מורה דרך לקבלת הפטר בפשיטת רגל
הפרקים שבספר:
- הליכי פשיטת רגל למול הליכי הוצאה לפועל - מה עדיף?
- הרפורמה בהליך פשיטת הרגל
- בקשת הפטר והודעה (סעיף 61 לפקודה)
- דיון והחלטה, צו מותלה, צו מותנה, צו מוחלט וצו "ריק"
- סייגים למתן הפטר (סעיף 63 לפקודה)
- שינוי צו
- סמכות להתלוות ולהתנות כאחד
- תעודה לעניין חיקוקים פוסלים
- חובות פושט רגל שהופטר
- הפטר על-פי בקשת הכונס הרשמי
- חזקות
- פעולת ההפטר
- מניעת הסדר והפטר בשל העברת מרמה
- "הפטר מוקדם" בדרך של הסדר נושים על-פי פקודת פשיטת הרגל
- הצעת חוק ההוצאה לפועל
דיון והחלטה, צו מותלה, צו מותנה, צו מוחלט וצו "ריק"
1. כלליסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 {תיקרא להלן: "פקודת פשיטת הרגל"} קובע כדלקמן:
"62. דיון והחלטה (תיקון התשנ"ו)
(א) בית-המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, ואת כל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל.
(ב) בית-המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו- 64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו - רשאי בית-המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר."
בית-המשפט נדרש לבחון מכלול של שיקולים, בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר. בין היתר, יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום-ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות, פוטנציאל הפרעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל, נדרש בית-המשפט לאזן, בין הזכות הקניינית העומדת לנושים-לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסויימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו {ראה למשל פש"ר (חי') 13631-01-09 פואד פראן נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, תק-מח 2015(3), 8029 (2015)}.
תקנות 42 ו- 43 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 {תיקראנה להלן: "תקנות פשיטת הרגל"} קובעות כדלקמן:
"42. צירופים לבקשת הפטר (תיקון התשנ"ו)
הוגשה בקשה למתן הפטר, יגיש הנאמן לבית-המשפט את רשימת נושי החייב, את החובות בני התביעה לכל נושה שהכיר בהם ואת הסכום שנפרע על חשבון כל חוב.
43. הודעה על הדיון
הודעה על מועד הדיון בבקשה תישלח לנושים לפי טופס 18."
תקנה 42 לתקנות פשיטת הרגל קובעת כי במקרה והוגשה בקשה למתן צו הפטר - על הנאמן להגיש לבית-המשפט: רשימת נושי החייב; חובות בני תביעה לכל נושה שהכיר בהם הנאמן; הסכום שנפרע על חשבון כל חוב {פש"ר (מרכז) 12798-11-12 רונן אביב נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, תק-מח 2015(3), 10334 (2015); פש"ר (מרכז) 7350-05-10 יוסף שמן רובין נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, תק-מח 2015(3), 7934 (2015); פש"ר (מרכז) 17305-01-12 חן ניצה רוזנצויג נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, תק-מח 2014(4), 33833 (2014); פש"ר (מרכז) 53265-11-10 יוסף דרוקמן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, תק-מח 2014(4), 33837 (2014)}.
תקנה 43 לתקנות פשיטת הרגל קובעת כי הודעה לנושים, על מועד הדיון בבקשה למתן צו הפטר, תישלח חתומה על-ידי הכונס הרשמי וזאת כאמור בטופס 18 לתקנות פשיטת הרגל {פש"ר (מרכז) 59662-10-10 ברוך חכים נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, תק-מח 2015(3), 5281 (2015); פש"ר (מרכז) 9882-10-11 חיים משה חיט נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, תק-מח 2014(4), 33798 (2014); פש"ר (מרכז) 33372-10-10 ציון פלח נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, תק-מח 2014(4), 33126 (2014)}.
להודעה לנושים יצורף העתק מן הבקשה למתן צו הפטר וכן יצויין שם החייב; יצויין שם בית-המשפט המוסמך לדון בבקשת ההפטר; יצויין כי באם הנושה מתנגד לבקשה למתן צו הפטר - עליו להגיש לבית-המשפט התנגדות מנומקת וזאת לפחות 3 ימים, לפני היום שנקבע לדיון בבקשה למתן צו הפטר.
סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל מגדיר מהן סמכויותיו של בית-משפט בבואו להכריע בבקשה למתן צו הפטר לחייב. עוד קובע סעיף הנ"ל כי בטרם יכריע בבקשה למתן הפטר, רשאי הוא לשמוע את הנאמן, את הכונס הרשמי וכן כל נושה.
כמו-כן, רשאי בית-המשפט להציג לחייב שאלות ולקבל ראיות התומכות בבקשתו וכל זאת כפי שימצא לנכון.
סעיף 62(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי בית-המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 {סייגים למתן הפטר} ו- 64 {שינוי צו} לפקודת פשיטת הרגל, לקבוע אחת משלוש {ראה להלן את התייחסות הפסיקה לעניין צו הפטר "ריק"}:
האחת, ליתן צו הפטר מוחלט וללא כל תנאי {ראה למשל פש"ר 32665-03-12 בנק הפועלים בע"מ נ' שופר ואח', תק-מח 2013(2), 26014 (2013)};
השניה, להתלות את צו ההפטר;
השלישית, להתנות את צו ההפטר בהתקיימם של התנאים, אשר הוגדרו על-ידי בית-המשפט {ראה למשל פש"ר 38177-01-10 בנק הפועלים בע"מ נ' קריסטל ואח', תק-מח 2013(3), 21358 (2013); פש"ר 411-07 טהוור נ' כונס נכסים רשמי מחוז חי' והצפון, תק-מח 2013(3), 21202 (2013); פש"ר 32215-11-09 רייס דהאן נ' כונס נכסים רשמי מחוז חי', תק-מח 2013(2), 27883 (2013); פש"ר (חי') 17293-04-10 רות אוזן נ' עו"ד ערן אטלס, תק-מח 2013(2), 11717 (2013); פש"ר 597/07 בנק הפועלים סניף הר הכרמל נ' איל טולדנו ואח', תק-מח 2013(2), 26624 (2013)}.
רואים אנו כי סעיף 62(ב) לפקודת פשיטת הרגל מקנה לבית-המשפט שיקול-דעת רחב להתנות תנאים בהפטר {ע"א 3083/13 פלונית נ' יפים שיכמן, תק-על 2015(1), 1041 (2015)}.
בשים-לב, כי בית-המשפט מוסמך להתנות או להתלות את צו ההפטר בתשלום לקופת הכינוס וזאת לתקופה שלא תעלה על 4 שנים מיום מתן צו ההפטר. על-אף האמור, בית-המשפט רשאי להאריך את תקופת התשלום מעבר ל- 4 שנים ובלבד שיהיו טעמים מיוחדים שיירשמו.
במקרה והחייב לא עמד ו/או לא מילא אחר תנאי ההפטר שקבע בית-המשפט, רשאי בית-המשפט, מיוזמתו או לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן, נושה החייב - לבטל את צו ההפטר.
