בקשות ביניים (תקנה 214יג)

תקנה 214יג לתקסד"א קובעת כי:

"214יג. בקשות ביניים (תיקון התשס"א (מס' 5))

(א) בקשת ביניים תוגש בהתאם לתקנה 241(א) בהקדם האפשרי לאחר שהתעוררה עילת הבקשה.

(ב) הבקשה תועבר תחילה לבית-המשפט, והוא רשאי -

(1) לדחות את הבקשה על אתר, אם שוכנע כי אינה מחייבת תשובה או שהיתה השהיה בלתי-מוצדקת בהגשתה או שהיא קנטרנית;

(2) להורות למבקש להמציא את העתק הבקשה לבעלי הדין האחרים, אם מצא כי הבקשה מחייבת תשובה;

(3) להורות כי הבקשה תידון בעל-פה במועד הישיבה המקדמית או במועד הדיון בתובענה או במועד קרוב אחר שייקבע.

(ג) הומצא העתק הבקשה למשיב, רשאי הוא להגיש תשובה מנומקת בכתב, תוך שבעה ימים או תוך מועד אחר שקבע בית-המשפט; לא יוגש לעניין הבקשה כתב טענות נוסף, אלא ברשות בית-המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו;

(ד) החלטה בבקשת ביניים תינתן תוך שבעה ימים ממועד הדיון בה או ממועד הגשת תשובת המשיב לבית-המשפט, לפי העניין.

(ה) בית-המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובה בלבד או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.

(ו) נדחתה בקשת ביניים ובעל דין הגיש מחדש אותה בקשה או בקשה דומה, יציין בבקשה את פרטי הבקשה הקודמת."

ב-בש"א (שלום-ת"א) 174056/0658 בית-המשפט ערך עיון השוואתי בתקנה 241 לתקנות, שעניינה סדר הדיון בבקשות בכתב בסדר דין רגיל, ובתקנה 214יג לתקנות, שעניינה סדר הדיון בבקשות ביניים בסדר דין מהיר, מגלה הבדל עקבי ביניהם, כלהלן:

" '241. הגשת בקשה בכתב והדיון בה (בסדר דין רגיל - ש' פ')

(א) ...

(ב) הוגשה בקשה בכתב, יומצא עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר, יחד עם הודעה ערוכה לפי טופס 25.

(ג) המשיב רשאי להשיב לבקשה תוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שקבע בית-המשפט או הרשם...

(ג1) המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית-המשפט או הרשם...

214יג. בקשות ביניים (בסדר דין מהיר - ש' פ')

(א) ...

(ב) הבקשה תועבר תחילה לבית-המשפט, והוא רשאי -

(1) לדחות את הבקשה על אתר, אם שוכנע כי אינה מחייבת תשובה או שהיתה השהיה בלתי-מוצדקת בהגשתה או שהיא קנטרנית;

(2) להורות למבקש להמציא את העתק הבקשה לבעלי הדין האחרים, אם מצא כי הבקשה מחייבת תשובה;

(3) ...

(ג) הומצא העתק הבקשה למשיב, רשאי הוא להגיש תשובה מנומקת בכתב, בתוך שבעה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית-המשפט; לא יוגש לעניין הבקשה כתב טענות נוסף, אלא ברשות בית-המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו...'

6. עינינו הרואות, איפוא, כי המשטר הדיוני המאפיין תובענות בסדר דין מהיר אינו גורס, כפי שגורס המשטר הדיוני המאפיין תובענות בסדר דין רגיל, מתן הזדמנות לתשובה לתגובה בטרם תינתן החלטה בבקשה. הוא אפילו אינו מניח כמובן מאליו כי יש מקום לתגובה, ולפיכך הבקשה אינה מועברת אוטומטית לתגובה אלא משבית-המשפט מחליט על כך. תשובה לתגובה אינה אמורה להיות מוגשת כלל, אלא לפי בקשה מיוחדת ו-"מטעמים מיוחדים שיירשמו".

