מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

בפני
כב' השופט ג'מיל נאסר

תובעת

מ. חליל בע"מ

נגד

נתבעת

גרעין תקוה מורשת אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית דתית בגליל בע"מ

החלטה

בפני בקשת הנתבעת להורות על עיכוב הליכים בתיק בהתאם לסעיף 5(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן- "חוק הבוררות"), לצורך העברת הדיון לבוררות, בהתאם להסכם בוררות בכתב בין הצדדים.

המדובר בתביעה כספית על סך 526,000 ₪ שהגישה התובעת נגד הנתבעת בגין אי תשלום מלוא התמורה המגיעה לה בגין ביצוע עבודות תשתית בהתאם להזמנת עבודה בכתב (הסכם עבודה צורף לתביעה, להלן - "ההסכם").

הנתבעת טוענת כי עפ"י סעיף 10 להסכם, הותנה בין הצדדים כי במידה ויתגלעו סכסוכים או חילוקי דעות בין המזמין לקבלן בכל עניין הנוגע לחוזה, יימסר הסכסוך, לאחר גמר ביצוע העבודות, להכרעתו של בורר מוסכם או בורר אחר (לא מוסכם) שיתמנה ע"י ראש לשכת המהנדסים והאדריכלים, עפ"י פניית אחד מהצדדים אליו. לאור זאת, מבקשת הנתבעת מביהמ"ש להורות על עיכוב הליכים בתובענה, ולאפשר בכך לצדדים לפעול על פי תניית הבוררות.

מנגד טוענת התובעת כי סעיף הבוררות בהסכם (סעיף 10) קובע רשות המוקנה לכל צד להעביר סכסוך לבוררות, ולא קובע חובה לעשות כן; כמו כן, הסעיף קובע זכות של כל צד להעביר את הסכסוך בתקופת ביצוע העבודות (על מנת שלא לעכבן) ולא לאחר שהסתיימה העבודה; הסעיף לא חל במקרה שהצד המעוניין להעביר את הסכסוך לבורר לא נקט בהליך הקבוע בסעיף כגון העברת פירוט טענות וכו'; הנתבעת עצמה סירבה להעביר את הסכסוך לבוררות ולא נענתה לעשרות פניות של התובעת למצוא פתרון לסכסוך הכספי; התובעת פנתה לנתבעת, גם בתקופת הביצוע וגם לאחר מכן, בפניות חוזרות ונשנות לקדם את הסכסוך ולפתור אותו אך הנתבעת לא הואילה להשיב ולו למכתב ולקדם את הליך פתרון הסכסוך .

