צוואות הדדיות

סעיף 8א לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"8א. צוואות הדדיות (תיקון: התשס"ה)
(א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על-פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה - צוואות הדדיות).
(ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא-אם-כן יתקיים אחד מאלה:
(1) בחייהם של שני בני הזוג - המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;
(2) לאחר מות אחד מבני הזוג:
(א) כל עוד לא חולק העזבון - בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;
(ב) לאחר חלוקת העזבון - בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעזבון, ואם השבה בעין בלתי-אפשרית או בלתי-סבירה - ישיב את שווי המנה או החלק בעזבון שירש.
(ג) הוראות סעיף-קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג - בטלה."

לאחר דיון בפרשת אולגה לרנר {ע"מ 4282/03 אולגה לרנר נ' יעקב פייר (פליקס), תק-על 2005(2), 3557 (2005)} התפרסמה הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 12), התשס"ה-2005 שבאה לקבוע הסדרים בדבר עריכת צוואה משותפת והדדית.

בתאריך 19.7.05 התקבל בכנסת תיקון מס' 12 לחוק הירושה. תיקון זה מעגן, במסגרת סעיף 8א לחוק הירושה, הסדר מיוחד ביחס לעריכה וביטול של צוואות הדדיות.

תיקון מס' 12 לחוק הירושה מכיל שני סעיפים: סעיף 1, הוא הסעיף המסדיר את הוספת סעיף 8א לחוק הירושה, וכותרתו "צוואות הדדיות" ואילו סעיף 2 להוראות התיקון הינו הוראת מעבר, הקובעת כי "הוראות חוק זה לא יפגעו בתוקפן של צוואות שנעשו לפניו".

עובר לתיקון חוק הירושה, גישת בית-המשפט היתה שהוראות חוק הירושה, והחופש של כל מצווה לשנות צוואתו כרצונו, חלים באותה מידה גם בצוואה רגילה וגם בצוואות הדדיות, ומשכך, רשאי כל מצווה לבטל בכל עת את צוואתו הקודמת, גם אם מדובר בצוואה הדדית {ראה למשל ע"א 576/72 שפיר נ' שפיר, פ"ד כז(2), 373 (1973); ע"א 290/78 וינשנקר נ' אדלמן, פ"ד לד(1), 122 (1979)}.

באמרת אגב ב- ע"א 4402/98 {מלמד נ' סלומון, פ"ד נג(5), 703 (1999)} הביע כב' השופט א' ברק הסתייגות מפסק-הדין בפרשת שפיר וקבע כי בשונה מצוואה שאינה הדדית, בצוואה הדדית מתקיים, לכאורה, אינטרס של הסתמכות הראוי להגנה מול המצווה השני. מאחר שבעת עריכת הצוואות ההדדיות נוצרת גמירות-דעת של שני המצווים, הפועלים במשותף ובאופן הדדי, יכול וניתן לקבוע כי ביטול של צוואה משותפת והדדית לאחר פטירתו של בן הזוג הראשון הוא פעולה שלא בתום-לב, העומדת בניגוד להוראות סעיף 39 לחוק החוזים, אשר חלות גם על פעולה משפטית כדוגמת עריכת צוואה או ביטולה, וזאת מכוח סעיף 61(ב) לחוק החוזים.

על-פי הצעת החוק יהיו בני זוג רשאים לערוך צוואה מתוך הסתמכות הדדית של בן הזוג האחד על צוואתו של בן הזוג השני, בין בצוואה אחת ובין בצוואות נפרדות שנעשו באותה עת.

הזוכה על-פי כל אחת מן הצוואות יוכל להיות בן הזוג או אדם אחר.

ביטולה של הצוואה בחיי שני בני הזוג ייעשה רק אחרי שבן הזוג המבטל ייתן הודעת ביטול בכתב לבן הזוג השני.

הערת המחבר:
חוק הירושה מאפשר איפוא לאחד מבני הזוג העורכים צוואות הדדיות לבטל באופן חד-צדדי את הצוואות ההדדיות ובתנאי שמסר על כך הודעה בכתב לבן הזוג האחר. תנאי זה כולל שתי פעולות: הודעה בכתב ומסירת ההודעה {ת"ע (חי') 15472-02-13 בעניין עזבון המנוח נ' המבקשת, תק-מש 2014(3), 388 (2014)}.

ביטולה של הצוואה אחרי מותו של אחד מבני הזוג יורשה רק אם בן הזוג המבקש לבטל את הצוואה יוותר על מה שזכה בו לפי צוואתו של בן הזוג המת.
ואכן תיקון מס' 12 לחוק הירושה מביא לייצוב המצב המשפטי בסוגיה זו.

חוק הירושה מכיר מפורשות באפשרות של הורשה בדרך של צוואות הדדיות. על-פי סעיף 8א לחוק הירושה ניתן להסדיר צוואות הדדיות במסמך אחד.

הערת המחבר:
ניתן גם להסדיר צוואות הדדיות בשני מסמכים נפרדים.

ביטולה של צוואה הדדית בחיי בני הזוג תיעשה במסירת הודעה על-ידי המבקש למצווה האחר ויודיע לו על דבר הביטול. במקרה זה, תבוטלנה שתי הצוואות.

