מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

העותרת
התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אבי גולדהמר

נגד

המשיבים
1. אוניברסיטת חיפה
ע"י ב"כ עו"ד גיל חגאי + עו"ד גב' הילה וולפסון
2. מודיעין אזרחי
ע"י ב"כ עו"ד רינה לפידות
3. נוף ים בטחון בע"מ
4. גשש (ז.א) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אדם פיש
5. כפיר בטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אורן טננבויים + עו"ד גב' ענת מאהר + עו"ד הדר חלווה
6. עמישב שירותים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עודד גיל
7. G4S

פסק דין

פתח דברים
1. לפניי עתירה לביטול זכייתה של המשיבה 5 (להלן - "כפיר בטחון") במכרז למתן שירותי אבטחה ושמירה, שפרסמה המשיבה 1 (להלן - "האוניברסיטה"). הפגמים שנטענו היו, בעיקרם, אלו: קביעת תוצאות המכרז על פי התרשמות אישית של איכות המציע, לאחר שיחות טלפוניות, של מי שמונה מטעם ועדת המכרזים עם ממליצים של המציעות, מבלי שהניקוד שיינתן להתרשמות פורסם מראש במסמכי המכרז, ומבלי שההתרשמות נבדקה כראוי על ידי ועדת המכרזים. עוד נטען כי הבדיקה, באמצעות שיחות טלפוניות לקתה בחוסר שוויון בשל העדר שאלות זהות לממליצים ובשל הסתפקות בממליץ אחד מתוך רבים לגבי העותרת, ומספר ממליצים - לגבי יתר המציעות. לעמדת העותרת (להלן - "התאמה") פגמים אלו מצדיקים ביטול הזכיה של כפיר בטחון.

2. בעתירה התבקש בית המשפט, בנוסף לביטול זכייתה של כפיר בטחון, לבדוק מחדש את איכות העותרת, לחילופין את איכות מי מהמציעות הנוספות (המשיבות 3,4,6 ו-7, שיכונו להלן "מודיעין אזרחי", "נוף ים", "גשש"' "עמישב" ו- G4S"") וזאת על פי קריטריונים שהתאמה רואה אותם כממלאים את מטרות המכרז, ולחילופי חילופין לבטל את המכרז.

רקע
3. על האוניברסיטה חלה חובת הוצאת מכרז לפי סעיף 1 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן " חוק חובת מכרזים") בהיותה "מוסד להשכלה גבוהה" כהגדרתו בחוק זה. היא פרסמה את מכרז מס' 155/12, שהוא נשוא דיוננו כאן, ושנועד, כאמור, לקבלת שירותי אבטחה ושמירה בשטח האוניברסיטה ובליווי אירועים אף מחוצה לה.
מודיעין אזרחי נתנה שירותים של אבטחה ושמירה לאוניברסיטה במשך שנים, ועומדת לסיים את ההסכם שלה עמה ב-1/9/13.
התאמה והמשיבות 2-7 הציעו הצעות למתן השירותים המבוקשים, והן היו אלו שעברו , בנוסף להתאמה, את תנאי הסף של המכרז.

4. על פי תנאי המכרז, יוחסו למחיר ההצעה 85% ולאיכות המציע 15%. התאמה קיבלה ציון סופי של 92.65%. לפניה נמצאות כל יתר המציעות עם ניקוד משוקלל גבוה יותר, למעט מודיעין אזרחי שקיבלה ציון סופי של 89.68%, כאשר הזוכה, כפיר בטחון, קיבלה את הציון הגבוה ביותר, 95.81%. כפיר בטחון זכתה בציון זה כיוון שציון האיכות שלה היה הגבוה מהיתר וכן, כפי שקבעה ועדת המכרזים, "הצעתה של כפיר בטחון עומדת בדרישת החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה באופן בו נותרו בידה שולי רווח סבירים ".

5. התברר כי האוניברסיטה חילקה, מבלי שנתנה לזה ביטוי במסמכי המכרז, את אותם 15% המיוחסים לאיכות המציע, כדלקמן: 3% להתרשמות מההמלצות וחוות הדעת בכתב, שצירופם להצעה היה תנאי סף, ואילו 12% להתרשמות מאיכות ההמלצות על פי בדיקה עם הממליצים בשיחות טלפוניות, שערך מר אבנר דסה ראש מחלקת בטחון באוניב רסיטה (להלן - "דסה"). דסה מונה כ וועדת משנה על ידי ועדת המכרזים. הוא העביר לועדת המכרזים דפים מודפסים, ששיקפו לטענתו את התשובות מהממליצים אליהם פנה בשיחות טלפוניות וכן טבלה מודפסת ובה הנקודות שנתן למציעות ו ששיקפו את התרשמותו האישית מהממליצים על פי השיחות הטלפוניות. ועדת המכרזים קבעה את שקלול הנקודות הסופי.

6. דסה קבע את התרשמותו לגבי התאמה על פי שיחת טלפון אחת עם אחד הממליצים, קב"ט משירות שדות התעופה, שבשיחה הביע חוות דעת שלילית על התאמה ועל ביצועיה בשרותים שסיפקה לשדות התעופה . לגבי כפיר בטחון התקיימו שיחות עם שלושה ממליצים, ועם שניים לגבי עמישב.

הליכים והסכמות דיוניות
7. על פי בקשתה של התאמה, ניתן ביום 30/7/13 צו מניעה במעמד צד אחד, לפיו אסרתי על האוניברסיטה להתקשר בהסכם על פי המכרז ולהמשיך בהליכים הנדרשים לאחר הכרזת הזוכה. ביום 4/8/13, השמיעו הצדדים חלק מטיעוניהם, ודסה נחקר על תצהירו, שבו פירט את מדיניות ההתקשרות הטלפונית עם ממליצים, שנבחרו על פי הקריטריון של התאמת העבודה שהמציעות ביצעו אצלם להיקף השירותים שנדרשו על פי המכרז ולאופיים.
באותה ישיבה הסכימו כל הצדדים, כי הדיון יהיה בעתירה גופה, ובהתאם ניתן להם להשלים טיעוניהם בכתב, לרבות תגובה על טענות כל אחד מהצדדים. משהשלמות אלו עומדות לפני, ניתן בזאת פסק דיני.

הטענות העיקריות של התאמה
8. לטענות התאמה, הצטרפו - למעשה, כל יתר המשיבות, למעט הזוכה, כאשר כל אחת מהן "נאחזת" בפגמים שמצאה התאמה בהתנהלות ועדת המכרזים ואף הוסיפה עליהם בהשלמה בכתב של טיעוניה. כפיר בטחון הצטרפה לטיעוני האוניברסיטה והוסיפה עליהן.

9. התאמה טענה כי הפער בין ציון האיכות האובייקטיבי של ההמלצות שהיא צרפה לבין הציון הסוביקטיבי על פי התרשמות משיחה טלפונית עם אחד המציעים, הוא קיצוני ביותר. הציון הסוביקטיבי הוא, לעמדתה, קריטריון בלתי מדיד ובלתי אובייקטיבי, הנותן למפרסם המכרז פתח רחב להטיית המכרז על פי רצונו, ולפיכך עומד בניגוד לתכליתם של דיני המכרזים.

10. לעמדת התאמה, האוניברסיטה לא עמדה בדרישות תקנה 39 לתקנות המכרזים (התקשרויות של מוסד השכלה גבוהה) תש"ע-2010 (להלן " תקנות המכרזים") המחייבות את מוציא המכרז לפרט את כל אמות המידה, מבחני המשנה והמשקל היחסי שיינתן לבחירת ההצעה, המעניקה את מירב היתרונות לעורך המכרז וכן את אופן שקלולם של הנתונים. אמנם בסעיף 16 לכתב ההוראות של המכרז נרשם, שיילקחו בחשבון הקריטריונים לפיהם 83% עבור המחיר המוצע לשעת עבודה של מאבטח, 2% עבור העלויות והרווחה החודשיים בגין העסקת מפקח, ו-15% בגין נסיונו של המציע בהיקף דומה לשירותים נשוא המכרז ועל פי התרשמות האוניברסיטה מאיכות המציע על פי ההמלצות, האישורים, דמי הערכת איכות הקבלן ואימותם במידת הצורך. אולם, כאמור, לא הופיעה במסמכי המכרז החלוקה המשנית של הערכת האיכות - 3% לחוות הדעת וההמלצות הכתובות, ו-12% לאיכות על פי התרשמות. נטען שאף לא הובהר, מיהו שהחליט על אמות מידה משניות אלו.