בתשובה לתגובת התובעת טענה הנתבעת כי יש לדחות את כל הטענות של התובעת, שכן:
ראשית, התובעת מפרשת את המילים "..יהא כל צד זכאי..." כרשות לפנות לבוררות, ולא כך היא. לו היו הצדדים מבקשים להרשות פניה לבוררות, היו רושמים בהסכם "רשאי", אולם הצדדים בחרו במילה "זכאי", קרי, הבוררות היא חובה, אך הזכאות לפנות להליך של בוררות היא של כל צד להסכם.
שנית, המשיבה מפרשת את המילים בתניית הבוררות: "יימסר לאחר גמר ביצוע העבודות", כמחייב הליך של בוררות רק במידה ובין הצדדים תתעורר מחלוקת אשר עלולה לעצור את העבודות, ולכן הסכסוך יעבור לבוררות לאחר סיומן. פרשנות זו אינה עולה בקנה אחד אם יתר הוראות תנית הבוררות. שכן, הוסכם כי כל סכסוך הנוגע להסכם יועבר לבוררות, מבלי לציין מתי נולד הסכסוך, וכל עוד הוא קשור לחוזה. ועוד, אין כל היגיון בדחיית הסכסוך שנתגלע לאחר סיום העבודות כדי שידון במסגרת הבוררות וסכסוך הנולד לאחר תום העבודות לא ידון במסגרת זו. הצדק עם התובעת, כי הרעיון בדחיית בדיקת המחלוקת נדחית לאחר סיום העבודות כדי לא לעכב את ביצוען, אך אין כל קשר בין מועד הולדת המחלוקת לבין דיון בה במסגרת של בוררות. הינה כי כן, דרך המלך לברור הסכסוך היא בבוררות שתתקיים לאחר סיום העבודות, ורק אם הצדדים יבקשו למסור את הסכסוך בטרם הסתיימו העבודות, תידרש הסכמת שניהם. מטענות הנתבעת עצמה ומהמסמכים שצורפו לתגובתה עולה כי הסכסוך בין הצדדים נולד , בתוך תקופת ביצוע העבודות, כך שגם לפי מסמכי התובעת הסכסוך נובע מביצוע העבודות עצמן, אשר נדחה, כהוראת תנית הבוררות, לברור בסיומן.
שלישית, העובדה כי הנתבעת דחתה את טענות התובעת אין בה כדי ללמד כי סירבה לפנות לבוררות, אלא כי קיימת מחלוקת בין הצדדים. התובעת אינה מציגה ולו מסמך אחד המעיד כי הנתבעת סירבה להליך של בוררות, לא בעת ביצוע העבודות ולא לאחריהן. כל שהוצג הוא מכתבו של ב"כ התובעת מיום 28.3.12 (כאשר התביעה הוגשה ביום 21.5.12), המציג דרישת תשלום לנתבעת בטרם יפנה לערכאות. מכך לא ניתן ללמוד, אף לא במשתמע, כי הנתבעת לא הייתה מוכנה, ואף לא מוכנה כעת, לקיום הבוררות; לו הייתה התובעת פועלת בתום לב, מנהלת מו"מ עם הנתבעת, יכול ותובענה זו לא הייתה באה לעולם. למשיבה אצה הדרך (הגישה חשבון סופי לנתבעת רק בחודש דצמבר 2011 והתביעה הוגשה בחודש מאי 2012) ובנסיבות אלה היא אינה יכולה לרוץ בזריזות לביהמ"ש ובד בבד לטעון כי הנתבעת לא הראתה כי היא מעוניינת בהליך של בוררות.

דיון:

עפ"י הפסיקה, עצם הסכמת הצדדים למסור סכסוך כלשהו לבוררות, אין בה כדי לשלול את סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בעניין. עם זאת, כאשר מוגשת לבית המשפט תובענה בעניין אשר קיים לגביו הסכם בוררות, מוסמך בית המשפט לעכב את ההליכים בתובענה. (ראו: רע"א 4716/04 hotels com נגד זוז תיירות בע"מ ([פורסם בנבו], 7.9.2005).

סעיף 1 לחוק הבוררות מגדיר את הסכם הבוררות כך:

"הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של הבורר ובין אם לאו".

סעיף 5 (א) לחוק הבוררות מסמיך את בית המשפט לעכב הליכים שהוגשו לפניו אם התקיימו כל התנאים הבאים:

יש הסכם בוררות בין הצדדים.
התובענה שהוגשה לבית המשפט מתייחסת לסכסוך שההסכם חל עליו.
בעל דין שהוא צד להסכם מבקש את עיכוב ההליכים.
המבקש היה מוכן – והוא מוכן גם בעת הגשת הבקשה – לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות.
המבקש ביקש את עיכוב ההליכים בכתב ההגנה או בדרך אחרת.
המבקש פנה בבקשה לעיכוב הליכים לפני שטען לראשונה לגופה של התובענה.

ראו: סמדר אוטלנגי בוררות דין ונוהל כרך א 255 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005).
יצוין כי כאשר מתקיימים כל התנאים המפורטים לעיל במצטבר, יעכב בית המשפט את ההליכים שבין הצדדים להסכם הבוררות, זולת אם מצא כי קיים טעם מיוחד לכך שהסכסוך לא יידון בבוררות אלא בביהמ"ש.

בעניינו, ולאור המחלוקת בין הצדדים כפי שפורטה לעיל, יש לדון בתחולת הסעיפים א'-ב' ו- ד' לעיל.

