מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

בפני
כב' השופטת יעל ייטב

תובע

ליאור קרואני

נגד

נתבע

יצחק עובד

פסק דין
מבוא
בפניי תביעה כספית בסכום של 30,565 ₪, ותביעה שכנגד בסכום של 28,179.40 ₪, שהתבררו בסדר דין מהיר, בגין חיובים הנובעים מהסכם לשכירות יחידת דיור בת 2 חדרים המצויה במושב עמינדב (להלן- "המושכר").
תמצית טענתו של התובע, שוכר הדירה, הייתה שהוא פינה את המושכר כארבעה חודשיים לפני המועד המוסכם, המציא דיירת חלופית, ולפיכך אינו חייב בתשלום דמי שכירות לחודשים ספטמבר עד דצמבר 2011. עוד טען ששילם סכום הגבוה מהסכום שבו הוא מחויב על פי ההסכם בין הצדדים, וזאת בשל גביית תשלום שיק שניתן לביטחון, וגביית תשלומים כפולים, במזומן ו בשקים במקביל.
תמצית טענתו של הנתבע, המשכיר על פי הסכם השכירות, הייתה שהתובע לא מצא דייר חלופי, והדיירת שעליה הצביע שכרה יחידת דיור נפרדת, ועל כן חייב הוא בתשלום דמי השכירות עד תום תקופת השכירות. כן טען שהתובע חייב סכומי כסף נוספים על פי הסכם השכירות גם עבור התקופה שבה התגורר במושכר. הנתבע הוסיף וטען שהתובע הותיר את המושכר במצב שחייב את הנתבע לבצע בו שיפוץ מסיבי בעלות גבוהה.
ארבע הן המחלוקות הטעונות הכרעה בין הצדדים: הראשונה, האם חייב התובע לשלם לנתבע דמי שכירות עבור החודשים ספטמבר עד דצמבר 2011, התקופה שלאחר פינוי המושכר; השנייה, האם שילם התובע את מלוא התשלומים שבהם הוא חייב לתקופת השכירות שמיום 1.1.11 ועד 30.8.11, או שמא שילם תשלומים ביתר והוא זכאי להחזר; השלישית, האם היו איחורים בתשלום דמי השכירות וככל שהיו האם יש לחייב את התובע בתשלום הפיצוי המוסכם בסכום של 50$ לכל יום של איחור; הרביעית, האם חייב התובע לנתבע סכומים עבור שיפוץ המושכר בשל מצב המושכר ביום שבו עזב התובע את המושכר.
בתחילת דיון הוכחות הסכימו הצדדים לכך שהעדים לא ייחקרו, ושבית המשפט ייתן את פסק דינו על יסוד החומר המצוי בתיק בית המשפט, לרבות התצהירים שהוגשו על ידי הצדדים ולרבות סיכומי הצדדים שהוגשו לאחר הדיון.
נימוקי פסק הדין יובאו בתמצית כמצוות תקנה  214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.
קיצור תקופת השכירות
בסעיף 28 לתצהיר עדות ראשית הצהיר התובע כי הוא החליט לעזוב את המושכר בתחילת חודש ספטמבר, מסיבות אישיות. עוד הצהיר כי סיכם עם הנתבע בעל פה שאם יביא דייר חלופי לא יחויב בתשלום דמי השכירות ליתרת תקופת השכירות. התובע טען שהוא עמד בהתחייבותו והביא את גב' רוחמה רונן כדיירת חלופית, אשר שכרה מהנתבע יחידת דיור גדולה יותר מהמושכר ויקרה יותר, ועל כן אינו חייב בתשלום דמי שכירות עבור החודשים ספטמבר עד דצמבר 2011. לטענת התובע הפר הנתבע את ההסכמות ביניהם בכך שפרע את ההמחאות עבור החודשים ספטמבר ואוקטובר. בנוסף לכך שילם בחודש ספטמבר סכום נוסף של 1,000 ₪ במזומן, על פי דרישת התובע.
התובע לא פירט בתצהירו האם נתן לנתבע הודעה מוקדמת באשר לפינוי המוקדם של המושכר, ומה היה מועד ההודעה או מועד ההסכמה בדבר דייר חלופי.
התובע הגיש את תצהירו של שכנו, מר מיכאל בן עיון, אשר הצהיר בסעיף 10 לתצהירו כי התובע עזב את המושכר בספטמבר 2011. לא צוין בתצהיר ו של העד המועד המדויק של פינוי המושכר.
כן הגיש התובע את תצהירו של מר משה עוז. העד הצהיר כי שימש בעבר כאיש אחזקה מטעם הנתבע והיה אחראי לביצוע עבודות שונות ביחידות שהושכרו. העד הצהיר כי התובע עזב את המושכר בספטמבר 2011 ומסר לו את המפתחות. גם בתצהירו של העד עוז לא צוין המועד המדויק של פינוי המושכר.
