מבצע בוטוקס

עורכי דין

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

ד"מ 51865-06-12; ד"מ 50865-06-12
ד"מ 43493-06-12; ד"מ 43508-06-12
ד"מ 50780-06-12; ד"מ 50954-06-12
ד"מ 50656-06-12; ד"מ 51901-06-12
ד"מ 49360-06-12; ד"מ 49404-06-12
ד"מ 49333-06-12; ד"מ 49382-06-12
ד"מ 49349-06-12; ד"מ 49369-06-12
ד"מ 51853-06-12; ד"מ 51911-06-12
ד"מ 50564-06-12; ד"מ 43537-06-12
ד"מ 43672-06-12 ; ד"מ 43617-06-12
ד"מ 43649-06-12; ד"מ 43664-06-12
ד"מ 43521-06-12; ד"מ 43477-06-12
ד"מ 50891-06-12

בפני
כב' השופטת אורלי סלע – נשיאה

התובעים

לואי שחאדה אבו נאגי ואח'
ע"י ב"כ עו"ד מוסטפא נאסר

נגד

הנתבעת
קונטקט קיסריה בע"מ (ששון אריזות בע"מ) (ח.פ. – 510947310)
ע"י ב"כ עו"ד יצחק פלג

החלטה ופסק דין

א. התביעות מושא הבקשה הוגשו לבית הדין ביום 24.6.12. לפיכך, יש לדחות תביעותיהם של התובעים שסיימו לעבוד אצל הנתבעת לפני יום 23.6.05, שכן חלפו מעל 7 שנים ממועד הפסקת עבודתם אצל הנתבעת ועד מועד הגשת התביעות לבית הדין.
ב. מרישומיה של הנתבעת עולה כי אף לא אחד מן התובעים נ מנה על העובדים אשר עבדו אצלה בחודשים מאי – יולי 2005. היינו, במועד הקובע (23.6.05) התובעים לא עבדו אצל הנתבעת ועל כן, עילת תביעתם התיישנה.
על פי רישומיה של הנתבעת עולה כי 11 מן התובעים סיימו את העסקתם אצל ה בחודש מרץ 2004 והאחרים כלל לא הועסקו על ידה.
ג. התובעים לא צרפו כל ראיה או מסמך המעיד על מועד העסקתם אצל הנתבעת ולא בכדי.
ד. על פי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958 (להלן – חוק ההתיישנות) , התקופה בה מתיישנת תביעה שאינה במקרקעין הינה 7 שנים. תחילת תקופת ההתיישנות היא ביום שנולדה עילת התביעה. על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה , הרי שעילת התביעה של התובעים נולדה עם הפסקת עבודתם אצל הנתבעת ועל כן, לאור הנתונים כפי שהובאו לעיל – תביעתם של התובעים התיישנה ויש לסלקה על הסף.
5. לבקשה צורפו תצהירים מאת ויטלי ד ה לוי – מנהל חשבונות ב נתבעת ויחזקאל ששון – מנהל ובעלי הנתבעת– תצהירים עליהם לא נחקרו, לאחר שב"כ התובעים ויתר על חקירתם.
6. טענות התובעים בתמצית –
א. עבודת התובעים הסתיימה סמוך מאוד לסגירת אזור התעשייה ארז ועל כן תביעותיהם לא התיישנו. יצויין, שב"כ התובעים לא ציין מועדי סיום העבודה אלא הסתפק באמירה כללית בלבד שסיום ההעסקה היה בסמוך מאוד לסגירת אזור התעשייה ארז.
ב. ביום 16.2.05 התקבל בכנסת חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה – 2005. ביום 20.2.2005 נחתם צו פינוי אשר קבע את מועד ההתנתקות, בהתייחס לכל שטח חבל עזה, ליום 20.7.05. ביום 19.5.05 נדחה מועד ההתנתקות ליום 15.8.05.
ג. לאור תוצאות ההתנתקות, לא חלים על שטח עזה חוקי מדינת ישראל ומדובר בי שות נפרדת אשר אין לה נגיעה לא למדינת ישראל ולא לחוקיה. כתוצאה מכך נפגעה זכות הגישה של התובעים ואחרים כמותם לערכאות מדינת ישראל, לצורך הגשת תביעות בעניין זכויות סוציאליות.