11. התאמה קיבלה על פי חוות הדעת וההמלצות שלה, שהיוו את הקריטריון האובייקטיבי, 9.45, ובאחוזים 2.84%. עפ"י ההתרשמות 5 נקודות, שהם 6%. סה"כ 8.84% מתוך 15%.
התאמה טענה, שעל אף שנראה כי מדובר בפער לא גדול, הרי יש לו חשיבות מירבית, שכן ההפרש במחיר בין ההצעות הוא קטן, בשל ההכרח להציע שכר שעה לפי כל הדינים המגינים על העובד והשכר. כך במכרז זה עמד הפער בין ההצעה הנמוכה ביותר לבין ההצעה הגבוהה ביותר על כ-6.5%. ההצעה הזולה ביותר קיבלה לגבי המחיר שהציעה 84.24% ואילו ההצעה היקרה ביותר קיבלה 77.78%. הפער הוא אם כן בכ-6.5%. מכאן, לעמדת התאמה, ניתן להבין עד כמה גדול האחוז שניתן להתרשמות הסוביקטיבית, בשיעור של 12%, ועד כמה הכריע את המכרז.

12. הוסיפה התאמה וטענה, כי ההתרשמות משיחה טלפונית היא כאמור קריטריון בלתי מדיד, לא בר השוואה ולא אובייקטיבי, תלוי בגורמים סוביקטיביים כמו מצב רוחו של הממליץ בעת השיחה, או הסינון של הדברים על ידי השומע. כמו כן, זהו מידע שנקלט על ידי המשוחח ולא על ידי ועדת המכרזים. הוא שעיבד את החומר והעבירו לועדה. ממסמכי ועדת המכרזים, לא ברור אם פער זה היה נגד עיניה של ועדת המכרזים.

13. נטען כי התאמה צרפה 28 המלצות למכרז. הציון של ההתרשמות נקבע רק על פי שיחת טלפון עם אחד הממליצים (קב"ט שדות התעופה). נרשם ברישומיו של דסה שהוצגו לועדת המכרזים, כי "לא נמצאו ממליצים נוספים". מה שאיננו נכון, שהרי היו עוד כ-27 ממליצים. היתה שיחה טלפונית נוספת, של שמואל סנדר, ראש אגף בטחון ובטיחות באוניברסיטה (להלן - "סנדר") עם קב"ט לשעבר מעיריית חיפה, אשר נתן המלצה חיובית, שלא נלקחה בחשבון. לא התחשבו בה, לא היתה התאמה מקבלת, לטענתה, 5 נקודות בלבד על ה התרשמות האישית. זאת ועוד: המלל הרשום במסמכי האוניברסיטה לגבי שיחות הטלפון, איננו תואם את האמור בתצהיר הקב"ט מעיריית חיפה, לא לגבי השאלות ולא לגבי התשובות והוא הדין לגבי קב"ט שדות התעופה.

14. נטען כי לא היה צריך כלל לחלק לשתי הערכות משנה (2% ו-13%)

15. עוד טענה התאמה כי אין מידע מי החליט לחלק את הקריטריון של 15% לשני תתי- קריטריונים וכן כי " קביעת הציון נעשתה על ידי גורם נעלם ולא על ידי ועדת המכרזים שקיבלה את ציון האיכות כתורה מסיני".

16. יצויין עוד כי התאמה טענה שלא חל שיהוי בהגשת העתירה, שכן היא אמנם קיבלה את ההודעה על כך שלא זכתה ביום 3/7/13, אולם היא לא קיבלה את המסמכים אותם דרשה עד ליום 18/7/13, ואף לאחר שצילמה את המסמכים שנציגת האוניברסיטה נתנה לה, התברר כי חסרים מסמכים. התאמה פנתה בכתב, בדרישה שיוצגו לה כל המסמכים. ביום 24/7/13 התקבלה תשובת האוניברסיטה, ואליה צורפו מסמכים נוספים, אולם גם הפעם חסרו מסמכים ובעיקר המסמכים הנוגעים לציון שקיבלה בבחינת איכות. ביום 25/7/13 היא חזרה ופנתה אל האוניברסיטה. המסמכים הנוספים שדרשה לא הוצגו לה עד למועד הגשת העתירה ביום 30/7/13.

הטענות העיקריות של המשיבות 2, 4 ו-6 (מודיעין אזרחי, גשש ועמישב).
17. המשיבות 3 ו-7 (נוף ים ו-G4S לא התייצבו לדיון ולא הגישו כתבי טענות מטעמן. יש לראותן כמי שויתרו על כל טענה כנגד המכרז ונגד כך שהצעתן לא זכתה.

18. מודיעין אזרחי הוסיפה טענה לפיה לא נעשתה בדיקה עם קב"ט הבטחון מטעם האוניברסיטה שעבד עמה במשך 15 שנים, בהם נתנה שירותי אבטחה לאוניברסיטה, ושבינתיים פרש לפנסיה.

19. גשש טענה, כי ההחלטה באשר להערכה הסוביקטיבית לא התקבלה על ידי הועדה אלא על ידי דסה. היו דיונים נרחבים אולם הם לא זכו לרישום בפרוטוקול. ככל שהתקיים דיון הוא לא היה מלא. אין לכך אישור כלשהו בפרוטוקול. לפיכך, בהעדר פרוטוקול, לא עומדת לועדת המכרזים חזקת התקינות.

20. זאת ועוד: לתשובת האוניברסיטה על כך שנבדקו רק חלק קטן מהממליצים, אלו שאצלם בוצעה עבודה זהה או דומה לעבודה הנדרשת על פי המכרז, טענה גשש שהיתה חובה על האוניברסיטה לפרסם מראש מיהם אותם ממליצים רלוונטיים לשיטתה של ועדת המכרזים. לא יתכן לצפות מהמציעים שהם ידעו מראש מיהם הממליצים הרלוונטיים ושיש קריטריונים סמויים נוספים, כך שאפילו אם מי מהמציעות עברה את תנאי הסף, היא תיכשל בשלב הבא של הבחינה הסובייקטיבית של איכות המציע.

21. עמישב שכאמור הצטרפה לטיעוני יתר המציעות שבעתירה, הוסיפה כי היא כן התריעה על הפגמים שנפלו במכרז, זאת במכתב שנשלח לאוניברסיטה ביום 25/7/13, ובו העלתה את אותם הנימוקים שהתייחסו למדד איכות המציע: אין זהות במספר הממליצים עמם שוחחה האוניברסיטה. לא ניתן לכן לשקלל אובי יקטיבית את הניקוד בסעיף זה. עמישב קיבלה 9.6 על פי חוות הדעת ו-7.5 על-פי התרשמות. אין הסבר לפערים אלו. מכאן שתוצאות המכרז הוכרעו על פי שיחות טלפון אקראיות. לעמדתה צריך היה להתחשב רק בדפי ההמלצות והמשוב. זהו הקריטריון האובי יקטיבי היחיד. אם נשאיר רק את הקריטריון הזה, עמישב היא זו שהיתה צריכה לזכות במכרז. הציון היה צריך להיות 98.17 לעמישב לעומת 98.01 להתאמה ו-96.53 לכפיר בטחון. אין קושי לערוך שקלול חדש אשר יקח בחשבון רק אמות מידה אובייקטיביות.

הטענות העיקריות של האוניברסיטה
22. האוניברסיטה טענה שלא נפל פגם בניהול המכרז: חלוקת הניקוד בין ההערכה האובייקטיבית, על פי ההמלצות בכתב, לבין ההערכה הסוביקטיבית על פי בחינה של ההמלצות בכתב בבירור עם הממליצים, היא בתחום שיקול דעתה, ואין בתי המשפט נוהגים להתערב בו, מה גם שלא נפל בשיקול דעת זה פגם. הבדיקה הסובייקטיבית ומתן חשיבות לה, באו אף על רקע הניסיון שמציעים מגישים המלצות שהציון בהן נוטה לכוון המצויין. הא-ראיה שכל ההערכות במכרז על פי חוות הדעת הכתובות נטו להיות בתחום המקסימום (מתוך 3%). בנסיבות אלו היתה חשיבות מירבית להתרשמות האישית מהבירור עם הממליצות.

23. אפילו תזכה התאמה בעתירה, כך שיינתו לה מלוא הנקודות עבור ההערכה הסוביקטיבית, היא לא תוכל לזכות במכרז, כיוון שהתוצאה, לפיה כפיר בטחון זכתה בניקוד הגבוה יותר, לא תשתנה.

24. העדר תת הקריטריונים של איכות המציע במסמכי המכרז: בסעיף 11(ח) למסמכי המכרז הודיעה האוניברסיטה כי היא "שומרת על זכותה לערוך בירורים לגבי מוניטין המציע, נסיונו, ושביעות רצון לקוחותיו, בין היתר עם הממליצים החתומים על ההמלצות". התאמה ידעה על כך שהנקודות הניתנות בגין האיכות יהיו גם על פי בחינה סובייקטיבית של אימות ההמלצות. אין חשיבות לפיכך להעדר הפרסום של תת הסעיפים ואין הם מהווים פגם מהותי.