בתצהיר עדות ראשית של העדה רוחמה רונן, הצהירה העדה על כי חיפשה דירה בת 3 חדרים והגיעה אל הנתבע באמצעות מכר משותף שלה ושל התובע . המכר המשותף התקשר לתובע שמסר לו את מספר הטלפון של הנתבע. העדה הגיעה לנכס, ראתה מספר יחידות דיור ובחרה ביחידה בת 3 חדרים שאינה המושכר. העדה הצהירה שרק בזכות התיווך של התובע שכרה את הדירה, ולא תיווכו לא הייתה כלל יודעת על האפשרות לשכור את הדירה ששכרה.
התובע הצהיר בתצהיר עדות ראשית שהמושכר עצמו הושכר לדיירת חלופית ביום 11.12.10.
הנתבע הצהיר בתצהירו כי התובע ביקש לפנות את המושכר לפני תום תקופת השכירות, ולצורך זאת התחייב להביא שוכרים חדשים בנעליו. משלא עלה הדבר בידו, ביקש שיסייע לו בכך, וביום 11.12.11 עלה בידי הנתבע להשכיר את המושכר במצבו הפגום, תוך הבטחה לשוכרים לבצע בה שיפוץ.
הנתבע צירף לתצהירו את ההתכתבות בדואר האלקטרוני שנוהלה עם התובע. בהתכתבות שמועדה 3.10.11 נכתב- "כל עוד אתה לא משכיר את הדירה שלך למישהו אח במקומך הינך אחראי לכל דבר בדירה כולל התשלומים המצוינים בהסכם. אנחנו מציעים שתפרסם את הדירה ותראה אותה כמו שכולם עושים ותביא לי דייר אחר מתאים במקומך".
עיון בהסכם השכירות בין הצדדים, מיום 28.12.10, מלמד על כך שתקופת השכירות הוגדרה בסעיף 4 כמתחילה ביום 1.1.11 ומסתיימת ביום 31.12.11. בסעיף 8 (יד) נקבע שיש "לשלם את מלוא דמי השכירות שיחולו עד לתום תקופת השכירות ו/או עד לפינוי המושכר בפועל (לפי המאוחר בין המועדים) וזאת גם אם יפנו ו/או יידרשו לפנות המושכר קודם לתום תקופת השכירות...".
ניתן ללמוד מהסעיף האמור שעל השוכר לשלם את דמי השכירות בכל תקופת השכירות, גם אם עזב את המושכר במועד מוקדם יותר, וגם אם הגיע דייר חלופי. לא נקבעה בהסכם השכירות אופציה לקיצור תקופת השכירות, לא נקבע מהו המועד למתן ההודעה על קיצור תקופת השכירות או על עזיבה מוקדמת של המושכר על ידי השוכר. יחד עם זאת ברור מתצהירי התובע והנתבע כאחד, שהוסכם בין הצדדים על כך שככל שהתובע ימציא דייר חלופי, לא יהיה עליו לשלם את דמי השכירות.
על רקע ההסכמה באשר לדייר חלופי יש לבחון האם עונה השוכרת רוחמה רונן על ההגדרה, אם לאו. אין מחלוקת על כך שרוחמה רונן לא שכרה מהנתבע את המושכר כי אם יחידת דיור אחרת, בת 3 חדרים. ניתן ללמוד מתצהירה שמלכתחילה הגיעה למקום לשם שכירת דירה בת שלושה חדרים ולא לשם שכירת המושכר, שהינו כאמור בן 2 חדרים בלבד.
אמנם על פי תצהירה של גב' רונן היא הגיעה למקום לאחר שמכר משותף מסר לה את מספר הטלפון של הנתבע שאותו קיבל מהתובע, ואולם הרושם המתקבל מהתצהירים הינו שהעדה קיבלה מהתובע בעקיפין את מספר הטלפון של הנתבע ללא קשר למושכר או לפינויו .
גב' רונן לא ציינה בתצהירה את המועד המדויק שבו החלה תקופת השכירות שלה, ואולם במכתבה שצורף לכתב התביעה פירטה שתקופת השכירות של דירתה החלה ביום 1.9.11.
כאמור לא ברור מתצהירו של התובע ומתצהיריהם של עדיו מהו המועד המדויק בחודש ספטמבר שבו פינה התובע את המושכר. התובע הצהיר כאמור בתצהירו ש"בתחילת חודש ספטמבר 2011, מסיבות אישיות החלטתי לעבור...". ההחלטה אפוא על פינוי המושכר נפלה רק בחודש ספטמבר, לאחר שהעדה התגוררה ביחידת הדיור ששכרה. סביר להניח על סמך הראיות שביום 1.9.11 עדיין לא היה המושכר פנוי. ספק האם במועד שבו מסר התובע את מספר הטלפון של הנתבע למכר המשותף שהעבירו לעדה גמלה במוחו של התובע ההחלטה על פינוי המושכר.