ד. חשיבותה של זכות הגישה לערכאות מקימה חזקה פרשנית לפיה החוק לא התכוון להגביל את זכות הפנייה לבית המשפט אלא כאשר הדבר נועד להשיג תכלית חשובה אחרת. אי לכך, פרשנות חוק המגבילה את יכולת מימוש זכות התביעה צריך שתיעשה בזהירות וריסון רב.
ה. לאור תוצאות ההתנתקות נוצר מצב חדש לפיו התובעים נמצאים במעין מדינה אחרת ועל כן, יש מקום להחיל את סעיף 14 לחוק ההתיישנות אשר קובע כי בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין, הזמן בו שהה אחד מבעלי הדין בשטח שמחמת התנאים שהיה נתון בהם שם או מחמת היחסים השוררים בין אותה מדינה לבין מדינת ישראל, לא יכול היה לקיים את הבירור המשפטי.
ו. בית המשפט העליון קבע, ברע"א 10179/05 הארגון לשחרור פלסטין נ' סופי צ'סר (להלן – עניין צ'סר) , כי התנאי הקבוע בסעיף 14 לחוק ההתיישנות אינו מחייב קיומן של נסיבות אשר אינן מאפשרות כליל הגשת תביעה בישראל ודי בכך שיוכח כי קיים קושי של ממש להגיש את התביעה. כן נפסק כי במקרים מסוימים יעוכב מרוץ ההתיישנות למשך אותה תקופה בה ניטל כח התביעה הממשי מידי התובע עקב מצב משפטי פסיקתי שנוצר, השולל ממנו במהלכו את היכולת הממשית לגבש את עילת תביעתו ואת סעדיו ולממשם.
ז. ככל הנוגע לקושי ממשי להגשת התביעה עקב מצב משפטי פסיקתי שנוצר – רק לאחר שניתן פסק דינו של בית הדין הארצי בע"ע 207/08 עז רום מפעלי מתכת בע"מ (בפירוק) נ' עצאם מוחמד אשכנתא ו- 87 אחרים מיום 13.1.12 (להלן – עניין עז רום) , ניתן לתובעים כח מ משי לתבוע ונוצר סיכוי לזכות בתביעה, זאת בעקבות המצב המשפטי-פסיקתי שנוצר לפיו בית הדין הארצי החיל את הדין המצרי על מחסום ארז ועל כן, מי שפוטר או התפטר זכאי לפיצויים כפי שפורט בפסק הדין.
דיון והכרעה -
7. אקדים אחרית לראשית ואציין כי נחה דעתי שיש לקבל את הבקשה ולהורות על סילוק התביעות על הסף מחמת התיישנות ן, ואפרט –
8. סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע כי התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא שבע שנים בשאינו מקרקעין.
9. התובעים לא הציגו ראייה כלשהי ממנה ניתן ללמוד כי הועסקו על ידי הנתבעת לאחר יום 23.6.05, ומנגד מהמסמכים אשר צירפה הנתבעת לבקשה (נספחים 3,2,1) , כמו גם מהתצהירים שצורפו לבקשה , עולה כי התובעים כלל לא הועסקו על ידה במהלך שבע השנים שקדמו להגשת התביעה .
זאת ועוד, מתצהירו של ויטלי דה לוי, מנהל החשבונות אצל הנתבעת, עליו לא נחקר, עולה כי אף לא אחד מכל התובעים בתיק ים שבכותרת נמנה על העובדים שעבדו אצל הנתבעת בחודשים מאי - יולי 2005.
10. במסגרת הדיון שנערך לפניי בבקשה לסילוק התביעות על הסף, ניתנה לב"כ התובעים הזדמנות לחקור הן את מנהל החשבונות והן את בעליה של הנתבעת על האמור בתצהיריהם אולם הוא ויתר על זכותו לעשות כן. ויתורו של ב"כ התובעים על חקירתם של המצהירים כמוה כהסכמה לעובדות האמורות בתצהירים שהוגשו מטעם הנתבעת.
