botox

תביעה להגדלת/הקטנת מזונות

פסק-דין למזונות הוא בין פסקי-הדין החריגים הניתנים לשינוי עם שינוי הנסיבות.

משכך, שינוי נסיבות מאפשר למי מהצדדים לפנות לבית-המשפט שידון בגובה המזונות שנפסקו מפעם לפעם.

על-פי ההלכה הפסוקה, הנסיבות ששררו לעת מתן פסק-הדין ששינויו מתבקש, אמורות לשמש כנקודת מוצא מחייבת. על התובע את שינויו של פסק-הדין {בין אם מדובר בהפחתת מזונות ובין אם מדובר בהגדלת מזונות} להוכיח שינוי מהותי בנסיבות אלה עד כדי הצדקה לשינוי הסכום שנקבע על-פיו.

פסק-דין למזונות, צופה מטבעו פני עתיד כך שרק שינוי משמעותי בנסיבות יצדיק היזקקות חוזרת של בית-המשפט לשלאת המזונות {ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3), 182}.

בתביעה לשינוי בחיוב המזונות בגין שינוי נסיבות, אין בית-המשפט בודק מחדש מהו סכום המזונות שראוי לפסוק, תוך עיון מחדש בהכנסות האב וצרכי הקטינים.

תביעה להפחתה {כמו גם תביעה להגדלה} אינה "הזדמנות שניה" לתובע להוציא מבית-המשפט פסק-דין אשר יותר לרוחו, והיא אינה חלופה להגשת ערעור על פסק-הדין המקורי.

לאחר שפסק-הדין הפך לחלוט אין הוא פתוח לשינויים או תיקונים אלא-אם-כן יוכיח התובע שינוי נסיבות מהותי לאחר מועד מתן פסק-הדין המקורי.

את המושג "שינוי נסיבות" נהוג לפרש באוח דווקני, שאם לא כן עשוי להיות מופר האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון לבין הצורך להתאים את גובה המזונות לצרכי החיים ולמצבי החיים משתנים בין של צד הזכאי להם ובין של צד החייב בהן.

פסק-דין למזונות ניתן לשינוי כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות, בהתחשב במצב השורר היום לעומת הנסיבות שהיו קיימות בעת מתן פסק-הדין שמבקש התובע לתקן.

להבדיל משינוי של מה בכך, אין לצאת מתוך הנחה כי כל שינוי בנסיבות יש בו אוטומטית כדי להשליך על סכום המזונות. רוצה לומר, כי שינוי נסיבות לא יביא לשינוי בחיוב המזונות אלא-אם-כן השארת החיוב כמות שהוא יגרום לתוצאה לא צודקת.

על בית-המשפט הדן בתביעה חדשה לקבוע בזהיות יתירה, ובצורה ברורה וחד-משמעית, האם חל שינוי בנסיבות, מהו שינוי הנסיבות והאם יש בשינוי הנסיבות כדי להצדיק שינוי בסכום המזונות אשר נקבע בעבר {ע"א 473/78 אשתר נ' אשתר, פ"ד לד(1), 57}.

זאת ועוד. שינוי נסיבות מהותי לצורך שינוי בחיוב המזונות, הינו שינוי אשר לא נצפה מראש ושלא היתה כל אפשרות לצפותו מראש במועד פסק-הדין.

חשוב להבהיר, כי נטל ההוכחה כי חל שינוי מהותי בנסיבות על-פי הקריטריונים שמנינו לעיל מוטל על בעל הדין הטוען זאת, בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה.

כל עוד לא הוכחו בפני בית-המשפט נסיבות אובייקטיביות המונעות מהאב, למשל, מלהשתכר, אזי אם עיסוקו הנוכחי של האב אינו מביא לו הכנסה מספקת, עליו לחפש תעבוקה אחרת אשר תאפשר לו את קיום חובותיו כלפי בני ביתו {ע"א 378/80 יצהר נ' יצהר, פ"ד לה(1), 329}.

זאת ועוד. ניתן ללמוד על כושר השתכרותו של האב מהתקופה שלפני פיטוריו {ראה למשל תמ"א (ת"א) 2487/92 אשכנזי נ' אשכנזי, פ"ד נג(2), 241}.

על-כן, העובדה שהנתבע היה מובטל אינה בבחינת שינוי נסיבות. מדובר באדם שאין לו כל מניעה מלעבוד ולזון את ילדו ברמה סבירה, וסביר היה להעריך את כושר השתכרותו של התובע לכל הפחות בהתאם לשכרו עובר לפיטוריו ואף למעלה מזה, כפי שהוערך בפסקי-הדין הקודמים {דברי בית-המשפט ב- תמ"ש (יר') 11645/97 א' מ' נ' ל' מ', תק-מש 2006(1), 236 (2006)}.