7. אמנם התובענה הנדונה, בשלב הגשת הבקשה למחירת כותרת, עדיין אינה מתבררת בסדר דין מהיר - אלא בסדר דין מקוצר. אולם ממה נפשך: בהנחה שאין מקום למחיקת כותרת, ולמתן רשות להתגונן, אין מקום לטיעון כלל. במקרה כזה ניתן פסק-דין לפי התביעה, כמות שהיא. אם יש מקום למחיקת הכותרת, או למתן רשות להתגונן, יש מקום לטיעון במתכונת המהירה הקבועה בתקנות שעניינן סדר דין מהיר. כך או כך, אין מקום לתשובה לתגובה, אלא ראוי לתת החלטות על יסוד הבקשה והתגובה לה בלבד (ליישום התקנות שעניינן סדר דין מהיר, על דרך ההיקש, על תובענות מתאימות שהוגשו בסדר דין מקוצר - ראו רחמים כהן, מנחם קליין סדר דין מהיר בבית-משפט השלום (נבו, 2005) (להלן: כהן וקליין), 17).

8. אני סבור, איפוא, כי בתובענות שנועדו, לפי סכומן ומהותן, להתברר, אם יגיעו לבירור, בסדר דין מהיר - יש להחיל, בשינויים המחוייבים, את המתכונת הדיונית, ואת איזון האינטרסים הדיוני, המתחייבים מסכומן ומהותן של אותן תובענות. כך תמומש התכלית החקיקתית שעמדה ביסוד התקנתו של סדר הדין המהיר (כהן וקליין, 9-7)."

ב-בש"א (שלום-ת"א) 184433/0359 כב' השופטת ת' אברהמי פסקה כי תקנה 214יג(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, החלה על תובענה מסוג זה, קובעת כי אם הומצא העתק בקשת ביניים למשיב, רשאי הוא להגיש תשובה מנומקת בכתב תוך שבעה ימים (או תוך מועד אחר שקבע בית-המשפט) וכן כי לא יוגש לעניין הבקשה כתב טענות נוסף, אלא ברשות בית-המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו. בדרך-כלל המצאת הבקשה למשיב מתרחשת לאחר שהורה על כך בית-המשפט לפי תקנה 214יג(א)(2), ובפועל כך היה גם במקרה שלפנינו, אך המועד להגשת תגובה הקבוע בתקנה 214יג(ג) אינו מותנה בכך שיחד עם הבקשה הומצאה גם החלטת בית-המשפט. משהומצאה הבקשה לצד שכנגד, המועד להגשת תגובתו הוא 7 ימים. אותו פרק זמן בדיוק שנקצב ממילא בהחלטת כב' הרשמת גזית. היוצא מן האמור הוא שהמבקש לא עמד גם במועד שנקבע בתקנות (פרט לעובדה כי נקצב בהחלטה) ולעניין זה אין טעוניו מתייחסים כלל.

תקנה 214יג(ה) מסמיכה את בית-המשפט להחליט על יסוד בקשת ביניים שהוגשה לפניו על-סמך הבקשה והתשובה בלבד. לפי הטענה תקנה זו עומדת בסתירה לזכויות בעלי הדין - זכויות שהוקנו להן בחקיקה הראשית. תקנה זו אינה שונה מלשונה של תקנה 241(ד) (הדנה בבקשות בכתב) שאף היא מסמיכה את בית-המשפט להחליט על יסוד הבקשה והתשובה בלבד או "אם ראה צורך בכך" לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם. דין תקנה זו, כדין אחותה התקנה האחרת ובית-המשפט יפעל כפי שהותוותה לו הדרך בפסיקה.60

תקנה 214יג(ב) לתקסד"א, מתווה שלושה מסלולי דיון מהשלב שבו הועברה בקשת ביניים לבית-המשפט במסגרת תובענה בסדר דין מהיר.

המסלול הראשון: דחיית הבקשה לאלתר.

המסלול השני: להורות למבקש להמציא את העותק לבעלי דין אחרים.

המסלול השלישי: להורות כי הבקשה תידון בעל-פה.

המסלול השלישי קובע כי ניתן להורות על דיון בעל-פה במועד הישיבה המקדמית, או במועד הדיון בתובענה או במועד קרוב אחר שיקבע. כן נקבע כי החלטה בבקשת ביניים תינתן בתוך שבעה ימים ממועד הדיון בה (ראה: תקנה 214יג(ד)). ואולם יש לקרוא הוראה זו במשולב עם ההוראות בדבר הדיון בתובענה. נקבע כי הדיון בתובענה יסתיים בתוך יום אחד, אלא-אם-כן יש צורך במועדים נוספים (ראה: תקנה 214יד(א)). עוד נקבע כי עם תום הדיון בתובענה, ולכל המאוחר בתוך 14 ימים, יתן בית-המשפט פסק-דין (ראה: תקנה 214טז(א)). עינינו הרואות כי הדגש בשמיעת תביעה בסדר דין מהיר הינו לסיימה בהקדם.

