מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

התובע
יוסף אלייב

נגד

הנתבעת
מ. יוחננוף ובניו (1988) בע"מ

פסק דין

התובע עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויים בסך של 50,000 ₪ וזאת על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") בגין פרסום פוגע ושקרי שעניינו האשמת התובע על ידי עובדת של הנתבעת, בגניבת דאודורנט מסניף הנתבעת, האשמה שהוטחה בו לעין כל.

העובדות שבבסיס כתב התביעה הן כלהלן: בתאריך 9.8.05 בשעה 21:15 או בסמוך לכך, נכנס התובע לסניף של הנתבעת אשר נמצא בעיר רחובות (להלן: "יוחננוף"), ביחד עם בתו לינוי (להלן: "לינוי"), ערך קניות, הגיע לקופה ושילם עבור המוצרים. לטענת התובע לאחר שעבר את הקופה יחד עם לינוי, פנתה אליו סיוון זוהר שהינה אחראית משמרת אצל הנתבעת (להלן: "זוהר") והאשימה את התובע בקול רם ובפני כולם שהוא גנב דאודורנט, עיכבה את התובע וערכה בדיקה בשקיות בה ן היו המוצרים שרכש (להלן: "האירוע"). התובע טוען שהאירוע המפורט בכתב התביעה היה בסמוך לעמדת הקופה, וכי אירע לעיני הקופאית ולעיני לקוחות רבים. עוד טוען התובע כי לאחר שעוכב על ידי זוהר למשך 15 דקות, במהלכן ערכה בירורים עם אדם נוסף במכשיר הקשר, התנצלה בפניו זוהר על הטעות בזיהוי ושחררה אותו לדרכו, ללא שום הסבר נוסף.

התובע טוען כי אירוע זה פגע קשות בשמו הטוב ובמוניטין שצבר במשך השנים כספר ובעל מספרה באזור, וכאדם מוכר וידוע בקהילה. עצם הפנייה והאשמה וכן העיכוב על ידי זוהר גרמו לתובע השפלה מבזה בעיני הבריות, והוא הפך להיות מטרה ללעג, לשנאה, לקלס ובוז בעיני אנשים רבים, ובכללם אנשים שהינו מכיר שנים רבות וכן עובדים ולקוחות של הנתבעת. התובע מוסיף וטוען שגם בחלוף הזמן מהתרחשות האירוע, עדיין ישנם אנשים שזוכרים היטב את האירוע ולפיכך הוא ימשיך להיות מטרה ללעג, שנאה, לקלס ולבוז בעיניהם, וחמור מכך- אנשים עדיין ר ואים בו גנב. עוד טוען התובע כי בעקבות האירוע סבלה בתו לינוי ועודנה ממשיכה לסבול מטראומה ופחדים שמלווים אותה, איבדה מהביטחון העצמי שלה ובכל פעם שהיא בקרבת מרכז קניות, היא נתקפת בחששות ודאגות ומזכירה את קרות האירוע.

הנתבעת מכחישה מכל וכל את הנטען בכתב התביעה וטוענת שהתובע לא הוכיח את ביקורו אצלה במועד האירוע, ולכל שכן היא טוענת שבדיקה שהיא ערכה העלתה שעובדיה כלל לא יודעים אודות המקרה נשוא התביעה.