בנסיבות האמורות שבהן הייתה העדה שוכרת את יחידת הדיור ללא קשר לפינוי המושכר על ידי התובע, ובשעה שמלכתחילה ביקשה לשכור דירה אחרת בת 3 חדרים, ובשעה שהמושכר כלל לא היה פנוי בתחילת תקופת השכירות של העדה, וספק האם בתקופה שבה הגיעה לראות את יחידת המגורים שאותה שכרה גמלה במוחו של התובע ההחלטה על פינוי המושכר, אין מקום לראות בעדה דיירת חליפית.
זאת ועוד. עולה מהראיות שהתובע לא עשה כל ניסיון למצוא דייר חלופי, הוא לא הציג כל התכתבות עם הנתבע שנעשתה בזמן אמת הטוענת שרוחמה רונן היא דיירת חלופית, אף לא במענה למייל שנשלח אליו בנושא במהלך חודש אוקטובר שבו התבקש להמציא דייר חלופי, הוא אף לא הציג כל ראייה לכך שביצע צעד כלשהו למציאת דייר חלופי.
בנסיבות האמורות מצאתי שיש לקבוע שהעדה אינה דיירת חלופית למושכר.
יחד עם זאת, אין בין הצדדים מחלוקת על כך שהמושכר הושכר ביום 11.12.11 לשוכרת שמצא הנתבע, ולפיכך מיום תחילת השכירות החדשה אין לחייב את התובע בדמי שכירות בגין המושכר.
התחשבנות הכספית בין הצדדים
בין הצדדים התגלעה מחלוקת האם שילם התובע את מלוא חיוביו על פי הסכם השכירות.
בתחילת תצהירו הצהיר התובע כי ניהול כספים אינו הצד החזק שלו, וכי לאורך כל הדרך, כאשר מערכת היחסים בינו לבין הנתבע הייתה תקינה, סמך עליו, שילם לו כספים מתוך אימון שבסופו של דבר יגיעו להבנות. עניינים רבים סוכמו בעל פה, והוא יצא מתוך הנחה שההבנות יכובדו על ידי הנתבע. בדיעבד התברר לתובע שהוא נעשק על בידי הנתבע.
התובע הצהיר שלצורך הבטחת התחייבויותיו כלפי הנתבע הפקיד בידיו שיק לביטחון, בסכום של 4,700 ₪. אף שהיה זה שיק לביטחון, בניגוד להסכם הפקיד הנתבע את השיק באופן מיידי, מבלי שהודיע על כך לתובע, וגרם לחריגה בחשבונו של התובע.
התובע הצהיר בסעיף 16 לתצהירו כי "למיטב זכרוני ביום 9.3.11 שילמתי את שכר הדירה של חודשי פברואר- מרץ לאחר שמשכתי מחשבון הבנק שלי סך של 5,000 ₪". בתמורה מסר לו הנתבע את השקים שניתנו לנתבע עבור דמי השכירות לחודשים פברואר עד מרץ. התובע טען שאמנם התשלום האמור לא הופיע בכרטסת התשלומים שניהלה מזכירות הנתבע, ואולם השקים המצויים בידיו מוכיחים שהוא קיבל את השקים כיון ששילם את דמי השכירות במזומן.
התובע הצהיר בסעיף 21 לתצהירו כי בתחילת אפריל דרש ממנו הנתבע לקבל דמי שכירות עבור חודש אפריל, בטענה שההמחאה שניתנה עבור חודש אפריל לא כובדה. התובע שילם לנתבע ביום 6.4.11 סכום של 3,100 ₪ במזומן, והתשלום הופיע ברשימה שערכה מזכירתו של הנתבע.
התובע הצהיר ששכר הדירה לחודש מאי שולם בהמחאה שנפרעה. כן הצהיר שההמחאה שניתנה עבור דמי השכירות לחודש יוני לא כובדה, וטען שהדבר נבע בשל תשלומי היתר ששילם לנתבע בגין דמי השכירות. התובע הוסיף וטען שלאור תשלומי היתר ששילם בחודש אפריל, לא הייתה למעשה מוטלת עליו חובה לשלם דמי שכירות בחודש יוני.
בסעיף 26 לתצהירו הצהיר התובע כי שילם עבור חודש אוגוסט סכום של 1,200 ₪ במזומן, כן הצהיר שקוזז לו סכום של 1,050 ₪ שהנתבע היה חייב לו.
