העברה למסלול דיון רגיל (תקנה 214יב)

תקנה 214יב לתקסד"א קובעת כי:

"214יב. העברה למסלול דיון רגיל (תיקון התשס"א (מס' 5))

(א) בית-משפט רשאי בכל עת, להורות כי תובענה בסדר דין מהיר או תביעה שכנגד תועבר למסלול דין רגיל, אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר.

(ב) בעת מתן הוראה לפי תקנת-משנה (א) יובאו בחשבון, בין היתר, עניינים אלה:

(1) מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין;

(2) מספר בעלי הדין;

(3) התועלת שבניהול תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי שהוגשו, במאוחד עם התובענה, אל מול החשש שבירורן יסבך או יאריך את הדיון שלא לצורך;

(4) היקף העדויות בעל-פה והחקירות שעשויות להידרש;

(5) היקף חוות-דעת מומחה שעשויות להידרש;

(6) השפעת תוצאות התובענה על הציבור;

(7) חשיבות ההכרעה המהירה בתובענה, בשל מהות התובענה ומיהות בעלי הדין."

בית-המשפט רשאי בכל עת להורות, כי תובענה בסדר דין מהיר תועבר למסלול דיון רגיל אם מצא, כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר.

לעניין זה יש להביא בחשבון את מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין, מספר בעלי הדין והתועלת שבניהול התביעה בסדר דין מהיר אל מול החשש, שאי-העברה לסדר דין מהיר יסבך את הדיון או יאריכו שלא לצורך. עוד יש לבדוק את היקף העדויות בעל-פה והחקירות שעשויות להידרש, היקף חוות-דעת המומחה שעשויה להידרש, השפעת תוצאות התובענה על הציבור והאם ההחלטה בתביעה עשויה להשפיע על תביעות אחרות או על סכסוכים אחרים הקיימים בין הצדדים, או על צדדים שלישיים שאינם צד להליך, אך הכרעה בתביעה תשפיע על זכויותיהם.52

העובדה שמדובר בתביעה שסכומה אינו עולה על 50,000 ש"ח, אינה מבטיחה שמדובר בתביעה פשוטה לבירור ועל בית-המשפט לבדוק את מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין.53

תביעה בסדר דין מהיר נועדה להיות הליך מהיר ויעיל, לצורך בירור תביעת בסכום נמוך יחסית, של עד 50,000 ש"ח. לצורך כך מחוקק-המשנה קבע סדרי דין מיוחדים, בהם הגביל את בעלי הדין בהרחבת מסגרת הדיון בתביעה העיקרית (להבדיל מהודעה לצדדים שלישיים). הדיון בתביעה העיקרית יכול להתנהל אך ורק בין התובעים לנתבעים. הנתבעים אינם יכולים לצרף לתביעה העיקרית צדדים נוספים.

נשאלת השאלה האם יש מקום כי בית-המשפט יורה על העברת התובענה למסלול דיון רגיל, על-פי סמכותו כאמור בתקנה 214יב. זאת על-מנת לאפשר את הגשת התביעה שכנגד?

ישנם שני שיקולים נגדיים המכריעים נגד העברה למסלול דיון רגיל.

א. השיקול הראשון הוא, שעלולה העברת התובענה למסלול של דיון רגיל לפגוע דיונית בשירותים באחד מבעלי הדין. בפרט כאשר בעל הדין בחר להגיש את תביעתו נגד נתבע מסויים בלבד ובחר לעשות זאת במסלול של סדר דין מהיר, על-מנת לקבל הכרעה מהירה של בית-המשפט. זאת עוד. הדבר מקבל משנה-תוקף כאשר בעל הדין - התובע - מעלה מסכת עובדתית יחסית מצומצמת שבהחלט ניתן להכריע בה במסלול של סדר דין מהיר. גם אם לנתבע יש זכות להגיש במסגרת זו הודעה לצדדים שלישיים, אך הודעה כזו אינה מרחיבה את מסגרת הדיון של התביעה העיקרית, ואין בה בכדי לפגוע בבירור ההליך במסלול של סדר דין מהיר. העברת התובענה למסלול של דיון רגיל, תגרום במקרה כנ"ל להרחבת מסגרת הדיון בתביעה העיקרית (הן ביחס לצדדים נוספים, הן ביחס לעילות תביעה נוספות והן ביחס לסעדים נוספים). יהיה בכך משום הארכת הדיון וסירבולו, ובכך תסוכל האפשרות להכרעה מהירה בהליך של סדר דין מהיר.

