מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

בפני
כב' השופט יונה אטדגי

התובעת:

לד אביבים בע"מ
ב"כ עו"ד רועי סלוקי

נגד

הנתבע:

בנק הפועלים בע"מ
ב"כ עו"ד נחום הופטמן

פסק דין

התביעה ותמצית טענות הצדדים:
1. ביום 18.10.12 פתחה התובעת, חברה העוסקת במתן הלוואות, חשבון בנק אצל הנתבע, בסניף בן-יהודה ת"א (להלן – החשבון, הסניף, בהתאמה).
ביום 21.10.12 פנתה מנהלת הסניף, ענת חרזי, למנהל התובעת, אייל סיטהכל, והודיעה לו כי עליו להפסיק את הפעילות בחשבון.
ביום 28.10.12 סגר הנתבע את החשבון.

2. בתביעה זו עותרת התובעת למתן צו הצהרתי, לפיו הנתבע פעל שלא כדין בסגירת החשבון, ולמתן צו שיורה על פתיחת החשבון ושיאפשר את פעילות התובעת בו.
הנתבע מתנגד למתן הצווים המבוקשים, ולטענתו סגירת החשבון נעשתה כדין.

3. בבסיס טענות הנתבע עומדת הטענה, כי מנהל התובעת, סיטהכל, הסתיר ממנו מידע, מסר לו מידע מוטעה, וכי על פי המידע שברשותו קיים חשש שהת ובעת מבקשת לפעול בחשבון לפעילות אסורה של הלבנת הון.
התובעת מכחישה את הטענות שהועלו נגדה, טוענת כי מסרה לנתבע את כל המידע שהתבקש על ידו, כי לא מסרה כל מידע מוטעה, וכי אין כל בסיס לטענות ולחששות שהועלו נגדה.

דיון
כללי
4. המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית לעניננו היא הוראת סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981:
"2. חובה לתת שירותים מסויימים
(תיקונים: התשנ"ב, התשנ"ט)
(א) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:
......
(2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:
א. החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;
ב. הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;"

פרופ' ריקרדו בן-אוליאל, דיני בנקאות (חלק כללי), עמ' 68-69:
"סעיף 2 בא להטיל על תאגיד בנקאי את החובה הסטטוטורית לתת שירותים מסויימים. וזאת משום ששירותים אחדים התייחדו לתאגידים בנקאיים, ולא ניתן להם החופש לסרב לתת שירות מבלי שתהיה סיבה סבירה לכך. אף על פי כן, ועקב קביעתו המפורשת של המחוקק, הבנקים עדיין יכולים לסרב לתת את השירות.
......
בקיצור, ניתן לקבוע כי אין הבנק יכול לסרב לקבל הצעתו של לקוח לגבי מתן שירות מן השירותים הנזכרים בסעיף 2, אלא אם כן יהיה הסירוב בגדר של "סירוב סביר"."

וראו גם: גלעד נרקיס, עו"ד ומירב מור, עו"ד, חובות החלים על הבנקים (כרך א'), עמ' 266-268.

5. כב' השופט בנימין ארנון אימץ את גישתו של פרופ' בן-אוליאל בפסק דינו בה"פ (מרכז) 11043-12-08 קפלן שיווק בשר בע"מ נ' בנק אגוד לישראל בע"מ (23.4.09, פורסם בנבו).
בהתייחסו להוראת סעיף 2 נכתב (ההדגשות במקור) :
"הוראה זו כוללת הסדר מיוחד המטיל על תאגיד בנקאי חובה סטטוטורית לספק שירותים מסויימים שיוחדו לתאגידים בנקאיים, כאשר בין השירותים הללו נמנית החובה לנהל חשבונות של לקוחות. מכלל הלאו המופיע ברישא של סעיף 2(א) הנ"ל ניתן לשמוע את ההן: תאגיד בנקאי רשאי לסרב ל יתן את השירותים המנויים בסעיף ובלבד שמדובר בסירוב סביר. בענין זה שותף אני לדעתו של פרופ' ריקרדו בן אוליאל, אשר מצאה ביטוי בספרו "דיני בנקאות" (חלק כללי, תשנ"ו-1996), עמ' 433 (להלן: בן אוליאל), לפיה: "הן הדין הכללי והן ההסדר החקיקתי המיוחד מרשים לבנק לסגור את חשבון הלקוח לאחר שמצא סיבה סבירה לכך" (ההדגשה אינה במקור – ב.א.). "