11. לפיכך, אל מול התשתית העובדתית המוכחת שהציגה הנתבעת מצויה גרסתם הסתמית של התובעים אשר אינה נסמכת בראיות או בתצהיר כדין . ב"כ הנתבעת טען, הן בתשובה לתגובה לבקשה לסילוק על הסף והן במהלך הדיון מיום 6.12.12 , כי התגובה לא נתמכה בתצהיר כנדרש על אף שמועלות בה טענות עובדתיות. למרות זאת, בחרו התובעים שלא לתמוך את גרסתם במסמכים או למצער , בתצהיר מטעמם. יצויין שלעניין זה טען ב"כ התובעים בדיון מיום 6.12.12 – "אנו לא צירפנו תצהיר כי עיקר הטענות שלנו הן משפטיות".
12. אשר על כן, מחד, בהעדר תשתית ראייתית מתאימה להוכחת העסקת התובעים ב מסגרת תקופת התיישנות ומאידך, משהונחה לפניי תשתית עובדתית המוכיחה שהתובעים לא הועסקו במסגרת תקופת ההתיישנות, הנני קובעת עובדתית כי התובעים לא הועסקו על ידי הנתבעת בתקופה שבין 23.6.05 ועד הגשת התביעה.
13. עוד טוענים התובעים שגם אם יוכח, כפי שאכן הוכח, כי לא הועסקו על ידי הנתבעת בתקופה שבין 23.6.05 ועד הגשת התביעות, לא התיישנו תביע ותיהם, שכן נכנסים הם בגדר החריג הקבוע בסעיף 14 לחוק ההתיישנות.
סעיף 14 לחוק ההתיישנות קובע כדלקמן –
"בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין הזמן שבו נמצא אחד מבעלי הדין בשטח מדינה, שמחמת התנאים שהיה נתון בהם שם או מחמת היחסים שהיו שוררים בין אותה מדינה לבין מדינת ישראל לא יכול היה, הוא או בעל דינו, לקיים את הבירור המשפטי.
בסעיף זה –
"שטח מדינה" – לרבות כל ארץ חסות וכל שטח התפוס למעשה בידי מדינה;
"בעל דין" – לגבי נכס המוקנה לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, לאפוטרופוס על נכסי גרמנים או לממונה על רכוש האויב – מי שהיה בעל הנכס האמור ערב ההקניה, ולגבי נכס שבניהולו של האפוטרופוס הכללי – בעל הנכס." (ההדגשה הוספה – א.ס) .
14. לטענת התובעים, הליך ההתנתקות מיום 15.8.05 יצר מצב חדש לפיו התובעים נמצאים במעין מדינה אחרת . משכך, יש מקום להחיל את סעיף 14 לחוק ההתיישנות, מאחר ובמהלך השנים, התובעים לא יכולים היו לקיים את הבירור המשפטי. כן טענו התובעים כי רק בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין עז – רום, הובהר להם כי ישנו סיכוי ממשי לתביעותיהם ועל כן, הגישו הם את התביע ות.
15. התובעים או מי מהם, לא הגישו תצהיר בתמיכה לטענותיהם ובין היתר לטענה בדבר מועד סיום העבודה ו לטענה לפיה נבצר מהם להגיש את תביעותיהם. בא כוח התובעים טען , בדיון שנערך לפניי וכפי שצויין לעיל, כי לא צירף תצהיר לתמיכה בטענות התובעים שכן עיקר טענותיהם של התובעים הינן טענות משפטיות.
אין בידי לקבל טענה זאת.
16. ראשית – בכל הנוגע לאי הגשת התצהיר, משטענו התובעים כי חל עליהם סעיף 14 לחוק ההתיישנות המאריך את תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק , מוטל עליהם הנטל לשכנע את בית הדין, כי אכן במהלך כל התקופה, לא היתה בידיהם אפשרות סבירה להגיש את תביעותיהם לבית הדין. משמעות הדבר הוא כי על כל אחד מן התובעים מוטלת החובה לפרט את העובדות אשר בעטיין לא היתה לו , אישית , אפשרות סבירה להגיש את תביעתו תוך מניין ימי ההתיישנות והדרך לעשות כן, הינה באמצעות תצהיר לתמיכה בטענותיהם. כך גם לגבי הטענה כי רק עם פסק דינו של בית הדין הארצי סברו כי יש סיכוי של ממש לתביעותיהם.
