אשם תורם בראי דיני הנזיקין
הפרקים שבספר:
- מהו אשם תורם ?
- השיקולים השונים לעצם הפחתת פיצויים לתובע במקרה של אשם תורם
- אשם תורם של עובד
- אשם תורם חוזי
- החלקה ונפילה
- התערבות ערכאת הערעור בשיעור האשם התורם
- אשם תורם של אנשי מקצוע
- פעילות ספורטיבית
- רכישת נכס מקרקעין
- היעדר שיקול-דעת של ילדים בגיל צעיר להעריך סיכונים
- מגרש כדורגל
- הזכות להתנגד לפעולה לא חוקית של המשטרה
- בדיקת רכב לפני רכישה
- אשם תורם מצד הבנק
- האם ניתן להחיל על תניית פיצוי מוסכם את דיני האשם התורם?
- תאונת דרכים
- אימתי יש לייחס לתובע אשם תורם בדרגה גבוהה שיש בו כדי לפטור את הנתבע מתשלום פיצויים?
- קבלן עצמאי שעבד כקבלן-משנה
- תלמיד בבית הספר
- תכנון ובניה
- האם ניתן לייחס לתובע אשם תורם כאשר לא בדק מה קורה עם החוב אשר ידע על דרישתו?
- אשם תורם בין עורך-דין ולקוחו
- אשמה התורם של מדינת ישראל
- אשמה התורם של חברת ביטוח מול לקוחה
- אשם תורם למול הוראות שונות בפקודת הנזיקין
- הלכות בתי-המשפט
אשם תורם בין עורך-דין ולקוחו
היחסים בין עורך-דין ללקוחו הם, קודם כל, חוזיים, בין אם נכרת ביניהם הסכם בכתב ובין אם זה היה בעל-פה בלבד.תנאי מכללא בחוזה זה הוא, כי עורך-הדין יפעל עבור לקוחו בחריצות, במיומנות ובמקצועיות. הפרת חובה זו היא הפרה חוזית.
באותה מידה, מהווה הפרה זו גם עילה נזיקית בעוולת הרשלנות.
על עורך-דין חלות חובות מוגברות, הנובעות מחובותיו המקצועיות, ובכללן: בקיאות סבירה בידיעת החוק, הקפדה על לוחות הזמנים, הכנה ראויה של המשפט, הקפדה על סדרי הדין וכו' {ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן ואח', פ"ד מד(4), 446 (1990); ת"א (ת"א-יפו) 200619/02 שוגר יעקב נ' עורך-דין לוין אורית, תק-של 2005(4), 8374 (2005)}.
ב- ת"א (ת"א-יפו) 200619/02 {שוגר יעקב נ' עורך-דין לוין אורית, תק-של 2005(4), 8374 (2005)} נקבע לעניין אשמו התורם של תובע שלא התייצב לדיון ותבע את עורכת-דינו בתביעת נזיקין לגבי משפט, שבו היה התובע, שייצגה אותו בעבר.
בית-המשפט קבע כי כיוון שלא התייצב התובע בעצמו, וללא הסבר סביר לאי-התייצבותו הרי שיש לייחס לפסק-הדין לרעתו, את אשמו התורם.