בהמשך דן כב' השופט ארנון בשאלת נטל ההוכחה:
"הצדדים בתיק שלפני חלוקים בשאלה על מי מוטל הנטל להוכיח את קיומם או אי-קיומם של התנאים המפורטים בסעיף 2 לחוק הבנקאות. בענין זה, ובהתחשב גם בחובה הסטטוטורית המוטלת על המשיב לאפשר המשך ניהולו של חשבון הנמצא ביתרה קרדיטורית בנסיבות בהן הלקוח לא הפר, לכאורה, את ההסכם שנכרת בינו לבין הבנק – מקובלת עלי עמדתה של המבקשת לפיה במקרה בו סירב תאגיד בנקאי לספק את אחד השירותים המנויים בסעיף 2(א), רובץ על כתפיו נטל ההוכחה כי סירובו זה היה סביר.

אני סבור כי מאחר והתאגיד הבנקאי הוא הגוף המסרב להעניק ללקוחו את השירותים נשוא המחלוקת, על אף שלכאורה הוא מחויב לתיתם, הרי שאם ברצונו להחריג עצמו מהחובה הסטטוטורית הזו המוטלת עליו – הוא זה החייב בהוכחת ההצדקה לכך, דהיינו בהוכחת סבירותו של הסירוב. מסקנה זו מתחזקת בהתחשב גם בכך שהנימוקים והשיקולים שהובילו להחלטה בדבר הסירוב מצויים בידיעתו של המשיב."

בנסיבות הענין שנדון בפניו הגיע כב' השופט ארנון למסקנה, כי היה לבנק יסוד סביר להניח כי פעילות המבקשת בחשבון הבנק עלולות להיקשר בפעילות של הלבנת הון אסורה ודחה את תביעתה להורות על חידוש החשבון שנסגר.
למסקנה דומה לפיה החלטת הבנק לסגור את החשבון עמדה במבחן הסבירות הבנקאי, הגיע גם כב' השופט יוסף בן-חמו בהחלטתו בה"פ (נצ') 20680-02-13 צקר בונה הצפון לעבודות בניה ושיפוצים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (21.2.13, פורסמה בנבו).

לעניננו
6. אני מצטרף, בכל הכבוד, לניתוח המשפטי של הסוגיה, כפי שהובאה בספרות ובפסיקה דלעיל, אך בנסיבות המקרה דנן, אני סבור כי הנתבע לא הרים את הנטל המוטל עליו, להוכיח כי סגירת החשבון נעשתה במבחן הסבירות הנדרש.
לצורך כך אני נדרש כמובן לניתוח הראיות שהובאו בפני.
אקדים ואומר, כי הנתבע הרבה לטעון ולרמוז לפעילות בלתי כשרה של התובעת בתחום הלבנת ההון, אך כשל לחלוטין בהוכחת טענותיו, ולו גם במבחן ההסתברות המינימלי הנדרש במשפט האזרחי, נמנע בצורה תמוהה ובולטת מהעדת העדים הרלבנטים ובחר להעיד במקומם עֵד שהודה במפורש כי כל ידיעותיו שאובות מאחרים וכי אין לו כל ידע אישי בנדון.

7. קדמו לפתיחת החשבון מספר פגישות שנערכו בסניף בין סיטהכל ובין חרזי, במהלכן התבקש סיטהכל למסור מידע בדבר מטרת פתיחת החשבון, פעילות החברה וכיו"ב, ובעקבותיהן מסרה התובעת לנתבע מסמכים שונים שהתבקשו על ידו, בכללם: אישור רו"ח החברה, מאזן שנתי (לשנת 2010), העתק מסמכי ההתאגדות ופרוטוקול הנהלת החברה המאשר את פתיחת החשבון (נספח ב'. הנספחים הם לתצהירו של סיטהכל, אלא אם יצוין אחרת), כמו כן מולא "שאלון הכר את הלקוח" (נספח ג').
גם לאחר שהתובעת קיבלה הודעה על סגירת החשבון נערכה פגישה בסניף בין סיטהכל ובין חרזי ועובדת נוספת של הנתבע, בשם רינת פרדלין (סעיף 28 לתצהיר אלמליח, העד מטעם הנתבע). והנה, בעוד שסיטהכל העיד אודות המפגשים הללו ותוכנם, לא העיד איש מטעם הנתבע שנטל חלק בהם.
גם פקידת הנתבע ח יננית תם, שמילאה את השאלון הנזכר, לא העידה.