בתצהירו מפרט התובע את כל העובדות כפי שהועלו בכתב התביעה ופורטו לעיל.
בחקירה הנגדית מספר התובע שהוא נוהג לקנות אצל הנתבעת משנת 2000 בערך, אף פעם לא קרה לו מקרה דומה והוא אף לא ראה שקרה מקרה כזה לאדם אחר. הוא נשאל מדוע הפך למטרה לשנאה בעקבות האירוע והוא משיב כי הוא הרגיש מאוד מושפל, ושהתנהגו אליו בצורה כה מגעילה ונבזית. לשאלה מי שנא אותו הוא עונה העובדים של הנתבעת, ואומר שכך ה וא מרגיש וזאת בנוסף להיותו מאוד פגוע. הוא נשאל בשנית מדוע שאנשים אחרים ישנאו אותו בגלל מה שקרה, והוא משיב ועונה שככה הוא הרגיש באותו הרגע ועד שהוא נכנס. אין הוא יודע להסביר במה התבטאה השנאה או הבוז שהוא הרגיש, אלא מציין כי הרגיש לעג ובוז שאנשים הצביעו עליו שהוא גנב. ב"כ הנתבעת מטיחה בתובע את השאלה האם הפרסום בעיתון בעניינו, שעסק בכך שהוא נשפט למאסר בפועל בגין מכירת סמים הוא הסיבה ללעג ולבוז הוא מאשר שאכן הועמד לדין ונשפט ואף ריצה מאסר בפועל, אבל הוא אומר שאין שום קשר בין עברו הפלילי לבין הלעג והבוז שרוכשים לו, והוא מדגיש שאין שום קשר בין שני האירועים. זה המקום לציין שהעמדתו לדין של התובע והשתת עונש המאסר עליו אירעו לאחר האירוע נשוא כתב התביעה ולכן לא בכדי שולל התובע את הסיבה שמוצעת לו על יד ב"כ הנתבעת. מכל מקו ם ברור שגם אם הפרסום בעיתון לא הוסיף לשמו הטוב של התובע, בלשון המעטה, הרי אין הוא הפרסום השלילי הראשון בעניינו.

בהמשך החקירה הנגדית הוא נשאל לגבי המועד והשעה בגרסה המועלית בתצהיר לאמור: האירועים התרחשו ב- 21:15, והוא גם דבק בגרסה שהאירוע אכן התרחש. אחר כך הוא נשאל מדוע לא מוצגת חשבונית להוכחת הקנייה והוא משיב שהאירוע היה כל כך משפיל שהוא רק רצה לברוח מהמקום, וכאשר הוא הג יע למחרת לנתבעת וביקש מהקופאית הראשית את החשבונית, היא דחתה אותו בלך ושוב. עוד הוא מספר כי הוא פנה לבא כוחו יום לאחר האירוע, אין הוא יודע מדוע הוא לא ביקש את החשבונית. אם כי הוא מוסיף ואומר שני דברים נוספים: האחד- שהוא ביקש את סרט הצילום של יום האירוע ולא קיבל אותו, השני- שבעקבות הפנייה של בא כוחו, הנתבעת ביקשה להיפגש עמו ועם ב א כוחו.

הוא נשאל באיזה מוניטין האירוע פגע, והוא עונה כי היה ספר ברחובות ולשאלת ב"כ הנתבעת מאשר שזו אותה מספרה שבה הואשם בהחזקת סמים. לשאלת ב"כ הנתבעת לאיזה מקומות הוא לא יצא, הוא משיב ואומר שכפר גבירול זה מקום קטן, שצמוד אליו אזור התעשייה והוא הרגיש כל כך מושפל שהוא לא יצא לשני המקומות הנ"ל. לדבריו הוא לא היה בסניף הנתבעת שנה וחצי אחרי המקרה, ושאשתו עשתה את הקניות באותו הסופר. הוא פחד שיעשו את אותו הדבר לאשתו, אך היא לא הלכה לשם באופן תכוף ולכן שלח אותה לשם. אין הוא זוכר מה נאמר לו בפגישה שהתקיימה עם מנהל הנתבעת בשל חלוף הזמן, אך עם זאת מציין שבפגישה הוא נפגע נורא שכן מנהל הנתבעת נתן לו הרגשה של גנב. והגם שמנהל הנתבעת התנצל בפניו הוא אמר: "תיקח עשר או יותר עורכי דין, תעשה מה שאתה רוצה, לך תתבע אותי".

הוא מספר שהוא זימן את הגברת אסנת ניסים (להלן: "ניסים") למתן עדות, שכן היא הגיעה אליו למספרה בערך שנה אחרי האירוע נשוא כתב התביעה, ולאר שיחה שערך עמה היא סיפרה לו על דיונים משפטיים שהיו לה באותה תקופה, הוא שיתף אותה בעניינו ואז היא סיפרה לו שהיא נכחה במקום. הדבר חיזק את תחושותיו לגבי האירוע ועל כן הוא ביקש ממנה לבוא ולהעיד. בהמשך, הוא מספר שאנשים מכפר גבירול פנו אליו ואל אשתו ודיברו איתו על האירוע. אין אלה אנשים שהוא מכיר אישית, רק בפנים, שכן הוא לא תושב הכפר אלא אשתו. בסוף החקירה הנגדית הוא נשאל מי לקח אותו הצידה למקום צדדי כדי לברר את העניין כפי שכתוב בכתב התביעה, והוא משיב כי זוהר לקחה אותה הצידה, אבל הזיזה אותו רק מטר הצידה והכוונה שלו הייתה שלא למחסן.

