תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (סעיפים 258א-392; סעיפים 503-403)

פרק כ'1: הוראות כלליות
(תיקון התשנ"ה (מס' 3))
258א. פרשנות (תיקונים: התשנ"ה (מס' 3), התשנ"ז)
למונחים בפרק זה תהיה אותה משמעות שיש להם בחוק בית-המשפט לענייני משפחה (בפרק זה: "החוק").

258ב. תחולת הוראות (תיקונים: התשנ"ה (מס' 3), התשנ"ו)
(א) הוראות פרק זה יחולו על תובענות שנדונות בבית-המשפט לענייני משפחה ועל תובענות בענייני משפחה שעל-פי החוק נדונות בבית-משפט שלום שאינו בית-משפט לענייני משפחה (להלן שניהם כאחד: "בית-המשפט"); וזאת על-אף האמור בתקנות 260(ב), 268(ב) ו- 297(ב).
(ב) הגדרות והוראות אחרות שבתקנות אלה יחולו על תובענות בענייני משפחה ככל שאינן סותרות חלק זה, ובשינויים המחוייבים לפי העניין.
(ג) בית-המשפט רשאי לסטות מהוראות שבפרקים אחרים שבתקנות אלה למעט פרק כ"ב1, ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; ואולם הוראה זו לא תחול על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.

258ג. מקום השיפוט (תיקונים: התשנ"ה (מס' 3), התשנ"ז (מס' 2), התשס"א)
(א) תובענה בענייני משפחה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית-המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף - מקום מגוריהם המשותף האחרון, ואולם היתה התובענה בעניין מזונות של קטין, רשאי בית-המשפט להורות על העברת הדיון בתיק העיקרי, כמשמעותו בתקנה 258ד, לבית-משפט אחר.
(ב) תובענה אחרת בענייני משפחה, לרבות תובענה שלא נקבע לה מקום שיפוט כאמור בתקנת-משנה (א), תוגש לבית-המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע.
(ב1) היה מקום מגורים כאמור בתקנת-משנה (א) או (ב) באזור כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח-1977, יראו כבית-המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים, את בית-המשפט שתחום שיפוטו הוא הקרוב לאותו מקום מגורים.
(ג) תובענה שאין לה מקום שיפוט מתאים לפי פרק זה, תוגש לבית-המשפט המוסמך בתל-אביב.
(ד) תובענה חדשה נוספת בענייני משפחה תוגש כאמור בסעיף 6(ד) לחוק; ראה בית-המשפט כי בית-משפט אחר דן בתובענה קודמת בעניינם, בין שנסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית-משפט אשר ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית-המשפט שהעבירה, אלא-אם-כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו.
(ה) על-אף האמור בתקנות-משנה (א) עד (ד) רשאי בית-המשפט להורות על העברת הדיון בתיק העיקרי, כמשמעותו בתקנה 258ד לבית-משפט אחר, אם כל הצדדים מתגוררים מחוץ לאזור השיפוט.
(ו) בכתב התביעה יפרט בעל הדין את העובדות המראות כי לבית-המשפט יש סמכות מקומית לדון בתביעה.
(ז) הוראות פרק ב' לא יחולו על תובענות בענייני משפחה.
(ח) הוראות תקנה זו לא יחולו על תובענה בענייני אימוץ ילדים, ירושה, קביעת גיל או לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

258ד. פתיחת תיק (תיקונים: התשנ"ה (מס' 3), התשנ"ו (מס' 3), התשנ"ז, התשס"א (מס' 2))
(א) תובענות שונות שהוגשו בין בני זוג או הורים וילדיהם יצורפו לתיק משפחה אחד שיכלול תיק עיקרי ותיקי-משנה.
(ב) הוגשו מספר תובענות בין אותם בעלי דין, שאינם בני המשפחה הנזכרים בתקנת-משנה (א), יצורפו אף התובענות הללו לתיק משפחה אחד כאמור.
(ג) בתובענה חדשה נוספת בין בעלי דין האמורים בתקנות-משנה (א) או (ב), יראה לציין מביא ההליך את מספרו של התיק העיקרי בבית-המשפט שבו נדונה תובענה קודמת.
(ד) תביעה ראשונה, למעט בענייני אימוץ, תקבל מספר של תיק עיקרי, וכל תביעה נוספת תקבל מספר של תיק משנה לתיק העיקרי; בקשות לסעד ביניים יצורפו לתיק העיקרי או לתיק המשנה שבמסגרתו הוגשו, לפי העניין.
(ה) לתיק עיקרי שהוגשה בו תובענה בין בני זוג, באחד מן העניינים המפורטים בתקנה 258ז, בפסקה (1) או תובענה באחד מן העניינים המפורטים בפסקאות (2) ו- (3) לרבות אישור הסכם באחד מן העניינים המפורטים בהן, או בפסקה (9) תצורף הרצאת פרטים לפי טופס 26א; לא תקובל תובענה בבית-המשפט אלא-אם-כן צורף לתיק העיקרי טופס כאמור שכל הפרטים הנדרשים בו מולאו כהלכה.
(ו) תביעה שכנגד או הודעת צד ג' תוגש בתיק-משנה נפרד.

258ה. כתב תביעה (תיקונים: התשנ"ה (מס' 3), התשע"ד (מס' 6))
(א) תובענה, למעט בקשת ביניים, תיפתח במסירת כתב תביעה לבית-המשפט. היתה התובענה בין בני זוג באחד מן העניינים המפורטים בפסקה (2) או (3) שבתקנה 258ז בעניין ילדם הקטין, תוגש התובענה לפי טופס 26א1.
(ב) הוראות פרק ט"ז וסימן ב' בפרק כ' לא יחולו על תובענות בענייני משפחה.
(ג) קטין רשאי להגיש תביעה בעצמו כאמור בסעיף 3(ד) לחוק.

258ו. בקשת ביניים (תיקונים: התשנ"ה (מס' 3), התשנ"ח)
(א) כל בקשת ביניים, למעט בקשה להזמנת עדים או לשינוי מועד דיון, תוגש בכתב ותאומת בתצהיר כאמור בתקנה 258ח, ויצויין בה סוג התובענה, כמפורט בתקנה 258ז, שבמסגרתו הוגשה.
(ב) משיב הרוצה להגיש תצהיר תשובה לבקשה בכתב יגישו לבית-המשפט וימסור עותק ממנו למבקש, תוך חמישה-עשר ימים מיום שהומצאה לו הבקשה; נקבע מועד מוקדם יותר לדיון בבקשה יוגש התצהיר, לכל המאוחר, יומיים לפני הדיון בבקשה אלא-אם-כן הורה בית-המשפט על מועד אחר.

258ז. סעדים בשל תביעות שונות (תיקונים: התשנ"ה (מס' 3), התשנ"ז, התשנ"ח (מס' 3), התשע"א (מס' 2))
תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה:
(1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד על-פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973;
(2) תובענה למזונות ולמדור;
(3) תובענה בעניין קטין שנושאה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו ויציאת קטין מהארץ;
(4) תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;
(5) תובענה לאבהות או אמהות;
(6) תובענה להחזרת קטין חטוף;
(7) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991;
(8) תובענה בעניין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ;
(9) תובענה בעניין התרת נישואין;
(9א) תובענה לפי סעיפים 2(7) ו- 11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010;
(10) תובענה בעניין גיל הנישואין;
(11) תובענה בעניין קביעת גיל;
(12) תובענה לשינוי שם;
(12א) תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968;
(12ב) תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965;
(12ג) תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996;
(13) תובענה לאכיפת פסק-חוץ בענייני משפחה;
(14) ערעור על החלטת רשם;
(15) ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל;
(16) (נמחקה);
(17) תובענה אחרת בענייני משפחה.

258ח. אימות כתב טענות בתצהיר (תיקון התשנ"ה (מס' 3))
(א) לכתב תביעה, לכתב הגנה, לכתב תשובה לתביעה שכנגד, להודעה לצד שלישי ולכתב הגנה לה, יצורף תצהיר של בעל הדין שבו יאמת את העובדות שבכתב הטענות אשר ידועות לו מידיעתו האישית; תקנה 521 לא תחול על תצהיר זה.
(ב) היה בעל דין פסול-דין, יתן את התצהיר אפוטרופסו או ידידו הקרוב.
(ג) ראה בית-המשפט שנבצר מבעל דין לתת תצהיר או להיחקר על תצהירו, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות לאדם אחר לתת תצהיר במקומו, ובלבד שאותו אדם יודע מתוך ידיעתו-שלו את הפרטים הנוגעים לתובענה.
(ד) תצהיר שהוגש כאמור בתקנת-משנה (א), תחול עליו הוראת תקנה 169(ב).

258ט. גילוי מסמכים מוקדם (תיקון התשנ"ה (מס' 3))
(א) לכתב טענות יצרף בעל דין רשימת מסמכים שעליה נסמך כתב הטענות, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו.
(ב) מסמך כאמור בתקנת-משנה (א) המצוי ברשותו של מגיש כתב הטענות, יצורף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות, ואם אין הוא מצוי ברשותו, יציין בתצהיר המאמת את כתב הטענות בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.
(ג) לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת-משנה (ב), תחול תקנה 114א.
(ד) הוראות פרק ט' בעניין גילוי מסמכים לא יחולו על תובענות בענייני משפחה.

258י. כתבי טענות נוספים (תיקון התשנ"ה (מס' 3))
לאחר הגשת כתב הגנה לא יוגש כתב טענות נוסף אלא ברשות בית-המשפט.

258יא. התייצבות בעלי הדין (תיקון התשנ"ה (מס' 3))
בתובענה יתייצבו בעלי הדין בקדם-המשפט, למעט בעל דין שהוא פסול-דין זולת אם בית-המשפט קבע אחרת; דין אי-התייצבות של בעל דין כדין אי-התייצבות על-פי תקנה 157.

258יב. חוות-דעת של מומחה בענייני משפחה (תיקונים: התשנ"ה (מס' 3), התשנ"ו (מס' 2), התשנ"ז, התשס"ה, התשס"ח (מס' 6))
(א) בית-המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות-דעת בכתב בכל עניין הנוגע לענייני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצו בית-המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן: "צו ההקמה"); בבחירת המומחה ייוועץ בית-המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסויים, יבחר בית-המשפט את המומחה.
(ב) הורה בית-המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לעניין, תוך שבעה ימים מיום מינויו.
(ג) המומחה יגיש לבית-המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות-דעתו, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ, כאמור בסעיף 4(ה) לצו ההקמה.
(ד) בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות-דעתו בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות-הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות.
(ה) מומחה שמינה בית-המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות-דעתו אלא ברשות בית-המשפט, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך שבעה ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה.
(ו) בית-המשפט יקבע מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר, כאמור בתקנת-משנה (א), ורשאי הוא לקבוע כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו.
(ז) בעל דין לא יגיש חוות-דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית-המשפט בחן אם ליתן צו על-פי סעיף 8(ג) לחוק.
(ח) תקנה זו תחול גם על בית-משפט הדן בערעור על החלטה של בית-משפט לענייני משפחה או על החלטה בערעור או הדן בבקשת ערעור על החלטה בערעור.

258יב1. שכר-טרחה של מומחה (תיקון התשס"ה)
(א) שכרו לשעה של מומחה שמינה בית-המשפט יהיה השכר המצויין ברשימת המומחים לצד שמו.
(ב) השכר שיפסוק בית-המשפט למומחה לא יעלה על שכרו לשעה, כאמור בתקנת-משנה (א) כפול במספר השעות המרבי שנקבע בצו ההקמה, ולעניין פסיכיאטר ורופא אחר - השכר הכולל בעד חוות-דעת המצויין ברשימת המומחים לצד שמו.
(ג) בית-המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות ועל-פי בקשה בכתב ומראש של המומחה, לקבוע לו שכר העולה על האמור בתקנות-משנה (א) ו- (ב), ובלבד שלא יעלה על 150% של השכר האמור בתקנת-משנה (ב), אלא בהסכמת הצדדים.
(ד) שכר בעד חוות-דעת מיוחדת של מומחה, שאיננה מצוינת בצו ההקמה, ייקבע בידי בית-המשפט בהסכמת המומחה מראש.

258יג. הזמנת עד מטעם בית-המשפט (תיקון התשנ"ה (מס' 3))
(א) בית-המשפט רשאי להזמין עד מטעמו אם הוא סבור שעדותו דרושה לצורך בירור המשפט.
(ב) בית-המשפט רשאי לחייב את בעלי הדין או מי מהם לשאת בתשלום הוצאותיו של עד שהוזמן כאמור בתקנת-משנה (א).

258יד. קבלת עדות (תיקון התשנ"ה (מס' 3))
(א) בית-המשפט רשאי לקבל כראיה כל עדות שהובאה בפניו, אף אם אינה קבילה בבית-משפט אחר.
(ב) בית-המשפט יקבע את ממצאיו לפי הראיות המסתברות יותר.
(ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.

258טו. מינוי כונס נכסים (תיקון התשנ"ה (מס' 3))
(א) מונה כונס נכסים בתביעה בענייני משפחה, לא תחול עליו תקנה 390.
(ב) כונס הנכסים ירשום הערת אזהרה בדבר מינויו על כל נכס שלגביו מתנהל פנקס על-פי דין.

258טז. שכרו של כונס נכסים (תיקונים: התשנ"ה (מס' 3), התשנ"ח (מס' 3))
בית-המשפט יקבע את שכרו של כונס נכסים; השכר שיקבע לא יעלה על 4 אחוזים מתקבולי מימוש בדרך של מכירה, ולגבי ניהול נכס אחר, שאינו כרוך במכירה, לא יעלה על 2 אחוזים מתקבולי הכנסה.

258יז. צו עיקול בתביעת מזונות (תיקונים: התשנ"ה (מס' 3), התשנ"ז (מס' 2))
(א) צו עיקול בתביעת מזונות לא יעלה על סכום מזונות הנתבע לתקופה של שנתיים, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) ניתן צו עיקול בתביעת מזונות וזכה התובע בתביעתו, יפקע הצו בתום חמש שנים מיום מתן פסק-הדין.
(ג) צו עיקול שאושר בפסק-דין למזונות לפני שבית-משפט לענייני משפחה הוסמך לדון בתביעה באותו מקום, יפקע כאמור בתקנת-משנה (ב) או תוך שישה חודשים מיום שהוסמך כאמור בית-משפט באותו מקום, לפי המאוחר.

258יח. צו עיכוב יציאה מהארץ (תיקון התשנ"ה (מס' 3))
(א) עם מתן החלטה על צו עיכוב יציאה מן הארץ יקבע בית-המשפט, בצו, את תאריך פקיעתו.
(ב) ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד קטין, יעמוד הצו בתוקפו עד מלאת לקטין שמונה-עשרה שנים, זולת אם הורה בית-המשפט אחרת.

258יט. הפניה ליחידת סיוע (תיקונים: התשנ"ו (מס' 3), התשס"א (מס' 2))
(א) בית-המשפט רשאי, מיוזמתו או על-פי בקשה ליישוב סכסוך כאמור בתקנה 258כ, להפנות את בעלי הדין ליחידת הסיוע, כדי שתתן להם, בעצמה או באמצעות אחרים, שירותי אבחון, ייעוץ או טיפול בענייני משפחה (להלן: "ייעוץ").
(ב) (בוטלה)
(ג) הפנה בית-המשפט את בעלי הדין ליחידת הסיוע, יעכב את ההליכים לתקופה של שלושים ימים.

258יט1. חסיון ביחידות הסיוע (תיקון התשס"א (מס' 2))
(א) בית-המשפט יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו ליחידת הסיוע יראו אותם כדברים שנאמרו בבית-משפט שדן בדלתיים סגורות ויחולו עליהם כללי חסיון עדויות וכללי ראיות חסויות, וכי הדיון ביחידת הסיוע או הפסקתו לא ישפיעו על הדיון בבית-המשפט.
(ב) הפנה בית-המשפט ליחידת הסיוע לשם מתן חוות-דעת על בעלי הדין או מי מהם, יסביר להם כי לא יחול חסיון כלפי בית-המשפט, על דברים שיימסרו ליחידת הסיוע, לצורך מתן חוות-הדעת.

258כ. בקשה ליישוב סכסוך (תיקונים: התשנ"ו (מס' 3), התשנ"ז, התשנ"ז (מס' 2))
(א) בן זוג רשאי להגיש לבית-המשפט בקשה ליישוב סכסוך עם בן זוגו ולהפניה ליחידת הסיוע (להלן: "בקשה ליישוב סכסוך").
(ב) בקשה ליישוב סכסוך תוגש לפי טופס 26ב, ויצורף לה טופס 26א מאומת בתצהיר.
(ב1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך, רשאי בית-המשפט להפנות את בני הזוג ליחידת הסיוע כאמור בתקנה 258יט או להפנותם, בהסכמתם, לייעוץ או לפישור.
(ג) הגשת בקשה ליישוב סכסוך תיחשב כהגשת תובענה נגד בן הזוג האחר בכל העניינים המפורטים בתקנה 258ז(1) עד (3), ובלבד שהעניין נובע מהקשר שביניהם כבני זוג.
(ד) בן זוג שהגיש בקשה ליישוב סכסוך לא יגיש נגד בן זוגו בקשה נוספת ליישוב סכסוך בתוך שנה מיום הגשת הבקשה הקודמת.

258כא. התנגדות להפניה (תיקונים: התשנ"ו (מס' 3), התשנ"ח (מס' 3))
(א) סירב בן הזוג האחר להופיע בפני יחידת הסיוע ונמסרה על כך הודעה בכתב לפי סעיף 5(ג) לחוק או פגה תקופת עיכוב ההליכים, לפי תקנה 258יט(ג), יורה בית-המשפט על חידוש ההליכים בפניו; היתה ההפניה ליחידת הסיוע על-פי בקשה ליישוב סכסוך, יורה בית-המשפט לבן הזוג שהגיש את הבקשה להגיש כתב תביעה כאמור בתקנה 258ז, בתוך שלושים ימים.
(ב) הוגש לבית-המשפט כתב תביעה כאמור יראו אותו כאילו הוגש במועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך; לא הוגש כתב תביעה - תימחק הבקשה.

258כא1. בקשה ליישוב סכסוך בין הורי הורה לבין הורה (תיקון התשס"ח (מס' 2))
(א) הורה הורהו של קטין רשאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינו לבין הורה של קטין, בעניין קביעת דרכי קשר בינו לבין הקטין להבטחת טובתו של הקטין, לפי סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ה-1965; הבקשה תוגש לפי טופס 26ג ותחול עליה תקנה 258כ(ב1) ו- (ד), בשינויים המחוייבים.
(ב) הודיעה יחידת הסיוע שאליה הופנתה בקשה לפי תקנת-משנה (א), לבית-המשפט כי הצדדים לא הגיעו ליישוב הסכסוך בהסכמה, רשאי מגיש הבקשה להגיש תובענה בעניין.

258כב. העברת עניין לייעוץ או לפישור (תיקון התשנ"ו (מס' 3))
הסכימו בעלי הדין, על-פי הצעת יחידת הסיוע, לפנות לייעוץ או לפישור כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק בתי-המשפט, תודיע על כך יחידת הסיוע לבית-המשפט, והוא יורה על עיכוב ההליכים שבפניו לתקופה שיקבע.

258כג. הפסקת הייעוץ או הפישור (תיקונים: התשנ"ו (מס' 3), התשנ"ז)
הפסיק בעל דין את הייעוץ או הפישור כאמור בתקנה 258כ(ב1) או 258כב, ונמסרה על כך הודעה בכתב לבית-המשפט או לרשם, יחולו הוראות תקנה 258כא בשינויים המחוייבים.

258כד. הסדר הסכסוך (תיקונים: התשנ"ו (מס' 3), התשנ"ח (מס' 3))
(א) הגיעו בעלי הדין להסכם בדבר הסדר הסכסוך, רשאי בית-המשפט לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק-דין.
(ב) הגיעו בעלי הדין להסדר הסכסוך בפישור, ונקבעו בהסכם תניות בעניינו של קטין או פסול-דין, יודיע המפשר ליחידת הסיוע אם תניות אלה אינן מנוגדות לטובת הקטין או פסול-הדין.

258כה. בקשה לסעד זמני בעת עיכוב ההליכים (תיקון התשנ"ו (מס' 3))
בן זוג שהגיש בקשה ליישוב סכסוך לא יגיש בקשה לסעד זמני נגד בן זוגו בקשר לעניינים המפורטים בתקנה 258כ עד תום התקופה שההליכים מעוכבים, למעט צו מניעה לשמירת המצב הקיים או צו עיכוב יציאה מן הארץ.

258כו. אישור הסכם בענייני משפחה (תיקונים: התשנ"ז, התש"ע, התש"ע (מס' 6))
הוגשה תובענה לאישור הסכם או לשינוי הסכם בענייני משפחה לפי סעיף 3(ג) לחוק, יסביר בית-המשפט לבעלי הדין, לפני אישור ההסכם, את משמעות הוראות ההסכם, ויברר שהם ערכו אותו בהסכמה חופשית ואולם ראה בית-המשפט כי נבצר מבעל דין להתייצב לפניו, רשאי הוא לערוך את הבירור האמור באמצעות בא-כוחו או בדרך אחרת, זולת לגבי בירור לפי סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, שעריכתו באמצעות בא-כוח או בדרך אחרת תיעשה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

258כז. פשרה בבית-המשפט (תיקון:התשנ"ז)
(א) בית-המשפט רשאי, במסגרת קדם המשפט, לקיים ישיבה להצעת הסדר פשרה, לפי סעיף 79א(ב) לחוק בתי-המשפט.
(ב) ישיבה כאמור בתקנת-משנה (א) יכול שתתקיים אף לפני קדם המשפט, במסגרת דיון בבקשה ליישוב סכסוך או בבקשת ביניים.

258כח. המועד להגשת ערעור (תיקון התשנ"ז)
ערעור כאמור בתקנה 258ז(14) ו- (15) יוגש לבית-המשפט תוך חמישה-עשר ימים מיום שההחלטה נושא הערעור הומצאה למערער.

258כט. ערעור שכנגד (תיקון התשנ"ז)
הוראות סימן ה' בפרק ל' לא יחולו על ערעורים בבית-המשפט לענייני משפחה.

258ל. מצורפי כתב הערעור (תיקון התשנ"ז)
לכתב הערעור יצורפו עיקרי טיעון ותיק מוצגים.

258לא. הגשת עיקרי טיעון ומוצגים על-ידי המשיב (תיקון התשנ"ז)
המשיב בערעור יגיש את עיקרי טיעונו ותיק מוצגים תוך חמישה-עשר ימים מיום קבלת כתב הערעור.

258לב. ערובה לערעור (תיקון התשנ"ז)
(א) לא יישלח כתב ערעור למשיב אלא לאחר שהמערער הפקיד במזכירות בית-המשפט ערובה, להנחת-דעתו של בית-המשפט ובמועד שקבע להפקדה, לשם הבטחת הוצאות המשיב, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט אחרת.
(ב) לא הפקיד המערער ערובה במועד שנקבע, יירשם הערעור לדחיה לפני בית-המשפט; הודעה על כך תומצא לבעלי הדין.