8. העד היחיד מטעם הנתבע היה משה אלמליח, המשמש כסגן מנהל מחלקת הלבנת הון בבנק הפועלים.
אפתח בעדותו בבית המשפט (עמ' 13-23). זו היתה מביכה, ואלמליח הודה למעשה כי הוא אינו יודע מאומה בעצמו וכי כל ידיעותיו הן מדברים שנמסרו לו על ידי חרזי, עובד שלו בשם מקסים בוזגלו, שאף הוא לא העיד, וב"כ הנתבע בעצמו.
לדוגמא, הנה קטע אחד מעדותו (עמ' 17):
"ש. אשר שבטרם החברה פתחה את החשבון הבנק דרש ממנה להביא מידע.
ת. לא ידוע איזה מידע הסניף קיבל בעת פתיחת החשבון, או לפני פתיחת החשבון.
ש. אתה יודע מה הבנק ביקש מהחברה לפני פתיחת החשבון?
ת. לא יודע.
ש. אתה יודע אם החברה נתבקשה לתת איזה מידע ולא מסרה אותו?
ת. לא יודע."

ברור, אם כן, שאין כל ערך לעדותו זו, ובכפוף להערה זו אבחן להלן את הטענות שפורטו על ידו.
9. הטענה הראשונה היא, שבעוד שסיטהכל מסר לנתבע שהתובעת עוסקת רק במתן הלוואות לשכירים ואנשים פרטיים עד 10,000 ₪ בלבד, הוברר מפרסום בעתון (נספח 1 לתצהיר אלמליח), שהיא נותנת הלוואות גם לעסקים, ללא הגבלת סכום, וכי היא עוסקת גם במתן שירותי מטבע (סעיפים 3-5 לתצהיר אלמליח).
טענה זו הפרכה במלואה בעדותו:
א. אלמליח נשאל מנין שאב את הנתונים בדבר הגבלת הסכום של 10,000 ₪ והשיב (עמ' 15):
1- מדברים שמסרה לו חרזי, 2 – מאישור רואה החשבון.
חרזי לא העידה, ואילו באישור רואה החשבון (נספח ב') לא מצוינת הגבלת סכום.
ב. ב"שאלון הכר את הלקוח" צוין מפורשות: "לקוחות עיקריים: לקוחות פרטיים ועסקיים", כך שהטענה שסיטהכל מסר כי מדובר בלקוחות פרטיים בלבד איננה נכונה.
ג. בפרסום בעתון אין כל אזכור לעיסוק בשירותי מטבע.
אלמליח נשאל והשיב כך (עמ' 16):
"ש. ממה הסקת שמדובר בשירותי מטבע?
ת. זה מה שכתב העורך דין".

10. סיטהכל לא נחקר כלל בדבר ההגבלה לכאורה של 10,000 ₪ ובדבר שירותי מטבע חוץ. הוא נדרש רק להסביר מדוע באישור רואה החשבון (נספח ב') נכתב "כי החברה עוסקת במתן הלוואות כנגד שיקים אישיים" והאם אין משתמע מכך שמדובר בשיקים של אנשים פרטיים בלבד ולא בשיקים של חברה, והשיב (עמ' 10-11), כי כוונתו היתה לכך שבחשבון יופקדו שיקים של נוטלי ההלוואות עצמם ולא של צדדים שלישיים.
כך הסביר גם רו"ח אייל בן יהונתן, החתום על המסמך האמור (עמ' 23-24):
"ש. מציג לך מכתב שלך מ-10.10.2012, נספח ב' לתצהיר סיטהכל, זה שלך?
ת. כן.
ש. למה הוצאת אותו?
ת. בעקרון כדי שיהיה רשיון בנש"מ זה למי שמנכה שיקים של צד ג'. היות והחברה הזאת אינה מנכה שיקים של צד ג' היא לא חייבת באישור נש"ם. הסברתי שהיות והחברה נותנת הלוואות נגד שיקים אישיים, שזה שיקים של מי שמקבל את ההלוואה, למשל אדם קיבל מאה אלף שקל, והוא נותן שיק של מאה וחמש אלף שקל, השיק לא יכול להיות של מישהו אחר, אלא של האדם עצמו שלקח את ההלוואה. זה החוק.
ש. מי ביקש ממך לכתוב את הניסוח של שיקים אישיים?
ת. לא זוכר מי ביקש. אני מכיר את הענף. עבדתי 11 שנה ברשות המיסים, עבדתי במחלקת החקירות. אני מכיר את המדיניות, אני מכיר את הענף הזה. אני יודע מה המבחנים. כתבתי אותם לפי דעתי אף אחד לא ביקש מהם.
ש. לא כתבת שיקים של הלווה, אלא שיקים אישיים. למה?
ת. הסברתי. אישיים של מקבל השירות. הוא לא נותן שיקים של צד ג'. הגדרה של הלבנת הון שמחייבת אישור נשם מתייחסת לניכיון. ניכיון כך אני מבין אדם לא יכול לנכות שיקים של עצמו בבנק, במילים אחרות זה קיבלת הלוואה או מסגרת, לכן כאשר אדם מביא שיקים של עצמו זה לא מוגדר ניכיון, ולכן לא צריך אישור נש"מ."

