אשם תורם בראי דיני הנזיקין
הפרקים שבספר:
- מהו אשם תורם ?
- השיקולים השונים לעצם הפחתת פיצויים לתובע במקרה של אשם תורם
- אשם תורם של עובד
- אשם תורם חוזי
- החלקה ונפילה
- התערבות ערכאת הערעור בשיעור האשם התורם
- אשם תורם של אנשי מקצוע
- פעילות ספורטיבית
- רכישת נכס מקרקעין
- היעדר שיקול-דעת של ילדים בגיל צעיר להעריך סיכונים
- מגרש כדורגל
- הזכות להתנגד לפעולה לא חוקית של המשטרה
- בדיקת רכב לפני רכישה
- אשם תורם מצד הבנק
- האם ניתן להחיל על תניית פיצוי מוסכם את דיני האשם התורם?
- תאונת דרכים
- אימתי יש לייחס לתובע אשם תורם בדרגה גבוהה שיש בו כדי לפטור את הנתבע מתשלום פיצויים?
- קבלן עצמאי שעבד כקבלן-משנה
- תלמיד בבית הספר
- תכנון ובניה
- האם ניתן לייחס לתובע אשם תורם כאשר לא בדק מה קורה עם החוב אשר ידע על דרישתו?
- אשם תורם בין עורך-דין ולקוחו
- אשמה התורם של מדינת ישראל
- אשמה התורם של חברת ביטוח מול לקוחה
- אשם תורם למול הוראות שונות בפקודת הנזיקין
- הלכות בתי-המשפט
האם ניתן להחיל על תניית פיצוי מוסכם את דיני האשם התורם?
ב- ע"א 4553/06 {מדינת ישראל, משרד הבינוי והשיכון נ' מי ערד חברה להנדסה פיתוח ובניין בע"מ (בפירוק), תק-על 2010(4), 398, 408 (2010)} קבע בית-המשפט:"18. פקודת השינויים נחתמה ללא חתימת החשב, והאשמה בכך מוטלת גם לפתחו של הקבלן שידע או צריך היה לדעת על הצורך בחתימת החשב כאמור לעיל. המחלוקת בין הצדדים התעוררה מאחר שחשב המשרד סבר המחירים שנדרשו על-ידי הקבלן חורגים ממחירי המכרז. אכן, בסעיפים 15-14 לעיל עמדנו על מספר טעמים בגינם צריך היה החשב להכיר במחירים שנדרשו על-ידי הקבלן ואושרו בזמן אמת על-ידי גורמי המקצוע במשב"ש. עם-זאת, לא ניתן להתעלם מכך שחלק מהאשמה ל"קצר" בין הצדדים, רובצת גם לפתחו של הקבלן, שתרם לכך שכריתת החוזה ושכלולו, לא נעשו בדרך המלך. לכן, נראה לי בנסיבות דנן כי יש להשית על משב"ש אך 50% מסכום ריבית הפיגורים בבחינת "אשם תורם " של הקבלן (וראה, על דרך ההיקש, אריאל פורת הגנת אשם תורם בדיני חוזים (1997), 154) הקטגוריה של אשם תורם המהווה יצירת פגם בכריתתו).
ומזווית אחרת: ריבית הפיגורים מהווה פיצוי כאמור בסעיף 60(10) לחוזה המדף עצמו, וניתן לראותה גם כפיצוי מוסכם (ראו ע"א 7871/98 מדינת ישראל - מע"צ מחלקת עבודות ציבוריות נ' יואב לוינסון, עו"ד כונס נכסים, פ"ד נח(6), 340, 346 (2004) לגבי ריבית חשב רגילה, ו- ע"א 18/89 חשל חברה למסחר ונאמנות בע"מ נ' פרידמן, פ"ד מו(5), 257, 263 (1992) לגבי תניית ריבית פיגורים בהסכם). על תניית פיצוי מוסכם אין מניעה להחיל את דיני האשם התורם (להבדיל מעיקרון הקטנת הנזק שאינו חל על-פיצוי מוסכם - ראו יהודה אדר "הקטנת נזק ואשם תורם - הילכו שניים יחדיו?" משפט ועסקים י (התשס"ט),381, 383, ה"ש 1).
ומזווית נוספת, ומבלי לקבוע מסמרות: ריבית הפיגורים מהווה פיצוי מוסכם ורשאי בית-המשפט שלא לפסוק פיצוי מוסכם לכל אורך התקופה, מקום בו התקופה בגינה אמורה להשתלם ריבית הפיגורים חורגת מצפיות הצדדים. במקרה דנן, נטען על-ידי משב"ש כי תשלום ריבית פיגורים למשך שנים רבות בגין התדיינות משפטית חורגת מציפיות הצדדים (ראו והשוו ע"א 539/92 מטלוב (אלוף) זקן נ' זיזה, פ"ד מח(4), 89 (1994); ע"א 879/92 מקור הנפקות וזכויות בע"מ נ' רוסמן, פ"ד נ(1), 774 (1996)). אציין כי משלא נטען על-ידי המדינה להפחתת הפיצוי המוסכם ישירות מכוח סעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, איני רואה להידרש לכך (לחובה להעלות טענה להפחתת פיצוי מוסכם ראו ע"א 630/84 בוקובזה נ' רוזוליו, פ"ד לט(2), 584 (1985); ע"א 5559/91 ק.צ. מפעלי גז ואנרגיה (1982) בע"מ נ' מקסימה המרכז להפרדת אוויר בע"מ, פ"ד מז(2), 642 (1992)."