משהתובעים לא הניחו לפני בית הדין תשתית עובדתית לגבי הנסיבות אשר מנעו מהם , אם מנעו מהם, להגיש את התביעה בתוך תקופת ההתיישנות, הרי שלא ניתן לקיים בירור ענייני אודות הנסיבות בעטיין לא הוגש ו התביע ות בתוך תקופת ההתיישנות ולא ניתן להחיל על עניינם את החריג הקבוע בסעיף 14 לחוק ההתיישנות.
17. שנית - ולגופו של עניין, הוראת סעיף 14 לחוק ההתיישנות חלות לגבי מדינות אשר ליושביהן לא ניתן ליצור כל קשר סביר עם מדינת ישראל לצורך הגשת תביעה.
היינו, תנאי סף על מנת לחסות תחת החריג הקבוע בסעיף 14 לחוק ההתיישנות, הוא כי בעל הדין נמצא בשטח מדינה , כאשר שטח מדינה הוגדר – לרבות כל ארץ חסות וכל שטח התפוס למעשה בידי מדינה.
סוגיה זו נידונה על ידי בית המשפט העליון במסגרת בש"א 1575/05 רשיד נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 22.1.06 פורסם בנבו) שם נקבע כי הגדרת שטח מדינה בהוראת סעיף 14 לחוק ההתיישנות חלה על מדינות אשר ליושביהן אין את היכולת ליצור קשר סביר עם מדינת ישראל לצורך הגשת התביעה. בית המשפט העליון אף קבע כי הרשות הפלסטינאית החולשת על מקום מושבו של המשיב באותה תביעה אינה בבחינת מדינה. מסקנה זהה עולה גם מפסק הדין בעניין צ'סר, עליו משליכים התובעים יהבם. בעניין צ'סר נקבע שישיבה בשטח הרשות הפלסטינאית אינה מונעת הגשת התביעה וחל מרוץ ההתיישנות. מכאן, כי הרשות הפלסטינאית אינה בב חינת שטח של מדינה על פי דרישת סעיף 14 לחוק ההתיישנות וממילא לא קיימת כל מניעה לערוך בירור משפטי מול תובע או נתבע המצוי בשטחים אלה. לאור כל האמור – לא עומדת ל תובעים הגנת סעיף 14 לחוק ההתיישנות.
שלישית - גם אם נתעלם מהליקויים שצו ינו לעיל ונבחן את טענות התובעים לגופן, לא ניתן יהיה ליישם את החריג הקבוע בסעיף 14 לחוק ההתיישנות בעניינם.
בעניין צ'סר נדונה השאלה מהי העוצמה הנדרשת לביסוס התנאי בדבר חוסר אפשרות לקיים את הבירור המשפטי בישראל כמשמעותה בסעיף 14 לחוק ההתיישנות? האם נדרש חוסר אפשרות מוחלט לקיים את ההליך המשפטי בישראל, או שמא די בקיום הכבדה ניכרת, העלולה לפגוע בתקינות ויעילות ההליך, כדי להצדיק את השעיית מירוץ ההתיישנות?
בית המשפט קבע שם כי די בכך ש"מתקיים קושי של ממש לעשות כן, כדי לקיים את דרישת הוראת ההשעייה." בית המשפט נימ ק את קביעתו וקבע מספר טעמים לכך -
"ראשית, הקושי לממש את זכות הגישה לערכאות מצדיק פרשנות מצרה של התנאי; שנית, השיקול לפיו "עדיף צדק דחוי מאשר אי-צדק מהיר" (השופט ש"ז חשין בהמ' 295/59 כוז'הינוף נ' מירום, פ"ד יג, 1438, 1440 (1959)) – אם אין אפשרות מעשית לקיים את ההליך בדרך תקינה ויעילה, מוטב שיידחה למועד בו ניתן יהיה לקיימו בתנאים ובקצב ראויים; שלישית, קיומו של קושי ניכר, גם אם לא מוחלט, לנהל את ההליך השיפוטי עקב שהות בעל דין מחוץ לתחומי המדינה, בתנאים המפורטים בהוראת החוק, עלול לפגוע בעשיית הצדק, ולגרום נזק לבעלי הדין. גישה פרשנית זו משתלבת עם התפיסה הכללית ליישום הוראות דין ההתיישנות, על פיה, קיומו של טעם אובייקטיבי השולל את הכח הממשי של בעל דין לנהל את תביעתו מצדיק השעייה של מירוץ ההתיישנות. תפיסה זו נשענת על נקודת המוצא לפיה מוצדק להחיל את ההתיישנות, על השלכותיה, כאשר מצויה בידי בעלי הדין היכולת המעשית-הקונקרטית לנהל את התביעה, ולקיים משפט שימצה כראוי את בירור המחלוקת. יכולת ממשית זו, להבדיל מיכולת מושגית, מופשטת, לנהל את התביעה, היא אבן הבוחן לענין זה."