25. התאמה לא ביקשה פרטים על החלוקה של הניקוד או התריעה על העדרם, אלא חיכתה לתוצאות. מושכלות יסוד בדיני המכרזים הם שמי שתנאי המכרז לא טובים בעיניו חייב להתריע בגינם בעוד מועד ולא להעלותם רק משלא זכה.

26. אי מיצוי הליכים: האוניברסיטה טענה, כטענת סף, שמאז שנודע להתאמה על דחיית הצעתה, היא לא פנתה במשך כחודש ימים לאוניברסיטה על מנת להעלות את טיעוניה. לראשונה טענה אותם בבית המשפט. חובתה של התאמה היתה לפנות תחילה למציעה. בינתיים עבר חודש, והאוניברסיטה וכן הזוכה נערכו לפעול על פי המכרז (האוניברסיטה הפנתה לבש"א (י-ם) 2913/07 קונקס תחבורה לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התחבורה, שם נפסק כי יש לפנות ראשית למציע על מנת לחסוך הליכים מיותרים מבית המשפט).

27. באשר לאופן בו נעשתה הבחינה הסובייקטיבית: ועדת המכרזים מינתה את שמואל סנדר ראש אגף בטחון ובטיחות באוניברסיטה וכן דסה, בהיותם בעלי נסיון רב בענייני בטחון ואבטחה, לשמש כועדת משנה לבדיקה. נבדקו טלפונית לא כל נותני ההמלצות בכתב, אלא רק ממליצים, שהמציעים נתנו להם שירותים באותו היקף ובסוג דומה. רוב ההמלצות התייחסו לשמירה בבית ספר או לבידוק נכנסים, ואינם פרוייקטים באופי ובהיקף הדרושים לאוניברסיטה. כן נטען כי ועדת המכרזים החליטה לאמץ את המלצות דסה , לאחר בדיקה ושיקול דעת. מכאן ההחלטה על זכיית כפיר בטחון.

הטענות העיקריות של כפיר בטחון
28. כפיר בטחון שהיא כאמור הזוכה, הצטרפה לטענות האוניברסיטה והוסיפה כי מדובר במעשה עשוי: נחתם ההסכם, הוגשה ערבות ביצוע, הועבר אישור עריכת ביצועים, נדרשת הערכות רבה לקראת תחילת העבודה, לרבות גיוס כח אדם, רכב, נשקים, ביגוד וכו '. הוזמן על ידה ציוד, לרבות רכבים ושילוט, וקויימו פגישות עבודה מרובות. אציין כבר כאן, כי טענתה של כפיר בטחון כי ההסכם כבר נחתם, איננה מדוייקת: כפיר בטחון אמנם חתמה על ההסכם, אולם האוניברסיטה עדיין לא חתמה עליו.

29. כפיר בטחון הוסיפה וטענה כי חל שיהוי בהגשת העתירה, שהוגשה רק בתום כ-30 ימים מיום שהתאמה קיבלה את ההודעה על אי זכייתה. בהתאם להלכה הנוהגת, ככל שהתאמה לא קיבלה מסמכים באופן מיידי וכבקשתה, היה עליה לפנות לבית המשפט על מנת לכפות על האוניברסיטה לספק את המסמכים במועד ולא להגיש את עתירתה בתום כחודש, כאשר בינתיים כפיר בטחון הוציאה הוצאות רבות על מנת להיערך לתת את השירותים על פי המכרז, שתחילת ביצועו ב-1/9/13.

30. עוד טענה כפיר בטחון שיש לדחות את העתירה, כיוון שהתאמה לא צרפה למסמכי העתירה את הצעתה למכרז, למעט חוברת המכרז. ההלכה היא, שמחדל כזה יביא לדחייה של עתירה (וראו בספרו של דקל "מכרזים" עמ' 289-390 והאסמכתאות שם ).

31. ביטול המכרז הוא סעד קיצוני וחריג נוכח תוצאותיו המזיקות (וראו בספרו של דקל כרך שני עמ' 187 והאסמכתאות שם).

32. ההתרשמות לעניין איכות המציע ה יא בתחום שיקול הדעת הנתון לרשות המינהלית, ובתי המשפט אינם מתערבים בשיקול דעת מקצועי של הרשות המינהלית, אלא אם הוא בלתי סביר.

33. עוד טענה כפיר בטחון כי התאמה לא ציינה בעתירתה שיש במסמכי המכרז סעיף האוסר הוצאת צווי ביניים. כמו כן כולל סעיף זה ויתור מראש על כל טענה נגד תנאי המכרז. לעמדת כפיר בטחון יש בהעלמה זו של הסעיף משום התנהלות שלא בתום לב. אקבע כבר כאן, שאין בדעתי לדון בטענה זו, שכן אין אנו דנים בשלב הביניים למתן סעד זמני, אלא בעתירה גופה, ואין טענה כנגד תנאי המכרז, אלא כנגד מה שלא נרשם במכרז או לא בוצע על פי הכתוב במסמכי המכרז , לעמדת התאמה ויתר המציעות, בדרך המקיימת את מטרת המכרז - שקיפות, הודעה מראש על כל הקריטריונים, בחינה בתום לב של הממליצים.

34 אוסיף עוד, כי הצדדים טענו טענות רבות, שנסקרו בתמציתיות לעיל, וככל שלא דנתי במי מהן, יש לראותה כנדחית על ידי.

דיון והכרעה

התכליות שבדיני המכרזים
35. אקדים ואציג כמה מעיקריהם של דיני המכרזים, שרלוונטיים לענייננו, שכן סבורה אני שבסופו של דיון, יוכרע גורל עתירה זו על פי התכליות של דינים אלו, ובעיקר טוהר המידות בהתקשרות, שוויון, והשגת תוצאה אופטימאלית לבעל המכרז (וראו בספרו של עומר דקל מכרזים כרך ראשון עמ' 92 (2004); בג"צ 376/76 גוזלן נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לא(1) 505, 511 (1976)). הודגש ביחוד עקרון השוויון בין המציעים ( וראו עע"מ 10089/07 אירוס הגלבוע בע"מ נ' ברוך (ניתן ביום 5/4/2011) ועת"מ (חי) 7911/05/11 מילגם שירותים לעיר נ' מעלה יוסף ואחר (ניתן ב-21/12/11 - פורסם בנבו). כאמור, טוהר המידות בהליך המכרז ועיקרון השוויון הם לב לבן של התכליות העומדות במרכז דיני המכרזים. כל פגם נטען, אמור לעבור דרך המסננת של עקרונות אלו, כאשר, אפילו עבר אותה, ניתן יהיה לפסול את המכרז בשל פגיעה במציעים, ומנגד תהיה נטיה, כפי שאתייחס בהמשך, לראות בפגם כזה, שלא פגע בעקרונות היסוד של המכרז, כפגם שאיננו מהותי ואיננו מחייב ביטול הזכיה או המכרז (וראו בג"צ 504/82 כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד לז(1) 651, 655).

חלוקת הניקוד בין ההערכה האוביקטיבית על פי חוות הדעת לבין ההערכה הסוביקטיבית על פי ההתרשמות משיחות ממליצים
36. אפתח בכך כי עצם החלוקה הפנימית לגבי 15% בגין איכות המציע, שקבעה האוניברסיטה, איננה עילה לביטול המכרז או להערכה מחדש של איכות המציעות על פי קריטריונים אחרים. מקובלת עלי עמדתה של האוניברסיטה, כי יש חשיבות מרובה לבירור של נכונות ההמלצה; אם לא ניתנה כלאחר יד או בשל טעמים שונים שהיה לממליץ לתתה, על אף שאיננה משקפת נכונה את עמדתו. האוניברסיטה ביקשה להתחשב אף בכך, שהחשיבות מוגברת עקב מורכבות והיקף השירותים הנרחב. נדרשים כ-85 עובדים, מתוכם כ-65 מאבטחים, כ-3 מוקדנים, כ-6 נהגי רכב סיור, כ-5 מאבטחי טיולים וכ-5 סדרנים. נדרש פיקוח פיזי, כאשר על המאבטחים להיות חמושים ולאחר קורסים מתאימים. כן טענה האוניברסיטה כי אופן מתן הניקוד מצוי בגדר שיקול הדעת של ועדת המכרזים. כל תשעת הממליצים הציגו המלצות שהעלו את הניקוד שלהם לציונים כמעט מירביים, 9.1, עד 9.6 מתוך 10 נקודות. פער של שברירי אחוז בלבד. מכאן החשיבות שראתה האוניברסיטה בהתרשמות האישית של נציגה.

