תקנות בית-המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995

בתוקף סמכותי לפי סעיף 26(א)(5) ו- (ג) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), ולפי סעיף 108 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

פרק א': פירוש מונחים
1. פרשנות
(א) בתקנות אלה:
"בית-משפט" - שופט או רשם;
"הליך" - תביעות, בקשות, ערעורים ושאר עניינים שמביא בעל דין בפני בית-המשפט;
"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"ערעור" - לרבות ערעור שכנגד;
"תביעה" - לרבות תביעה שכנגד.
(ב) למונחים אחרים בתקנות אלה תהיה אותה משמעות שיש להם בחוק.

פרק ב': האגרה ותשלומה
2. תשלום אגרה בעד הליכים
(א) לא יזקק בית-משפט לכל הליך, אלא-אם-כן שולמה בעד ההליך האגרה הקבועה בתוספת הראשונה ואגרת הפרוטוקול הקבועה בתוספת השניה (להלן שתיהן כאחת: "האגרה"), זולת אם מביא ההליך פטור מתשלום האגרה.
(ב) אגרה תשולם על כל תביעה ותביעה לפי הפריטים שבתוספת הראשונה, יהיו מספר הסעדים בתביעה אשר יהיו, ואולם אם כללה התביעה פריטים 1 ו- 2 לתוספת הראשונה תשולם האגרה על כל אחד מפריטים אלה.
(ג) הליך שלא נתקיים בו אחד התנאים האמורים בתקנת-משנה (א) לא יקובל לרישום בגזברות או במזכירות בית-משפט, אלא-אם-כן הוגשה בקשה לפטור מאגרה.
(ד) נזקק בית-משפט להליך והוברר כי לא שולמה האגרה כאמור בתקנת-משנה (א), תמציא המזכירות דרישה לתשלומה בתוך שבעה ימים מיום ההמצאה; טרם הסתיים ההליך ולא שולמה האגרה כאמור, יימחק ההליך.
(ה) דרישה לתשלום אגרה דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה, וניתן לבצעה בהליכי הוצאה לפועל.
(ו) הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות תקנה 5 לתקנות סדר דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי-המשפט), התשל"א-1971.

3. אגרת פרוטוקול
(א) על אגרת פרוטוקול יחולו הוראות תקנות אלה.
(ב) כל בעל דין זכאי לקבל עותק אחד מאושר מן הפרוטוקול ומפסק-הדין ללא תשלום נוסף.

4. הצמדה למדד (תיקון התשנ"ח)
(א) הסכומים הנקובים בתוספות הראשונה והשניה יעודכנו פעמיים בשנה, לפי שיעור השינוי במדד כמפורט להלן:
(1) באחד בינואר, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש מאי שקדם לו;
(2) באחד ביולי, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם בחודש מאי שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו.
(ב) סכום אגרה שעודכן כאמור בתקנת-משנה (א) יעוגל כלהלן:
(1) אם הוא נמוך מ- 10 שקלים חדשים - לא יעוגל;
(2) אם הוא גבוה מ- 10 שקלים חדשים - לשקל החדש השלם הקרוב.
(ג) (נמחקה)
(ד) מנהל בתי-המשפט יפרסם ברשומות את נוסח התוספות הראשונה והשניה כפי שהשתנו על-פי האמור בתקנה זו.

5. תובענות שהועברו לבית-משפט למשפחה (תיקון התשנ"ח)
(א) הועברה תובענה לדיון בבית-המשפט לענייני משפחה מבית-משפט אחר, לא תוחזר האגרה ששולמה בבית-המשפט הראשון, ויראו את ההליך כהליך ששולמה בעדו האגרה במלואה בבית-המשפט לענייני משפחה, ואף אם מביא ההליך עדיין חייב בתשלום חלק מן האגרה.
(ב) הועברה תובענה לדיון בבית-המשפט לענייני משפחה מרשם לענייני ירושה, כמשמעותו בחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), לא תוחזר האגרה ששולמה אצל הרשם או בבית-דין דתי ויראו אותה אגרה כאגרה ששולמה לבית-המשפט, בעד אותו הליך.

פרק ג': פטור מאגרה והחזרת אגרה
(תיקון התשנ"ח)

6. בעלי דין הפטורים מאגרה (תיקונים: התשנ"ח, התשע"ב (מס' 2))
אלה פטורים מחובת תשלום אגרה:
(1) המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו;
(2) האפוטרופוס הכללי;
(3) פקיד סעד של רשות מקומית כשהוא מביא הליך מכוח תפקידו;
(4) מגיש בקשה בקשר לכל הליך הנוגע להצהרת מוות, לעזבון, לאפוטרופסות או להחזקת ילדים עקב הפטירה או למתן צו ירושה או לערעור על החלטה בהליך כאמור שהוא בן זוגו, ילדו, אביו, אמו או אחיו, של מי שנפטר:
(א) עקב פעולות מלחמה אחרי ט"ז בכסלו התש"ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (להלן: "חוק נפגעי איבה"), זולת אם הנפטר כאמור היה איש כוחות אוייב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה, ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אוייב כאמור;
(ב) בשירות צבאי כמשמעותו בסעיף 14(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 (להלן: "חוק החזרה לעבודה"), או בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 (להלן: "חוק שירות המילואים"), או חייל שנספה במערכה כהגדרתו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950;
(5) בן זוגו, ילדו, אביו, אמו או אחיו של אדם שנפגע כמפורט להלן, בקשר להליך הנוגע למינוי אפוטרופוס לנפגע מחמת אותה פגיעה או לערעור על החלטה בהליך כאמור:
(א) נפגע עקב פעולות מלחמה אחרי יום ט"ז בכסלו התש"ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו בחוק נפגעי איבה, זולת אם הנפגע כאמור היה איש כוחות אוייב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה, ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אוייב כאמור;
(ב) נפגע בשירות צבאי כמשמעותו בסעיף 14(ב) לחוק החזרה לעבודה, או בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים.