ב. השיקול השני, כנגד העברת התובענה למסלול של דיון רגיל, הינו שיקול של מדיניות משפטית בראיה הכוללת. מחוקק-המשנה קבע מסלול של סדר דין מהיר, על-מנת ליעל את מערכת המשפט באופן כללי ולאפשר בירור קצר יחסית, של תביעות בסכום מוגבל, הטומנות בחובן מערכת עובדתית פשוטה. בית-המשפט צריך לנקוט משנה-זהירות, לפני שתובענה מועברת למסלול דיון רגיל, על-מנת שלא לסכל מטרה זו. אמנם בית-המשפט מוסמך לעשות זאת במקרים מתאימים, אם התביעה או התביעה שכנגד אינם מתאימים למסלול של סדר דין מהיר.54

ב-ת"א (שלום-חי') 21212/0355 הוגשה בקשה מטעם התובעת, להעברת הדיון מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל, מהנימוק, שיש צורך בהעדת האנשים הישירים, הנוגעים למחלוקת נשוא כתב התביעה.

הנתבעת מצידה, הביעה התנגדות להעברת הדיון מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל, מהנימוק, שהמחוקק לא התקין את התקנות בדבר סדר דין מהיר, על-מנת, שצד אשר אינו מרוצה מהתיק, יבקש להעבירו לסדר דין רגיל. לתובעת היתה ההזדמנות להגיש בקשה להזמנת עדים, משלא עשתה כן, מן הראוי לסיים את שלב ההוכחות ולקבוע את התיק לסיכומים.

כב' השופטת ח' לפין-הראל קבעה כי:

"4. בחינת עניינה של התביעה מראה כי, אין מנוס מלהורות על העברת התביעה לסדר דין רגיל, וזאת לאור מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין.

הורתה ולידתה של התביעה הינה, תשלום חוב על סך של 12,289 ש"ח שלטענת התובעת חבה לה הנתבעת, בגין שירותי תיירות שסופקו לה.

מנגד, טוענת הנתבעת כי דין התביעה להידחות על-הסף, בין היתר, מהנימוקים הבאים:

א. התובעת מבקשת לחייב אותה, שהיא חברה בע"מ ובעלת אישיות משפטית נפרדת, בין היתר, לעמוד בתשלום חובותיה של חברה אחרת, הלא היא חברת וינגייט (להלן: "החברה"), כפי שעולה מחשבונית מס' 543401, אשר צורפה לכתב התביעה כנספח מס' א', ושאף הונפקה כ-10 חודשים לאחר מתן השירות המוכחש.

ב. חשבונית מס' 9406 הוצאה, 8 חודשים לאחר תאריך הטיסה.

ג. חשבונית מס' 7603 הונפקה עבור דן כספי, ומשלא הצליחה התובעת לגבות את כספה ממנו, בחרה להנפיק חשבונית זהה לאחר כשנה על-שם הנתבעת.

לאחר שנוהלה ישיבת ההוכחות בה העידה הגב' קסאבי, המשמשת מנהלת ביקורת אצל התובע ומר רם אברהם, המנהל המסחרי ומאשר החשבונות אצל הנתבעת, התחזק הצורך, להעברת התביעה לסדר דין רגיל, שכן, ראשית לכל, יש צורך בשמיעת עדים נוספים.

הגב' קסאבי העידה בחקירתה הנגדית כי, לא היא טפלה באופן אישי, בהזמנה נשוא כתב התביעה, אלא סוכנת מנהריה בשם רותי, אשר אינה עובדת עוד אצל התובעת. אי-לכך, לשם בירור יעיל וצודק של התובענה יש צורך בהעדתה.

בנוסף, יש צורך בבירור מעמיק, הדורש שמיעת עדים נוספים מקרב התובעת והנתבעת, מדוע חלק מהחשבוניות אשר הוצאו על-שם מר כספי וחברת וינגייט, מחוייבת בהן הנתבעת ומדוע חשבוניות שבוטלו ובמקומם הוצאו חדשות, הסכום בגינם הוא שונה?