לטענת התובע הפר הנתבע את ההסכמות ביניהם לפיהן ככל שיביא דייר חלופי לא יחויב בדמי השכירות, בכך שפרע את ההמחאות עבור החודשים ספטמבר ואוקטובר. בנוסף לכך שילם בחודש ספטמבר לנתבע סכום נוסף של 1,000 ₪ במזומן, על פי דרישת הנתבע. התובע הוסיף שההמחאות לחודשים נובמבר ודצמבר לא נפרעו.
על פי חישוביו של התובע בתצהירו, על הנתבע לשלם לו את הסכומים הבאים: שיק הפיקדון בסכום של 4,700 ₪, החזר שכ"ד לחודש אפריל בסכום של 3,100 ₪; סכומים ששולמו בחודש אוגוסט בסכום של 2,250 ₪; סכום ששולם במזומן ביום 26.9.11 בסכום של 1,000 ₪; שכ"ד עבור החודשים ספטמבר ואוקטובר בסכום של 4,850 ₪; החזר תשלומים עודפים עבור מים וחשמל בסכום של 1,500 ₪; עוגמת נפש בסכום של 10,000 ₪; עמלת החזרת שיקים בסכום של 280 ₪.
הנתבע טען מנגד כי במשך כמעט כל תקופת השכירות לא עמד התובע בתשלומים, שילם באיחור או שלא שילם כלל.
לטענת הנתבע, בנוסף לדמי השכירות הוסכם בין הצדדים על תשלום קבוע של 75 ₪ לחודש עבור צריכת המים. עוד סוכם כי על תשלום עבו החשמל בהתאם לקריאת המונה. עבור דמי השכירות ותשלום עבור המים הפקיד התובע בידי הנתבע 12 שיקים על סך של 2,425 ₪.
בסעיף 9 לתצהירו הצהיר הנתבע שכיון שלא עלה בידי התובע להמציא ערבות בנקאית כפי שנקבע בהסכם, סוכם שהתובע יפקיד בידי הנתבע 4,700 ₪ במזומן, ועל כן הפקיד הנתבע את השיק שמסר לו התובע על סך של 4,700 ₪.
הנתבע הגיש כרטסת מסודרת של התשלומים והחובות של התובע.
בסעיף 12 לתצהירו פירט הנתבע שבמהלך תקופת השכירות היה על התובע לשלם על פי הסכם השכירות את הסכומים הבאים: 28,200 ₪ עבור דמי שכירות (לפי תחשיב של 2,350 ₪ ל- 12 חודשים); 900 ₪ עבור צריכת המים (75 ₪ למשך 12 חודשים); עבור צריכת חשמל על פי קריאת מונה בדיעבד- 876.40 ₪; עבור אי ביצוע שמירה- 225 ₪. סה"כ- 30,201.40 ₪. בפועל שילם התובע על פי רישומי הנתבע סכום של 22,822 ₪, ועל כן נותרה יתרת חוב בגין החיובים על פי הסכם השכירות בסכום של 7,379.40 ₪.
הנתבע פירט את התשלומים ששילם התובע ואת מועדם כדלקמן: ביום 9.1.11 הופקד שיק ראשון על סך של 2,425 ₪ ונפרע; ביום 7.2.11 הופקד שיק עבור חודש פברואר, אשר חזר מסיבת א.כ.מ.; השיק שניתן עבור חודש מרץ לא הופקד על פי בקשת התובע; ביום 13.3.11 שילם התובע סכום של 477 ₪; ביום 5.4.11 הופקד שיק עבור חודש אפריל והוא נפרע; ביום 6.4.11 שילם התובע סכום של 3,050 ₪; ביום 9.5.11 הופקד שיק עבור חודש מאי והוא נפרע; ביום 6.6.11 הופקד שיק עבור חודש יוני אשר חזר מסיבת א.כ.מ; ביום 15.6.11 שילם התובע סכום של 420 ₪; ביום 1.7.11 הופקד שיק עבור חודש יולי והוא נפרע; ביום 7.8.11 הופקד שיק עבור חודש אוגוסט והוא נפרע; ביום 14.8.11 שילם התובע סכום של 1,200 ₪; ביום 18.9.11 שילם התובע סכום של 700 ₪; ביום 5.10.11 הופקד שיק עבור חודש ספטמבר והוא נפרע; ביום 5.10.11 הופקד גם שיק עבור חודש אוקטובר, ואף הוא נפרע; ביום 8.11.11 הופקד שיק עבור חודש נובמבר אשר חזר עקב א.כ.מ.; ביום 30.1.12 הופקד שיק עבור חודש דצמבר והוא חזר מסיבת א.כ.מ.
