מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

החלטה בתיק בש"פ 7516/13 בבית המשפט העליון

בש"פ 7516/13

לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין

העורר:
פלוני

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט קפאח) מיום 30.10.13 במ"ת 19687-08-13

תאריך הישיבה: ט' בכסלו התשע"ד (12.11.13)
בשם העורר: עו"ד בן ציון קבלר
בשם המשיבה: עו"ד איתמר גלבפיש

החלטה

א. ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט קפאח) מיום 30.10.13 במ"ת 19687-08-13, בגדרה נעצר העורר עד תום ההליכים. עניינה של הפרשה – עבירות לכאורה כלפי בת זוגו ובנותיו של העורר.

רקע

ב. (1) כנגד העורר, יליד 1969, הוגש ביום 12.8.13 כתב אישום (ת"פ 19697-08-13) בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, המייחס לו עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 יחד עם סעיף 382(ב)(1)לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן החוק) (ארבע עבירות), תקיפת בת זוג לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 382(ב)(1)לחוק (ריבוי עבירות), איומים לפי סעיף 192 לחוק (ריבוי עבירות) והדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק [אישום ראשון]; אינוס לפי סעיף 345(א) לחוק (ריבוי עבירות) [אישום שני]; מעשים מגונים לפי סעיף 348ג לחוק (ריבוי עבירות) ותקיפת בת זוג לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 382 לחוק (ריבוי עבירות) [אישום שלישי]; ותקיפת קטין על ידי אחראי עליו לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 382(ב)(2) לחוק [אישום רביעי].

(2) כנטען באישום הראשון, ביום 14.9.12, נכנס העורר לעמוד הפייסבוק של ד', היא בת זוגו מאז שנת 2000 ואם שלוש ילדותיו הקטינות (להלן המתלוננת), והבחין בהתכתבות שעוררה את חשדו כי היא מנהלת רומן. חשד זה, כך נטען, הוביל את העורר לשרשרת של אירועים אלימים בהם תקף את המתלוננת ואיים עליה. נטען, כי במועד זה ולמחרת, ביום 15.9.12, איים העורר על המתלוננת בין היתר באמרו, כי אם תירדם ישפוך על פניה מים רותחים שיביאו לעיוורונה ולכוויות, תוך שדחף אותה ותפס בידיה בחזקה. כן נטען, כי ביום 16.9.12, במקום עבודתה של המתלוננת, בנוכחות בנותיהם, סטר העורר למתלוננת, כך שזו נהדפה לרצפה מעוצמת המכה. נטען, כי לאחר שהמתלוננת הזעיקה את המשטרה, דרש ממנה העורר לבטל את הפניה ולודא שלא נשלחה ניידת, וזו פעלה לפי בקשתו. עוד נטען, כי בתקופה שבין 16.9.12 למחצית יולי 2013, איים העורר על המתלוננת ותקף אותה מספר פעמים. נטען, כי באחד המקרים הטיח העורר את ראשה של המתלוננת במעקה זכוכית, בהזדמנות אחרת שפך עליה כוס קפה לאחר שנתנה לבִּתם ממתק, ופעם נוספת בעט במתלוננת והפילה לרצפה. עוד נטען, כי ביום 12.5.13 איים העורר איים על המתלוננת שירצח אותה ואת בנותיהם, ובעקבות כך הגישה המתלוננת תלונה במשטרה והוציאה נגדו (ביום 13.5.13) צו הגנה בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב. נטען, כי בשל רחמיה לעורר, התירה לו המתלוננת לחזור לביתם, זאת בעת שצו ההגנה בתוקף. כן נטען, כי במהלך יולי 2013 הודיעה המתלוננת לעורר שהיא נפרדת ממנו, ואז החל לשלוח לה מסרונים רבים שעניינם שלום בית, זאת אף לאחר שהמתלוננת ביקשה שיחדל מלעשות כן.

(3) כנטען באישום השני, החל מיום 16.9.12 ועד ליום 25.7.13, בהזדמנויות רבות, בביתם בחדר השינה, בעל העורר את המתלוננת בניגוד להסכמתה החופשית, כך שהחדיר את איבר מינו לאיבר מינה, לעתים כשזו צועקת, בועטת ומשתוללת.

(4) באישום השלישי נטען, כי החל מיום 16.9.12 ועד לאמצע יולי 2013, נהגה המתלוננת מעת לעת לישון בחדרה של בתה הקטינה, בשל התנהגותו האלימה של העורר כלפיה. נטען, כי בהזדמנויות רבות העיר העורר את המתלוננת בעת שישנה עם בתה במיטתה, בכך שנגע באצבעו בישבנה, ובחלק מהפעמים נגע באצבעו בפי הטבעת שלה, וזאת לשם ביזוי מיני. כן נטען, כי לאחר שהמתלוננת התעוררה גרר אותה העורר לחדרם.