2. תסקיר כונס הנכסים הרשמי
תקנה 44 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:
"44. תסקיר הכונס הרשמי
חמישה-עשר ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון יגיש הכונס הרשמי לבית-המשפט תסקיר בדבר התנהגות החייב, חובותיו ונכסיו; העתק מן התסקיר יומצא לחייב."
בהליכים למתן צו הפטר, הכרעתו של בית-המשפט היא בעלת אופי ראשוני, ובמסגרתה עמדת הכונס הרשמי היא בעלת אופי מייעץ.
על בית-המשפט להפעיל שיקול-דעת עצמאי, ולהחליט בבקשה להפטר תוך התייחסות למכלול רחב של שיקולים, ובתוכם גם לעמדת הכונס הרשמי.
חשוב להבהיר כי לעמדת הכונס יש, מטבע הדברים, משקל רב, אך בית-המשפט אינו כבול בעמדה זו {ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.08.09)}.
בית-המשפט בטרם הכריעו בבקשה למתן צו הפטר יביא בחשבון את האמור בתסקיר שהוגש מטעם הכונס הרשמי.
לצורך זה, חמישה-עשר ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון יגיש הכונס הרשמי לבית-המשפט תסקיר בדבר התנהגות החייב, חובותיו ונכסיו וכאמור להלן {ראה גם פש"ר (מרכז) 52942-10-12 אברהם קורן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, תק-מח 2015(3), 6983 (2015); פש"ר (מרכז) 47695-09-11 כונס נכסים רשמי תל אביב נ' אורלי דהן, תק-מח 2015(3), 6661 (2015); פש"ר (מרכז) 33372-10-10 ציון פלח נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, תק-מח 2014(4), 33126 (2014)}.
הכונס הרשמי בתסקירו יכלול את המידע הבא: מספר תביעות החוב שהוגשו כנגד החייב וסכומם הכולל; מספר תביעות החוב שאושרו על-ידי הנאמן וסכום הוכחות החוב הכולל שאושר; האם הצטברו כספים בקופת הכינוס; התנהגותו של החייב בהליך פשיטת הרגל; הנכסים אותם מימש הנאמן; האם החייב הציע להפקיד סכום כסף נוסף לקופת הכינוס; האם הוגשו התנגדויות על-ידי מי מהנושים, לבקשת החייב למתן הפטר.
העתק מן התסקיר יומצא לחייב {תקנה 44 סיפא לתקנות פשיטת הרגל}.
3. השגות החייב
תקנות 45 ו- 46 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעות כדלקמן:
"45. השגות החייב
החייב רשאי להגיש לבית-המשפט השגה מנומקת לתסקיר הכונס הרשמי; העתק ההשגה יומצא לכונס הרשמי שבעה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לבירור הבקשה.
46. התנגדות להפטר
נושה המתנגד להפטר החייב, יגיש לבית-המשפט התנגדות מנומקת שלושה ימים לפחות לפני היום שנקבע לבירור הבקשה והעתקים ממנה ימציא לחייב ולכונס הרשמי."
על-פי תקנה 45 לתקנות פשיטת הרגל רשאי החייב ליתן השגתו לתסקיר הכנ"ר. על ההשגה להיות מנומקת {פש"ר (מרכז) 20953-03-10 רונית כהן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, תק-מח 2015(3), 8191 (2015); פש"ר (מרכז) 18197-12-11 מיכאל זגורי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, תק-מח 2014(4), 31901 (2014)}.
תקנה 46 לתקנות פשיטת הרגל קובעת כי נושה המתנגד למתן צו הפטר לחייב, יגיש לבית-המשפט התנגדות מנומקת לפחות שלושה ימים לפני הדיון. כמו-כן, ימציא הנושה עותקים ממנה לחייב ולכונס הרשמי {פש"ר (מרכז) 9112-11-10 רמי אבו שרך נ' כונס נכסים הרשמי תל אביב, תק-מח 2015(3), 5057 (2015); פש"ר (מרכז) 36341-09-11 אלונה בומגרטן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, תק-מח 2015(3), 5820 (2015); פש"ר (מרכז) 1660-06-11 תקוה עדרי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, תק-מח 2014(4), 30249 (2014)}.
ב- בש"א (נצ') 1580/04 {אסייג יוסף נ' כונס הנכסים הרשמי ואח', תק-מח 2005(2), 6461 (2005)} התנגדותו של הנושה נסמכה על הטענה לפיה הנאמן התייחס אל הנושים כאל מטרד, עד כי עד לא ידוע לנושה, מהי תביעת החוב שאושרה לו, ומה גובה הסכום שהצטבר בקופת הכינוס.
בית-המשפט בדחותו את הטענה קבע כי עסקינן בהתנגדות לא מנומקת וכי טעם זה לאו טעם הוא.
4. צו הפטר "ריק"
ב- רע"א 3050/12 {פרופ' יוסף גמזו נ' נעימה ישעיהו ואח', תק-על 2012(4), 5381 (2012)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן עסקינן בצו הפטר ריק: חוב המזונות הוא החוב היחיד שתלוי ועומד נגד החייב, אך צו ההפטר איננו חל על אותו חוב מזונות.
יתירה-מזאת, בית-המשפט לענייני משפחה הכריע כי חוב המזונות יישאר על כנו. יוצא שזהו צו הפטר ריק, במובן זה שאין לו - לכאורה - כל משמעות.
עוד נקבע כי צו הפטר ריק, מעצם טבעו, איננו מסיים את הליכי פשיטת הרגל של החייב. אין זה סביר לטעון כי צו שמלכתחילה איננו חל על חובו היחיד של פלוני {חוב המזונות} - יהווה את אקורד הסיום של הליכי פשיטת הרגל. הלוא החוב היחיד שבגינו נמצא החייב בפשיטת הרגל הוא חוב המזונות. ממילא, כל עוד לא הופטר החייב מאותו חוב מזונות - אין מקום להכריז על סיום הליכי פשיטת הרגל.
5. דוגמאות
ב- בש"א (נצ') 706/03 {שלום גיא נ' שרגיל ראובן עורך-דין ואח', תק-מח 2004(2), 8563 (2004)} נדונה בקשה לפיה מבקש המבקש מבית-המשפט להפעיל את סעיף 62(ב) לפקודת פשיטת הרגל ולקבוע כי הכספים שגבה מן החייב באמצעות עיקול בהוצאה לפועל - יישארו בידיו.
בית-המשפט קבע כי עסקינן בבקשה לביטול חלקי של צו ההפטר, באופן שלא יחול על החוב אליו. בית-המשפט לא הוסמך לנהוג כך אלא אם יובאו בפניו נימוקים המצדיקים את ביטולו של פסק-דין סופי וחלוט - וכאלה לא הובאו.
לנוכח כל האמור, הרי על-פי הוראת סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל, פוטר צו ההפטר את החייב מכל חוב בר-תביעה בפשיטת הרגל. בנסיבות אלה, לא זכאי היה המבקש לנקוט כל הליכי עיקול כנגד החייב בגין חובו אליו. על-כן, ממילא, העיקול אשר הטיל המבקש על כספי החייב נעשה שלא כדין.
ב- פש"ר (חי') 390/04 {נחום סיגלית נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חי', תק-מח 2006(2), 3210 (2006)} בקופת פשיטת הרגל הצטבר סכום של כ- 39,000 ש"ח. החייבת הציעה, באמצעות קרובי משפחתה, להשלים סכום עד לסך של 50,000 ש"ח.