יצוין, כי אלמליח אישר בעדותו (עמ' 16), כי למתן ההלוואות בלבד (להבדיל משירותי מטבע ושירותי ניכיון) אין צורך בקבלת רישיון.

11. סיכום הדברים הוא, כי לא היתה כל הטעיה מצד סיטהכל בדבר המידע שנמסר לנתבע, אודות פעילותה של התובעת.
יצוין, כי עצם עיסוקה של התובעת במתן הלוואות חוץ בנקאיות לא רק שלא הוסתר, אלא גם צוין במפורש, והנתבע לא ראה בכך מניעה לפתיחת החשבון אצלו.

12. הטענה השניה היא, שסיטהכל הציג עצמו כמי שאין לו כל מגבלה בניהול חשבון בנק וכי הוא בעל המניות ובעל השליטה בתובעת, ואחר כך הוברר מתוך תדפיס דו"ח רשם החברות (נספח ז' לתצהיר אלמליח) שהוא הוכרז על ידי ההוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים, כי מי שחתום על הדו"ח הכספי של החברה הוא בנו ליעד בן ה-19, וכי גם מספר הח.פ. שצוין בדו"ח הכספי הינו של חברה אחרת.
גם הטענות הללו אינן יכולות להצדיק את סגירת החשבון:
א. סיטהכל הוא שמסר את דו"ח רשם החברות הנזכר לנתבע בתוך כל המסמכים שהתבקש להביא (סיטהכל, עמ' 8-9). כלומר, דבר זה לא הוסתר והנתבע לא ראה בכך מניעה לפתיחת חשבון.
יצוין, כי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 אינו אוסר על חייב מוגבל באמצעים לפתוח חשבון, וגם ה הגבלות המפורשות בו צריכות להיות מוטלות בצו על ידי רשם ההוצאה לפועל (סעיף 369 (א)).
מכל מקום, גם הכרזה זו בדבר היותו חייב מוגבל באמצעים הוסרה, לכל הפחות מחודש ינואר 2013, כמוכח מהדו"ח המעודכן שצורף לתצהירו של סיטהכל (נספח ט') ומעדותו (עמ' 9).
ב. ליעד חתום אמנם על הדו"ח הכספי לשנת 2010, כיוון ששימש אז כמנהל התובעת (רו"ח בן-יהונתן, עמ' 24-25), אך אייל סיטהכל מונה כמנהל החברה ביום 17.7.12 (נ/1), כך שנכון לעת פתיחת החשבון הוא היה אכן מנהלה.
בניגוד לנטען על ידי הנתבע, בשאלון "הכר את הלקוח" (נספח ג'), סיטהכל לא הצ היר שהוא מנהל את החברה מזה 3 שנים, אלא רק שהוא "מעורב בעסק", והצהרה זו היתה נכונה, כפי שהעיד רו"ח בן-יהונתן (עמ' 24 למטה).
ג. באשר למספר הח.פ. השגוי שהופיע בדו"ח הכספי של התובעת לשנת 2010, הסביר רו"ח בן-יהונתן שכתב דו"ח זה, כי "מדובר בטעות סופר גרידא שמקורה בשגגה במשרדנו. המספר שנרשם בדו"חות הכספיים הוא מספרה של חברת ח.ב.א. השקעות ופיתוח בע"מ, שהינה חברה אחרת לה מעניק משרדנו שירותים" (סעיף 4 לתצהירו), וכן הוסיף (סעיף 5): "הריני להצהיר ולאשר, כי מלבד טעות הסופר כאמור לעיל, הדו"חות הכספיים תקינים וכל המידע הכלול בהם אכן מתייחס לחברה ולביצועיה הכספיים בשנת 2010" (ורא ו גם עדותו בנדון, עמ' 25).

