סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• אמנת האג - החזרת ילדים חטופים - מבוא
• תובענה להחזרת קטין חטוף
• סמכות שיפוט מקומית
• כתב תביעה להחזרת ילד חטוף
• פירוט מסמכים מצורפים
• זהות הצדדים בבקשה להחזרת ילד חטוף
• בקשות ביניים בתביעה להחזרת ילד חטוף לחוץ-לארץ
• הדיון ומועדיו
• ערעור בהליך החזרת ילד חטוף לחוץ-לארץ
• החזרת ילדים חטופים - הלכות בתי המשפט

סמכות שיפוט מקומית

עמוד 13 בספר:


תובענה להחזרת ילד לחוץ-לארץ לפי האמנה תוגש במסירת כתב תביעה לבית-המשפט שבתחום שיפוטו מצוי הילד {ראה תקנה 295ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: לתקסד"א) וכך גם לגבי בקשה לאכיפת זכות ביקור לגבי ילד שנמצא בישראל כפי שקובעת תקנה 295כא לתקסד"א}.

אם לא היה ידוע לתובע מהו מקום השיפוט שבו נמצא הילד יחולו ההוראות הכלליות לסמכות השיפוט המקומית הקבועים בתקנה 258ג לתקסד"א הקובעת את סדר הקדימויות של מקום השיפוט בענייני משפחה.

עניין תחולת החוק והאמנה באיזור נדון ב- ע"א 6056/93 {פלונית נק אלמוני, פ"ד נא(4), 197 (1997)}. במקרה זה נטלה האם את ילדיה מארה"ב ונסעה עימם לישראל, ומאז מתגוררת בגוש קטיף שבחבל עזה. בעלה תבע את החזרת הילדים החטופים מישראל לארצות-הברית, על-פי חוק אמנת האג.

בתגובה טענה האם כי על מקום מושבה לא חלות הוראות חוק אמנת האג, אך טענתה זו נדחתה על-ידי כב' השופט א' ברק שקבע כי:

"גדר הספיקות הוא באשר לדין על פיו יוכרע הסכסוך בין הצדדים. עיקרה של המחלוקת הוא בשאלה אם חוק אמנת האג חל בסכסוך שבין הצדדים, וזאת לאור העובדה שהמערערת מתגוררת עם ילדיה בגוש קטיף שבחבל עזה. איזור זה הוא חלק מהשטחים המוחזקים, והטענה


עמוד 14 בספר:

הינה כי חוק אמנת האג אינו חל בהם. לדעתי, התשובה על שאלה זו היא בחיוב. מטרתו של חוק אמנת האג היתה ליצור מערכת נורמות ומוסדות, אשר יביאו לידי כך שילד חטוף ממדינה מתקשרת, המצוי במקום הנתון לשליטתה של מדינה מתקשרת אחרת, יוחזר למדינה ממנה נחטף. על-פי האמור באמנה, חוק אמנת האג מלווה את הילד החטוף המתגורר במדינה מתקשרת ואת החוטף באשר ילכו, ואם הם מצויים במקום הנתון לשליטתה של מדינה מתקשרת אחרת, הוא חל על מעשה החטיפה ותוצאותיו. אכן, אין להפוך את האיזור - עד כמה שהוא נתון לשליטתה של ישראל - למקום מקלט לחוטפי ילדים, ולמקום מסתור לילדים נחטפים. המטרות המיוחדות המונחות ביסוד חוק אמנת האג מזה והשליטה האפקטיבית של ישראל בשטחי האיזור מזה, מובילים למסקנה כי חוק אמנת האג חל לעניין חטיפה שבוצעה על-ידי הורה חוטף המצוי באיזור הנתון לשליטת המדינה, ושעניינה מצוי בסמכותו של בית-משפט ישראלי (השווה ע"פ 123/83 חברת ק.פ.א. פלדות קריית ארבע בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(1), 813, 822 (1984); ראה גם א' רובינשטיין, "ישראל והשטחים: סמכויות השיפוט", עיוני משפט יד 415 (התשמ"ט))."