(5) כנטען באישום הרביעי, בסביבות חודש מאי 2013, תקף העורר את בתו הקטינה (ילידת 2007), בכך שגרר אותה בשערה למעלית בניין מגוריהם, זאת לאחר שסירבה להתלוות לארוחת ליל שבת בבית הוריו. עוד נטען, כי בשלושה מועדים בין אוקטובר 2012 למאי 2013, תקף העורר בת קטינה אחרת (ילידת 2009) – טלטל אותה וזרק אותה על הספה בבית, זאת לאחר שלא נשמעה לדבריו.

ג. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים (מ"ת 19687-08-13). בהחלטתו מיום 26.8.13 קבע בית המשפט המחוזי (השופט הבכיר גורפינקל), כי קיימות ראיות לכאורה, גם אם קיימות סתירות או תמיהות בהודעותיה של המתלוננת, שהיא העדה העיקרית והמרכזית. עם זאת, ציין בית המשפט כי אין להתעלם מן הסתירות המהותיות, כך בעובדה שאין תלונה מפורשת על אונס, אלא "תלונה מתגלגלת" בעקבות תלונה על איומים ואלימות מצד העורר, וכן בתשובותיה של המתלוננת בחקירת המשטרה, המלמדות לכאורה כי לא הציגה מצג ממנו ניתן היה להבין שסירבה לקיום יחסי מין. באשר לעבירה של תקיפת קטין, נקבע כי מעבר לשאלה אם קיימות ראיות לכאורה, זו כשלעצמה אינה מעוררת עילת מעצר בעניינו של העורר. בית המשפט ציין, כי חרף חומרתן, עבירות המין אינן בהכרח העילה המרכזית למעצר העורר, וזאת בשל החולשה הטבועה בעדות המתלוננת, כי אם דווקא עבירות האלימות והאיומים, היכולות לבסס חשש שהעורר אובססיבי כלפי המתלוננת ויפגע בה או בעצמו אם ישוחרר; בית המשפט נדרש גם לעמדתם של גורמים ממרכז גליקמן לטיפול במניעת אלימות במשפחה לפיה "קיים חשש למצב של סיכון גבוה עם פוטנציאל להסלמה וחשש לפגיעה מצד המשיב [העורר –א"ר] בעצמו או בבת זוגו", וכן להמלצתו של הפסיכיאטר שטיפל בעורר, בה הוצגו אישיותו הנוקשה וכן סיכונים למעשים אבדניים או סיכון אלים לסביבה. בית המשפט ציין, כי המבחן העיקרי למעצרו של העורר הוא מבחן "הסיכון מול הסיכוי דהיינו, הסיכון הנשקף למתלוננת אם המשיב (העורר – א"ר) ישוחרר, לעומת הסיכוי שלא יקרה דבר כאשר ישוחרר". בית המשפט הורה על עריכת תסקיר שירות המבחן לשם בחינת קיומה של חלופת מעצר הולמת. צוין, כי ככל שיוחלט לשחרר את העורר לחלופת מעצר, זה ישהה במעצר בית מלא עם איזוק אלקטרוני, נוסף על התנאים שייקבעו. בית המשפט תחם את הדיון לאחר קבלת התסקיר לעניין חלופת המעצר בלבד, בקבעו כי תם הדיון בראיות לכאורה.

ד. בתסקיר מיום 30.9.13 עמד שירות המבחן על כי מצבו הנפשי של העורר הדרדר בחודשים האחרונים על רקע מצב הזוגיות שלו. בתסקיר נאמר כי העורר מגובש ובעל יכולות, אולם מתקשה להכיר בדפוסי התנהלותו הזוגית הבעייתיים כמו גם בצרכיו הטיפוליים ובסיכון במצבו, ואף מכחיש את קשייו בזוגיות. להערכתו של שירות המבחן, עלולה לחול נסיגה במצבו הנפשי של העורר על רקע חשש מפרידה מהמתלוננת, ועל כן עליו לעבור טיפול מסודר ואינטנסיבי לעניין אלימות זוגית בליווי פסיכיאטרי. צוין, כי ככל שהעורר יתן הסכמתו, תיבחן התאמתו לטיפול במסגרת טיפולית המותאמת לצרכיו כ"דיאלוג מחודש" או "בית נועם" (מסגרת טיפולית לגברים הנוהגים באלימות זוגית). באשר לחלופה הקונקרטית שהוצעה – מעצר בית בפיקוח הורי העורר – נאמר, כי אלה לא היו ערים לקשיים בזוגיות, ותופסים את העורר כמי שקידם את המתלוננת. בתסקיר משלים מיום 21.10.13 נאמר, כי להערכתו של שירות המבחן – לאחר התייעצות עם גורמי הטיפול ב"בית נועם" – אין העורר מתאים להשתלב במסגרת זו, וזאת בעיקר בהיעדר מוטיבציה והבנה בסיסית שלו להשתלב בטיפול.

