botox
הספריה המשפטית
הפרשנות לחוק זכויות החולה

הפרקים שבספר:

בדיקה רפואית בחדר מיון (סעיף 12 לחוק)



עמוד 33 בספר:


סעיף 12 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 קובע כדלקמן:

"12. בדיקה רפואית בחדר מיון
(א) פנה מטופל לחדר מיון זכאי הוא לבדיקה רפואית בידי רופא.
(ב) מצא הרופא הבודק כי המטופל זקוק לטיפול רפואי שאינו סובל דיחוי, ייתן לו את הטיפול הרפואי; ואולם, אם אין אפשרות לתת לו את הטיפול הרפואי באותו מקום, יפנה רופא חדר המיון את המטופל למוסד רפואי מתאים, ויבטיח במידת יכולתו את העברתו לאותו מוסד רפואי.
(ג) מנהל מוסד רפואי שיש בו חדר מיון יקבע סידורים מתאימים לביצוע הוראות סעיף זה."

להיות הרופא בחדר מיון בגדר "עובד ציבור" נשענת על מהות תפקידו, על החובה המוטלת עליו ועל חוק זכויות החולה.

למטופל הפונה לחדר מיון זכות לבדיקה רפואית על-ידי רופא. מדובר בזכות המקימה כנגדה חובה של רופא המועסק בחדר המיון בקבלת מטופלים לבצע בדיקה רפואית, ומקום שהרופא מוצא כי המטופל זקוק לטיפול רפואי שאינו סובל דיחוי, החוק קובע כי על הרופא לתת לו את הטיפול הרפואי, אלא אם אין אפשרות לכך וכך יופנה המטופל למוסד רפואי מתאים.


עמוד 34 בספר:


מכאן, שרופא המועסק בחדר המיון בתפקיד של טיפול בפונים לחדר מיון, גם אם אינו עובד מדינה, הוא נושא בחובות המוטלות עליו באופן ישיר מכוח חוק זכויות החולה.

כאשר רופא מטפל במטופל בחדר המיון, הרי שהוא נחשב כנושא משרה או תפקיד על-פי חיקוק.

חוק זכויות החולה מצווה על ביצוע בדיקה ומצווה על מתן טיפולים. חוק זכויות החולה מטיל חובה על רופא המועסק בחדר מיון, חובה ישירה מכוח החוק. לפיכך, תפקיד של רופא בחדר מיון לבדוק וליתן טיפול הינו תפקיד על-פי חיקוק.

גם רופא אשר אינו מועסק על-ידי המדינה ממלא תפקיד המשתלב בתחום הפעולה של המדינה באמצעות משרד הבריאות כפי שהוגדר תחום פעולה זה בחוק זכויות החולה. לפיכך, יש לראות את הרופא כמי שמתקיימת בו הגדרת "עובד ציבור" ומשמעותו בסעיף 34(כד) לחוק העונשין {ת"פ (אי') 1715-09 מדינת ישראל, שלוחת תביעות אילת - משטרת אילת נ' יוסף מוחמד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.