בחקירה החוזרת הוא מספר שהפגישה במשרדי הנתבעת הייתה כמה ימים לאחר האירוע, ואין הוא יודע להסביר מדוע מנהל הנתבעת אמר לו לקחת עשר או יותר עורכי דין, רק שהוא הרגיש מושפל, הן ביום האירוע והן ביום הפגישה.

בתצהירה מספרת ניסים כי היא נוהגת לעשות קניות אצל הנתבעת אחת לשבוע, וכי באחת הפעמים, כשהגיעה לקופה ראתה מולה, רעש ואנשים שמתאספים סביב אחת הקופות. היא ראתה את זוהר מתעמת עם מישהו ומאשימה אותו בגניבה כשאמרה לו בקול רם "אדוני, תפתח את השקיות, אני רוצה לבדוק אותן". משראתה כי המדובר בנתבע, אותו הכירה בתור הספר שלה, הרגישה מבוכה והתרחקה מהמקום בעת שזוהר בדקה את תוכן השקיות. בינואר 2007, משהגיעה למספרה של הנתבע, היא סיפרה לו על תביעה שיש לה בבית משפט ואז הנתבע סיפר לה על התביעה הנ"ל, והיא אמרה לו שהייתה נוכחת באירוע.

בחקירה הנגדית מספרת ניסים שהתובע היה הספר שלה, אך לא עוד משום שהוא העתיק את המספרה למקום אחר. עוד היא מספרת שראתה שלקחו את התובע הצידה וכי היא מכירה אותו 13 שנים. לשאלת ב"כ הנתבעת אומרת כי בעיניה צריכת סמים זה דבר לא מכובד, אך שכל אחד יעשה עם החיים שלו מה שהוא רוצה. לדבריה- היא נעזרת בתצהיר שלה כדי לרענן את זיכרונה- התובע סיפר לה על האירוע הזה בשנת 2007, כשהיא הייתה במספרה שלו וסיפרה לו על משפט שיש לה, הוא אמר לה שגם לו יש משפט וסיפר לה מה קרה. היא הרגישה לא נעים ואמרה לתובע שהיא הייתה באותו אירוע.

בחקירה החוזרת היא מאשרת את גרסת התובע לפיה כשהתובע נלקח הצידה זה היה בעצם ליד הקופה.

ההגנה העידה עד אחד ויחיד- הקב"ט ליאור באבא (להלן: "ליאור") אשר מפרט בתצהירו את הנוהל בסניף הנתבעת כאשר מתעורר חשד לגניבה, לפיו כלל לא פונים ללקוח ולא פותחים אירוע, אלא רק במקרה של צפייה וודאית של גניבה. הוא מספר על מצלמות האבטחה בחנות, ועל כך שההקלטות נבדקות באופן אקראי בלבד ו/או במידה של קוח שכח משהו, איבד חפץ וכדומה. כרטיס המצלמה בקו הקופות נשמר במשך שבוע, בשים לב לכך שהמחשבים עובדים כל היום, וברגע שהכרטיס מתמלא נמחקים הימים האחרונים ומתבצעת הקלטה מחדש. הוא מציין כי לא דיווחו לו על האירוע הנטען בכתב התביעה וכי מבירור שביצע התברר כי אכן לא היה אירוע כזה כפי שטוען התובע.