258לג. הדיון בערעור (תיקון התשנ"ז)
בעת הדיון בערעור רשאי כל צד להשלים את טיעוניו בעל-פה.

פרק כ'2: השתתפות ילדים
(תיקון התשס"ח (מס' 4))

258לג1. הגדרות ופרשנות (תיקונים: התשס"ח (מס' 4), התש"ע (מס' 3), התשע"ב (מס' 2))
(א) בפרק זה, "עובד יחידת הסיוע" - עובד סוציאלי או פסיכולוג מיחידת הסיוע שליד בית-המשפט לענייני משפחה, אשר עבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית-המשפט.
(ב) הוראות תקנה 258א יחולו גם על פרק זה.

258לג2. זכות הילד להישמע (תיקונים: התשס"ח (מס' 4), התש"ע (מס' 3), התשע"ב (מס' 2))
בית-משפט הדן בתובענה בענייני משפחה כאמור בתקנה 258ז(3), (6), (10) או (12) הנוגעת לילד, ייתן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו בעניין הנדון לפניו (להלן: "שמיעת הילד") וייתן להם משקל ראוי בהחלטתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד; אלא-אם-כן החליט בית-המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שהילד לא יישמע, לאחר ששוכנע כי מימוש זכותו של הילד להישמע תגרום לילד פגיעה העולה על הפגיעה שתיגרם לו משלילתה.

258לג3. החלטה על שמיעת הילד (תיקונים: התשס"ח (מס' 4), התש"ע (מס' 3), התשע"ב (מס' 2))
(א) בית-המשפט יורה בקדם המשפט על שמיעת הילד ויפנה את הוריו ליחידת הסיוע בטופס 26ד שבתוספת הראשונה, אלא-אם-כן החליט כאמור בתקנה 258לג2 כי הילד לא יישמע; לטופס יצורפו דברי הסבר המיועדים לילד ולהוריו על הליך שמיעת הילד ומטרתו.
(ב) בלי לגרוע מהוראת תקנת-משנה (א), רשאי בית-המשפט להחליט על שמיעת הילד בכל שלב של הדיון.

258לג4. אופן שמיעת הילד וגילו (תיקונים: התשס"ח (מס' 4), התש"ע (מס' 3), התשע"ב (מס' 2))
(א) הילד ישמיע את דבריו לפני השופט הדן בעניין או עובד יחידת הסיוע בהתאם להוראות תקנות אלה.
(ב) בית-המשפט ישמע ילד שגילו שש שנים לפחות, וכן ילד שטרם מלאו לו שש שנים אם ראה בית-המשפט לנכון לעשות כן, במקרה שבו אחיו הגדולים של הילד הוזמנו להשמיע את דברם או מטעם אחר.
(ג) ילד יישמע בלא נוכחות הוריו או באי-כוחם.
(ד) ילד יישמע ככל הניתן בנפרד מאחיו, ורשאי בית-המשפט או עובד יחידת הסיוע, לפי העניין, להחליט על שמיעת כמה אחים יחדיו.

258לג5. פגישת הילד ביחידת הסיוע (תיקונים: התשס"ח (מס' 4), התש"ע (מס' 3), התשע"ב (מס' 2))
בפגישה עם עובד יחידת הסיוע יסביר העובד לילד, באופן המותאם לגילו ולמידת בגרותו, על זכותו להישמע לפני השופט הדן בתיק או לפני עובד יחידת הסיוע לפי בחירתו של הילד, על מטרת השמיעה, אופן התנהלותה ועל כללי החסיון והגילוי שיחולו על הפגישה ועל השמיעה, לרבות לפי תקנה 258לג9; כן יסביר העובד לילד כי הוא רשאי לוותר על זכותו להישמע או לבחור להעביר את דבריו לשופט בכתב או באופן אחר באמצעות עובד יחידת הסיוע.

258לג6. שמיעת הילד על-ידי שופט (תיקונים: התשס"ח (מס' 4), התש"ע (מס' 3), התשע"ב (מס' 2))
בחר הילד להשמיע את דבריו לפני שופט, רשאי השופט להחליט לשמוע את הילד בנוכחות עובד יחידת הסיוע או עובד אחר שלבית-המשפט; בית-המשפט יערוך תרשומת של עיקרי דבריו של הילד.

258לג7. שמיעת הילד על-ידי עובד יחידת הסיוע (תיקונים: התשס"ח (מס' 4), התש"ע (מס' 3), התשע"ב (מס' 2))
בחר הילד להשמיע את דבריו לפני עובד יחידת הסיוע, יעביר העובד לבית-המשפט תרשומת שלהדברים שהילד ביקש למסור לבית-המשפט, בצירוף התרשמותו המקצועית של העובד לגבי התנהגותו ומצבו של הילד בעת השמעת הדברים.

258לג8. חסיון דברי הילד (תיקונים: התשס"ח (מס' 4), התש"ע (מס' 3), התשע"ב (מס' 2))
התרשומת של בית-המשפט או של עובד יחידת הסיוע וכן דברים שהילד מסר יישמרו בכספת בית-המשפט ויהיו חסויים בפני כל אדם, למעט בית-המשפט שלערעור; בית-המשפט ששמע את הילד לא יפרט בהחלטתו את דברי הילד, אלא-אם-כן הסכים הילד לגילוי הדברים, כולם או חלקם, ובית-המשפט מצא כי יהיה בגילוי כדי לקדם את טובת הילד.

258לג9. מתן ההחלטה בנוגע לילד (תיקונים: התשס"ח (מס' 4), התש"ע (מס' 3), התשע"ב (מס' 2))
השופט ימסור את עיקרי ההחלטה הנוגעים לילד ליחידת הסיוע והיא תמסור אותם לילד, באופן המותאם לגילו ולמידת בגרותו, לרבות על-ידי זימון הילד והוריו ליחידת הסיוע.

258לג10. בחינת טובת הילד ושמיעתו באישור הסכם (תיקונים: התשס"ח (מס' 4), התש"ע (מס' 3), התשע"ב (מס' 2))
(א) הוגשה לבית-המשפט תובענה לאישור הסכם בעניינים האמורים בתקנה 258ז(3) ו- (6), תשלח מזכירות בית-המשפט להורי הילד דברי הסבר על חשיבות שמיעת הילד בעניינים שבהסכם הנוגעים אליו, לפני הבאת ההסכם לאישורו של בית-המשפט; היו ההורים מיוצגים על-ידי עורך-דין, יישלחו דברי ההסבר לעורך-הדין וזה יעבירם להורי הילד.
(ב) במעמד אישור ההסכם, יברר בית-המשפט אם נשמע הילד, ואם ראה בית-המשפט כי יש צורך בשמיעת הילד, רשאי בית-המשפט להפנות את הורי הילד ליחידת הסיוע כדי שתיתן להורים מידע והדרכה לגבי שמיעת הילד והדרכים לממשה, לרבות על-ידי הזמנת הילד ליחידת הסיוע.

258לג11. שמיעת הילד בבקשה ליישוב סכסוך או בהפניה ליחידת סיוע (תיקונים: התשס"ח (מס' 4), התש"ע (מס' 3), התשע"ב (מס' 2))
הגיש בן זוג בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 258כ או הפנה בית-המשפט את בעלי הדין ליחידת הסיוע מיוזמתו לפי תקנה 258יט, רשאית יחידת הסיוע בהסכמת שני הוריו של הילד להזמין אותו להישמע לפניה; על דברי הילד יחולו הוראות החסיון החלות על דברים הנאמרים ביחידת הסיוע, בכפוף לאמור בתקנה 258יט1(ב) ובסעיף 3א לצו בית-המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996.

258לג12. שמיעת ילדים בהליכים אחרים (תיקונים: התשס"ח (מס' 4), התש"ע (מס' 3), התשע"ב (מס' 2))
אין באמור בתקנות אלה כדי לגרוע מסמכות בית-המשפט לשמוע ילדים בכל הליך אחר המתנהל לפניהם, לפי כל דין.

פרק כ"א: מזונות
(תיקונים: התשס"ח (מס' 4), התש"ע (מס' 3), התשע"ב (מס' 2))

259. הגדרה
בפרק זה, "תביעה למזונות" - תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו.

260. חלותן של התקנות
(א) תביעה למזונות תוגש, והדיון בה יתנהל, לפי הוראות פרק זה.
(ב) ההוראות האחרות שבתקנות אלה יחולו בתביעה למזונות במידה שאינן סותרות הוראות פרק זה ובשינויים המחוייבים לפי העניין.

261. כתב התביעה (תיקון התשנ"ז)
(א) לכתב התביעה תצורף הרצאת פרטים לפי טופס 27, ככל שהדבר מתאים לעניין (להלן בפרק זה: "הרצאת פרטים").
(ב) הגיש הורה תביעה למזונות קטין, יצרף ההורה להרצאת הפרטים פירוט של הכנסותיו בשנים-עשר החודשים שקדמו להגשת התביעה.
(ג) היתה תביעה למזונות בעד מספר תובעים, יפורטו בכתב התביעה צרכיו של כל תובע בנפרד.

262. הזמנה וכתב הגנה
(א) הוגש כתב תביעה, תומצא לנתבע הזמנה ערוכה לפי טופס 28 או טופס 29, לפי העניין, ובה יוזמן להגיש כתב הגנה לתביעה תוך חמישה-עשר ימים לאחר המצאת ההזמנה, או תוך זמן ארוך יותר שקבע בית-המשפט או הרשם.
(ב) לכתב ההגנה תצורף הרצאת פרטים.

263. אישור כתב טענות בתצהיר (תיקון התשנ"ח)
(א) כתב טענות, על צירופיו, יאומת ביד בעל הדין עצמו בתצהיר; התצהיר יצורף לכתב הטענות או יירשם בסופו ותקנה 521 לא תחול.
(ב) היה בעל הדין פסול-דין, יתן את התצהיר אפוטרופסו או ידידו הקרוב, לפי העניין.
(ג) ראה בית-המשפט שנבצר מבעל דין לתת תצהיר באופן אישי או להיחקר על תצהירו, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות לאדם אחר לתת תצהיר במקומו, ובלבד שאותו אדם יודע ידיעה אישית את הפרטים העיקריים הנוגעים לתביעה.

264. הרצאת הפרטים
(א) בעל דין שלא מסר פרט בהרצאת הפרטים והפרט הוא בתחום ידיעתו האישית, יראוהו כמי שמודה בפרט שמסר בעל הדין שכנגד בעניין הנדון, ולעניין זה לא די בהכחשה סתמית.
(ב) בעל דין שלא צירף להרצאת הפרטים מסמך שהיה עליו לצרפו, יראוהו כמי שלא מסר פרטים הנוגעים לתוכן המסמך, ולא יורשה להביא ראיות לפרטים אלה אלא-אם-כן בית-המשפט התיר לו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לצרף את המסמך לאחר הגשת כתבי טענותיו.
(ג) פרטים שאינם בתחום ידיעתו האישית של בעל דין, יצהיר עליהם שהם נכונים לפי מיטב אמונתו, בציון היסוד לאמונתו, ואם אין בידו לעשות כן - יציין את הסיבה לכך.
(ד) על-אף האמור בתקנה זו, רשאי בית-המשפט, אם ראה שבעל דין אינו מקיים הוראה מהוראות פרק זה, למחוק את כתב הטענות שלו או לצוות עליו לקיים את ההוראה בתוך זמן שקבע.

265. פסיקת מזונות (תיקונים: התשנ"ז, התשע"ב (מס' 11))
(א) בעל דין שהגיש תביעה למזונות ומבקש שיפסקו לו מזונות זמניים יגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים (להלן: "הבקשה"); בבקשה יפרט המבקש את טיעוניו, ויצרף תצהיר שבו יאמת את העובדות שביסוד הבקשה וכן אסמכתאות.
(ב) בקשה למזונות זמניים תוגש כבקשה לסעד ביניים כאמור בתקנה 258ד(ד).
(ג) המשיב יגיש את תשובתו לבקשה בצירוף הרצאת פרטים (להלן: "התשובה") בתוך עשרה ימים מיום שהבקשה הומצאה לו אלא-אם-כן הגיש עד למועד האמור בקשה ליישוב סכסוך לעניין המזונות הזמניים; בתשובה יפרט המשיב את טיעוניו ויצרף תצהיר שבו יאמת את העובדות שביסוד הבקשה וכן אסמכתאות.
(ד) הגיש המשיב בקשה ליישוב סכסוך כאמור בתקנת-משנה (ג), תזמין יחידת הסיוע את בעלי הדין לפגישה שתתקיים בתוך עשרה ימים, על הפגישה יחולו תקנות 258כב ו- 258כד; סירב המבקש להופיע לפני יחידת הסיוע ונמסרה על כך הודעה בכתב לפי סעיף 5(ג) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "ההודעה"), או שהמשיב לא התייצב לפגישה ביחידת הסיוע, יגיש המשיב את תשובתו כאמור בתקנת-משנה (ג) בתוך עשרה ימים מיום שהומצאה לו ההודעה או מהמועד שנקבע לפגישה ביחידת הסיוע.
(ה) לא הגיעו בעלי הדין להסכמה בפגישה ביחידת הסיוע בעניין הבקשה או להסדר בגישור לפי תקנה 258כד תודיע על כך יחידת הסיוע לבית-המשפט; המשיב יגיש את תשובתו כאמור בתקנת-משנה (ג) בתוך עשרה ימים מיום הפגישה ביחידת הסיוע או מיום שהומצאה לבית-המשפט הודעה על הפסקת הגישור לפי תקנה 8(א) או 8(ג) לתקנות בתי-המשפט (גישור), התשנ"ג-1993.
(ו) לא הגיש המשיב תשובה במועד כאמור בתקנות-משנה (ג) עד (ה), רשאי בית-המשפט לפסוק מזונות זמניים על יסוד הבקשה ובלבד שנוכח בית-המשפט שהיתה המצאה כדין של הבקשה למשיב.

266. דיון בבקשה לפסיקת מזונות זמניים (תיקונים: התשנ"ז, התשע"ב (מס' 11))
(א) בית-המשפט רשאי לפסוק מזונות זמניים על יסוד הבקשה והתשובה בלבד, או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.
(ב) ראה בית-המשפט צורך לקיים דיון בבקשה כאמור בתקנת-משנה (א), יקבע מועד לדיון שיהיה לא יאוחר מ- 30 ימים מיום קבלת תשובת המשיב לבקשה.
(ג) החלטת בית-המשפט בבקשה תינתן מוקדם ככל האפשר.

פרק כ"ב: אימוץ ילדים
(תיקונים: התשנ"ז, התשע"ב (מס' 11))
סימן א': הוראות כלליות

267. הגדרות (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
בפרק זה - "חוק האימוץ" - חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;
"ילד", "מאומץ" - מאומץ או מועמד להיות מאומץ, לפי העניין;
"מאמץ" - מאמץ או מועמד להיות מאמץ, לפי העניין;
"עמותה מוכרת" - כמשמעותה בסעיף 28ג לחוק האימוץ;
"פקיד סעד" - מי ששר העבודה והרווחה הסמיכו להיות פקיד סעד ראשי או פקיד סעד לעניין חוק האימוץ;
"רשות מוסמכת של מדינת חוץ" - כהגדרתה בסעיף 28יא לחוק האימוץ; "רשות מרכזית" - כמשמעותה בסעיף 28ב לחוק האימוץ.

268. חלותן של התקנות
(א) בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ ובקשה למתן צו אימוץ יוגשו, והדיון בהן יתנהל, לפי הוראות פרק זה.
(ב) ההוראות האחרות שבתקנות אלה יחולו בענייני אימוץ במידה שאינן סותרות הוראות פרק זה ובשינויים המחוייבים לפי העניין.

269. תיקים (תיקון התשנ"ז (מס' 2))
(א) כתבי בי-דין ומסמכים לעניין הסכמת הורה לאימוץ או הכרזת ילד כבר-אימוץ יתוייקו בתיק אחד, ולעניין הבקשה למתן צו אימוץ - בתיק שני; שני התיקים יהיו נפרדים וכל אחד מהם ישא מספר רישום נפרד, כאשר היחס ביניהם יסומן בפנקס האימוצים בידי הרשם האמור בסעיף 29 לחוק האימוץ; לא יעיין צד באחד התיקים האמורים אלא-אם-כן קיבל רשות על כך מבית-המשפט.
(ב) בית-המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות שהדיון בשני התיקים יאוחד.

270. חקירה ותסקיר (תיקון התשס"א (מס' 2))
(א) בית-המשפט רשאי להורות לפקיד סעד לערוך חקירה בכל נושא הנוגע לאימוץ ילדים שייראה לבית-המשפט ולהגיש לו תסקיר בדבר ממצאי החקירה.
(ב) לא יתן בית-משפט צו לפי חוק האימוץ או החלטה בערעור על צו כאמור אלא לאחר שקיבל תסקיר בכתב מאת פקיד סעד.

271. שמיעת המאומץ
החליט בית-המשפט לשמוע את המאומץ, רשאי הוא שלא להרשות נוכחותו של בעל דין בעת השמיעה.

271א. תקופת פגרה תובא במניין (תיקון התשס"א (מס' 2))
בהליכים המתנהלים לפי פרק זה, תובא גם תקופת פגרה של בית-המשפט במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה, או שנקבעו בידי בית-המשפט או הרשם, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט או הרשם, לפי העניין, הוראה אחרת.

271ב. מינוי מומחה (תיקון: התשס"ח (מס' 6))
(א) מינוי מומחה לפי תקנה 258יב(א) ייעשה בתוך חמישה-עשר ימים מיום מתן ההחלטה על מינוי המומחה, בין אם הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי המומחה ובין אם לאו.
(ב) בית-המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד להגשת חוות-דעת מומחה כאמור בסעיף 258יב(ג) לתקופה שלא תעלה על חמישה-עשר ימים.

סימן ב': הסכמת הורה
274-272 (בוטלו)

סימן ג': הכרזת בר-אימוץ

275. מקום השיפוט (תיקון התשס"א (מס' 2))
(א) בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ תוגש לבית-המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו מצוי הילד או מקום מגוריהם של הוריו, אולם אם קיים חשש שבנסיבות העניין עלולה הגשה כאמור להביא לגילוי פרט שאסור לגלותו לפי סעיף 34 לחוק האימוץ, יכול שהבקשה תוגש לבית-המשפט לענייני משפחה בירושלים.
(ב) הוראות תקנת-משנה (א) יחולו גם על כל בקשה אחרת לפי חוק האימוץ עד להגשת בקשה למתן צו אימוץ.

276. הגשת בקשה ותסקיר (תיקון התשס"א (מס' 2))
(א) בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ תוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, במספר עתקים מספיק בשביל בית-המשפט ולשם המצאה למשיבים.
(ב) בבקשה יפורשו שמו של הילד, שמם ומענם של הוריו - במידת האפשר, הנימוקים להכרזת הקטין כבר-אימוץ וכן נימוקים בדבר צמצום או אי-צמצום תוצאי האימוץ.
(ג) לבקשה יצורף תסקיר מאת פקיד סעד הכולל ידיעות מלאות ככל האפשר לעניין הפרטים הנקובים בטופס 31 והמראות כי נתמלאו התנאים הדרושים להכרזה; כמו כן יצורפו לבקשה המסמכים הדרושים לשם הוכחת העובדות המצויינות בתסקיר; אין צורך לצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות האמורות.

277. המשיבים
(א) כל הורה שלא הסכים לאימוץ יהיה משיב לבקשה.
(ב) הורה שנפטר או שאין אפשרות סבירה לזהותו או למצאו, אין צורך לציינו בכתב הבקשה כמשיב, ורשאי בית-המשפט לקבוע, לפי בקשת המבקש, אם יהיה משיב במקום ההורה האמור ומי יהיה משיב זה.

277א. המצאה אל מחוץ לתחום המדינה (תיקון התשס"ח (מס' 6))
(א) התיר בית-המשפט להמציא אל מחוץ לתחום המדינה בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ או החלטה בבקשה כאמור, תומצא למשיב הודעה, בצירוף תרגומה לשפת המשיב, על דבר הגשת הבקשה או ההחלטה, לפי העניין, ויצויין בהודעה מען שבו יכול המשיב לקבל העתק של הבקשה או ההחלטה לפי העניין עם תרגומה לשפת המשיב, והכל אלא-אם-כן הורה בית-המשפט על תחליף המצאה.
(ב) התיר בית-המשפט להמציא החלטה על הכרזת ילד כבר-אימוץ רשאי בית-המשפט לקבוע כי אין בכך כדי לעכב את ביצועה.

278. סייג לפרסום הודעה ברבים
לא תפורסם הודעה ברבים הנוגעת לבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ אלא-אם-כן הורה על כך בית-המשפט, ולא יורה בית-המשפט על פרסום כאמור אלא-אם-כן ראה שיש צורך בכך כדי לגלות עקבותיו של הורה או כדי לתת הזדמנות להורה להביע דעתו בדבר האימוץ; בהודעה כאמור לא יפורש שמו של הילד אלא-אם-כן הורה על כך בית-המשפט.

279. קביעת מועדי דיון ומתן החלטות (תיקון התשס"ח (מס' 6))
(א) עם הגשת בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ ייקבע מועד לשמיעתה שיהיה בתוך שלושים ימים מיום הגשתה.
(ב) עם הגשת ערעור על החלטה בבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ או על החלטה בערעור, ייקבע מועד לשמיעתו שיהיה בתוך שלושים ימים מיום הגשתו; הוגשה בקשת רשות לערער על החלטה בערעור, תינתן החלטה או ייקבע מועד לשמיעתה בתוך שלושים ימים מיום הגשתה.
(ג) בתום הדיון בערעור על החלטה בבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ או על ההחלטה בערעור ייתן בית-המשפט את החלטתו; לא החליט בית-המשפט בתום הדיון כאמור תינתן החלטתו בהקדם ככל האפשר ולא יאוחר מתום שלושה חודשים מיום הגשת הערעור.
(ד) בית-המשפט רשאי לדחות מועדים לפי תקנה זו ולחזור ולדחותם ובלבד שתקופת הדחיה לא תעלה על שבעה ימים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

280. שמיעת אפוטרופסים והורי הורים
(א) היה לילד או להורהו אפוטרופוס - לא יכריז בית-המשפט על הילד כבר-אימוץ אלא לאחר שנתן לאפוטרופוס הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו.
(ב) נפטר אחד מהורי הילד או שניהם, יזמין בית-המשפט את הורי הנפטר כדי לשמוע את דעתם לעניין האימוץ.
(ג) היה הורה הילד פסול-דין או נעדר - רשאי בית-המשפט להזמין לדיון את האפוטרופוס הכללי.

280א. דיון בצמצום תוצאי האימוץ (תיקון התשס"א (מס' 2))
(א) לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, או המשיב ידון בית-המשפט בשאלה אם טובת הקטין, בנסיבות המקרה, מצדיקה צמצום של תוצאי האימוץ, ויקבע בצו להכרזתו של הקטין כבר-אימוץ אם טובת הקטין מצדיקה צמצום של תוצאי האימוץ אם לאו, ואם כן - באילו דרכים.
(ב) לא ייתן בית-המשפט צו כאמור בתקנת-משנה (א) אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה ולאפוטרופוס לדין אם נתמנה, הזדמנות להביע את דעתם על הצמצום ולא יורה על המשך קיומה של חובה, זכות או סמכות בין הקטין לבין הורו או קרובו, אלא לאחר שנתן להורה או לקרוב הזדמנות להביע את דעתו על כך.