לאור הנ"ל, קבע בית-המשפט כי יש ליתן לחייבת צו הפטר מותנה "בכך שהחייבת תפקיד בקופת פשיטת הרגל, כספים להשלמת הסכום בקופה עד לסך של 50,000 ש"ח וזאת בתוך 45 ימים" מיום ההחלטה.
ב- בש"א (ב"ש) 4645/05 {ווקניבן יעיש נ' כונס הנכסים הרשמי - הדרום ואח', תק-מח 2005(3), 4639 (2005)} הציע החייב להעשיר את קופת פשיטת הרגל בסכום נוסף של 120,000 ש"ח.
לאור הנ"ל, בית-המשפט קיבל את הבקשה וקבע על מתן הפטר מותנה לחייב והתנאי הוא שהחייב יפקיד סכום של 120,000 ש"ח כעצתו בקופת פשיטת הרגל.
ב- בש"א (ב"ש) 5133/04 {גלינה בוביס נ' כונס הנכסים הרשמי - הדרום, תק-מח 2005(1), 9221 (2005)} קבע בית-המשפט כי יש ליתן הפטר לחייבת בכפוף לסילוק חוב הפיגורים בסך של 1,200 ש"ח לקופת פשיטת הרגל.
בית-המשפט לקח בחשבון את העובדה כי לחייבת 3 ילדים, אשר שניים מהם קטינים, החייבת ובעלה הפסיקו לעבוד, ביתם הגדולה חלתה בסרטן - דבר המצריך שהות ארוכה בבית החולים לצורך בדיקות וטיפולים קשים.
ב- בש"א (נצ') 1728/04 {פתחיה עודה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חי', תק-מח 2004(4), 3335 (2004)} טענה החייבת כי יש להתלות את צו ההפטר בתשלום חוב הפיגורים בסך של 3,000 ש"ח.
בקבלו את הבקשה ואת הצעת החייבת קבע בית-המשפט כי בנסיבות אלה, מן הראוי לקבל את הבקשה, הואיל ולא הובאו בפני בית-המשפט כל נסיבות שיהא בהן לשכנעו כי הבקשה הוגשה שלא בתום-לב - במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי המבקשת תהא בעלת יכולת, ביום מן הימים, לפרוע חובותיה.
בנסיבות העניין בית-המשפט אף לא מצא כל הצדקה לסייג את הצו בסייג כלשהו, כאמור בסעיף 63 לפקודת פשיטת הרגל.
ב- פש"ר 1119-07 {איסקוב נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חי' ואח', תק-מח 2013(3), 22770 (2013)} בית-המשפט קבע כי משנטען על-ידי הכונס הרשמי, כי לחייב חוב פיגורים בסך של כ- 12,650 ש"ח, ניתן בזאת לחייב צו הפטר מותנה, בכפוף לתשלום הסך הנ"ל תוך 90 יום, וזאת ככל שלא יעלה בידי החייב לסתור את טענת הכונס הרשמי בדבר גובה חוב הפיגורים באמצעות שוברי תשלום אשר יומצאו על ידו לכונס הרשמי.
ב- פש"ר 2602-07 {מרטין מילר מרדכי נ' כונס הנכסים הרשמי, טרם פורסם (17.02.13)} נדונה בקשה למתן צו הפטר. כב' השופטת אסתר נחליאלי-חיאט קבעה:
"לדיון שהתקיים ביום 24.01.13 הוזמנו כל הנושים ולמעט נושה אחד, לא התייצב איש מהנושים, משכך אני מסיקה כי הם אדישים לתוצאות ההליך.
מאחר שהתסקיר שהוכן לקראת הדיון לא הומצא לנושה מבעוד מועד, אפשרתי לנושה להגיב בכתב לבקשה ולדברים ששמע בדיון.
עוד ייאמר כי נושה נוסף שלח מכתב התנגדות לבקשת ההפטר, אך כפי שציינתי בדיון, הנושה לא התייצב, לא שמע את החייב, לא שמע את הדיון, את עמדת הכנ"ר ולא התרשם ממהלך הדיון, אלא הסתפק במשלוח עמדתו באורח סתמי ועיקר טענותיו כי הדיבידנד שיקבל הנושה אינו ראוי.
לציין גם כי הנושה, בנק הפועלים שכן התייצב והגיש את עמדתו בכתב, כפי שאפשרתי לו, כאמור, מסר את התנגדותו לבקשת ההפטר ואף עיקר טענותיו היו לעניין גובה הדיבידנד, שהוא נמוך במיוחד וזאת לא רק מאחר שקופת הכינוס דלה למדי אלא שלכך נוספת העובדה כי יש חוב בדין קדימה ההופך את שיעור הדיבידנד לזעום ביותר.
הכנ"ר תמך בבקשת החייב וסבר כי החייב מצוי זמן ארוך בהליכים אלה, כי אין תוחלת להליך, כי לא נמצאו כל נכסים למימוש, כי החייב הוא בן כ- 56 שנה, כי פוטר לאחרונה מעבודה שבה עבד, לאחר שגם בעבר פוטר מעבודה אחרת, וכי עושה כמיטב יכולתו למצות את כושר ההשתכרות חרף הפיטורין, ועוד ציין הכנ"ר כי לא נתגלה חוסר תום-לב בנסיבות קריסתו הכלכלית ואף לא בדרך התנהלותו בהליך וכי ככלל מילא את חיוביו בהתאם לנדרש.
לאחר ששקלתי הנסיבות, נתתי דעתי להיבט החשוב, לטעמי, בהליכי פשיטת הרגל, שאלת תום-הלב, ולאור העובדה כי לא נתגלו כל נסיבות של חוסר תום-לב, הן ביחס לתקופת יצירת החובות, והן ביחס לתקופה בה מתנהל הליך פשיטת הרגל, וייאמר כי אף לא עלתה טענה כזו, שקלתי נסיבות החייב בין השאר כי אין צפי לנכסים נוספים מעבר לכושר השתכרות, נתתי דעתי לפרק הזמן בו שוהה החייב בהליך, לגילו, וכן הבאתי בשיקולי את אחת המטרות העומדות בהליך פשיטת הרגל - מתן הזדמנות לחייב שכשל בתום-לב לפתוח דך חדש בחייו, וראיתי לקבל חלקית את הבקשה וליתן בעת הזאת הפטר מותנה לחייב.
התנאי הוא תוספת של 12,000 ש"ח המהווים היוון של שנתיים נוספות בהליך וזאת לאור הדיבידנד הזעום שהוקטן בגין החוב בדין קדימה וכדי לאפשר לנושים המתנגדים הגדלה, אם כי זעירה של הדיבידנד.
לטעמי יש בתנאי זה איזון בין האינטרסים של החייב מחד והנושים מאידך.
לאור האמור ניתן בזה הפטר מותנה והתנאי הוא שבתוך 12 חודשים מהיום ישלים החייב לקופת הכינוס סך של 12,000 ש"ח.
מייד עם השלמת הסכום האמור, אף לפני חלוף 12 חודשים, ניתן יהיה לתת לחייב הפטר מוחלט."