בחקירה הנגדית הוא מספר שהוא עובד אצל הנתבעת בערך שש שבע שנים ושבמועד הרלוונטי לכתב התביעה הוא היה הקב"ט אצל הנתבעת. הוא מספר שלא היה עד לאירוע, אך זה התפקיד שלו לקחת מישהו הצידה ולברר חשד של גניבה, לפי הסמכה של משטרת ישראל. לדבריו יש מצלמות אצל הנתבעת שמצלמות 24 שעות, ושהוא זה שדאג להעביר צילום של התובע מבצע רכישה בחודש דצמבר 2006. הוא מעומת עם הטענה לפיה זוהר היא זו שצילמה את התמונות והוא משיב כי אין לה את האפשרות לצלם, אלא אם כן היא צילמה במצלמה שלה. בסיום החקירה הנגדית הוא אומר שהוא לא מכיר את התובע ולא ראה אותו אישית אף פעם, אלא רק בתצלום.

זה המקום לציין שהגם שזוהר היא זו שלטענת התובע כינתה אותו גנב, והגם שלכתחילה הוגש תצהיר שלה לתיק בית המשפט, בסופו של יום לא התייצבה זוהר לחקירה על תצהירה ולבקשת ב"כ הנתבעת נמחק התצהיר. מהלך זה של הנתבע ת תמוה, שכן זוהר ורק היא יכולה לאשר או להכחיש את גרסתו של התובע, לאמור: התובע לא היה באותו יום אצל הנתבעת, היא לא פגשה בת ובע באותו יום, היא לא פנתה אליו וכינתה אותו גנב, היא לא ערכה חיפוש בשקיות שלו, היא לא עיכבה אותו ליד הקופות לעיני כל. לה ורק לה הידיעה האישית לגבי מה שקרה או לא קרה לתובע בא ותו יום. העובדה שהנתבעת בחרה שלא להעיד את זוהר פועלת לחובתה. הלכה פסוקה היא שמקום שלרשות בעל דין עומדת ראיה, והוא נמ נע מלהביאה בפני בית המשפ ט, קמה חזקה לפיה אם הייתה מובאת הראיה היא הייתה פועלת נגדו. יישומה של ההלכה על המקרה דנן מוביל למסקנה שלו הייתה מובאת עדותה של זוהר בפני בית המשפט , היא הי יתה פועלת בסופו של דבר לרעת הנתבעת. העובדה שהנתבעת בחרה להעיד את מי שלא היה פיזית במקום האירוע, לא פנה אל הנתבע לא שוחח איתו, לא האשים אותו, לא שיחרר אותו וכיו"ב, בעצם מהווה התחמקות של הנתבעת עם להתמודד התמודדות אמיתית מול גרסת התובע. לא הקב"ט הוא האיש שיכול לסתור את גרסתו של התובע.

משכך, משעומד התובע על טענותיו ו משלא נסתר תצהירו, גם אם בנקודות מסוימות העדות שלו היא עילגת במקצת ואין הוא יכול להסביר כל מה שנכתב בתצהיר שלו, כגון לעניין הלעג והקלס, עדיין גרסתו הבסיסית לאמור : זוהר כינתה אותו גנב, חיפשה חיפוש בשקיות שלו לעיני כל לא נסתרה. להפך- היא מתחזקת מעדותה של ניסים. פשיטא שהתובע הוכיח את גרסתו מהבחינה העובדתית, ועל פני הדברים מי שחווה את הח וויה שחווה התובע הושם ללעג ולקלס בעיני הציבור, כך גם לנוכח דבריה של ניסים.

סעיף 1 של החוק קובע כהאי לישנא:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול-
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית, או מוגבלותו. בסעיף זה- "אדם"- יחיד או תאגיד. "מוגבלות"- לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית."

אין חולק כי האשמתו של אדם בגניבה הינה בגדר לשון הרע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק. חיפוש בשקיות של התובע, תוך כדי האשמה כי הוא "גנב", לעיני אנשים רבים ללא כל סיבה הנגלית לעין הינה דבר שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו למטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם. המדובר בפרסום משפיל ומבזה, המלבין פניו של אדם שלא עשה עוול בכפו. הפרסום הינו בכך שזוהר כינתה את התובע גנב וביקשה ממנו לפתוח את השקיות על מנת לבדוק האם הוא גנב דאודורנט, לעין כל. מצב דברים זה, בו זוהר בודקת את שקיות התובע במקום פומבי ולעיני כל, לאחר שכינתה אותו גנב עולה עד כדי פרסום לשון הרע אשר עלול לגרום להשפלת התובע בעיני הבריות.