הסכם הבוררות, עליו מתבססת בקשת הנתבעת לעיכוב הליכים, נכלל בין תנאי ההסכם, נשוא התביעה, בסעיף 10 שכותרתו "בוררות". מפאת חשיבותו נציג אותו בשלמותו:

בוררות
10. (1) אם יתגלו סכסוכים או חילוקי דעות בין המזמין ובין הקבלן בכל עניין הנוגע לחוזה או אחד מתנאיו או הנובע הימנו, יהא זכאי כל צד למסור מייד הודעה בכתב לצד האחר בדבר סכסוך או חילוקי דעות ויפרט בהודעה את העניינים הנוגעים לסכסוך והסכסוך יימסר לאחר גמר ביצוע העבודות (ובהסכמת שני הצדדים בכתב – תוך כדי ביצוע העבודות), להכרעתו של בורר מוסכם, ובמידה ולא תושג הסכמה בין הצדדים בתוך 30 יום מיום מסירת ההודעה כאמור לעיל בדבר זהות הבורר – של בורר שימונה על ידי ראש לשכת המהנדסים והאדריכלים על פי פניית אחת מן הצדדים אליו.

(2) עצם הסכסוך (תהא עילתו אשר תהא) ומסירתו לבוררות לא ישמשו עילה לקבלן להפסיק את ביצוע העבודות והקבלן יהא חייב להמשיך בביצוע העבודות – בהתאם ללוח הזמנים לפי סעיף 17 להלן ותנאי החוזים המיוחדים והוראות המפקח – עד גמירתן.

(3) כל הכרעה וכל קביעה של המפקח בעניין הנתון להכרעתו או לקביעתו לפי החוזה תהיה תקפה ומחייבת את הצדדים כל עוד לא נפסק אחרת ע"י בית המשפט או בורר, ועל הטוען כי יש לתקן או לבטל הכרעה או קביעה של המפקח כאמור, מוטל הנטל להוכיח ולהצדיק את טענתו.

(4) על אף האמור בסעיף קטן (1) לא יהיה המזמין חייב להביא את הסכסוך או את חילוקי הדעות בינו לבין הקבלן כאמור בסעיף קטן (1) והוא יהיה זכאי הגיש (צ.ל "להגיש" ג'.נ) כל תביעה ולנקוט בכל הליך משפטי בבית המשפט מבלי לפנות לבוררות.

(ההדגשה במקור ג'.נ).

בעניינו, תניית הבוררות הינה חלק מההסכם נשוא התביעה אשר הצדדים אינם חלוקים על תוקפו אלא שהתובעת טוענת כי הוא הופר ע"י הנתבעת. המחלוקת כאמור נוגעת לשאלת תוכנו ופרשנותו של סעיף 10 להסכם וכפועל יוצא מכך על תחולתה של תניית הבוררות על הסכסוך, נשוא תיק זה. טענה נוספת נוגעת לשאלת עמידתה של הנתבעת בנטל ההוכחה לעניין התקיימות תנאי ד' לעיל לפי סעיף 5 (א) לחוק הבוררות כאמור. נדון בטענות אלה כסדרן.
בחינת לשונה של תניית הבוררות הקבועה בסעיף 10 להסכם מעלה כי נוסחה באופן רחב מאד והיא חלה על כל סכסוך או חילוקי דעות שיתגלעו בקשר להסכם בין הקבלן (התובעת) לבין המזמין (הנתבעת) בכל עניין הנוגע לחוזה או אחד מתנאיו או הנובע הימנו. עפ"י הנטען בכתב התביעה, הפיצויים להם עותרת התובעת הינם עקב הפרת תנאי ההסכם מצד הנתבעת או משינוי תנאי ההסכם על ידה במהלך ביצוע העבודות באופן שגרם לתובעת הפסד כספי. לאור האמור, הרי שהסכם הבוררות חל על "אותו סכסוך" לגביו הוגשה התובענה נגד הנתבעת בביהמ"ש . יש לציין כי לאור לשונו של הסכם הבוררות הרי שהסכם הבוררות תקף למשך כל תקופת ההסכם ואף לאחריו ואין נפקא מינא אם מדובר בחילוקי דעות שהתגלעו במהלך ביצוע העבודות או לאחר השלמתן.

