הסדרי נושים (בהליכי פשיטת רגל, כינוס נכסים, פירוק חברה, הליכי הבראה והסדרים אחרים בחברות)

הפרקים שבספר:

הסדרי נושים על-פי פקודת פשיטת הרגל - מבוא

פקודת פשיטת הרגל מכירה בארבעה סוגים של הסדרי נושים: האחד, פשרה או הסדר לפני צו הכינוס; השני, לאחר מתן צו הכינוס; השלישי, לאחר הכרזת החייב כפושט רגל; הרביעי, בעת מתן הפטר לחייב.

פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 {תיקרא להלן: "פקודת פשיטת הרגל"} מיתווה מספר מסלולים לסיום הליך של פשיטת רגל {ע"א 5735/09 עיריית טבריה נ' אבנר סינואני ואח', תק-על 2012(2), 849 (2012)}.

כך למשל, הליך פשיטת רגל יכול להסתיים בפשרה או בהסדר.

הכלל הוא, כי בכל שלב של פשיטת הרגל רשאים החייב ונושיו לגבש הסדר: לפני מתן צו כינוס, ואף בלא שהוגשה כלל בקשת פשיטת רגל {סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל}; לאחר מתן צו כינוס {סעיפים 41-33 לפקודת פשיטת הרגל} ואף לאחר הכרזת החייב פושט רגל {סעיפים 54-52 לפקודת פשיטת הרגל}.

אם התקבל ההסדר על-ידי רוב הנושים, בהתאם לרוב הנדרש לפי סעיף 34 לפקודת פשיטת הרגל, יחייב ההסדר גם את הנושים שהתנגדו לו.

אשר לתוצאות הפשרה או ההסדר, קובע סעיף 35(י) לפקודת פשיטת הרגל כי ההסדר יפטור את החייב מכל חובותיו שהיו בני תביעה בהליך פשיטת הרגל. זאת, פרט לחוב בגין פסק-דין במזונות.

מסלול נוסף ונפרד, וזהו המסלול הטבעי לסיום הליכי פשיטת הרגל, הוא בדרך של מתן צו הפטר {סעיפים 70-61 לפקודת פשיטת הרגל}. צו ההפטר יכול להינתן לבקשת החייב, אף בלא הסכמת הנושים. בכך טמון השוני המרכזי בין צו הפטר "רגיל" לבין הסדר או פשרה. הצו מפטיר את החייב מחובות בני תביעה בפשיטת רגל. הצו מאפשר, למעשה, לחייב לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים.

יחד-עם-זאת, המחוקק קבע כי חובות מסויימים, המנויים בסעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל יעמדו בתוקף חרף צו ההפטר {מדובר בחוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה; בחוב המגיע למדינה בשל קנס; בחוב או חבות שנוצרו במרמה ובחבות לפי פסק-דין בתובענת מזונות. מדובר ברשימה רחבה יותר של חובות שיהיו מוגנים מפני צו הפטר, בהשוואה לזו שנקבעה בסעיף 35(י) לפקודת פשיטת הרגל ביחס להפטר שבא עם הסדר או פשרה}.

הסדר נושים, עשוי לשנות את סדרי העדיפות המקובלים בדיני הפירוק לתשלום חובות לנושים הן בהתייחס לקבוצות הנושים השונות בינן לבין עצמן והן בהתייחס לנושים המסווגים לאותה קבוצה, בינם לבין עצמם {ע"א 6010/99 עו"ד דוד ששון כמנהל מיוחד של חברת תבור תעשיות שיש בע"מ (בפירוק) נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נו(1), 385 (2001); ראה גם פש"ר (חי') 25127-04-12 ניר חדר נ' עו"ד איתי פריימן ואח', תק-מח 2012(4), 15748 (2012)}.

במסגרת הסדר כזה ניתן לבנות מודלים מגוונים של סדרי תשלום חובות לנושים תוך יצירת סולמות עדיפות שונים בהתאם לנסיבות העניין בלא כפיפות לסדרי החלוקה הקבועים בדיני הפירוק לגבי חברה בפירוק, ונתונה לבית-המשפט סמכות רחבה לאשר הסדרים כאלה בכפוף לשמירה על כללי הגינות בסיסיים כלפי כל הנוגעים בדבר {דברים אלה נאמרו ביחס לחברות, אולם הם ישימים אף להליכי הצעות הסדר ביחס ליחידים בהתאם להוראות סעיפים 19א ו- 33 ואילך לפקודת פשיטת הרגל}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הסדרי נושים על-פי פקודת פשיטת הרגל - מבוא