אשר להגנת תום הלב, זו קבועה בסעיף 15(3) לחוק שקובעת כהאי לישנא:

"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:
(3) הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפרסום או של מי שאותו אדם מעוניין בו עניין אישי כשר; ".

ברור לכל כי לתובעת הזכות להגן על האינטרסים שלה ולמנוע לקיחת מוצרים מתחומי החנות, עם זאת הגם שמתעורר חשד לגניבה, יש לנסות לברר זאת בצורה מידתית ודיסקרטיות ככל האפשר, על מנת להימנע מפגיעה בשמו הטוב של הלקוח. במקרה דנן, נראה כי התנהגות הנתבעת חרגה מהסביר, וכי לא נעשה כל ניסיון לברר את העניין בצורה דיסקרטית תוך לקיחת התובע לבירור בצד, שלא ליד הקופה וליד כל הלקוחות. מש כך ברור שדין טענת ההגנה של תום הלב- להידחות.

אשר לנזק, סעיף 7(א) לחוק קובע שבית המשפט רשאי לחייב את הנתבע לשלם פיצוי לנפגע שלא יעלה על 50,000 ₪ וזאת ללא הוכחת נזק. נכון אמנם שהתובע לא הוכיח את הנזק שנגרם לו. בעדותו בלבד אין די, וזאת מטעם כפול: הטענות לנזקים נפשיים, בין שלו ובין של בתו אינן מגובות במסמך רפואי כלשהו. הטענה בעניין חוסר יכולתו להמשיך לקנות אצל הנתבעת נסתרת מפיו הוא, שכן בין הוא ובין אשתו המשיכו לקנות במקום, והטענה לעניין הפגיעה במוניטין- גם אם נגרמה היא לא מכומתת במספרים ובנוסף היא תחומה בזמן, שכן על פני הדברים אין לשלול את האפשרות שמאסרו של הנאשם בגין ביצוע עבירת על פקודת הסמים המסוכנים גרמה לפגיעה במו ניטין, ככל שהייתה פגיעה. זאת ועוד, הגם שהפרסום הראשוני של לשון הר ע נעשה על ידי הנתבעת הרי מפי ניסים אנו למדים לדעת, שהתובע תרם לפרסום עת סיפר לה מיוזמתו על האירוע. משכך, המסקנה היא שהתובע לא הוכיח את נזקו או את שיעורו. ועם זאת, עדיין הוא זכאי לפיצוי על פי סעיף 7(א) לחוק כאשר בבואנו לפסוק את הפיצוי נתחשב במה שאמר נו לעיל. דהיינו, מחד הפגיעה והוצאת לשון הרע, ומאידך אותן נסיבות שפעלו דווקא לרעת התובע.

בנסיבות האמורות לעיל אני מעמידה את הפיצוי על סך של 5,000 ש"ח. כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות משפט וכן בשכר טרחת עו"ד (כולל מע"מ) בסך של 1,000 ₪. לסכום זה יתווספו הפרשי הפרשה וריבית צמודה כחוק מהיום.

המזכירות תשגר את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ה אלול תשע"ב, 12 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

