מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה
נ ג ד

עומרי אדרי ת.ז. XXXXXX059

הנאשם

נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד – מירי וינשטיין
הנאשם - בהעדר ובא כוחו עו"ד – יפעת זינר
<#1#>

פרוטוקול
הסניגורית
אנו מבקשות למסור לידינו את הכרעת הדין בהעדר הנאשם שמסיבה שלא תפורט לא התיצב לדיון, ולא להוציא צו הבאה נגדו.

התובעת
אינני מבקשת צו הבאה.

<#2#>
הכרעת דין

1. ברישא הכרעה זו אני מודיעה כי זיכיתי הנאשם מעבירות העלבת השוטרים ותקיפתם אך הרשעתיו בעבירות של הכשלת השוטרים במילוי תפקידם והתנגדות למעצר חוקי.

2. האשמה המיוחסת לנאשם הינה כי ביום 29/11/2010, סמוך לשעה 16:45, במהלך פעילות בילוש בקריית מלאכי, הבחינו השוטרים (להלן: "אמיל" ו"כפיר") , שנסעו בניידת משטרה, בנאשם, כשהוא רוכב על אופנוע, חסר לוחיות זיהוי, בין הרחובות שדרות בן גוריון ורש"י ואינו חובש קסדה על ראשו, כשברחוב רש"י עצר הנאשם ונכנס לחנות מכולת. עם צאתו, ניגשו אליו השוטרים והזדהו כאנשי משטרה. בירור העלה כי אין ברשות הנאשם קסדה ואף לא תעודות מזהות או מסמכי רישוי והם ביקשו לעכבו לתחנת המשטרה. הנאשם מחה וסירב להתלוות אל השוטרים, השוטר אמיל הרגיעו, הובילו לניידת והתיישב לצידו במושב האחורי. מייד בתחילת הנסיעה, בכוונה להפריע לשוטרים ולהכשילם במילוי תפקידם כדין, החל הנאשם לצעוק "כוס אמא שלכם, על מה אתם לוקחים אותי, על מה" כשהוא מעליב בדבריו את השוטרים, במילוי תפקידם, השתולל וניסה לפתוח את הדלת ולצאת מהניידת.
השוטר אמיל ניסה לשווא להרגיע את הנאשם ונאלץ להודיע לו כי הוא עצור ולנסות לכבול אותו, תוך שהנאשם בועט בו, מכה בו בידיו ומכה באגרופו בפניו, תחת עינו השמאלית, וגורם לו לחבלה של ממש – נפיחות בפניו ,ומתכוון להכשילו או למנוע ממנו או להפריעו מלמלא תפקידו כדין.
השוטר כפיר נאלץ לעצור את הניידת בכדי לסייע לשוטר אמיל לכבול את הנאשם כשהנאשם מקלל ומעליב השוטרים, במילוי תפקידם, במילים כמו "מניאקים, בני זונות".
עם הגעתם לתחנת המשטרה, הוביל השוטר אמיל את הנאשם פנימה, כשהנאשם מתנגד, צועק ומקלל. הנאשם הוכנס למשרד בתחנה אך ניסה לצאת ממנו. השוטר אמיל ניסה להושיבו על כסא והנאשם התנגד, תקף אותו שלא כדין בכך שדחף אותו לעבר השולחן ובעט בכיסאות שהיו בחדר, ואחד מהם פגע ברגלו של השוטר.
השוטר כפיר שהגיע וראה את הנעשה, ניסה לסייע לשוטר אמיל לכבול את הנאשם ברגליו והנאשם תקף גם אותו שלא כדין בבעיטה בבטנו.
כתוצאה מתקיפת הנאשם נגרמו לשוטר אמיל חבלות בפניו וברגלו והוא חש ברע ונזקק לטיפול רפואי.
בבדיקה בתחנה התברר כי רישיון הרכב של האופנוע לא חודש מדצמבר 2008 ונתגלו ליקויים נוספים שכתוצאה מהם הוצא לו איסור שימוש – עבירות בניגוד לסעיפים: 275 ,288, 274 (1) ו- 2 עבירות לפי סעיף 273 לחוק העונשין התשל"ז- 1977.

3. א. מטעם המאשימה העידו: רפי מכלוף (ע"ת 1), עודד מלל (ע"ת 2), אמיל גונן (ע"ת 3), איל בן חמו (ע"ת 4), שלמה קמנר (ע"ת 5), קטרין חמו (ע"ת 6), שלומי כוכבי (ע"ת 7), ואליהו ברבי (ע"ת 8) וכן הוגשו: תעודה רפואית (ת/1), צילומים (ת/3 א-ב-ג), דוחו"ת (ת/4 א-ב-ג), הודעה (ת/5), טופס כליאה (ת/6), ודו"ח (ת/7)

ב. מטעם הנאשם העיד הנאשם וכן הוגשו : דו"ח מעצר (נ/1), תלונה (נ/2), תשובה (נ/3), ואישור רפואי (נ/4).

4. עדותו של כפיר מכלוף (ע"ת 1):
הוא קצין בילוש במשטרת אשדוד ובתאריך האירוע היה בלש במשטרת קרית מלאכי. האירוע זכור לו. ב- 29.11.10 במהלך משמרת בילוש בקרית מלאכי, נהג בניידת בילוש ואיתו הבלשים אמיל גונן ועודד מלל. נסעו ברח' בן גוריון , הגיעו לכיכר , וזיהו אופנוע שטח, ללא לוחית זיהוי, כשהרוכב ללא קסדה, ופונה לכיוון רח' רש"י בקרית מלאכי. הוא הסב תשומת לב יתר הבלשים שאיתו ועשו מעקב עד לנקודה מסוימת בה עצר את האופנוע, ירד ונכנס למרכז חנויות. אמיל ועודד ירדו מהניידת, עשו לו מארב וזאת על פי הנחיה שלו כראש צוות. הוא התקדם עם הרכב לנקודה הצופה על האופנוע אך רחוקה כדי שלא יבחין, למרות שהרכב שלהם לא היה כחול. בשלב מסוים, הנאשם יצא לכיוון האופנוע, וכשהוא התכוון לעלות על אופנוע, ראה את אמיל ועודד ניגשים אליו ובשלב הזה הוא התקרב עם הרכב. הזדהו כאנשי משטרה. אמיל ועודד הציגו תעודות והוא הגיע לאחר מכן, הציג גם תעודה. אמיל כבר בירר את פרטיו ואמר לו שאין לו רשיונות לאופנוע, האופנוע ללא לוחית זיהוי ומעלה חשד שכנראה האופנוע גנוב. ביקשו מהנאשם להילוות אליהם לתחנה. הוא התפרץ עליהם, שאל מה עושים, שאין להם במה להתעסק ודברים כאלה. אמיל קצת הרגיע אותו בדיבור, והעלה אותו לניידת, והוא ביקש מעודד שידאג שהאופנוע יגיע לתחנה. הוא נהג, ואמיל ישב מאחור עם הנאשם. ציין בדו"ח שהוא לא רצה להילוות לתחנה, ולא שיתף איתם פעולה.. לאחר רענון זכרון , מעיד שהוא אמר שהוא לא עולה לרכב. בשלב זה אחרי שאמיל העלה אותו לניידת, בנסיעה מינורית, הוא החל לקלל: כוס אמא שלהם, מה הם רוצים, אמיל שוב ביקש ממנו להירגע, בשלב מסוים הוא ניסה לפתוח את הדלת כדי לצאת מהרכב, בעת שהנסיעה איטית בתוך החניה, ואמיל הודיע לו שהוא עצור, כשכל הזמן הזה הנאשם מתנהג בצורה תוקפנית ולא נותן לאמיל לכבול אותו ונותן אגרופים לכיוון אמיל. בשלב זה עצר את הניידת בצד, כי לא יכול לנהוג וזה סיכן אותם. ירד מהניידת כדי לעזור לאמיל לכבול את העצור בידיים והמשיכו בנסיעה לעבר התחנה. נכנסו לחניה האחורית של התחנה. בשלב זה אמיל ירד עם הנאשם והתקדם איתו לכיוון המשרד, שנמצא בקומה השניה. הוא החנה את הניידת ותוך כדי שומע צעקות וקללות מטורפות מהחלון משרד הבילוש הפונה לעבר החניה. שמע הנאשם צועק.
הוא לא הכיר הנאשם לפני כן. בשלב זה רואה שיש מצב מצוקה ולכן רץ למשרד, מזהה את הנאשם באיזה סוג של אטרף, לא מוכן לשבת, רק מקלל, בועט בכיסאות. עדיין היה אזוק בידיים, וכתוצאה מההתפרעות במשרד אמיל חטף בפנים. אמיל נפגע בפנים גם במשרד וגם ברכב. ראה רק שלאמיל היתה פגיעה בפנים באזור העין, נפיחות חושב שבעין שמאל.בשלב זה, הוציא אזיקי רגליים מהארון ובא לכבול אותו ברגליים, תוך התנגדות של הנאשם שהביא לו בעיטה לבטן, והוא נהדף לאחור. לבחור היו נעלי צבא שמשאירות חותם. אחרי שקיבל מכה, באיזה שהוא שלב , הוא ואמיל ביחד ריתקו אותו ביחד לרצפה, כבלו אותו ברגליים והושיבו אותו על כיסא וזהו. הביאו לו כוס מים ואחרי כן הסיפור נרגע. עדכן את כל הגורמים בתחנה שהשוטר נפגע. האופנוע הובא לתחנה והושאר להמשך טיפול. לא זוכר אם היה גנוב.
אין לו מושג איך אמיל ועודד הזדהו בפני הנאשם, זה לא היה בפניו. הוא הזדהה רגיל עם תעודת שוטר. הם עשו מארב בכוונה להמתין ולתפוס אותו לפני שהוא עולה על האופנוע ובורח. נשאל אם האופנוע שלו , מזכרונו, הוא טען שהאופנוע של חבר. לא זוכר כאילו מיד כשהנאשם יצא מהחנות התנפלו עליו הבלשים , הצמידו אותו לקיר, ועשו עליו חיפוש. עובדה ששוטר נפצע בתחנת המשטרה. לא זוכר אם נכנס למקומו ליד ההגה בעוד אמיל הכניס את החשוד למושב האחורי או שהוא ואמיל יחד הכניסו את החשוד למושב האחורי ואחר כך הוא נכנס למושב הנהג. מבחינתו, שתי האפשרויות הן אפשריות. לצערו, תשומת הלב היתה חלקה בכביש וחלקה במה שקורה מאחור, ובגלל זה החליט לעצור את הרכב. תוך שניות "התלקח" האירוע במושב האחורי . אין מצב שכאשר הנאשם הוכנס על ידם לרכב, אמיל הפעיל לחץ פיזי על הנאשם וריתק אותו למושב . ראה שהנאשם משתולל ברכב. כל הנסיעה הוא התפרע, ונאלץ לעצור כדי לעזור לאמיל לכבול אותו, לכן אין מצב שישב עליו.לאחר שאזקו אותו בידיו, נהג את הניידת לתחנה והוריד את אמיל והנאשם בכניסה האחורית של התחנה. המשרדים מעל החניה. המרחק ממקום חנית הרכב ועד לדלת הכניסה מאחור, אולי 3 – 4 מטרים. יש אולי 25 מדרגות כדי להגיע למשרד, לוקח מספר דקות. בשעה 17:00 ומשהו הם כמעט המשרד היחיד שעובד. שמע צעקות וקללות. אמיל לא צעק. כשעלה ראה החשוד באטרף. בעט בכיסאות והעיף דברים. ברור שאמיל לא עמד כמו בובה והסתכל, יכול להיות שצעק עליו. לא קילל אותו, אלא אמר לו להירגע. מתאר את החדר: נכנסים, יש ארונית נמוכה עם ציוד, מפה של קרית מלאכי, שולחן לרוחב החדר, בסיום עוד שולחן עם מחשב וניירת, יש קיר עם חלון שהוא מעל החניה, יש עוד קיר עם לוח צדדי ועם כיסאות ליד הקיר. העצור היה ליד הכיסאות והשולחן. כאשר נכנס- הנאשם לא היה על הרצפה, הם הורידו אותו על הרצפה. הוא היה באטרף, כיסאות על הרצפה. כאשר נכנס הוא העיף כיסא. בעט בכיסאות. אמיל לא דרך על צוואר הנאשם . אין מצב שזה קרה לפני שנכנס. לא זוכר שהוא או אחר ערכו חיפוש על הנאשם. ברגע שהעניין נרגע, ישבו לרשום דוח והעבירו להמשך טיפול של החקירות.