ב- פש"ר (חי') 7515-09-13 {ראובן זיו ז"ל נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, תק-מח 2015(1), 34088 (2015)} נפסק מפי כב' השופטת ישראלה קראי-גירון:
"החלטה
ביום 13.02.14 ניתן בתיק זה צו לניהול עזבון המנוח ראובן זיו ז"ל בפשיטת רגל.
ביום 23.12.14 הוגשה בקשה למתן צו הפטר בהסכמת הנושה הגדול של העזבון שנשייתו מהווה 74% מתביעות החוב שאושרו.
בבקשה הובהר כי מתן ההפטר יינתן בכפוף להבטחת תשלום דיבידנד בשיעור 55% נטו מתביעות החוב שאושרו על-ידי עורך-דין מזור ובצירוף הוצאות ההליך ובכפוף לויתור העזבון על זכויות או המחאת זכויות העזבון בחברות מרס הובלות בע"מ וא.ד.ל מתכות בע"מ.
כמו-כן הובהר כי מתן ההפטר יהיה בכפוף למחיקת תביעת החוב בגין אי-תשלום מזונות קטינים שהוגשה נגד העזבון על-סך של 347,000 ש"ח וכי תשלום הסכומים הנדרשים למתן הפטר ישולם בתום 14 יום ממתן אישור בית-משפט להסכמת הצדדים ומתן צו הפטר מותנה.
כל הצדדים נתנו הסכמתם לבקשה למעט הנושה מסך סמיר נמורה למשאיות בע"מ (להלן: "מוסך נמורה") שתביעת החוב המאושרת שלו הינה בסך 103,257 ש"ח.
עוד יצויין כי עם מחיקת תביעת החוב בגין מזונות נותרו לעזבון שני נושים שתביעת החוב המאושרת שלהם היא בסך 285,816 ש"ח לנושה רימון צובר אשר נתן הסכמתו לבקשה למתן הפטר וסך של 103,257 ש"ח לנושה מוסך סמורה.
ביום 23.12.14 הגיש מנהל העזבון, עורך-דין מזור תגובתו לבקשה ובה הביע תמיכה בבקשה.
מנהל העזבון טען בתגובתו כי הנושה המתנגד לבקשה לא העלה בהתנגדותו חלופה טובה יותר לגביית סכומים גבוהים מן המוצע לצורך מתן ההפטר.
ביום 25.12.14 קבעתי דיון במעמד הצדדים וביום 15.01.14 הגיש בא-כוח המוסך נמורה התנגדות לבקשה למתן הפטר ובעיקרה טען:
1. יש למנות שמאי לקביעת שווי זכויות העזבון בבית מגורי החייב המנוח ובני ביתו במצפה עדי. אין מחלוקת כי אלמנת המנוח וילדיו מתגוררים בבית ומדובר בבית מגורים שהוא בבחינת נכס תפוס.
2. דין הבקשה להידחות משום שלא פורטו הגורמים שיממנו תשלום ההצעה ובכך נמנע מהנושה לחקור ולברר שמא ניתן יהיה לחייב העזבון בביצוע תשלומים נוספים.
3. ביום 02.02.15 הוגשה תשובת בא-כוח העזבון בה פורטו הגורמים שיסייעו בביצוע הנדרש לצרכי מתן ההפטר, פרטים על המשכנתא הרובצת על בית המגורים, צורף נסח טאבו והבהרה לפיה לאלמנת המנוח ראובן זיו ז"ל מחצית הזכויות בנכס בו מתגוררת המשפחה ובפועל הינה דיירת מוגנת בנכס.
עוד צויין בתגובה כי בשל התנגדות הנושה לכינוס אסיפת נושים לדון בהצעת ההסדר הוגשה בקשה למתן הפטר.
4. ביום 26.02.15 הוגש תסקיר מטעם ב"כ הכונ"ר התומך בבקשה, תומך במתן הפטר ותומך בעמדת מנהל העזבון.
ב"כ הכונ"ר ציינה כי אין למנוח נכסים פרט לזכויות בבית המגורים בו מתגוררת משפחתו.
5. ביום 03.03.15 התקיים דיון במעמד הצדדים במסגרתו חזר ב"כ הנושה מוסך נמורה על טענותיו הכלליות. נטען באופן כללי כי על ב"כ העזבון לשפר הצעתו ואולם לא הובאו ראיות של ממש לתמיכה בטענות לקיומם של נכסים נוספים לעזבון או לטענות בנוגע לשווי מחצית הזכויות שיש לעזבון בנכס המקרקעין בהתחשב בקיומה של משכנתא על הנכס ובעובדה כי מדובר בנכס תפוס.
ב"כ מוסך סמורה גם לא התייחס להטבות להם זכאים הנושים שנותרו בהליך מכוח המחאת זכויות בנוסף לתשלום כספי וכן מכוח מחיקת תביעת החוב שהוגשה בגין אי-תשלום מזונות.
6. לאחר ששמעתי טענות הצדדים אני סבורה כי התכנית המוצעת לצורך מתן הפטר בתיק זה סבירה והוגנת ותואמת ההנחיות החדשות האמורות גם ברפורמה המונהגת במשרדי ב"כ הכונ"ר בתחום פשיטת הרגל. יש לזכור כי בעת הזו אנו מצווים להדגיש יותר מטרתו השניה של הליך פשיטת הרגל המעדיפה שיקום מושא ההליך והותרתו בהליך לתקופה סבירה בלבד מתוך מגמה לשקמו, לפטרו מיתר חובותיו ולהפכו לגורם יעיל בחברה. כך בנוגע לחייבים וכך גם בנוגע לעזבונות המנוהלים בפשיטת רגל.
7. התעלמות מהיתרונות הגלומים בהצעה המונחת לפתחו של בית-המשפט מהנכונות לבצע תשלומים, להמחות זכויות ולוותר על תביעת מזונות אינה ראויה בנסיבות העניין. גם אין ראוי להוסיף ולדרוש ממשפחת המנוח לאחר אובדנה ולאחר נכונותה לוותר על זכאות למזונות, לוותר על קורת הגג בה מתגוררת המשפחה וזאת מבלי שהונחו בפני בית-משפט זה ראיות של ממש לטענה כי מכירת נכס המגורים בו מתגוררים יורשי המנוח תיטיב עם הנושים מעבר למוצע כעת.
8. אני סבורה כי טענות ב"כ הנושה מוסך נמורה מוטב היה לו לא נטענו. מדובר בטענות בעלמא שלא הוכחו ואשר לא תרמו דבר ולא נתנו משקל נכון למאמץ שנעשה בהליך זה גם על-ידי יורשי המנוח וגם על-ידי בעלי התפקיד.
9. בהתאמה אני דוחה התנגדות הנושה וקובעת כי לאחר ששקלתי את עמדת הנאמן והכנ"ר, ראיתי ליתן הפטר מותנה כמבוקש בהתאם לתכנית שגובשה בין הצדדים ותוארה לעיל."
ב- פש"ר (חי') 331/07 {בקלו ינקו נ' יהודה ייצוא וייבוא בינלאומי (1971) בע"מ, תק-מח 2015(3), 221 (2015)} נדונה בקשת חייב, יליד שנת 1956, נשוי ואב ל- 2 ילדים בגירים, למתן צו הפטר, לפי הוראת סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל.