קאנטרי קלאב קרובים אל כביש החוף, חדרה, ישראל | עיצוב פנים קרובים אל קריניצי 16, רמת גן, ישראל | העצמה אישית קרובים אל 96, עוזה, ישראל | חדרי חזרות קרובים אל צה"ל 61-77, כרמיאל, ישראל | תפירה קרובים אל העצמאות 40, הרצליה, ישראל | פירות וירקות קרובים אל 31, ערד, ישראל | אבלות קרובים אל הרב קוק 50, חדרה, ישראל | בעלי חיים קרובים אל בן צבי 44, בית שאן, ישראל | חומרי יצירה קרובים אל כיכר אליעזר קפלן, באר שבע, ישראל | תכשיטים קרובים אל המלך דוד 14, קרית ים, ישראל | גריל קרובים אל האלון, כפר הנגיד, ישראל | הוצאה לאור קרובים אל הרמב"ם 66, בית שאן, ישראל | ציוד משרדי קרובים אל נחל הצבי 102-106, מגדל העמק, ישראל | טניס קרובים אל עלי דיוויס 4-8, באר שבע, ישראל | אינסטלציה קרובים אל שביל ישראל, הרצליה, ישראל | המרת מטבע קרובים אל 1, ירושלים, ישראל | פיתוח וייעוץ ארגוני קרובים אל שביל ישראל, ישראל | הובלות קרובים אל שדרות משה סנה, אשדוד, ישראל | פיצריות קרובים אל כליל החורש 99, בית שאן, ישראל | סוכני ביטוח קרובים אל שדרות האצ"ל 152, קרית שמונה, ישראל | יהלומים יהלומי לילי בנתניה | גלויות וכרטיסי ברכה שי של מילים ברמת גן | צעצועים ומשחקים תבור מוטורס תחביבים בשלט רחוק לילדים באשקלון | וידאו סקס - סנטר ברמת גן | קראטה אוקינאווה גוג'ו ריו קראטה דו ישראל בראשון לציון | רפד מרפדיית דוד בברקת | מתווך תיווך דהן באשקלון | טלפונים אייפרסטיז' סלולר iprestige בתל מונד | אולמות אירועים כיד המלך אולם אירועים בחצור הגלילית | גלויות וכרטיסי ברכה טווס הזהב בע"מ בתל אביב - יפו | נעליים מקס פררה חיפה בחיפה | עיבוד שבבי אינבר מכניקה עדינה בע"מ | כלכלה מיקוד פיננסים יעוץ והשקעות בע"מ בגבעת שמואל | ציוד לתעשייה יאיר מטבחים תעשייתיים בירושלים | המרת מטבע צ'יינג ארנה בהרצליה | ניקיון הדר שירותי ניקיון ברמת השרון | צימר הדר גליה ויגאל בבית הלל | שמאים סגל אבי בכוכב יאיר | אינטרנט מרקום4יו-MarCom4U בפרדס חנה-כרכור | גילוי וכיבוי אש בראון-יועצי בטיחות אש בבאר יעקבמחירון גופי תאורה )מנורות(  ואביזריהם | מחירון כבלים ומוליכים | מחירון עלות חומרים לעבודות שלד | מחירון מרחבים מוגנים ומקלטים | מחירון עבודות גינון והשקיה | מחירון צינורות לביוב מפוליאתילן קשיח HDPE | מחירון עבודות צביעה | מחירון אלמנטים קלים לבניה | מחירון עבודות נקיון, ליטוש, פינוי פסולת והובלת תכולת בית | מחירון פיתוח חוץ - משטחים, ריצופים, קירות תומכים ומסלעות | מחירון עבודות נקיון, ליטוש, פינוי פסולת והובלת תכולת בית | מחירון עבודות סיכוך, פרגולות ורצפות סיפון )דקים( | מחירון מערכות בקרת מבנים | מחירון חומרים לעבודות בניה | מחירון נגרות חרש וסיכוך | מחירון פיתוח חוץ - משטחים, ריצופים, קירות תומכים ומסלעות | מחירון חומרי זגגות וצבע | מחירון תשתיות תקשורת | מחירון נגרות חרש וסיכוך | מחירון מיכלי מים | מחירון הגנה נגד אש על קונסטרוקצית פלדה | מחירון ריצוף ביריעות P.V.C, גומי ושטיחים | מחירון זכוכית שטוחה אנטיסאן | מחירון שסתומים לביוב | מחירון חלון נגרר לתוך כיס | מחירון תערובות מלט לריצוף וחיפוי | מחירון אביזרי קצה לטלפוניה אנלוגית | מחירון תמרור, שילוט, צביעה ועיצוב אספלט דקורטיבי | מחירון ממטירים/מתזים | מחירון מחסומים לרכב ומתקני חנייה