5. עדותו של עודד מלל (ע"ת 2):
בלש כ- 14 שנה ומשרת בתחנת קריית מלאכי . האירוע זכור לו לאחר שרענן זכרונו מהדוח. כפיר נהג בסקודה לבנה, לידו ישב אמיל, והוא מאחור. נכנסו לקריית מלאכי לכיוון כיכר רש"י – בן גוריון. כפיר אמר: הנה אופנוע עם רוכב בלי קסדה ובלי מספרים. האופנוע פנה לרחוב רש"י נסעו אחריו. הבחין באופנוע חונה מתחת למדרגות בסמוך לשווארמה שוקי, הרוכב ירד מהאופנוע ונכנס למכולת שנמצאת סמוך לשווארמה. הוא ואמיל ירדו מהרכב, והמתינו. כעבור זמן הבחין ברוכב יורד מהמכולת עם שקית ביד. הבחור הספיק לעלות על האופנוע, אמיל הגיע שניה לפניו, הזדהה כאיש משטרה, עם תעודת מנוי. שאל מדוע הוא רוכב ללא קסדה, הבחור השיב שאין לו קסדה. ביקש תעודה מזהה ואמר שאין עליו. הבחור בינתיים ירד מהאופנוע, כפיר הגיע גם כן ואחרי כמה דקות הלך להביא את הסקודה, אמיל לקח את הבחור, הוא התקשר לשוטר נוסף שהיה במשמרת, שלומי, אמר לו להזמין גרר והמתין ליד האופנוע. הם העדיפו לקחת את האופנוע בסחיבה, כי המרחק לתחנה 400-500 מטר. הודיעו לו שהוא מעוכב בחשד לשמוש באופנוע גנוב ולצורך הזיהוי. אמיל לקח את הבחור וביחד נסעו לכיוון התחנה.כשהגיע לתחנה הבין מכפיר שבדרך לתחנה הבחור תקף אותם . לקח לו כ- 25 דקות לגרור את האופנוע לתחנה ולסמן אותו בקומה למטה. אח"כ עלה למשרד.