בסעיף 5 להסכם השכירות נקבע שדמי השכירות יעמדו על 2,350 ₪ לחודש, ואולם אין בין הצדדים מחלוקת שסוכם גם על תוספת של 75 ₪ עבור צריכת מים חודשית. בסעיף 8(ח) להסכם השכירות נקבע שעל השוכר לשלם גם תשלומים כגון מים, חשמל, טלפון, תשלומים למושב, וכיוצ"ב. עולה מהראיות, לרבות מהתכתבות בדואר אלקטרוני בין התובע לנתבע, שהתובע הוא אשר העביר את קריאת מונה החשמל לנתבע, וכי התחשיב נעשה על פי הנתונים שמסר.
בסעיף 8 (יז) נקבע שעל השוכרים חלה חובת שמירה בישוב אחת ל- 90 ימים, שאותה הם רשאים להמיר בתשלום לקב"ט. עולה מהראיות שהתובע לא שילם את הסכום האמור, אף לא הגיש ראייה שהוא ביצע שמירה, ועל כן מצאתי שיש לקבל את התביעה שכנגד גם לעניין זה.
הנתבע הציג בפני את כרטסת התשלומים וההתחשבנות אשר נעשתה בזמן אמת. התובע לעומתו ביסס את טענותיו בדבר תשלום דמי השכירות על זכרונו (למשל לעניין תשלום עבור החודשים פברואר ומרץ), או על סברה והערכה. התובע העיד על עצמו בתצהירו שניהול כספים אינו הצד החזק שלו.
מצאתי שהתרשומת שהגיש הנתבע הינה תרשומת אמינה, המשקפת את התשלומים ששולמו בפועל, ועל כן העדפתי את אופן החישוב שנערך על ידי הנתבע המבוסס על התרשומת האמורה, על פני הערכותיו של התובע שלא היו מבוססות על תרשומת כלשהי.
יחד עם זאת, כיון שביום 11.12.11 הושכר המושכר לשוכרת חדשה , קיבלת את טענת התובע שלפיה עבור חודש דצמבר עליו לשלם 970 ₪ בלבד בגין דמי שכירות.
אף שהוסכם בין הצדדים על תשלום קבוע בגין המים, מדובר בהערכה בדבר החלק היחסי של המים שהיו בשימוש, ומאחר שהתובע לא התגורר במושכר בחודשים אוקטובר עד דצמבר, אין לחייבו בתשלומי המים עבור החודשים האמורים. כיון שהתובע לא פינה את המושכר בסוף אוגוסט, אלא שהה במושכר תקופת מה במהלך חודש ספטמבר, מין הראוי שישלם את תשלום המים לחודש האמור.
אשר על כן אני קובעת שהיה על התובע לשלם לנתבע על פי ההסכם סכום של 28,596.40 ₪, על פי התחשיב כדלקמן: חיובים בגין דמי שכירות ל- 11 חודשי שכירות- 25,850 ₪, בתוספת סכום חלקי של 970 ₪ עבור חודש ספטמבר, סה"כ בגין דמי שכירות- 26,820 ₪; חיובים עבור מים ל- 9 חודשים- 675 ₪; חיובים עבור צריכת חשמל על פי קריאת המונה שנעשתה על ידי התובע- 876.40 ₪; 225 ₪ עבור השמירה. כיון שהתובע שילם לנתבע בגין התשלומים האמורים סכום של 22,822 ₪, נותרה לו יתרה לתשלום בסך של 5,774 ₪.
פיצוי עבור איחור בתשלומים
הנתבע טען בתצהירו ובסיכומיו שעל פי הסכם השכירות זכאי הוא עבור כל יום של איחור בתשלום לפיצוי בסכום של 50 $ ליום. לצורך האגרה העמיד הנתבע את ימי הפיגור על 90 ימים, ועל כן עתר לפיצוי בסך של 4,500$.
אף שמדובר בתניה מפורשת בהסכם, לא מצאתי שיש לאמץ את התחשיב האמור לשם קביעת הפיצוי וזאת בשל מספר טעמים. בראש ובראשונה, בהסכם השכירות לא קבוע המועד לתשלום כל אחד מהתשלומים, ועל כן לא ברור מאיזה מועד יש לחשב את האיחור בתשלום.
שנית, אין בין הצדדים מחלוקת על כך שבתחילת השכירות מסר התובע לנתבע המחאה שסכומה הינו 4,700 ₪, אשר הופקדה בחשבונו של הנתבע בתחילת תקופת השכירות .
לטענת התובע, היה זה שיק ביטחון, שהופקד בחשבונו של הנתבע מבלי שהתובע נתן את הסכ מתו לכך ו מבלי שידע אודות ההפקדה. הנתבע טען מנגד שלאחר שלא עלה בידי התובע להמציא המחאה בנקאית כקבוע בהסכם השכירות, הוסכם בין הצדדים על מתן סכום במזומן .