החלטת בית המשפט המחוזי

ה. ביום 30.10.13 הורה בית המשפט המחוזי (השופט קאפח) על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. נאמר, כי אין להיעתר לבקשת הסניגור לקיים דיון בקשר לאישומים השלישי והרביעי, שכן אלה אינם נדרשים להחלטה. בית המשפט עמד על התסקירים שהוגשו בעניינו של העורר, אשר – כך נאמר – מלמדים על מסוכנותו הרבה, כמו גם על שלילת האפיק הטיפולי, וזאת נוכח עמדתם השלילית של הגורמים המקצועיים ב"בית נועם"; אלה ציינו את היעדר המוטיבציה של העורר או הבנתו הבסיסית באשר לפן האלים בהתנהגותו. עוד צוין, כי אין משמעות לעובדה שהעורר אדם נורמטיבי, משכיל ונעדר עבר פלילי בסוג העבירות בהן עסקינן. בית המשפט ציין, כי הועבר על-ידי המשיבה מידע סודי (סומן במ/1) שתוכנו חמור ביותר. נקבע, כי "המשיב (העורר – א"ר) מסוכן ביותר. אין הוא משכיל לדלג על משוכת האמון הכרוכה בדיון בחלופת מעצר".

הערר והדיון

ו. כלפי החלטה זו הוגש (ביום 5.11.13) הערר הנוכחי, שבמסגרתו נטען כי בדיון מיום 26.8.13 לא התאפשר לסניגור לפרוש מלוא יריעת טיעוניו כנגד קיומן של ראיות לכאורה, וזאת לעניין האישומים הראשון והשלישי. כן נטען, כי לא ניתן ביטוי לחולשת הראיות עליה עמד בית המשפט, שבעטיה ראוי כי העורר ישוחרר לחלופת מעצר (העורר הפנה לבש"פ 5564/11 פלוני נ' מדינת ישראל (2011)). עוד נטען, כי לפי מזכר מיום 10.6.13 (נספח ה' לערר) חומר הראיות בתלונות קודמות הועבר לגניזה, באופן שמעיד על חולשת הראיות. הערר מעלה תהיות באשר להתקיימותם של האירועים נשוא כתב האישום. נטען, כי בהידרשו למסוכנותו של העורר, לא סקר בית המשפט את חומר הראיות כדבעי, אלא הסתמך על דו"חות הגורמים המקצועיים שהיו לפניו. עוד נטען, כי העורר הוא אדם נורמטיבי נעדר עבר פלילי, בעל השכלה אקדמאית, אשר יש לשחררו, לאור מכלול הטענות, לחלופת מעצר בבית הוריו בלוד.

ז. בדיון טען בא כוח העורר, כי בהחלטתו של השופט גורפינקל מיום 26.8.13 נקבע קיומה של חולשה ראייתית בשלושה מארבעת האישומים, וכי האישום שנותר – הראשון –מתברר כעניין שבשגרה בבית משפט השלום. באשר לאישום זה נאמר, כי המשטרה גנזה בעבר את תלונותיה של המתלוננת בגין אלימות, ואלה נפתחו מחדש לאחר שהועלו טענות לעבירות מין, וכי המתלוננת נהגה בעורר באלימות קשה יותר מזו המיוחסת לו. לטענת בא כוח העורר, העבירות הנטענות בנוגע לאלימות כנגד בנותיהם של בני הזוג הועלו אך באוגוסט 2013, בחקירתה של המתלוננת. עוד טען בא כוח העורר, כי העורר מצוי בטיפול פסיכיאטרי וולונטרי החל מיום 20.5.13. הסניגור שב ועתר לשחרורו של העורר לבית הוריו.

ח. בא כוח המדינה טען, כי הודעותיה של המתלוננת במשטרה מבססות את האישום הראשון, וכי העורר הודה בחקירותיו שסטר לה. נטען, כי המדינה לא הגישה ערר באשר לקביעות בעניין עבירות המין, אולם מדובר בחלק בלתי נפרד ממסכת הראיות. עוד נטען, כי תלונותיה של המתלוננת נפתחו מחדש לאחר שפנתה ללשכת הרווחה, שם הפנוה למשטרה.