6. עדותו של אמיל גונן (ע"ת 3):
היום משרת כבלש בקריית גת. זוכר את האירוע , עבדו כצוות בילוש בקריית מלאכי הוא יחד עם כפיר ועודד.נסעו ברכב לבן סקודה משטרתית. בבן גוריון הבחינו ברוכב אופנוע לכיוון רש"י ללא לוחית זיהוי וללא קסדה. הבחינו שעוצר במרכז המסחרי ברחוב. הוא ועודד ירדו לתצפת לעבר האופנוע. הרוכב ירד מהאופנוע, נכנס למיני מרקט, שוחח עם איזה בחור,לאחר מספר דקות יצא עם שקית כתומה ביד לכיוון האופנוע שחנה על המדרכה, אם אינו טועה. הוא הספיק לעלות על האופנוע וניגשו אליו, הוא ועודד והזדהו כאנשי משטרה, בתעודת מנוי וביקשו ממנו להזדהות. הוא טען שאין לו תעודה מזהה עליו ושאין לו רישיונות לאופנוע. הודיעו לו שהוא מעוכב לתחנה לצורך זיהוי ובדיקת האופנוע החשוד כגנוב. הבחור התחיל לדבר לא יפה, "יופי גברים אתם, יופי, אני לא בא איתכם, לא מתעכב איתכם לתחנה". הסביר לו שוב בצורה יפה שיבוא ויצטרף אליהם כי הוא מעוכב ובא איתם לכיוון הניידת. הכניס אותו פנימה, לחלק האחורי צד ימין. כפיר נהג. עודד נשאר עם האופנוע. התחילו בנסיעה איטית לכיוון התחנה. הבחור החל להשתולל בתוך הרכב, וניסה לפתוח את הדלת, לכן הודיע לו שאם לא ירגע, יצטרך לעצור אותו. בא להניח עליו כבלי ידיים, אך הוא השתולל בתוך האוטו, התפרע, בעט לכיוון שלו, ובאיזשהו שלב היה בתנוחה כזאת שנשכב על הכסא ובעט לכל הכיוונים, וכן היד של הנאשם היתה מאוגרפת ושלח אותה לכיוון הפנים שלו ופגע לו מתחת לעין ימין, אם לא טועה . אם בדוח שלו , רשום עין שמאל זה לא היה בעין ימין. הצליח לכבול אותו, חושב שכפיר שעזר לו. הוא המשיך לקלל אותם, זה כתוב בדוח: "כוס אימא שלכם"."בני זונות ומניאקים" . הורידו אותו מהרכב, לכיוון המשרד. בתוך המשרד הוא ניסה לצאת, הושיב אותו על הכסא, ביקש ממנו לשבת על הכסא אך הבחור לא היה מוכן, ובאיזשהו שלב רצו לשים עליו כבלי רגליים. הבחור היה די אלים, והשתולל, בעט בכסאות, כסא אחד עף לכיוון החלון ולכיוון הדלת. כסא אחד פגע בו ברגל . לא זוכר בדיוק איפה. השתלטו עליו ושמו לו אזיקי רגליים והעניין הסתיים. בכלל לא מכיר אותו, זו פעם ראשונה שנתקל בו, אין לו שום עניין איתו. מעיין בדוח מהנקודה שהוביל אותו לכיוון המשרד, הוא אחז לו בכתף אך הוא התנגד וביקש שישחררו אותו . הגיעו למשרד וביקש ממנו לשבת, אך הוא לא הסכים . ניסה להושיב אותו והוא התנגד אז השתמש בכח, ניסה לצאת מהמשרד ודחף אותו לכיוון השולחן: עמד מולו כשהשולחן בגב שלו ואז דחף אותו לכיוון השולחן והחל להשתולל, והתפתח ביניהם מאבק, כאשר מנסה למנוע ההשתוללות ולשים עליו כבלי רגליים. הכיסאות לא נפלו בשלב המאבק, אלא לפני כן הוא בעט בכסאות וכסא אחד עף לעברו. גם לכיוון דלת היציאה. ישנו חלון זכוכית שנמצא מלמטה ועד למעלה ואם מפוצצים אותו, זה יגרום נזק, גם לעצמו, וגם עצם זה שתקף אותם ורצה למנוע התקיפה ושלא יוכל לזוז ולנוע יותר מדי במשרד. הנאשם בעט לכיוון שלהם, הכיסאות נפלו, הכל שם היה בלגן. תוך כדי השתלטות שלו ושל כפיר,הוא המשיך להשתולל במשרד, לבעוט לכל הכיוונים, גם לכיוון שלו וגם לכיוון של כפיר והוא פגע בהם עם הנעליים הצבאיות שלו. הכל היה נגמר אחרת אם היה נכנס כמו שצריך, בלי כל הבלגן הזה. כתוצאה מההשתוללות קיבל טיפול רפואי כי פגע בו בפנים וברגל .
כבר בעיכוב אמר שלא בא איתם ושאל על מה לוקחים : "יופי, גברים, יופי. על מה אתם לוקחים אותי, אני לא בא איתכם". אחרי כן צעק להם: "כוס אמא שלכם, על מה אתם לוקחים אותי?". לא היתה סיבה שיערוך עליו חיפוש במעמד הזה, מדובר בסה"כ בזיהוי,במעמד העיכוב לא ריתק אותו לקיר וביצע עליו חיפוש, לא היתה סיבה להפעיל נגדו כח. נכון שהיה שם קיר של המינימרקט , אם לא טועה. באמת לא זוכר שבוצע חיפוש, לא יודע מה להגיד. הוא ידע טוב מאוד למה מעכבים אותו. הסביר לו לא פעם ולא פעמיים בצורה די עדינה להתלוות אליהם לתחנה והסביר מה סיבת העיכוב. הוא נסע ללא קסדה, ללא מסמכים, מה אמור לעשות? עודד נשאר ליד האופנוע, והוא ליווה את הנאשם לרכב בנחת. הנאשם לא נכנס לרכב בשקט ,אלא החל לעשות בלגן. כנראה, שלא היה מקובל עליו העיכוב .
לא נכון שברגע שהכניס אותו לרכב כמעט ישב עליו, דחק עליו בגוף שלו כדי ליצור עליו לחץ. לא מכיר אותו. שרת קרוב ל- 8 שנים בקרית מלאכי ומכיר את כולם , ואותו לא זוכר. יכול להיות ששלומי כוכבי אמר לנאשם באותו יום "למה אתה תמיד בורח לנו", , לא יודע. לא תקף אותו בתוך האוטו. הוא ניסה לפתוח את הדלת, השתולל בתוך האוטו ובאיזה שהוא שלב נשכב על הספסל. הוא הסתובב עם הגב שלו לכיוון הדלת שהיתה צמודה אליו מצד ימין, ורגליו לכיוון שלו כשהוא יושב באותו מושב. פלג גופו התחתון של הנאשם היה לעברו. באיזה שהוא שלב ניסה להשתלט עליו ולכבול אותו, ניסה לתפוס לו את היד ולא הצליח - וכך קיבל מכה מאגרוף ידו . הוא בעט לכיוון שלו, השתולל עם הידיים והרגליים וחטף אגרוף לפנים. ניסה לאזוק אותו, הוא לא נתן את ידיו, ניסה לתפוס לו את הידיים, השתולל בתוך האוטו, והוא מנסה להשתלט כדי למנוע הבריחה מהרכב. אם צריך להחזיק לו את הרגליים, יחזיק לו את הרגליים, ואם צריך לתפוס לו את היד, אז יתפוס. היד. לא תקף את הנאשם אלא סה"כ ניסה לבצע מעצר. לא היתה לו כוונה לפגוע בנאשם ללא שום סיבה. בדוח המעצר ציין שעשה שימוש בכח. לא זוכר אם הנאשם נפצע.
בשום בשלב לא אמר שיש לו מסמכים והכל בסדר.
בדוח המעצר שמולא על ידו בשעה 17:20, תגובתו היתה : "האופנוע לא גנוב ויש לו רשיונות" הוא אמר את זה במשרד.
הנסיעה לתחנה היתה מאוד קצרה, אולי 2 דקות.כאשר הגיעו לתחנה , העלו אותו למשרד לקומה השניה, הכניס אותו למשרד וביקש ממנו שישב כדי לשים לו כבלי רגליים כי האזיקים היו במשרד בארון. הוא לא רצה לשבת, הוא הבין שרוצה לכבול אותו ברגליים. יש שתי דלתות,דלת אלקטרונית ודלת פנימית לתוך המשרד שלהם וכבר בדלת האלקטרונית ניסה לצאת, ולכן החזיק אותו בכתף או ביד, לא זוכר בדיוק, תוך שמשתמש בכח סביר כדי להכניסו גם בעד הדלת השניה, לאחר שהכניסו למשרד, אמר לו לשבת, הוא סירב לשבת, התחיל להשתולל, ולכן ניסו לשים אזיקי רגליים והוא התנגד. כפיר היה במשרד בקטע המעצר וסייע לו לכבול אותו. לא ניסה להושיב אותו בכח. הטענה כאילו נפל לרצפה והחטיף לו בעיטות לא הייתה ולא נבראה. בשלב מסוים אכן נפל לרצפה אגב המאבק להשתלט עליו, אחרי שהוא דחף אותו ובעט בכיסאות, אך לא החטיף לו. אין לו מה להגיד על כך ששמעו אותו מלמטה צועק.לא היה דבר כזה.
בשלב מסוים, שהנאשם שכב על הרצפה, דרך עם רגלו על צווארו בעת שהוא נכבל, קם וזהו.
מקללים אותו מידי יום , הוא די ותיק במשטרה ודי רגוע. לא אמר לנאשם "יא בן זונה".

7. עדותו של איל בן חמו (ע"ת 4):
משרת בתחנת קרית מלאכי כחוקר. צילם את החבלות שהשוטר אמיל גונן הראה לו ב- 30.11.10. לא טיפל בתיק הזה בפועל. הצילומים בשחור לבן,זה מה שיש במשטרת ישראל. מזהה שזה הוא. אם הסנגורית אומרת שהצילומים של הנאשם ולא של השוטר משיב שאינו זוכר שצילם הנאשם. נכון שלא יכול לומר לפי צילום שהזרוע והרגל של אמיל גונן, אבל לא זוכר שצילם את הנאשם. באותה תקופה לא הייתה להם מדפסת צבעונית. היום הוא בגן יבנה ועדין אין שם מדפסת צבעונית.

8. עדותו של שלמה קמנר (ע"ת 5):
משרת בתחנת קריית מלאכי כראש משרד תנועה. באותו מועד, צוות הבלשים מלל עודד וכפיר מכלוף עצרו נהג ללא קסדה ועם ליקויים חמורים באופנוע. הנהג עוכב לתחנה ונקרא על ידם לרשום דוחות תנועה .את האופנוע בדק ומצא שידית בלם קדמי שבורה ובשל הליקויים הוציא הוראה על הורדה מהכביש ורשם דוחות. נוהגים לטפל בנפרד בדוחות והעתקים בלבד לתייק כראיה בתיק החקירה הפלילי. ציין על גבי הדוחות שמסר את ההעתקים ליוסי דורון שבאותו מועד היה קצין החקירות בתחנה. העובדות שמהוות העבירה נרשמו על ידו ביום 29/11 אך מילא את הדוחות בתאריך 6/12. הוא לא עד ראיה לעבירה, אבל מי שראה את העבירות מילא מזכרים ודוח זכ"ד ועל סמך זה הוא עבד. זאת הסיבה שלמטה רשם את התאריך כאשר מילא את הדוח ולא את מועד העבירה. גם ציין שהנאשם קיבל לידיו הדוחות. הבלשים כנראה הזמינו אותו ולא הוא. אם רוצים שישחזר דוח, צריך את המזכרים שלהם .הודיע לו שאסור לו להשתמש באופנוע ומסר לו את העתק. שיחרר את האופנוע לצורך תיקונים בלבד עד ליום 7/12/10.