הולדת ילד נוסף לאב מאישה אחרת, מהווה עקרונית שינוי נסיבות משמעותי. יחד-עם-זאת, עובדה זו אינה מצדיקה לכשלעצמה את הפחתת המזונות בכל מקרה. על נסיבה זו להצטרף למכלול רחב יותר של הרעה במצבו הכלכלי של האב.

ב- ע"א 381/86 {אבין נ' אבין, תק-על 87(3), 286 (1987)} העובדה שהמשיב נישא מחדש ונולד לו ילד היא נתון אשר בית-המשפט רשאי היה להביא אותו בחשבון כאשר הוא בוחן אם אכן חל שינוי מהותי, אך בנסיבותיו העבודתיות של המקרה דנן, לא ניתן היה להגיע לכלל מסקנה כי החובה לשלם סכום של 490 ש"ח לחודש מושפעת במידה כה מכרעת על-ידי נישואיו החדשים והולדת הבן, עד שיש בכך כדי להצדיק הפחתת הסכום בחמישית משיעורו הקודם, או בשיעור אחר כלשהוא ומה גם שהגדלת הכנסתו של המשיב מתקזזת גם היא עם התוספת הדרושה כדי לזון את בנו הקטין.

יכולות ללא ספק להיווצר נסיבות בהן גם הסכם גירושין שניתן לו תוקף של פסק-דין מצדיק בחינה חוזרת, אולם אין לצאת מתוך ההנחה כי כל שינוי בהרכב המשפחתי החדש יש בו אוטומטית כדי להשליך על סכום המזונות ומה גם במקרה בו מהווה סכום המזונות מרכיב כדי להשליך על סכום המזונות ומה גם במקרה בו מהווה סכום המזונות מרכיב של מערכת הסכמית מסועפת יותר, שמצאה ביטויה בהסכם גירושין שהסדיר באופן כולל את היחסים בין בני הזוג שנפרדו זה מזה, לרבות את ההסדרים שבאים להבטיח מזונותיהם של הילדים הקטינים.

פירושה של הגישה של בית-המשפט היא כי כל הולדת ילד נוסף אצל המישב תוסיף ותפחית את סכום המזונות של המערערות ומסקנה זו היא מרחיקת לכת מדי לאור מכלול הנתונים העובדתיים שהיו פרושים בפני בית-המשפט במקרה דנן.

מסקנה כזאת בלתי-מקובלת במיוחד בנסיבות בהן גדולה עתה, כאמור, הכנסתו של המשיב מזו שהיתה לו בעת שחתם על הסכם הגירושין.

ב- ע"א 552/87 {ורד נ' ורד, פ"ד מב(3), 599} קיבל בית-המשפט את הטענה שהולדת בן נוסף לאב החייב במזונות לילדים קטינים אחרים שלו, יש בעובדה זו משום שינוי מהותי. אין כל חשיבות אם נולד ילד מנישואין או מחוץ לנישואין .

ילד, בעצם לידתו, קנה לו זכות לקבל מזונות מאביו. וכאשר מדובר בילד תינוק {ילד מתחת לגיל 6 שנים}, קיימת חובה מדין תורה, לזון אותו. חובה זו, היא חובה אבסולוטית ולפיה חייב אב לזון את בנו הקטין, בגיל זה, כדי מילוי צרכיו המינימאליים {צרכים חיוניים-הכרחיים}.

יש לבחון קיומו של שינוי מהותי בלידתו של הבן הנ"ל גם, ואולי בעיקר, מבחינת בן זה.

העובדה שהתובע נטש את אשתו ועבר לחיות עם אישה אחרת ונולד לו בן מאישה זו, אין בכך כדי להטיל "אשם" בבן שנולד, ובוודאי שאין בכך כדי שתהיה סיבה לפגוע בזכויותיו של בן זה לקבל מזונות מאביו, וזה האחרון חייב לזון אותו. זו חובה שחלה על האב ולא על האם, שהרי מדובר בילד מתחת לגיל 6.

יש לדחות הטענה כי עם הגעתו של ילד לגיד 15 שנה, הגיל שבו הופכים המזונות מחובת האב למזונות מדין צדקה, המדובר בשינוי משמעותי המחייב הפחתת דמי המזונות {תמ"ש (ת"א) 61512/99 פלונית נ' אלמוני, תק-מש 2005(4), 134 (2005)}.