281. שכר עורך-דין ממונה ועדים
לעניין שכר והוצאות של עורך-דין שמונה לפי סעיף 24(ב) לחוק האימוץ ושל עדים, יחולו הוראות התוספות הראשונה והשניה לתקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973.

סימן ד': מסירת ילד

282. בקשה לאישור פעולה דחופה
(א) בקשה למתן צו המאשר פעולת פקיד סעד לפי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ יכול שתוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו או בידי פקיד סעד.
(ב) בבקשה יפורשו שמו של הילד ופרטי הנסיבות שחייבו את הפעולה, ויצורף לה תצהיר מאת פקיד סעד לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.

סימן ה': צו אימוץ

283. מקום השיפוט (תיקון התשס"א (מס' 2))
בקשה למתן צו אימוץ תוגש לבית-המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של המאמץ.

284. בקשה למתן צו אימוץ
(א) בקשה למתן צו אימוץ תוגש בידי המאמץ לפי טופס 32 או בדומה לו, כשהיא חתומה ביד המאמץ ומאושרת בתצהיר.
(ב) הבקשה תוגש בשלושה עתקים ורשאי בית-המשפט לצוות על המאמץ להגיש עתקים נוספים.
(ג) לבקשה תצורף תעודה מאת פקיד סעד המעידה כי ניתנה הסכמתם של הורי המאמץ או כי בית-המשפט הכריז על הילד בר-אימוץ.

285. המשיב
היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב לבקשת צו אימוץ.

286. למי יומצאו עתקי הבקשה
בית-המשפט ימציא עתקי הבקשה:
(1) ליועץ המשפטי לממשלה;
(2) לפקיד סעד שמונה לפקיד סעד מחוזי באזור שיפוטו של בית-המשפט.

287. תסקיר פקיד סעד כתשובה לבקשה
הומצאה לפקיד סעד בקשה לפי תקנה 286, ימסור פקיד הסעד לבית-המשפט תסקיר הכולל ידיעות מלאות ככל האפשר לעניין הפרטים הנקובים בטופס 33, ורשאי פקיד הסעד לכלול בו גם פרטים נוספים אם נראה לו שיש בהם עניין לאימוץ.

288. תסקיר נוסף
בית-המשפט רשאי להורות לפקיד סעד לחקור חקירה נוספת, בין ביחס לפרטים הנקובים בטופס 33 ובין בנוסף להם, ולהגיש תסקיר נוסף תוך המועד שיקבע.

289. מסירת העתק תסקיר
העתק תסקיר שהוגש לפי תקנות 287 ו- 288 יימסר ליועץ המשפטי לממשלה או לבא-כוחו ולפקיד סעד ראשי.

290. סייג לגילוי זהותו של מאמץ (תיקון התשנ"ז (מס' 2))
לא יורה בית-המשפט על גילוי זהותו של המאמץ להורו, לאפוטרופסו או לקרובו של המאומץ ולא יורה על הפגשתם, אלא בהסכמת המאמץ או מטעמים מיוחדים שיירשמו.

291. חזרה מבקשת אימוץ
בית-המשפט רשאי להרשות למאמץ לחזור בו מבקשתו לצו אימוץ, כל עוד לא ניתן הצו, בתנאים שיקבע בית-המשפט.

292. הוראה בדבר משמורתו של המאומץ (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
חזר בו המאמץ מבקשתו או נדחתה הבקשה או בוטל צו האימוץ, צו המסירה או צו הביניים, יורה בית-המשפט שהמבקש ימסור את המאומץ למשמורתם של רשות, מוסד או אדם הנקובים בהחלטתו.

293. חקירת המאומץ
מלאו למאומץ תשע שנים או שטרם מלאו לו תשע שנים אך נראה לבית-המשפט שהמאומץ מסוגל לכאורה להבין בדבר האימוץ, לא יתן בית-המשפט צו אימוץ אלא-אם-כן נתמלאו הוראות סעיף 7 לחוק האימוץ.

294. צמצום תוצאי האימוץ (תיקון התשס"א (מס' 2))
(א) לא יצמצם בית-המשפט את תוצאי האימוץ אלא-אם-כן קבע בית-המשפט בצו להכרזת הקטין כבר-אימוץ, כאמור בתקנה 280א, כי לטובת הקטין יש לצמצם את תוצאי האימוץ בדרכים שקבע בצו.
(ב) קבע בית-המשפט בצו להכרזתו של הקטין כבר-אימוץ כי לטובת הקטין יש לצמצם את תוצאי האימוץ, רשאי בית-המשפט הדן בצו האימוץ לדון מחדש בצמצום תוצאי האימוץ ובדרכים לביצועו, אם ראה, בעצמו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי בשל נסיבות חריגות שיירשמו, טובת הקטין מחייבת לעשות זאת.
(ג) לא ייתן בית-המשפט החלטה בדיון מחדש לפי תקנת-משנה (ב) ולא יורה על המשך קיומה או על ביטולה של חובה, זכות או סמכות, בין הקטין לבין הורו או קרובו, אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה, למאמץ, לאפוטרופוס לדין, אם נתמנה, להורה או לקרוב, הזדמנות להביע את דעתם על כך.

294א. נוסח צו האימוץ (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
צו האימוץ ייערך לפי טופס 34 או בדומה לו ככל האפשר; אולם אם ראה בית-המשפט לצמצם את תוצאי האימוץ או להורות על המשך קיומה של חובה, זכות או סמכות בין המאומץ לבין הורו או קרובו, יווספו לנוסח שבטופס הוראות בית-המשפט לעניינים האמורים.

סימן ו': אימוץ בין-ארצי

294ב. בקשה למתן צו אימוץ (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
(א) בקשה למתן צו לאימוץ של ילד ממדינת חוץ (להלן בסימן זה: "צו אימוץ") תוגש בידי מאמץ לבית-המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של המאמץ, כשהיא ערוכה לפי טופס 34א, חתומה בידי המאמץ ונתמכת בתצהיר.
(ב) הבקשה תוגש בארבעה עותקים, ורשאי בית-המשפט לצוות על המאמץ להגיש עותקים נוספים.

294ג. המשיב (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
העמותה המוכרת שטיפלה באימוץ הבין-ארצי (להלן: "העמותה המוכרת") והיועץ המשפטי לממשלה יהיו המשיבים לבקשה.

294ד. למי יומצאו עותקי הבקשה (תיקון: התשנ"ח (מס' 2))
עותקי הבקשה יומצאו:
(1) ליועץ המשפטי לממשלה;
(2) לעמותה המוכרת;
(3) לפקיד סעד ארצי.

294ה. תסקיר וחוות-דעת כתשובה לבקשה (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
(א) הומצאה לעמותה מוכרת בקשה לפי תקנה 294ד(2), תמסור העמותה לבית-המשפט:
(1) חוות-הדעת שהוכנו מטעמה לפי סעיפים 28יא ו-28יד לחוק האימוץ, בצירוף אישורה כי נתמלאו כל הדרישות לפי סעיף 28יב(א) לחוק האמור וכן המסמכים המנויים באותו סעיף, כשהם מאומתים בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת החוץ בישראל ומתורגמים לעברית כשהתרגום מאושר בידי נוטריון;
(2) חוות-דעת על קליטת הילד בבית המאמץ, שבה ייקבע אם אימוצו בידי המאמץ אינו נוגד את טובת הילד.
(ב) הומצאה לפקיד סעד בקשה לפי תקנה 294ד(3), ימסור פקיד הסעד לבית-המשפט תסקיר שבו חוות-דעת על קליטת הילד בבית המאמץ, ויקבע אם אימוצו של הילד בידי המאמץ אינו נוגד את טובת הילד.

294ו. תסקיר נוסף (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
בית-המשפט רשאי להורות לפקיד סעד לחקור חקירה נוספת ביחס לפרטים המנויים בתקנה 294ה ולהגיש תסקיר נוסף תוך מועד שיקבע.

294ז. מסירת העתק תסקיר וחוות-דעת (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
(א) העתק תסקיר לפי תקנה 294ה(ב) ולפי תקנה 294ו והעתקים של חוות-הדעת לפי תקנה 294ה(א) יימסרו ליועץ המשפטי לממשלה או לבא-כוחו.
(ב) העתק תסקיר לפי תקנה 294ה(ב) ולפי תקנה 294ו יימסר לפקיד סעד ראשי.

294ח. סייג למתן צו אימוץ (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
לא יתן בית-המשפט צו אימוץ אלא לאחר שראה כי הילד סמוך על שולחן המאמץ שישה חודשים לפחות לפני מתן הצו; מניין תקופה זו יחל ביום שהמאמץ קיבל את הילד לביתו.

294ט. פקיעת אפוטרופסות (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
נתן בית-המשפט צו אימוץ, יורה על פקיעת האפוטרופסות של העמותה המוכרת על הילד, אלא-אם-כן החליט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

294י. נוסח צו האימוץ (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
צו האימוץ ייערך לפי טופס 34 או בדומה לו ככל האפשר.

294יא. אמצעים להגנה על שלום הילד (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
(א) בקשה למתן צו המאשר לרשות המרכזית לפעול לפי סעיף 28כא(א) לחוק האימוץ, יכול שתוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או בידי פקיד סעד.
(ב) בבקשה יפורטו שמו של הילד ופרטי הנסיבות שחייבו את הפעולה, ויצורף לה תצהיר של פקיד סעד לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.
(ג) לא תוגש בקשה לפי תקנת-משנה (א) אלא לאחר התייעצות עם העמותה המוכרת.

295. אימוץ בין-ארצי קודם (תיקון התשנ"ח (מס' 2))
(א) בקשה לאימוץ ילד ממדינת חוץ לפי סעיף 28לט לחוק האימוץ קודם תוגש לבית-המשפט האמור בתקנה 294ב(א) בצירוף מסמכים אלה:
(1) אישור של מדינת החוץ על מסירת הילד למגיש הבקשה למטרת אימוץ על ידו;
(2) אישור של פקיד סעד כי הילד סמוך על שולחן מגיש הבקשה בישראל חצי שנה לפחות וחוות-דעת כי האימוץ אינו נוגד את טובת הילד;
(3) אישור של משרד הפנים כי הילד נכנס לישראל לישיבת קבע שישה חודשים לפחות לפני הגשת הבקשה, ולעניין סעיף 28לט(3) - חמש שנים לפחות לפני תחילתו של חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 2), התשנ"ו-1996;
(4) הוגשה בקשה לפי פסקאות (1) ו- (2) בסעיף 28לט לחוק האימוץ, יוגשו גם המסמכים המנויים בפסקאות האמורות כשהם מאומתים בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת החוץ בישראל ומתורגמים לעברית, כשהתרגום מאושר בידי נוטריון.
(ב) הורה בית-המשפט על הגשת תסקיר פקיד סעד, יחולו הוראות תקנות 287 עד 289.

פרק כ"ב1: החזרת ילדים חטופים לחוץ לארץ
(תיקון התשנ"ח (מס' 2))

295א. פרשנות (תיקון התשנ"ו)
(א) ההגדרות וההוראות שבפרק כ'1 יחולו על פרק זה במידה שאינן סותרות את הוראותיו, ובשינויים המחוייבים.
(ב) לשאר המונחים בפרק זה תהא המשמעות שנודעת להם בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 (להלן: "החוק").

295ב. בית-המשפט שאליו תוגש התובענה (תיקון התשנ"ו)
תובענה להחזרת ילד לחוץ לארץ לפי האמנה תוגש במסירת כתב תביעה (להלן: "התביעה") לבית-המשפט שבתחום שיפוטו מצוי הילד; לא היה המקום ידוע לתובע יחולו הוראות תקנה 258ג.

295ב1. המצאה למדינה (תיקון התשס"ט)
המען להמצאת כתבי בי-דין לפי פרק זה לרשות המרכזית יהיה משרד פרקליטות המדינה.

295ג. כתב התביעה (תיקונים: התשנ"ו, התשנ"ח (מס' 2))
(א) התביעה תוגש בתצהיר לפי טופס 34ב שבתוספת הראשונה.
(ב) לתביעה יצורפו:
(1) החלטה או הסכם מאומתים בדבר זכותו של התובע שהילד יהיה במשמורתו או העתק מאומת שלהם;
(2) כל מסמך אחר לביסוס התביעה לרבות תעודה בדבר הדין הנוהג במקום מגוריו הרגיל של הילד;
(3) תצהיר מאת כל אדם שהוא עד נדרש לדעת התובע.
(ג) הוראות תקנה 258ח יחולו על תצהיר שיוגש לפי תקנה זו.
(ד) לא הגיש התובע איזה מן המסמכים האמורים בתקנת-משנה (ב), לרבות העדר אימות כאמור, ידון בית-המשפט בתביעה ואולם רשאי הוא ליתן לכך משקל בהחלטתו.

295ד. המשיב לתביעה (תיקון התשנ"ו)
בכתב התביעה יצויין כמשיב לתביעה מי שלדעתו של התובע מחזיק בילד ומי שהוא צד מעוניין (להלן כולם: "המשיב").

295ה. בקשה לסעד ביניים (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ט)
(א) עם הגשת התביעה יכול התובע להגיש כל בקשה לסעד ביניים.
(ב) בית-המשפט יחליט בבקשה לסעד ביניים עם הגשתה על-פי צד אחד, בעניינים המפורטים להלן:
(1) צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הילד או נגד מי שמחזיק בו;
(2) צו האוסר על יציאתו של הילד ממקום המפורט בצו;
(3) צו להפקדת כל דרכון ותעודת מעבר על שם הילד או שהילד רשום בו;
(4) צו המורה למשטרת ישראל לחקור את נסיבות החטיפה, לאתר את מקום הימצאו של הילד ולסייע לפקיד סעד להביא את הילד לפני בית-המשפט;
(5) צו המופנה לרשויות שיפוטיות או מינהליות אחרות שלא לדון בעניינו של הילד לפי סעיף 16 בתוספת לחוק;
(6) כל צו שלדעתו ימנע פגיעה נוספת בילד או בזכויות של צדדים מעוניינים או אשר יבטיח החזרתו מרצון של הילד או למען יישוב מחלוקות בדרכי שלום.
(ג) העתק צו לפי סעיף (ב)(4) יומצא על-ידי המבקש ליועץ המשפטי לממשלה.

295ו. המצאת כתב התביעה (תיקון התשנ"ו)
הודעה על מועד הדיון בתביעה, והעתק מן התביעה ומצורפיה, וכן כל צו שבית-המשפט נתן יומצאו למשיב בסמוך, ככל האפשר, לקביעת מועד הדיון בתביעה, על-ידי פקיד בית-המשפט, על-ידי מי שהוסמך בכתב בידי בית-המשפט באופן אחר, הכל כפי שיקבע בית-המשפט.

295ז. תשובת המשיב (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ט)
(א) תשובת המשיב תוגש בתוך שלושה-עשר ימים מיום שהומצאה למשיב הודעה על מועד הדיון בתביעה ולא יאוחר מיומיים לפני מועד הדיון בתביעה, לפי המוקדם; המשיב יצרף לתשובה תצהיר לפי תקנה 258ח וכל מסמך אשר בא לבסס את תשובתו, וכן תצהיר מאת כל אדם שהוא עד נדרש לדעת המשיב; הוראות תקנה 258ח יחולו על תצהיר שיוגש לפי תקנה זו.
(ב) תשובת המשיב תוגש לבית-המשפט והעתק ממנה ומצורפיה יומצאו, בו ביום, במישרין לבעלי הדין האחרים.

295ח. מועד הדיון בתביעה (תיקון התשנ"ו)
הדיון בתביעה יתקיים לא יאוחר מחמישה-עשר ימים ממועד הגשת התביעה.

295ט. הזמנת עדים וחקירתם (תיקון התשנ"ו)
(א) ביקש בעל דין לחקור את מי שהצהיר מטעם בעל הדין שכנגד, או לזמן עדים מטעמו שלטענתו לא ניתן היה להגיש את עדותם בתצהירים, רשאי בית-המשפט שלא להתיר את החקירה או את מתן העדות אם לא ראה צורך בכך לשם בירור העובדות והזמנתם אינה ניתנת להיעשות באופן מיידי.
(ב) בית-המשפט רשאי לדרוש, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שבעל דין יתייצב לחקירה או לקבוע דרך אחרת לחקירה.
(ג) חקירת העדים ומתן העדות לפי תקנות-משנה (א) ו- (ב) יתקיימו לא יאוחר מחמישה ימים לאחר הדיון הראשון.
(ד) לא התייצב לחקירה מצהיר, לרבות בעל דין שהצהיר, לא ידחה בית-המשפט את התביעה וידון בה לגופה, ורשאי הוא ליתן לכך משקל בפסק-הדין.
(ה) היה הילד בגיל וברמת בגרות שמן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו, לא יחליט בית-המשפט בתביעה לפני שישמע אותו, אלא-אם-כן לא ראה בית-המשפט צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו.

295י. הדיון בתביעה (תיקון התשנ"ו)
(א) במועד הדיון רשאי בית-המשפט לתת צו להחזרת הילד לאלתר למקום מגוריו הרגיל, ואף לפי צד אחד, ובלבד שההזמנה לדיון הומצאה למשיב או לבא-כוחו; לא התייצב התובע לדיון והמשיב התייצב, לא ידחה בית-המשפט את התביעה וידון בה לגופה.
(ב) עם מתן הצו לפי תקנת-משנה (א) יתן בית-המשפט הוראות לאופן ביצוע החזרת הילד, לרבות מתן הוראות לפקיד סעד ולמשטרת ישראל.
(ג) הדיון בתביעה לא יעוכב אף אם מתנהל דיון בעניין הנוגע לילד בפני רשות שיפוטית אחרת, והוראות תקנה 295יב יחולו על תקנה זו.

295יא. ראיות נוספות (תיקונים: התשנ"ו, התשנ"ז)
(א) לפני מתן פסק-הדין, רשאי בית-המשפט לדרוש מהתובע להמציא לו החלטה או קביעה מרשויות המדינה שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל של הילד, כי הרחקתו או אי-החזרתו נעשתה שלא כדין כאמור בסעיף 3 בתוספת לחוק.
(ב) טען המשיב כי החזרת הילד תחשוף אותו לנזק כאמור בסעיף 13(ב) בתוספת לחוק או כי החזרת הילד פוגעת בעקרונות המפורטים בסעיף 20 בתוספת לחוק, יביא ראיות ברורות ומשכנעות לביסוס טענתו, ורשאי בית-המשפט לדרוש ממנו להביא ראיות נוספות לשם כך.

295יב. צו שנתנה רשות שיפוטית אחרת (תיקון התשנ"ו)
ניתנו צו או החלטה בנוגע לילד בידי רשות שיפוטית אחרת כאמור בסעיף 17 בתוספת לחוק, לא יביא בית-המשפט בחשבון את עצם עובדת מתן הצו או ההחלטה, אולם רשאי הוא להתחשב בנימוקים להחלטה או לצו בשיקוליו בעניין החזרת הילד.

295יג. החלטת בית-המשפט בתביעה (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ט)
(א) בית-המשפט יתן פסק-דין מנומק בתביעה לא יאוחר משישה שבועות מהיום שבו הוגשה התביעה; בית-המשפט רשאי ליתן את פסק-הדין שלא בנוכחות מי מבעלי הדין, אם ראה כי הצד שלא הופיע הוזמן כדין לשמיעת פסק-הדין.
(א1) חלפו שישה שבועות מיום הגשת התביעה וטרם נתן בית-המשפט פסק-דין כאמור בתקנת-משנה (א), ייתן על כך הודעה מנומקת לסגן נשיא בית-המשפט והוא יודיע לנשיא בית-המשפט העליון; מנהל בתי-המשפט יעביר לרשות המרכזית, לפי בקשתה, מידע על סיבות העיכובים במתן פסקי-דין לפי החוק.
(ב) החליט בית-המשפט להחזיר את הילד למקום מגוריו הרגיל, והתקיימו או עשויים להתקיים הליכים בעניינו של הילד בפני רשות שיפוטית אחרת, יורה בית-המשפט בהחלטתו בעניין אותם הליכים כאמור בסעיף 16 לתוספת לחוק.

295יד. ערעור (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ט)
(א) ערעור על פסק-דין בתביעה או בערעור (להלן - ערעור על פסק-דין) ועל החלטה אחרת יוגש לא יאוחר משבעה ימים מיום המצאת פסק-הדין או ההחלטה לידי המערער; כתב הערעור יימסר בידי המערער במישרין לבעלי הדין האחרים ביום הגשתו לבית-המשפט.
(ב) המועד שייקבע לדיון בערעור על פסק-הדין יהא לא יאוחר מעשרה ימים מהיום שבו הוגש הערעור, ועל החלטה אחרת - לא יאוחר משבעה ימים; עיקרי טיעון מטעם בעלי הדין יוגשו לבית-המשפט לא יאוחר מיומיים לפני הדיון בערעור והעתק מהם יימסר במישרין לבעלי הדין האחרים ביום הגשתם לבית-המשפט.
(ג) בית-המשפט שלערעור יתן החלטה בערעור על פסק-דין לא יאוחר משלושים ימים מיום הגשת הערעור, ובערעור על החלטה אחרת - תוך עשרה ימים.
(ד) ערעור על החלטה אחרת לא יעכב את הדיון בתביעה.
(ה) תקנה 201 לעניין ביטול פסק-הדין שניתן על-פי צד אחד לא תחול על פסק-דין לפי פרק זה.

295טו. פטור מערובה (תיקונים: התשנ"ו, התשנ"ז)
רשות שיפוטית לא תדרוש ערובה, התחייבות עצמית או ערבות של צד ג' לתשלום הוצאות הכרוכות בהליכים על-פי האמנה, לרבות בקשות ביניים במסגרת התביעה והליכים לפי תקנה 295יד.

295טז. הוצאות התובע (תיקון התשנ"ו)
נתן בית-המשפט פסק-דין להחזרת הילד, רשאי הוא להטיל על המשיב את הוצאותיו של התובע, לרבות הוצאות נסיעה, הוצאות הכרוכות באיתור הילד, שכר-טרחת עורך-דין והוצאות הכרוכות בהחזרת הילד.

295יז. שפת המסמכים (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ט)
מסמכים שהוגשו לבית-המשפט שאינם בעברית ילוו בתרגום מאושר לעברית ואולם רשאי בית-המשפט לפטור בעל דין מתרגום מסמך משפה אחרת לעברית; אין באמור כדי לפגוע בזכותו של בעל דין אחר לקבל, לפי בקשתו, תרגום של המסמך לעברית.

295יח. אין צורך באימות מסמכים (תיקון התשנ"ו)
מבלי לגרוע מהאמור בתקנות 295ג ו- 295יז, כל מסמך אחר שיוגש לבית-המשפט, אין לדרוש לגביו אימות נוטריוני, דיפלומטי או קונסולרי.

295יט. הכרה בהחלטות חוץ (תיקון התשנ"ו)
בית-המשפט רשאי בפסק-הדין להביא בחשבון בשיקוליו, החלטה שיפוטית או מינהלית שניתנה במדינה שבה נמצא מקום מגוריו הקבוע של הילד, גם אם לא נתמלאו התנאים לכך לפי סעיף 11 לחוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי"ח-1958.