18. לשאלה האם הוכח מפי התובעים כי עמד בפניהם קושי ממשי לנהל את תביעותיהם בישראל - סבורני כי לא ניתן להשיב בחיוב. כאמור, בהעדר תשתית ראייתית לא ניתן לקבוע כי עמד בפני התובעים קושי בכלל, קל וחומר כי עמד בפניהם קושי ממשי לנהל את תביעותיהם בישראל. לבד מהערה סתמית לפיה לאחר ההתנתקות לא יכולים היו התובעים להגיש תביעות בישראל, לא הונחה תשתית עובדתית בכלל ותשתית מספקת בפרט, לתמיכה בטענה זו. מה גם שעובדים אחרים שעבודתם הסתיימה עקב ההתנתקות (למשל התובעים בעניין עז-רום ) הגישו את תביעותיהם לבית הדין בתוך תקופת ההתיישנות. היינו, אם היה קושי, מדובר בקושי ספציפי שעמד בפני התובעים מושא התיקים שבכותרת ולא קושי כללי בהגשת תביעות שנבע כתוצאה מההתנתקות. בהיעדר תשתית ראייתית, ולבטח תשתית ראייתית מספקת, לא ניתן להבין מהו הקושי, אם בכלל, אשר עמד בפני התובעים להגיש את תביעותיהם ולא ניתן להחיל עליהם את החריג הקבוע בסעיף 14 לחוק ההתיישנות.
19. עוד טען ב"כ התובעים כי התובעים לא יכלו להגיש את תביעותיהם מבחינה משפטית, אלא רק לאחר שניתן פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין עז רום, אז נסללה בפניהם הדרך להגיש את תביעותיהם.
למען שלמות התמונה, יצויין כי בעניין עז – רום נקבע כי עובדים פלסטינים שהועסקו על ידי מעסיק ישראלי באזור התעשייה ארז ושעבודתם הסתיימה כתוצאה מהמצב הביטחוני ששרר במקום במחצית הראשונה של שנת 2004, זכאים לפיצויי פיטורים ממעסיקם הישראלי וכי שיעור הפיצויים יחושב לפי חוק העבודה המצרי החל על האזור.
טענה זו איננה יכולה לשמש נסיבה הולמת לאי הגשת התביעה בזמן , או ל"קושי ממשי להגשת התביעה עקב מצב משפטי פסיקתי" כאמור בעניין צ'סר אלא , לכל היותר, מדובר בשיקול דעת מוטעה, בגינו לא הגישו התובעים את תביעותיהם בתוך תקופת ההתיישנות. כשם שהתובעים בעניין עז - רום הצליחו להגיש את תביעותיהם בתוך תקופת ההתיישנות ועניינם נדון לפני בית הדין , כך היה גם על התובעים שלפנינו לעשות . בהקשר זה, מוסכמת עליי אף טענת ב"כ הנתבעת לפיה ככל שהתובעים אכן חיכו להכרעת בית הדין בעניין עז – רום מן הראוי שהיו מגישים את תביעותיהם לאחר קביעתו של בית הדין האזורי בעניין, בשנת 2008, ולא היה מקום להמתין עד הכרעת בית הדין הארצי בינואר 2012.
יתרה מזאת, אם נקבל את טענת התובעים לפיה חיכו לפסק דינו של בית הדין הארצי - מתעוררת השאלה מדוע הגישו הם את תביעותיהם רק ביום 24.6.12 שעה שפסק הדין של בית הדין הארצי בעניין עז - רום ניתן עוד בחודש ינואר 2012. פרק הזמן של חמישה חודשים בין מתן פסק הדין החלוט בעניין עז – רום לבין הגשת התביע ות מושא ההחלטה ופסק הדין, מעמידה בספק את טענתם של התובעים לפיה חיכו להכרעתו של בית הדין הארצי טרם יגישו את תביעותיהם.