ביום 11.09.07 ניתן צו לכינוס נכסי החייב לבקשת הנושה, יהודה ייצוא וייבוא בינלאומי (1971) בע"מ, בגין חוב על-סך של 250,000 ש"ח. על החייב הושת בתחילה צו תשלומים חודשי בסך של 5,000 ש"ח ואולם, בהמשך הופחת צו התשלומים רטרואקטיבית לסך של 500 ש"ח.
כנגד החייב הוגשו 19 תביעות חוב על-סך של 3,954,052 ש"ח, מתוכו נתבע בדין קדימה סך של 2,006 ש"ח על-ידי המוסד לביטוח לאומי. בשלב זה, אין מידע, באם הנאמן בדק את תביעות החוב וגובה תביעות החוב שנבדקו.
ככלל, עמד החייב בצו התשלומים ובקופת הכונס הרשמי מצוי סך של 49,895 ש"ח, הנובע מתשלומיו החודשיים של החייב.
הסתבכותו של החייב בחובות נבעה מערבות שנתן החייב לחברה, שהייתה בניהולו של החייב ואשר קרסה בשנת 2000.
מאז שנוצרו החובות ועד שננקט הליך פשיטת הרגל כנגד החייב בשנת 2000, מימשו החייב ואשתו לטובת הנושים את כל הנכסים שנצברו במהלך חייהם.
החייב, קיבל על עצמו את הצעת בית-המשפט, לשפר את התשלום המוצע על-ידו ולהעמידו על-סך של 250,000 ש"ח. הנאמן הביע הסכמתו להצעת החייב. אף באת-כוח הכונס הרשמי נתנה את המלצתה להפטר החייב, תמורת תשלום סך של 250,000 ש"ח, המגלם את זכויותיו של החייב בדירה.
החייב הינו כבן 60, לוקה בבריאותו, כעולה מהתיעוד הרפואי שצורף על ידו. לנוכח גילו של החייב והכשרתו המקצועית ולאחר שמלוא רכושו ורכוש אשתו {למעט דירת המגורים} מומש בגין חובותיו של החייב, קשה להניח, כי החייב יוכל בשלב כלשהו הנראה לעין להפיק הכנסות ו/או לצבור רכוש, שיהיה בו כדי להגדיל את הכספים שיצטברו בקופת פשיטת הרגל או להבטיח את קיומו בכבוד בזקנותו.
לנוכח כל האמור, משמציע החייב סך של 250,000 ש"ח תמורת זכויותיו בדירת המגורים ומשאין תועלת, לא כל שכן תועלת של ממש מהמשך ניהול הליך פשיטת הרגל כנגד החייב, ניתן בזאת לחייב הפטר מותנה מחובותיו בני התביעה, בכפוף לתשלום סך של 250,0000 ש"ח.
ב- רע"א 4382/16 {גד כרמל נ' עו"ד נורה גוטליב - נאמנת, תק-על 2016(3), 5701 (2016)} נדונה בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי, בה נדחתה בקשת המבקשים לקבלת הפטר.
המבקשים הם בני זוג, ושניהם מנהלים בנפרד תיקי פשיטת רגל. לשניהם ניתן צו כינוס והושת עליהם תשלום חודשי העומד על-סך של 2,000 ש"ח לכל אחד מהם. הנאמנת ערכה דו"ח מסכם שהוגש לבית-המשפט המחוזי ובו הציגה תכנית פירעון שנקבעה למבקשים על בסיס הנתונים דאז, ולפיה ישלמו המבקשים 36 תשלומים בסך של 2,000 ש"ח כל אחד כתנאי למתן הפטר חלוט. תכנית זו אושרה בדיון בבית-המשפט המחוזי ולאחר מכן הוכרזו המבקשים פושטי רגל.
במסגרת הדיון להפטר המבקשים, טענה הנאמנת כי יש מקום ליתן הפטר למבקש, לאור העובדה שבקופת הכינוס הצטבר מלוא הסכום הדרוש לתשלום חובותיו. באשר לחייבת, טענה הנאמנת כי יש מקום להורות על הגדלת התשלום החודשי שלה לסך של 3,000 ש"ח, משום שהפער בין הוצאותיה להכנסותיה גדל, וזאת למשך 28 חודשים. דבר זה יאפשר תשלום של כ- 40% מחובותיה.
הכונס הרשמי טען בדיון כי יש לחייב את המבקשת לשלם דיבידנד של 50% מסך חובותיה על-מנת ליתן לה הפטר. במהלך הדיון הציעו המבקשים כי על-מנת ששני המבקשים יקבלו הפטר, יועבר מקופת המבקש לקופת המבקשת סך של 42,500 ש"ח.
בית-המשפט המחוזי דחה את שתי בקשות ההפטר בקובעו, כי הצעות ההפטר אינן ראויות משום שמדובר בבני זוג צעירים בעלי הכנסות גבוהות, ובהתאם להצעת המבקשים יזכו נושי המבקשת לדיבידנד בשיעור של 25% בלבד.
עוד נקבע, כי בהתאם להצעת המבקשים, יעביר המבקש לקופת המבקשת סך של 42,500 ש"ח, וכי הוא ימשיך לשלם תשלום חודשי בסך של 1,000 ש"ח. המבקשת תעלה בהדרגה את סכום התשלום החודשי המושת עליה עד לסך של 3,000 ש"ח בחודש. כמו כן נקבע, כי אם יצטבר בקופה המשותפת סך של 300,000 ש"ח, יזכו שני המבקשים בהפטר. על החלטה זו מוסבת בקשת רשות הערעור.
בית-משפט של ערעור קבע, כי קיים קושי ברכיב אחד של החלטת בית-המשפט המחוזי, ומשכך החליט לקבל את הבקשה ולדון בבקשה כבערעור.
המבקש והמבקשת מנהלים תיקי פשיטת רגל שונים. כעולה מתגובת הכונס הרשמי, בקופת ההליך שמנהל המבקש מצוי סכום כסף המספיק לכיסוי כל חובותיו ולכיסוי כל הוצאות ההליך. דרך המלך היא, איפוא, ליתן דיבידנד לנושים, שכר לנאמנת, והפטר למבקש.
ברם, בית-המשפט המחוזי נמנע מכך, החליט להעביר לקופת המבקשת סך של 42,500 ש"ח, ולחייב את המבקש לשלם תשלום חודשי בסך של 1,000 ש"ח. בית-המשפט המחוזי התייחס איפוא לשני הליכי פשיטת הרגל כאל הליך אחד, ולא ראה להבחין בין שני המבקשים.
אכן, ההצעה להעביר סך של 42,5000 ש"ח מקופה לקופה הועלתה על-ידי המבקשים עצמם, וזאת במסגרת הצעה כוללת אשר תביא למתן הפטר לשניהם. ברם, לחייב את המבקש לעשות כן מבלי ליתן לו הפטר, ועקב כך אף לחייבו להמשיך ולשלם תשלום חודשי, כאשר בקופתו היה מצוי מעיקרא הסכום הדרוש לחיסול ההליך שהוא מנהל - זוהי החלטה הדורשת הנמקה מפורטת.
