעלות | מחירון מנעולים | מחירון נורות )אוזרם או פילי | מחירון קורות יסוד וקירות מסד | מחירון תערובות ביטומניות לסלילה | מחירון שוחות בקרה עם תחתית משולבת בטון ופוליאתילן | מחירון מדפים | מחירון ברזי כיבוי אש | מחירון מכסים ומסגרות מפיברגלס משוריין | מחירון רשת סיבי זכוכיתמספר בקשה:2 בפני כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל מבקשים נגד משיבים חרשי ברזל בע"מ החלטה לפני ב | המבקשים נגד המשיבים 1. גרופר קניות חברתיות בע"מ הודעת העוזר ת המשפטי ת (לפי החלטת השופט) בהתיחס | החלטה בתיק בג"ץ 3719/11 בבית המשפט העליון בג"ץ 3719/11 בפני: כבוד השופט ח' מלצר העותרים: 1 | בית משפט השלום בתל אביב - יפו 18 מרץ 2012 ת"א 29378-05-11 מייזלר ואח' נ' משרד החינוך וה | לפני כב' השופטת מי-טל אל-עד קרביס תובעים 1. מדינת ישראל נגד נתבעים 1. יזהר רונן 3. אלדן תחבורה ב | בקשה מס' 1 בפני כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני מבקשת נטליה דמיחובסקי נגד משיב קיבוץ אל-רום החלטה | מספר בקשה:7 בפני כב' השופט יונתן אברהם מבקשים אברהם גריל עו"ד נגד משיבים החלטה דיון בערעור | בית משפט השלום בפתח תקווה תא"ח 37232-07-12 נדב נ' ששון 19 יולי 2012 לפני כב' השופטת ריק | בית משפט השלום בפתח תקווה 20 יוני 2012 תא"מ 33197-11-11 נוימן תעשיות פלדה לבניה בע"מ נ' | לפני כב' השופט אילן רונן תובעים 1. רחל עידן 2. רפאל עידן נגד נתבעים 1. הראל חברה לביטוח בע" | לפני: כב' הרשם איתי אדרת התובע: אלשעראוי עלי, (ת.ז. - XXXXXX547) - הנתבעת: אספלט דרום בע"מ, | בפני כב' השופטת ריבה שרון תובעים 1. עוזיאל מניציר נגד נתבעים 1. שירביט חברה לביטוח בע"מ 2. | בפני כב' השופטת דורית רייך-שפירא מאשימה 1. מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נגד נאשמים 1. אלכסנדר | 30 יוני 2014 לפני: כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש התובעים 1. גמילה זאיט - הנתבעים 1. איי אס אס - | בית משפט השלום בפתח תקווה תא"מ 6748-12-10 אליאסוב נ' בדש ואח' 03 אפריל 2012 לפני כב' | בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ת"ק 52432-06-12 מרום ואח' נ' שפר ואח' תיק חיצוני: 10 י | בית משפט השלום בחיפה תא"מ 45151-02-11 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' הראל חברה לבטוח | בפני כב' השופטת איריס רבינוביץ ברון מבקשים 1. מדינת ישראל נגד משיבים 1. דמיטרי מטייב (עציר)ת&quo | בפני כב' השופטת רונית בש, סגנית נשיא המבקשת משטרת ישראל תחנת שפרעם נגד החשוד ח'אלד אשהאב נוכ | בפני כב' השופטת חנה לפין הראל המבקשים נגד המשיבות החלטה בעניין: בקשה למתן צו מניעה זמני. בתאריך | בית משפט השלום לתעבורה בחדרה תת"ע 5360-08-11 מדינת ישראל נ' ישראל גליה תיק חיצוני: 11103318 | בפני כב' השופט יובל ליבדרו מאשימה 1. מדינת ישראל נגד נאשמים 1. שמשון פצרקר שופט מוקד – סעיף 143 | בפני כב' הרשמת שגית דרוקר תובעים 1. ANGOSUM ZERHUM נגד נתבעים 1. מכבסת שלג חדרה (1985) בע"מ | בקשה מס' 1 בפני כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא - ברנע מבקש אברהם רוזנטל נגד משיבה סלקום ישראל בע