עוד הוסכם בין הצדדים כי במקרה של סכסוך במהלך ביצוע העבודות יהיה זכאי כל צד להסכם למסור מיד הודעה לצד השני בדבר סכסוך או חילוקי דעות ויפרט בהודעה את העניינים הנוגעים לסכסוך והסכסוך יימסר לאחר גמר ביצוע העבודות להכרעתו של בורר מוסכם, ובאין הסכמה על זהות הבורר במשך 30 יום, תיקבע זהותו ע"י ראש לשכת המהנדסים והאדריכלים, לפי פניית אחד הצדדים אליו.

על מנת להסיר ספק נקבע בסעיף 10 (2) לעיל כי עצם הסכסוך, תהא עילתו אשר תהא, ומסירתו לבוררות לא ישמשו עילה לקבלן להפסיק את ביצוע העבודות והוא יהיה חייב להמשיכן בהתאם להוראות ההסכם והמפקח, עד סיומן. כלומר הותנה בין הצדדים כי סכסוכים או חילוקי דעות במהלך ביצוע העבודות לא ישמשו עילה מצד הקבלן לעיכוב ביצוע של העבודות עפ"י ההסכם והן יימשכו כסדרן.

טענת התובעת כי לשון סעיף 10 נוקטת לשון של "רשות" ולא לשון "חובה", אינה מקובלת עליי. ראשית, הצדדים נקטו בלשון כל צד יהא "זכאי" ולא כל צד יהיה "רשאי", ומשמעותו הטבעית של מונח "זכאי" הינה שמול זכות או זכאות זו ניצבת חובתו של הצד השני לשתף פעולה על מנת למסור את אותו סכסוך שפורט בהודעה להכרעת בורר. שנית, ההסכמה המצוינת בסעיף 10 (1) להסכם הבוררות מתייחסת להסכמת הצדדים להעביר את הסכסוך לבוררות בטרם הסתיימו העבודות ותוך כדי ביצוען ולא כי נדרשת הסכמת הצדדים לעצם העברת הסכסוך להכרעת בורר, כטענת התובעת. דהיינו, עפ"י הסכם הבוררות, הכלל הוא שבוררות בין הצדדים בכל סכסוך הנוגע להסכם תתברר לאחר גמר העבודות (על מנת לא לעכבן). החריג הוא שבהסכמת הצדדים הבוררות תתקיים תוך כדי ביצוע העבודות והיא לא תעוכב עד להשלמתן ע"י הקבלן. מכאן, שפרשנות התובעת לכך שתניית הבוררות מדברת על רשות כל צד ובהסכמת הצד השני להעביר סכסוך הנוגע להסכם לבוררות אינה מתיישבת עם לשונו של הסכם הבוררות ועם תכליתו. שלישית, לשונו של סעיף 10(4) להסכם הבוררות מחזקת טענת הנתבעת כי סעיף 10 (1) להסכם הבוררות אינו בבחינת בוררות רשות או בוררות המותנית בהסכמת שני הצדדים.

התובעת טוענת כאמור כי הסכם הבוררות לא חל מאחר והצד המעוניין בהליך בוררות (הנתבעת) לא נקט את הפעולות בהסכם הבוררות כגון שליחת הודעה לצד השני בדבר מהות הסכסוך. גם טענה זו אינני מקבל. עפ"י הסכם הבוררות, במקרה של סכסוך הנוגע להסכם נשוא התביעה יהיה זכאי כל צד למסור מיד לצד השני הודעה בכתב בה יפרט את מהות הסכסוך. מאחר והתובעת היא זו הטוענת כי הנתבעת לא שילמה לה את כל המגיע לה עפ"י ההסכם והיא זו שהביאה סכסוך זה לפתחו של ביהמ"ש, הרי שהיה עליה, בנסיבות העניין, ובהתאם להסכם הבוררות לשלוח לנתבעת הודעה בכתב בה תפרט את מהות טענותיה לגבי מהות הסכסוך או חילוקי הדעות וזאת מיד או בסמוך לפרוץ הסכסוך ולא הנתבעת. יש להוסיף ולציין בעניין זה כי התובעת טענה (סעיף 8 לתגובתה) כי "התובעת רצתה להגיע לבורר ולסיים את הסכסוך אך הנתבעת דחתה כל אפשרות לעשות כן", אך היא לא הציגה כל ראיה לביסוס טענתה זו. עוד יש להוסיף כי עפ"י סעיף 10 (4) להסכם הבוררות לנתבעת יש זכות ברירה בלעדית להחליט האם במקרה של סכסוך היא מעוניינת לפנות להליך של בוררות או ישירות לביהמ"ש.