37. מנגד טענה התאמה, כי יש פגם מהותי היורד לשורשו של המכרז בכך שהוענק אחוז כה גבוה, 12%, להערכה סובייקטיבית, שנעשתה על סמך טלפון אחד, מבלי שהדבר נקבע בהוראות המכרז. בפועלה כך איפשרה האוניברסיטה את הטיית המכרז כרצונו של הבוחן את ההמלצות.

38. על אף שיש חשש מסויים כי במישור ההתרשמות הסובייקטיבית ניתן להטות את המכרז על פי רצונו של זה שהוטל עליו להתרשם מאיכות המציע, הרי התועלת שבבירורים שמטרתם להתרשם מאיכות המציע, עולה על הנזק שמתן סמכות לקבוע באופן סובייקטיבי עלול להביא. מובן שקביעה זו תעמוד כל עוד אין בסיס לחשד כי הערכת האיכות הסוביקטיבית ניתנה מטעמים זרים.

39. תקנה 22 לתקנות המכרזים מכירה כאמת מידה לבחירת ההצעה את איכות העבודה או השירותים המוצעים, המלצות אם נדרשו, ומידת שביעות הרצון מאופן ביצוע ההתקשרויות הקודמות. השופטת בייניש (כתוארה אז) כתבה, בעע"מ 7357/03 רשות הנמלים (לשעבר רשות הנמלים והרכבות) נ' צומת מהנדסים תכנון תאום וניהול פרוייקטים בע"מ (ניתן ביום 27/9/04, פורסם בנבו, להלן - "פס"ד רשות הנמלים") כי אמת המידה של "שביעות רצון", על אף החסרונות הקיימים בה היא חיונית, ואין לותר עליה (השופטת בייניש התייחסה בחוות דעתה בעיקר לעבודות קודמות של הספק עם הרשות שפרסמה את המכרז, אך הוזכרו גם עבודות קודמות אצל מעבידים או ממליצים אחרים.
בעת"מ 35281-11-10 מכללת אפיק השתלמויות - אזורית (1977) בע"מ נ' משרד התחבורה ואח' (ניתן ב-20/2/11 פורסם בנבו) היתה התייחסות לפירוק הקטגוריה של איכות למבחני משנה, כאשר לא נמצא פגם בחלוקה:

"פרוק תת הקטגוריות הללו למבחני משנה שיסיעו לוועדה להעריך את ההצעות על בסיס שוויוני הינו חלק משיקול הדעת המסור לוועדה, בבואה לבחון את ההצעות. לא שמעתי מב"כ העותרות כיצד, לדידן, היה על צוות המשנה לנקד את ההצעות , בלא היזקקות למבחני משנה כלשהם, ואשר כל תכליתם להעמיד את הבדיקה על בסיס שוויוני ואוביקטיבי במידת האפשר. כך גם לא למדתי מטיעוניהם מה פסול נפל במבחני המשנה שגיבשה לעצמה ועדת המכרזים, לגופם של מבחנים אלה (להבדיל מעיתוי גיבושם ועשיית שימוש בהם מבלי שנכללו בתנאי המכרז) ומדוע חורגים הם ממתחם הסבירות עד כי בית המשפט יתערב בהם".

וראו גם בעת"מ (ת"א) 1970/09 אפרתי מדפיס ניהול פרוייקטים בע"מ נ' חב' נמלי ישראל בע"מ (פס"ד מיום 1/3/12 פורסם בנבו). השופטת קובו כתבה שם:

".. השיטה להערכת ההצעות שהוגשו למכרז נתונה לבחירתה של ועדת המכרזים. בית המשפט לא יתערב כל עוד הבחירה יושמה באופן זהה על כלל המציעים, וכל עוד נעשתה מתוך שיקולים עניינים ולא על מנת ליתן יתרון בלתי הוגן לאחד המציעים, תוך פגיעה בעיקרון השוויון בדיני המכרזים.
לא מצאתי כי בחירתה של ועדת המכרזים במקרה זה להעריך את נסיונן של המציעות בניהול ופיקוח של פרוייקטים מורכבים... על בסיס התרשמותה מהפרוייקטים פסול, גם אם שיטה זו אינה מבוססת על חישוב אריתמטי".

40. המסקנה לענייננו היא שאין פסול בכך שהאוניברסיטה חילקה את אחוזי האיכות של המציע לתת קריטריונים. לא הונחה לפני תשתית כלשהי עליה ניתן יהיה להניח על פי אמת המידה במשפט מינהלי, כי האוניברסיטה פעלה בחוסר תום לב בקובעה את החלוקה לגבי בחינת האיכות של 3% ושל 12%. לא ניתן לומר כי חלוקה זו היא בלתי סבירה עד כדי פתיחת הדלת לפני בית המשפט להתערב בשיקול דעתה של ועדת המכרזים. לפיכך, אני קובעת, כפי שכתבתי בתחילת פרק זה, כי החלוקה היתה סבירה, ואיננה סיבה להורות על שינויה או על ביטול המכרז עקב חלוקה זו.

האם יש לדחות את העתירה בשל כך, שהתאמה לא פנתה לאוניברסיטה לפני פרסום שם הזוכה בדרישה לברר את אופן מתן הניקוד עבור איכות המציע
41. ההלכה היא שמי שמבקש לתקוף מכרז עקב פגם, העולה מתוך מסמכי המכרז העומדים לעיון המציעים לפני מתן הצעתם, עליו לפנות למפרסם המכרז בשאלות ובבירורים לפני פירסום שם הזוכה. אחרת ייחשב המלין על התוצאה, כמי ש"ישב על הגדר" ורק משהתוצאה לא היתה לרוחו, בא בתלונה. לעניין זה כתב השופט גרוניס (כתוארו אז) ברע"א 9333/05 היולט-פקרד ישראל בע"מ נ' מפעל הפיס (30/10/05 , פורסם בנבו):

"מקובלת עלי מסקנתו של בית משפט קמא לפיה על פני הדברים נראה כי אין בטענותיה של המבקשת לעניין התקיימות תנאי הסף המקצועיים במשיבה 2 כדי להצדיק התערבות שיפוטית בהחלטת ועדת המכרזים של מפעל הפיס. אשר לעניין פרסום אמות המידה והמשקלות, אכן הלכה היא כי אי-פרסום אמות המידה לבחינת רכיבי המכרז וחלוקת המשקל שנקבע לרכיבים אלה עשויה להוות פגם במכרז (עע"ם 7357/03 רשות הנמלים נ' צומת מהנדסים תכנון תאום וניהול פרויקטים בע"מ (טרם פורסם)). עם זאת, הלכה זו אינה מבטלת את ההלכה המושרשת בדיני מכרזים לפיה אין אדם רשאי, מצד אחד, להשתתף במכרז מבלי שימחה על תנאיו ומצד שני, להעלות טענות נגדו משנתברר שלא זכה בו (ראו, בג"צ 126/82 "טיולי הגליל" בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד לו(4) 44, 48-47; בג"צ 430/89 מאור שילוט ופרסום חוצות מואר בע"מ נ' עיריית כפר סבא, פ"ד מג(3) 269, 270). בענייננו, בתנאי המכרז נקבע כי משקל רכיבי המכרז ייקבע עובר לפתיחת המעטפות (סעיף 7.3 למסמכי המכרז). מפעל הפיס אף שב והבהיר כי אין בכוונתו לפרסם את הקריטריונים והמשקולות לפיהם תבחנה ההצעות במכרז, בתשובתו לאחת משאלות ההבהרה של המציעים. למרות זאת, המבקשת לא הלינה על אי-הפרסום והשתתפה בהליכי המכרז ללא מחאה. במצב דברים זה, ספק אם טענתה של המבקשת, בדבר הפגם שבאי פרסום אמות המידה והמשקלות, תתקבל. גם בחינת טענותיה של המבקשת לעניין שינוי המשקל שניתן לרכיבי ההצעות ולעניין אי מסירת מידע לא שכנעה אותי כי יש מקום לשנות מהחלטתו של בית משפט קמא וליתן לה את הצו המבוקש על-ידה".

וראו גם עע"מ 2914/09 אגודת מגן דוד אדום בישראל נ' מדינת ישראל -משרד החינוך )24/11/09, פורסם בפדאור) שם נפסק כי "כלל נקוט בידינו מימים ימימה שאין אדם יכול מצד אחד להשתתף במכרז ומצד שני להעלות טענות נגדו משנתברר שלא זכה בו".
42. התאמה טענה, כי לא ניתן היה לדעת, שועדת המכרזים תקבע לה תתי-קריטריונים לעניין האיכות, ולפיכך, היא לא יכלה לדרוש פרטים והבהרות לאופן הערכה של אותם 15% שהוקצבו לאיכות המציעה. זאת ועוד: היא לא יכלה לדעת כי תיקבע חלוקה כה מוטית לטובת המבחן הסוביקטיבי.