לאופניים | מחירון עבודות הכנה | מחירון חומרי צביעה | מחירון גדרות | מחירון צנרת מובילית | מחירון מערכת נקזים ואיוורור | מחירון בידוד תרמי לגג רעפים | מחירון נספחים ואביזרים פולירול | מחירון חומרי נגרות | מחירון יחידות עיבוי מקוררות אוויר | מחירון תבניות לעמודים עגולים | מחירון אסלות מחרס | מחירון מדי מים | מחירון מוספים לטיח ולטיט | מחירון צינורות פלדה מגולוונים | מחירון סולמות פלדה | מחירון מחיצות גבס וציפוי גבס לקירות | מחירון יציקות ביניים, עמודי פלדה, ברגי עיגון ושונות | מחירון מגופים למים | מחירון טיח לבידוד תרמי של קירות חוץ | מחירון רעפי פלדהבפני כב' השופט רפי ארניה מבקשים 1. מדינת ישראל נגד משיבים 1. יואב בן דוד (עציר) הודעה מס' הח | לפני כב' השופטת טל לוי תובעים 1. מנורה חברה לביטוח בע"מ 2. חגית אילוז נגד נתבעים 1. הכשרה ח | בית משפט השלום ברמלה מ"י 39856-09-11 מדינת ישראל נ' פלטשטייב 22 ספטמבר 2011 בפני כב' הש | בפני כב' השופטת מעין צור התובעת אלביט מערכות בע"מ נגד הנתבעים 1.מרדכי הוד 2.קשר רנט א קאר ב | החלטה בתיק בג"ץ 528/15 בבית המשפט העליון בג"ץ 528/15 - א' לפני:כבוד השופט מ' מזוז העותר:יו | בפני כב' השופטת נועה גרוסמן, סגנית נשיאה תובעים אלפונסו נחום ע"י ב"כ עו"ד בר און | לפני כב' השופטת ישראלה קראי-גירון מספר תהליך: 5 הודעה על מסמכים נדרשים בהתאם להחלטת בית המשפט מי | לפני: כב' השופט משה טוינה המבקש: שלג לבן (1986) בע"מ, ( חברות-511110975) ע"י ב"כ | החלטה בתיק ע"א 64/09 בבית המשפט העליון בירושלים ע"א 64/09 - ב' בפני: כבוד הרשמת גאולה לוין | בפני כב' הסגן נשיאה אברהם הימן מאשימה 1. מדינת ישראל נגד נאשמים 1. גיא דמארי הודעה בדבר דחיית מו | לכבוד משרד המשפטים/לשכת הוצל"פ תל אביב ויצמן 1, תל אביב - יפו, 64239 הנדון: עיקול על כלל נכסי ה | לפני כב' השופטת הלית סילש תובעים 1. דורון גלנט נגד נתבעים 1. פרנסיס אבידן הודעה  על פי הנחיות סג | בית משפט השלום לתעבורה בנצרת בפ"מ 8280-07-12 רזניק נ' מדינת ישראל תיק חיצוני: 10210044052 0 | בית משפט השלום בחיפה ת"א 49160-12-10 גואטה ואח' נ' ביטון ואח' תיק חיצוני: בפני כב&# | לפני כב' השופט שמואל מלמד תובעים 1. אלעד אלפרין נגד נתבעים 1. דומיקאר בע"מ 2. יצחק מזרחי הח | בית משפט השלום בקריות ה"פ 33095-11-11 עודי ואח' נ' רוימי ואח' 15 מרץ 2012 בפני כב&# | בפני כב' השופטת עידית איצקוביץ התובעת 1 .אדלינה בלמן 304326010 נגד הנתבע 1.יעקב עמיאל 5107917210 | בית משפט השלום בקריית גת 18 מרץ 2012 מ"ת 17325-01-12 מדינת ישראל נ' מטבייצוק בפני כב' ה | בפני כב' סגן הנשיא, השופט נווה ערן תובעת אולגה רומיאנצבה נגד נתבעים 1.מרסל קריות (1995) בע" | בפני כב' השופטת עדי חן-ברק בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקו | בתי המשפט בית משפט השלום בירושלים לפני כב' השופטת עינת אבמן-מולר ת"א 7297-09 24 יוני 2012 ב | מספר בקשה:1 בפני כבוד ה שופטת אילונה אריאלי המבקש בנק מזרחי טפחות בעמ נגד המשיבים החלטה החלטה 1. על | בפני כב' השופטת עדנה יוסף-קוזין מבקשים 1. בת שבע סינג נגד משיבים 1. דקר יומה 2. "שירביט&quo | בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 13778-06-11 היועץ המשפטי לממשלה נ' רדושיצקי כרמי ואח' תיק חיצ