כאמור נטען ע"י התובעת כי התנהלות הנתבעת והתעלמותה מפניות רבות של התובעת להביא לפתרון הסכסוך הכספי טרם הגשת התביעה מעידה על אי נכונותה של הנתבעת לעשות את כל הדרוש לקיום הליך הבוררות (תנאי ד' לעיל).

במישור העיוני, תכליתה של דרישה זו הנה בכך שמבקש עיכוב ההליכים (הנתבעת) לא יעמיד בפני הצד האחר (התובעת) תנאים מכבידים שונים לגבי תחילת הבוררות, ומשיאבד הלה את סבלנותו ויפנה בתביעה לביהמ"ש או אז יאחז הנתבע בהסכם הבוררות ויבקש עיכוב הליכים. (ראו: סמדר אוטלנגי בוררות דין ונוהל כרך א 255 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005), עמוד 265).

בעניינו, התובעת לא הציגה כאמור כל ראיה המעידה כי יידעה בכתב את הנתבעת על רצונה בהליך בוררות על רקע סכסוך או חילוקי דעות עם הנתבעת בקשר להסכם נשוא התביעה. כמו כן, לא נטען, וכל שכן לא הוכח, כי הנתבעת הציבה תנאים כלשהם לתובעת כתנאי לקיום אותו הליך בוררות.

מעבר לכך, התובעת טוענת בסעיף 14 לתגובתה כי "בטרם הגישה את תביעתה, גם בתקופת הביצוע וגם לאחר מכן, פנתה לנתבעת בפניות חוזרות ונשנות לקדם את הסכסוך ולפתור אותו. הן בע"פ בפגישות חוזרות ונשנות והן בכתב". לביסוס טענתה זו מפנה התובעת לנספחים א'1 – א' 3 לתגובתה. מנגד טוענת הנתבעת כי עצם העובדה כי הנתבעת לא אישרה חלק מהדרישות הכספיות של התובעת אינה מעידה כי סירבה לפנות להליך של בוררות. כמו כן, התובעת לא הציגה ולו מסמך אחד המעיד על סירובה של הנתבעת להליך של בוררות, ולא ניתן ללמוד ממכתבו של ב"כ התובעת מיום 28.3.12 על אי נכונותה של הנתבעת לקיים את הליך הבוררות.

בטרם נבחן את נספחי תגובת התובעת לבקשה כאמור אציין כי הנתבעת נתפשה לכלל טעות לעניין נטל ההוכחה בבקשה לעיכוב הליכים. על מבקש עיכוב הליכים, עקב קיומו של הסכם בוררות, להוכיח את כל התנאים שפורטו לעיל לרבות את נכונותו לקיום הבוררות ולא להסתפק בטיעון שאין ראיה שהוא סירב לנהל את הליך הבוררות, והדגש הוא על התנהגותו בעבר ולא על נכונותו לקיים את הבוררות לאחר שכבר הוגשה התביעה (שם, עמוד 265). העובדה כי בתצהיר שצורף לבקשתה של הנתבעת הצהיר יו"ר ועד ההנהלה של הנתבעת (מר דיאמנט משה) בסעיף 6 כי "הנתבעת מעוניינת, כפי שהייתה מעוניינת לפני הגשת התביעה לקיים את הבוררות בעניין הסכסוך מושא תובענה זו...." (סתם ולא פירש), אין בו די, והיה על הנתבעת לבסס טענה זו בהוספת טיעון עובדתי הנתמך בתצהיר בקשר לכנות טענתה זו או להפנות למסמכים קודמים שהוחלפו בין הצדדים טרם הגשת התביעה התומכים בטענתה זו. עם זאת, וכפי שיפורט להלן אין במחדל זה כדי לשנות את ההחלטה בבקשה זו.