43. אינני מקבלת טיעון זה. סעיף 16 לתנאי המכרז קבע, בין היתר, כי אמת המידה של המחיר תשקול 85% משקלול ההצעה ואילו אמת המידה של "איכות המציע" תשקול 15%. אופן הבחינה של אמת המידה של איכות המציע יקבע כך:

" בין היתר יילקחו בחשבון ניסיונו של המציע במתן שירותים מסוג והיקף דומה לשירותים נשוא המכרז, ב-4 השנים שקדמו למכרז זה והתרשמות האוניברסיטה מאופן ניהולם על פי ההמלצות, האישורים, דפי הערכת איכות הקבלן ואימותם במידת הצורך" (ההדגשות לא במקור).

בסעיף 11(ח)(11)(12) (עמ' 11) של מסמכי המכרז פירטה האוניברסיטה אילו מסמכים יש לצרף למכרז, ושהיא שומרת לה על זכותה לערוך בירורים לגבי המציעים ואיכותם:

"המלצות עדכניות בידי הממליץ והכוללות את תאריך ההמלצה, אישורים ותעודות בדבר נסיון המציע במתן שירותי אבטחה ושמירה ב-4 שנים שקדמו למועד הגשת ההצעות... טופס הערכת איכות הקבלן ממולא וחתום לפחות על ידי ארבעה ממליצים... האוניברסיטה תהא רשאית לבדוק ההמלצות, התעודות, והאישורים כאמור...האוניברסיטה שומרת על זכותה לערוך בירורים לגבי מוניטין המציע, נסיונו, ושביעות רצון לקוחותיו, בין היתר עם הממליצים החתומים על ההמלצות".

מה יותר ברור מהמצוטט לעיל! מכאן יכלה העותרת, כמו גם יתר המציעות, ללמוד כי האוניברסיטה שומרת לעצמה לאמת את ההמלצות. בנתונים אלו יכלה התאמה להבין כי אותם 15% יהיו בחלקם על פי הבירורים שהאוניברסיטה תערוך לאימות ההמלצות. אם הייתה מעוניינת לדעת מהו אופן החלוקה ומהו השיעור שיינתן לבדיקה הסובייקטיבית, היה עליה לפנות אל האוניברסיטה בשאלות הבהרה. יש להניח כי היא לא ראתה חשיבות באופן השקלול הפנימי של אותם 15%, ולפיכך לא פנתה לברר. רק משום שקיבלה ציון נמוך בבירור האימות, מצאה התאמה להאחז בטענה שהעדר הפרסום הוא פגם המצדיק שינוי תוצאות המכרז. לא ניתן להמנע מלשאול, אם היתה התאמה מקבלת את התוצאה כפי שהתקבלה, סה"כ 8.84 מבלי שיהיו אמות מידה משניות, כלום לא היתה מלינה על כך שמתוך זה יוחס חלק גדול להתרשמות, גם בלא שתהיה חלוקה לתת קריטריונים.

44. על אף קביעתי זו, לפיה יכלה התאמה, כמו יתר המציעות, לדרוש פרטים מהו המשקל שינתן לכל אחד מהפרמטרים, הרי דעתי שאין לדחות את העתירה מנימוק זה: אמנם התאמה יכלה לדעת על כך שיינתן משקל לכל אחד מהפרמטרים שפורטו ושמשקלם הכולל יתן את ה-15%, אולם מידת האשם הרובצת לפתחה של האוניברסיטה גדול יותר מזה של התאמה והמציעות, שכן חובת הפירוט הן של הפרמטרים והן של תת הפרמטרים והמשקל של כל אחד מהם נקבע כחובה בתקנות.
על פי תקנה 39(ג) ל תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה) התש"ע-2010), הרי נקבע שיש חובה לפרסם את אמות המידה ואת משקלן היחסי:

"קבעה ועדת המכרזים משקל יחסי לאמות המידה:
(1) תפרט הועדה במסמכי המכרז את המשקל היחסי שיינתן להצעות בשל המחיר המוצע או המבוקש, לפי העניין לעומת ניקוד האיכות ואת אופן שקלולם;
(2) תפרט הוועדה במסמכי המכרז את המשקל היחסי של כל אחת מאמות המידה, ושל מבחני המשנה לאמות המידה, ככל שנקבעו; ועדת המכרזים תהא רשאית במקרים חריגים שלא לפרסם את השיעורים היחסיים של אמות המידה לפי פסקה זו, את מבחני המשנה כאמור ואת אופן השקלול, אם השתכנעה כי יש בפרסום כאמור כדי לפגוע בניהול התקין של הליך המכרז, מנימוקים שיירשמו" (ההדגש בקו לא במקור).

45. שאלתי קודם, שאלה רטורית, לגבי התאמה והמציעות, מה יותר ברור מנוסח המכרז המראה שהאיכות הסוביקטיבית תילקח בחשבון. כאן המקום לשאול באות ה נימה את האוניברסיטה – מה יותר ברור מלשון התקנות המחייב אותה לפרסם את תת הקריטריונים ואת משקלם היחסי. יש אף לזכור כי האוניברסיטה היא גוף גדול, שיש להניח כי פעולותיה בעניין מכרזים מלווים על ידי יעוץ משפטי. לא רק תקנות המרכזים קבעו זאת, אלא ההלכה אף היא ראתה חובת פרסום של מבחני המשנה לאמות המידה וכן את משקלם היחסי ( ראו בפס"ד רשות הנמלים - פסק דינה של השופטת בייניש כתוארה אז, ראו גם בעת"מ (י-ם) 51671-02-11 מ.א.ה מנרב אלקטרוניקה הדרכה בע"מ נ' מדינת ישראל, נבו, בו קבע השופט סולברג כי יש לפרט את אמות המדידה בדייקנות).

46. האוניברסיטה לא טענה ולא הניחה תשתית לכך שהיא שקלה, כדרישת תקנה 39(ג) שצוטטה לעיל , את אי הפרסום של תת החלוקה והחליטה מטעמים שנרשמו שאין לפרסמם. אעיר שגם אם היתה כותבת כך, בנסיבות המקרה, לא היתה החלטה זו סבירה והיתה אף היא נתונה לביקורת בית המשפט.

47. בנסיבות אלו, אינני מוכנה להטיל את האשם של העדר הפניה לאוניברסיטה לפני המכרז לפתחה של התאמה או של המציעות האחרות ואינני מוצאת לנכון לדחות את העתירה מטעם זה, של אי פניה בדרישה לפרסם את אופן חלוקת ה-15%.

האם העדר פרסום של תת החלוקה של 15% - מחייב ביטול הזכיה או המכרז
48. על אף שהיה על האוניברסיטה לפרט את החלוקה המשנית ואת המשקל היחסי של כל פרמטר , אינני סבורה כי, במקרה כאן, העדר הפירוט במסמכי המכרז מחייב ביטול המכרז או הערכה מחדש של המציעות. היה זה בידיעתה המלאה של התאמה ושל יתר המשיבות, כי אותם 15% יורכבו בין היתר מהתרשמות של האוניברסיטה מאיכותה, לרבות בירורים על ההמלצות וטיב המציעה. החלוקה הפנימית נועדה להשיג קריטריונים ברורים יותר לועדת המכרזים לשיקול שוויוני בין המציעות, שאחרת קשה היה יותר לדעת כיצד נעשתה ההערכה.

49. לעמדתי, הפגם שנפל באי פרסום אמות המידה המשניות והמשקל שניתן להן, לא הגיע לכדי פגם מהותי במקרה שלנו. אפנה אף לדבריו של השופט זילברטל בבש"א (י-ם) 3235/00 כים-ניר שירותי תעופה בע"מ נ' חברת חשמל לישראל (פסק דין מיום 30/7/13 פורסם בנבו) שנכתבו, אמנם, לפני תקנות המכרזים בעניני מוסדות להשכלה גבוהה , אולם לעניין היות הפגם בלתי מהותי, ניתן להעזר בהם:

"אין זה ראוי ואפשרי לכבול מראש את אופן הפעלת שיקול דעתה של וועדת המכרזים ולהציב לה קריטריונים נוקשים, רק כדי שניתן יהיה ליידע את המציעים אודותם, ובלבד שאמות המידה הבסיסיות יהיו ידועות, גם אם לא הוגדר בדיוק המשקל שיינתן לכל אחת מהן".