הנמקה כזו לא ניתנה, לבד מן הקביעה הכללית לפיה המבקשים הם בני זוג צעירים בעלי הכנסה וכי לא פעלו בתום-לב בנוגע לדיווח על פיצויי הפיטורין והעזבון.
אף שלבית משפט סמכות נרחבת להתנות את מתן ההפטר בתנאים, נדמה כי כאשר מסוגל החייב לפרוע את חובותיו במלואם, נדרש טעם כבד משקל ביותר כדי לגרוע כספים מקופתו לקופת בת זוגו, לחייבו להמשיך ולשלם תשלום חודשי, ולהמשיך את הכרזתו כפושט רגל עד שיצטבר די כסף להחזרת החובות באופן משותף.
נימוק שכזה לא ניתן בהחלטת בית-המשפט המחוזי. בית-המשפט המחוזי בחר להתבונן בבני הזוג כמכלול אחד, על-אף שהם מנהלים הליכים נפרדים בגין חובות נפרדים. אולם כאשר אחד מבני הזוג מסוגל לשלם את כל חובותיו, דומה כי הדבר טעון נימוק של ממש. לא די בקביעה הכללית של בית-המשפט כי מדובר בזוג צעיר, וכי לא פעלו כשורה כשלא דיווחו על פיצויי הפיטורין ועל קבלת העזבון, על-מנת למנוע מחייב לשלם את מלוא חובותיו ולסיים את הליך פשיטת הרגל שהוא מנהל.
לפיכך, החלטת בית-המשפט המחוזי לפיה יועבר סכום של 42,500 ש"ח מקופת המבקש לקופת המבקשת בטלה איפוא. לאור זאת, יבחן בית-המשפט המחוזי אם בקופת המבקש מצוי הסכום הדרוש לכיסוי כל חובותיו ולתשלום הוצאות ההליך, וידון מחדש בבקשת המבקש למתן הפטר. ככל שיהיה בכך צורך, יבחן בית-המשפט - לאחר שישמע את טענות הצדדים בעניין - את השלכות החלטתו החדשה על תכנית הפירעון של המבקשת.
ב- פש"ר (חי') 23447-10-09 {עטאללה מונדר עלי אבו מרואן נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2016(1), 25920 (2016)} נדונה בקשה למתן הפטר מותנה.
עסקינן בבקשת נושה. לאחר כל מאמצי מימוש נכסים שננקטו בתיק הועשרה קופת הכינוס בסך של 115,120 ש"ח. בקשה דנן הינה בקשה מטעם החייב למתן הפטר בתיק בכפוף לתשלום סך נוסף של 300,000 ש"ח וזאת ב- 6 תשלומים.
מדובר בחייב שסך תביעות החוב שאושרו בעניינו עומד על-סך של למעלה מ- 2 מיליון ש"ח. עמדת בעלי התפקיד היתה שיש לקבל את בקשת החייב. נטען, כי מדובר בהצעה המגלמת שהות של חמש שנים נוספות של החייב בהליך. נטען, כי בשל הניסיון שנצבר במשך תקופת ניהול ההליך, אין זה סביר שניתן יהיה להפיק תועלת נוספת עבור הנושים מהמשך ניהול ההליך מעבר למוצע על-ידי החייב.
בעלי התפקיד היו איתנים בדעתם כי מאחר והמבחן בבקשת נושה הינו התועלת שיפיקו הנושים מהמשך ניהול ההליכים, יש לקבוע, גם בהתחשב בגובה תביעות החוב מחד, ובשווי הכספים שעתידים להצטבר בקופת הכינוס מנגד ובמועד הקצר שאלו יופקדו בקופה, כי יש מקום לקבל את בקשת החייב. כך תועשר קופת הכינוס בשלב זה בסכום המקסימאלי הנטען.
לאחר הגשת הבקשה למתן צו הפטר הגישו מספר נושים התנגדות לבקשת החייב.
בית-המשפט, לא בלי היסוס, סבר, כי בנסיבות הנוכחיות דין הבקשה למתן הפטר להתקבל ויש להעדיף את עמדת בעלי התפקיד והנושה יוזם ההליך. גם הנושה יוזם ההליך אשר התנגד תחילה לבקשת החייב, הגיע לכלל מסקנה כי מוצו כל המאמצים לאתר נכסים שונים השייכים לחייב ולהעשיר את קופת הכינוס מעבר לכספים שהצטברו בקופה או אלה המוצעים כרגע על-ידי החייב.
לא הובאה כל ראיה של ממש לטענות בדבר קיומם של נכסים נוספים לחייב. העובדה כי לחייב אין נכס מקרקעין לא נסתרה וגם העובדה כי לא ניתן לנהל עסק של בית מטבחיים במקום החייב באופן שיעשיר את קופת הכינוס לא נסתרה.
במצב עניינים זה, מתן הפטר מותנה שיביא להעשרת קופת הכינוס בזמן קצר בסך נוסף של 300,000 ש"ח המגלם שהות נוספת של החייב בהליך למשך 60 חודשים נוספים, הינה סבירה, נכונה ופועלת לטובת הנושים.
קבלת עמדה אחרת, תגרום להפסד הדיבידנד המוצע כעת לתשלום וזאת מייד לנושים. זאת במחיר של אי-וודאות עתידית בנוגע ליכולת גביה מהחייב בעתיד. משכך, יש להעדיף העשרת הקופה בסכום לא מבוטל כעת, בתקופה קצרה וקצובה בזמן, על פני הותרת החייב בהליך למשך תקופה לא ברורה כאשר כלל לא ברור שעניין זה יאפשר חלוקת דיבידנד נוספת על פני המוצע כעת.
לפיכך, בכפוף להפקדת סך נוסף לזה שהצטבר בקופת הכינוס של 300,000 ש"ח ותוך עד 6 חודשים, יינתן הפטר לחייב.
ב- פש"ר (חי') 26681-11-10 {אמיר נרדיה נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, תק-מח 2015(4), 45145 (2015)} נדונה החלטת בית-המשפט באשר למתן הפטר מותנה.
הנאמן הכריע בתביעות החוב שהוגשו נגד החייב ובסך הכל אישר תביעות חוב בשווי 1,673,960 ש"ח, כולם בדין רגיל.
בבקשתו למתן הפטר הדגיש החייב נכונותו לוותר, כתנאי למתן הפטר, על זכויות העומדות לו בקופות פיננסיות שונות, לרבות הסכים לוותר על זכויות כספיות מוגנות. החייב הביע נכונות לשלם חוב פיגוריו לקופת הכינוס במלואו בסך 9,250 ש"ח. הצעת החייב כמו גם משך שהותו בהליך, והעובדה כי אין לו נכסים אחרים והעובדה שבמשך השנים שולמו כספים לנושה בנק מזרחי טפחות בע"מ על חשבון חובו של החייב לו על-ידי חייבים/ערבים אחרים הובילה בעלי התפקיד לקבל הצעת החייב.
בהתאם להודעת בעלי התפקיד במועד הדיון שהתקיים לדיון בבקשה למתן הפטר שווי הזכויות הכספיות במוסדות הפיננסיים שיש לחייב והוא נכון להעמידם לרשות נושיו עומד על-סך של כ-100,000 ש"ח לפני מס. החייב ציין בהצעתו עוד כי הכספים המוצעים על ידו לצורך מתן הפטר הם מעבר לכספים המצויים כעת בקופת הכינוס בסך 43,400 ש"ח.