13. טענה נוספת היא שסיטהכל הסתיר את העובדה שהוא ניהל בעבר שתי חברות למתן הלוואות "בשוק האפור" (סעיפים 16-18 לתצהיר אלמליח).
סיטהכל העיד (עמ' 8), כי לא נשאל כלל על כך, וכי עבד באותן חברות כשכיר, אך הוא לא היה בעליהן או מנהלן.
הנתבע לא הוכיח, מתוך מרשם החברות למשל, שסיטהכל היה הבעלים של החברות הנזכרות, הגם שמתוך פסק הדין שצורף (נספח ה' לתצהיר אלמליח) ניתן ללמוד על כך שהוא שימש כמנהל אחת מהן.
יצוין, כאמור, שהתובעת לא הסתירה את מטרת פעילותה: מתן הלוואות חוץ בנקאיות.

14. אלמליח טען גם טענה נוספת, שאילו היתה מוכחת, היתה יכולה לשמש הצדק סביר לסגירת החשבון (סעיף 11 לתצהירו):
"כמו כן העלתה הבדיקה, כי מר סיטהכל ובשמו הקודם מר אייל מור, נחשד בעבר בעבירות הונאה, מרמה וזיוף הקשורות בניכיון שיקים ומתן הלוואות בשוק האפור".
הנתבע לא סיפק כל ראיה לטענה חמורה זו.
אלמליח נשאל והשיב כך (עמ' 20-21):
"ש. סעיף 11 לתצהירך אתה מציין שהבדיקה שערכתם, בדיקת הנאותות המורחבת , "נחשד בעבירות הונאה..". יש לך אסמכתא?
ת. עורך הדין יש לו אסמכתא.
ש. הפנה לאסמכתא במסמכים שאתה צירפת לתצהירך.
ת. לי אין את המסמך.
.......
ש. מר סיטהכל הואשם באיזה עבירות?
ת. מירמה והונאה.
ש. הראה אסמכתא להאשמה זו. שהיא מאד חמורה.
ת. לעורך הדין יש אסמכתא."

כן יצוין, כי בפסק הדין היחיד שצורף (ת.א. (שלום ת"א) 21261/05 קנבסקי נ' ליידיס פליין 2003 בע"מ) דווקא נדחתה תביעת הלווים שהוגשה נגד החברה המלווה, ובוודאי שלא מוכח ממנו כל מרמה.

15. הנתבע הרבה בכל כתבי טענותיו להפנות להוראות מתוך חוק איסור הלבנת הון, תש"מ-2000, לצווים שהוצאו מכוחו וכן להוראה מס' 411 של המפקח על הבנקים בדבר בדיקות שצריך הבנק לעשות בהקשרים אלה ולאמצעים שהוא מחויב לנקוט בהם כדי למנוע הפרתו של החוק, אך מלבד ציטוט הוראות החוק וההוראה הנ"ל, הנתבע לא הראה כיצד ניתן ליישם אותן , הלכה למעשה , על ענייננו.