על כן, גם מטעמים אלה יש לדחות את טענות התובעים.
20. לבסוף, אתייחס לטענת ב"כ התובעים לפיה יש להותיר את התביעות על כנ ן בשל עקרונות צדק טבעי והגיון. לדבריו – "בית משפט צריך לפעול קודם כל לפי ההיגיון ולא לפי החוקים. קודם כל לפי צדק טבעי ולא לפי חוקים, אם זה מתנגש עם צדק טבעי...כאן בית הדין יכול לומר שמה שקבוע בחוק ההתיישנות לא צודק ויש לבטל את הסעיף".
סבורני כי יישומם של עקרונות הצדק הטבעי עליהם נסמך ב"כ התובעים, מחייב התייחסות דו סטרית, הן לצדו של התובע והן לצידו של הנתבע ויש לאזן בין האינטרס של התובעים לקבל את יומם בבית המשפט מול האינטרס של הנתבעת לוודאות ואי חשיפה לתביעות לאורך זמן.
על זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה כזכות יסוד, עמד בית המשפט העליון בע"א 3833/93 לוין נ' לוין, פ"ד מח (2) 862 וקבע –
"גישה חופשית ויעילה אל בית המשפט היא זכות יסוד, אף אם עדיין אינה כתובה עלי חוק יסוד, ובית המשפט אמור להגן עליה כמו על זכויות יסוד אחרות... תקנת הציבור דורשת שהדרך אל בית המשפט תהיה פתוחה, כדי שבית המשפט יוכל לדון ולהכריע בסכסוכים משפטיים למיניהם" .
באשר לזכות הנתבע לוודאות, כמו גם זכות הציבור שבתי המשפט יטפלו בבעיות ההווה, אשר הביאו להתפתחות דיני ההתיישנות נאמר –
"ארבעה טעמים מרכזיים עומדים בבסיס מועד ההתיישנות: הראשון, עניינו בשיקולים ראייתיים הקשורים בקושי של הנתבע לשמור על ראיותיו לאורך זמן. השני, עניינו בצורך להקנות ודאות לנתבע בדבר זכויותיו וחובותיו להבטיח כי יכול לכלכל צעדיו ולהיערך כלכלית לסיכוני תביעות צפויות ולא להיות חשוף לסיכון להיתבע לפרק זמן בלתי מוגבל. השלישי, נעוץ בהנחה לפיה תובע אשר "ישן על זכויותיו" ונמנע מהגשת תביעה במשך תקופה ארוכה, ויתר ומחל על זכותו. והרביעית, האינטרס הציבורי שהמערכת המשפטית תקדיש זמנה לטיפול בבעיות ההווה ולא תעסוק בבירור זכויות שהורתן בעבר הרחוק. אל מול טעמים אלו, עומדת זכותו המהותית של התובע, הדורשת סעד ומרפא. אף שיש טעם רב באינטרסים עליהם באה ההתיישנות להגן". (ע"א 1254/99 מאיר נ' הכשרת הישוב, פ"ד נד (2) 535).
21. לכל זאת אוסיף, שיש לפרש את חוק ההתיישנות בהתאם לתכליתו, כל מקרה ונסיבותיו. יפים לענייננו דבריו של הנשיא (בדימוס) ברק בעניין ע"א 8301/98 אנואר נ' ש.א.פ. בע"מ, פ"ד נו (3) 345 בהקשר זה –
"חוק ההתיישנות אינו חסר תכלית. ככל חוק אחר, הוא בא להגשים תכלית חברתית. יש לפרשו באופן המגשים תכלית זו. לעתים הפירוש יביא לתוצאה המצמצמת את ההתיישנות. לעתים הפירוש יביא לתוצאה המרחיבה את ההתיישנות. כל מקרה ונסיבותיו; כל אירוע ותכליתו".