295כ. הארכת מועדים (תיקון התשנ"ו)
על-אף האמור בתקנה 528 לא יאריך בית-המשפט מועד שנקבע בפרק זה מטעמים מיוחדים שיירשמו, אלא באישור נשיא בית-המשפט שדן בתביעה או בערעור.

295כא. בקשה לאכיפת זכות ביקור בישראל (תיקון התשנ"ו)
על תביעה לאכיפת זכות ביקור לגבי ילד הנמצא בישראל יחולו ההוראות החלות על תביעה להחזרת ילד בשינויים המחוייבים לפי העניין.

295כב. בקשה לקבלת החלטה בדבר הרחקה שלא כדין (תיקון התשס"ט)
בקשה לקבלת החלטה בדבר הרחקה או אי-החזרה שלא כדין, לפי סעיף 15 לתוספת לחוק, תוגש על-ידי הטוען כי ילד הורחק ממנו או לא הוחזר אליו שלא כדין, בין אם היתה דרישה של הרשות המרכזית במדינת החוץ אליה הורחק הילד ובין אם לאו.

פרק כ"ג: ירושה
(תיקון התשנ"ח (מס' 3))

342-296. (בוטלו)

פרק כ"ד: היתר נישואין
(תיקון התשנ"ח (מס' 3))
343. בקשה להיתר נישואין
בבקשה להיתר נישואין לפי סעיף 5א לחוק גיל הנישואין, התש"י-1950, יהיה המשיב היועץ המשפטי לממשלה.

פרק כ"ד1: התרת נישואין במקרים מיוחדים
343א. הגדרות (תיקונים: התשנ"ה (מס' 2), התשס"ו)
בפרק זה:
"החוק" - חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969;
"התרת נישואין" - כהגדרתה בסעיף 6 לחוק.

343ב. תחולת הוראות (תיקונים: התשנ"ה (מס' 2), התשס"ו)
(א) הוראות פרק זה יחולו על הגשת תובענה להתרת נישואין (בפרק זה: "תובענה") לבית-משפט ועל הדיון בה.
(ב) הוראות אחרות שבתקנות אלה יחולו בתובענה ככל שאינן סותרות פרק זה ובשינויים המחוייבים לפי העניין.

343ג. צורת התובענה ותוכנה (תיקונים: התשנ"ה (מס' 2), התשס"ו)
(א) הוגשה לבית-המשפט תובענה בידי בן זוג, יהיה בן הזוג האחר הנתבע בה; הוגשה התובענה בידי שני בני הזוג - לא יצויין בה נתבע.
(ב) התובענה תוגש בשלושה עותקים ותכיל פרטים אלה:
(1) שמו של כל אחד מבני הזוג, דתו, ואם הוא נוצרי - העדה הדתית שאליה הוא משתייך, אזרחותו או אזרחויותיו, מספר הזהות או מספר הדרכון שלו, מקום מושבו ומענו; היו לבני הזוג ילדים קטינים משותפים - יכללו בתובענה פרטים כאמור גם לגביהם;
(2) מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג;
(3) תאריך טקס או טקסי הנישואין של בני הזוג, מקום עריכתם והדין שלפיהם נערכו;
(4) הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת התובענה;
(5) היתה התובענה נסמכת על דין חוץ, תצורף לה חוות-דעת של מומחה לדין החוץ, המבססת את העילה להתרת הנישואין.

343ד. צירוף מסמכים (תיקונים: התשנ"ה (מס' 2), התשס"ו)
לתובענה יצורפו מסמכים אלה:
(1) טופס 43א שבתוספת הראשונה, כשהוא ממולא בידי התובע, בצירוף מסמכים המעידים על דתו של כל אחד מבני הזוג;
(2) תצהיר לאימות העובדות הכלולות בתובענה, ואם הוגשה בידי שני בני הזוג - תצהיר של שניהם; היתה התובענה להכריז על ביטול הנישואין מעיקרם, יצורף לה תצהיר של אדם אחר לאימות העובדות שעליהן היא מתבססת;
(3) תעודות הנישואין של בני הזוג, אם הן מצויות בידי התובע או העתק צילומי מאומת שלהן, או תמצית רישום מאושרת של הנישואין ממדינת החוץ שבה נערכו;
(4) העתק או תמצית מאושרת מן הרישום לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לגבי התובע, לרבות תיקונים שנעשו ברישום ושאינם שינויי מען;
(5) (נמחקה);
(6) תרגום לעברית של כל מסמך מצורף הכתוב בשפה אחרת, כשהוא מאושר.

343ה. המצאה (תיקון התשס"ו)
הוגשה התובענה בידי אחד מבני הזוג בלבד, רשאי בית-המשפט להתיר את המצאת כתב התביעה, על מצורפיו, לנתבע אל מחוץ לתחום השיפוט לפי תקנה 500(9), בהתקיים אחת הזיקות המנויות בסעיף 2 לחוק; התיר בית-המשפט את המצאת כתב התביעה כאמור, יצרף התובע לכתב התביעה, על מצורפיו, תרגום מאושר שלהם לשפת הארץ שאליה יומצאו.
343ו. כתב הגנה (תיקון התשס"ו)
(א) כתב הגנה יוגש בשלושה עותקים, ואם הנתבע מתנגד לתובענה יפרט בו את נימוקיו.
(ב) הנתבע יצרף לכתב ההגנה:
(1) טופס 43ב שמילא ומסמכים המעידים על דתו, ככל שלא צורפו בידי התובע;
(2) תצהיר לאימות העובדות הכלולות בו;
(3) העתק או תמצית מאושרת מן הרישום לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לגבי הנתבע, לרבות תיקונים שנעשו ברישום, שאינם שינויי מען;
(4) חוות-דעת של מומחה אחר לדין החוץ, אם רצה הנתבע לחלוק על פרטים הכלולים בחוות-הדעת של המומחה לדין החוץ שהגיש התובע כאמור בתקנה 343ג(ב)(5);
(5) כל מסמך אחר שבידו לביסוס טענותיו, ככל שלא צורף בידי התובע;
(6) תרגום לעברית של כל מסמך מצורף הכתוב בשפה אחרת, כשהוא מאושר.
(ג) עותק מכתב ההגנה ומצורפיו יומצא לתובע.

343ז. פניה לבית-דין דתי (תיקון התשס"ו)
(א) בית-המשפט יפנה לראש בית-הדין הדתי הנוגע בדבר כאמור בסעיף 3(א) לחוק (להלן: "בית-הדין הדתי"), על יסוד כתבי הטענות, או אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.
(ב) פניה כאמור בתקנת-משנה (א) תישלח לפי טופס 43ג שבתוספת הראשונה, בצירוף המסמכים האמורים בו; הודעה על הפניה תישלח לצדדים.
(ג) מצא בית-המשפט כי לא התקיימו התנאים האמורים בסעיף 3(א) לחוק לצורך פניה לבית-הדין הדתי, או כי נתקיימו התנאים לדיון בבית-המשפט לפי סעיף 3(ד) לחוק, ישלח הודעה על כך לצדדים, בצירוף קביעת בית-הדין הדתי לפי סעיף 3(ד) לחוק, אם היתה, ויקבע מועד לדיון.

343ז1. הודעה על העברת תובענה לבית-דין דתי (תיקון התשס"ו)
הועברה התובענה לבית-דין דתי בהתאם לסעיף 3(ג) לחוק, ישלח בית-המשפט הודעה על כך לצדדים וליועץ המשפטי לממשלה, בצירוף הקביעה של בית-הדין הדתי לפי הסעיף האמור.

343ח. הדיון בתובענה (תיקונים: התשנ"ה (מס' 2), התשס"ו)
(א) הוגש לבית-המשפט הסכם גירושין, יברר בית-המשפט אם הוא נעשה מרצון חופשי, יבדוק את ההסכם על-פי הדין החל עליו, ורשאי הוא לאשר את ההסכם.
(ב) לא הוגש לבית-המשפט הסכם גירושין יחליט בית-המשפט בענייני התרת הנישואין על-פי הדין החל לפי החוק.
(ג) (נמחקה).

343ט. פסק-דין להתרת נישואין (תיקון התשנ"ה (מס' 2))
בתיתו פסק-דין לעניין התרת נישואין רשאי בית-המשפט לקבוע מהו המועד שבו רואים את בני הזוג כפנויים לעניין עבירת ריבוי נישואין; לא עשה כן - רואים את בני הזוג כפנויים רק משעה שפסק-הדין הוא חלוט.

343י. בקשה לנשיא בית-המשפט העליון (תיקון התשס"ו)
(א) בקשת בן זוג או שני בני הזוג מנשיא בית-המשפט העליון לקבוע סמכות שיפוט לפי סעיף 3(ה) לחוק (בפרק זה: "הבקשה"), תהא בכתב ותוגש לפי הוראות תקנה 241(א); הבקשה תוגש בתוך ארבעה-עשר ימים מיום המצאת ההודעה לפי תקנה 343ז1, ויצורפו לה העתקים מכתבי הטענות בתובענה ומהודעות בית-המשפט, על מצורפיה.
(ב) החליט נשיא בית-המשפט העליון, לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד.
(ג) החליט נשיא בית-המשפט העליון שהבקשה מצריכה תשובה:
(1) ימציא המבקש עותק מן הבקשה לבן זוגו וליועץ המשפטי לממשלה, ויחולו הוראות סימן א' בפרק כ', בשינויים המחוייבים;
(2) תומצא הודעה על הגשת הבקשה לבית-הדין הדתי שאליו הועברה התובענה לפי סעיף 3(ג) לחוק, ורשאי הנשיא להורות לבית-הדין לעכב את המשך הדיון בה עד להחלטתו בעניין סמכות השיפוט; החלטה כאמור תומצא גם לבני הזוג.
(ד) בקשת היועץ המשפטי לממשלה לקבוע את סמכות השיפוט לפי סעיף 3(ה) לחוק תהא בכתב, ויחולו עליה הוראות פרק זה, בשינויים המחוייבים.

פרק כ"ד2: ברית זוגיות
(תיקון התשע"א (מס' 2))
343יא. תחולה (תיקון התשע"א (מס' 2))
על בקשות המוגשות לבית-המשפט לפי חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע- 2010 (בפרק זה: "חוק ברית הזוגיות") ועל הדיון בהן, יחולו תקנות אלה, ככל שאין בהן סתירה לאמור בחוק ברית הזוגיות ובכפוף להוראות פרק זה.

343יב. בקשה ליישוב סכסוך להתרת ברית זוגיות (תיקון התשע"א (מס' 2))
בקשה ליישוב סכסוך לפי סעיף 11(א) לחוק ברית הזוגיות תוגש לפי טופס 43ד שבתוספת הראשונה, ותצורף לה הרצאת פרטים לפי טופס 26א בתוספת האמורה מאומת בתצהיר, אלא שבכל מקום בטופס 26א שבו נאמר "נישואין" יבוא "נישואין/רישומי ברית זוגיות".

343יג. בקשה בעניינו של פסול-דין או מי שמונה לו אפוטרופוס (תיקון התשע"א (מס' 2))
בקשה בעניינו של פסול-דין או מי שמונה לו אפוטרופוס לאישור כי הוא מסוגל לתת הסכמה מדעת לבוא בברית הזוגיות לפי סעיף 2(7) לחוק ברית הזוגיות ובקשה בעניינו של אדם כאמור להתיר את ברית הזוגיות לפי סעיף 10(א) לחוק ברית הזוגיות, יומצאו:
(1) לפסול-הדין או למי שמונה לו אפוטרופוס;
(2) לאפוטרופוס שמונהלו;
(3) ליועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו;
(4) למי שבית-המשפט הורה על כך.

פרק כ"ה: שינוי שם
(תיקון התשע"א (מס' 2))
344. בקשה לשינוי שמו של קטין או פסול-דין
(א) בבקשה לשינוי שמו של קטין או של פסול-דין לפי סעיפים 13 או 14 לחוק השמות, התשט"ז-1956, יהיה המשיב היועץ המשפטי לממשלה; הורה של קטין שאיננו מבקש בבקשה יצורף אליה כמשיב אם הוא בחיים.
(ב) בית-המשפט הבא לאשר שינוי שם של קטין לפי תקנת-משנה (א), כשאחד מהוריו או שניהם נפטרו, יזמין, אם אפשרי, את הורי הנפטר ויתן להם הזדמנות להשמיע טענותיהם לעניין שינוי השם; אולם רשאי בית-המשפט שלא להזמינם אם נראה הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

פרק כ"ו: קביעת גיל
345. הגדרה
בפרק זה, "הבקשה" - בקשה לקביעת גילו של אדם, לרבות גיל מזערי, גיל מרבי ומתח גילים - או לשינויה.

346. מקום השיפוט והגשת הבקשה (תיקונים: התשנ"ז, התשס"א (מס' 2))
(א) הבקשה תוגש לבית-המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של מי שמבקשים את קביעת גילו; באין לו מקום מגורים בישראל, תוגש הבקשה לבית-המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו.
(ב) הבקשה תוגש במספר עתקים מספיק בשביל בית-המשפט ולשם המצאה לכל המשיבים, ובלבד שיהיו שני עתקים בשביל היועץ המשפטי לממשלה.

347. המשיבים
(א) בבקשת אדם המבקש קביעת גילו יהיה המשיב היועץ המשפטי לממשלה.
(ב) בבקשת אדם המבקש קביעת גילו של אדם אחר יהיו המשיבים האדם שמבקשים קביעת גילו והיועץ המשפטי לממשלה.
(ג) בבקשת היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב האדם שמבקשים קביעת גילו.
(ד) אדם העלול להיפגע על-ידי החלטת בית-המשפט יצויין בבקשה כמשיב.

348. המשיבים בבקשת יוצא צבא
הוראת סעיף 7 לחוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963, תחול על הבקשה לכלול אדם באחת מקבוצות הגילים 17 עד 39 שנים ועד בכלל בגבר ו- 17 עד 26 שנים ועד בכלל באישה, להוציאו מקבוצת גיל כאמור או לשנות מקומו בה, וינהגו כך:
(1) היה המבקש יוצא צבא כמשמעותו בחוק שירות ביטחון, התשי"ט-1959 (נוסח משולב), המשרת בשירות סדיר או הנמנה עם כוחות המילואים, תומצא הבקשה לשליש הראשי של צבא-הגנה לישראל;
(2) היה המבקש מיועד לשירות ביטחון כמשמעותו בחוק האמור, תומצא הבקשה לראש מרכז גיוס באגף כוח אדם של צבא-הגנה לישראל.

349. צירוף משיבים אחרים
בית-המשפט רשאי לצוות על צירוף משיבים נוספים.

350. בקשות קודמות לקביעת גיל
בבקשה יציין המבקש את מטרת הבקשה, ואם הוגשו לבית-משפט בקשות לקביעת גילו לפני שהוגשה הבקשה הנדונה יפרט אותן ואת ההחלטות שניתנו בהן.

351. צירוף תצהיר ומסמכים
(א) המבקש קביעת גילו יצרף לבקשתו תצהיר לפי טופס 44 וכן תעודות אלה או תצלומים מהן:
(1) תעודת לידה של המבקש או העתק מתוך ספרי הנפוס של הרישום המתייחס אליו, לפי העניין, וכן דרכון, תעודה או פנקס שרשום בהם תאריך לידתו;
(2) תעודת נישואין או תעודת גירושין שלו, לפי העניין;
(3) תעודות לידה של ילדיו;
(4) כל מסמך אחר שברשותו אשר ניתן ללמוד ממנו מהו גילו;
(5) לגבי מבקש שנולד בארץ - אישור מלשכת מרשם התושבים שבה מוחזק תיק המרשם שלו, שאין בפנקס הלידות רישום לידה שלו בשנה הרשומה בתיק המרשם כשנת לידתו.
(ב) אם אין בידי המבקש להמציא את התעודות המתאימות המפורטות בתקנת-משנה (א)(1) עד (3) - יתן הסבר לכך.
(ג) בקשה שלא צורף אליה תצהיר כאמור בתקנה זו, לא תקובל במשרד הרישום של בית-המשפט.
(ד) בית-המשפט או הרשם רשאי בכל עת לדרוש מהמבקש שיתן בתצהיר פרטים נוספים ומפורטים יותר.

פרק כו1: אבהות או אימהות
(תיקון: התשס"ה)
351א. המצאה ליועץ המשפטי לממשלה (תיקון התשס"ה)
העתק של כתב תביעה לאבהות או לאימהות ושל כל כתב הגנה בתובענה כאמור, יומצא ליועץ המשפטי לממשלה.

חלק ג'2: עניינים מיוחדים נוספים

פרק כ"ז: אכיפת פסקי-חוץ
(תיקון התשס"ה)
352. הגדרה
בפרק זה, "החוק" - חוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי"ח-1958.

353. צורת הבקשה (תיקון התשנ"ח)
בקשה להכריז על פסק-חוץ - לרבות פסק-חוץ זמני וצו ביניים בענייני מזונות - כפסק אכיף, תוגש בכתב ויפורשו בה שמו ומענו של בית-המשפט שנתן את פסק-החוץ ותאריך הפסק.

354. צירוף העתק פסק-החוץ ותצהיר
לבקשה יצורפו:
(1) העתק מפסק-החוץ שאישרה רשות מוסמכת של המדינה שבה ניתן;
(2) תצהיר לאישור העובדות המוכיחות את קיומם של כל אחד מהתנאים הנקובים בסעיף 3 לחוק.

355. תרגום פסק-החוץ
המבקש יגיש לבית-המשפט, לפי דרישתו, תרגום פסק-החוץ לשפה העברית שאישרו נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל המשמש בתפקידו במדינת הפסק, או של מדינת הפסק המשמש בתפקידו בישראל, או שאושר בדרך אחרת להנחת-דעתו של בית-המשפט או הרשם.

356. התנגדות המשיב
(א) רצה המשיב להתנגד לבקשה, יגיש לבית-המשפט תשובה לבקשה תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצא לו העתק הבקשה או תוך זמן ארוך מזה שקבע בית-המשפט או הרשם.
(ב) משיב הכופר בקיומו של אחד התנאים הנקובים בסעיף 3 לחוק, יצרף לתשובתו תצהיר על כך.
(ג) לא הגיש המשיב תשובה כאמור לא יורשה להתנגד לבקשה.

357. הגבלה לנימוקים
בית-המשפט בדונו בבקשה לא ייזקק לנימוק שלא הוזכר בבקשה או בתשובת המשיב, אלא-אם-כן ראה ששמיעת הנימוק הנוסף דרושה למען הצדק.

358. חזרת המבקש מבקשתו
עד להכרזת פסק-החוץ כפסק אכיף רשאי המבקש לחזור בו מבקשתו על-ידי הגשת הודעה בכתב לבית-המשפט ומסירת העתק ממנה למשיב; משעשה כן - בטלה הבקשה.

359. שער החליפין
לעניין סעיף 10(ב) לחוק, יהא שער החליפין ביום התשלום - השער היציג שפרסם בנק ישראל לאחרונה לפני יום התשלום לאותו מטבע חוץ שבתשלומו חוייב החייב.

359א. אישור החלטה לצורך אכיפתה במדינה זרה (תיקון התשס"א (מס' 3))
(א) החלטה של בית-משפט בישראל שהזוכה מבקש לאכפה במדינה זרה (בתקנה זו: "ההחלטה"), רשאי רשם בית-המשפט שבו ניתנה ההחלטה, ליתן אישור כי אינה ניתנת עוד לערעור, כי היא סופית וכי ניתן לאכפה בישראל על-פי בקשת הזוכה; האישור יכול שיתייחס לעניינים האמורים, כולם או מקצתם.
(ב) בקשה לקבלת אישור כאמור בתקנת-משנה (א) תוגש בכתב, ויצורפו אליה כל אלה:
(1) העתק מאומת של ההחלטה;
(2) הוגש ערעור על ההחלטה - העתק מאומת של כל החלטה שניתנה בערעור;
(3) לא הוגש ערעור על ההחלטה - אישור מזכירות בית-המשפט, כי לא הוגש ערעור על ההחלטה עד תום המועד שבו ניתן היה לערער עליה.

פרק כ"ח: סעד זמני
(תיקון התשס"א (מס' 3))

סימן א': כללי
360. הגדרות (תיקון התשס"א (מס' 7))
בפרק זה:
"בית-משפט" - לרבות רשם שהוא שופט;
"הפסקת תובענה" - לרבות דחיה ומחיקה של תובענה;
"מחזיק" - אדם, זולת המשיב בבקשה לסעד זמני, אשר ברשותו מצויים נכסים שלגביהם נתבקש או ניתן סעד זמני;

361. תחולת הוראות (תיקון התשס"א (מס' 7))
הוראות פרקים אחרים בתקנות אלה יחולו ככל שאינן סותרות פרק זה, ובשינויים המחוייבים לפי העניין.

362. בקשה לסעד זמני (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית-המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית-המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;
(2) האם הבקשה הוגשה בתום-לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

363. סעד זמני לפני הגשת תובענה ולאחר מתן פסק-דין (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) בית-המשפט רשאי ליתן סעד זמני בטרם הוגשה תובענה, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ובלבד שתוקפו של הצו יהיה מותנה בהגשת התובענה בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או בתוך מועד אחר, שקבע בית-המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) בית-המשפט רשאי ליתן סעד זמני להבטחת ביצוע פסק-הדין בעת מתן פסק-הדין או בתכוף לאחריו, ואין צורך, לשם כך, בהמצאת התחייבות או במתן ערובה לפי תקנות 364 ו- 365(ב); הבקשה לסעד הזמני יכול שתהיה בעל-פה.

364. ערבות וערבון (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) בית-המשפט לא ייתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית כאמור בתקנה 365(ב), וכן ערבות מספקת, להנחת-דעתו, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו, אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת; בית-המשפט רשאי לפטור מהמצאת ערבות, אם ראה שהדבר צודק וראוי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) בית-המשפט רשאי לצוות על הפקדת ערבון בנוסף לאמור בתקנת-משנה (א), אם שוכנע כי הדבר צודק וראוי בנסיבות העניין; בית-המשפט לא ייתן סעד זמני במעמד צד אחד אלא בכפוף להפקדת ערבון בנוסף לאמור בתקנת-משנה (א), זולת אם שוכנע כי בנסיבות העניין צודק וראוי לפטור מהפקדת הערבון.
(ג) סכום הערבון לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; בית-המשפט רשאי, אם ראה שהדבר מוצדק מטעמים מיוחדים שיירשמו, להגדיל את סכום הערבון מעבר לסכום האמור או להתנות את מתן הצו במתן ערבון אחר.
(ד) הסכום הנקוב בתקנת-משנה (ג) יעודכן ב- 1 בינואר של כל שנה (להלן: "יום העדכון") לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: "המדד") שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון, לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו; סכום שעודכן כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של חצי שקל חדש יעוגל כלפי מעלה.