16. מעדותו של אלמליח עולה כי הבירור היחיד שנעשה בנוגע לתובעת ולסיטהכל היה באמצעות עיון בתכנת "התקדין", אך למרבה המבוכה אלמליח לא ידע אפילו לומר מה הופק מאותה בדיקה.
(עמ' 13-14):
"ש. איזה נתונים היו לכם?
ת. יש לנו את ת.ז. של הבן אדם, שהוא גם מורשה חתימה, נכנסנו לתקדין, לאתר, וגילינו שהוא יש לו עבר לא טוב, וזה חיזק את מתן ההחלטה.
ש. הגדר מה זה עבר לא טוב
ת. היו שם תיקים משפטיים. אני לא נכנסתי לזה. גם בדקנו מעבר לזה שעו"ד גילה עוד דברים נוספים על הלקוח. ההחלטה שמצאנו את כל הנושא של מה שהיה בתקדין, ענת חרזי אמרה היא רוצה לסגור את החשבון. את המידע הזה היא לא קיבלה אותו בעת פתיחת החשבון, אם היא היתה יודעת מראש לא היתה פותחת."
(עמ' 14-15):
"ש. את התצהיר שלך אתה נותן בהסתמך על מה ששמעת מפקידים אחרים בבנק
ת. שמעתי ממנהלת הסניף ומהעובד שלי בוזגלו.
ש. כלומר מה שאתה אומר בתצהיר שמעת מאחרים
ת. אני לא פתחתי את החשבון , אני לא מכיר אותו, איך אקבל את המידע הזה. התשובה לשאלתך – כן. המידע הגיע בשיחה טלפונית, ענת חרזי אמרה שהיא לא מרגישה טוב עם החשבון, ואז עשינו את הבדיקה בשבילה.
ש. ביהמ"ש – היא אמרה לך למה יש לה תחושה לא טובה?
ת. היא אמרה תחושה לא טובה, אמרנו בוא נבדוק. היא אמרה שלא נראה לה הלקוח, משהו כזה, לא פירטה, אמרנו נסייע לה למצוא עובדות על הלקוח, נכנסנו לתקדין.
ש. ביהמ"ש – להכנס לתקדין אפשר היה גם לפני שהיא אישרה את פתיחת החשבון
ת. היא לא עשתה את זה, רק אחרי מספר ימים היתה לה תחושה לא טובה לגבי הלקוח, פנתה אלי טלפונית, ואני אמרתי בואי נבדוק בתקדין ובאינטרנט. היא לא בדקה לפני הפתיחה, יכול להיות שאם היתה בודקת היינו מונעים את פתיחת החשבון מראש.
המשך חקירה
ש. את המהלך הזה שהיא אומרת לך לא מרגיש לי טוב ואתם בודקים בתקדין, יש אישור לזה?
ת. שלחנו את החומר , מקסים שלח את החומר לענת חרזי.
ש. אתה מאשר שאין אותו בחומר שהבנק הגיש . למיטב ידיעתך
ת. אין."

אלמליח גם לא ידע להסביר מה גרם לתחושתה הלא טובה של חרזי ממפגשה עם סיטהכל (עמ' 17):
"ש. המדיניות של הבנק, האם היא קודם לקבל אינפורמציה מהלקוח ואז לפתוח את החשבון ואז להתחיל לבדוק את האינפורמציה.
ת. לא.
ש. אז למה עשיתם את זה כאן?
ת. אמרתי , היתה לה תחושה אחרי שהיא פתחה את החשבון, היא פנתה אלינו וביקשה לבדוק עוד פעם.
ש. מה גרם לתחושה
ת. היא פגשה את הלקוח. היא התרשמה. אני לא מכיר לקוחות."

הוא גם לא ידע מה השיב סיטהכל לשאלות הנתבע בפגישה שנערכה לאחר שנערכו אותן בדיקות (עמ' 18):
"ש. התשובות שסיטהכל נתן במהלך הפגישה לא הניחו את דעת הבנק?
ת. לא הניחו.
ש. מה היו התשובות?
ת. לא יודע.
ש. זאת אומרת ענת נפגשה איתו בשבת ואמרה שהוא נתן תשובות לא לעניין
ת. לא דיברה איתי. אחרי שנמצא מידע שלילי לגבי הלקוח
ש. בתקדין
ת. בתקדין. התחושה שלה התאמתה. והיא אמרה שהיא הרגישה לא נוח עם החשבון הזה ואז היא החליטה לחסום את הפעילות של החשבון."

17. אלמליח לא ידע להסביר מדוע כל מי שנטל חלק בפגישות או בבדיקות שנערכו לא הגיעו להעיד (עמ' 22 לפרוטוקול).
מתוך יעקב קדמי, על הראיות, חלק רביעי (מהדורת 2009) עמ' 1890:
"יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית: לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד, לאי הצגת שאלות לעד או להימנעות מחקירה נגדית של מי שעדותו הוגשה בתעודה בכתב שנחתמה על ידו.
התנהגות כזו, בהיעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה, באשר על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד, או הוצגו השאלות או קוימה החקירה הנגדית – היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב."

הנתבע לא סיפק כל הסבר להימנעותם של כל העדים הרלבנטים להעיד, ועובדה זו פועלת באופן מובהק לרעתו.