הערת המחבר:
פסיקת בתי-המשפט הכירה באפשרות של סטיה מדרישת הכתב המהותית מקום בו עקרון תום-הלב או "זעקת ההגינות" פורצים מתוך הנסיבות עד כדי כך שעמידה על "דרישת הכתב" תהפוך היא עצמה לבלתי-צודקת, כך בחוק המתווכים, כך בחוק המקרקעין וכך גם יש ליישם את סעיף 8א לחוק הירושה בעניין "צוואה הדדית".

ניתן לבטל צוואה הדדית לאחר מות אחד מבני הזוג במידה ולא חולק העזבון ובן הזוג הנותר הסתלק מכל העזבון. במידה והעזבון חולק, מחוייב בן הזוג הנותר להשיב את שירש בין בעין ובין בשווה כסף.

הוראת סעיף 8א(ג) לחוק הירושה קובעת כי הוראות סעיף 8א(ב) לחוק הירושה לא תתקיימנה אם בצוואה קיימות הוראות הקובעות הוראות אחרות לעניין ביטולה של הצוואה ודרכי הביטול ואולם, הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג - בטלה.

הערת המחבר:
(1) אין בתיקון מס' 12 לחוק הירושה כדי לפגום בכשרותן של צוואות הדדיות טרם כניסתו לתוקף של התיקון האמור {ראה למשל בע"מ 10807/03 אליקום זמיר נ' רות גמליאל, תק-על 2007(1), 1216 (2007)}.
(2) תיקון מס' 12 לחוק הירושה לא יחול על צוואה שנערכה לפני כניסתו לתוקף של התיקון הנ"ל.

נשאלת השאלה מה תוקפן של צוואות הדדיות שנערכו על-ידי בני הזוג לפני כניסת תיקון מס' 12 לחוק הירושה לתוקף בעוד שלאחר כניסת תיקון מס' 12 לחוק הירושה לתוקפו ערך אחד הצדדים צוואה מאוחרת. האם במקרה מאין זה יש להחיל את הוראות התיקון?

תשובתינו תהיה כי מאחר שהצוואה המאוחרת נערכה לאחר כניסתן לתוקף של הוראות סעיף 8א לחוק הירושה, יהיה על בית-המשפט לבחון את תקפותה של הצוואה לאור ההוראה החדשה הנ"ל.

ב- ת"ע (משפחה ת"א) 110040/08 {מ' ג' נ' מ' ב', תק-מש 2011(1), 196 (2011)} קבע בית-המשפט - לאחר שבחן את כלל הנתונים שעמדו בפניו לרבות נוסח הצוואה המשותפת אשר התייחסה במפורש לכך ששינויה יעשה רק על-ידי שני הצדדים; עדותו של עורך הצוואה בדבר כוונת המנוחים; עקרון תום-הלב וההסתמכות של המנוח אשר הלך לעולמו קודם לשינוי הצוואה על-ידי המנוחה - כי המנוחה לא היתה רשאית לערוך צוואה המשנה את הצוואה ההדדית אשר נערכה על-ידי המנוחים.

הערת המחבר:
בצוואות שנערכו לאחר תיקון מס' 12 לחוק הירושה, "ברירת המחדל" העדר אפשרות לשינוי הצוואה, אלא בהתקיימות התנאים שנקבעו בתיקון הנ"ל. לעומת-זאת, בצוואות שנערכו לפני התיקון "ברירת המחדל" כי רשאי כל אחד מהמצווים לשנות את אשר ציווה, וזאת בין בחיי שני המצווים ובין לאחר פטירתו של אחד מהם {עמ"ש (ת"א) 51823-03-11 פלונית נ' פלוני, תק-מח 2013(2), 1760 (2013)}.

דוגמה:
"כל עוד אני בחיים אהיה רשאי בכל עת ובכל שעה שארצה לשנות צוואתי זו, להוסיף עליה, לגרוע ממנה ולבטלה כליל."
מנוסח סעיף זה עולה כי לא מדובר בצוואות הדדיות כמשמעותן בסעיף 8א לחוק הירושה שכן לא קיימת בסעיף זה הסתמכות של בן הזוג האחד כלפי רעהו וכל אחד השאיר לעצמו את האפשרות לבטלה או לשנותה ללא כל מגבלה, אם תקויים הצוואה, לא יצטרך עזבון המנוח להשיב מה שקיבל מעזבון המנוחה.

דוגמה:
איש ואישה בני זוג נשואים המתגוררים יחד בדירה ערכו בשנת 2009 צוואה הדדית. בחלוף זמן, בשנת 2011 מגיע עורך-דין לביתם של בני הזוג כששניהם נמצאים בדירה, שומע מפי האיש את רצונו לערוך צוואה. באותה העת האישה שוהה בדירה ייתכן בחדר אחר. למחרת היום מגיע עורך-הדין עם אדם נוסף לביתם של בני הזוג ומחתים את האיש על צוואה בעדים לפיה, בין היתר, הוא מבטל כל צוואה קודמת. גם במעמד זה שוהה האישה בדירה ייתכן בחדר אחר.
השאלה: האם ניתן לומר כי האיש קיים את הוראותיו של סעיף 8א לחוק הירושה ומסר הודעה בכתב לאישה?
התשובה: בנסיבות מסויימות ניתן לסטות מדרישת "ההודעה בכתב" או מדרישת ה"מסירה" ובלבד שבית-המשפט הגיע למסקנה שקיימת ידיעה של המצווה השני שהמצווה הראשון ערך צוואה חדשה ו/או שביטל את צוואתו ההדדית.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

צוואות הדדיות