9. עדותה של קטרין חמו (ע"ת 6):
שרתה באותו מועד בתחנת המשטרה בקריית מלאכי, ועברה לפני כשנה לתחנת שדרות. גבתה מהנאשם הודעה בתחנת קריית מלאכי ביום 29/11/10 בשעה 19:48. כמו כן ערכה טופס כליאה שעליו חתם הקצין התורן יורם סבג. זכורה לה הסיטואציה פחות או יותר. בעקרון דוח של קצין חוקר צריך להיות ממולא לאחר שהחשוד נחקר. לעיתים מבקש להכין עבורו הדוח ולאחר מכן שהוא מגיע ממלא וחותם. יכול להיות שבנסיבות מסוימות הוא יחליט על מעצר לפני שהחשוד נחקר. יכול להיות שבטרם הגעתו הוא מקבל מידע אודות האירוע ובהתאם מחליט. לרוב מי שמקבל ההחלטות לענין מעצר זה הרמח"מ ומי שחותם זה קצין תורן אבל יש מקרים שקצין תורן מחליט. במקרה זה לא זוכרת, אבל בד"כ קצין תורן מתייעץ עם הרמח"מ. יורם סבג היה קצין תורן והוא לא היה קצין חקירות. קצין התורן מתייעץ עם הגורם המקצועי, אף שלעיתים הוא קורא את החומר ומחליט בעצמו. אם הוא חושב שיש עילת מעצר, הוא לא חייב להתייעץ. הוא עוצר ומגיע בבוקר הרמח"מ וקורא את התיק. בד"כ כובלים עצורים כי זו ההנחיה, אינה זוכרת איך הובא למשרדה, ואם היה נסער. מה שנרשם בגוף החקירה אלה הטענות שהוא טען והכל תועד. לא יכולה להגיד שראתה משהו ויזואלי במצבו הנפשי . שאלה אותו אם זקוק לטיפול רפואי והוא ענה שלא. אם היא מזהה סימני חבלה ומשהו שנראה לה לעין היא מתעדת. הוא אמר שהיכו אותו אבל אם הייתה מזהה היתה מציינת את זה גם בגוף ההודעה וגם מצלמת. אם בעמוד 2 שורה 10-11 אמר שכולו סימנים, אינה זוכרת אם ביקשה לראות אותם , אבל אם היתה רואה סימנים עליו היתה מציינת. הוא סרב לחתום, זו זכותו .
לאחר שהדפיסה הוא טען שהוכה וטכנית לא יכלה לשוב ולפתוח את ההודעה במחשב ולכן רשמה בכתב יד. חשוב לרשום גם לכשרות למעצר, צריכה לברר אם יש מקום לטיפול רפואי. כך לגבי כל בן אדם שהותקף. לא יודעת מה טענתו לגבי סרובו לחתום.

10. עדותו של שלומי כוכבי (ע"ת 7):
משרת כבלש בתחנת קריית מלאכי. בתאריך 29/11/10, במהלך משמרת, היה בתצפית, בפעילות אחרת, וירד ממנה כאשר ביקש ממנו השוטר עודד מלל להגיע ולסייע לו לסחוב אופנוע חשוד כגנוב, מהמרכז המסחרי ברש"י קריית מלאכי לתחנת משטרה. לאחר מכן במשרד הבילוש זיהה בחור שענה לשם עומרי אדרי, שהיה באותו מועד עצור בתחנה, כמי שבעבר נמלט מהם מספר פעמים עם אופנוע, מבלי שחבש קסדה , וללא מס' לוחית רישוי, אופנוע מסוג די. אר 350, בצבע שחור ואדום. זה גם תיאור האופנוע אותו גרר מהמרכז המסחרי לתחנת המשטרה ולכן קישר בינו לבין האופנוע, וגם זיהה את הבחור, שכן לא חבש קסדה כשנמלט. סימנו לו בעבר לעצור בעת שנהג על האופנוע, והוא נמלט אך לא תיעד המקרים האלה בדוח . לא ידע מי הוא ולא היתה לוחית רישוי, ולא היה טעם לבצע מרדף אחריו כי זה אופנוע מתחמק, ויש כאלה הרבה , בלי מס' רישוי. לו זה קרה פעמיים -שלוש, אך זכר את מראה הבחור. זה היה לפני הרבה זמן.לאחר מכן אמר לו שהוא לא חייב לומר דבר, אבל למה הוא מתחמק ובורח משוטרים כאשר מסמנים לו לעצור והוא שאל למה שיקבל דוח? לאחר מכן אמר לו שישים לוחית רישוי וקסדה כדי שלא יעבור עבירה, ואמר: " אני לא שם מספר, כי לאופנוע אין טסט". כאשר נכנס למשרד הבילוש, לא זוכר איזה שוטר היה איתו. הוא היה אזוק בכבלי ידיים מקדימה, לא יודע אם היה כבול ברגליים וישב על כיסא במשרד הבילוש. היה בסטאטוס של עצור, אך לא זוכר מי השוטר ששמר עליו, לא ידע את שמו אך את פניו הכיר. נכון שרבים מתחמקים עם כלי האופנוע אך זיהה אותו בוודאות. מסתכלים על הנהג, שאין לו קסדה, מורים לו לעצור ואז הוא חולף על פניהם. לפעמים רואה אותו מקדימה, ומפרסס.
כאשר הגיע למשרד, לא היו צעקות. אמר לנאשם שהוא לא חייב לומר לו דבר, והזהיר אותו. באזהרה חסר המשפט: "כל מה שאתה אומר עלול לשמש נגדך ראיה בבית משפט", ושמודיע לו שזכאי להיוועץ בעו"ד, ולא החתים אותו על הזכ"ד.
לא ראה שהיה חבול כנטען, כאשר הגיע למשרד היה בסדר גמור. לא זכור לו משהו חריג. יכול להיות שגם אמיל היה בפעמים בהם הוא חמק בעבר.

11. עדותו של אליהו ברבי (ע"ת 8):
כבר לא שוטר אלא אזרח. היה צריך לקחת את הנאשם לבדיקה כשהוא היה במעצר. בשעה 21:50 ניגש לתא המעצר, אך הוא סרב לצאת , וזו זכותו. לא היה במצב שיזמין נט"ן אך הוא ביקש בחקירה להיבדק, ומחובתם לקחת אותו. אם היה רוצה לצאת, היה מוציא אותו, אך סרב ואמר שמרגיש טוב . אם אומרת שלא אמר שמרגיש טוב, ושזו רק מסקנה, משיב שרשם מה שהוא אמר. הודיע על כך לראש המשמרת ולקצין התורן יעקב דהן ואחר כך מסר לרשם מזכר. לא החתים את הנאשם על המזכר והוא גם לא ראה מה נרשם מפיו לכאורה. לא נראה אדם חבול וכאוב ששוכב במיטה. הוא היה בקשר עין איתו מעבר לסורג.

12. גרסת הנאשם:

א. בהודעתו במשטרה (ת/5):
יצא מהמכולת, האופנוע חנה מחוץ למכולת, היה בלי קסדה, ברגע שעלה על האופנוע, ולפני שהניע, קפצו עליו 4 – 5 בלשים, הורידו אותו מהאופנוע והצמידו אותו לקיר, עשו עליו חיפוש, לא היה לו כל רצון להתנגד ולא היה לו שום סיכוי להתנגד, עשה כל מה שהם ביקשו. כשהבלש אמיל הכניס אותו לרכב, הכניס אותו מאחורה, השני נהג ברכב, ואיך שהכניס אותו לרכב, הוא התחיל להרביץ לו, ממש עלה עליו, לא יודע איך הוא הגיע למצב שתקף אותו. הוא שם ידיים על הפנים והגן על עצמו, הבלש אמר לו שחיכה לו הרבה זמן והוא חם עליו הרבה זמן. כשהגיעו לתחנה העלה אותו לחדר , אזק אותו ברגליים וידיים והתחיל להרביץ לו, הפיל אותו על הרצפה, בעט בו בפנים ובבטן, כולו סימנים, לא היה לו שום סיכוי, היה עם אזיקים, לא יכל להגן על עצמו. כשהתחיל לצעוק חזק, נכנס עוד בלש לחדר, זרק עליו כיסא. אמיל שם את הרגל שלו על הגרון שלו, בעודו שוכב על הרצפה, חנק אותו ולא נתן לו לצעוק. כל זה היה במשך רבע שעה בערך. לאחר מכן הם נרגעו וזה הסיפור. האופנוע שייך לו, הוא ללא לוחית זיהוי כי נפלה לו כמה פעמים ולא הצליח לסדר את זה. הוא בלי קסדה כי נגנבה לפני כחודש ואין לו 1000 ₪ לקנות קסדה, זה הכל. הגיע מהבית, לא הזדהה כי לא היתה לו תעודה מזהה. אין לו תשובה למה מסתובב ללא תעודה מזהה וללא רשיונות נהיגה. השוטרים קפצו עליו, הם חיכו לו. יצא שתי דקות לקנות סיגריות וללכת הביתה. לא סיכן אף אחד, חוץ ממנו. אמר לשוטרים "יופי גברים, יופי". אמר לאמיל שהוא גבר כי הוא משתמש בכח פיזי כשלא היה שום צורך בכך ולא הראה שום התנגדות. לא אמר לשוטרים שהוא לא בא איתם. לא ניסה לפתוח את הדלת של רכב המשטרה כדי להימלט. השתולל ברכב כי פעם שניה הרביצו לו. זה לא נכון שלא הפסיק להשתולל וניסה לפתוח את הדלת של הרכב כדי להימלט. לא הראה שום התנגדות, הם באו אליו ארבעה, הצמידו אותו לקיר ועשו לו בדיקה.
יכל לבעוט בשוטר אמיל רק במצב שהוא מעליו ומגן על עצמו. הוא בא אליו בוקסים לפנים ואיך שהוא הרגל שלו היתה כלפי מעלה להגן על הפנים. השוטר אמיל תקף אותו. הוא לא תקף אותו, אלא הגן על חייו עם הידיים, עם הרגליים ועם כל מה שהיה לו. לא קילל. אמיל אמר לו יא בן זונה. לא השתולל בתחנת המשטרה. כל הזמן שהיו פה קיבל פצצות בכל הגוף משני בלשים, בזמן שהוא קשור בידיים וברגליים. מנסים לתפור לו תיק, לא ניסה לצאת משום משרד בתחנת המשטרה. לא השתולל. ראה רק את הרצפה, במהלך רבע שעה קיבל מכות ולא קם מהרצפה. לא בעט בכיסאות במשרד, לא בעט בכיסא אשר פגע ברגלו של השוטר אמיל, לא היה ולא נברא. נוסע באופנוע ללא טסט כי אין לו כסף. עשו לו עוול, ולא אשם בכלום. לא זקוק לטיפול רפואי.