הכרעה

ט. בידוע, כי בשלב הארכת המעצר עד תום ההליכים מצוּוֶה בית המשפט לבחון האם קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לנאשם בכתב האישום, קרי, האם קיימות "ראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט - תוך בחינתן בחקירות, בקביעת אמינות ומשקל - יוביל לראיות (רגילות) אשר מבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר" (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 147 (הנשיא ברק)). בהחלטתו מיום 26.8.13 עמד בית המשפט המחוזי על עוצמתן החלשה, לגישתו של הראיות, ככל שהדברים אמורים באישום השני שיוחס לעורר – עבירות המין; בהחלטתו מיום 30.10.13 קבע בית המשפט המחוזי כי האישומים השלישי והרביעי שבכתב האישום אינם נצרכים להכרעתו. שמע מינה, כי החלטתו של בית המשפט המחוזי בדבר מעצרו של העורר, ככל שהדברים אמורים בראיות לכאורה, נסבה על האישום הראשון. גם בערר נטען בעיקר כלפי אישום זה. נפנה איפוא לבחון האם באישום זה קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר ומה טיבן.

י. (1) בהודעתה במשטרה מיום 16.9.12 העידה המתלוננת, כי בימים 14-16.9.12 איים עליה העורר, קילל אותה והרביץ לה (למשל שורות 14-13, 17, 25, 52), וכן אמר לה שישרוף אותה (שורות 36-35). עוד העידה המתלוננת, כי העורר ביקש ממנה לבטל את פנייתה, והיא נענתה (שורות 55-53). העורר, בהודעתו מאותו מועד, טען כי המתלוננת השתוללה והוא תפס את ידיה כדי שלא תרביץ לו (שורות 8, 113-112), והכחיש את שייחסה לו המתלוננת. לצד זאת העיד העורר, כי ביום 16.9.12 סטר לה במשרדה "וזו הסטירה היחידה שהיא קיבלה מאז ומעולם" (שורות 139-138), וכי ביקש מהמתלוננת לבטל את פנייתה למשטרה (שורות 146-145). יצוין, כי בתיק מצויות תמונות המתעדות סימני אלימות לכאורה על גופם של שני בני הזוג. בהקשר לאירועים הנטענים בחודש ספטמבר 2012 יש לציין עוד, כי המתלוננת נחקרה (ביום 2.1.13) בחשד שתקפה את העורר. בחקירה זו טענה המתלוננת, כי לעורר "עור רגיש ... אני רק נוגעת בו ויש לו סימן כחול" (שורה 5), וכי פעלה מתוך הגנה עצמית (שורה 16).

(2) בהודעתה מיום 12.11.12 העידה המתלוננת, כי העורר התנפל עליה והכה אותה (שורות 3-2), וכי הוא נוהג לאיים עליה ולקלל אותה (שורות 9-8). לפי דבריה בהודעה זו, החל מחודש ספטמבר 2012 תקף אותה העורר כמעט בכל יום (שורה 21). המתלוננת העידה, כי העורר אינו פוגע בבנותיהם (שורה 13). בהודעתה מיום 15.11.12 חזרה המתלוננת על הדברים, וציינה כי היא הפעילה אלימות וכוח כל התקופה (שורות 38-37). בהודעה זו טענה גם, כי העורר תקף אותה באמצעות קביים השייכים לאביה (שורות 42-40). בהתייחס להודעות אלה טען העורר, כי המתלוננת שרטה ונשכה אותו (הודעתו מיום 12.11.12 שורות 7-6), וכן שב והודה כי סטר למתלוננת פעם אחת (הודעתו מיום 12.11.12 שורות 14-13; הודעתו מיום 15.11.12 שורות 10, 28). בהתייחס לטענה כי תקף את המתלוננת בקביים טען העורר, כי הדבר נעשה מתוך הגנה עצמית (הודעתו מיום 15.11.12 שורות 37-36). אף בנוגע לתלונה מחודש נובמבר 2012 מצויות בתיק תמונות המתעדות סימני אלימות לכאורה על גופם של שני בני הזוג. יש לציין, כי בדיון בבית משפט השלום ביום 13.11.12 נאסר על העורר ליצור קשר עם המתלוננת ולהימצא בקרבתה (מ"י 22708-11-12, השופט אבינור); בהודעתה מיום 15.11.12 ציינה המתלוננת, כי העורר שב לביתו כבר ביום 13.11.12 וכי רצתה לבקש את ביטולו של צו ההרחקה (שם, שורות 46-45).

יצוין, כי תלונותיה של המתלוננת מן הימים 16.9.12 ו-12.11.12 נגנזו מחוסר ראיות.