סיכומו של דבר, גילוי האמת וכללי הצדק מחייבים במקרה הנדון, שמיעת עדים נוספים והתדיינות בשאלות משפטיות, הנוגעות גם לאופן התנהלותם הפנימית של התובעת והנתבעת, והמחייבים, שמיעת עדים נוספים.

4. התוצאה היא, איפוא, כי אני מורה על העברת התיק לדיון בסדר דין רגיל."

ב-בש"א (שלום-נצ') 1305/0656 בית-המשפט החליט כי כפי שעולה מבקשת המבקשת, בכוונתה להעיד מספר רב של עדים, ובכללם שלושה מומחים לעניין סוג החומרים אשר נמצאו ברכבו של המשיב, כן צפויה התדיינות ממשית בשאלות משפטיות, שאלות של תקינה ונוהל ואחרות, ובנסיבות אלו, ועל-פי אמות-המידה המפורטות בתקנה 214יב(ב) לעיל, סבור בית-המשפט, כי אכן אין העניין מתאים לבירור בסדר דין מהיר, אשר שכרו יצא בסופו של דבר בהפסדו מבחינת גילוי האמת ועשיית משפט. נוכח האמור לעיל, ובהיעדר כל התנגדות מצידו של המשיב בתשובתו לבקשת המבקשת, בית-המשפט נעתר לבקשה ומורה כי הדיון בתיק אזרחי דנן יתנהל בסדר דין רגיל.

ב-בש"א (שלום-עכ') 4206/0257 בית-המשפט נדרש לשאלה, האם התובענה אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר?

כב' השופטת ח' לפין-הראל קבעה כי:

"התובע נסמך בכתב תביעתו על חומר רפואי אודות מצבו וכן על החלטות המוסד לביטוח לאומי על אובדן כושר. חשוב לציין כי דרגת הנכות אשר נקבעה על-ידי המוסד לביטוח לאומי במקרה מחלה, או אישורי קופת חולים, אינם מהווים ביסוס בלעדי לאי-כושר עבודה לצורכי תביעה. תקופת אי-כושר לעבודה הינה עניין שבמומחיות רפואית, ועל-כן רשאים הצדדים להגיש חוות-דעת מומחים רפואיים מטעמם לגביה. המבקשת זכאית לבדוק את מצבו של המשיב על-ידי מומחים מטעמה על-מנת להעריך את דרגת הנכות, כמו-כן זכאית היא לבדוק את מצבו הרפואי של המשיב טרם ההצטרפות לביטוח. דברים אלה כמובן לא מתאימים שינוהלו בסדר דין מהיר אלא מוטב שיתנהלו בסדר דין רגיל. סיכומו של דבר, הבקשה להעברת הדיון למסלול של דיון רגיל מתקבלת."

______________
52. ראה כהן ר', מ' קליין סדר דין מהיר בבית-המשפט השלום (נבו הוצאה לאור, התשס"ה), 21; ת"א (ת"א-יפו) 62229/05 חברת גלקופ שיווק נ' עופר דהאן, תק-של 2006(1) 9171, 9172 (2006); ת"א (שלום-ת"א) 11548/05 שנטיב בע"מ נ' עיריית רמת-גן, תק-של 2005(3) 10609, 10612 (2005).
53. ת"א (ת"א-יפו) 62229/05 חברת גלקופ שיווק נ' עופר דהאן, תק-של 2006(1) 9171, 9172 (2006).
54. בש"א (חי') 18546/05 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' ליאלאוי שוקרי ואח', תק-של 2006(1) 1286, 1287 (2006).
55. ת"א (שלום-חי') 21212/03 אופיר טורס בע"מ נ' מפרם פרוייקטים בע"מ, תק-של 2006(2) 19829 (2006).
56. בש"א (שלום-נצ') 1305/06 זאהי דניאל נ' מדינת ישראל, תק-של 2006(2) 17444, 17450 (2006).
57. בש"א (שלום-עכ') 4206/02 מגדל חברה לבטוח בע"מ נ' זבידאת עאדל, תק-של 2002(4) 9426, 9428 (2002).

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

העברה למסלול דיון רגיל (תקנה 214יב)