22. ערה אני להלכות שיצאו מלפני בית דין זה אודות היד הקמוצה שיש לנהוג בבוא בית הדין להכריע בבקשה לסילוק על הסף (דב"ע מז/3-15 – אפנר יצחק – מפעלי הדסה לנוער, עבודה ארצי כרך כ(2), 242). נפסק כי סילוק תובענה על הסף בלא לדון בה לגופה אינו דרך המלך, קל וחומר בבתי הדין לעבודה המעדיפים הכרעה בתובענה לגופו של עניין על פני סילוק התובענה על הסף (דב"ע נא/3-195 תובענה מכונות תרגום בע"מ – עמיחי סגל, פד"ע כ"ג, 274).
דא עקא, על אף הלכות אלה, בנסיבות שלפנינו ומן הטעמים שפורטו בהרחבה לעיל, סבורני שאין מנוס מסילוקן של התביעות על הסף מחמת התיישנותן.
23. לאור האמור לעיל, משחלפה תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ומשלא הוכח, ולו בראשית ראיה, כי מתקיים בעניינם של התובעים החריג הקבוע בסעיף 14 לחוק ההתיישנות, אשר יש בו כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות, דין הבקשה להתקבל.
24. סוף דבר – הבקשה מתקבלת. התביעות שבכותרת, נדחות על הסף מחמת התיישנותן.
25. לאור הצהרת ב"כ הנתבעת לפיה ככל שהתביעות תדחנה על הסף לא תעמוד הנתבעת על הוצאות – אין צו להוצאות.
ניתנו היום, י"ג שבט התשע"ג, 24 ינואר 2013, בהעדר הצדדים ויישלחו אליהם .

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

לובינג קרובים אל | סיעוד קרובים אל | פיצוציות קרובים אל 3105 2, נצרת, ישראל | חימום קרובים אל | טיפול זוגי קרובים אל שחף 21, כרמיאל, ישראל | מאגרי מים קרובים אל | סיעוד קרובים אל | טכנאים קרובים אל | ציוד לאירועים קרובים אל | עיבוד שבבי קרובים אל | מצברים קרובים אל | מאגרי מים קרובים אל | היפנוזה קרובים אל הרמב"ם 118, שדרות, ישראל | חותמות קרובים אל | מכשירי מדידה קרובים אל 136, בית שאן, ישראל | מקוואות קרובים אל דרך רמון 2/6, מצפה רמון, ישראל | מכשירי שמיעה קרובים אל | וטרינרים קרובים אל | ייעוץ מקצועי קרובים אל | טוענים רבניים קרובים אל חוחית/נץ, כרמיאל, ישראלמחירון עבודות ריצוף וחיפוי | מחירון תאי בקרה עגולים לב | מחירון פיתוח חוץ - משטחים, ריצופים, קירות תומכים ומסלעות | מחירון צנרת נחושת ואביזריה | מחירון אבן שפה, תיחום, גן, מחסומים ומדרגות טרומיות | מחירון עבודות עפר והריסה | מחירון מסגרות - גדרות, שערים, סורגים, מעקות ושונות | מחירון גידור | מחירון עבודות גבס ותקרות אקוסטיות | מחירון גופים למצע ולמילוי בין צלעות | מחירון עבודות עפר והריסה | מחירון ריהוט וציוד מורכב בבנין | מחירון חומרי שרברבות | מחירון מתקני הסקה | מחירון חומרי זגגות וצבע | מחירון פיתוח נופי | מחירון עבודות אבן | מחירון חומרי זגגות וצבע | מחירון תבניות לעמודים וראשי כלונס | מחירון תאי בקרה עגולים לב | מחירון פרופילי פלדה מרובעים | מחירון סיד | מחירון הריסת מבנה קשיח | מחירון עבודות עפר ותשתיות לניקוז | מחירון התפשטות, משאבת סחרור והנחת מצע בידוד פוליאוריטן, פריסת הצנרת )כדוגמת פקסגול,( כ14- | מחירון כבלים חסיני אש | מחירון מדרגות וחגורות בטון | מחירון מושבים ומסך לחלוקת האולם | מחירון מחזירי שמן, אביזרי בטיחות, מעצורים וסף לדלתות | מחירון יריעות איטום EPDM ו | מחירון אריחים | מחירון פסיפס | מחירון איטום תפרי התפשטות אנכיים בקירות | מחירון איטום תפרי התפשטות נגד אש | מחירון תריסים | מחירון