ב. בעדותו בביהמ"ש:
בן 26. גר בקרית מלאכי, עובד. באירוע מיום 29.11.10 הגיע למכולת, החנה את האופנוע בחוץ, עלה לקנות סיגריות, ירד, עלה לאופנוע, ולפני שהספיק להניע קפצו עליו 4 בלשים, לא ידע באותו מועד שהם בלשים, מכיוון שהם היו לבושים באזרחי. הורידו אותו מהאופנוע, הצמידו אותו לקיר, לקחו ממנו מכשיר טלפון, ארנק, סיגריות. אחד השוטרים אמיל, אם לא טועה, אמר לו שהוא חיכה הרבה זמן לתפוס אותו. חושב שהם הזדהו בתור משטרה, אחרי שהצמידו אותו לקיר ולקחו לו את הכל. אמרו זה משטרה ושהוא עצור. שאל למה ועל מה, אמר שהאופנוע חשוד כגנוב. אמר לו שהאופנוע שלו ויש לו כל הניירות אבל הם לא עליו, אלא בבית. בשלב זה דבוק לקיר ואוחזים בו שני בלשים. לאחר שאמר שהרישיונות לא עליו, ביקש מהשוטר להחזיר לו את הדברים שלו ושאין לו על מה לעצור אותו. אם אין לו קסדה, יכול לתת לו דוח ואין סיבה לעצור אותו. יכול להוכיח שהאופנוע שלו ויכול לבדוק במסוף ואין בעיה להוכיח את זה. הוא לא ממש הקשיב למה שיש לו לומר אלא ביקש מאחד הבלשים שיביא הרכב, ושיעלה . בלש אחד ישב על ההגה, אמיל תפס אותו בכתף, הכניס אותו לרכב , ונכנס אחריו. נכנסו למושב האחורי, התיישבו, והוא התישב לידו. איך שסגר את הדלת אמיל נתן לו סטירה. הסתובב אליו כדי להגן על עצמו ואמר לו בלי ידיים, הכל בסדר, לא עושה כלום, שלא ירביץ לו , הוא קם עם המשקל שלו עליו, תפס לו את היד והתחיל לנגוח בו עם הראש שלו. ניסה להגן על הפנים שלו ותוך כדי התקוטטות הדף אותו לאחור, טיפה הצידה, ואמיל ביקש מהבלש שנהג, אזיקים, ואזק אותו, ובשלב זה כבר הגיעו לתחנה. לא ראה שהנהג נאלץ לעצור הרכב, היה עסוק בלהגן על עצמו. מתאר לעצמו שכשאמיל ביקש ממנו אזיקים, עצר בצד כדי להוציא אותם אך לא שם לב . כעבור 2.5 דקות הגיעו לתחנה, אמיל ירד איתו, אחז בו בכתף, עלו למעלה לקומה השניה, הוא הכניס אותו לחדר. איך שנכנסים לחדר, בצד שמאל יש שורה של כיסאות. הוא נכנס לפניו, עם הגב אליו ואמר לו שישב. כשרכן כדי לשבת, קיבל עוד סטירה ממנו, ונפל לרצפה, והתחיל לבעוט בו כשהוא אזוק בידיים, ולא היה לו הרבה מה לעשות אלא להגן על עצמו: התחיל לצעוק ולהתפרע עם הרגליים , והוא התישב עליו. בשלב זה, ממש צעק, מקווה שמישהו ישמע ויכנס אבל זה לא עזר, אף אחד לא נכנס. חטף מכות לפנים ולבטן, בעיטות, ראשיות, נגיחות, כל מה שרק אפשר. התגלגל על הרצפה, קם ומרחוק בעט בו. כנראה מהצעקות, בשלב זה נכנס הבלש שנהג ברכב ושאל מה הצעקות, והרים כיסא שהיה שם ואיים לזרוק אותו עליו. הגן על עצמו ואמר לו שלא יזרוק, שלא עשה כלום. הוא הוריד אותו והתחיל להרביץ לו עם הרגליים של הכיסא ברגליים שלו. שוב התחיל לצעוק ממש חזק. השוטר עם הכיסא אמר לאמיל להשתיק אותו. בשלב זה נדבק לפינה של החדר, בין הקיר לרצפה. אמיל דרך לו על הצוואר, בצורה כזאת שלא יכול לצעוק יותר , והתחיל להחנק , ובקושי לנשום. הבין שעדיף שלא יצעק. משם עוד קצת כאפות, בעיטות, עד שהתחיל לבכות ממש. הוא הרים אותו והושיב אותו על הכיסא ושם נגמרה כל האלימות. כשיושב על הכיסא מתישב מולו בשולחן, מוציא דף. ראה רק שני שוטרים ולטענתו היו עוד, אחד מהם נכנס, הצעיר מביניהם, חדש כנראה. בשלב מסוים הנהג יצא והוא ואמיל נשארו והבלש הצעיר נכנס. אמיל יצא להביא משהו, דף או עט, ונוצר דו שיח בינו לבין הבלש הצעיר, כוכבי.הוא נעל נעליים צבאיות עם קשירה מיוחדת, והוא שאל אותו איפה שרת בצבא, ואמר שהיה שוטר מג"ב והוא התפלא. בשלב זה נכנס אמיל ואז כוכבי כבר לא הסתכל עליו ולא דיבר איתו. אמיל התישב והתחיל לכתוב, תוך כדי שהוא אומר לו שהוא הולך לדחוף לו את החיים. והוא צועק, למה , מה יש לך נגדי, והוא ממש לא התיחס לשאלות שלו, פשוט אמר שהוא אישית ידאג שיהיה לו תיק פלילי במשטרה. ביקש ממנו שלא יעשה את זה, אולי חיפש מישהו אחר, זה נראה אישי מידי. משם לקחו אותו לגביית הודעה, לחוקרת. סיפר לה מה קרה, רשמה את דבריו תוך כדי שהיא קוראת את הדוח של אמיל. יש סתירות בין הגירסה שלו לבין הגירסה של אמיל, והיא לא האמינה לו. בהודעה במשטרה אמר שהותקף ושכולו סימנים. השוטרת שחקרה אותו ,לא אמרה שמעבירה את התלונה שלו למח"ש. היא הביאה מצלמה, אמרה לו להתפשט, לא עשתה כלום. זה נכון שנתבקש לחתום על ההודעה שלו וסרב לחתום כי זה היה שקר, חשב שהיא מבקשת ממנו לחתום על העדות של אמיל. כאשר היה בתא המעצר , אחרי שעה ניגש אליו שוטר בכחול ושאל אותו אם צריך טיפול רפואי. הוא ניגש עד לתא דרך סורג, ודיבר איתו דרך הסורג, ושאל אם רוצה לנסוע לחדר המיון, ואמר לו שלא, רק שיעזבו אותו בשקט . שאל אם בטוח, השיב כן. לא חשב שיש צורך בטיפול, לא נשבר לו כלום, לא אחד שמכל מכה הולך לרופא. לא חשב שיש צורך מבחינה רפואית וגם רצה שיעזבו אותו.. היה במעצר 24 שעות, שוחרר בבית משפט. לקחו אותו בשעה 6:00 בבוקר מהמעצר לבית משפט. לפני שהועלה לאולם, גובשה הסכמה עם הסניגור שלו, ולכן הוא עצמו לא היה בפני השופט ושוחרר בשעה 13:00 – 14:00 . לאחר שסיפר לאביו מה קרה, הוא לקח אותו לרופא ונבדק. כמה חודשים אחרי המקרה הגיש תלונה במח"ש. לא ידוע לו מדוע התלונה במח"ש נסגרה. במסגרת תלונתו למח"ש המציא אישור מ"ביקור רופא" .
אם יש הפער בין ממצאי הרופא לתיאור המאוד ברוטאלי שתאר, אם היה מגיע באותו רגע לרופא, הוא היה רואה סימנים. אחרי שעברו 24 שעות, הסימנים עברו.
הוא היה שוטר, מכיר את החוקים, יודע מה זה נוהל מעצר, מתי אפשר לעצור, מתי אי אפשר לעצור, מתי אפשר לעכב ומתי אי אפשר, כמה שעות ולמה. כאן לא היתה שום סיבה ואמר לו את זה. היה במח"ש בבאר שבע, נסעו ישירות לשם, מכיון שבטלפון קשה לתפוס אותם. הגיש תלונתו בסוף ספטמבר כי רצה לשכוח מכל הסיפור, נפגע , נתן לו סטירת לחי. מכיר המוסד הזה בתור שוטר, לא הכי מאמין בו. כשנודע לו שתובעים אותו ויהיה לו משפט , הבין שצריך את זה למשפט, זו הסיבה האמיתית שהלך למח"ש. הוא לא בקי בבירוקרטיות. זוכר שזה הציק לו וממש רצה להגיש תלונה ושיענש, ושזה לא צלח וראה שלא כל כך פשוט לתפוס אותם, הדחף לעשות את זה פשוט ירד מיום ליום. לא נקט בשום אלימות כלפיו. בגין עבירות התעבורה קיבל דוחות ושילם אותם. באותה תקופה עבד עם אביו בחשמל, כעצמאי. עובדים במבנים, בניינים, בתים פרטים. הדוחות שניתנו מוצדקים, מדובר באופנוע שנרכש על ידיו. רישיון הרכב לא היה תקף מדצמבר 2008, כמעט שנתיים נסע באופנוע ללא רישיון רכב. היה חצי שנה בארה"ב, האופנוע ישב בבית, לא היה במצב תקין .