מומחה, המומחה הרפואי וחוות-דעת
הפרקים שבספר:
- מיהו עד מומחה
- סייג למינוי מומחה - מומחה שיעץ עצה
- הגשת חוות-דעת רפואית ופטור מהגשתה
- בדיקה רפואית והגשת חוות-דעת מטעם בעל דין אחר
- חוות-דעת מומחה מטעם בעל דין בעניין שאינו רפואי
- מומחה מטעם בית-משפט
- הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת
- שכרו של המומחה
- סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו
- בקשת הוראות
- חוות-דעת מומחה שמינה בית-המשפט ושליחת שאלות הבהרה
- צירוף אסמכתאות לחוות-דעת מומחה
- בדיקה רפואית נוספת
- תיקון כתב טענות עקב חוות-דעת מומחה
- אי-קיום התקנות
- פסילת חוות-דעת
- המומחה בראי חוק התייעלות כלכלית
- חוות-דעת בראי פקודת הראיות
- חוות-דעת גרפולוגית - פקודת השטרות
- המומחה בראי בית-המשפט לענייני משפחה
- המומחה בראי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
בקשת הוראות
תקנה 133 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדקלמן:"133. בקשת הוראות (175)
מומחה שמינהו בית-המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לבקש מבית-המשפט או הרשם, בכתב או בעל-פה, הוראות לעניין מילוי תפקידו."
תקנה זו מסמיכה את המומחה שמונה על-ידי המשפט לפנות אליו, בכל עת, בבקשה למתן הוראות לעניין מילוי תפקידו.
אם כן, נשאלת השאלה אימתי המומחה מטעם בית-המשפט יעשה שימוש בתקנה זו?
אנו סבורים כי במקרה, לדוגמה, וצד למשפט אינו משתף פעולה עם מומחה בית-המשפט, אזי בסמכותו של המומחה לפנות לבית-המשפט ולבקש מהאחרון הוראות כיצד למלא את תפקידו בלא שיתוף הפעולה של הצד ה"מסרב" כאמור.
דוגמה אחרת היא, כאשר בעל דין אינו משלם את שכר-טרחתו של מומחה בית-המשפט כפי שקבע בית-המשפט בהחלטתו למינוי המומחה. במקרה זה בסמכותו של המומחה לפנות לבית-המשפט בבקשה כדי שהאחרון יורה לו באם להמשיך את תפקידו וכיוצא בזה.
תקנה זו מאפשרת למומחה מטעם בית-המשפט לפנות לבית-המשפט בכל עת. בנוסף, תקנה זו מאפשרת ניהול ההליך במהירות שכן המומחה מטעם בית-המשפט אינו זקוק רשות כזו או אחרת של בעל דין ולמעשה יש למומחה מטעם בית-המשפט "דלת פתוחה" לבית-המשפט.