365. הגשת בקשה לסעד זמני (תיקונים: התשס"א (מס' 7), התשס"ב (מס' 2))
(א) בקשה לסעד זמני תוגש והדיון בה יתנהל כאמור בסימן א' של פרק כ', ובכפוף להוראות פרק זה.
(ב) לבקשה תצורף התחייבות של המבקש לפיצוי מי שאליו מופנה הצו, בגין כל נזק שייגרם לו על-ידי הצו הזמני, אם תיפסק התובענה או יפקע הצו מסיבה אחרת.
(ג) בתצהיר המצורף לבקשה יפרט המבקש את כל העובדות הנוגעות לבקשה.
(ד) בבקשה למתן צו הנוגע לנכסים שברשות מחזיק, יפורשו גם שמו ומענו של המחזיק.
(ה) בבקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ יפרש המבקש בבקשתו את שמו ושם משפחתו של המשיב, גם באותיות לטיניות, וכן מענו, מספר הזהות שלו, ואם אינו ידוע למבקש - פרטים אחרים שיש בהם, לדעת בית-המשפט או הרשם, כדי לזהותו; בית-המשפט רשאי לבקש פרטים נוספים כדי למנוע טעות בזיהוי.
(ו) בבקשה לסעד זמני לפי סימן ב1 יציין המבקש גם את תיאורם ומקום הימצאם של הנכסים, וכן יציע מועמד לשמש תופס נכסים או כונס נכסים זמני, לפי העניין, בכפוף לאמור בתקנה 387ג, ויצרף את הסכמת המועמד בכתב למינוי.

366. הדיון בבקשה (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים, ואולם רשאי בית-המשפט ליתן צו על-פי צד אחד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שההשהיה שבקיום הדיון במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו או תגרום למבקש נזק חמור.
(ב) על-אף האמור בתקנת-משנה (א), יידונו בקשות לצו עיקול זמני, צו הגבלת שימוש בנכס וצו תפיסת נכסים במעמד צד אחד, אלא-אם-כן שוכנע בית-המשפט כי אין בקיום דיון במעמד הצדדים כדי לסכל את מתן הצו.
(ג) הוגשה הבקשה לסעד זמני לאחר שהוחל בשמיעת ראיות בתובענה, תידון הבקשה, במידת האפשר, בפני השופט הדן בתובענה.

367. צו במעמד צד אחד (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) ניתן צו, למעט צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, יקיים בית-המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מארבעה-עשר ימים מיום מתן הצו; לבקשת בעל דין, ובמידת האפשר, יקבע בית-המשפט את הדיון במועד מוקדם יותר; בית-המשפט רשאי לקבוע מועד מאוחר יותר לדיון, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הודעה על מועד הדיון תומצא למשיב ולמחזיק, אם ישנו, עם המצאת הצו.
(ב) העתק הצו, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה והעתק כתב הערבות יומצאו במסירה אישית למשיב בתוך שלושה ימים, אלא-אם-כן קבע בית-המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו; לבקשת המחזיק, יורה בית-המשפט למבקש להמציא למחזיק בהקדם האפשרי העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה.
(ג) ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, רשאי המשיב לבקש ביטול הצו בתוך שלושים ימים ממועד המצאתו; מחזיק, אם ישנו, רשאי לבקש ביטול הצו בהתאם לתקנה 376; הוגשה בקשה לביטול הצו יקיים בית-המשפט דיון במעמד הצדדים, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשתה; בית-המשפט רשאי לקבוע מועד מאוחר יותר לדיון מטעמים מיוחדים שיירשמו; הודעה על מועד הדיון תומצא לצדדים במסירה אישית בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושה ימים ממועד הגשת בקשת הביטול, אלא-אם-כן קבע בית-המשפט מועד אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ד) נקבע דיון על-פי תקנה זו, רשאי המשיב לבקשה למתן הסעד הזמני להגיש תמצית מתגובתו לבקשה עד יומיים לפני מועד הדיון.
(ה) דיון על-פי תקנה זו יסתיים בתוך יום שיפוט אחד; ראה בית-המשפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא לקבוע ימי דיון נוספים, ככל הניתן ברציפות; סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל-פה לאחר סיום הבאת הראיות, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ו) ההוראות הנוגעות לדיון בבקשה לסעד זמני יחולו על דיון שנקבע לפי תקנה זו, ככל שאינן סותרות את האמור בתקנה זו.

368. עיון מחדש (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) לבקשת בעל דין רשאי בית-המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו.
(ב) בעיון מחדש רשאי בית-המשפט לקיים, לשנות או לבטל, את ההחלטה נושא העיון, או לתת החלטה אחרת במקומה; בין השאר, רשאי בית-המשפט להורות כי אם יפקיד המשיב סכום מסויים כעירבון או ימציא ערובה מספקת אחרת להבטחת ביצוע פסק-הדין, יפקע הצו הזמני.
(ג) בקשה לעיון מחדש תוגש ותתנהל כאמור בסימן א' של פרק כ'.

369. שמיעת התובענה במקום דיון בסעד הזמני (תיקון התשס"א (מס' 7))
נשיא בית-המשפט או שופט שנשיא בית-המשפט מינה לכך, רשאי להורות על הקדמת מועד הדיון בתובענה, במקום קיום הדיון במעמד הצדדים בבקשה לסעד הזמני, אם ראה כי יהיה בכך כדי לייעל את הדיון ולחסוך מזמנו של בית-המשפט ומזמנם של הצדדים; ניתן בתובענה צו במעמד צד אחד, יתן בית-המשפט הוראות בעניין הצו, ככל שימצא לנכון בנסיבות העניין.

370. פקיעת הסעד הזמני (תיקון התשס"א (מס' 7))
סעד זמני יפקע:
(1) עם הפסקת התובענה, עם ביצוע פסק-הדין או בתום המועד שנקבע בו, לפי המוקדם;
(2) אם הצו הזמני ניתן לפני הגשת התובענה והמבקש לא הגיש לבית-המשפט את התובענה במועד, כאמור בתקנה 363(א);
(3) אם הצו הזמני ניתן במעמד צד אחד, למעט צו מניעה זמני, ולא הומצא למשיב במסירה אישית כאמור בתקנה 367(ב), זולת אם בית-המשפט קבע אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(4) עם ביטולו על-ידי בית-המשפט.

371. חילוט עירבון; החזרת ערבות ועירבון (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) פקע הצו הזמני, יהיה בית-המשפט הדן בתובענה רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענותיהם, להורות על חילוט הערבון, כולו או מקצתו, בין לפני מתן פסק-הדין ובין לאחריו, לטובת מי שאליו מופנה הצו, אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא הייתה סבירה בנסיבות העניין; חילוט הערבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם.
(ב) חילוט הערבון אינו גורע מזכותו של מי שהערבון חולט לטובתו להיפרע בשל נזקיו, באמצעות הערובה במסגרת ההליך או בדרך של הגשת תובענה חדשה לפי כל דין, ובלבד שלא ישולם פיצוי יתר.
(ג) לא הוגשה לבית-המשפט תובענה או בקשה לפיצויים בגין נזק עקב מתן הצו הזמני, בתוך שישה חודשים מהמועד שפקע הצו הזמני, יוחזר למבקש כתב הערבות; בית-המשפט רשאי לקבוע מועד אחר אם ראה שהדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ד) הופקד ערבון ולא חולט או חולט מקצתו - תוחזר יתרת הערבון למבקש בתוך ששים ימים מהמועד שפקע הצו הזמני; הוגשה בתוך ששים הימים בקשה לחילוט הערבון, רשאי בית-המשפט לעכב את החזרת הערבון עד למתן החלטה בבקשה.

372. סמכות רשם (תיקון התשס"א (מס' 7))
הוראות סימן זה יחולו גם על רשם במסגרת סמכויותיו ליתן סעד זמני על-פי דין.

373. החלטה בבקשה (תיקון התשס"א (מס' 7))
בית-המשפט הדן בבקשה לסעד זמני ייתן החלטתו עם תום הדיון בבקשה, ולכל המאוחר חמישה-עשר ימים לאחר תום הדיון; לא נתן החלטתו במועד האמור, ייתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית-המשפט או לסגנו.

סימן א'1: עיקול זמני
374. צו עיקול זמני (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) לא יינתן צו עיקול זמני אלא בתובענה לסכום כסף; ואולם, בתובענה לדבר שבעין רשאי בית-המשפט או הרשם לצוות על עיקול הנכס הנתבע.
(ב) בית-המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד על ביצוע פסק-הדין.
(ג) אין לעקל נכס הפטור מעיקול אותה שעה.
(ד) הומר נכס שעוקל בערובה של המשיב, יחולו על הערובה הוראות סימן זה.

375. רישום בפנקסי מקרקעין (תיקונים: התשס"א (מס' 7), התשס"ב (מס' 2))
ניתן צו עיקול על מקרקעין, יורה בית-המשפט או הרשם על רישום הערה בפנקס המקרקעין, והמבקש יודיע על כך לרשם המקרקעין.

376. הודעה למחזיק (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) ניתן צו עיקול על נכסי המשיב שבידי מחזיק, יודיע בית-המשפט או הרשם למחזיק, עם הטלת העיקול, כי עליו להשיב בכתב, תוך המועד שנקבע בהודעה, אם נכסי המשיב מצויים בידו וכן אם בדעתו להגיש בקשה לביטול צו העיקול כאמור בתקנה 367; בהודעה למחזיק יצויינו פרטי המבקש ובא-כוחו; תשובתו של המחזיק תוגש לבית-המשפט והעתק ממנה ימציא המחזיק, במישרין, למבקש.
(ב) הודיע המחזיק כי בדעתו להגיש בקשה לביטול צו העיקול, ימציא לו המבקש, תוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו התשובה כאמור בתקנת-משנה (א), העתק מבקשת העיקול והתצהיר.
(ג) המחזיק רשאי, תוך שלושים ימים מיום שהומצא לו העתק מבקשת העיקול והתצהיר, להגיש בקשה לביטול צו העיקול.

377. מחזיק שהודה (תיקונים: התשס"א (מס' 7), התשס"ב (מס' 2))
הודה מחזיק בתשובתו כי מצויים בידו נכסי המשיב, לא יחזור בו מהודאתו אלא-אם-כן נתן לו בית-המשפט או הרשם רשות לכך, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

378. מחזיק שלא הודה (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) לא הודה המחזיק כי נכסי המשיב מצויים בידו, או התנגד מכל טעם אחר לאישור העיקול או לא השיב כלל תוך המועד שנקבע לו, יהא המבקש רשאי בתוך חמישה-עשר ימים מיום שהומצאה לו תשובת המחזיק או בתוך חמישה-עשר ימים מתום המועד האמור, הכל לפי נסיבות העניין, להגיש לבית-המשפט בקשה מנומקת בכתב לאישור העיקול.
(ב) דינה של בקשה כאמור כדין כתב תביעה ויחולו עליה הוראות תקנה 19; דינו של מחזיק לעניין אישור העיקול כדינו של נתבע, בשינויים המחוייבים לפי העניין.

379. הדיון בבקשה (תיקונים: התשס"א (מס' 7), התשס"ב (מס' 2))
הדיון בבקשה לפי תקנה 378 יכול שיהיה בכל שלב של הדיון בתובענה, ואף לאחר שניתן פסק-דין בה, כפי שבית-המשפט או הרשם יורה, והוא הדין בדיון בסדר דין מקוצר בין אם ניתנה רשות להתגונן ובין אם לאו.

380. מבקש שלא דרש אישור העיקול (תיקון התשס"א (מס' 7))
לא ביקש המבקש אישור העיקול כאמור בתקנה 378 יהא העיקול בטל לגבי כל נכס שהמחזיק לא הודה שהוא מצוי בידו.

381. עיקול זמני לטובת תובע שזכה בתביעתו (תיקון התשס"א (מס' 7))
זכה התובע בתביעתו, ימשיך העיקול הזמני לעמוד בתוקפו עד שפסק-הדין יבוצע; בפסק-הדין רשאי בית-המשפט או הרשם לחייב את הנתבע בהוצאות העיקול הזמני.

382. החלת חוק ההוצאה לפועל (תיקון התשס"א (מס' 7))
הוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, יחולו על ביצוע עיקול זמני לפי סימן זה, ואם זכה התובע בתביעתו, ימשיכו בפעולות לפי אותו חוק.

383. הגבלת שימוש בנכס (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) בית-המשפט או הרשם רשאי, בכפוף להוראות סימן א', להורות למשיב להימנע, בעצמו או באמצעות אדם מטעמו, מלהוציא נכסים מרשותו או מרשות מחזיק, למכרם, לשעבדם או לשנות את מצבם או את זכויותיו בהם, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק-הדין.
(ב) בתקנה זו, "נכסים" - לרבות נכסים המצויים מחוץ לתחום המדינה.

383א. המצאה למדינה (תיקון: התשס"א (מס' 7))
המצאה למדינה של צו לפי סימן זה תהא בהמצאתו לחשב המשרד שבידיו נמצא הנכס אשר אליו מתייחס הצו.

סימן ב': עיכוב יציאה מן הארץ
384. צו עיכוב יציאה מן הארץ (תיקון: התשס"א (מס' 7))
(א) בית-המשפט או הרשם רשאי, בכפוף להוראות סימן א', ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק-הדין; היה המשיב תושב חוץ, לא יינתן כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) ניתן צו על-פי סעיף-קטן (א), רשאי בית-משפט או הרשם להורות על הפקדת הדרכון או תעודת המעבר של המשיב או להתנות תנאים ליציאתו.
(ג) לא יינתן צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא-אם-כן עלה שווי התובענה על חמישים אלף שקלים חדשים, זולת אם התובענה היא למזונות; בית-המשפט או הרשם רשאי ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ בתובענה ששוויה פחות מן הסכום האמור, אם שוכנע שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
(ד) בלי לגרוע מן האמור בתקנה 370, צו עיכוב יציאה מן הארץ יפקע בתום שנה מיום נתינתו; ואולם, בית-המשפט או הרשם רשאי להאריך את עיכוב היציאה מן הארץ על-ידי מתן צו חדש.

385. ערבות ועירבון של המבקש (תיקונים: התשס"א (מס' 7), התשס"ב (מס' 2))
(א) ערבות כאמור בתקנה 364, שימציא המבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ, תהא לפיצוי כל נזק שייגרם גם לאדם שאיננו המשיב בעיכוב יציאתו על סמך הצו, משום שהמבקש מסר פרטים לא נכונים או לא מספיקים לזיהוי המשיב.
(ב) על-אף האמור בתקנה 364(ב), יהיה המבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ במעמד צד אחד בתביעה למזונות, פטור מהפקדת ערבון.

386. עירבון של המשיב (תיקון התשס"א (מס' 7))
בית-המשפט או הרשם יורה, בצו, שאם יופקד בקופת בית-המשפט או בקופת המשטרה סכום מסויים כעירבון לתביעה - יפקע צו עיכוב היציאה מן הארץ; חזר המשיב לפני מתן פסק-הדין, או לאחר שפקע הצו, יוחזר לו העירבון לפי דרישתו; לא חזר עד שניתן פסק-דין לזכות המבקש ישמש העירבון לסיפוק התביעה, והעודף על הסכום שבפסק-הדין ועל הוצאות הוצאה לפועל יוחזר למשיב לפי דרישתו.
387. צו עיכוב וצו גירוש או צו הסגרה (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) ניתן על אדם צו עיכוב יציאה, וכן צו גירוש לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, או צו הסגרה לפי חוק ההסגרה, התשי"ד-1954, יבטל בית-המשפט או הרשם את צו העיכוב, אם ביקש זאת היועץ המשפטי לממשלה. (ב) הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה כאמור בתקנת-משנה (א), ימציא הודעה מספקת על כך לצד אשר לפי בקשתו ניתן צו עיכוב היציאה.

סימן ב'1: תפיסת נכסים וכינוס נכסים זמני
387א. תפיסת נכסים (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) בית-המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות אדם לשם ביצוע חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים המצויים בחצרים (להלן: "תופס נכסים") אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש ממשי שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך.
(ב) בית-המשפט רשאי להורות בצו לאדם לאפשר לתופס נכסים כניסה לחצרים, שהוא מחזיק בהם, לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן על-פי תקנת-משנה (א) (להלן: "צו כניסה לחצרים").
(ג) מונה תופס נכסים לפי תקנה זו, יחולו הוראות תקנות 389, 391 ו- 392, בשינויים המחוייבים.
(ד) בתקנה זו, "נכסים" - נכסים המהווים ראיות או הדרושים לשם בירור התובענה.

387ב. כינוס נכסים זמני (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) בית-המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות כונס נכסים זמני (להלן: "כונס") על נכסים מסויימים של המשיב שברשותו או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו, וכי אי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק-הדין.
(ב) בית-המשפט רשאי להורות בצו לאדם לאפשר לכונס כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן על-פי תקנת-משנה (א) (להלן: "צו כניסה לחצרים").
(ג) בית-המשפט רשאי להסמיך כונס לעשות, בין השאר, את הפעולות האלה, כולן או מקצתן:
(1) להיכנס לחצרים לשם חיפוש או תפיסה של הנכסים;
(2) לחפש את הנכסים;
(3) לצלם או להעתיק את הנכסים;
(4) לתפוס את הנכסים;
(5) להחזיק בנכסים;
(6) לשמור או לבטח את הנכסים;
(7) לנהל את הנכסים;
(8) להפעיל את סמכויות בעל הנכסים, כולן או מקצתן.
(ד) מונה כונס לפי תקנה זו, יחולו הוראות תקנות 389, 390, 391 ו- 392.

387ג. סייגים למינוי תופס נכסים או כונס (תיקון התשס"א (מס' 7))
בית-המשפט לא ימנה אדם כתופס נכסים או ככונס אם יש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי, זולת אם הסכימו בעלי הדין למינוי, או אם סבר שיש בכך צורך ולא יהיה בדבר כדי לפגוע בביצוע יעיל והוגן של הצו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

387ד. כניסה לחצרים, חיפוש ותפיסה (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) בטרם כניסתו לחצרים ימסור תופס הנכסים או הכונס את צו הכניסה לחצרים והודעה המסבירה את משמעות הצו לפי טופס 44א שבתוספת הראשונה, לאדם שנגדו ניתן הצו או לאדם בגיר אחר האחראי על החצרים מטעמו (להלן: "האחראי על החצרים"), ויידע אותו בדבר זכותו להתייעצות טלפונית עם עורך-דין, במידת האפשר, וזכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים; לבקשת האחראי על החצרים, יסביר לו תופס הנכסים או הכונס בשפה ברורה את משמעות הצו, וכי סירוב לאפשר את ביצועו מהווה בזיון בית-משפט ועשוי לשמש ראיה במסגרת ההליך המשפטי.
(ב) כניסה לחצרים, חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים על-פי סימן זה ייעשו בידי תופס הנכסים או הכונס בנוכחות האחראי על החצרים, ובנוכחות שני עדים, אלא-אם-כן אישר האחראי על החצרים בכתב, כי אינו מעוניין בנוכחות עדים או אם הורה בית-המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; לא ישמש עד, לצורך תקנה זו, מי שיש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי - זולת אם הסכים לכך בעל הדין שכנגד.

387ה. חיפוש בחומר מחשב (תיקון התשס"א (מס' 7))
חיפוש ותפיסה של מחשב, חומר מחשב או פלט כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, לא ייערכו אלא בהתקיים תנאים אלה:
(1) בית-המשפט כלל בצו היתר מפורש לחיפוש ותפיסה כאמור;
(2) בית-המשפט מינה בעל תפקיד מיומן לביצוע החיפוש, זולת אם האחראי על החצרים הסכים לבצע את החיפוש בעצמו;
(3) מבצע החיפוש יוודא תחילה כי במהלך החיפוש לא תתאפשר קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים, זולת אם מבצע את החיפוש האחראי על החצרים.

387ו. מתן דין וחשבון (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) תופס הנכסים או הכונס יגיש לבית-המשפט דין וחשבון על ביצוע הפעולות, חתום בידי הנוכחים בביצוע, בתוך שבעה ימים ממועד הביצוע, וימציא העתק ממנו למי שאליו מופנה צו הכניסה לחצרים ולבעלי הדין.
(ב) הדין וחשבון יכלול, בין היתר, רשימה של הנכסים שנתפסו בעת החיפוש, והערות של האחראי על החצרים שנכח בעת ביצוע הצו.

387ז. שמירת סודיות (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) תופס הנכסים או הכונס לא יעשה שימוש בנכסים, במידע או במסמכים שהגיעו אליו עקב תפקידו, ולא יגלה מידע או מסמכים כאמור לאחר, עד לקיום דיון במעמד הצדדים שבו יכריע בית-המשפט מה ייעשה בנכסים או במסמכים, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) תופס הנכסים או הכונס ינקוט אמצעים, ככל הדרוש, כדי להבטיח שהעובדים בשירותו והנוכחים בעת ביצוע הפעולות, ישמרו על סודיות כאמור בתקנת-משנה (א).
(ג) נטענה טענת חסיון לגבי נכסים או מסמכים מסויימים, יכניס תופס הנכסים או הכונס את הנכסים או המסמכים, לפי העניין, לחבילה מבלי שיעיין בהם, יסגור את החבילה, יסמן אותה באופן הניתן לזיהוי, וימסור אותה לבית-המשפט, בהקדם האפשרי; בתוך שבעה ימים ממועד מסירת החבילה רשאי הטוען להגיש לבית-המשפט בקשה להחליט בטענת החסיון, ולפרט בה את טענותיו; בית-המשפט יחליט בבקשה בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה הבקשה, ולצורך כך הוא רשאי לעיין בנכס או במסמך; הדיון בבקשה לפי תקנת-משנה זו יהיה בדלתיים סגורות; בתקנה זו - "חבילה" - מעטפה או כלי קיבול אחר.

387ח. הוראות בדבר הנכסים התפוסים (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) בית-המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת תופס הנכסים, הכונס, בעל הנכסים או בעל דין, להורות מה ייעשה בנכסים התפוסים, לרבות החזרתם לחצרים שמהם נלקחו או לבעליהם, לתת צו למכירתם של נכסים העלולים להתקלקל, להשמדה או העברה של נכסים או להורות כל הוראה אחרת המוצדקת וראויה בנסיבות העניין.
(ב) הסתיים הדיון בתובענה, יורה בית-המשפט מה ייעשה בנכסים תפוסים, שהוראה כאמור טרם ניתנה לגביהם.
(ג) פקע צו תפיסת נכסים או צו כינוס נכסים זמני שניתן לפי סימן זה, ולא הורה בית-המשפט מה ייעשה בנכסים התפוסים, יוחזרו הנכסים אל החצרים שמהם נלקחו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים ממועד פקיעת הצו.

387ט. זכויות מחזיק וצד שלישי (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) ניתן צו על-פי סימן זה המתייחס לנכסים שבידי מחזיק, רשאי המחזיק להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים ממועד ההמצאה; הודעה על כך תימסר למחזיק עם מסירת הצו או המצאתו.
(ב) טוען צד שלישי לזכויות בנכסים שנתפסו לפי סימן זה, רשאי הוא להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים מיום שנודע לו על תפיסתם.
(ג) התברר לבית-המשפט במהלך דיון כי לצד שלישי עשויות להיות זכויות בנכסים שנתפסו לפי פרק זה, יודיע לו בית-המשפט על זכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים ממועד המצאת ההודעה.
(ד) הוגשה הודעת הצטרפות על-ידי מחזיק או צד שלישי, יקיים בית-המשפט דיון במעמד המצטרף בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת הודעת ההצטרפות.