כאשר חזר הכניס את האופנוע למוסך, לקח בערך 7 – 8 חודשים שהיה במוסך, כי לא היה לו כסף לשלם 10,000 ₪ ולכן לא היה לו טסט.בסופו של דבר שילם את החוב והוציאו מהמוסך. שילם 10,000 ₪ כדי להביא אותו לכשירות נסיעה כחודשיים - שלושה לפני האירוע. על אופנוע אי אפשר לנסוע בלי ברקס. הידית היתה שבורה בקצה , אפשר ללחוץ על הברקס, זה לא משהו לא תקין. לא היו מראות כי עוד לא סיים את כל ההליך, גם לא היה מתקן למספר רישוי. זה אופנוע שטח, שנועד לטיולים בשטח בלבד. עוד לא הספיק לסיים כל השיפוץ הכללי של האופנוע. מתקן ללוחית על האופנוע מאחור היה אמור לעלות לו 670 ₪ ולא היה לו את הכסף באותו זמן, בדיוק חזר מחו"ל, היה חנוק ולא היה לו את הכסף. את השיפוץ אביו שילם, מכיוון שראה שנתקע עם אופנוע שוכב כמעט שנה ולא הצליח להגיע לסכום זה, והוא נתן לו את הסכום הזה. האופנוע לא היה בשימוש יום יומי. השתמש בו בשטח ולא נהג לנסוע בו בתחומי העיר. כשממש לא היתה לו ברירה, שאין רכב בבית, וחייב, אז נסע . היה בלי קסדה כי נגנבה 3 שבועות לפני המקרה מהחצר.לא ברח משוטרים עם האופנוע הזה, אף פעם. פעם אחת עצר אותו שוטר, לא בלש, והורידו מהאופנוע, בדק לו מס' המנוע שלא גנוב, ראה שהאופנוע שלו, נתן לו את תעודת הזהות, ומשם המשיך. עם בלשים לא היתה לו אף פעם בעיה, לא ברח מהם ומעולם לא סימנו לו לעצור.אם כוכבי סיפר בבית משפט שראה את האופנוע ואז נזכר שראה אותו פעם או פעמיים כשאופנוע כזה ברח מהם , הוא טועה. נכון שהשיחה עם כוכבי לפני שאמיל נכנס לחדר היתה נינוחה. לא זוכר שניהלו שיחה כזאת ששאלו למה ברח. דיברו על הצבא, על מג"ב ולא על האופנוע ולמה בורח. מעולם לא נתקל במצב שסימנו לו לעצור. אפשר לבדוק שהיה לו טסט וביטוח שעלה לו כמעט חצי מהאופנוע רק שיהיה חוקי, לפני 2008.
סרב לקבל טיפול רפואי כי יודע שכשיגיע למיון אין מה לעשות מבחינה רפואית. לא ישימו לו תחבושת על משהו שהתנפח. אין לו כח לטרטורים האלה ועם אזיקים ללכת לבית חולים, לא רצה את זה. הרגיש כאוב, אבל ידע שלא נשבר שום דבר. כעס מאד על אמיל וכפיר ורצה להגיש תלונה. שוטרים שמעו הצעקות ולא באו, שם יש להם גב. לא מוצדק ששוטרים יכו אדם שעצרו וחשוב לשרש את זה שלא יעשו לאף אחד. חושב ששוטר במצבים מסוימים צריך להשתמש בכח פיזי מסוים, אך מה שקרה שם, היה מעבר לכל חוק, מעבר לפרופורציה הגיונית. כשוטר מג"ב ידע שיש מח"ש. חשב שאם יתלונן לא יאמינו לו. למחרת יצא מההלם, שחררו אותו ממעצר, ראה אנשים שמכיר, התפכח, עישן סיגריה, שתה מה שרוצה ודעתו חזרה אליו והלך לרופא כדי לתעד הסימנים. סיפר המקרה לאבא שלו. אישית לא חשב לפנות למפקד התחנה. לא חשב שיאמינו לו או יתייחסו אליו. יודע שהוא צודק, לא ויתר מראש.השוטר בקיא בכל ההליכים והוא ידע ישר ללכת ולצלם את עצמו והוא יודע שהוא מכסה את עצמו. הלך לרופא כדי לקבל תעודות.
אומר בוודאות שקפצו עליו 4 – 5 שוטרים, במיליון אחוז. חושב שגם כוכבי היה שם. היו שני שוטרים דומיננטיים בהם התמקד הכל. לא התווכח עם שוטרים שביקשו ממנו להתלוות לתחנה , זה היה דו שיח. הם קודם וידאו שלא הולך לברוח עם האופנוע ואז אמרו שהם משטרה. לא הציגו תעודת מינוי . שאלו אם יש לו תעודת זהות ואמר שאין לו. שאלו אם יש לו מסמכים לרכב, אמר שיש לו אבל לא עליו. לא ביקש לראות תעודת מינוי, האמין שהם שוטרים בלי שיציגו תעודת מינוי, כי ראה נשק ומכשירי קשר ולאחד מהם היה כובע בילוש. לכן שיתף פעולה. הם ביקשו והוציא מה שיש לו בכיסים, סיגריות, טלפון והם ראו שאין עליו שום מסמך מזהה. נכון שאמרו שמעכבים אותו, כי אין לו מסמכים ורשיונות . הם לא אמרו לו להתלוות לתחנה , הם אמרו לו כנס לאוטו, לא הודיעו לו על עיכוב. שאל מה רוצה ממנו, שיתן לו דוח אם יש משהו לא בסדר. אמר שיתנו לו דוח וישחררו אותו, והם התעקשו שיגיע לתחנה, לא היו לו מסמכים. היה בטוח שהולכים לבירור וברגע שיבינו שהאופנוע שלו ישוחרר. הגיוני שאם אין לו מסמכים, יקחו אותו לתחנה ולכן לא התנגד.לא הבין למה רוצים לקחת אותו, אך לא התפתח לויכוח.לא אמר כטענת השוטר אמיל כוס אמא שלכם, אין לכם עם מה להתעסק, בשביל מה לכם, אתם גברים אתם, אין לכם יותר דברים חשובים לעשות בחיים, אמיל הרביץ לו ואחר כך הלביש על זה סיבה. לא ניסה לצאת מהרכב. ידע שרושמים לו דוחות וזה בסדר. לא התעצבן. לא ברמה שיברח. לא התחיל להשתולל. הוא נתן לו סטירה. לא דחף את אמיל עם הידיים, אלא הוא בא אליו ,שכב עליו תוך כדי נסיעה כי רצה להרביץ לו. לא נכון ש הנהג כפיר הבין שאמיל מקבל מכות ומנסה לאזוק אותו, ולכן נאלץ לעצור, כדי לצאת מהאוטו ולהביא אזיקים ולעזור פיזית לאמיל לאזוק אותו .לא זוכר שעצר. לא התנגד לאיזוק. כאשר הגיע לתחנה לא התנגד להיכנס לחדר ולשבת . אמיל הוא שתקף אותו בחמת זעם והיכה אותו. היה אזוק בידיים שלו. אמיל ישב עליו, בעט בו, ודרך לו על הרגל עת היה אזוק בידיים ואחר כך גם אזקו אותו ברגליים, כפיר עזר לאמיל לאזוק אותו ברגליים. בעט בכיסאות, בעודו על הרצפה. נאזק ברגליים בסוף התקיפה. לאחר האזיקה של הרגליים, עדיין המשיכו המכות, הבעיטות, הכיסא שכפיר הרים וחבט בו . ברגע שכפיר נכנס, אמיל היה עליו, התפרע , הוא קשר לו את הרגליים, בשלב זה לא יכול לעשות יותר מדי ופשוט צעק חצי דקה עד ששם לו את הרגל על הגרון. הגיע לפינת החדר, מהמכות, הבעיטות וההשתוללות . יכול להיות שגלגלו אותו לפינת החדר- לא היה במלוא הכרתו. נפל על הרצפה, ואז התחיל לבעוט בו ורק בשלב זה התפרע עם הרגליים וכעס. הוא נתן לו סטירה כזאת על לחי ימין שעף ממנה על הרצפה. בהודעה במשטרה זה היה כללי, קודם כל היה אזוק בידיים כאשר התחיל להרביץ לו. בהודעה אמר זרק עליו כיסא ובבית משפט אמר שהניף כיסא והיכה באמצעות רגלי הכיסא, חושב שאין הרבה הבדל. אם בהודעה אמר שנפלה לו לוחית הרישוי ובבית משפט סיפר שאין לו כסף- לא שיקר. אמר אותו דבר במילים אחרות.לא קילל אותו תוך כדי המכות. פשוט צעק שמישהו ישמע וייכנס, "איה". הוא מנומס ולא מקלל. הודיעו לו שעצור רק כשהכניסו אותו לתא המעצר. לא ביקש שיודיעו לאביו. כנראה שהוא ניחש לבד. לא זוכר שדיבר עם הקצין שעצר אותו .
יצא לו דם מהגבה, היה לו דם ברגל, ממש פצע, האזיקים בידיים וברגליים שפשפו לו את העור, היו לו סימנים על הידיים. לא הראה לחוקרת. לזה התכוון כולו סימנים. היה לו חתך בתוך הגבה, לא רואים את זה, היה נפוח והרופא ראה, את השפשופים והפצע ברגל הוא ראה והכל רשום. היו עוד סימנים אדומים שעברו.