18. הנתבע ניסה להשלים בסיכומיו חלק ממה שהחסיר במהלך ראיותיו והפנה לפסקי דין שונים שניתנו בענינו של סיטהכל או בענינן של חברות שהוא היה מעורב בהן. אין להסכים עם כך, ובצדק התנגדה התובעת לכך.
הנתבע לא ניסה אפילו להסביר מדוע הוא נמנע מלהגיש את פסקי הדין האמורים כחלק מראיותיו, ובוודאי שהיה צריך לתת לתובעת הזדמנות ראויה להתייחס אליהם.
נוסף על כך, הנתבע לא טרח אף לצרף עותק מפסקי הדין.

19. סיכומו של דבר: הנתבע לא עמד בנטל הנדרש ממנו להוכיח את סבירות החלטתו לסגור את חשבונה של התובעת.

תוצאה
20. א. לפיכך ניתן בזה צו הצהרתי, לפיו הנתבע נהג שלא כדין כאשר סגר את חשבון
התובעת אצלו, וניתן בזה צו המחייב את הנתבע לאפשר את ניהול החשבון.

ב. כמובן, שאין בכך כדי למנוע מהנתבע לעקוב אחר פעילותו התקינה והחוקית של החשבון, והנתבע אף מחויב לעשות כך, וכמובן שאין בכך כדי למנוע מהנתבע לפעול לסגירת החשבון אם תמצא תשתית ראויה לחשדותיו.

ג. כמו כן, אין במתן צו זה כדי לחייב את הנתבע לתת לתובעת אשראי או שירותים נוספים, מלבד ניהול החשבון באופן הבסיסי שלו, ואם התובעת תבקש שירותים נוספים הדבר יבחן לגופו ובשעתו.

ד. כיוון שמדובר בצו הצהרתי, אין מניעה לכך שהתובעת תגיש תביעה כספית בקשר לענינים שנדונו כאן.

ה. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ג, 08 מאי 2013, בהעדר הצדדים.