עוד אתייחס לעת"מ (חי') 3380/06 נבון, ויספלד ושות', רואי חשבון נ' מדינת ישראל משרד הבריאות (ניתן ביום 9/1/07 פורסם בנבו): המכרז כאן עניינו היה קבלת הצעות לביצוע עבודת ביקורת של דו"חות כספיים בבית חולים רמב"ם בחיפה. אמות המידה לבחירת הזוכה פורסמו בתנאי המכרז, אולם את הקריטריונים על פיהם נבחנו אמות מידה אלה, קבעה ועדת המכרזים לאחר פתיחת המ עטפות. השופט סוקול קבע לענייננו, שעל אף שראוי בדרך כלל לכלול במסמכי המכרז גם את משקלה של כל אמת מידה, הרי "...לעומת זאת, כאשר מדובר באמות מידה הנוגעות לטיב המציע, החשיבות פוחתת. למציע קשה להתאים עצמו לאמות המידה, שהרי אמות מידה כמו ניסיון קודם, שביעות רצון של לקוחות בעבר וכדומה, אינן ניתנות לשינוי (דקל לעיל, ראה עמ' 323-324). מכאן ברי כי בכל הנוגע לפרסום משקלן של אמות המידה הנוגעות לטיב המציע, יש ליתן לוועדת המכרזים גמישות רבה יותר ולאפשר לה להחליט, על פי כללי ועקרונות המנהל הציבורי, אם לפרסם את המשקלות אם לאו. מובן שהחלטת הוועדה שלא לפרסם את משקלן של אמות המידה נתונה לביקורת שיפוטית ככל החלטה של רשות מינהלית". במקרה זה קבע השופט שאמנם בית החולים, בהימנעו מקביעת מבחני עזר מראש וכן מפרסומם מראש, הפר את חובותיו ויש בכך משום פגם בניהול המכרז. למרות פגם זה בניהול ההליך, מדובר באמת מידה הנוגעת לטיב המציע ולא לטיב השירות או המוצר. העדר הפרסום לא בא לשרת מטרה זרה והיחס לכל המשתתפים היה שיוויוני. בסופו של יום נדחתה העתירה, שכן השופט קבע כי אמנם נפל פגם כאמור, אולם לא היה זה פגם המצדיק את ביטולו של המכרז. בית החולים שגה אך לא פעל בחוסר תום לב או בכוונה פסולה והפגם לא פגע בעקרון השוויון.

50. העקרונות בשאלת התוצאות של פגם מהותי או פגם טכני בהליכי מכרז או הצעה נקבעו בבג"צ 504/82 כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', פ"ד לז (1) 651, 655. השופט בך מאבחן שם בין פגמים שונים במכרז כדלקמן:

"נראה לי, כי כללית ניתן לסווג את המקרים על פי הקלאסיפיקאציה הבאה (אם כי מודע אני לאפשרות, שיהיו מצבים שיחרגו ממסגרת זו):
א. אם הפגם בהצעה או בהליכי המכרז נובע ממעשה, שנעשה מתוך כוונה להטעות, או שדבק בו חשד רציני של חוסר תום לב, כי אז הכלל הוא, שדינם של אותה הצעה או של אותו מכרז להתבטל, ואין נפקא מינה, אם המדובר בפגם מהותי או בפגם טכני.
ב. נבע הפגם מטעות בתום לב, והוא במהותו פגם טכני גרידא, חסר משמעות, כי אז לא יגרום, בדרך כלל, לביטול ההצעה או המכרז.
ג. היה הפגם מהותי, וגורם הוא להפרת השוויון בין המתחרים במכרז או לפגיעה בעקרון ההגינות, אז חייב הוא להביא לפסילת ההצעה או המכרז, אפילו נבע ממעשה בתום לב.
ד. אם הפגם הוא מהותי אך נבע מטעות בתום לב (או, מכל מקום, אין לגביו ראיה על חוסר תום לב), ואין הוא עלול לגרום להפרת השוויון או עקרון ההגינות, כי אז תלויה החלטה בנסיבות של כל מקרה, ובסיטואציה זו לא ימהר בית משפט זה להתערב בשיקול דעת ועדת המכרזים, כל עוד החלטתה אינה נראית שרירותית או בלתי צודקת בעליל.
עוד יש להעיר, כי השאלה, אם הפגם נושא הדיון הינו טכני או מהותי, תלויה גם היא, כמובן, בנסיבות ובהערכתו של המחליט בדבר".

השופט אלון קבע בבג"ץ 632/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות, פ''ד לו(2) 673, מתי נראה בפגם במכרז פגם מהותי ומתי יהיה זה פגם שניתן יהיה לקיים את המכרז:

"אך הדין אינו כי כל פגם במעשה מינהלי, יהא אופיו אשר יהא, ותהא מהותו אשר תהא, מביא לפסילת המעשה. החלטת רשות מינהלית בהליכי מכרז היא מעשה מינהלי, וככל שאר מעשי המינהל, אין היא נפסלת בשל כל פגם שנפל בה.
כחוט השני עובר במשפט המינהלי העיקרון כי בהעדר כוונה משתמעת בהוראת חיקוק רק פגם מהותי מביא לפסילתו של אקט מינהלי, ואילו פגם שאינו מהותי, פגם טכני, אין בו כלשעצמו, כדי להביא לפסילת המעשה המינהלי, אלא אם כן הוא כרוך בחוסר תום לב, כוונת זדון או חוסר הגינות מינהלית.
אמת הדבר, קו הגבול בין פגם מהותי לבין פגם שאינו מהותי אינו קל כלל ועיקר, והרי הוא קשור, מטבע הדברים, במטרה הענינית העומדת ביסוד הדין, בתקלה ובנזק שייגרמו לצדדים ולציבור, וכיוצא בהם שיקולים של מדיניות משפטית וסדר ציבורי. לעניננו ניתן לומר כי פגם מהותי הוא פגם הפוגע באחד מעקרונות היסוד של דיני המכרזים, כגון עקרון השוויון והתחרות ההוגנת, ואילו פגם שאינו מהותי הוא פגם שאין בו כדי להביא לפגיעה בעקרונות היסוד".

51. בענייננו, כאמור, לא הונחה תשתית על מנת שניתן יהיה לומר כי הקביעה של ועדת המכרזים לחלוקה פנימית בתוך 15% באה מטעמים זרים, פרט לרצון להגיע להערכה שוויונית יותר ולתת משקל להתרשמות מהמציעים ומנכונות המלצותיהם ומהרחבת הידע על איכות המציעות.
זאת ועוד: אותם תת קריטריונים ננקטו לגבי כל המציעות, כך שלא ניתן לומר שהשיטה היתה בלתי שוויונית. כמו כן, לא שוכנעתי שאם התאמה או המציעות האחרות היו יודעות על הניקוד הפנימי, הן היו משנות את מהלכיהן במכרז. האם התאמה רוצה לומר שהיתה דואגת מראש "לשריין" לה ממליצים שיספרו את שהיא רצתה שהן יספרו! המטרה של וועדת המכרזים היתה להגיע לתוצאה שוויונית יותר, והפגם שנפל באי הפרסום לא פגע במציעות.
ועוד: אם היתה ועדת המכרזים מבססת את מלוא ההערכה של 15% הנקודות על בסיס ההתרשמות הסוביקטיבית מההמלצות הרלוונטיות - נראה שלא היה להתאמה וליתר המציעות שלא זכו, פתחון פה, שהרי הלכה היא כי בדרך כלל לא יתערב בית המשפט בשיקול דעת של ועדות מכרזים "בכל הנוגע להערכת רכיבים סוביקטייבים פנימיים בהצעה, בכלל זה הערכת רכיבים סוביקטיביים בנסיונו או באיכותו של המציע. בהחלטות מסוג זה יתערב בית המשפט רק מקום בו נפל בהן פגם שיסודו בשיקולים זרים או אפליה, או מקום בו הן אינן סבירות באופן קיצוני" (וראו עת"מ (מח' י-ם) 867/07 עתיד רשת מכללות טכנולוגיות בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד החינוך (22/11/07 פדאור.

52. אוסיף לכאן כי אפילו היה ניתן להתאמה מלוא הניקוד עבור ההתרשמות מהממליצים, 10 נקודות, היא עדיין לא היתה זוכה במכרז. ציון זה יעלה לה את הניקוד הסופי ל- 95.67 ואילו מי שזכתה במכרז קיבלה 95.81%. באותו עניין אציין שבסעיף 16ג למסמכי המכרז נכתב כי "... האוניברסיטה תיהיה רשאית בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי שלא לבחור כזוכה במכרז במציע אשר ציון האיכות של הצעתו, כאמור בסעיף 21(ב) נמוך מ-75% מציון האיכות המירבי" (ההדגש בקו, לא במקור). יצויין כי התאמה קיבלה לגבי הערכת האיכות קרוב ל-59% מתוך 15% (8.84 נקודות מתוך 15). אף עובדות אלו, מראות כי בנסיבות, העדר הפרסום איננו פגם מהותי המצדיק את ביטול זכייתה של כפיר בטחון או את החזרת ההצעות לועדת המכרז על מנת להעריכן מחדש.