7. עניינים הפטורים מאגרה (תיקונים: התשנ"ח, התשע"ב (מס' 2))
עניינים אלה פטורים מאגרה:
(1) תובענה או ערעור לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, או בעניין החזרת קטין חטוף;
(2) בקשת ביניים במסגרת תביעה למזונות או מדור, לרבות תביעה למזונות או מדור מן העזבון או מן היורשים;
(3) בקשה לפטור מאגרה, מחובת ערבון או ערובה;
(4) בקשה להזמנת עדים, למסירת כתבי בית-דין או לשינוי מועד דיון;
(5) בקשה לעיון בתיק בית-משפט.

8. החזרת אגרה או חלקה
(א) בית-המשפט רשאי להורות על החזרת כל האגרה, אם התביעה שבעדה שולמה אגרה הועברה לבוררות או הסתיימה בהסדר פישור.
(ב) הסתיימה התביעה בפשרה, לרבות מחיקה או ביטול התביעה בפשרה, עד לתחילת הדיון, תהא האגרה המשתלמת בעדה בשיעור מחצית מן הסכום של האגרה; לעניין זה, "תחילת הדיון" - קדם משפט.

9. בקשה לפטור מתשלום אגרה
(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה או לערעור בקשה לפטור אותו מתשלומה, ויתמוך אותה בתצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו, רכוש הוריו, אם המבקש סמוך על שולחנם ופירוט של הכנסותיו בששת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה, ויצרף לבקשה מסמכים ואישורים לביסוס עובדות אלה.
(ב) ראה בית-המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, רשאי הוא לפוטרו מתשלום האגרה כולה או חלקה.
(ג) אגרה שלגביה לא ניתן פטור, תשולם תוך שבעה ימים מהמועד שהודע לבעל הדין על ההחלטה; לא שולמה האגרה - יימחק ההליך.

פרק ד': הוראות שונות
10. תחולה
תקנות אלה יחולו גם על תובענות בענייני משפחה המוגשות על-פי החוק לבית-משפט שאינו בית-משפט לענייני משפחה.

11. הוראות מעבר
תקנות בית-המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987, ימשיכו לחול על תובענה בענייני משפחה:
(1) באזור שטרם הוקם בו בית-משפט לענייני משפחה;
(2) שטרם הוסמך לדון בה בית-משפט לענייני משפחה.

12. תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ז' בתשרי התשנ"ו (1 באוקטובר 1995).

תוספת ראשונה
(תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התשס"ט (מס' 2), התש"ע, התש"ע (מס' 2), התשע"א, התשע"א (מס' 2), התשע"ב, התשע"ב (מס' 2), (מס' 3), התשע"ג, התשע"ג (מס' 2), התשע"ד, התשע"ד (מס' 2), התשע"ה, התשע"ה (מס' 2), התשע"ו)

(תקנות 2(א) ו- 4)
1. תביעה לסכום כסף קצוב - 1% מהסכום הנתבע כערכו ולא פחות מ- 477 ש"ח.

2. כל תביעה בענייני רכוש שאינה לסכום כסף קצוב, לרבות תביעה לאיזון משאבים, לפירוק שיתוף, לפסק-דין הצהרתי בענייני רכוש ולמתן חשבונות, יהיו מספר הסעדים ומספר פריטי הרכוש אשר יהיו - 2,855 ש"ח.

3. (בוטל)

4. התנגדות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה - 957 ש"ח.

4א. בקשה לתיקון או ביטול צו ירושה - 983 ש"ח.

4ב. בקשה למינוי מנהל עזבון - 983 ש"ח.

5. תביעה בעניין מזונות או מדור, לרבות הגדלה, הפחתה או ביטול, הודעה לצד שלישי, שיפוי, תביעה למזונות או מדור מן העזבון או מן היורשים וכן אכיפת פסק חוץ בעניינים אלה - 235 ש"ח.

6. כל תביעה אחרת לרבות אישור הסכם כאשר אין תביעה תלויה ועומדת בעניין או ערעור בבית-המשפט לענייני משפחה - 477 ש"ח.

7. בקשה בכתב - 235 ש"ח.

8. עשיית צוואה לפני שופט - 506 ש"ח.

9. הוכחת צוואה לפי סעיף 68(ב) לחוק הירושה - 506 ש"ח.

10. עיון בתיק המצוי בארכיון בית-משפט, כשעברה שנה מיום שניתן פסק-הדין, לתקופה קצובה של שבועיים רצופים - (בוטל).

11. העתק מאושר מכל מסמך שבתיק בית-המשפט - 5.16 ש"ח לכל עמוד.

12. ערעור על החלטת רשם, ראש הוצאה לפועל או רשם לענייני ירושה כמשמעותו בחוק הירושה - 506 ש"ח.

תוספת שניה
(תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התשס"ט (מס' 2), התש"ע, התש"ע (מס' 2), התשע"א, התשע"א (מס' 2), התשע"ב, התשע"ב (מס' 3), התשע"ג, התשע"ג (מס' 2), התשע"ד, התשע"ד (מס' 2), התשע"ה, התשע"ה (מס' 2), התשע"ו)
(תקנות 2(א) ו- 4(א))

אגרת פרוטוקול בתובענות המפורטות בתוספת הראשונה למעט הליכים לפי פרט 8 לתוספת הראשונה - 71 ש"ח.

כ"ט באלול התשנ"ה (24 בספטמבר 1995)

דוד ליבאי
שר המשפטים

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תקנות בית-המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995