במקרה והסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק-דין, בתביעת הקטין עצמו למזונותיו ובשמו, ובו נדונה שאלת גובה מזונותיו בלבד, יהא על הקטין להוכיח שינוי נסיבות מהותי {תמ"ש (ת"א) 14622/01 ב' ד' קטין ואח' נ' ב' ש' א', תק-מש 2004(3), 140 (2004)}.

השינוי בגיל הילדים כשלעצמו, איננו מהווה שינוי נסיבות מהותי להפחתת גובה המזונות שכן, השוני בגיל הידים צפוי וידוע מראש {מ"א (ת"א) 2412/92 אלחלל נ' אלחלל, תק-מח 93(1), 1054 (1993)}. יתירה מזאת, במקרה והאב נותן הסכמתו לתשלום מזונות ילדיו, יודע ובוודאי עליו לדעת, שילדיו יגדלו וצריך היה לקחת זאת בחשבון {ראה גם תמ"ש 45783/98 פלוני נ' פלונית, תק-מש 2002(3), 20 (2002)}.

ב- תמ"ש (ת"א) 31954/02 {ב' ת' נ' ב' ג', תק-מש 2007(1), 195 (2007)} נדונה תביעתו של אב להקטין את דמי המזונות שפסק בית-המשפט. התביעה מעוגנת בטענה שהאב פוטר מעבודתו כחצי חודש לאחר ההסכם.

בית-המשפט קבע כי הודעת הפיטורין שקיבל האב בעל-פה ממנהלו, היתה בו ביום שאושר הסכם הגירושין, אך בשעות אחר הצהריים, לאחר שההסכם כבר אושר. הנה-כי-כן, לא ידע האב על אודות פיטוריו בעת שאושר הסכם הגירושין.

יחד-עם-זאת, אפשרות פיטוריו של האב לא הפתיעה אותו ולא היתה יכולה להפתיע אותו שכן, אפשרות הפיטורין היתה ידועה.

עליה מסחררת במדד המחירים לצרכן שהאמירה היקף החיוב במזונות באופן קיצוני נתפסה כשינוי נסיבות מהותי שהצדיק התערבות בית-המשפט {ע"א 177/81 גלעדי נ' גלעדי, פ"ד לו(3), 179, (1982)}.

כאמור, אב המסכים, בהסכם ממון, גירושין או הסכם אחר בעניין המזונות, לשלם סכום מסויים לילדיו כמזונות, רואים אותו כמודה בכך שילדיו, אכן זקוקים לסכום המוסכם לכיסוי צרכיהם והוצאות החזקתם. מכאן, שכאשר רוצה אב להראות שצרכי הילדים אינם מצדיקים תשלום הסכום שהוא עצמו התחייב והסכים לו, בהסכם שבינו לבין אם הילדים, עליו להביא ראיות כבדות משקל, כדי לשנות ולהקטין גובה הסכום המוסכם {תמ"ש (נצ') 9897-11-09 א.א. נ' ר.א., פורסם באתר האינטרנט נבו (24.12.11)}.

ואם דיברנו על חובת האב להביא ראיות כבדות משקל, הרי ברור כי מדובר בחובת הבאת ראיות להוכחת שינוי נסיבות מהותי מצדו של האב, הגם שעניין מצבו הכלכלי ו/או צרכי הקטינה לא נדונו קודם לכן או מעולם בידי ערכאה שיפוטית {ראה גם תמ"ש (ב"ש) 2642/05 ג. ג. נ' ג. נ., פורסם באתר האינטרנט נבו (25.06.09)}.

כלומר, האב אינו יכול להתעלם מהוראות ההסכם עליו חתם בבואו לעתור להפחתת חיוב במזונות או שינויו של החיוב.

לסיכום, בעוד שילדים רשאים להתעלם מפסק-דין שאישר את מזונותיהם בהסכם גירושין, מבלי שהתקיים דיון נפרד במזונותיהם, ולהגיש את תביעתם לבית-משפט לענייני משפחה {בין שפסק-הדין ניתן על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה ובין שניתן על-ידי בית-הדין הרבני), אין ההורה רשאי להתעלם מפסק-הדין שאישר את ההסכם, וככל שמבקש הוא לשנות את החיוב, לו הסכים, כלפי מטה עליו להגיש תובענה להפחתתו {בר"ע (ת"א) 1523/08 ר.ג.א נ' י.ג.ר.ז, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.12.08)}.