בית-המשפט סבר, כי דין הבקשה למתן הפטר להתקבל בהדגישו, כי קבלת עמדת הנושה הנוסף, קרי ביטול ההליך והשבת החייב להליכי הוצאה לפועל תגרום להפסד הדיבידנד המוצע עכשיו לנושים, וזאת במחיר אי-וודאות בנוגע ליכולת גביה חובות מהחייב במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. משכך, יש להעדיף קבלת בקשת החייב הנתמכות בטיעוני הנושה יוזם ההליך ובעלי התפקיד, ולאפשר תשלום דיבידנד כלשהו לנושים על פני סיכון כי דבר לא ישולם בהליכי ההוצאה לפועל.
האמור לעיל נתמך גם בעובדה כי הנושה המתנגד לבקשה ותומך בביטול ההליך לא השכיל להביא ראיות כלשהן לתמוך בטיעוניו לעניין יכולת ההשתכרות של החייב, גם לא הובאו הסברים מספקים מדוע המתין נושה זה זמן כה רב בטרם עתר לביטול ההליך ומדוע לא שיתף בעלי התפקיד במידע אם זה קיים אשר יאפשר איתור נכסים לחייב או הגשת הליכים שיחייבו את החייב עם טענות לעניין אי-מיצוי כושר השתכרות.
משכך, החייב יופטר מחובותיו בכפוף להפקדת סך של 9,250 ש"ח בתוך 12 חודשים מהיום לקופת הכינוס, וכן העברה לקופת הכינוס כל נכסיו הפיננסיים.
ב- פש"ר (חי') 16261-08-10 {סולימאן חמד נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, תק-מח 2015(3), 25133 (2015)} ניתן הפטר מותנה בתיקי פש"ר מאוחדים, והתיק דנן, בעניינו של החייב חמד סולימאן ואשתו הגב' נג'את סולימאן.
סך חובותיהם המשותפים לאחר בדיקת הנאמן את תביעות החוב עמד על-סך של 177,522 ש"ח מתוכם סך של 112,682 ש"ח הינם חובותיו של החייב.
ההפטר המותנה ניתן לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים אליו בחר הנושה לא להתייצב ולאחר שנשמעו טענות החייבים ונשקל גם משך שהותם של החייבים בהליך.
בהתאם להסכמת הצדדים, שהושגה בין הצדדים בדיון, ניתן הפטר מותנה לחייבים והוסכם כי ככל שהחייבים יפקידו סך נוסף של 9,000 ש"ח בקופת ההליך תוך 15 חודשים ממועד הדיון, יינתן הפטר חלוט בעניינם.
בית-המשפט העיר, כי הנושה המתנגד למתן הפטר לא פירט בהתנגדותו הראשונה וגם כעת עובדות או מידע הסותרים המידע שהובא על-ידי החייבים בדיון ובפועל לא נסתרה המסקנה כי הותרת החייבים זמן נוסף בהליך לא תשפר משמעותית שיעור הדיבידנד שיחולק בהליך.
מדובר בנושה שלא היה פעיל בהליך, לא מסר מידע קונקרטי ואף בחר שלא להתייצב לדיון בעניינו של החייב ולהביע עמדתו בפני בית-משפט.
במקרה דנן מדובר בחייב אשר מרבית חייו הבוגרים התמודד עם התמכרותו לסמים, שתרמה ליצירת חובותיו ולקושי להתמודד עם מצבו הכלכלי הכל עד להגשת בקשת פשיטת הרגל. גם אשת החייב הייתה מצויה בהליך פשיטת רגל.
בני הזוג מטופלים בחמישה ילדים שארבעה מתוכם קטינים. הבן הבגיר סמוך גם הוא על שולחנם. לבני הזוג אין נכסים כלכליים או אחרים הניתנים למימוש. שני בני הזוג עובדים לאחר שהחייב השלים הליך גמילה בהצלחה אם כי במשרה מצומצמת וחלקית. בני הזוג זכאים להשלמת הכנסה וקצבת ילדים וסך הכנסותיהם לתא המשפחתי עומד על-סך של 4,945 ש"ח בממוצע לחודש.
לא הובא כל מידע קונקרטי כיצד יכול החייב שהוא חסר כישורים ומטופל בארבעה ילדים קטינים לשפר יכולת השתכרותו באופן שיאפשר הגדלה משמעותית של התשלום החודשי לקופת הכינוס.
החייב מצוי בהליך משנת 2010. לאורך שנות ניהול ההליך שונה צו התשלומים שהוטל עליו מספר פעמים. כיום הועמד על-סך של 500 ש"ח. גם אם יוכפל התשלום החודשי, דבר שאינו ריאלי בנסיבות העניין, הדיבידנד שיקבל הנושה המתנגד למתן הפטר לא יגדל משמעותית באופן המצדיק הותרת החייב בהליך תקופה נוספת. הנושה גם לא הבהיר מהו דיבידנד ראוי בעיניו וכמה זמן ראוי שיוותר החייב בהליך.
הנושה בהתנגדותו לא הצביע על מידע אחר היכול לשנות מסקנתם המחודשת של בעלי התפקיד. הנושה לא איתר נכסים המצויים בידי החייב או התא המשפחתי ולא הצביע על תועלת עתידית ממשית שצפויה לנושים מהמשך ניהול ההליך בעניינו של החייב.
במצב דברים זה, בית-המשפט שוכנע כי אין בהתנגדות הנושה בכדי לשנות החלטה זו. בית-המשפט סבר, כי יש ליתן לחייב אפשרות לצאת לדרך חדשה. בית-המשפט הורה כי ההחלטה על מתן הפטר מותנה לחייבים תוותר על כנה וזאת למרות התנגדות הנושה. ככל שהחייב ואשתו יפקידו תוך 15 חודשים סך של 9,000 ש"ח בקופת הכינוס, יינתן הפטר חלוט בעניינם.
ב- פש"ר (חי') 43625-11-10 {טלי נס נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2015(3), 22575 (2015)} נדונה בקשת חייבת, ילידת 1966 למתן הפטר. החייבת הוכרזה פושטת רגל. לדיון לא התייצבו נושים.
הנאמן הגיש תגובתו לבקשה למתן הפטר. הנאמן הסכים למתן הפטר מותנה לחייבת בתשלום סכום נוסף של 36,000 ש"ח אשר ישקף הותרת החייבת בהליך למשך 36 חודשים נוספים.
במהלך הדיון הסכימו כל הצדדים למעט הנושה למתן הפטר מותנה לחייבת ובלבד שזו תפקיד בקופת הכינוס סך נוסף של 24,000 ש"ח בתוך עד 24 חודשים.
במקרה דנן, בית-המשפט שוכנע, כי מדובר בחייבת אשר התנהלה כראוי בהליך. טענות לעניין היווצרות חובות בתום-לב לא הוכחו דיין ולא מנעו הכרזת החייבת פושטת רגל וממועד ההכרזה עשו החייבת ובנה {למרות שלא היתה לו כל חובה לעשות כן} מאמץ מרשים להירתם למשימה של החזרת חובות וחילוץ החייבת ממצבה.