עיון בנספחים שצירפה התובעת לתגובתה (נספחים א'1 – א'2) מלמד כי אינם מעידים כלל על קיומו של סכסוך או חילוקי דעות בין התובעת לנתבעת, וכל שכן על אי נכונותה של התובעת לקיים את הליך הבוררות טרם הגשת התביעה לביהמ"ש. נספח א'1 הוא מכתב מיום 26.1.12 ששלחה הנתבעת לתובעת בהמשך לפנייתה הטלפונית של התובעת לקבל תשלום עבור החשבון הסופי מיום 17.12.11 שאושר ע"י המפקח. מתגובת הנתבעת עולה כי היא מסכימה ומתכוונת לשלם את הסכום שאושר לתשלום ע"י המפקח לתובעת, אלא היא מבקשת לבדקו מאחר ומועד תשלומו עפ"י ההסכם טרם הגיע (שוטף +75 ימים); נספח א'2 הוא מכתב מיום 9.2.11 ששלח המפקח (מנהל הפרויקט) למזכיר היישוב מורשת המיידע אותו בדבר אישור תשלום חלקי מס' 13 לתובעת בסך 386,239.76 ₪ על חשבון ביצוע העבודות עפ"י ההסכם. הא ותו לא.

נספח א' 3 הוא מכתבו של ב"כ התובעת לנתבעת מיום 28.3.12 (כחודשיים לפני הגשת התביעה) במסגרתו התריעה התובעת בפני הנתבעת כי תפנה לערכאות במידה והתובעת לא תשלם לה הפרשי חשבונות המגיעים לה לטענתה בהתאם לתנאי ההסכם המסתכמים בסך של 234,000 ₪. אומנם פורש בפסיקה כי מצופה ממי שטוען כי הוא נכון לקיים בוררות, שינקוט אקט פוזיטיבי וידרוש פניה לבוררות או יפנה בעצמו לבוררות (המ' (ת"א) 120506/95 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נגד Cressome Trading L.t.d (לא פורסם). כך למשל, אם הוחלפו בין הצדדים מכתבי התראה ולא נטען בהם כי יש להפנות את הסכסוך לבוררות לא יוכל צד להישמע בטענה כי הוא נכון היה לקיים את הליך הבוררות. יחד עם זאת, נקבע בפסיקה שאין ללמוד על כוונת הצדדים שלא להזדקק להליכי בוררות מקום ששלח התובע מכתב התראה לנתבע טרם הגשת התביעה במסגרתו נטען להפרת הסכם אך הנתבע טען לגופם של דברים ולא הציע להפנות את הסכסוך להליכי בוררות (ראו: רע"א 363/01 נרקיס בניה בע"מ נגד ד.ש.י אריאל לבנין והשקעות בע"מ, תק- על 2001). במקרה דנן, לא ברור אם הנתבעת הגיבה למכתבה של התובעת כאמור ומה תוכנה של אותה תגובה, והאם ניתן באותה תגובה ביטוי לנכונות הנתבעת לפנות להליך של בוררות.

כאן אוסיף ואציין כי תוך כדי כתיבת החלטה זו הוגשה הודעה בכתב מטעם התובעת לפיה פנתה הנתבעת לתובעת ביום 24.10.12 בהצעה לפנות להליך של בוררות וזו השיבה כי אם תוגש הצעה קונקרטית לזהות הבורר, תשקול את ההצעה. הנתבעת הגישה לתובעת הצעה למינוי בורר, לרבות הצעת שכ"ט בגין שירותיו, אך ההצעה נדחתה ע"י התובעת על הסף.
לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כל ראיה לכך שהתובעת הציעה לתובעת, טרם הגשת התביעה, להעביר את חילוקי הדעות הכספיים ביניהם בנוגע להסכם נשוא התביעה להליך של בוררות, וממילא לא שוכנעתי כי הנתבעת הציבה תנאים כלשהם (וכל כן תנאים מכבידים) כתנאי לקיום בוררות בין הצדדים. התובעת גם לא פעלה בהתאם להסכם הבוררות ולא שיגרה הודעה על רצונה להעביר חילוקי דעות עם התובעת להכרעת בורר תוך פירוט טענות כנדרש עפ"י הסכם הבוררות.