יושם אל לב כי הוענקה סמכות לבית-משפט לקבוע שתובענה שסכומה או שוויה אינו עולה על 50,000 ש"ח תידון בסדר דין מהיר (ראה: תקנה 214ב(א) ו-(ב)). אפילו ניתנה החלטה כזו, רשאי בית-משפט להורות בכל עת כי התובענה בסדר דין מהיר תועבר למסלול דיון רגיל (ראה: תקנה 214יב).

הניסיון מלמד כי הדיון בבקשות ביניים עלול להאט את קצב שמיעת התובענה.

כך בתובענה רגילה וכך בתובענה בסדר דין מהיר. מכאן אין להתפלא שהוענק שיקול-דעת דיוני רחב לבית-המשפט השומע בקשות ביניים במסגרת תובענה בסדר דין מהיר. רשאי בית-משפט לדחות את הבקשה על אתר ורשאי הוא לקבוע כי הבקשה תידון במועד הדיון כאשר דיון זה אמור להסתיים ביום אחד. ומה הקו המנחה את בית-המשפט בבואו לבחור בין האפשרויות השונות העומדות בפניו לגבי קביעת דרך שמיעת בקשות ביניים? הכלל המנחה הוא כמובן יעילות ומהירות ההליך בהתאם לנסיבות של אותה בקשה.

אין לקבל את הגישה לפיה לעולם על השופט אשר דן בתביעה בסדר דין מהיר להחליט תחילה בבקשת ביניים. לפעמים סדר דין שכזה ידחה את מועד קץ ההליך. טענת התיישנות הינה דוגמה טובה לצידוק למתן שיקול-דעת לבית- משפט באשר לדרך בה עליו לדון בבקשת ביניים. לפעמים ניתן לדחות בקשה כזו על-הסף מבלי לקבל תגובה, ולפעמים מוטב לשמוע בקשה זו במועד הדיון בתובענה.61

יש מקום להגשת תגובה לבקשה רק אם בית-המשפט מורה על כך (תקנה 214יג(ב) לתקסד"א), ומשלא ניתנה כל הוראה כאמור ביחס לבקשה לא תתקבל התגובה. כך נפסק ב-ת"א (י-ם) 4963/0462 מפי כב' השופט מ' בן עטר:

"שני התיקים הועברו אלי בימים אלה עם החלטת כב' סגן הנשיא שמיע על איחוד הדיון בהם ועם מספר בקשות שבהן טרם ניתנו החלטות. תחילה אתייחס לבקשות שבהן טרם ניתנו החלטות.

בקשת הנתבע 1 מיום 17.01.05 למחיקת כתב התביעה בסדר דין מהיר שהוגש ב-ת"א 4963/04 ביום 28.12.04

הבקשה נסמכת על טענה כי כתב התביעה הוגש לאחר המועד שנקבע לכך בהחלטות הקודמות שניתנו בתיק זה ומבלי שהוארך המועד להגשת כתב התביעה. על-פי הנטען בבקשה, ביום 14.12.04 הגישה התובעת בקשה להארכת המועד להגשת כתב התביעה וביום 26.12.04 הוגשה תגובת הנתבע 1 לבקשה האמורה. לטענת בא-כוח הנתבע 1, טרם ניתנה החלטה בבקשה האמורה וכתב התביעה הוגש מבלי שניתנה החלטה להארכת המועד להגשתו. עיון בתגובת הנתבע 1 לבקשה האמורה מעלה כי התגובה כוללת גם בקשה למחיקת התביעה. אין זה נכון כי לא ניתנה החלטה בעניין. על גבי התגובה כתובה החלטתו של כב' השופט מינץ מיום 2.1.05 כהאי לישנא:

'לכאן או לכאן, כבר הוגש כתב תביעה ולכן הבקשה הפכה לבלתי- רלוונטית.'