על פי הסכם השכירות היה על התובע להפקיד בידי הנתבע המחאה בנקאי ת להבטחת התחייבויותיו על פי ההסכם. המחאה בנקאי ת כמוה כמשיכת סכום כסף מהבנק ולפיכך מצאתי שיש לקבל את גרסתו של הנתבע לפיה הוסכם בין הצדדים על תשלום מזומן חלף ההמחאה הבנקאית . זאת ועוד. התובע טען בתצהירו שנודע לו על פדיון הסכום רק לאחר שהשיק לחודש פברואר חזר. יחד עם זאת, אך שהיה ידוע לתובע אודות ההפקדה בחודש פברואר או בסמוך לכך, לא הוצגה בפני כל דרישה של התובע מהנתבע להשיב לו את הסכום האמור, אף לא מחאה על הפקדתו. עובדה זו מתיישבת עם גרסתו של הנתבע לפיה לא מדובר בהפרה אלא בהפקדת ההמחאה בהתאם לסיכום בין הצדדים.
לפיכך מצאתי שיש לקזז את הסכום האמור שהופקד בתחילת תקופת השכירות להבטחת חיוביו של התובע על פי הסכם השכירות, בסך של 4,700 ₪ מסכום חובו של התובע לנתבע, כך שלאחר הקיזוז נותר לתובע חוב בגין הסכם השכירות בסכום של 1,774.
שיפוץ המושכר
לטענת הנתבע, על פי הסכם השכירות היה על התובע להשיב לו את המושכר כשה וא נקי ובמצב שבו קיבל אותו בתחילת תקופת השכירות. הנתבע צירף לתצהירו אישור מסירת הדירה לתובע שבגדרו אישר התובע שהוא קיבל את המושכר כשהוא תקין ומסויד. נטען שהתובע הותיר את המושכר במצב שחייב עריכת שיפוץ רחב היקף. הנתבע פירט בתצהירו שהתובע סייד את הדירה בצבע לא נכון ועל כן הצבע התקלף מהקירות. מכסי קופסאות החשמל היו חסרים, מרצפות היו שבורות, בעיקר בסלון ובכניסה. בשירותים ובמקלחת היה צורך לבצע שפכטל ולצבוע מחדש.
הנתבע הצהיר בתצהירו שתמורת הנזקים שילם לבעלי מקצוע סכום של 5,700 ₪. כמו כן נותר לו לבצע שיפוצים נוספים בדירה, בסכום של 1,300 ₪.
לתצהירו צירף הנתבע תצלומים שצילם שבהם ניתן לראות קירות מתקלפים וצבועים באופן רשלני, רצפות שבורות בכניסה למושכר, ורצפת בטון סדוקה בחצר. כן ניתן להבחין שהדירה אינה נקייה. לא הוגשו תצלומים המעידים על נזק לשירותים או לחדר האמבטיה.
הנתבע אף צירף את תצהירו של מר מטה אדריס עאמר, אשר הצהיר כי הוא שיפוצניק במקצועו, וכי במהלך דצמבר 2011 התבקש לבצע עבודות במושכר. העד העיד שהוא נאלץ לקלף את הצבע ואת הסיד, לעשות שפכטל בכל הדירה, ולצבוע את הדירה מחדש. כן העיד שהוא לא שיפץ את האמבטיה ואת השירותים. העד הצהיר שהוא החליף מספר מרצפות שבורות, והתקין מספר מכסים שהיו חסרים לנקודות חשמל. העד הוסיף והצהיר שעבור התיקון שולם לו סכום של 5,700 ₪.
התובע טען מנגד שהוא החזיר את המושכר בדיוק במצב שבו קיבל אותו. התובע הוסיף שמדובר בלול תרנגולות שהוסב למגורים שלא כדין ומבלי שניתן היתר לכך. כן הוסף שבמהלך תקופת השכירות התגלו ליקויים רבים במושכר.
בתצהירו של מר מיכאל בן עיון נכתב שלפני שהתובע עזב את הדירה הוא צבע אותה. העד הצהיר שראה את התובע צובע את החדרים והרגיש את ריח הצבע.
עוד הצהיר שלאחר תום תקופת השכירות ביצע הנתבע שיפוץ רחב במבנה, החליף את הגגון וציפה את המבנה בקרמיקה. העד הצהיר שבתקופת השכירות היה המבנה במצב תחזוקתי ירוד, אריחי ריצוף בשבילי הגישה למבנה היו שבורים, והיו בעיות קשות בביוב ובברזים.