בנסיבות שתוארו לעיל הנתבעת הוכיחה קיומו של הסכם בוררות תקף בין הצדדים החל על אותו סכסוך שהוגש במסגרת התביעה וכן התקיימות כל התנאים לפי סעיף 5(א) לחוק הבוררות המצדיקים מתן צו עיכוב הליכים לצורך העברת הסכסוך בין הצדדים לפסים של בוררות. לא מצאתי נימוק מיוחד שיש בו כדי להצדיק אי מתן צו כאמור והמשך בירור התביעה בביהמ"ש.

אשר על כן אני מורה על עיכוב ההליכים בתיק לשם העברת הסכסוך לבוררות כמתחייב מהסכם בין הצדדים.

אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות בקשה זו בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשע"ג, 27 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

השכרת רכב קרובים אל יהודה המכבי 22, נהריה, ישראל | כבלים קרובים אל | מוסכים קרובים אל | אינטרקום קרובים אל | מיכון חקלאי קרובים אל היוצר 26, אופקים, ישראל | לימוזינות קרובים אל אריה דושניצקי 2, עכו, ישראל | אימון אישי קרובים אל | טבחים קרובים אל יקותיאל אדם 46, קרית מלאכי, ישראל | מועדוני זמר קרובים אל מבצע לוט 59, ערד, ישראל | ניהול נכסים קרובים אל | תחנות רדיו קרובים אל | זיקוקים קרובים אל | להקות מחול קרובים אל ברוש 15, בית שאן, ישראל | זכוכית קרובים אל جد النبي 10, Ashdod, ישראל | חונכות לבני נוער קרובים אל שדרות ביאליק 42, רמת השרון, ישראל | אביזרים אורטופדיים קרובים אל | אל פסק קרובים אל 4, יבנה, ישראל | אוכל קרובים אל הזית 6, רמת השרון, ישראל | מחצבות קרובים אל | ייעוץ מקצועי קרובים אל מחירון חומרי חשמל | מחירון פיתוח חוץ - משטחים, ריצופים, קירות תומכים ומסלעות | מחירון עבודות בניה בבלוקים | מחירון חומרי שרברבות | מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון עבודות אינסטלציה | מחירון חומרי חשמל | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון חומרי איטום ובידוד תרמי | מחירון חומרי זגגות וצבע | מחירון עבודות צביעה | מחירון גידור | מחירון חומרי איטום ובידוד תרמי | מחירון עבודות ריצוף וחיפוי | מחירון אגרגרט מחצבה | מחירון עבודות נקיון, ליטוש, פינוי פסולת והובלת תכולת בית | מחירון גופי תאורה )מנורות(  ואביזריהם | מחירון צנרת נחושת ואביזריה | מחירון צנרת נחושת ואביזריה | מחירון חומרי זגגות וצבע | מחירון דלתות נגררות אגף על אגף (הזזה) של 3 אגפים ו | מחירון מיכלי הפרדה (שיקוע), בורות רקב ומפרידי שומן | מחירון תיקוני בטונים | מחירון צינורות עגולים מפלדה | מחירון קערות רחצה | מחירון יציקות ביניים, משולשי מדרגות | מחירון קירות מסך של אלומיניום מאולגן/צבוע | מחירון צנרת מובילית | מחירון מחיצות מודולריות | מחירון פרופילי פלדה RSH | מחירון שונות | מחירון יח' טיפול באוויר מסוג מפוח נחשון דקורטיביות מוזנות מים קרים | מחירון פיטינגים | מחירון חלון מרחב מוגן | מחירון חימום רצפתי | מחירון מסלעות גנניות | מחירון מעקות בטיחות מבטון | מחירון חלון מרחב מוגן | מחירון שוחות בקרה