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

נוטריונים קרובים אל | להקות מחול קרובים אל | פטנטים קרובים אל | שפים קרובים אל | אופנה ובגדים קרובים אל | מתווכים קרובים אל | קונדטוריות ומאפיות קרובים אל | בשמים קרובים אל | חבלים קרובים אל | גנרטורים קרובים אל | מתווכים קרובים אל | זואותרפיה קרובים אל | תקשורת קרובים אל | אל פסק קרובים אל דרך רמון 2/6, מצפה רמון, ישראל | כספות קרובים אל | בלונים קרובים אל | חדרים נקיים קרובים אל כביש 42/כפר הנגיד, ישראל | בניית דגמים קרובים אל | ייעוץ קרובים אל הורדים/חבצלת א, קרית שמונה, ישראל | מדריכי טיולים קרובים אל ירושלים הבירה 587, בית שאן, ישראלמחירון עבודות גינון והשקיה | מחירון עבודות נקיון, ליטוש, פינוי פסולת והובלת תכולת בית | מחירון אלמנטים קלים לבניה | מחירון עבודות אינסטלציה | מחירון עבודות עפר | מחירון מעליות | מחירון נגרות - דלתות, ארונות מטבח ושונות | מחירון תבניות לעמודים וראשי כלונס | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון בדיקות מעבדה לקרקע, דרכים ובטון | מחירון חומרים לעבודות בניה | מחירון תבניות לעמודים וראשי כלונס | מחירון עבודות סיכוך, פרגולות ורצפות סיפון )דקים( | מחירון מעליות ומתקני הרמה לנכים | מחירון עלות חומרים לעבודות שלד | מחירון עבודות ריצוף וחיפוי | מחירון בדיקות מעבדה לקרקע, דרכים ובטון | מחירון עבודות גבס ותקרות אקוסטיות | מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון רכיבים מתועשים בבניין | מחירון ארגזים ובלוקי פוליביד ואגרגט מפוליסטירן  | מחירון משאבות וגנרטורים | מחירון תבניות לעמודים וראשי כלונס | מחירון חיזוק מקצועות וחיפוי תפרי התפשטות | מחירון תאורת לדים | מחירון זכוכית חלבית | מחירון קבועות תברואה | מחירון ריצוף באריחי שיש | מחירון סיכוך בלוחות פוליקרבונט | מחירון מכסים וסבכות | מחירון התקנת כבלים | מחירון מדפים | מחירון קורות יסוד וקירות מסד | מחירון שערים | מחירון אביזרי צנרת | מחירון מוצרי טוף, חלוקי נחל, שבבי עץ צבעוניים, קומפוסט ותערובות | מחירון גלאי עשן עצמאי | מחירון צנרת מים | מחירון פירוק ריצוף | מחירון שאיבת מי תהום | מחירון דלתות פלדה רב זרועיות | מחירון מערכות מניית אנרגיה | מחירון בדיקות ברזל ומתכות | מחירון פרופילי פלדה מרובעים | מחירון תקרות תלויות או אקוסטיות (תקרות תותב) | מחירון איטום תפרי התפשטות אנכיים בקירות | מחירון משאבות סחרור | מחירון לוחות פוליסטירן מוקצף בתפרים | מחירון חיפוי קירות בתוחות אבן בחיפוי "יבש" | מחירון לוח תוצאות אלקטרוניהחלטה בתיק בש"א 7935/13 בבית המשפט העליון בש"א 7935/13 בש"א 7993/13 לפני:כבוד הנשיא א | החלטה בתיק רע"פ 6670/09 בבית המשפט העליון רע"פ 6670/09 בפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המבקש: | בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע ת"ק 36480-03-12 חכמון ואח' נ' סבח 07 מאי 2012 בפני כב&# | בית משפט השלום בקריות ת"א 61476-10-10 שורצבוים ואח' נ' גולדקורן תיק חיצוני: מספר בקשה:1 | בית משפט השלום באשדוד מ"ת 17762-08-11 מדינת ישראל נ' נזגינוב(עציר) ואח' מספר בקשה:7 בפנ | בקשה מס' 1 בפני כב' השופטת עפרה אטיאס מבקש איתן שווץ (מנהל מיוחד) נגד משיבים החלטה אני מורה | לפני כב' השופט ירון גת תובעים 1. מירס תקשורת בע"מ נגד נתבעים 1. אלי בראשי ובניו - עבודות עפ | בפני כב' השופטת נגה שמואלי-מאייר מאשימה 1. מדינת ישראל נגד נאשמים 1. הדסה בוסקילה ת.ז XXXXXX925 | בפני כב' השופט נאסר ג'השאן תובעת בני פואד עסלי בע"מ נגד נתבעים החלטה 1. מטעמי בית המשפט | לכבוד משרד המשפטים/לשכת הוצל"פ ירושלים יפו 97, ירושלים, מרכז כלל, 94340 הנדון: עיקול על כלל נכס | החלטה בתיק בג"ץ 419/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 419/14 לפני:כבוד ה | בפני כב' השופט אהוד שוורץ תובעת כים ניר ניהול שרותי תעופה ונתיבי אויר נגד נתבעים 1.וורלד קלאס טו | המערער יגאל מרדר ז"ל על ידי אלמנתו גב' סבטלנה גולברייך - המשיבה חב' דנה הנדסה בע"מ | בית משפט השלום בירושלים ת"א 27507-10-10 בן-עיון נ' בצלאל ואח' 12 יולי 2011 בפני כב' | לפני כבוד ה שופט אורן בועז המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשם מחלוף הררי <#2#> נוכחים: ב"כ המאשימ | בית משפט השלום בקריות תא"מ 28390-09-11 פייבק בע"מ נ' מיכאילוב תיק חיצוני: 13-02458-11- | בפני כב' השופטת יסכה רוטנברג תובעים מנורה חברה לביטוח בע"מ איילון חברה לביטוח בע"מ הפנ | לפני כב' הרשמת אירית הרמל מספר תהליך: 1 הודעה על מסמכים נדרשים בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 18 פב | בפני כב' השופטת עינב גולומב תובעים נגד נתבעת הראל חב' לביטוח בע"מ החלטה בהתאם להנחיות כ | בקשה מס' 1 בפני כב' השופט משה אלטר, סגן נשיא מבקשים 1. מאהר חאג' מוחמד (עציר) נגד משיבים | בית משפט השלום בנתניה תא"מ 25915-03-11 לביטוח בע"מ נ' ציצקוב ואח' תיק חיצוני: 07 א | בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 6978-07 חדידה נ' דוגמרוב 08 יולי 2012 לפני כב' השופט יעקב פ | מספר בקשה:11 בפני כב' השופט אבי פורג מבקשים איי. אי. גי. ביטוח זהב בע"מ נגד משיבים מנורה וק | בפני כב' הרשם בכיר מוהנד חליאלה תובעים מוראד עלי סעיד נגד נתבעים כלל חברה לבטוח החלטה תיק זה קבו