העד התייחס לתצלומים שהוצגו לו שבהם צילם הנתבע את מצב המבנה, וטען שהתצלומים משקפים את מצב המושכר עוד לפני שהתובע הגיע להתגורר במקום. כך ציין את הבלטות השבורות בכניסה למושכר, ואת בלוקי הבטון בכניסה. העד הצהיר שבזמן שהתובע עז ב את המושכר היו הקירות צבועים, בניגוד למצבם כפי שהשתקף בתצלומים.
מר משה עוז שהיה איש אחזקה במבנה, הצהיר מטעם התובע כי בשעה שעזב התובע את הדירה מסר לו התובע את מפתחות המושכר. במעמד עזיבתו של התובע ראה את המושכר, שהיה מסויד ובמצב סביר, ועל כן הסכים לקבל את המפתחות.
מצאתי שיש לקבל את טענת הנתבע לפיה חייב מצב הדירה לאחר שפונתה ביצוע של סיוד מחדש. אף שעולה מראיות התובע שהוא ביצע סיוד של המושכר לפני שפינה אותו, מעיון בתצלומים ניתן ללמוד שהסיוד אינו אחיד, או שהוא התקלף, כפי שתואר על ידי הנתבע, ועל כן היה מקום לשוב ולצבוע את המושכר.
יחד עם זאת, לאחר עיון בתצלומים מצאתי שיש לקבל את גרסת התובע לפיה השברים במרצפות ובבטון שבכניסה למושכר היו קיימים קודם לכן.
כזכור הבהיר העד עוז שעבד כאיש החזקה שהוא הסכים לקבל את המפתחות כיון שהדירה הייתה במצב סביר, ועל כן ניתן להסיק שהמרצפות היו שבורות עוד לפני כניסתו של התובע למושכר. סביר להניח שבעת עזיבתו של התובע את המושכר הקירות נראו במצב תקין, ושאם אכן מדובר בצבע פגום ומתקלף הדבר התברר רק כעבור מספר חודשים, כפי שניתן להבחין גם בתצלומים.
לפיכך לא מצאת שיש להשית את מלוא העלות של השיפוץ על התובע, אלא להעמידה על סכום של 2,500 ₪.

סוף דבר
אשר על כן, אני דוחה את התביעה ומקבלת את התביעה שכנגד באופן חלקי.
התובע ישלם לנתבע סכום של 4,274 ₪, בגין יתרת חוב על פי הסכם השכירות ובגין חלק יחסי מהוצאות השיפוצים.
כמו כן ישלם התובע לנתבע הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪.
הסכום האמור ישולם בתוך 30 יום מיום שפסק הדין הומצא לצדדים, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית עד יום התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ז בשבט תשע"ג, 07 בפברואר 2013, בהעדר הצדדים.

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

בתי אבות קרובים אל | מעבדות סלולר קרובים אל כביש40/מושב קדרון, גדרה, ישראל | תרגום קרובים אל חיל ההנדסה 6, אילת, ישראל | תמלול קרובים אל | מהנדסי תחבורה קרובים אל | פיתוח וייעוץ ארגוני קרובים אל | לימודי שפות קרובים אל קציעות 363, דימונה, ישראל | גלריות וחנויות צילום קרובים אל ז'בוטינסקי 15, קרית מלאכי, ישראל | אחסון קרובים אל | טיפול אישי קרובים אל | שיזוף קרובים אל שלו 27, קרית מלאכי, ישראל | מהנדסי מכונות קרובים אל | קוסמטיקאיות ומכוני יופי קרובים אל | מהנדסי בניין קרובים אל הגן 1, עפולה, ישראל | אינסטלציה קרובים אל | איתור נזילות קרובים אל | חשמל קרובים אל 90 1, בית שאן, ישראל | תקשורת קרובים אל | צבעים קרובים אל הגולן 4, אור עקיבא, ישראל | ריקוד קרובים אל 4, ישראלמחירון עבודות בניה בבלוקים | מחירון תבניות לתקרות | מחירון חומרי שרברבות | מחירון ספחים לצנרת מים וביוב | מחירון תשתיות תקשורת | מחירון גופי תאורה )מנורות(  ואביזריהם | מחירון עבודות צביעה | מחירון רכיבים מתועשים בבניין | מחירון חומרים לעבודות ריצוף וחיפוי | מחירון קירות תמך מקרקע משוריינת | מחירון חומרי מליטה אגרגטים מוספים וערבים | מחירון עבודות עפר | מחירון עבודות טיח | מחירון עבודות טיח | מחירון חומרים לעבודות בניה | מחירון אגרגרט מחצבה | מחירון אביזרים למים וביוב | מחירון עבודות אבן | מחירון עבודות נקיון, ליטוש, פינוי פסולת והובלת תכולת בית | מחירון חומרים לעבודות ריצוף וחיפוי | מחירון תכונות אגרגטים | מחירון מנעולים | מחירון בליטות בטון, בסיסים, ארגזי פרחים וביטון משקופי מעלית | מחירון תעלות פי.