דיני רשלנות רפואית
הפרקים שבספר:
- חובת זהירות מושגית
- חובת זהירות קונקרטית
- "רופא סביר"
- "מעמדו" של המזיק
- הנוהג המקובל או הפרקטיקה המקובלת
- ההכרעה בין מספר גישות/אסכולות
- קיומו של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי
- נזק ראייתי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- רשלנות רפואית
- מהו אשם תורם
- המדד לאשם התורם
- קיומו של האשם התורם
- הקטנת הנזק
- עוולת התקיפה - מבוא
- ההגנה - סעיף 24 לפקודת הנזיקין
- ניסוחו של כתב התביעה בעוולת התקיפה ונטל ההוכחה
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיף 13 לחוק זכויות החולה
- הפרת חובה חקוקה - מבוא
- הפרת חובה חקוקה - חובת הפירוט
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיפים 13 עד 16 לחוק זכויות החולה
- טענת זיוף
- חובת ניהול רשומה רפואית - סעיף 17 לחוק זכויות החולה
- סודיות רפואית - סעיף 19 לחוק זכויות החולה
- המומחה הרפואי וחקירתו - מבוא
- הגשת חוות-דעת רפואית ופטור מהגשתה
- בדיקה רפואית והגשת חוות-דעת מטעם בעל דין אחר
- מומחה מטעם בית-המשפט
- הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת
- שכרו של המומחה
- סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו
- בקשת הוראות
- חוות-דעת מומחה שמינה בית-המשפט ושליחת שאלות הבהרה
- בדיקה רפואית נוספת
- תיקון כתב טענות עקב חוות-דעת מומחה
- אי-קיום התקנות
- פסילת חוות-דעת
- חוות-דעת מומחה בראי פקודת הראיות
- הולדה בעוולה - מבוא
- פרשת זייצוב (המחלוקת) ופרשת ליאור המר
- תסמונת "גולדנהר" (ליקוי גופני)
- תסמונת "דאון" (פיגור שיכלי)
- דחיית תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" - אי-השתת הוצאות משפט
- חסר כף יד ימין
- מום מולד בעיניים ועיוורון
- האם ניתן להשתמש באהבתם של הורים לבנם, על מומו, כדי לנגח את תביעתו שלו לפיצוי בגין נזקו?
- הריון לא רצוי
- רשלנות בלידה
- ניתוח להסרת טחול
- איבחון לקוי באבן בדרכי השתן
- סינדרום "זנב סוס"
- מום מולד מסוג "ספינה בפידה"
- טיפול שיניים רשלני
- השתלת שיער כושלת
- כירורגיה פלסטית - ניתוח פלסטי ליישור מחיצת האף
- ניתוח להסרת צלקת
- נמק באיברו של התינוק כתוצאה מברית מילה
- האם תביעתו של המוסד לביטוח לאומי כפופה לדיני ההתיישנות?
- היחס בין סעיף 8 לחוק ההתיישנות לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין - רשלנות רפואית
- חירשות
- האם דו"ח ועדת בדיקה קביל בתביעת רשלנות רפואית
- אי-גילוי קרעים ברחם
- אי-מילוי הוראות רופא המשפחה
- מימון חוות-דעת
- ניתוח להקטנת חזה
- תפקידה של הערכאה המבררת תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית והתערבותה של ערכאת הערעור
ניסוחו של כתב התביעה בעוולת התקיפה ונטל ההוכחה
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות, חד-משמעי, כי כתבי הטענות של הצדדים, מגדירים ותוחמים את הפלוגתאות ביניהם וכי בעל דין שניסח כתב טענות, נתפס על דבריו הכתובים בו.באם רצונו של בעל דין לתקן את כתב טענותיו, עליו להתכבד, בהגשת בקשה בכתב לתיקון כתב טענותיו תוך קבלת רשותו של בית-המשפט ואין כתב התביעה מתוקן בשתיקה ובהתנהגות הצדדים.
על התובע בכתב תביעתו, להביא ולפרט את עילת התביעה על-סמך עוולת התקיפה, אחרת, תימחק תביעתו. על התובע לפרט כי הופעל נגדו שימוש בכוח כנגד גופו וכיוצא בזה.
ב- בש"א (נת') 1776/07 {ד"ר כרמי אפי ואח' נ' אל על נתיבי תעופה לישראל בע"מ, תק-של 2007(3), 7181 (2007)} קבע בית-המשפט כי במקרה שהובא בפניו "לא הובאו אכן בכתב התביעה עובדות המקימות עילה נזיקית בעוולת תקיפה, שכן לא נטען בשימוש בכוח נגד גופם של התובעים וגם לא נטען לניסיון או לאיום על-ידי מעשה או תנועה להשתמש בכוח כאמור (סעיף 23 לפקודת הנזיקין). לכן עילת תביעה זו נמחקת".
על-פי סעיף 23 לפקודת הנזיקין, מוטל נטל השכנוע על התובע, כי הנתבע הפעיל נגדו שימוש בכוח. באם התובע לא יעמוד בנטל כאמור - תידחה תביעתו {ת"א (יר') 3820/05 יעקב ראובן ארנסטוף נ' מדינת ישראל, תק-של 2007(3), 19605 (2007)}.
במקרה והנתבע הודה כי תקף את התובע, נטל השכנוע עובר לכתפי הנתבע וזאת כדי שיוכיח כי עומדת לו ההגנה הקבועה בסעיף 24 לפקודת הנזיקין {ע"א 642/61 טפר נ' מרלה, פ"ד טז 1000}. "היו כפות המאזניים מאוזנות בתום שמיעת הראיות... ידו של הנתבע על התחתונה" {ת"א (ת"א-יפו) 16262/06 גולן בנימין נ' עורך-דין קריב עודד, תק-של 2007(2), 26892 (2007)}.
יוער, כי כיוון שעסקינן בעוולה בעלת נפקויות גם במישור הפלילי, ראוי לדרוש מן תובע, מידת הוכחה גבוהה יותר, מזו הנהוגה במשפט האזרחי {ת"א (יר') 1156/95 לביאן נ' בית-חולים הכללי משגב לדך, דינים מחוזי לב(9), 73 (2001)}.
ב- ת"א (ת"א-יפו) 52686/94 {שולה שמיע נ' ד"ר חזי חייט, תק-של 2000(3), 889 (2000)} הוגשה תביעה בעילה של עוולת הרשלנות. בסיכומים, הוסיף התובע את עילת התקיפה המתוארת בסעיף 23 לפקודת הנזיקין. בדחותו את עילת התקיפה קבע בית-המשפט כי "אין מקום לסטות מאפיקי המשפט כמו שסומנו בכתב התביעה ובהודעת הפרטים הנוספים. משמעות הדברים היא, כי טיעוני התובעת ייבחנו לגופם במסגרת עילת ההתדיינות המוסכמת - היא עילת הרשלנות".