53. לסיכום הסוגיה שעסקתי בה בפרק זה, אני סבורה, שהעדר הפרסום לגבי החלוקה לתת קריטריונים, איננה פגם מהותי, המצדיק את ביטולו של המכרז בנסיבות מקרה זה, מהסיבות שהבאתי לעיל.

ההתקשרות לממליצים - כלום ההליך היה פסול:
54. התאמה טענה כי לא היה מקום להסתפק בממליץ אחד, שכן היא הגישה חוות דעת של כ-28 ממליצים.
תשובת האוניברסיטה היתה שהיא בחנה מתוך ההמלצות שהוגשו רק את אלו שנראו לה כמתייחסות לעבודות בעלות אופי דומה לאלו שהיא ביקשה לרכוש במכרז. בעניינה של התאמה, הממליצה היחידה שהתאימה לנתונים אלו היתה, לעמדת האוניברסיטה, רשות שדות התעופה, לה ביצעה התאמה עבודה דומה של אבטחה ובהיקף דומה. יתר הממליצים קיבלו שירותים כמו שמירה בבית ספר. הבדיקה עם הממליצים נעשתה על-ידי דסה. האוניברסיטה טענה, כי לדסה ולסנדר נסיון עתיר שנים בתחום הבטחון והבטיחות. דסה בדק לגבי כל אחת מהמציעות בהליך מדוקדק ויסודי שארך מס' ימים. הוא פנה אל הממליצים וביקש מידע. כאמור, דסה מצא לגבי התאמה כי מתוך 28 המלצות, רובן אינן רלבנטיות לסוג העבודה הנדרש והיקף השירותים. למעט שדות התעופה, אשר צויינה כחמישה ממליצים שונים (עבודת התאמה בחמישה פרוייקטים שונים אצל שירות התעופה), הממליצים העסיקו את התאמה בעיקר בשמירה בבתי ספר עבור עיריות שונות וכן לקוחות נוספים שהיקף העבודה בהם עשתה אותם לבלתי רלוונטיים. דסה לא הסתפק בכך ופנה לאינטרנט לבדוק אם יש ממליצים נוספים שעבדו עם התאמה, ולאחר פניה אליהם התברר כי הם לא מקבלים שירותי בטחון אלא נקיון בלבד. לכן ציין דסה כי "לא אותרו ממליצים נוספים".

55. באשר לבירור עם שדות התעופה, דסה פנה ליועצת המשפטית שלה, ומשהיא ענתה לו שאין לה את המידע הדרוש, פנה דסה אל רחמים דסה, רמ"ח אבטחה היקפית של רשות שדות התעופה, והלה מסר לו כי יש בעיות רבות באופן מתן השירותים על ידי התאמה ,לרבות ביגוד, הסעות, קושי בגיוס כח אדם, עובדי בטחון לא חמושים, שלא עברו קורס מאבטחים וכן כי " תחילת הפרוייקט היתה עם קושי רב", והעניין "טרם התייצב" "משתדלים אך לא מספיק טוב". הועדה התרשמה כי כאשר מדובר בגוף בהיקף כה גדול, אין התאמה יכולה למלא את תפקידה זה באופן בו יכולה כפיר בטחון לעשותה.

56. האוניברסיטה הסבירה שיתר הפרוייקטים שבוצעו ברשות שדות התעופה, לא היו מסוג השירותים שנדרשו במכרז: שירותי מזהים ומשקפים בנמל התעופה, שירותי סורקים, שירותי "בידוק בטחוני" - כל אלו אינם רלוונטיים לטענת העותרת לשירותים שהיא הזמינה; מאבטחים מתחום האבטחה הפיסית, חמושים, בוגרי קורס מאבטחים על פי הנחיות המשטרה. גם ההיקף של העבודות הנוספות שבוצעו ברשות שדות התעופה, לא היו בהיקף הנדרש על פי המכרז.

57. לא מצאתי העדר תום לב בהחלטה לפנות רק לממליצים , שמההמלצות שלהם עלה כי הם קיבלו שירותים דומים. לא מצאתי אף העדר תום לב בכך שלגבי חלק מהמציעות מספר הנבדקים היה גבוה יותר. אצל המציעות, שלגביהן נעשתה הבדיקה עם יותר ממליץ אחד, היו יותר מציעים מהסוג שדסה חשב לנכון לבדוק. זאת ועוד: האוניברסיטה לא התחייבה לבדוק את כל המציעים. היא יכלה להפסיק לברר, אם מהשיחה עם ראשון הנבדקים על ידה עלה כי היתה התרשמות גרועה מהמציע, כפי שהיתה חוות הדעת בשיחה עם קב"ט שדות התעופה. התנהלות מעין זו היא בתחום שיקול דעתה של ועדת המכרזים, באמצעות דסה, שהוצג כאיש מומחה בבטחון, בעל שנות נסיון. השופטת רות רונן בעת"מ 103/09 מר ושות נ' עיריית גבעתיים ואח' (13/2/11 נבו ) כותבת כי השאלה אם הפרוייקטים דומים די לפרוייקט נשוא העתירה, לצורך הניקוד בפרמטר הנסיון, היא שאלה מקצועית, שאל לו לבית המשפט להתערב בה.

58. עוד טענה התאמה, כי נערך בירור נוסף בטלפון בין סנדר לבין קב"ט מטעם העיריה, יוסף כהן, שתצהיר מטעמו הוגש לבית המשפט, ובשיחה זו ניתנה חוות דעת חיובית על שירותיה של התאמה לעיריה. תשובת סנדר היתה שאם התקיימה שיחה כזו, היא היתה בדרך אגב בלא כל קשר למכרז, אלא לצורכי בירור תוכנה מסויימת שהופעלה במוקד, כאשר התנהלו מספר שיחות חולין שלא בענייני המכרז. יוסף כהן כתב בתצהירו כי בעבר שימש כקצין בטחון בעיריה ועתה הוא משמש כמנהל מוקד 106, וכי היתה שיחה עם מר שאול סנדר, ששאל אותו מה דעתו על התאמה. הוא ענה לו כי הם מצויינים ולא היו להם בעיות מיוחדות איתם. בתצהיר אין ציון מתי היתה השיחה ומה היתה מטרתה. בנסיבות אלו, יש לקבל את עמדתו של סנדר כי הוא לא ערך בירור עם יוסף כהן לגבי תיפקודה של התאמה בעיריה.

59. נטען כי דסה לא התייחס באופן שיוויוני בעת בדיקת השיחות שכן, הוא לא שאל את הממליצים, עמם שוחח, לפי שאלות זהות וקבועות מראש והוא אף שוחח לא עם מספר שווה של ממלצים לגבי כל אחת מהמציעות.
אמנם רצוי היה כי השאלות יהיו לפי ראשי פרקים קבועים מראש, אולם התאמה, כאשר חקרה את דסה בעניין זה, ודסה ענה כי השאלות במהותן היו דומות לגבי כל הנשאלים.
מהתשובות שנרשמו על ידי דסה , לא עולה שוני מהותי בשאלות. יש גם לזכור כי השאלות מתפתחות בהתאם לכוון השיחה. בנסיבות אלו, אפילו לא הועלו השאלות מראש על הכתב, לא הוכח העדר שוויון או כוונה להטות, ואין מקום להתערב מנימוק זה בתוצאות המכרז.
העדר מידע במסמכי המכרז שיש צורך בהמלצות שמשקפות מתן שירות בממדים דומים.
60. נטען כי היה על האוניברסיטה לפרסם במסמכי המכרז שיש להגיש המלצות רק של מקבלי שירותים בהיקף ובאופי זהה. משקיבלה האוניברסיטה בבחינת תנאי הסף גם המלצות אחרות, לא היה מקום להסתמך רק על ההמלצות של מקבלי השירותים בהיקף ובאופי זהה.
הטען אף כי האוניברסיטה דרשה (סעיף ח(11) למסמכי המכרז) כי יצורפו למכרז " המלצות עדכניות חתומות בידי הממליץ והכוללות את תאריך ההמלצה, אישורים ותעודות בדבר נסיון המציע במתן שירותי אבטחה ושמירה ב-4 שנים שקדמו למועד הגשת ההצעות". כעולה מהסעיף המצוטט, לטענת המציעות, לא היתה העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il

^
X

חיפוש פסקי דין:

אופנה ובגדים קרובים אל בת הרים, צפת, ישראל | טיסנים ועפיפונים קרובים אל Unnamed Road, Beit HaGadi, ישראל | עישון קרובים אל 96, עוזה, ישראל | יציקה קרובים אל שדרות משה סנה 780, אשדוד, ישראל | בתי כנסת קרובים אל אסא 41, קרית גת, ישראל | חשמל קרובים אל 64, פדויים, ישראל | היפנוזה קרובים אל ויקטור מנביץ', נהריה, ישראל | עץ קרובים אל 89, צפת, ישראל | אבלות קרובים אל יוסף קארו 40, פתח תקווה, ישראל | מדרגות קרובים אל דניאל 4, פרדס חנה כרכור, ישראל | מידע עסקי קרובים אל יהודה הלוי 353, שדרות, ישראל | חממות קרובים אל Unnamed Road, Nahariyya, ישראל | מיטות עיסוי קרובים אל זלמן שז"ר 191, בית שאן, ישראל | רואי חשבון קרובים אל הרב קוק 1-11, אור עקיבא, ישראל | יציקה קרובים אל יובל יניב, קרית שמונה, ישראל | קולנוע קרובים אל וייצמן 39, תל אביב יפו, ישראל | אלקטרואופטיקה קרובים אל בלה וקסנר, אשקלון, ישראל | מחצבים קרובים אל דקל, בית שאן, ישראל | גגות קרובים אל אלמגור 5, תל אביב יפו, ישראל | גרפיקה קרובים אל שדרות רוברט סולד 26, קרית ים, ישראל | רופא שיניים דוקטור נבריסקי עמרי בתל אביב - יפו | מחצבים נגב מינרלים תעשייתיים בע"מ בעומר | מכונות מזון בן דור זהר דליה בנטעים | זיווד אלקטרוני תאודור סלזן בירושלים | מכניקה עדינה רוגו יעוץ הנדסי ברמת גן | מכונות משחק Play game בחיפה | חתמים י.א.צ. השקעות ונכסים בתל אביב - יפו | ספורט החופש לנוע בחיפה | סופרמרקט מעלות החרמון מסחר שיווק ותעשיה בע"מ בטובא-זנגריה | מאפיה מאפית אחדות חיפה בע"מ בחיפה | כלכלה סאטורן ניהול והחזקות (1992) בע"מ בתל אביב - יפו | דודים שביט דודי שמש בחולון | אביזרי אופנה סלון אירנה בירושלים | תיירות ד"ר גרין חוות בריאות ונופש בע"מ בעין יהב | רפואה ד"ר איל קליש ברמת השרון | בית מרקחת "תל גנים" שמש יחזקאל בגבעתיים | חנות קסטרו - גברים בנס ציונה | מהנדסים מכלין יהודה בחיפה | שערים שרונית בפורת | אופניים טל וקובי - ציוד ואביזרים בתל אביב - יפומחירון חומרי איטום ובידוד תרמי | מחירון עבודות עפר | מחירון חומרים לעבודות טיח | מחירון מתקני חשמל | מחירון כלונסאות ואלמנטי סלארי, לביסוס מבנים ולדיפון | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון עבודות טיח | מחירון עבודות אינסטלציה | מחירון גינון והשקיה | מחירון עבודות מינהור | מחירון ציוד מטבחים ציבוריים | מחירון עבודות בטון בשלד המבנה | מחירון כלונסאות ואלמנטי סלארי, לביסוס מבנים ולדיפון | מחירון עבודות בטון בשלד המבנה | מחירון מתקני חשמל | מחירון מתקני מיזוג אויר | מחירון עבודות בטון בשלד המבנה | מחירון מתקני חשמל | מחירון אגרגרט מחצבה | מחירון מתקני חשמל | מחירון דחיקת צינורות בטון/פלדה | מחירון הגנה על ריצוף קיים | מחירון דלתות אלומיניום | מחירון איטום רצפות | מחירון שתילת דשא והנחת דשא סינטטי | מחירון ארונות לשירותי אורחים ולאמבטיה עם כיורי משטח | מחירון תערובות מלט לריצוף וחיפוי | מחירון שערים מרשתות מרותכות | מחירון טיח פנים לממ"ד | מחירון משאבות ביוב | מחירון דבקים אבקתיים לריצוף וחיפוי | מחירון צינורות פלסטיים | מחירון תערובות ביטומניות לסלילה | מחירון ריצוף | מחירון מאגר מחירי בניה ותשתיות מהדורת 03/2016 (מחירי 02/2016), מחירי חומרים | מחירון שוחות בקרה לביוב | מחירון גילוי פריצה | מחירון משטפות עיניים, מקלחות ביטחון וברזים לתעשייה ומעבדות | מחירון צבעים אטומים לעץ ולמתכת | מחירון ברזי כיבוי אש | מחירון כנפי דלת | מחירון בדיקות מעבדה לאבנים וחוזק הדבקות | מחירון חלון מסתובב אופקי, חלון מסתובב אנכי (מתהפך | מחירון מאגר מחירי בניה ותשתיות מהדורת 03/2016 (מחירי 02/2016), מחירי חומרים | מחירון מערכת סינכרון | מחירון ה ע ר ה: ראה פירוט הסעיפים בפרק 51 | מחירון בידוד אקוסטי לצינורות ניקוז | מחירון איטום קירות ביריעות ביטומניות משוכללות ויריעות H.D.P.E | מחירון דלתות עץ, דלתות וחלונות מתכת עם זכוכית | מחירון פרגולותבפני כב' השופט אברהים בולוס המבקשת: משטרת ישראל -תחנת משגב נגד המשיבים: 1. אמיר חלאילה 2. אייד ח | בפני כב' השופטת דנה מרשק מרום מבקשים 1. מדינת ישראל נגד חשודים 1. מאיר בן שמעון 2. אפרים נפתלי 3 | החלטה בתיק ע"א 7369/11 בבית המשפט העליון ע"א 7369/11 לפני:כבוד השופטת א' חיות המערערים:1. | בפני כב' השופט אלדד נבו תובע גנדי זץ נגד נתבעים 1.הפניקס חברה לביטוח בע"מ 2.נינה ארוטיוניאן | בבית המשפט העליון רע"א 1511/01 - א' בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער: אהרון בוחסירה נגד | ועדת ערעור לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד – 1954 בשבתה בהיכל המשפט בבאר שבע בית משפט השלום ב | בפני כב' השופטת כוכבה לוי תובעים אורן צורן נגד נתבעים זיאד שעאר החלטה תיק זה קבוע לישיבת הוכחות | לכבוד לשכת הוצל"פ עכו רח' יהושפט 15, עכו, 24513 הנדון: עיקול על כלל נכסי החייב לפי צו בתיק: | בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"ק 12807-10-11 דוניה בנין פיתוח וגמר בע"מ נ' דניה סיבו | 08 ספטמבר 2013 לפני: כב' השופטת מיכל פריימן המבקש: אנוור מריסאת - המשיבים: 1. ח'אלד ג' | בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 39471-06-11 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אבו טאהא ואח&# | בפני כב' השופטת רות וקסמן המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשם ליפלבק לאונטי <#1#> נוכחים: ב"כ | בפני כב' השופטת עירית הוד תובעים באסם ח'ראבנה נגד נתבעים 1.עוגנים ברמות בע"מ 2.נכסי כלל | בית משפט השלום בתל אביב - יפו 13 נובמבר 2011 ת"א 56990-11-10 המוסד לביטוח לאומי נ' מנורה מב | בית משפט השלום בחיפה תא"מ 27728-11-09 מוסך ת.מ.ר. ואח' נ' גרשון חברה לעבודות עפר כבישים | לפני כב' השופט אלכס קוגן מספר תהליך: 1 הודעה על מסמכים נדרשים בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 24 דצמ | בפני כב' הגורם שיפוטי בתיק תובעים 1. עירית ירושלים נגד נתבעים 1. ג'רוסלם קייטרינג אנד בייקרי | מספר בקשה:1 בפני כב' סגן הנשיא, השופט נווה ערן תובעת סבטלנה בולשקוב נגד נתבעים 1.שלמה גבאי 2.הרא | החלטה בתיק רע"פ 4919/13בבית המשפט העליון רע"פ 4919/13 לפני:כבוד השופט א' שהם המבקש:שי ידרמ | החלטה בתיק בג"ץ 1530/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1530/07 - ג' בפני | בית משפט השלום בירושלים רע"צ 54247-12-11 ראובינוף נ' כונס נכסים תיק חיצוני: 0333882081 בפני | בפני כב' השופטת נגה שמואלי-מאייר מבקשים 1. מדינת ישראל נגד משיבים 1. הרצל ממן (עציר) תסקיר בהתאם | בפני כב' השופטת בטינה טאובר בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 להלן: "הפקו