12. המצב משפטי:

א. על עבירת העלבת עובד ציבור:

סע' 288 לחוק העונשין תשל"ז קובע כי:
"המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו - מאסר ששה חדשים".

יעקב קדמי בספרו הדין בפלילים חלק רביעי עמ' 1720 מגדיר את המעשה: "המעליב במשמעותו הלשונית לאמור, מכלים, פוגע בכבוד, מבייש". עוד מציין שם: "קללות וגידופים ותנועות בלתי מוסריות מהוות העלבה".

בברע"פ 2660/05 אונגרפלד נ' מד"י מיום 13/08/08 [פורסם בנבו] (להלן: "הלכת אונגרפלד") נדונה עבירה זו. באותו עניין הציב הנאשם כרזה בפתח תחנת משטרה בה עבד המתלונן כשוטר, ובה כתב כי יש לפטרו מאחר שמשתף פעולה עם עבריינים, וכי המשטרה לא צריכה "תפוחים רקובים". הנאשם הורשע והערעור בבימ"ש מחוזי נדחה. בבימ"ש עליון העלה טענה עקרונית באשר לטיבה וגדריה של הנורמה הפלילית האוסרת העלבת עובד ציבור לאור העיקרון החוקתי של חופש הביטוי. ביהמ"ש העליון העניק רשות ערעור לאחר שקבע כי אכן העבירה מעלה סוגיה בעלת אופי עקרוני כללי.
נקבע כי תכליתו של האיסור הפלילי על העלבת עובד ציבור היא להגן על עובד הציבור ועל השירות הציבורי, כדי להבטיח את יכולתם המלאה לבצע את משימותיהם למען הציבור. העבירה אינה חופפת את הנורמה האוסרת הוצאת לשון הרע המתמקדת כל כולה בהגנה על שמו הטוב של הפרט אלא מדובר בשתי מערכות משפטיות נפרדות שאינן חופפות אף שעלולות להימצא נקודות השקה.
גבולותיה של הנורמה הפלילית האוסרת העלבת עובד ציבור נקבעים כפרי איזון בין שני כוחות מנוגדים: האחד תכליתו להגן על עובד הציבור במילוי תפקידו, ובכך להגן על השירות הציבורי בכללותו. והאחר, הנוגד, תכליתו להותיר מרחב מספיק לחופש הביטוי והביקורת של האזרח כנגד מוסדות השילטון, השירות הציבורי ועובדיו. המתח הזה קובע את מרחב הפרשנות של הנורמה הפלילית. נקודת האיזון בין הערכים הנוגדים נקבעת בשני מעגלים: פנימי וחיצוני.
המעגל הפנימי עוסק בפרשנות של יסודות העבירה, והאיזון שבין חופש הביטוי לצורך להגן על עובד הציבור, בהשראת אמות המידה של פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הפרשנות תהיה תכליתית מצמצמת של הנורמה הפלילית ותיוחד למצבים קיצוניים וחריגים בלבד של העלבה, שמתקיים בהם מבחן הוודאות הקרובה לפגיעה ממשית ביכולת התפקוד של עובד הציבור, בהשלכתו על השירות הציבורי כולו. כשמדובר בפגיעה בליבה הפנימית העמוקה של כבודו של עובד הציבור כאדם, בהשלכה על כבודה ואמינותה של המערכת הציבורית, ובהתקיים המבחן של הוודאות הקרובה לפגיעה ממשית- מתקיים מעשה ההעלבה, אשר בשילוב עם היסוד הנפשי של מודעות יש בה לקיים את יסודות העבירה.
השאלה אם באמירה יש משום אמת או שקר או אם הפוגע האמין בתום לב בכנות הדברים - אינן רלבנטיות לגיבוש העבירה.
פגיעות שאינן מגיעות לדרגה הנדרשת אלו אמירות הדורשות מעובד הציבור רמת סיבולת גבוהה, נחישות ויכולת עמידה בלחצים וקשיים שונים, שהם בין היתר מנת חלקו של משרת הציבור.
המעגל החיצוני עוסק ביישום העבירה הלכה למעשה כשנתונה ליועמ"ש לממשלה ולמוסמכים על ידו שיקול דעת ובמסגרתו ניתן להביא בחשבון שיקולים שונים כולל שיקולים חיצוניים הקשורים באינטרס הציבורי במובנו הרחב. השילוב שבין הפרשנות התכליתית לאופן אכיפתה של הנורמה בפועל, מספקים ערובה ראויה לקיום איזון נאות בין תכלית ההגנה על עובד הציבור והשירות הציבורי כדי להבטיח יכולתם למלא תפקידם לבין ההגנה על חופש הביטוי והביקורת, שהם נשמת אפו של ההליך הדמוקרטי.
בנסיבות אלה, מצאו כי יש להחיל מבחן הסתברותי מחמיר התוחם את גבולות העבירה למידות הצרות הראויות לה כדי להגן על חופש הביטוי והביקורת ועל העובד. לכן קבעו כי יסוד נפשי ברף הנמוך של המודעות בלבד יצדיק החמרה במבחן ההסתברותי ולכן קבעו כי המבחן יהיה הוודאות הקרובה שיש בו להגדיר נכון את השקלול של הערכים הנוגדים והינו מבחן מקובל בפסיקה, ובאימוצו יש לקדם הרמוניה נורמטיבית כוללת בשיטה כולה.

לגופו של עניין מצאו כי נתמלאו היסודות של עבירת העלבה במקרה הספציפי שכן מדובר בפגיעה שנמשכה שבוע ומיקומה היה פתח תחנת המשטרה ולעיני קהל רב, ותוכן הפגיעה יורד לליבת מעמדו המוסרי והמקצועי של המתלונן.

נקבע כי " חופש הביטוי, על היבטו החוקתי, נעצר במקום שבו מוטחים כנגד שוטר דברי השפלה וביזוי המייחסים לו שחיתות מידות, ועשיית יד אחת עם עבריינים. דברים אלה לא רק פוגעים בכבודו של השוטר כפרט אלא משפיעים קשה על כושרו הביצועי למלא תפקידו וגורמים נזק למשטרה כולה"- ולכן ההרשעה נותרה על כנה.
כב' השופטת ארבל אף הוסיפה כי נכון יהיה לבחון מקום לתיקון הסעיף באופן שישקף נכונה את מלוא היקף תכליתו.