(3) בהודעתה מיום 13.5.13 העידה המתלוננת, כי יום קודם איים עליה העורר, בנוכחות בנותיהן, שירצח אותה (שורות 15-14), וכי חודשיים קודם לכן תקף אותה. באותו מועד ניתן בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב צו הגנה, לפיו נאסר על העורר להיכנס לביתה של המתלוננת (ה"ט 26096-05-13). בהודעתו מיום 26.5.13 טען העורר, כי חרף צו ההגנה חזר לדירתה של המתלוננת, בהסכמתה (שורה 2). העורר הכחיש את מעשי התקיפה והאיומים שייחסה לו המתלוננת, וטען כי בסך הכל מדובר בסכסוך בין בני זוג. אף תלונה זו נגנזה מחוסר ראיות.

(4) בהודעתה מיום 4.8.13 העידה המתלוננת, כי הודיעה לעורר שברצונה להיפרד ממנו, ומני אז לא הפסיק לשלוח לה מסרונים. עוד העידה, כי העורר בעל אותה בניגוד לרצונה, וכן ביצע בה מעשים מגונים, כמפורט בכתב האישום. העותרת שבה על טענותיה, כי החל מחודש ספטמבר 2012 תקף אותה העורר ואיים עליה. בעדות זו טענה כי בהזדמנויות שונות תקף העורר שתיים מבנותיהם. העורר, בהודעתו מיום 4.8.13, הכחיש את המיוחס לו, ובפרט את עבירות המין ואת תקיפת הבנות; לדבריו, המתלוננת לא ביקשה ממנו שיחדל משליחת המסרונים (שורות 17-15). העורר שב וטען, כי השתמש בקביים לצורך הגנה עצמית (שורות 76-75).

(5) בעימות שנערך בין העורר למתלוננת מיום 6.8.13 הודה העורר, שוב, כי סטר למתלוננת פעם אחת (שורות 7, 62 ו-65).

יא. לצד הודעותיהם של העורר והמתלוננת, יש לציין ראיות נוספות המצויות בתיק: בהודעתה מיום 5.8.13 העידה חברתה של המתלוננת, כי זו סיפרה על אירועי אלימות – פיסית ומילולית, והזכירה את האיום בשפיכת מים רותחים, וכן על אירוע אינוס אחד. עם זאת, לדבריה, לא היתה עדה לאירועים אלה.

אמו של העורר העידה, כי לילה אחד נקראה לביתם של בני הזוג והעורר רדף אחרי המתלוננת כדי להרביץ לה וקילל אותה (הודעתה מיום 7.8.13, שורות 38, 42 ו-47). אמה של המתלוננת מסרה, כי מחודש ספטמבר 2012 החל העורר לקלל את המתלוננת, וכי בהזדמנות אחת הכה אותה באמצעות קביים (הודעתה מיום 5.8.13, שורות 3-2, 9-8). גם אביה של המתלוננת מסר, כי העורר תקף אותה באמצעות קביים (הודעתו מיום 5.8.13 שורות 12-10), וכי הוא מאיים עליה כל הזמן (שם, בשורה 24).

שתיים מבנותיהם של בני הזוג תושאלו על ידי חוקרת ילדים. בטופס סיכום העדות של הבת ילידת 2006 ציינה החוקרת, בהתייחס למעשי האלימות שיוחסו לעורר – תקיפת הילדות ושפיכת הקפה על המתלוננת – כי אין באפשרותה להתרשם ממהימנות דבריה של הילדה; בטופס סיכום עדותה של הבת ילידת 2007 נאמר, כי אין ניתן להתרשם ממהימנות דבריה. חוקרת הילדים אסרה על העדתן של הבנות.

בתיק החקירה מצוי תיעוד של מסרונים שהוחלפו בין העורר והמתלוננת, לרבות כאלה שהוחלפו לאחר יום ה-25.7.13, אז לפי הנטען אנס העורר את המתלוננת, שעל יסודם לכאורה קיים קושי להסיק על מערכת היחסים רווית מקרי אלימות. כשנשאלה על כך המתלוננת, השיבה כי המסרונים נועדו להרגיע את העורר ו"להוריד אותו" ממנה (הודעתה מיום 12.8.13, שורות 5 ו-13).

יב. מן המקובץ עולה, כי התשתית הראייתית הלכאורית הרלבנטית לאישום הראשון – מורכבת. עיקרה מצוי בהודעותיה של המתלוננת, עם ראיות מסוימות התומכות בחלק (לא גדול) מן המעשים המיוחסים לעורר. בבש"פ 11404/03 אבו סבית נ' מדינת ישראל (2004) נאמר, מפי השופטת – כתארה אז ביניש – כי "בהליך המעצר כאשר לא נבחנת שאלת המהימנות, ניתן לראות בגרסת מתלונן הניצבת אל מול גרסת נאשם, בהיעדר 'כרסום' לכאורי במהימנות העולה על פני הדברים מקריאת חומר הראיות, כי יש בה כדי לבסס ראיות לכאורה לאשמתו של העורר". מנגד, החומר בתיק עשוי לעורר לכאורה שאלות שונות – למשל, המסרונים שהוחלפו בין העורר והמתלוננת; והסכמתה של זו כי העורר ישוב לביתה חרף החלטות שיפוטיות שהרחיקו אותו ממנה. יש לזכור גם, כי תלונותיה של המתלוננת, עד לתלונה האחרונה מחודש אוגוסט 2013 שכללה טענות בדבר עבירות מין, נגנזו מחוסר ראיות.

