botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בפקודת הראיות

הפרקים שבספר:

סייג לעדותם של בני זוג, הורה וילד (סעיפים 3 ו- 4 לפקודה)

שאלה: מהן שתי השלוחות הקבועות בסעיף 3 לפקודת הראיות?
תשובה: האחד, שאין בן זוג כשר להעיד לחובת בן זוגו. השני, אין כופין את בן הזוג להעיד לחובת אדם המואשם יחד עימו בכתב אישום אחד.


שאלה: מהו ההבדל בין שתי השלוחות הקבועות בסעיף 3 לפקודת הראיות?
תשובה: הבדל בין שתי שלוחות אלה של הסעיף נעוץ בכך, שבעוד שלגבי השלוחה הראשונה לשון החוק אומרת ברורות כי בכל מקרה אין בן זוג כשר להעיד לחובת בן זוגו, הרי שעל-פי השלוחה השניה מדובר רק בכך שלא ניתן לאכפו להעיד. כלומר, עדותו כשירה באם עדות בן הזוג ניתנת מרצונו וללא כפיה.
במילים אחרות, עדות מטעם התביעה נגד בן הזוג איננה מותרת לעולם, אלא-אם-כן נתקיימו הנסיבות יוצאות הדופן, הקבועות בסעיף 5 לפקודת הראיות. עדות נגד מי שמואשם יחד עם בן הזוג היא לעולם כשרה, אך אין כופים את בן הזוג להעיד, אם אין רצונו בכך. הסכים לכך, הרי כשר בן הזוג להעיד, גם אם לדברי עדותו יכולה להיות השלכה עקיפה על בן הזוג, בדברים הנמסרים בעדותו {ע"פ 611/80 מיהראן מטוסיאן ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(4), 85 (1981)}.
ב- ת"פ (שלום חי') 3579-06 {מדינת ישראל נ' ניסים חלידו ואח', תק-של 2012(1), 2865, 2897 (2012)} קבע בית-המשפט כי סעיף 3 לפקודת הראיות קובע איסור על העדת בן זוג לחובת בן זוגו. על-כן, לא ניתן להשתמש בהודעותיהם של הנאשמים 1 ו- 2, האחד כנגד השני, ויש לבדוק אם ללא הודעתו של האחר, עלה בידי המאשימה להוכיח מעבר לכל ספק סביר את המיוחס לכל אחד מהם.


שאלה: מיהם בני זוג לצורך סעיף 3 לפקודת הראיות?
תשובה: בשאלת ההגדרה של "בני זוג" הנקובה בסעיף 3 לפקודת הראיות גורס י' קדמי, בספרו {על הראיות (חלק ראשון), 389} כדלקמן:
"(1) "בני זוג" לעניין זה – הם אלה שהדין בישראל מכיר בנישואיהם, ואין נפקא מינה אם חיים הם בנפרד. "ידוע" או "ידועה בציבור" – אינם נחשבים כבני זוג בהקשר הנדון כאן; ומקום שהדין החל על הנישואים רואה בבני זוג "ספק נשואים" החייבים בגט גירושין – רואים אותם כ"בני זוג" אפילו אם במרשם התושבים אין הם רשומים כ"בני זוג"."
נראה כי דבריו לעיל הינם חד-משמעיים מדי, שכן, פסיקת בתי-המשפט, מותירה תחום פרשנות נרחב להגדרה רחבה יותר של "בני זוג" גם לצורך המשפט הפלילי {ראה גם ו"ע (יר') 1068/00 דוד רם ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין, תק-מח 2003(3), 4831 (2003); ע"מ (ת"א-יפו) 10/99 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-מח 2001(2), 125, 146 (2001); ע"א 640/82 חנן כהן ופולט אמר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד לט(1), 673 (1985); ע"א 5774/91 מרים יהלום נ' מנהל מס שבח מקרקעין בחיפה, פ"ד מח(3), 372 (1994)}.


שאלה: מה הדין לעדותם של הורה וילד?
תשובה: על-פי סעיף 4 לפקודת הראיות, במשפט פלילי, אין הורה וילד כשרים להעיד האחד לחובת משנהו. בנוסף, אין כופים אחד מהם להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם משנהו בכתב אישום אחד {ראה גם ת"פ (שלום ת"א) 21624-10-09 מדינת ישראל (פמת"א - מיסוי וכלכלה) נ' דוד פרידמן, תק-של 2010(4), 88124, 88128 (2010); תפ"ח (ת"א-יפו) 1138/06 מדינת ישראל נ' אבוטבול ואח', תק-מח 2007(1), 6482 (2007); מ"ת (שלום ר"ל) 41790-08-10 מדינת ישראל נ' יוסף נסאסרה, תק-של 2010(3), 86852, 86855 (2010); ת"פ (שלום נת') 6946-08-09 מדינת ישראל נ' ניסים דרור, תק-של 2010(2), 117235, 117238 (2010); ב"ש (מחוזי נצ') 1591/08 מדינת ישראל נ' פאדי חכרוש, תק-מח 2008(4), 1262, 1265 (2008); עמ"ק (מקומיים הר') 5688/00 מדינת ישראל נ' רחל לוי, תק-של 2008(1), 3380, 3381 (2008)}.


שאלה: מה הדין כאשר מצרפים לכתב אישום אחד, נאשמים, שעל-פי פקודת הראיות אינם כשרים להעיד זה כנגד זה?
תשובה: כשמצורפים לכתב אישום אחד, נאשמים, שעל-פי פקודת הראיות הם אינם כשרים להעיד זה כנגד זה, ייתכנו נסיבות בהן אי-הרצון של האחד למסור דברים אשר יש בהם, על-פי תפיסתו, כדי להפליל את האחר, עלול לגרום לקיפוח הגנתו של מי מהם.
נסיבות כאלה, מהוות שיקול לכיוון הפרדת המשפט והן נשקלות ומאוזנות עם השיקולים האחרים התומכים באי-הפרדתו {ת"פ (מחוזי ב"ש) 8227/07 מדינת ישראל נ' ביטון שלומי, תק-מח 2008(1), 9322, 9324 (2008); בג"צ 4451/04 יוסף קסטוריאנו נ' כב' השופטת ח' כוחן, תק-על 2004(2), 3223, 3224 (2004)}.