ברע"פ 229/12 צבי כהן נגד מ'י מיום 10.10.12 (להלן:" הלכת צבי כהן") נדונה הכרעת דין מרשיעה בעבירות של החזקת סכין ורכוש חשוד כגנוב והעלבת מתנדב שהחשוד קרא לו: "מושתן וילד מפגר".
הואיל ובינתיים נתקבלה הלכת בן חיים הסכימה המדינה לביטול הכרעת הדין המרשיעה בעבירות ההחזקה אך התנגדה לביטול הכרעה"ד בעבירת ההעלבה בנסיבות הייחודיות של ההליך ומטעמי צדק:
כב' השו' ג'ובראן סבר כי ביהמ"ש המחוזי פסק בניגוד להלכת אונגרפלד הדורשת קיום שני המבחנים : התוכני וההסתברו העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il

^
X

חיפוש פסקי דין:

מכירת רכב קרובים אל בר כוכבא 210, דימונה, ישראל | מידענים קרובים אל יואל 15, כפר סבא, ישראל | מהנדסי בידוד ואקוסטיקה קרובים אל Unnamed Road, Ofakim, ישראל | גגות קרובים אל כ"ב ילדי מעלות 218-219, צפת, ישראל | משקאות קרובים אל 8534, בענה, ישראל | מסעדות קרובים אל דרך הרים, אילת, ישראל | סאונד קרובים אל הרצל 89, גדרה, ישראל | עיניים קרובים אל 4, גן יבנה, ישראל | היפנוזה קרובים אל הנשיאים 1-9, מגדל העמק, ישראל | נגררים קרובים אל ברקן 14, ראש העין, ישראל | חממות קרובים אל אל מג'דל 6, כפר קאסם, ישראל | טיסנים ועפיפונים קרובים אל לייב פינסקר 27, רחובות, ישראל | צבעים קרובים אל הרב אבו חצירא 3, נתיבות, ישראל | חשמל קרובים אל תבור 19-33, נצרת עילית, ישראל | קונדטוריות ומאפיות קרובים אל לילך 2, קריית ביאליק, ישראל | שמורות טבע קרובים אל דרך הים 93, בוסתן הגליל, ישראל | אופנה ובגדים קרובים אל 2444, ישראל | הריון ולידה קרובים אל 348, טבריה, ישראל | ישיבות קרובים אל אדוריים 173, קרית גת, ישראל | מצברים קרובים אל אל ע'זאלי, אום אל-פחם, ישראל | פסיכיאטר ד"ר מלץ אסתר באשדוד | חבלים חבלי חיפה בחיפה | קפה ריסטרטו בנתניה | הידראוליקה הידרו מאיו 1997 בע"מ באזור | גינון גולן אריק באשקלון | טלוויזיות אבנר אלקטרוניקה בגני תקווה | עורך דין שגיב ארז בתל אביב - יפו | צעצועים ואמנות ילדים תור יוסי באלוני אבא | טניס חוג טניס לילדים בגבעתיים | אינטרקום דן מערכות בהוד השרון | אביזרי אופנה אקססורי ברשפון | מכולות וקונטיינרים רעמ"ה פריקת מכולות בחדרה | חביות רנט ליין בכפר סבא | עשה זאת בעצמך הום סנטר בבאר שבע | שיזוף סאן דרים- Sun Dream בראשון לציון | אבטחת איכות אריאור הנדסה בעתלית | הכנה לגיוס קפלן ליאור במתן | קולנוע שימי קוברסקי תסרטיאי בתל אביב - יפו | סוכנות רכב אופנוחלק בבאקה אל-גרביה | משאבות משארקה עסקים בנצרתמחירון מתקני תברואה | מחירון ריהוט חוץ | מחירון מרחבים מוגנים ומקלטים | מחירון מתקני מיזוג אוויר | מחירון עלות חומרים לעבודות שלד | מחירון נגרות חרש וסיכוך | מחירון עבודות אינסטלציה | מחירון חומרים לעבודות טיח | מחירון פיתוח חוץ - משטחים, ריצופים, קירות תומכים ומסלעות | מחירון נגרות - דלתות, ארונות מטבח ושונות | מחירון חומרי איטום ובידוד תרמי | מחירון פיתוח נופי | מחירון צינורות לביוב מפוליאתילן קשיח HDPE | מחירון מרחבים מוגנים ומקלטים | מחירון אגרגרט מחצבה | מחירון עבודות נקיון, ליטוש, פינוי פסולת והובלת תכולת בית | מחירון קירות תמך מקרקע משוריינת | מחירון חומרי שרברבות | מחירון עבודות בניה | מחירון קירות תמך מסוג "מקרס" | מחירון יציקות ביניים, משולשי מדרגות | מחירון בדיקת אספלט | מחירון שנאים | מחירון חלון נגרר לתוך כיס | מחירון אמבטיות | מחירון בידוד תרמי ואקוסטי | מחירון איטום גגות במערכת ביטומנית במריחות חמות | מחירון חומרי זגגות | מחירון אביזרי קצה לכבילת נחושת | מחירון שיטת הפיזור וההחדרה | מחירון איטום אש במחיצות גבס | מחירון נגרות חרש | מחירון מאגר מחירי בניה ותשתיות מהדורת 03/2016 (מחירי 02/2016), מחירי חומרים | מחירון בניה בבלוקי סיליקט | מחירון כלונסאות בטון בקדיחה יבשה | מחירון פלדת זיון | מחירון מסגרות פלדה | מחירון איטום במחיצות גבס | מחירון חופה מושתקת לדיזל גנרטור | מחירון שולחנות | מחירון אשפתונים | מחירון צינורות לביוב מפוליאתילן קשיח HDPE | מחירון מעקות לבניה פרטית ורוויה | מחירון מאגר מחירי בניה ותשתיות מהדורת 03/2016 (מחירי 02/2016), מחירי חומרים | מחירון פרזול לנגרות | מחירון תאי תפיסה (קולטנים) מבטון טרום | מחירון מוספים לבטון | מחירון הלבנה והגנה על איטום גגות, רצפות וקירות תת קרקעיים | מחירון קירות שיגורמים (דיפון) מכלונסאותבית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ע 30082-11-10 רוזנבלום נ' גל העתיד בע"מ 14 יולי | 21 אוגוסט 2013 לפני: כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה התובע 1. באסם תמימי ת.ז. XXXXXX672 ע"י ב& | החלטה בתיק רע"פ 3111/10 בבית המשפט העליון רע"פ 3111/10 בפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המבקשת: | לפני כב' הרשם בכיר אבי כהן תובעים 1. אלדן תחבורה בע"מ נגד נתבעים 1. ראיסה פישר החלטה ישיבה | בבית המשפט העליון בירושלים ע"פ 427/00 בפני: כבוד השופט ע' ר' זועבי המערער: דני צ'רנט אשנפי נגד | המבקשים 1. חברת לייצוא ספרים ותשמישי קדושה סיני בעמ נגד המשיבים הודעת העוזר ת המשפטי ת יש מועד לקדם | בפני כב' השופטת רות וקסמן המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשם אלקיים חי צמח נוכחים ב"כ המאשימה עו | בפני כב' השופט דניאל קירס התובע והנתבע שכנגד עופר בהט ת"ז XXXXXX206 נגד הנתבעת והתובעת שכנג | בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע - בשבתו באילת דמ"ר 18315-12-11 ז'ורוב נ' זלטין 06 פברואר | בית משפט השלום בראשון לציון ת"פ 7429-04-10 מדינת ישראל נ' ג'ורנו(עציר) 04 אוקטובר 2011 | בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"צ 97 / 4080 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותרים: 1 | בית משפט השלום בעכו מ"ת 37655-05-12 מדינת ישראל נ' אשקר 20 מאי 2012 בפני כב' השופט וויל | בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3733/99 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט ת' | בקשה מס' 1 בפני כב' השופט משה אלטר, סגן נשיא מבקשים 1. אשרף ח'לאילה נגד משיבים 1. עומר ז | החלטה בתיק ע"א 9747/05 בבית המשפט העליון בירושלים ע"א 9747/05 - ג' בפני: כבוד הרשם יגאל מר | בקשה מס' 1 בפני כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני מבקש יונתן מיניס נגד משיבה האנגר חלפים בע"מ ה | בפני כב' השופטת שרית זמיר מבקשים 1. מדינת ישראל נגד משיבים 1. שלומי סולי אבאדי בקשה לעדכון פרטי | החלטה בתיק בש"פ 191/10 בבית המשפט העליון בש"פ 191/10 בפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינ | החלטה בתיק עע"ם 9167/12 בבית המשפט העליון עע"ם 9167/12 - א' לפני:כבוד השופטת ע' ארבל המבקש | בפני כב' השופטת איילת גרבי המבקשת מדינת ישראל ע"י ב"כ התובעת טלי כהן נגד המשיב חיים או | בעניין: חקירות בית שאן המבקשת נגד עוזי אמת החשוד <#2#> נוכחים: מטעם המבקשת – רס"ב מלול דוד מ | החלטה בתיק בש"פ 4697/07 בבית המשפט העליון בש"פ 4697/07 בפני: כבוד השופט י' אלון המבקשת: מד | בפני כב' השופט יוסי טורס מבקש רפאל אסף נגד משיבה מדינת ישראל החלטה בפני בקשה לקבלת חומר חקירה שע