וי.סי | מחירון ארגזי פרחים, אדניות ועציצים | מחירון תקרות וגגות | מחירון ספחים מפליז | מחירון מעבר צנרת בקירות | מחירון איטום מבנים תת קרקעיים ביריעות P.V.C | מחירון אספקת מים קרים וחמים | מחירון אשפתונים | מחירון הגנה על ריצוף קיים | מחירון מחסומים לרכב ומתקני חנייה לאופניים | מחירון קערות שולחניות | מחירון אביזרים למים קרים וחמים | מחירון ריצוף בPVC | מחירון חיפוי הקרקע על ידי חומרים שונים | מחירון חלון קיפ )ציר תחתון( וחלון קבוע | מחירון תבניות קרטון לראשי כלונס ולבסיסים לעמודי חשמ | מחירון פרופילי פלדה RSH - שח | מחירון אספקת מים קרים וחמים | מחירון ביטומנים מנושבים ואלסטומרים ביישום חם | מחירון מצעים ותשתיות | מחירון מיכלי מים | מחירון זכוכית מרושתת | מחירון קולטני מי גשם | מחירון בידוד תרמי ואקוסטי לתעלות | מחירון חייגן אוטומטי וחווט למערכת גילוי אש | מחירון לבנים לציפוי קירות | מחירון חלון מרחב מוגןבית משפט לתביעות קטנות ברחובות ת"ק 20571-09-11 אברמוביץ נ' ציקי ואח' מספר בקשה:4 בפני כ | מספר בקשה:1 בפני כב' השופטת שושנה פיינסוד-כהן מבקשים מוניר חוג'יראת נגד משיבים החלטה עיינתי | מספר בקשה:1 בפני כב' השופט אלון רום המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשמת עינייך יונים בע"מ החלטה | 23 אוקטובר 2014 לפני: כב' השופטת דגית ויסמן התובעים: 1.ליפובצקי יורי 2. קודרין מיכאל 3. וורפייב | מספר בקשה:10 בפני כבוד ה שופט דוד רוזן מבקשים נגד משיבים החלטה לאור המפורט בבקשה הדיון יתקיים ביום 3 | החלטה בתיק בג"ץ 10303/01 בבית המשפט העליון בג"ץ 10303/01 - ט"ו בפני: כבוד השופטת א' פ | החלטה בתיק בג"ץ 1950/06 בבית המשפט העליון בג"ץ 1950/06 - י"ב בפני: כבוד השופט א' א' ל | בפני כב' השופטת ליאת שמיר הירש המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשם ימית ימנה לוי <#2#> נוכחים: פרוט | בפני כב' הרשמת הבכירה עידית כלפה תובעים מרכז החשמל הדס בע"מ נגד נתבעים החלטה תביעה זו מתברר | בית משפט השלום בקריית גת ת"א 861-08 גינצברג אהרון- צבי-ע"י הוריו יחיאל ותמר נ' עיריית | בית משפט השלום בנצרת מ"י 49523-05-12 מדינת ישראל נ' הור 27 מאי 2012 בפני כב' השופט מרדכ | בית משפט השלום בפתח תקווה תא"מ 52754-12-10 ארכהן נ' רזיאל-קיסוס ואח' תיק חיצוני: 21 דצמ | החלטה בתיק ע"פ 6679/13 בבית המשפט העליון ע"פ 6679/13 לפני:כבוד השופטת ע' ארבל המערערים:כ - | תובעים 1. אימאן עאבד נגד נתבעים 1. ויטאמד בע"מ הודעה ההזמנה שנשלחה לנתבע, ובה כתב התביעה שהגשת | בפני כב' השופטת אילת דגן תובעים 1. סימון מרדכייב נגד נתבעים 1. עיריית קריית ים הודעה אג"נ, | בפני כב' השופט יחיאל ליפשיץ תובעת אלביט מערכות בע"מ נגד נתבעים החלטה התיק נקבע לשמיעת הוכחו | בפני כב' הרשמת בכירה עדי אייזדורפר תובעים 1. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נגד נתבעים 1. | בית משפט השלום בנתניה מ"ת 19081-06-11 מדינת ישראל נ' הוריש(עציר) ואח' תיק חיצוני: 40262 | בפני כב' העו"ד - מנהל מנ"ת מירב ברייר מבקשת 1. יונייטד שיא בע"מ נגד משיב 1. abdel | בפני כב' השופט הרווי גרובס תובע חיים צדוק נגד נתבע קירי איבשצו'ק פסק דין בפני תביעה בסכום של | החלטה בתיק ע"א 2005/05 בבית המשפט העליון בירושלים ע"א 2005/05 - ד' בפני: כבוד הרשם יגאל מר