387י. הודעת הצטרפות (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א) הודעת הצטרפות תוגש לבית-המשפט בכתב, במספר עותקים מספיק לשם המצאה לכל בעלי הדין.
(ב) דין המצטרף כדין משיב בבקשה לסעד הזמני, ודין הודעת ההצטרפות כדין תשובה לבקשה בכתב, בשינויים המחוייבים.
(ג) הודעת ההצטרפות והודעה בדבר מועד הדיון יומצאו לכל בעלי הדין בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימים מיום החלטת בית-המשפט בדבר מועד הדיון.

סימן ג': מינוי כונס נכסים
388. מינוי כונס נכסים
(א) הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים, רשאי בית-המשפט, או רשם שהוא שופט, אם הדבר נראה לו צודק ונוח, לעשות, לפי טופס 45, את הדברים האלה:
(1) למנות כונס נכסים לכל רכוש, בין לפני מתן פסק-הדין ובין לאחריו;
(2) לסלק כל אדם מהחזקת הרכוש או ממשמורתו;
(3) להעמיד את הרכוש להחזקתו, למשמורתו או לניהולו של כונס הנכסים;
(4) להעניק לכונס הנכסים את הסמכויות שבידי בעל הרכוש, כולן או מקצתן, כפי שייראה לבית-המשפט או לרשם כאמור, בכל הנוגע להגשת תובענות והתגוננות בהן, מימוש הרכוש, ניהולו, שמירתו, שימורו והשבחתו, גביית דמי שכירות ורווחים מן הרכוש ואופן השימוש בהם וחתימה על כל המסמכים.
(ב) בית-המשפט או הרשם הדן בבקשה יביא בחשבון את סכום החוב שהמבקש תובע, את הסכום שכונס הנכסים יוכל להשיג לפי המשוער ואת ההוצאות המשוערות הכרוכות במינויו, ורשאי הוא, אם נראה לו הדבר, להורות על עריכת חקירה בעניינים אלה או בעניינים אחרים לפני המינוי.

389. שכר
(א) בית-המשפט או רשם שהוא שופט רשאי לקבוע, בצו כללי או מיוחד, את שכר שירותיו של כונס הנכסים וכיצד ועל מי לשלמו.
(ב) מינה בית-המשפט או הרשם עובד המדינה לשמש כונס נכסים, ישולם שכרו לאוצר המדינה, אך באישור נציב שירות המדינה רשאי הוא לקבל שכר מיוחד בעד טרחתו.

390. חובת פרסום (תיקון התשנ"ז (מס' 2))
ניתן צו למינוי כונס נכסים, יורה בית-המשפט או הרשם לפרסם ברשומות או בעתון יומי את שם האדם שנגדו ניתן הצו, מקום עסקו או מענו הרשום, שמו ומענו של כונס הנכסים שנתמנה וכן מקום מושבו של בית-המשפט ומספר התיק; בית-המשפט או הרשם רשאי שלא להורות על הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו.

391. חובותיו של כונס נכסים
כונס נכסים שנתמנה כאמור:
(1) יתן כל ערובה שתיראה לבית-המשפט או לרשם להבטחת אחריותו לנכסים שהוא ממונה עליהם ולכל אשר יגיע לידו בקשר לנכסים; הערובה תהא בכתב ערבות ערוך לפי טופס 46;
(2) יגיש את חשבונותיו בפרקי זמן ובצורה שיורה עליהם בית-המשפט או הרשם;
(3) ישלם את הסכום המגיע ממנו ככל שיורה בית-המשפט או הרשם;
(4) יהא אחראי לכל הפסד שגרם לרכוש מתוך זדון או רשלנות.

392. אכיפת תשלום
כונס נכסים שלא הגיש חשבונותיו או לא שילם את הסכום המגיע ממנו, או שגרם הפסד לרכוש מתוך זדון או רשלנות, רשאי בית-המשפט להורות על עיקול נכסיו, למכרם ולהשתמש בדמי המכר לסילוק כל סכום המגיע מכונס הנכסים או לכיסוי כל הפסד שגרם ואת היתרה ישלם לכונס הנכסים.

...
סימן ב': רשות לערער
403. הגשת בקשת רשות לערער לבית-המשפט שלערעור (תיקון התשנ"ב (מס' 2))
(א) בקשת רשות לערער לבית-משפט שלערעור תוגש בכתב, תפרט בצורה תמציתית את הנימוקים שעליהם סומך המבקש את בקשתו ותציין את האסמכתאות הנוגעות לעניין; הבקשה תוגש במסירת ארבעה עתקים של כתב הבקשה לבית-המשפט שלערעור, בצירוף מספר עתקים מספיק לשם המצאה למשיבים.
(ב) רשות לערער על פסק-דין של בית-משפט מחוזי בשבתו כבית-משפט לערעורים על החלטה של בית-משפט שלום יכול שתינתן בגוף פסק-הדין או על-פי בקשה לבית-המשפט שלערעור.
(ג) כל העתקים של הבקשה ושל המסמכים המצורפים אליה יהיו מודפסים במכונת כתיבה, או מצולמים, בצורה נוחה לקריאה.

404. ערובה ומסמכים שיש לצרפם לבקשה לרשות ערעור (תיקון התש"ן)
(א) עם הגשת בקשה לרשות ערעור, יפקיד המבקש ערבון או יתן ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב בבקשה ובערעור, ויצרף את המסמכים המפורטים בתקנה 419, אך רשאי בית-המשפט לדון בבקשה אף אם לא צורפו העתקים מהחלטות הערכאות הקודמות הנוגעות לאותו עניין.
(ב) על הפקדת ערבון או מתן ערובה בבקשה לרשות ערעור יחולו הוראות תקנות 427 עד 433, בשינויים המחוייבים.

405. ערובה להוצאות בערעור ברשות (תיקון התש"ן)
הפקדת ערבון או מתן ערובה כנדרש בתקנה 404, פוטרת את המבקש שקיבל רשות ערעור ממתן ערובה עם הגשת הערעור.

406. תשובת המשיב בעל-פה או בכתב (תיקונים: התש"ן, התשנ"ב (מס' 2))
(א) החליט בית-המשפט, לאחר שעיין בבקשה לפי תקנה 403, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד.
(ב) החליט בית-המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, רשאי הוא להורות על טענות לפניו בעל-פה או על תשובה בכתב; עשה כן, תומצא הבקשה למשיב, ובלבד שהמבקש קיים את ההוראות בדבר מתן ערובה להוצאות המשיב; הורה בית-המשפט על תשובה בכתב, על המשיב להגישה תוך חמישה-עשר ימים מיום ההמצאה או במועד אחר שקבע בית-המשפט; התשובה תיכתב בצורה תמציתית, ויצויינו בה האסמכתאות שהמשיב מסתמך עליהן.
(ג) נתקבלה תשובת המשיב בכתב, רשאי בית-המשפט להורות על טענות נוספות לפניו בעל-פה או בכתב.

406א. רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני (תיקונים: התשנ"ו (מס' 2), התשנ"ז)
בקשת רשות ערעור או ערעור על החלטה הדוחה בקשה למתן סעד זמני, שניתנה על-פי צד אחד ושלא נדחתה לפי תקנה 406(א), תידון במעמד צד אחד, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט על הזמנת בעל הדין האחר.

407. החלטת בית-המשפט והמצאתה
(א) בתום ההליכים שנתקיימו לפי תקנה 406(ב) ו- (ג) או בתום התקופה שנקבעה לקיומם, יחליט בית-המשפט אחת מאלה:
(1) לדחות את הבקשה;
(2) ליתן רשות לערער, אם דרך-כלל ואם לגבי בעיה מסויימת כאמור בתקנה 408.
(ב) דן בבקשה שופט יחיד יכול הוא להעביר את הבקשה לדיון לפני הרכב רחב יותר.
(ג) החלטת בית-המשפט תומצא לבעלי הדין ואין צורך להשמיעה, אלא-אם-כן הורה על כך בית-המשפט.

408. הרשות לערער מסוייגת
בית-משפט הנותן רשות לערער רשאי לפרש את הבעיה שעליה ניתנת הרשות לערער, ומשעשה כן לא יטען המערער בבעיה שלא פורשה, אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכותו של בית-המשפט שלערעור לפי התקנות 415 ו- 462.

409. אין ערעור על רשות לערער
החלטה המרשה לערער אינה ניתנת לערעור.

410. הגשת בקשת רשות לערער כהגשת ערעור (תיקון התש"ן)
הוגשה בקשת רשות לערער לבית-משפט שלערעור, רשאי בית-המשפט לדון בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה, אם הסכימו לכך בעלי הדין לערעור, ואף ללא הסכמת בעל דין לאחר שניתנה לו ההזדמנות להביע התנגדותו ונראה לבית-המשפט שלא תיפגע זכותו כבעל דין; החליט בית-המשפט כאמור תחול תקנה 407(ג) ולא יחולו תקנות 412, 419 עד 421 ו- 427 עד 433.

410א. הפיכת בקשה לכתב ערעור (תיקון התש"ן)
הוגשה בקשה לרשות ערעור לבית-משפט שלערעור וראה בית-המשפט כי הבקשה הוגשה בטעות משום שלמערער היתה זכות ערעור, רשאי בית-המשפט להחליט לדון בבקשה כבכתב ערעור, בתנאים שיקבע; ההחלטה לא תינתן אלא לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להביע התנגדותו לכך; החליט בית-המשפט כאמור, לא יחולו תקנות 412, 419 עד 421 ו- 427 עד 433.

411. השגה על החלטות שאינן פסק-דין (תיקון התש"ן)
לא ערער בעל דין על החלטה שאינה פסק-דין והיא ניתנת לערעור ברשות בלבד, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק-הדין במשפט. האמור בתקנה זו לא יחול על החלטה לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.

סימן ג': ערעור
412. הגשת ערעור
(א) ערעור יוגש במסירת שלושה עתקים של כתב ערעור לבית-המשפט שלערעור בצירוף מספר עתקים מספיק לשם המצאה למשיבים.
(ב) לפי דרישת המערער רשאי שופט בית-המשפט שלערעור או הרשם, על-פי צד אחד, לוותר על המצאת כתב הערעור למשיב שאינו נוגע בדבר במישרין.
(ג) כל העתקים של כתב הערעור ושל המסמכים המצורפים אליו יהיו מודפסים במכונת כתיבה או מצולמים, בצורה נוחה לקריאה.

413. תוכן כתב הערעור (תיקונים: התשמ"ט (מס' 3), התשס"ט (מס' 2))
ואלה הדברים שיכיל כתב הערעור:
(1) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המערער;
(2) שמו של כל משיב וכן מספר זהותו ומקום מגוריו, במידה שניתן לבררם;
(3) שם הערכאה הקודמת, תאריך ההחלטה שעליה מערערים ומספר התיק של התובענה שבה ניתנה;
(4) מען להמצאה בתחומה של המדינה;
(5) אם ניתנה ההחלטה שלא בפני המערער - התאריך שבו הומצאה לו, אם הומצאה, או ציון שההחלטה לא הומצאה;
(6) נימוקי הערעור;
(7) אם הערעור הוא על פסק-דין של בית-משפט שלום - סכום התביעה או שווי נושאה, ביום הגשת התובענה לבית-משפט השלום;
(8) אם הערעור הוא על פסק-דין של בית-משפט שלום בתביעה לפי סעיף 37(ב)(9)(א), (ב) או (ג), לחוק בתי-המשפט - סוג התביעה בהתאם לאחת מפסקאות המשנה האמורות, לפי העניין;
(9) אם הערעור מוגש לבית-משפט מחוזי - אם ידון בו דן יחיד או הרכב כאמור בסעיף 37 לחוק בתי-המשפט.

414. נימוקי הערעור
כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הוויכוח או הסיפור, ויציין כל נימוק במספר סידורי.

415. נימוקים שלא פורשו
המערער לא יטען ולא יקבלו מפיו נימוק התנגדות שלא פורש בכתב הערעור אלא ברשות בית-המשפט, והיא לא תינתן אלא-אם-כן הראה טעם מספיק לכך; אולם בית-המשפט בבואו להחליט בערעור לא יהיה מוגבל לנימוקי ההתנגדות שפורשו בכתב הערעור או שנטענו בבית-המשפט לפי תקנה זו.

416. פטור מנימוקי ערעור
(א) נתן בית-המשפט רשות לערער כאמור בתקנה 407, יהיה המערער פטור מלכלול בכתב הערעור את נימוקי הערעור והאמור בתקנה 446 לא יחול על הערעור, זולת אם הורה בית-המשפט אחרת.
(ב) בכפוף לאמור בתקנה 408 יראו את נימוקי הבקשה לרשות לערער כנימוקי הערעור.

417. מחיקת נימוקים ותיקונם
כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית-המשפט, ורשאי הוא בכל עת להורות על מחיקתו או תיקונו של כל נימוק שבערעור שאינו דרוש לעניין, או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן או לסבכו או להשהותו.

418. פרטים נוספים
בית-המשפט רשאי בכל עת להורות למערער להמציא לו פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל נימוק שבערעור, בתנאים שייראו לבית-המשפט, לרבות תשלום הוצאות.

419. מסמכים שיש לצרפם לכתב ערעור (תיקונים: התשס"ה (מס' 2), התש"ע)
אלה המסמכים שיש לצרף לכתב ערעור:
(1) העתקים או תצלומי העתקים של החלטות הערכאות הקודמות הנוגעות לאותו עניין, כשהם מאושרים בידי הרשם או המזכיר הראשי של אחת מאותן הערכאות או בידי עורך-דין או היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו;
(2) הצעת ערובה במקום ערבון, אם רצה בכך המערער;
(3) טופס של הודעה על הפקדת הערבון או על מתן הערובה; תוקפה של ההודעה, המפרשת את סכום הערבון או הערובה, ימולא בידי מזכירות בית-המשפט.

420. מסמכים שיש להמציאם למשיבים
ואלה המסמכים שיש להמציא למשיבים:
(1) עותק של כתב הערעור;
(2) העתק ההחלטה שעליה מערערים;
(3) הודעה על הפקדת ערבון או ערובה או הודעת הרשם על החלטתו לפטור ממתן ערבון, אם ניתנה שלא בפני המשיב, בהתאם לתקנה 432(ב).

421. ערעור שאינו בהתאם להוראות
ערעור שאינו ממלא אחרי הוראות פרק זה לא יקובל לרישום, אלא שהמערער יכול לדרוש ששופט משופטי בית-המשפט שלערעור יחליט בשאלה אם הערעור ממלא או אינו ממלא אחרי הוראות פרק זה, והחלטתו תהא סופית ומכרעת.

422. איחוד בעלי דין
בעלי דין אחדים בתובענה אחת רשאים להצטרף יחד בערעור אחד.

423. ערעור של תובענות שאוחדו
תובענות שאוחדו וניתנה בתובענה המאוחדת החלטה אחת, רשאי כל בעל דין לערער על ההחלטה, ואין צורך להגיש ערעור נפרד לכל אחת מן התובענות שאוחדו.

424. מיהו המשיב
כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור.

425. צירוף משיב בידי בית-המשפט
בית-המשפט שלערעור או הרשם רשאי להורות על צירוף משיב שלא היה בעל דין ולהמציא לו כתב ערעור מתוקן, ורשאי הוא לדחות בינתיים את הדיון בערעור, בתנאים שייראו לו צודקים, ורשאי בית-המשפט ליתן פסק-דין כאילו היה המשיב שצורף בעל דין מלכתחילה.

426. תחולת התקנות 36 עד 43
הוראות תקנות 36 עד 43 יחולו על ערעורים, ולעניין זה כל מקום שנאמר באותן הוראות "תובע" - לרבות מערער, "נתבע" - לרבות משיב ו "תובענה" - לרבות ערעור.

סימן ד': ערובה להוצאות
427. הוצאות הערעור
המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב בדרך האמורה בסימן זה.

428. ערבון
משהוגש כתב הערעור, יקבע הרשם של בית-המשפט שלערעור את סכום הערבון שעל המערער להפקיד בבית-המשפט להבטחת הוצאותיו של כל משיב ואת המועד להפקדתו וימציא למערער הודעה על כך; לעניין סימן זה דין כתב ערבות בנקאית כדין ערבון.

429. ערובה במקום ערבון
רצה המערער ליתן ערובה אחרת במקום הערבון, יצרף הודעה מתאימה לכתב הערעור והרשם רשאי, על-פי צד אחד, להרשות לו מתן ערובה סבירה אחרת להנחת-דעתו במקום הערבון במועד שקבע לכך, וימציא לו הודעה על כך; לא הרשה מתן ערובה אחרת, יקבע את סכום הערבון שעל המערער להפקיד ואת המועד.

430. קביעת ערובה (תיקון התשנ"א)
הפעולות לפי תקנות 428 ו- 429 יכול שיעשה המזכיר הראשי של בית-המשפט, אך לפי בקשת אחד הצדדים יובא הדבר שנית לפני הרשם לעיון ולהכרעה.

431. דחיית ערעור מהעדר ערובה
לא קיים המערער הוראה בדבר הערבון או הערובה, יירשם הערעור לדחיה לפני בית-המשפט או הרשם ותומצא על כך הודעה לכל בעלי הדין.

432. פטור מחובת ערבון
(א) החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בעניין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך.
(ב) הודיע הרשם שלא בפני המשיב על החלטתו לפטור את המערער מחובת ערבון, תומצא הודעה על כך למשיב; החליט שלא לפטרו, יקבע את סכום הערבון והמועד לתשלומו או ירשה לו מתן ערובה במקום הערבון.

433. שינוי החלטה בעניין ערבון
בכל שלב משלבי הדיון רשאי הרשם להגדיל את סכום הערבון של המערער, וכן לחזור ולחייב מערער שנפטר מערובה להגישה, אם נוכח שהמערער נעשה בינתיים בעל יכולת לשלם.

סימן ה': ערעור שכנגד
434. ערעור שכנגד טעון הודעה
היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון בערעור שהחלטת בית-המשפט בערכאה הקודמת טעונה שינוי, יגיש על כך הודעה לבית-המשפט בפירוט נימוקים, תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור לפי תקנה 420 או ניתנה החלטת הפטור לפי תקנה 432(א) אם ניתנה במעמד המשיב, או נמסרה ההודעה לפי תקנה 432(ב) אם ניתנה שלא במעמד המשיב, אולם לא יאוחר משבעה ימים לפני התחלת הדיון בערעור, והעתק מההודעה יומצא לכל בעל דין העלול להיפגע מטענה זו.

435. הודעה כשהמערער פטור מערובה
היה המערער פטור על-פי חוק ממתן ערובה, יתחיל המועד של שלושים ימים שבו חייב המשיב להגיש את ההודעה לבית-המשפט, כאמור בתקנה 434, מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור.

436. אי-הגשת הודעה
אי-הגשת הודעה אין בה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לבית-המשפט שלערעור לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, אך יכולה היא לשמש סיבה, לפי שיקול-דעתו של בית-המשפט, לדחיית הדיון בערעור או לצו מיוחד להוצאות.

סימן ו': תיק מוצגים
437. הגשת העתקי מוצגים בידי המערער
(א) מערער המבקש להסתמך בשעת הדיון בערעור על מסמכים שהוצגו לפני בית-המשפט בערכאות הקודמות (להלן: "המוצגים"), יגיש לבית-המשפט שלערעור העתקים מהם מודפסים במכונת כתיבה בצורה נוחה לקריאה, או בצילום.
(ב) נוכח הרשם שצילום של מסמך אינו נוח לקריאה, רשאי הוא לצוות על בעל הדין שהגישו להגיש לבית-המשפט, תוך מועד שיקבע, העתק אחר של אותו מסמך, בצורה נוחה לקריאה.

438. הזמן להגשה
העתקי המוצגים יוגשו:
(1) אם הורה בית-המשפט על שמיעת טענות שבעל-פה - תוך חמישה-עשר ימים מהיום שנמסרה למערער הודעה על השמיעה;
(2) אם לא הורה בית-המשפט כאמור - יחד עם הגשת הסיכומים שבכתב.

439. תיק המוצגים
(א) העתקי המוצגים יהיו מסומנים במספר הסידורי שניתן למוצגים בבית-המשפט שבו הוגשו, ויתוייקו בתיק מיוחד (להלן: "תיק המוצגים") לפי מספר סידורי, מוצגי התובע תחילה ומוצגי הנתבע לאחריהם.
(ב) על גבי תיק המוצגים יירשמו שמות בעלי הדין כאמור בתקנה 413(1) ו- (2), מספר הערעור והערה "מוצגי המערער"; בעטיפה הפנימית, או בגליון שיתוייק לפני ההעתקים, ירשום המערער את ההעתקים שנכללו בתיק לפי מספרם הסידורי.

440. המצאת תיק המוצגים
תיק המוצגים, יחד עם רשימה של המוצגים הכלולים בו, יוגש לבית-המשפט במספר עתקים מספיק לשם המצאה למשיבים ובעוד עותק נוסף עבור בית-המשפט, ואם הורה בית-המשפט על שמיעת טענות שבעל-פה - בעוד שלושה עתקים נוספים עבור בית-המשפט.

441. הגשת מוצגים בידי המשיב
(א) רצה המשיב, לרבות משיב שהגיש ערעור שכנגד, להסתמך על מוצגים שלא נכללו בתיק המוצגים של המערער, יגיש לבית-המשפט העתקים של המוצגים שלא נכללו תוך חמישה-עשר ימים מהיום שהומצא לו תיק המוצגים של המערער - אם הורה בית-המשפט על שמיעת טענות שבעל-פה, או יחד עם הגשת סיכומיו שבכתב - אם לא הורה בית-המשפט כאמור.
(ב) תקנות 437 עד 440 יחולו על תיק המוצגים של המשיב, בשינויים המחוייבים לפי העניין.

442. הגשת תיק מוצגים נוסף בידי המערער
הגיש המשיב ערעור שכנגד, רשאי המערער, תוך שבעה ימים מיום שהומצא לו תיק המוצגים של המשיב, להגיש תיק מוצגים נוסף; תקנות 437 עד 440 יחולו על תיק המוצגים הנוסף.

443. הגשת תיק מוצגים לאחר שעבר המועד
הרשם רשאי על-פי צד אחד להתיר לבעל דין לפי בקשתו הגשת תיק מוצגים לאחר שעבר המועד לכך, ולהתיר לו הגשת תיק מוצגים נוסף, ובלבד שהמבקש הראה סיבה מספקת לכך, והדבר לא יגרום לדחיית מועד הדיון.

444. הסתמכות על מוצגים (תיקון התשנ"ז (מס' 2))
בשעת הדיון בערעור לא יהיה בעל דין רשאי להסתמך על מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים של בעל דין, אלא ברשות בית-המשפט שתינתן מטעמים מיוחדים שיירשמו.