נדגיש, כי חובה על האב התובע הפחתת מזונות לצרף את הקטין כצד לתביעה, דבר שלא נעשה במקרה דנן, אך "איני סבור שבנסיבות יש למחוק התביעה רק בשל טעם זה, בוודאי לא מיוזמת בית-המשפט ללא שהאם העלתה טענה או עתירה שכזו" {דברי בית-המשפט ב- תמ"ש (נצ') 17732-07-12 י.א. נ' ח.ק.א., תק-מש 2013(1), 126 (2013)}.

מבחינה מהותית, קבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי איננה חזות הכל בדבר יכולתו של "הנכה" לצאת ולהשתכר, לצאת ולהשלים את קצבת הנכות שלו. מבחינה ראייתית אין די בהצגת אישור המוסד לביטוח לאומי על קבלת קצבת נכות כדי להביא לקביעה שיפוטית בדבר פגיעה מוחלטת ביכולתו של ה"נכה" לצאת ולהשתכר. על הנכה להתכבד ולפרט בפני בית-המשפט מהן המגבלות שבגינן ניתנה לו הנכות ולשכנע שאותן מגבלות, בין פיזיות בין נפשיות, מונעות ממנו באופן מוחלט לצאת ולהשתכר ו/או להשלים את הכנסותיו {דברי בית-המשפט ב- תמ"ש (קר') 16500/04 פלוני נ' אלמונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.03.06)}.

יצויין, כי אף במקרים שבהם נקבעה נכות תפקודית ולא כל שכן רפואית שהוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, ראו בתי-המשפט לענייני משפחה לנהוג בזהירות בכל הנוגע לפטור ו/או הפחתת חיוב האב הנכה במזונות הילדים.

ב- תמ"ש (ת"א) 56702/04 {א.א נ' י.ו.א., פורסם באתר האינטרנט נבו (05.06.06)} חוייב אב המקבל קצבת נכות מלאה מהמוסד לביטוח לאומי {75% נכות כללית}, במזונות בתו הקטינה בסך 1,265 ש"ח בחודש.

ב- תמ"ש (קר') 2440/05 {נ.ח. נ' נ.ז., פורסם באתר האינטרנט נבו (28.06.06)} חוייב אב המתפרנס מקצבת נכות בלבד, אשר ויתר על כל זכויותיו בדירה לטובת האם בהסכם גירושין בין השאר חלף מזונות, בתשלום סך כולל של 2,200 ש"ח לשלושה ילדים קטינים.

ב- תמ"ש (ת"א) 82411/97 {כ.ד. נ' כ.י., פורסם באתר האינטרנט נבו (13.06.02)} חוייב אב נכה 100% המתנייד בכסא גלגלים בתשלום מזונות בסך 1,570 ש"ח לאחד מילדיו, אך נקבע כי ביצוע החיוב ייעשה על-ידי המוסד לביטוח לאומי בלבד.

ב- תמ"ש (ת"א) 25361-11-10 {י.ד. נ' י.ח., פורסם באתר האינטרנט נבו (24.05.11)} קבע בית-המשפט כי אין זה ראוי לפטור אב המקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי ממזונות בנו הקטין וכי יש חייבו בתשלום סך של 1,500 ש"ח בחודש, כאשר השתכרותו של האב מהמוסד לביטוח לאומי בתוספת סיוע ממשרד השיכון היתה בסך 2,720 ש"ח בחודש בלבד.

ב- תמ"ש (ראשל"צ) 12740-04-10 {ז.י. נ' ז.ה., פורסם באתר האינטרנט נבו (02.01.12)} חוייב אב שנקבעו לו 59% נכות רפואית על-ידי המוסד לביטוח לאומי וצירף אישורים רפואיים למכביר על קשיי ראיה, בעיות אורטופדיות, קשיי שמיעה, חרדות ואשר השתכר רק 1,943 ש"ח מקצבת המוסד לביטוח לאומי {ללא כרטיסי אשראי ו/או רכוש וללא שהוכחה הכנסה נוספת} בתשלום מזונות 3 ילדיו בסך 3,600 ש"ח בחודש.

ב- תמ"ש (נצ') 6523/06 {א.ש. נ' א.ש., פורסם באתר האינטרנט נבו (17.07.11)} קבע בית-המשפט כי האב הוכיח פגיעה רפואית ותפקודית {נתמכה גם בחוות-דעת רופא תעסוקתית וקביעת נכות צמיתה בשיעור של 20% על-ידי המוסד לביטוח לאומי}. יחד-עם-זאת, בית-המשפט ראה באב כמי שעדיין יכול להשתכר 75% משכרו עובר לתאונה וחייבו במזונות 3 ילדיו בסך 3,100 ש"ח בחודש.