לביוב | מחירון מערכות אוורור וסינון אוויר למרחבים מוגנים ולמקלטים מוסדיים | מחירון ש"ע לשכירת ציוד מכני הנדסי | מחירון עבודות הכנה | מחירון צנרת ואביזריה | מחירון אביזרי עיגון לשלד | מחירון בדיקת בודק מוסמך | מחירון צינורות מבטון מזוין | מחירון עבודות אלומיניום | מחירון חיפוי קירות ותקרות בקסטות אלומיניום | מחירון מתקנים וציוד למתקני ספורט | מחירון משאבות ביוב וניקוזהחלטה בתיק בג"ץ 9021/07 בבית המשפט העליון בג"ץ 9021/07 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין ה | החלטה בתיק א"ב 50/03 בבית המשפט העליון א"ב 50/03 בפני: כבוד השופט י' טירקל המבקשים: נ ג ד | לפני כבוד השופט ג'ורג' אזולאי - נשיא תובעים 1. דקל פלד 2. אסנת פלד 3. שגיא שני 4. נטע אטה שנ | בפני כב' הרשם אורי פוני התובע: אחמד עבדאללה בריג'יה נגד הנתבע: יחזקאל השלי-לוי החלטה 1. הנתב | בפני כב' השופטת סבין כהן מבקשים 1. חיים בורדה 2. ישיר איי די איי חברה לביטוח בע"מ נגד משיבי | לפני כב' השופטת בכירה חנה ינון תובעים 1. אביבה בלייר בש 2. אורי בש נגד נתבעים 1. מנחם גל 2. איתן | מספר בקשה:3 בפני כב' הרשם מסבאח קבאני מבקשת ר.ב.י.ד. - התקנות בע"מ נגד משיבים 1.סרחאן אלומנ | מספר בקשה:1 בפני כב' השופט חננאל שרעבי המבקשת טטיאנה קספריאן נגד המשיב אשר נוף החלטה 1. בפניי בק | בית משפט השלום בפתח תקווה תא"מ 31148-08-11 סוויס אינרטנשיונל אייר ליינס בע"מ נ' רשות ש | בית משפט השלום בקריית גת ת"פ 352-07 רשות שמורות טבע - תביעות נ' קשאעלה עבד ואח' תיק חיצ | לכבוד לשכת הוצל"פ קריות דרך עכו 194, קריית ביאליק, 27232 הנדון: עיקול על כלל נכסי החייב לפי צו | החלטה בתיק בג"ץ 4263/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4263/03 - ד' בפני | בפני כב' הגורם שיפוטי בתיק תובעים 1. . DIESEL S P A 2. פולימוד (1994) בע"מ נגד נתבעים 1. חי | בית המשפט המחוזי באר שבע פש"ר: 39548-12-13 בפני כב' השופט יעקב פרסקי החייב סרגיי ז'גלסק | בפני כב' השופטת שושנה פיינסוד-כהן תובעים 1. אופיר דבי 2. יערית דבי נגד נתבעים 1. יעקב פלס 4. יוס | לכבוד לשכת הוצל"פ עכו רח' יהושפט 15, עכו, 24513 הנדון: עיקול על כלל נכסי החייב לפי צו בתיק: | החלטה בתיק רע"א 7411/12בבית המשפט העליון רע"א 7411/12 - ה' לפני:כבוד השופט י' דנציגר כבוד | לפני כבוד ה שופטת שרית זוכוביצקי-אורי המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשם איוב שאהין נוכחים: ב"כ המאש | בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה תת"ע 6162-04-11 מדינת ישראל נ' שמשון אמיר 11 ספטמבר 2011 | בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים ת"מ 124-09 חב' מישל מרסייה | בפני כב' השופטת עדי במביליה – אינשטיין מאשימה 1. מדינת ישראל נגד נאשמים 1. סלימאן איהאב סלימאן א | בפני כב' הרשמת בכירה יפעת ביטון אונגר מבקשים 1. אמירת בע"מ נגד משיבים 1. אמיר אופיר 2. עמוס