סימן ז': הדיון בערעור
445. דיון מקדמי בערעור (תיקונים: התשמ"ט (מס' 2), התשנ"ו (מס' 2))
(א) נשיא בית-המשפט העליון, או נשיא בית-משפט מחוזי, לפי העניין, רשאי למנות שופט של אותו בית-משפט שינהל דיון מקדמי לצורך הכנת הערעור, במגמה לייעל את הדיון בערעור, לפשטו, לקצרו ולהחישו וכן כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין; עשה כן, תומצא לבעלי הדין הודעה על קיום הדיון המקדמי ועל תאריך הדיון בו לפחות שבעה ימים מראש.
(ב) מבלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת-משנה (א), מוסמך שופט בדיון מקדמי:
(1) לבדוק אם כתב ערעור ערוך כדין ומפורט כראוי, ולהורות על הבהרתו, פירוטו או תיקונו;
(2) לברר מה הן השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בערעור, לתחום אותן ולערוך את רשימת הפלוגתות;
(3) להורות כי יימחק או יתוקן כל נימוק בכתב הערעור שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן, לסבכו או להשהותו;
(4) לתת סעד זמני;
(5) להגדיר בעל דין כצד פורמלי או להגביל, בהסכמתו של בעל דין, את היקף השתתפותו בטיעונים שיושמעו בערעור;
(6) להורות לבעלי הדין לסכם את טענותיהם בכתב, כאמור בתקנה 448, ולהגביל את היקף הסיכומים;
(7) לקבוע את אופן הדיון בערעור ואת הסדר שבו יתברר, ולקצוב זמן לטיעוני הצדדים;
(8) לתת תוקף של פסק-דין להסדר פשרה.
(ג) שופט בדיון מקדמי רשאי להורות שבעלי הדין ובאי כוחם יתייצבו בעצמם לדיון המקדמי, והוראות תקנה 147 יחולו בשינויים המחוייבים; לא התייצב בעל דין או בא-כוחו כאמור, רשאי השופט, בנוסף לכל צו אחר שהוא מוסמך לתתו לפי תקנות אלה, להורות בדבר תשלום הוצאות.
(ד) לא מינה נשיא בית-המשפט שופט כאמור בתקנת-משנה (א), או אם נסתיים הדיון המקדמי, יקבע בית-המשפט או הרשם תאריך לדיון בערעור, יודיע עליו לבעלי הדין ורשאי הוא לקצוב זמן לטיעוניהם.

446. עיקרי טיעון (תיקונים: התשמ"ו (מס' 2), התשנ"ז (מס' 2), התשנ"ח (מס' 2), התשס"א (מס' 3))
(א) נקבע מועד לדיון בערעור, יגיש המערער לבית-המשפט את עיקרי טיעונו, וימציא עותק למשיבים, ארבעה-עשר ימים לפחות לפני מועד הדיון; המשיב יגיש לבית-המשפט את עיקרי טיעונו, וימציא עותק לבעלי הדין האחרים, שבעה ימים לפחות לפני מועד הדיון, והכל אם לא הורה בית-המשפט אחרת.
(ב) עיקרי טיעון יכללו בצורה תמציתית את טענותיו של כל צד בנקודות שהוא רשאי לטעון על-פי תקנות אלה, ואת האסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן, ליד כל טענה בנפרד. היתה האסמכתא פסק-דין שלא פורסם בדפוס בפרסום רשמי, יצרף הצד לעיקרי הטיעון צילום מפסק-הדין.
(ג) ביום הקבוע לדיון יהיה כל צד רשאי לטעון בפני בית-המשפט על סמך עיקרי הטיעון, ואם רצה להוסיף טענה נוספת או להביא אסמכתא נוספת יוכל לעשות זאת רק ברשות בית-המשפט, זולת אם היתה זו תשובת המערער לעיקרי הטיעון של המשיב.
(ד) בעל דין שלא הגיש עיקרי טיעונו במועד הקבוע, דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית-המשפט הוראה אחרת.

447. הדיון בערעור (תיקון התשמ"ט (מס' 3))
(א) בתאריך שנקבע לדיון או בתאריך נדחה ישמיע המערער את טענותיו לביסוס הערעור; לא דחה בית-המשפט את הערעור מיד, ישמע את טענות המשיב נגד הערעור ובמקרה זה זכאי המערער להשיב.
(ב) היו כמה משיבים, יחליט בית-המשפט על סדר הטענות ביניהם.
(ג) הוגבל היקפם של סיכומים או נקצב זמן לטיעונים לפי תקנה 445, רשאי בית-המשפט, לפי בקשת בעל דין, לשנות הגבלה או קציבה כאמור.
(ד) ראה בית-המשפט כי בעל דין מאריך בטיעונו ללא צורך, רשאי הוא להורות לבעל הדין לסיים את טיעונו בתוך זמן שיקבע.

448. סיכום טענות בכתב (תיקונים: התשמ"ט (מס' 3), התשנ"ח (מס' 3))
(א) נשיא בית-המשפט שלערעור או שופט שהוא מינה לכך, רשאי להורות לבעלי הדין, לפני תחילת הדיון בערעור, לסכם את טענותיהם בכתב על הפרשה כולה או על שאלה מסויימת שקבע, בין בנוסף על טענות שבעל-פה, כולן או מקצתן ובין במקומן, ורשאי הוא להגביל את היקפם של סיכומים אלה; בית-המשפט היושב לדין בערעור רשאי להורות לבעלי הדין כאמור גם אם התחילו כבר בטענות שבעל-פה.
(א1) רשם של בית-המשפט העליון אשר נשיא בית-המשפט העליון מינה לכך, רשאי לתת לבעלי הדין הוראות כאמור בתקנת-משנה (א), לפני תחילת הדיון בערעור בבית-המשפט העליון.
(ב) צו כאמור יקבע את סדרי הטענות הן שבעל-פה והן שבכתב וכל יתר הדברים הטעונים, לדעת בית-המשפט, הסדר בשל צו כזה.
(ג) בעל דין שלא הגיש סיכום טענותיו במועד, כהוראת בית-המשפט, דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית-המשפט הוראה אחרת.

449. טענת פגם או אי-קיום תנאי
(א) אין שומעים בערעור טענה שקיים פגם בצורת כתב הערעור, או שלא נתמלא תנאי קודם לדיון בערעור, אלא-אם-כן הומצאה הודעה בכתב על כך למערער לפחות שבעה ימים לפני הדיון בערעור והמערער לא תיקן את הפגם או לא מילא אחר התנאי.
(ב) הומצאה הודעה לפי תקנת-משנה (א) והמערער לא תיקן את הפגם או לא מילא אחר התנאי, רשאי בית-המשפט, אם ראה טעם מספיק לכך, להתיר את תיקון הפגם או מילוי התנאי לפני הדיון בערעור, ולקבוע תנאים שייראו לו צודקים בדבר תשלום הוצאות או בעניינים אחרים.

450. אי-התייצבות בערעור
לעניין ההתייצבות בתאריך שנקבע לדיון בערעור או לדיון נדחה ינהגו כך:
(1) נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב, רשאי בית-המשפט לדחות את הדיון למועד אחר או למחוק את הערעור;
(2) התייצב המערער, ואילו המשיב לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, יתברר הערעור או יידחה למועד אחר, כפי שיחליט בית-המשפט;
(3) התייצב המשיב, ואילו המערער לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, יתברר הערעור או יימחק או יידחה למועד אחר, הכל כפי שיחליט בית-המשפט.

451. ביטול החלטה על-פי צד אחד (תיקון התשנ"ט (מס' 2))
ניתנה החלטה על-פי צד אחד לפי תקנה 450, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית-המשפט, ואם היתה ההחלטה על מחיקת ערעור - גם הרשם, לבטל את ההחלטה לפי הוראות תקנה 201.

452. (בוטלה)

453. היסוד להכרעה בערעור
בכפוף להוראות פרק זה בדבר קבלת ראיות נוספות, יפסוק בית-המשפט בערעור על יסוד כתבי הטענות של בעלי הדין, ההודיות שהודו, והראיות שהביאו לפני בית-המשפט בערכאה הקודמת כפי שאלה מתגלים מפרוטוקול המשפט.

454. הכרעה על יסוד נימוק שונה
היה בראיות שבתיק המשפט כדי לאפשר לבית-המשפט שלערעור ליתן פסק-דין, רשאי הוא לפסוק סופית בתובענה אף אם בית-המשפט בערכאה הקודמת הסתמך בפסק-דינו על נימוק שונה מהנימוק שעליו מסתמך בית-המשפט שלערעור.

455. החזרת הדיון לבית-המשפט בערכאה קודמת
לא הכריע בית-המשפט בערכאה הקודמת בפלוגתה פלונית או בשאלה של עובדה, והיא נראית לבית-המשפט שלערעור כמהותית למתן החלטה נכונה במשפט לגופו של עניין, רשאי בית-המשפט שלערעור לנסח פלוגתות או שאלות ולהעבירן לדיון לבית-המשפט בערכאה הקודמת, ובמקרה זה יורה לאותו בית-משפט לקבל את הראיות הנוספות הדרושות; בית-המשפט בערכאה הקודמת ידון בפלוגתות או בשאלות ויחזיר את חומר הראיות, בצירוף ממצאיו ונימוקיהם, לבית-המשפט שלערעור.

456. התנגדות לממצאי בית-המשפט בערכאה הקודמת
הראיות הנוספות והממצאים של בית-המשפט בערכאה הקודמת יהיו חלק מתיק התובענה; תוך מועד שיקבע בית-המשפט שלערעור רשאי כל בעל דין להגיש התנגדות לכל ממצא; לאחר תום המועד שנקבע יפסוק בית-המשפט בערעור.

457. ראיות נוספות בערעור
(א) בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל-פה, לפני בית-המשפט שלערעור, ואולם אם בית-המשפט שבערכאה קודמת סירב לקבל ראיות שצריך היה לקבלן, או אם בית-המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק-דין, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או חקירת עד, רשאי בית-המשפט שלערעור להתיר הבאת הראיות הנוספות.
(ב) התיר בית-המשפט שלערעור הבאת ראיות נוספות, ירשום את הטעמים לכך ויפרש את העניינים שבהם יש לצמצם את הראיות.

458. כיצד גובים עדות נוספת
התיר בית-המשפט שלערעור הבאת עדויות נוספות, יכול הוא עצמו לגבותן, אם בעל-פה, אם בתצהיר ואם בדרך אחרת, או להורות לבית-משפט אחר לגבותן ולשלחן אליו.

סימן ח': פסק-הדין בערעור
459. מתן פסק-דין בערעור
(א) בית-המשפט שלערעור יתן פסק-דין או החלטה אחרת כתום הדיון או בתאריך אחר שעליו יודיע לבעלי הדין; ההחלטה תהיה בכתב, תחתם בידי בית-המשפט בשעת נתינתה ויירשם בה תאריך נתינתה.
(ב) פסק-דינו של בית-המשפט שלערעור יהיה על-פי החלטת רוב השופטים שישבו לדין, אך כל אחד מהם רשאי לרשום דעה חולקת וליתן את נימוקיו לכך; אם אין רוב לדעה אחת - תכריע דעת אב-בית-הדין.

460. תוכן פסק-דין (תיקון התשמ"ו (מס' 2))
(א) פסק-דינו של בית-המשפט שלערעור יכיל את אלה:
(1) השאלות הטעונות הכרעה;
(2) ההכרעה;
(3) נימוקי ההכרעה;
(4) הסעד שהמערער זכאי לו, אם ההחלטה שעליה ערער בוטלה או שונתה.
(ב) על-אף האמור בתקנת-משנה (א)(1) עד (3), בית-המשפט שהחליט לדחות ערעור רשאי לכלול בפסק-דינו רק את קביעתו בדבר דחיית הערעור, ובלבד שלדעתו מתקיימים כל אלה לגבי ההחלטה שעליה מערערים:
(1) אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה;
(2) הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית;
(3) אין לגלות בה טעות שבחוק.
(ג) ניתן פסק-דין כאמור בתקנת-משנה (ב), יראו לעניין הליכים נוספים בבית-משפט את תוכן ההחלטה שעליה ערערו כחלק מפסק-הדין של בית-המשפט שלערעור.

461. פסק-דין מוסכם
(א) פסק-הדין יכול לאשר, לשנות או לבטל את ההחלטה שעליה מערערים, אך אם הגיעו בעלי הדין שבערעור לידי הסכם על צורת פסק-הדין בערעור, רשאי בית-המשפט שלערעור ליתן פסק-דין לפי ההסכם.
(ב) הסכימו בעלי הדין בערעור למתן פסק-דין לפי נוסח מוסכם, רשאי בית-המשפט שלערעור או הרשם, על-פי בקשת בעל דין בכתב או בעל-פה, ליתן פסק-דין כאמור, אף אם הסכימו בעלי הדין לגופו של העניין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט, ובית-המשפט שלערעור או הרשם ישום ויקבע בפסק-הדין את ההוצאות האמורות.

462. סמכותו של בית-המשפט בערעור
בית-המשפט שלערעור מוסמך ליתן כל החלטה שצריך היה לתיתה, או לאשר או לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש, או ליתן החלטה נוספת או אחרת ככל שיחייב העניין; בית-המשפט רשאי להשתמש בסמכותו זו אף אם הערעור מתייחס רק לחלק מן ההחלטה, ורשאי להשתמש בה לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגישו ערעור או ערעור שכנגד.

463. שימוע החלטה
בשימוע החלטה לא ייקרא אלא אותו חלק המפרט את הסעד או את ההכרעה שניתנו בערעור.

464. החלטה תיערך בצורת פסיקתה
על סמך החלטה של בית-המשפט שלערעור מותר לערוך פסיקתה כדרך שעורכים אותה בערכאה ראשונה, ויצויין בה התאריך שבו ניתנה ההחלטה.

סימן ט': בקשות ביניים בערעור
465. בקשה להחלטת ביניים (תיקון התשנ"ז (מס' 2))
(א) בקשה להחלטת ביניים שבערעור תוגש בכתב במספר עתקים מספיק לבית-המשפט ולשם המצאה למשיבים, תפרט בצורה תמציתית את הנימוקים שעליהם סומך המבקש את בקשתו, תציין את האסמכתאות הנוגעות לעניין ויצורף אליה העתק של כל מסמך הנוגע לעניין; אין לצרף לבקשה תצהיר אלא לשם אימות עובדות המשמשות יסוד לבקשה.
(ב) החליט בית-המשפט, לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד.
(ג) החליט בית-המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, רשאי הוא להורות על טענות לפניו בעל-פה או על תשובה בכתב; עשה כן, תומצא הבקשה למשיב; הורה בית-המשפט על תשובה בכתב, על המשיב להגישה תוך חמישה-עשר ימים מיום ההמצאה או במועד אחר שקבע בית-המשפט, בצורה תמציתית, ויציין את האסמכתאות שהוא מסתמך עליהן.
(ד) נתקבלה תשובת המשיב בכתב, רשאי בית-המשפט להורות על טענות נוספות לפניו בעל-פה.
(ה) בתום ההליכים שנתקיימו לפי תקנות-משנה (ג) ו-(ד), או בתום התקופה שנקבעה לקיומם, יחליט בית-המשפט אם לקבל את הבקשה או לדחותה; החלטת בית-המשפט תומצא לבעלי הדין ואין צורך להשמיעה, אלא-אם-כן הורה על כך בית-המשפט.
(ו) הוראות תקנה 244 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בקשה לפי תקנה זו.
(ז) (נמחקה).

סימן י': עיכוב ביצוע וסעד זמני
466. הביצוע לא יעוכב
הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים.

467. עיכוב ביצוע וסעד זמני (תיקונים: התשע"ג (מס' 2), התשע"ד)
(א) בית-המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו, והוא כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער; בקשה למתן סעד לפי תקנה זו אפשר שתידון בלא מתן הודעה עליה, אם הוגשה מיד לאחר שימוע ההחלטה.
(ב) הוגש ערעור או בקשת רשות לערער, רשאי בית-המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שיראו לו.
(ג) הוראות תקנה 364(א) עד (ד) יחולו על בקשה למתן סעד או עיכוב ביצוע שיוגשו לפי תקנה זו, בשינויים המחוייבים לפי העניין.

468. עיכוב ביצוע על-פי בית-המשפט שלערעור (תיקון התשע"ג (מס' 2))
(בוטלה)

469. דרך החלטה על עיכוב ביצוע (תיקון התשע"ג (מס' 2))
(בוטלה)

470. עיכוב ביצוע מהו?
עיכוב ביצוע, לעניין סימן זה הוא:
(1) עיכוב הוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;
(2) עיכוב ביצוע בכל דרך אחרת;
(3) התליית פעולתה של החלטה.

471. סעד זמני לתקופת הערעור (תיקון התשע"ג (מס' 2))

חלק ה': הוראות כלליות

פרק ל"א: טענת פסלות לישב בדין
(תיקון התשנ"ב)
471א. סייג לתחולתן של התקנות (תיקונים: התשנ"ב, התשנ"ו (מס' 2), התשס"ד)
(א) בקשה ששופט יפסול עצמו מלישב בדין לפי סעיף 77א לחוק בתי-המשפט (להלן: "טענת פסלות"), וערעור על החלטה בבקשה כאמור או בבקשה להיתר ייצוג לפי אותו סעיף, לא יוגשו אלא בהתאם להוראות סימן זה, על-אף כל הוראה אחרת בעניין הגשת בקשות או ערעורים בתקנות אלה.
(ב) הוראות אחרות בתקנות אלה יחולו לעניין טענת פסלות במידה שאינן סותרות הוראות סימן זה ובשינויים המחוייבים לפי העניין.

471ב. מועד לטענת פסלות (תיקון התשנ"ב)
בתחילת הדיון בתובענה או בערעור, ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות; לא היה באפשרותו לטעון טענת פסלות בשלב האמור, רשאי הוא לטענה לאחר מכן, ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות.

471ג. ערעור על החלטה (תיקונים: התשנ"ב, התשנ"ז (מס' 2), התשנ"ט (מס' 2), התשס"ד, התשע"א (מס' 6))
(א) בעל דין שבדעתו לערער על החלטת שופט בעניין טענת פסלות או בעניין היתר ייצוג יודיע על כך לבית-המשפט ומשהודיע כך, יימשך המשפט, זולת אם החליט השופט או המותב, לפי העניין, מנימוקים שיירשמו, שיש להפסיקו.
(ב) הערעור יוגש בכתב בשלושה עותקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הודעה לבעל הדין החלטת השופט; בערעור יפורטו כל נימוקי ההתנגדות להחלטה ויצורפו לו תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה, ההחלטה נושא הערעור, הבקשה לפי תקנה 471ב, התגובה לבקשה, ופרוטוקול הדיון בבקשה; בו ביום ימציא המערער עותק מהערעור על מצורפיו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין; היו בעלי דין אחדים מיוצגים בידי עורך-דין אחד, די בהמצאת עותק אחד בשביל כל בעלי הדין המיוצגים כאמור.
(ג) נשיא בית-המשפט העליון או מי שדן בערעור רשאי להורות, לבקשת המערער בכתב הערעור, על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור.
(ד) כל בעל דין אחר רשאי להשיב לערעור; תשובת בעל דין תוגש בכתב בשלושה עותקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור, יפורטו בה כל נימוקיו ויצורף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; לא הוגשה תשובה בתוך עשרה ימים כאמור, רשאי בית-המשפט להחליט בערעור לאלתר על יסוד הטענות בכתב שבפניו.
(ה) מי שדן בערעור רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן, לבקשת בעלי דין בכתב הערעור או בכתב התשובה, הזדמנות לטעון טענות נוספות בכתב או בעל-פה, וכן לבקש מהשופט אשר על החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו.
(ו) הוחלט בערעור להעביר את הדיון בתובענה לשופט אחר, רשאי הוא לדון בה מן השלב שאליו הגיע השופט הקודם או מכל שלב אחר שייראה לו נכון וצודק בנסיבות העניין.

פרק ל"א1: עורכי-דין
(תיקונים: התשנ"ב, התשנ"ז (מס' 2), התשנ"ט (מס' 2), התשס"ד, התשע"א (מס' 6))
472. ייפוי-כוח לעורך-דין (תיקונים: התשס"ה (מס' 2), התשס"ו (מס' 4))
כל פעולה בבית-משפט הנדרשת מאת בעל דין או המותרת לו על-פי דין, רשאי בעל דין לעשותה בין בעצמו ובין על-ידי עורך-דין שהודיע בכתב הטענות שהוא מגיש, שיש בידיו ובידי עורכי-הדין הכלולים ברשימה כאמור בתקנה 472א ייפוי-כוח מטעם בעל הדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין; אין בהוראת תקנה זו כדי למנוע מבית-המשפט לחייב, ביזמתו או לפי בקשה, את המצאת ייפוי-הכוח לכל בעל דין או לבית-המשפט.

472א. רשימת עורכי-דין (תיקונים: התשס"ה (מס' 2), התשס"ו (מס' 4))
(א) משרד עורכי-דין שבו עורכי-דין המייצגים בבית-המשפט, ימציא לבית-המשפט את רשימת עורכי-הדין שבמשרד המייצגים בבית-המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם; המצאה כאמור, כמוה כהודעה של משרד עורכי-הדין, כי בעל הדין ייפה את כוחו של עורך-הדין כאמור בתקנה 472.
(ב) במועד מסירת רשימה לפי תקנת-משנה (א), ימסור המשרד את שם עורך-הדין במשרד אשר יורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה.
(ג) (בוטלה)
(ד) הוראות תקנה זו יחולו בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות.
(ה) מנהל בתי-המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.

472ב. הודעה על הרשאה לעיין בתיק בית-המשפט (תיקון התשס"ה (מס' 2))
בעל דין, בעצמו או באמצעות עורך-דינו, יודיע לבית-המשפט מי מטעמו רשאי לעיין בתיק בית-המשפט; מנהל בתי-המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.

473. בעל דין רשאי להחליף עורך-דינו
(א) בעל דין שמייצגו עורך-דין רשאי להחליף את עורך-דינו בכל תובענה או עניין, או לסלקו, ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית-המשפט הדן בהם והומצא העתק ממנה לכל שאר בעלי הדין; כל עוד לא נעשה כן, ייחשב עורך-הדין הקודם כעורך-דינו של בעל הדין עד לסיומה הסופי של התובענה בערכאה שבה היא נדונה ובכל הערכאות שפורשו בייפוי-הכוח שניתן לו.
(ב) בלא חילופין בדרך האמורה, אין עורך-הדין רשאי להסתלק מן התובענה אלא ברשות בית-המשפט או הרשם שלפניו היא תלויה ועומדת.

474. התייצבות בעל דין
על-אף האמור בתקנה 472 חייב בעל דין להתייצב בעצמו אם בית-המשפט הורה כך.

פרק ל"ב: המצאת כתבי בי-דין
סימן א': הוראות כלליות
475. דרכי המצאת כתב בי-דין (תיקונים: התש"ן, התשנ"ז, התשנ"ז (מס' 2), התשס"ה (מס' 2))
כתב בי-דין יומצא באחת הדרכים האלה:
(1) במסירה אישית על-ידי פקיד בית-המשפט, על-ידי עורך-דין, פקידו או שליח מטעמו, או על-ידי אדם אחר שבית-המשפט או מנהל בתי-המשפט הסמיכו לכך בכתב, או על-ידי שליח מטעמו של אדם שהוסמך כאמור (לכל אחד מאלה ייקרא "שליח בי-דין");
(2) על-ידי מוסד כאמור בסימן ב';
(3) בדואר כאמור בסימן ג';
(4) בפקסימיליה כאמור בסימן ג'1;
(5) באמצעי אלקטרוני כאמור בסימן ג'2.