כך גם במקרה דומה שבו נפסקו לאב 53% נכות, הוא לא נמצא פטור מתשלום מזונות ילדיו הקטינים ואשתו {תמ"ש (נצ') 32231-01-10 ל. נ' ח., פורסם באתר האינטרנט נבו (19.12.10)}. והוא הדין למקרה שמדובר באב אסיר, נרקומן וחסר הכנסות {תמ"ש (חד') 3710/06 ש.ח. נ' ר. נ., פורסם באתר האינטרנט נבו(10.04.07)}.

לסיכום, בית-המשפט ב- תמ"ש (נצ') 17732-07-12 {י.א. נ' ח.ק.א., תק-מש 2013(1), 126 (2013)} ריכז הנחיות ותנאי הפסיקה הצריכים להדריכנו בבואנו לדון בתביעה להפחתת היקף החיוב שנטל על עצמו הורה במסגרת הסכם המסדיר מזונות ילדיו. ואלה הם:

הראשונה, ככלל, חוזים יש לכבד ולאכוף ובענייני משפחה, קל וחומר {תמ"ש (כ"ס) 3351/07 מ. נ. נ' מ. ש., פורסם באתר האינטרנט נבו (08.03.09); תמ"ש (כ"ס) 28977/02 פלונית נ' אלמוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.10.09)}. כיבוד ואכיפת חוזה מתיישב עם אינטרס סופיות הדיון. יחד-עם-זאת, יש ומתבקש צורך להתאים סכומי המזונות לתנאי החיים המשתנים {ע"מ (ת"א) 1200/05 ה. ע. נ' ה. א., פורסם באתר האינטרנט נבו (23.03.06)}.

השניה, בשל כך, בענייני מזונות נוהג בית-המשפט לקרוא לתוך הסכם גירושין תנאי מכללא, כי שינוי מהותי בנסיבות מתיר פניה חוזרת לערכאות, גם הדבר לא נרשם וזאת לאור הלכת שטראוס {ע"א 259/75 שטראוס ואח' נ' שטראוס, פ"ד ל(2), 358 (1976); ע"א 177/81 רחל גלעדי נ' דר ישראל גלעדי, פ"ד לו(3), 179 (1982)}.
השלישית, שינוי נסיבות מהותי נבחן בראיה השוואתית בין מצב הדברים ערב חתימת ההסכם לבין מצב הדברים בעת הגשת התביעה להפחתת המזונות {ע"א 1880/94 קטן נ' קטן, פ"ד מט(1), 215 (1995); ע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד לח(1), 767 (1984); ע"מ (ת"א) 1200/05 ה' ע' נ' ה' א', פורסם באתר האינטרנט נבו (23.06.06)}.

הרביעית, השינוי צריך למצוא ביטוי בהרעה כלכלית כללית במצב החייב במזונות {תמ"ש (יר') 11645/97 א.מ. נ' ל.מ., פורסם באתר האינטרנט נבו (03.03.06)}.

החמישית, אם אין זה צודק בשל שינוי הנסיבות להשאיר החיוב על כנו אואם אכיפת הפסק הפכה לבלתי צודקת לחלוטין, יכול בית-המשפט להתערב בחיוב החוזי המוסכם ולשנותו {תמ"ש (ת"א) 101871/97 וידס נ' וידס, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.10.99)}.

השישית, לעניין השאלה אם האכיפה צודקת אם לאו, יש לבחון גם האם האכיפה של הפסק מותירה לחייב מינימום לקיום אנושי מינימאלי לאחר מיצוי כל פוטנציאל השתכרותו והתחשבות ברכושו.

השביעית, על מבקש השינוי לפעול בתום-לב ובניקיון כפיים.

השמינית, על התובע להוכיח שינוי הנסיבות בראיות משכנעות או לעמוד במידת הוכחה של יותר מאשר מאזן הסתברויות {תמ"ש (ת"א) 67374/97 א.ב נ' י.ב, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.06.12) שם דובר על "נטל ראיה גבוה במיוחד"}.
התשיעית, ההכרעה השיפוטית תבוסס בסופו-של-יום על ההתרשמות הכוללת של בית-המשפט {המבוססת על שיקולים מהדין אך גם שיקולי צדק והגינות}, האם מדובר במקרה המשתייך לקבוצת המקרים הנדירים/בולטים המצדיקים שינוי במזונות.