מדובר בחייבת אשר מצויה זמן לא מבוטל בהליך ובחינת התנהלותה בהליך מלמדת כי זו מילאה אחר התחייבויותיה בהליך.
אין גם להתעלם מגילה של החייבת וממצבה האישי, קשיי השפה ונסיבות חייה ומן העובדה כי דרישה מן החייבת לשלם {בתשלומים חודשיים} סכום שיספיק לתשלום 100% דיבידנד תהיה לא ריאלית ותחייב הותרת החייבת בהליך זמן לא מוגבל.
דרישה מן החייבת בגילה כתנאי למתן הפטר לשנות פעם נוספת מקום מגוריה או לעבוד מעבר לעבודתה כעת תפגע באופן לא פרופורציונלי במצבה ומדובר בחייבת שאינה אדם צעיר ויש להתחשב גם בכך.
כמו כן גם לו היתה החייבת עושה כנדרש על-ידי הנושה כלל לא בטוח שהעניין היה מועיל משמעותית לנושים ומגדיל משמעותית הדיווידנד שניתן היה לשלם להם לו נותרה החייבת בהליך זמן נוסף.
על רקע כל האמור לעיל ולאור הסכמת בעלי התפקיד למתן הפטר מותנה ובהתחשב בכך שעמדת הנושה לא הוכחה כראוי, סבר בית-המשפט, כי יש להתחשב בעמדת בעלי התפקיד שהינם ידו הארוכה של בית-המשפט ולהעדיף עמדתם על פני עמדת הנושה.
לפיכך, היה ותפקיד החייבת בתוך עד 24 חודשים ממועד ההחלטה סך נוסף של 24,000 ש"ח לקופת הכינוס תופטר החייבת מחובותיה.
ב- פש"ר (חי') 13631-01-09 {פואד פראן נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, תק-מח 2015(3), 8029 (2015)} נדונה בקשה שניה של חייב למתן הפטר. את בקשתו הראשונה למתן הפטר ביקש החייב למחוק משהוברר במהלך דיון כי לחייב נכס מקרקעין.
החייב הגיש בקשה נוספת למתן הפטר תוך שהוא מציין כי לפרודתו זכויות בנכס במקרקעין ובפועל הוא זכאי רק למחצית שווי הזכויות בנכס. בבקשתו ציין החייב את גילו, מצב בריאותו, משך שהותו בהליך והעובדה כי שווי תביעות החוב לאחר בדיקתן עומד על-סך של 96,774 ש"ח. עוד נטען כי בקופת הכינוס הצטבר עד כה סך של 21,819 ש"ח.
לצורך מתן הפטר הציע החייב לשלם לקופה סך נוסף של 15,000 ש"ח. הנאמן תמך בהצעה זו.
משלא הושגה הסכמה התבקש בית-המשפט לתת החלטתו בבקשה למתן הפטר. בית-המשפט הבהיר, כי משנדרש בית-המשפט לתת החלטה, זו צריכה להינתן בהתאם לדין ובהתעלם מהצעות שניתנו בדיונים לא פורמליים להם לא ניתנה הסכמה, של החייב או מטעם הנושים.
במקרה דנן, מדובר בחייב אשר אכן מצוי זמן רב בהליך ואולם בחינת התנהלות החייב בהליך מלמדת כי זה לא מילא אחר התחייבותיו בהליך, נמנע מלשלם במועד חובותיו לקופת הכינוס וגם במועד הדיון בעניינו נותרו לו חובות לקופת הכינוס.
זאת ועוד. אין מחלוקת כי לחייב זכויות בנכס מקרקעין אשר שוויון מספיק לתשלום 100% דיבידנד לנושים בתיק זה.
מנגד אין להתעלם מגילו של החייב וממצבו הרפואי ומן העובדה כי דרישה מן החייב לשלם {בתשלומים חודשיים} סכום שיספיק לתשלום 100% דיבידנד תחייב הותרת החייב בהליך זמן ממושך. כמו-כן, נקיטת אמצעים למימוש זכויות החייב בנכס תפגע קשה בבריאותו ובשלוות נפשו של אדם שאינו צעיר ויש להתחשב גם בכך.
לאור כל זאת, בית-המשפט סבר, כי היה ויפקיד החייב בתוך 12 חודשים ממועד ההחלטה סך נוסף בקופה שיביא את הסכום המופקד בקופה לסך של 55,000 ש"ח בצירוף הוצאות יופטר החייב מחובותיו.
ב- פש"ר (חי') 48225-02-11 {אנוך סימון נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, תק-מח 2015(3), 11884 (2015)} נדונה בקשת חייב למתן הפטר מחובותיו.
בבקשה תוארו מצב החייב ואשתו, גילם, בעיות בריאות מהם הם סובלים והעובדה כי שניהם מתקיימים מקצבת זקנה.
הנושים אינם יכולים במעמד הדיון בבקשה להפטר להעלות טרוניות שאינם ממין העניין באשר להכרזת החייב פושט רגל. בוודאי כאשר הנושים לא הגישו בקשה לביטול פסק-דין מכריז ממועד מתן פסק-הדין ועד עתה.
העלאת טרוניות כנגד הכרזת חייב פושט רגל בשלב כה מאוחר כתשעה חודשים לאחר מתן פסק-דין מכריז ובמועד דיון בבקשת הפטר אינה סבירה ותואמת התנהלות הנושים אשר אינם נוטלים חלק פעיל בהליך ואינם מסייעים בגילוי מידע אשר יכול ללמד על התועלת בהותרת הליך זה על כנו.
הנושים מבקשים להותיר ההליך על כנו רק מן הטעם, כי קיימת להם תקווה שאינה מבוססת דיה על עובדות לפיה הדיבידנד שניתן להשיג עבור הנושים בהליך, לו החייב יוותר בהליך זמן רב נוסף, יהיה גבוה יותר.
גישה זו אינה סבירה, מתעלמת מנסיבותיו האישיות של החייב, מתעלמת מעלות הותרת ההליך על כנו ומהנטל שקיומו של הליך זה מהווה על החייב ועל המערכת המשפטית, ומנסיבות נוספות.
במקרה דנן, מדובר מחד בחייב מבוגר אשר לו בעיות בריאות רבות, פוטנציאל השתכרותו הנלמד מן השנים בהם שהה בהליך נמוך ואין לו נכסים.
מאידך מדובר בחייב שלא היסס שלא למלא חובותיו בהליך עד כי ניתן פסק-דין בעניינו המבטל את ההליך. כמו-כן, מדובר בחייב שלא היסס להתייצב לדיון בבקשתו למתן הפטר כשהוא נותר חייב לקופת הכינוס שבעה תשלומים. כן מדובר בחייב שלו דין קדימה גבוה והוא אינו מציע תשלום מספיק כתנאי למתן הפטר, לסילוק חובותיו בדין קדימה.
לפיכך, החייב יופטר מחובותיו אם יפרע בתוך 60 יום כל חובותיו לקופת הכינוס בסך 4,800 ש"ח. החייב יוסיף וישלם סך נוסף של 40,000 ש"ח בתוך עד 36 תשלומים.