475א. המצאה על-ידי בעל דין (תיקונים: התשנ"ז, התשנ"ז (מס' 2))
(א) היה בעל דין מיוצג על-ידי עורך-דין יומצא כתב בי-הדין באחת מן הדרכים המפורטות להלן:
(1) הורה בית-המשפט להמציא את כתב בי-הדין במסירה אישית, ימציא בעל הדין את כתב בי-הדין באמצעות עורך-דינו, פקידו או שליח מטעמו, בהקדם האפשרי, זולת אם קבע בית-המשפט מועד מסירה;
(2) לא הורה בית-המשפט על מסירה אישית, ימציא בעל הדין את כתב בי-הדין בדואר רשום עם אישור מסירה, לא יאוחר מחמישה ימים מיום שנמסר לידו לשם המצאה.
(ב) בעל הדין ישמור ברשותו את אישור המסירה והעתק ממנו יוגש לבית-המשפט כאשר בעל הדין מגיש בקשה לסעד כלשהו נגד בעל דין אחר.

476. המצאה כיצד?
המצאתו של כתב בי-דין היא במסירתו או בהושטתו של עותק או העתק הימנו, לפי העניין, חתומים כדין, והוא כשאין הוראה אחרת בתקנות אלה.

477. ההמצאה היא לנמען גופו או למורשהו
ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה - דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך-דין, דיה ההמצאה לעורך-הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית-המשפט הוראה אחרת.

478. מורשה לקבלת כתבי בי-דין
(א) כל הגר בתחומה של המדינה יכול שיתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין.
(ב) מינוי כאמור יכול שיהיה מיוחד או כללי וצריך שיהא בכתב חתום ביד המרשה; הכתב, או העתק מאושר ממנו אם היה המינוי כללי, יוגש לבית-המשפט.

479. המצאה לבעלי דין אחדים
(א) כתב בי-דין שיש להמציאו לבעלי דין אחדים יומצא לכל אחד מהם, אם אין הוראה אחרת.
(ב) היו בעלי דין אחדים מיוצגים על-ידי עורך-דין אחד, די בהמצאת כתב בי-דין אחד לעורך-הדין בשביל כל בעלי הדין האמורים.

480. מקום שניתן מען
בהליך שניתן בו מען להמצאת כתבי בי-דין, יכול שתהא ההמצאה במסירת הכתב לפי אותו מען, וכל עוד לא הודיע בעל דין, בהודעה בכתב לבית-המשפט, על שינוי במענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי.
481. המצאה לבן משפחה או למזכיר ישוב
באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת הכתב לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה-עשרה שנים, ואם היה הנמען תושב קיבוץ, קבוצה, מושב עובדים או מושב שיתופי (להלן בפרק זה: "ישוב"), די בהמצאת הכתב לידי חבר הוועד או המזכיר של הישוב.

482. המצאה למורשה בהנהלת עסקים (תיקון התשע"ד)
(א) היתה התובענה בעניין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית-המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט.
(ב) לעניין תקנה זו, רואים קברניט של אניה כמורשהו של בעל האניה או של שוכרה.

483. המצאה בעניין מקרקעין
(א) היתה התובענה בעניין מקרקעין, כל כתב בי-דין שאי אפשר להמציאו לנמען גופו, די בהמצאתו למורשהו הממונה על המקרקעין.
(ב) היתה התובענה להחזרת מקרקעין פנויים, כל כתב בי-דין שאי אפשר להמציאו בדרך אחרת, די בהדבקת העתק ממנו על דלת בית המגורים או על מקום אחר נראה לעין שבמקרקעין.

484. המצאה לתאגיד (תיקון התשנ"א (מס' 2))
המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק - בהנחת הכתב במשרדו של מנהל התאגיד; היה התאגיד שותפות שאין לה מען רשום - תהא ההמצאה בהנחת הכתב במקום עסקה הראשי של השותפות או במסירתו לאחד השותפים.

485. המצאה למדינה (תיקון התשנ"ו (מס' 2))
המען להמצאת כתב בי-דין למדינה יהיה משרד פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית-המשפט הדן בתובענה; היה בית-המשפט הדן בתובענה בית-המשפט העליון - משרד פרקליטות המדינה.

486. המצאה לרשות מקומית
המצאת כתב בי-דין לרשות מקומית יכול שתהא בהמצאת הכתב לראש הרשות, לסגן ראש הרשות, למזכיר או לפקיד ראשי אחר של הרשות, או בהנחתו במשרד הראשי של הרשות.

487. המצאה לפסול-דין
המצאת כתב בי-דין לפסול-דין תהא בהמצאתו לאחד מהוריו או לאפוטרופסו, ובאין לו הורים או אפוטרופוס - בהמצאה למי שהפסול-דין גר עמו או נתון להשגחתו, והכל אם לא הורה בית-המשפט אחרת; בית-המשפט רשאי להורות כי מסירת הכתב לפסול-דין עצמו תהא המצאה כדין.

488. אישור קבלה
מי שהומצא לו כתב בי-דין לפי תקנות אלה יידרש לאשר את הקבלה בכתב.

489. הנמען לא נמצא או מסרב לקבל המצאה
שליח בי-דין שלא מצא שום אדם שאפשר לפי תקנות אלה להמציא לו כדין את הכתב, אף על-פי שפעל בשקידה ראויה וסבירה, או שהאדם כאמור סירב לקבל את הכתב, ידביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר נראה לעין בבית שבו רגיל האדם לגור או לעסוק.

490. רישום זמן ההמצאה ודרכה
שליח בי-דין שהמציא כתב לפי תקנות אלה ירשום על גבי עותק של הכתב או יצרף אליו, סמוך ככל האפשר לאחר ההמצאה, הודעה המציינת את זמן ההמצאה ודרכה, ואם היה שם מי שזיהה את האדם שהכתב הומצא לו או את הבית שבו הודבק הכתב, וראה שהכתב נמסר, הושם או הודבק - יציין גם שמו ומענו של המזהה ויבקשו לחתום.

491. חקירת שליח בי-דין
הוחזר כתב בי-דין לפי תקנה מתקנות אלה ודבר ההמצאה לא אומת בהודעה מאת השליח, חייב בית-המשפט או הרשם, ואם אומת כאמור - רשאי הוא, לחקור את השליח בדבר פעולותיו או להביא לידי חקירתו כאמור בידי בית-משפט אחר, ורשאי הוא להצהיר שהכתב הומצא כראוי או להורות על דרך המצאה הנראית לו.

סימן ב': המצאה על-ידי מוסד
492. המצאה על-ידי מוסד (תיקונים: התשמ"ו (מס' 2), התשס"ב (מס' 2), התשס"ו (מס' 3))
בית-המשפט רשאי לשלוח שני עתקים של כתב בי-דין לאנשים במוסדות המנויים להלן לשם המצאת אחד מהם לנמען:
(1) לנמען שהוא עובד הציבור - לראש המשרד שבו הוא עובד;
(2) לנמען שהוא עובד של תאגיד - למנהל התאגיד או לאדם אחר הממונה על המען הרשום של התאגיד;
(3) לנמען שהוא תושב ישוב - לחבר הועד או למזכיר של הישוב;
(4) לנמען שהוא כהן דת או חבר מסדר דתי - לראש המסדר הדתי שלו בישראל;
(5) לנמען שהוא חייל המשרת שירות פעיל בצבא-הגנה לישראל - לקצין המבצעים של מוקד מפקדת המשטרה הצבאית הראשית;
(6) לנמען הכלוא בבית סוהר - למחלקת האסיר בשירות בתי הסוהר.

493. חובת מי שנשלח לו כתב בי-דין
(א) נשלח כתב בי-דין לאדם במוסד כאמור בתקנה 492 לשם המצאה לנמען, ימציאו, ככל האפשר, ויחזיר עותק אחד בחתימתו ובחתימת הנמען ובציון מועד ההמצאה; חתימת האדם כאמור תהיה ראיה להמצאה ולזמנה ויראו את הכתב כאילו הומצא כדין.
(ב) לא היתה ההמצאה אפשרית מכל סיבה שהיא, יוחזר הכתב לבית-המשפט עם הודעה מפורשת על אותה סיבה ועל הצעדים שננקטו לביצוע ההמצאה.

494. המצאה לאנשי הסגל הדיפלומטי
היה הנמען מדינת חוץ או מחלקה, נציגות או סוכנות של מדינת חוץ, או עובד בהן שהוא בעל חסינות דיפלומטית או קונסולרית, ישלח בית-המשפט או הרשם שני עתקים של הכתב למשרד החוץ לשם המצאת אחד מהם לנמען; תעודת משרד החוץ בדבר ההמצאה וזמנה תהא ראיה לכך ויראו את הכתב כאילו הומצא כדין.

סימן ג': המצאה בדואר
495. המצאה בדואר על-ידי בית-משפט (תיקון התשנ"ז)
(א) המצאת כתבי בי-דין בדואר תהיה בדואר רשום עם אישור מסירה.
(ב) פקיד בית-המשפט ישלח את הכתב חתום בחותם בית-המשפט וירשום בתיק התובענה, או בתעודה שתצורף לתיק, מהו כתב בי-הדין, אופן המשלוח ותאריכו.
(ג) אישור המסירה יצורף לתיק התובענה.

496. המצאה בדואר בידי עורך-דין למשנהו (תיקון התשנ"ז)
(א) עורך-דין הממציא כתב בי-דין לעורך-דין אחר יכול להמציאו גם בדואר רשום עם אישור מסירה; הכתב יישלח במעטפה סגורה, חתום בחותם עורך-הדין.
(ב) עורך-הדין יאשר על גבי עותק הכתב שימציא לבית-המשפט, או בהודעה שיצרף לו, את מסירת הכתב לדואר ואת תאריך המסירה, ויגישו לבית-המשפט כאמור בתקנה 475א(ב).
(ג) בית-המשפט רשאי לדרוש מעורך-הדין לאשר בתצהיר את משלוח הכתב בדואר.
497. תקנות שלא יחולו
הוראות תקנות 490 ו- 491 לא יחולו על כתב בי-דין שהומצא בדואר רשום עם אישור מסירה, ורשאי בית-המשפט לראות את הכתב כאילו הומצא כדין ואת התאריך המסומן באישור המסירה כתאריך ההמצאה.

סימן ג'1: המצאה בפקסמילה
497א. המצאה לעורך-דין (תיקונים: התשנ"ז (מס' 2), התשס"ה (מס' 2), התשס"ח (מס' 2))
(א) בית-משפט או עורך-דין (להלן: "השולח") רשאי להמציא כתב בי-דין בפקסמילה לעורך-דין המייצג בעל דין (להלן: "הנמען"), ויראו אותו ככתב בי-דין שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח, ובלבד שנתקיימו בו כל אלה:
(1) כתב בי-הדין נשלח בין השעות 8:30 ו- 13:30 בימים א' עד ה' בשבוע, שאינם ימי מנוחה כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, או ימי מנוחה שנקבעו בחיקוק; כתב בי-דין שנשלח ביום ו' ביום מנוחה או לאחר השעה 13:30, יראו אותו כאילו נשלח ביום החול שלאחריו;
(2) מספר הפקסמילה של הנמען מופיע בכתב בי-הדין שהוגש לבית-המשפט באותה תובענה או בנייר המכתבים המשרדי של עורך-הדין;
(3) מספר העמודים של כתב בי-הדין אינו עולה על עשרה, ובסיום הכתוב בכל עמוד מופיעה חתימת השולח;
(4) לכתב בי-הדין צורף "דף משלוח בפקסמילה", שבו צויינו פרטי התיק, פרטי השולח כולל כתובתו, מספר הטלפון ומספר הפקסמילה שלו, ומספר העמודים שנשלחו;
(5) עורך-הדין השולח כתב בי-דין בפקסימילה יודיע לנמען בטלפון, בתוך 24 שעות משעת המשלוח, כי שלח לו בפקסימילה את כתב בי-הדין וכי העתק ממנו מצוי במזכירות בית-המשפט, ויערוך תרשומת על ההודעה הטלפונית, שתכלול את פרטי כתב בי-הדין, זמן השיחה ושמו של האדם שלו נמסרה ההודעה;
(6) היה השולח בית-משפט - ישמור בית-המשפט אישור משלוח של כתב בי-הדין בפקסימיליה.
(א1) על-אף האמור בתקנת-משנה (א), היה השולח בית-משפט והוא לא ערך תרשומת על הודעה טלפונית כאמור בתקנת-משנה (א)(5), לא יראו את כתב בי-הדין ששלח ככתב בי-דין שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח, אם הגיש עורך-הדין הנמען תצהיר בדבר אי-קבלת כתב בי-הדין בפקסימילה.
(ב) (בוטלה)
(ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על כתב בי-הדין הראשון בתיק בין אותם בעלי דין, לרבות על בקשה בכתב שהוגשה לפני הגשת כתב תביעה או ערעור.

497ב. המצאה לבית-המשפט (תיקון התשנ"ח (מס' 3))
עורך-דין המייצג בעל דין רשאי להמציא לבית-המשפט באמצעות פקסימילה, כתב בי-דין שהיקפו אינו עולה על חמישה עמודים ולמעט כתב הגנה, כתב תביעה, כתב תשובה, סיכומים בכתב, תצהירים והמרצות פתיחה; על המצאת כתבי בי-דין כאמור יחולו הוראות תקנה 497א, בשינויים המחוייבים.

סימן ג'2: המצאת כתב בי-דין אלקטרוני באמצעי אלקטרוני
497ב1. הגדרות (תיקון התשס"ו (מס' 4), התשע"ה (מס' 3), התשע"ו))
בסימן זה:
"כתובת דואר אלקטרוני" - כתובת במערכת דואר אלקטרוני;
"מנגנון הזדהות מאובטח" - מנגנון המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
"מערכת מאובטחת של דואר אלקטרוני" - מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
(1) (נמחקה);
(2) היא מאפשרת גישה לכתובת הדואר האלקטרוני רק באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח, ומתעדת גישה כאמור;
(3) המערכת נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש בעבודתה, העלולים לפגום במהימנות המידע שבה.

497ג. המצאת כתב בי-דין אלקטרוני (תיקונים: התשס"ו (מס' 4), התשע"ג (מס' 2), התשע"ה (מס' 3))
(א) כתב בי-דין אלקטרוני יומצא, לנמען שאינו בית-המשפט, אל תיבת הדואר שבכתובת הדואר האלקטרוני של הנמען, ובלבד שהנמען מסר את כתובת הדואר האלקטרוני שלו לבית-המשפט לצורך ביצוע הוראות סימן זה; ואולם הוראה זו לא תחול על כתב בי-הדין הראשון בתיק.
(ב) כתב בי-דין אלקטרוני שנשלח אל כתובת מאובטחת של דואר אלקטרוני כאמור בתקנת-משנה (א), יראוהו ככתב שהומצא במסירה אישית לנמען ביום ובשעה שצויינו באישור המסירה האלקטרוני, אם לא הוכח היפוכו של דבר.
(ג) להמצאה כאמור בתקנת-משנה (א) תצורף הזמנה לדין, אס נדרשת לפי תקנות אלה, ערוכה לפי הטופס המתאים בתוספת, והוראות תקנה 20 לא יחולו.
(ג1) על-אף האמור בתקנת-משנה (א) רשאי בית-המשפט לשלוח לתיבת הדואר שבכתובת דואר אלקטרוני או בכתובת מאובטחת של דואר אלקטרוני שנמסרה לבית-המשפט לפי תקנת-משנה (א) עד (ד), הודעה בדבר קיומו של כתב בי-דין במערכת הממוכנת הכוללת קישור לכתב בי-הדין, שפתיחתו תתאפשר באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח (להלן: "ההודעה"); שלח בית-המשפט הודעה כאמור, יראו את כתב בי-דין ככתב שהומצא במסירה אישית לנמען ביום ובשעת השליחה כפי שמופיעים בשעון פנימי שבמערכת המחשוב של בתי-המשפט המכויל על-פי כללים מקובלים.
(ג2) על-אף האמור בתקנת-משנה (ג1), לא יראו את כתב בי-הדין ככתב שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח, אם הגיש הנמען תצהיר בדבר אי-הגעת ההודעה אל כתובת הדואר האלקטורוני שמסר.
(ד) כתב בי-דין אלקטרוני, המיועד לבית-המשפט, יומצא אל יעד ההגשה האלקטרוני.
(ה) כתב בי-דין אלקטרוני שנשלח אל יעד ההגשה האלקטרוני כאמור בתקנת-משנה (ד), יראוהו ככתב שהומצא במסירה אישית לבית-המשפט ביום ובשעה שצויינו באישור אלקטרוני של מערכת בתי-המשפט.
(ו) כתב בי-דין שנשלח לפי תקנה זאת אחרי השעה 17:00 בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, או שנקבע בחיקוק, יראו אותו כאילו נשלח ביום החול שלאחריו.

497ג1. הוראות לביצוע (תיקון התשס"ו (מס' 4))
מנהל בתי-המשפט רשאי לפרסם הנחיות לאופן ביצוע סימן זה, לרבות בדבר מסירת כתובות דואר אלקטרוניות, עדכונן או ביטולן ובדבר דרישות נוספות לגבי מערכת דואר אלקטרוני או השימוש בה.

497ד. החלת הוראות הסימן (תיקון התשס"ה (מס' 2))
הוראות סימן זה יחולו על כתב בי-דין אלקטרוני שניתנה לגביו הודעה כאמור בתקנה 215ו(א), בבתי-המשפט ובסוגי הליכים שנקבעו בהודעה כאמור.

497ה. המצאה אלקטרונית מבית-המשפט (תיקון התשע"א (מס' 4), התשע"ג (מס' 3), התשע"ד (מס' 2), התשע"ה (מס' 3))
(בוטלה)

497ו. הגדרה לסימן ד' (תיקון התשע"ב (מס' 9))
בסימן זה, "מען חלקי" - מען שמציין רחוב או שכונה או עיר או אזור או חבר-בני-אדם שאיננו תאגיד, בלא פירוט מדוייק יותר או סימן מזהה אחר.

סימן ד': תחליף המצאה
498. תחליף המצאה (תיקון התשע"ב (מס' 9)
(א) נוכח בית-המשפט או הרשם שאי-אפשר להמציא כתב בי-דין למענו של נמען בדרך שנקבעה או שלנמען אין מען או שמענו חלקי, רשאי הוא להורות על המצאת הכתב בדרכים אלה, כולן או מקצתן:
(1) בהדבקת עותק שלו במקום שלפי הידוע גר בו או עסק בו הנמען לאחרונה או מקום נראה לעין הסמוך לאותו מקום;
(2) בפרסום מודעה ברשומות או בעתון יומי;
(3) בכל דרך אחרת שתיראה לו.
(ב) תחליף המצאה לפי תקנה זו כוחה יפה כהמצאה לנמען גופו.
(ג) בית-המשפט או הרשם המורה על תחליף המצאה יקבע מועד להגשת כתב טענות, בהתאם לנסיבות.

499. הבקשה לתחליף המצאה (תיקון התשע"ב (מס' 9))
(א) בקשה להוראה על תחליף המצאה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לאימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה בדרך שנקבעה וכן יחולו על המבקש ההוראות שלהלן:
(1) אם מדובר בנמען תושב ישראל שאין לו מען או שיש לו מען חלקי, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ולא ידוע לו היכן בדיוק הוא מתגורר, ויצרף תדפיס של הנמען ממרשם האוכלוסין;
(2) אם הנמען איננו תושב ישראל, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ויצרף ראיה על כך, וכן יציין את הפעולות שנקט כדי להמציא לו את כתב בי-הדין;
(3) אם לנמען יש מען אך לא היה אפשר להמציא לו את כתב בי-הדין, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הוא נמצא בישראל ויצרף תדפיס ממרשם האוכלוסין, וכן יציין בתצהיר את הפעולות שנקט כדי להמציא לו את כתב בי-הדין.
(ב) המבקש לא יהיה חייב להתייצב לדיון בבקשה אלא-אם-כן בית-המשפט או הרשם הזמין אותו להתייצב.

סימן ה': המצאה אל מחוץ לתחום המדינה
500. המצאה מחוץ לתחום השיפוט (תיקונים: התשנ"ט, התשס"ו)
רשאי בית-המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:
(1) מבקשים סעד נגד אדם שמקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל בתחום המדינה;
(2) נושא התובענה הוא כולו מקרקעין המצויים בתחום המדינה;
(3) מבקשים לפרש, לתקן, לבטל או לאכוף פעולה, שטר, צוואה, חוזה, התחייבות או חבות בנוגע למקרקעין המצויים בתחום המדינה;
(4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו, או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה:
(א) החוזה נעשה בתחום המדינה;
(ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו, מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה;
(ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא;
(5) תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה - אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה;
(6) מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או העומד להיעשות בתחום המדינה, או מבקשים למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבקשים גם דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו;
(7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה;
(8) מבקשים לאכוף פסק-חוץ, כמשמעותו בחוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי"ח-1958, או פסק-בוררות-חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968;
(8א) מבקשים לבטל פסק בוררות חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית-המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבית-המשפט של המדינה שבה, או לפי דיניה, ניתן הפסק.
(9) מגישים תובענה על-פי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969;
(10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה.

501. הבקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט
(א) לבקשת רשות להמציא כתב בי-דין לנתבע מחוץ לתחום המדינה יצורף תצהיר המציין כי המצהיר מאמין שיש למבקש עילת תביעה טובה והמפרש באיזה מקום או באיזו ארץ נמצא, או ייתכן שנמצא, הנתבע, וכן נימוקי הבקשה.
(ב) בית-המשפט או הרשם רשאי שלא להיעתר לבקשה לפי תקנת-משנה (א) אם ראה מנסיבות העניין שהבקשה הוגשה באיחור בלתי-סביר; לא נעתר בית-המשפט לבקשה, רשאי הוא למחוק את התביעה נגד בעל הדין שלא הומצא לידו כתב בי-דין.

502. בקשה לבטל צו המצאה מחוץ לתחום השיפוט
(א) בית-משפט או רשם המתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה יקבע את המועד להגשת כתבי הטענות, בהתאם לנסיבות, וימסור העתק ההיתר לנמען.
(ב) הומצא לבעל דין כתב בי-דין מחוץ לתחום המדינה, רשאי הוא לבקש את ביטול הצו המתיר את ההמצאה או לכפור בכתב הטענות בסמכות בית-המשפט לדון בתובענה, והכל לא יאוחר מהיום שבו הוא טוען לראשונה לגופה של התובענה.

503. המצאת שאר מסמכים מחוץ לתחום השיפוט
(א) התיר בית-המשפט או הרשם להמציא אל מחוץ לתחום המדינה כתב בי-דין שבו נפתח הדיון, יחול היתר זה גם על המצאת שאר המסמכים של אותו משפט, לרבות המסמכים בערעור בו, זולת אם הורה בית-המשפט או הרשם הוראה אחרת.
(ב) רשאי בית-המשפט שלערעור או הרשם להתיר את ההמצאה מחוץ לתחום המדינה של כתבי בי-דין בקשר לערעור, כאמור בתקנה 500.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (סעיפים 258א-392; סעיפים 503-403)