מיכלי הפרדה )שיקוע( ובורות רקב - מפוליאתילן | מחירון שוחות מפוליאתילן | מחירון אביזרי קצה לכבילת נחושת | מחירון איטום רצפות במערכת ביטומנית במריחות חמות | מחירון מעליות | מחירון מיכלי מים מפוליאתילן | מחירון קבועות תברואיות ואביזריהן | מחירון קערות מטבח | מחירון תיקוני בטונים | מחירון חיפוי קירות חוץ באבן | מחירון עבודות ניקוי מבנים | מחירון חומרי איטום צמנטיים | מחירון מפרידי שומן מפוליאתילן | מחירון קירות מסד | מחירון מסדים/ארונות ואביזרי זיוודבית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 23084-06-11 יהושע נ' ואג'מי ואח' 20 ספטמבר 2011 ל | בקשה מס' 28 בפני כב' השופט דניאל פיש מבקשים נגד משיבים צבי יצחקי החלטה 1. בפניי בקשה לפסילה | החלטה בתיק בג"ץ 7433/07 בבית המשפט העליון בג"ץ 7433/07 - א' בפני: כבוד השופט י' אלון העותר | בית משפט השלום בנתניה ת"פ 23709-03-11 מדינת ישראל נ' רולניק 26 ינואר 2012 בפני כב' השופ | לפני כבוד השופט ג'ורג' אזולאי - נשיא תובעים 1. בסמה ח'וטבא נגד נתבעים 1. קיבוץ מחניים 2. | בפני כבוד ה רשמת בכירה יהלום בלהה תובעת פלוני נגד נתבעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ החלטה 1.  לאחר | בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ק"ג 31364-05-11 מנורה מבטחים פנסיה בע"מ נ' האגודה למען ה | מספר בקשה:1 בפני כב' השופטת קרן אניספלד מבקשים מחמוד אגבאריה ת.ז. XXXXXX645 נגד משיבים עירית אום | בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 5010/00 בפני: כבוד השופט א' ריבלין המבקשים: 1. סיסי שטרית 2. פו | החלטה בתיק רע"פ 1851/15 בבית המשפט העליון רע"פ 1851/15 - א' לפני:כבוד השופט ח' מלצר המבקשי | 13 מאי 2014 לפני: כב' השופט אייל אברהמי, סגן הנשיאה התובעים: ע"י ב"כ: עו"ד סיגל פ | מספר בקשה:15 בפני כב' השופטת תמר שרון נתנאל התובעים עז' המנוח ג'מיל שאקר עבד אל גני ז&qu | בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ת"ק 33253-09-11 כהן נ' מוכתר ואח' מספר בקשה:2 בפני כב' | בית משפט השלום בתל אביב - יפו בפני כבוד השופטת עינת רביד ת"א 172908-09 נירב מתכות בע"מ נ&# | בקשה מס' 1 בפני כב' השופטת הדסה אסיף מבקשים מנן מלכה ראובן נגד משיבים איילון חברה לביטוח בע& | בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 32906-11-11 בנק לאומי לישראל בעמ נ' אלקבץ תיק חיצוני: מס | לפני כב' השופט אלי ספיר תובעים 1. הכשרה חברה לביטוח בע"מ נגד נתבעים 1. איילון חברה לביטוח ב | בית משפט השלום בראשון לציון ת"א 18656-03-10 לוי נ' עירית פתח תקוה ואח' תיק חיצוני: תיק | בפני כב' השופטת מרים קסלסי בעניין: מדינת ישראל המאשימה נגד דוד דדון ע"י ב"כ עוה"ד | בפני כב' השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ תובעים 1. אביבה חגאג ב"כ: עו"ד לימור הררי כתובת: | בעניין: אילן אברהם אוחנה ת.ז XXXXXX608 ע"י ב"כ עו"ד מרדכי רסיוק ואח' התובע נגד 1. | לשכת סגן הנשיאה בפני כב' הרשם בכיר אדי לכנר תובעים 1. הכשרה חברה לביטוח בע"מ נגד נתבעים 1. | החלטה בתיק בש"א 1336/05 בבית המשפט העליון בירושלים בש"א 1336/05 - א' בפני: כבוד הרשם עודד | מספר בקשה:5 בפני כב' השופט רון סוקול המבקש מואיד ביקי ע"י ב"כ עו"ד סרור אלי ואח&#