אף כי נראה כי האמור בהחלטה האמורה מתייחס לבקשת הנתבע 1 בתגובתו למחוק את כתב התביעה, עולה ממנה, לפחות מכללא, הארכת המועד להגשת כתב תביעה עד למועד הגשתה. לאור האמור, הבקשה נדחית.

בקשת הנתבע 1 מיום 17.02.05 להארכת המועד להגשת כתב הגנה ב-ת"א 14555/04

הבקשה נסמכת על טענת בא-כוח הנתבע 1 כי חסר עמ' 4 בהעתק כתב התביעה שהועבר אליו, ולפניה אל בא-כוח התובעת בבקשה כי יעביר אילו את העמוד החסר, השיב בא-כוח התובעת כי העמוד החסר יומצא מייד לאחר שהוא יקבל את הבקשה האחרונה שהגיש בא-כוח הנתבע 1, אותה מסרב בא-כוח הנתבע 1, כך לטענת בא-כוח התובעת בתשובתו, להעביר לבא-כוח התובעת. נראה כי בקשה זו התייתרה, שכן ביום 27.02.05 הוגש כתב הגנתו של הנתבע 1 ב-ת"א 14555/04. אין לי אלא להביע פליאה על כך כי בא-כוח הצדדים לא מצאו דרך להסדיר את העניין לפני הגשת הבקשה לבית-המשפט.

בקשת התובעת מיום 02.03.05 להארכת המועד להגשת תגובה לבקשת הנתבעת 3 לסילוק התובענה ב-ת"א 14555/04 על-הסף

אין מקום לבקשה זו. בבקשת ביניים בתובענה בסדר דין מהיר, יש מקום להגשת תגובה לבקשה רק אם בית-המשפט מורה על כך (תקנה 214יג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), ולא ניתנה כל הוראה כאמור ביחס לבקשה הרלוונטית."

ב-ת"א (ת"א-יפו) 22421/0463 נדונה בקשה להחלפת תובע. נקבע כי:

"6. ההחלטה מיום 5.5.04 קצבה במפורש את המועד לתיקון כתב התביעה. אמנם, אותו תיקון התייחס לצרופה של חברת ר.ע.מ. כנתבעת נוספת והסעד המתבקש כיום הינו להחלפתו של התובע בחברת ר.ע.מ, אך ההגיון בבסיס הבקשות הוא דומה. יתר-על-כן, בהחלטה מיום 5.5.04 נקבע כי בהיעדר כתב תביעה מתוקן עד למועד שנקבע, יוחזק התובע כמי שממשיך בתביעה המקורית. והנה, חודשים מאוחר יותר ולאחר שנגרמו לנתבע הוצאות נוספות (ובכללן הכנת והגשת מסמכים על-פי החלטת בית-המשפט) מבקש התובע לשנות את מתכונת התביעה.

בנוסף, על תקנה 214יג, החלה על התובענה המתנהלת בסדר דין מהיר, יש להגיש בקשות ביניים בהקדם האפשרי לאחר שהתעוררה עילת הבקשה. בהחלטה מיום 5.5.05 אף הופנו הצדדים לתקנה האמורה במפורש. עילת הבקשה להחלפת התובע קיימת זה מכבר (היקפו של התיק, היקף ההליכים) אך הבקשה הוגשה כאמור, רק בסוף חודש אוגוסט (ייתכן כי החלטת התובע למסור את השיק, או החלטת חברת ר.ע.מ לקבלו, נתקבלה סמוך להגשת הבקשה אך הדבר לא נטען).

על כל אלו יש לתת את הדעת, אך אין הם אלא גורמים משניים בשיקול- הדעת, שכן ככלל ניתן לרפא איחור בהגשת בקשה בדרך של פסיקת הוצאות. השאלה המהותית אותה יש לבחון היא מהותו של הסעד המתבקש והשפעתו על בעלי הדין.

7. כבר עמדנו לעיל על דרישתו של הנתבע לברור ההליך, נוכח העובדה כי שולמו לתיק ההוצאה לפועל סכומים אשר הנתבע סבור שעל התובע להשיבם.