במכלול סבורני – בניגוד לתמונה שניסה העורר להציג בחקירותיו במשטרה – כי אין מדובר בסכסוך שגרתי בין בני זוג, וכי אף אם חומר הראיות עשוי לעורר שאלות מסוימות, אין הדברים מגיעים עדי קביעה כי לא קיימות ראיות לכאורה להוכחת המעשים המפורטים באישום הראשון. סבורני, כי יש ליתן לדברים ביטוי מסוים בשקילתה של חלופת מעצר, כמפורט להלן.

יג. סיכום ביניים: נמצא, כי כנגד העורר קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו באישום הראשון.

יד. אשר לעילת מעצר: בהינתן הקביעה כי קיימות ראיות לכאורה, העבירות המיוחסות לעורר – מעשי אלימות לכאורה כנגד בת זוגו – מקימות עילת מסוכנות סטטוטורית (ראו סעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק המעצרים, וכן בש"פ 4944/11 פלוני נ' מדינת ישראל (2011)). על כל אלה יש להוסיף את עבירות האינוס בהן מואשם העורר – שאף אם נקבע בבית המשפט המחוזי כי הראיות הלכאוריות לגביהן אינן בעוצמה גבוהה הן בעינן בכתב האישום – המקימות אף הן עילת מסוכנות (ראו בש"פ 5295/13 סמיון נ' מדינת ישראל (4.8.13)). מסוכנותו של העורר נלמדת אף ממסמכים של גורמים טיפוליים שהוגשו בעניינו. כך, בטיוטת סיכום אשפוז של המרכז לבריאות הנפש על שם בריל בתל אביב מיום 14.8.13 נאמר, בין היתר, כי לעורר "מבנה אישיות נוקשה", וכי "התקופה הקרובה טומנת בחובה לא מעט סיכונים בהיותה שיא המשבר ויש לגלות דריכות באשר למעשים אובדניים או סיכון אלים לסביבה"; במכתב של מרכז גליקמן לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה מיום 8.8.13 נאמר, כי קיים חשש "ממצב שבו עלולה להיות סכנה של ממש בפגיעה מצד ... [העורר - א"ר] בעצמו , בבת הזוג או בבנותיהם. העובדה שהוגשה תלונה למשטרה מצידה ובעקבותיה נעצר ... [העורר – א"ר] כלשעצמה, עלולה להוות החמרה של הסיכון בנסיבות אלה". בדיון הוצג לי חומר מודיעיני (שעמד גם לפני בית המשפט המחוזי – במ/1) שאף ממנו ניתן ללמוד על מסוכנותו.

טו. חרף האמור, סבורני כי יש לבחון האם ניתן להפיג למירב את מסוכנותו של העורר, ובכך "להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחרותו של הנאשם פחותה" (סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים). אודה כי הקל ביותר הוא שלא להיעתר לערר ובכך להפיג חששות; וכמובן, החלטה אחרת מותירה אותך כש"פרפרים בבטן", שמא יפגע העורר במתלוננת או אף בעצמו. יצוין בתמונה הכוללת, כי גם מחלקת הרווחה התרשמה מסיכון כלפי האשה והמליצה על מעבר למקלט לנשים מוכות. הדבר כרוך במצבו הנפשי – אך שאלה היא אם ניתן בנסיבות להגיע לתוצאה התואמת את גישת המחוקק כאמור. העורר עותר לחלופה של מעצר בית בבית הוריו, אולם סבורני כי לעת הזאת אין ניתן להיעתר למבוקש. ראשית, שירות המבחן, הסמן השיקומי, בתסקיר מיום 30.9.13, לא בא בהמלצה חיובית בנוגע לחלופה זו, וטעמו עמו. שנית, דומה כי בעניינו של העורר נדרשת חלופה באפיק טיפולי במסגרת סגורה (וכנמסר בדיון מפי בא כוח העורר, הוא פנה ביזמתו להליך טיפולי בחודש מאי 2013). אמנם, התסקירים מיום 30.9.13 ו-21.10.13 נדרשו לחלופה טיפולית ולא באו בהמלצה חיובית לגביה, אולם חוששני כי אינם מבהירים די הצורך מדוע חלופה מעין זו אינה יכולה לסכון בעניינו של העורר. יש לזכור, כי בתסקיר מיום 30.9.13 צוינו שתי חלופות טיפוליות פוטנציאליות, אולם התסקיר המשלים מיום 21.10.13 התייחס אך לאחת מהן, "בית נועם", ולא ל"דיאלוג מחודש". ועוד יש לזכור, כי מן המועד בו ניתנו חווֹת הדעת של הגורמים הטיפוליים אשר נדרשו למסוכנותו של העורר (אוגוסט 2013) חלפו כשלושה חודשים, ונדמה כי יש לבחון – נוכח העבר הנקי והשאלות הראייתיות המסוימות – האם חלוף הזמן, והעובדה שבזמן זה שהה העורר במעצר, רחוק מן המתלוננת, שינו מן התמונה של היעדר מוטיבציה והבנה לעניין האלימות.

טז. התיק יושב איפוא לשירות המבחן לצורך הגשת תסקיר מעודכן, וזאת בתוך 21 יום מהיום, ואני מקדים תודה. מן הראוי, כי בגדר הערכת מסוכנותו ייערכו לעורר בדיקות פסיכיאטריות ופסיכולוגיות. ברי כי אם יומלץ על חלופה, ואיני אומר כן לעת הזאת, עליה להיות כזאת שתפיג את המסוכנות, על ידי פיקוח צמוד, איזוק, מרחק וכל הנחוץ בנוסף. התסקיר יונח בפני בית המשפט המחוזי, שיכריע לפי שיקול דעתו.

כללם של דברים

יז. הערר מתקבל לפי האמור בפסקה ט"ז מעלה.

ניתנה היום, ‏י' בכסלו התשע"ד (‏13.11.2013).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13075160_T01.doc רח
מרכז מידע, טל' 077-XXXX333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

תיירות קרובים אל شارع حيفا مقابل مقام مجير الدين، Nablus | אל פסק קרובים אל אחד העם 31, קרית שמונה, ישראל | העתקות אור קרובים אל גד מכנס 11, נתניה, ישראל | דיג קרובים אל שד. מלכי ישראל/שד. לכיש, קרית גת, ישראל | שיזוף קרובים אל פארק סיבל/יציאה לכביש 5, ראש העין, ישראל | מכונות אוטומטיות קרובים אל | איתור נזילות קרובים אל לילך 17, עפולה, ישראל | פיצוחים קרובים אל אפרים מזרחי 20, עפולה, ישראל | סאונד קרובים אל שדרות יגאל אלון 131, דימונה, ישראל | השכרת רכב קרובים אל המגל 13, כרמיאל, ישראל | בניית דגמים קרובים אל Unnamed Road | העתקות אור קרובים אל 32, ישעי, ישראל | מדרגות קרובים אל דב גרונר 12, עכו, ישראל | מזרנים קרובים אל הר צין/הר עריף, מצפה רמון, ישראל | מועדוני לקוחות קרובים אל | אטרקציות קרובים אל יצחק שדה 14, קרית שמונה, ישראל | טיפול משפחתי קרובים אל | מנופים קרובים אל | פיתוח וייעוץ ארגוני קרובים אל שד' רוקח/דרך נמיר, תל אביב יפו, ישראל | מעבדות סלולר קרובים אל משעול מורן 24, כרמיאל, ישראלמחירון גופים למצע ולמילוי בין צלעות | מחירון חומרים לעבודות בטון | מחירון חומרי זגגות וצבע | מחירון מחיצות, תקרות גבס וצמנטבורד וקונסטרוקציה לתקרה אקוסטית  | מחירון כבלים ומוליכים | מחירון ספחים לצנרת מים וביוב | מחירון עבודות צביעה | מחירון ריהוט חוץ | מחירון חומרים לעבודות ריצוף וחיפוי | מחירון חומרים לעבודות טיח | מחירון סידורי נגישות לאנשים עם מוגבלות | מחירון מוספים וערבים לבטון, חומרי איטום צמנטיים | מחירון מרחבים מוגנים ומקלטים | מחירון עבודות אבן | מחירון חומרי מליטה אגרגטים מוספים וערבים | מחירון עבודות איטום | מחירון עבודות בטון בשלד המבנה | מחירון רכיבים מתועשים בבניין | מחירון מתקני מיזוג אוויר | מחירון פיתוח חוץ - משטחים, ריצופים, קירות תומכים ומסלעות | מחירון כבלים | מחירון תבניות מפח | מחירון רעפי בטון | מחירון איטום חדרים רטובים | מחירון הריסת קירות ומחיצות מבניה ומבטון | מחירון קוזלות | מחירון אביזרי גימור ללוחות גליים | מחירון כבלי נחושת משוריינים | מחירון דלתות פנים מעץ | מחירון מקררי מים צנטריפוגליים | מחירון משתנות מחרס | מחירון דחיקת צינורות בטון/פלדה | מחירון שוחות בקרה יצוקות באתר | מחירון משאבות ביוב וניקוז | מחירון כבלי נחושת משוריינים | מחירון מניעת חדירת גז ראדון למבנה, מהאדמה | מחירון מסגרות חרש | מחירון מדי מים ומקטיני לחץ | מחירון חיפוי קירות בתוחות אבן בחיפוי "יבש" | מחירון עבודות עפר ותשתיות לניקוז | מחירון תעלות פלסטיק | מחירון חלון נגרר )הזזה( של 2 אגפים - סגנון קלאסי | מחירון צביעה וסימון דרכים | מחירון ניקוי, ליטוש והברקה לריצוף ומדרגות | מחירון צינורות פוליאתילן מצולב למים קרים וחמים - פקסליין | מחירון חלקי צנרת מברזל יציקה | מחירון ריתוך וחיתוך צנרת פלדה ופוליאתילן | מחירון חומרי מילוי ותשתית לקירות | מחירון מילוי מובא | מחירון שחרור עשןלפני כב' הסגנית נשיא נירה דסקין מספר תהליך: 1 הודעה על מסמכים נדרשים בהתאם להחלטת בית המשפט מיום | בית המשפט המחוזי בבאר שבע 16 פברואר 2012 פש"ר 5054-98 אלימלך ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי | בית משפט השלום בקריית גת תא"מ 20482-10-10 וולוס נ' אוקסנה בפני כב' סגן הנשיא השופט אריא | בפני כב' הרשמת ברכה לכמן תובעים 1. עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נגד נתבעים 1. חנ | החלטה בתיק רע"א 1226/10 בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 1226/10 - ב' בפני: כבוד הרשם גיא ש | 22 מרץ 2015 לפני: כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש התובע: יאסר מטרי - הנתבעות: 1. ארזים מערכות ת | בפני כב' הרשם דורון יעקבי תובעים 1. בנק לאומי חולון סניף כיכר סירן 10863 נגד נתבעים 1. שרה נחום | בית משפט השלום ברמלה ת"פ 6792-12-10 מדינת ישראל נ' ביטון 15 אוגוסט 2011 לפני כב' הסגנית | מספר בקשה:5 בפני כב' הרשמת הבכירה רביע ג'באלי תובעת דלקל אנרגיה (2004) בע"מ נגד נתבעים | בית דין אזורי לעבודה בחיפה דמ"ר 14205-08-10 כתורה נ' י ל עידן הביטחון בע"מ תיק חיצוני: | בית משפט לתביעות קטנות בנתניה ת"ק 14507-09-11 רביע נ' האייטנר ואח' תיק חיצוני: 15 אפריל | בית משפט השלום בכפר סבא ת"ט 5968-10-11 קבוצת קידום בע"מ נ' תייר 03 נובמבר 2011 בפני כב | בפני כב' השופט בן טולילה המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד רומן זילברמן נגד הנאשמי | בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 53590-06-11 שושן נ' ביחד המרכז לשידוכים תיק חיצונ | בפני כב' הסגן נשיאה ישראל ויטלסון מבקשים 1. מדינת ישראל נגד משיבים 1. ארז אברהם הזמנת רישיון נהי | בית משפט השלום בעכו ת"ט 17153-04-11 ח'ורי נ' מטש תיק הוצל"פ עכו מספר 08-XX955-11-1 | בפני כב' השופטת אינעאם דחלה-שרקאוי תובעים נגד נתבעים החלטה 1.        הצדדים מוזמנים לישיבת הוכחו | לפני כב' הרשמת בכירה צבייה גרדשטיין פפקין תובעים 1. גן עמנואל סיטי בע"מ נגד נתבעים 1. אברהם | בפני כב' השופט יחיאל ליפשיץ מאשימה 1. מדינת ישראל נגד נאשמים 1. סאלח נסאר (עציר) הודעה מצ"ב | בפני כב' השופטת אנה שניידר התובע גאק יוסף חנא חזמו נגד הנתבעים 1.נזאר סלאיימה 2. סעיד סלאיימה פס | בית משפט השלום בעכו ת"א 37908-05-11 דבדוב נ' ראבו רחמה(המנוח) ואח' תיק חיצוני: בפני כב& | בפני כב' השופט אריאל ברגנר תובעים נגד נתבעים "הפניקס הישראלי " חב' לביטוח בע" | בפני כב' השופט אברהם טננבוים המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשם מחיסין דאוד נוכחים: ב"כ המאשימה | בית משפט השלום בירושלים ת"פ 9766-08-11 מדינת ישראל נ' סלאימה(עציר) ואח' 25 אוגוסט 2011