הסעד המתבקש על-ידי התובע, נועד לגרום להחלפת בעלי הדין בתובענה. אם סעד זה ינתן, תסוכל דרישתו של הנתבע לקבל הכרעה במחלוקת בינו לבין התובע, על-מנת שזו תאפשר לו לדרוש את השבת הכספים על יסוד ההליך הנוכחי. יש לציין שהנתבע סבור כי הוא זכאי לדרוש השבה במסגרת ההליך התלוי ועומד בתיק זה והתובע סבור כי על הנתבע להגיש הליך נפרד. בעניין זה ניתן לתת את הדעת למהותו של שטר כפסק-דין על תנאי (בר"ע 87/72 אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין, פ"ד כו(2) 145) ולשאלת תחולתן, במקרים מתאימים, של הוראות סעיף 18(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז1967-. סעיף זה קובע בין השאר כי אם בוטל פסק-דין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי ראש ההוצאה לפועל, לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע (בהתייחס לכספים ששולמו במסגרת ההוצאה לפועל. ע"א 76/78 עיריית נתניה נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(2) 547, 548; ע"א 4199/97 אוריאלי אלינא נ' סמואל אלישבע, פ"ד נג(2) 206, 217).

מכל מקום, גם אם נלך לשיטת התובע, יסכל תיקון כתב התביעה הכרעה לגופו של עניין בין התובע לנתבע בתיק הנוכחי, הכרעה שתוכל - אם תתקבל עמדת הנתבע לגופה - להשתיק את התובע בהליך אחר. לכאורה, יכול הנתבע לפתוח בהליך אחר ולנהל את ההתדיינות שם מתחילתה, חלף ביצועה בהליך הנוכחי, אך בנסיבות המקרה שלפניי, לרבות השלב הדיוני והעובדה שהתובע גבה בו כספים, יש בכפיית מהלך כזה משום חוסר תום-לב שבית-המשפט לא יתן לו יד.

התובע בחר לפתוח את ההליך מול הנתבע. הוא פתח את ההליך למול הנתבע בלבד ולא צרף את הצד הישיר מולו, החברה המסבה, עימה יש לו יחסי מסחר (על-פי תצהיר מנהל ר.ע.מ. שצורף מטעם התובע). לאחר שפתח את ההליך, גבה התובע כספים בתיק ההוצאה לפועל. אני סבורה כי בנסיבות העניין קיימת לנתבע זכות לקיים את ההליך שפתחו כנגדו, כדי למצות את הזכויות הדיוניות הגלומות בהליך הנוכחי. אין אני מוצאת לאפשר לתובע להוציא עצמו מההליך כאשר בכיסו כספים שנגבו במסגרתו ולחייב את הנתבע לפתוח כנגדו הליך חדש בו ידון העניין מתחילה, תוך שהוא מותיר את הנתבע בהליך הנוכחי, להתדיין עם גורם אחר.

במצב דברים זה יש משום פגיעה בלתי-סבירה בבעל הדין היריב ודינה של בקשת ההחלפה להידחות.

אף שהצדדים לא העלו טעון בעניין זה אציין כי בנסיבות העניין גם איני מוצאת להתיר את מחיקתו של התובע מההליך בדרך של עשיית שימוש בשיקול-הדעת לפי תקנה 37 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

עוד יובהר כי אין לפניי בקשה לצרף את חברת ר.ע.מ. כבעל דין נוסף והחלטה זו אינה עוסקת באפשרות כזו."

__________________
58. בש"א (שלום-ת"א) 174056/06 דהן מארי נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, תק-של 2006(3) 24675 (2006).
59. בש"א (שלום-ת"א) 184433/03 מסטפא הינאווי נ' מדינת ישראל, תק-של 2004(1) 9763, 9765 (2004).
60. בש"א (י-ם) 6419/02 מוריה נ' עורך-דין מנשה הס, תק-של 2002(3) 446, 453 (2002).
61. בר"ע (ב"ש) 562/03 עורך-דין יובל שטנדל נ' נתיבי פאר - חברה קבלנית לבניה ופיתוח בע"מ, תק-מח 2003(3) 966 (2003).
62. ת"א (י-ם) 4963/04 משל רנה (התובעת ב-ת"א 4963/04 וב-ת"א 14555/04) נ' בן דלק ציון (הנתבע ב-ת"א 4963/04) ואח', תק-של 2005(1) 17610 (2005).
63. ת"א (ת"א-יפו) 22421/04 כהן יהודה נ' פתחוב עובדיה, תק-של 2004(4) 56, 58 (2004).

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

בקשות ביניים (תקנה 214יג)